מדבקת “מאיה” תשדרג את מסכות הפנים ותגן על הצוותים הרפואיים בבתי החולים

[su_image_carousel source=”media: 39173,39004,39127″ slides_style=”minimal” crop=”none” align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

פרופ’ איל זוסמן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והמרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה פיתחו מדבקה ייחודית המוצמדת למסיכת הפנים והופכת אותה ליעילה יותר. הפיתוח נעשה בליווי המרכז הרפואי לגליל בנהריה. המסכה החדשה תפחית את מקרי ההידבקות ותאפשר רציפות תפקודית של הצוותים הרפואיים.

פרופ’ איל זוסמן, ראש מעבדת הננו-הנדסה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פיתח עם צוות המעבדה מדבקה ייחודית, המוצמדת למסכה הכירורגית הסטנדרטית ומשפרת את יעילותה. מדבקת ״מאיה״, המיוצרת בהדפסת תלת-ממד, מורכבת מסיבים ננומטריים המצופים בחומרי חיטוי – הרכב המשפר את הלכידה של חלקיקים ננומטריים ומנטרל ביעילות גבוהה את הנגיפים מטיפות הרסס המגיעות למסכה.

המדבקה פותחה בשיתוף עם מדעני המחלקה לתשתיות כימיה וביולוגיה במפא״ת, בהובלת ראש המחלקה ד”ר דן גרינשטיין, ובליווי פרופ’ סאמר סרוג’י, מנהל המכון לכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי לגליל בנהריה.

משרד הבריאות נתן אישור ראשוני למדבקה הייחודית, ובימים הקרובים יחל פיילוט במרכז הרפואי לגליל לבדיקת הסתגלות הצוות הרפואי למדבקה. ד”ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, הודה למשרד הביטחון ולטכניון על שיתוף הפעולה הפורה, והביע את תקוותו כי השימוש במדבקה יצמצם את מקרי ההידבקות בקרב הצוותים הרפואיים.

פרופ’ סרוג’י, המרכז הרפואי לגליל: “מדובר בפתרון זמין ומהיר, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. אנו מקווים שהצלחת הפיילוט תביא לכך שהמיזם הייחודי ייכנס גם לבתי חולים רבים נוספים ברחבי המדינה”.

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה במפא”ת אשר במשרד הביטחון ממשיך באיתור ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיסייעו במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. במסגרת פעילות המרכז עוסקים הצוותים בהסבת טכנולוגיות שפותחו לצרכים צבאיים/ביטחוניים ליישומים אזרחיים. העבודה נעשית סביב השעון ובמשמרות על מנת להגיע מוקדם ככל הניתן ליישום בבתי החולים.

פרופ’ דבי לינדל וירולוגית מהפקולטה לביולוגיה בהרצאה לקהל הרחב על וירוס הקורונה, מה מקורו, מדוע הנגיף מחולל מגפה כלל עולמית ולמה קשה לייצר תרופות נגד וירוסים

340 איש צפו בשבוע שעבר בהרצאתה המקוונת של פרופ’ דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, בנושא וירוס קורונה. ההרצאה הציגה את “המדע שמאחורי נגיף הקורונה”. בתוך כך נסקרו מנגנוני הפעולה של הווירוס, דרכי ההדבקה, נתיבי ההתפשטות של המחלה בעולם והאמצעים הננקטים כדי לבלום את המגפה. לקישור להרצאה המלאה

פרופ’ דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, היא וירולוגית העוסקת ביחסי הגומלין בין חיידקים ימיים לווירוסים התוקפים אותם. היא עלתה מאוסטרליה בגיל 20 והשלימה את כל תואריה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בהנדסה אזרחית וסביבתית ב-MIT וב-2006 הצטרפה לסגל הפקולטה לביולוגיה בטכניון. היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס הנרי טאוב ופרס קריל ובשני מענקי ERC מטעם המועצה האירופית למחקר.

פרופ’ לינדל פתחה את ההרצאה בהתייחסות אישית להשלכות של המגפה הנוכחית על בני משפחתה: בנה, שעבד בתחום התיירות ביפן, איבד את עבודתו; בתה נאלצה לקצר טיול בדרום אמריקה; אחיה, שפתח עסק חדש באוסטרליה, אינו יודע מה צפוי כעת; וקרוב משפחתה המתגורר בצרפת מחובר כעת למכונת הנשמה לאחר שנדבק בנגיף. “חשוב מאוד שניקח את המגפה הזאת ברצינות,” אמרה פרופ’ לינדל. “הנתונים הנוכחיים מצביעים על 18,500 קורבנות – אנשים שמתו מהנגיף בעיקר בשל סיבוכים במערכת הנשימה. מספר הנדבקים המצטבר עד כה – כ-425,000. הנגיף החדש אינו קטלני כמו אבולה, הקוטלת 40% מהחולים בה, אבל הוא קטלני פי 24 משפעת, וגם תפוצת המגפה הנוכחית גבוהה מאוד; יותר מ-160 מדינות מתמודדות כיום עם הנגיף. לכן חשוב להבין במה מדובר מבחינה מדעית וכיצד מגיב העולם למגפה.”

מהו נגיף? נְגִיף (virus) הוא טפיל זעיר המורכב מחומר תורשתי וממעטפת חלבונית המגינה על חומר זה. מדוע טפיל? כי הוא תלוי בתא מארח כלשהו ואינו יכול להתרבות בלעדיו. התא המארח יכול להיות חיידק (כן, גם חיידקים נדבקים מווירוסים) או תא באורגניזם מורכב יותר כגון אדם.

לחלק מהנגיפים המדביקים בני אדם יש מעטפת שומנית ועליה חלבונים שיודעים לזהות את המארח הפוטנציאלי, להידבק אליו ולחדור לתוכו. זה המנגנון הבסיסי של התפשטות מחלות ויראליות: הנגיף מזהה תא מארח פוטנציאלי, נצמד אליו, חודר לתוכו, משתלט עליו והופך אותו לבית חרושת ליצירת נגיפים חדשים, שיחדרו לתאים נוספים וכך יחוללו מחלה המתפשטת בגופו של האורגניזם. בהמשך ידלגו הנגיפים מאורגניזם לאורגניזם – לדוגמה, מאדם לאדם.

חשוב להבין שהסביבה מלאה בנגיפים, ורוב הזמן גופנו גובר עליהם בלי שנשים לב שהוא הותקף. כדי לחולל מחלה צריכה קבוצת נגיפים גדולה לגבור על כל קווי ההגנה של האורגניזם.

מיהו נגיף קורונה? שמו המדעי של נגיף הקורונה החדש הוא SARS-CoV-2 והמחלה שהוא מחולל בבני אדם נקראת COVID-19 או בשמה העממי “קורונה”. SARS-CoV-2 הוא נגיף כדורי בקוטר 80-120 ננומטר, הנראה מלמעלה כמו כתר או שמש ומכאן שמו – קורונה פירושה בלטינית “כתר” או “עטרת השמש”. החומר התורשתי של נגיף הקורונה הוא אר-אן-איי, והנגיף מזהה את התא המארח הפוטנציאלי על סמך קולטן בשם ACE2 הנמצא על אותו תא.

האם זה נגיף מהונדס?

לא. כיום, על סמך מחקר גנומי, אנחנו יודעים את מקורו של הנגיף. על פי ההשערה, עטלף הוא שהעביר את המחלה לאדם. כיצד יודעים זאת? על סמך דמיון גנומי עצום (96%) בין נגיף הקורונה החדש לנגיף RaTG13 הקיים בעטלפים. לכן אנו יודעים שמדובר במחלה זואונוטית, כלומר נגיף שהתפתח בבעלי חיים ומהם עבר לאדם.

אומרים שנגיף קורונה אינו חדש.

SARS-CoV-2 הוא נגיף חדש, אבל הוא אינו נגיף הקורונה הראשון בהיסטוריה. למעשה הוא נגיף הקורונה השביעי הפוגע באדם. קדמו לו ארבעה סוגי קורונה מתונים, האחראים לחלק ממקרי ההצטננות שאנו חווים, ושני נגיפים מסוכנים: MERS-CoV, שהתגלה בערב הסעודית ב-2012 ובדרום קוריאה ב-2015, ו-SARS-CoV שהתפתח בסין כמו הנגיף הנוכחי.

בניגוד לשני קודמיו, שהרגו יחד כ-1,632 איש בלבד, SARS-CoV-2 כבר גבה 18,500 קורבנות, וידו עוד נטויה.

נקודות ציון בהתפתחות המגפה: סוף נובמבר או תחילת דצמבר 2019 – הנגיף עובר מבעל חיים, ככל הנראה עטלף, לאדם. 11/12/2019 אשפוז ראשון של חולה קורונה בווחאן, סין. 11/01/2020 קורבן ראשון של הקורונה נפטר בסין. 24/01/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן באירופה (צרפת). 21/02/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן בישראל. 01/03/2020 הדבקה ראשונה בתוך ישראל. 11/03/2020 ארגון הבריאות העולמי מכריז: קורונה היא פנדמיה – מגפה עולמית. 20/03/2020 מוות ראשון מקורונה בישראל.

החשש מהנגיף נובע מהעובדות הבאות:

ראשית, זהו נגיף חדש באדם, ולכן האנושות “נאיבית” לגביו, כלומר – הגוף שלנו אינו מכיר אותו ואינו מחוסן נגדו.

שנית, לנגיף החדש יש תכונה ייחודית מאוד: גם אנשים שעדיין אין להם סימפטומים עלולים להדביק אחרים. במילים אחרות, אדם שמרגיש ונראה בריא לחלוטין עשוי להדביק אנשים בריאים, והסימפטומים יגיעו רק כעבור כמה ימים. על פי ההערכות הנוכחיות, מרגע ההדבקה עד הופעת הסימפטומים עוברות כחמש יממות. לכן חשוב מאוד להרחיב את הבדיקות הקיימות (RT-PCR), המזהות גם חולים טרום-סימפטומטיים, ולהחיל אותן על כל מי שבא במגע עם חולה מאומת.

שלישית, מקדם ההתפשטות הבסיסי של הנגיף החדש גבוה למדי ונאמד ב-2.9. משתנה זה, ששמו המקצועי R₀, מתאר את מספר האנשים שאדם חולה צפוי להדביק במשך כל תקופת מחלתו. כאשר R₀=1, המחלה יציבה – כל אדם מדביק אדם אחד, וכך מספר הנדבקים נשאר קבוע. אם מקדם ההתפשטות קטן מ-1 המחלה צפויה לדעוך, ואם הוא גדול מ-1 עלינו להתכונן לאפידמיה – מחלה ההולכת ומתפשטת.

מקדם ההתפשטות הבסיסי של נגיף קורונה החדש נאמד כאמור ב-2.9, ולכן המחלה נוטה להתפשט. אגב, זו אחת הסיבות שההשוואה ל”שפעת עונתית” מופרכת, כי מקדם ההתפשטות הבסיסי של שפעת הוא 1.3% בלבד. במצב של R₀=3, הקרוב לנתון הידוע לנו לגבי נגיף קורונה החדש, החולה הראשון ידביק שלושה אנשים, והם ידביקו תשעה, והתשעה ידביקו 27, ואחרי 12 סבבים כאלה יהיו כמיליון וחצי נדבקים.

רביעית, גם שיעור התמותה מנגיף הקורונה החדש גבוה למדי: בסקירה גלובלית, כ-3.5% מן החולים המאומתים מתו מהמחלה. גם כאן, ההשוואה לשפעת מצביעה על הבדל יותר מאשר על דמיון: שיעור התמותה משפעת הוא בסביבות 0.1% בלבד.

חמישית, איש אינו מוגן מהמחלה באופן אבסולוטי; הנגיף פוגע גם באנשים צעירים ובריאים, אף שבשיעורים נמוכים יחסית. אוכלוסייה מוחלשת-בריאותית – אנשים עם בעיות נשימה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת וסרטן – נמצאת בסיכון גבוה במיוחד, ורוב קורבנות הקורונה מתים בסופו של דבר מקריסת ריאות (ARDS). כפי שכבר פורסם, הגיל הוא פקטור משמעותי בסיכון: שיעורי התמותה עולים עם הגיל בהדרגה מ-0.2% (גיל 49-10) עד 14.8% (בני 80 ומעלה).

 

עם זאת, יש כמה נקודות אור במאבק בנגיף הקורונה החדש:

1. ביכולתן של רשויות אזוריות וארציות לצמצם משמעותית את מקדם ההתפשטות (R₀), כלומר את קצב ההדבקה. אם קצב ההדבקה ה”טבעי” (ללא התערבות מכוונת) נאמד בכ-2.9, הרי שבידוד, בדיקות, סגר ופעולות דומות מפחיתים משתנה זה באופן דרמטי. לדוגמה, הצעדים הראשונים שנקטה סין הורידו את R₀ מ-3.9 ל-1.25 אולם השלטונות לא הסתפקו בכך, והצעדים הבאים צמצמו נתון זה ל-0.3. פירוש הדבר – בלימה הדרגתית של המגפה.
2. צעדים נחושים ומוקדמים ברמה הארצית והאזורית מצמצמים לא רק את מקדם ההתפשטות (R₀) אלא גם את שיעור התמותה. בשעה שבאיטליה עומד שיעור התמותה על 8%, בגרמניה הוא נמוך מ-0.5% – הישג עצום הקשור בצעדים שנקטה ממשלת גרמניה מבעוד מועד.
3. ברמה האישית, שמירה על היגיינה (אלכוהול וסבון) ושמירת מרחק מאנשים אחרים מצמצמות את סכנת ההדבקה. הנגיף עובר מאדם לאדם רק בהדבקה טיפתית, כלומר רק בתוך נוזלים כגון רוק ונזלת, ואינו יכול לרחף לבדו באוויר החופשי. לכן נקבע מרחק של שני מטרים מאדם לאדם – כדי שהרסס הזה יפול בדרך. כיום ידוע שהווירוס יכול לשרוד זמן ממושך על גבי משטחים, ואפילו שלושה ימים על פלדה, אבל חומרי ניקוי כגון אלכוהול ואקונומיקה מחסלים אותו.
4. נגיפים אחרים העוברים מאדם לאדם בהדבקה טיפתית, למשל נגיפי שפעת, מאופיינים בכך שטמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה מאטות את התפשטותם. אם תכונה זו מאפיינת גם את SARS-CoV-2, יתכן שעליית הטמפרטורות לקראת הקיץ הקרב תסייע בבלימת המגפה, בדומה לתהליך המוכר לנו משפעת עונתית.
5. כיום כבר ידוע לנו מנגנון ההדבקה הבסיסי של הנגיף. ה”קוצים” של נגיף הקורונה, המקנים לו את אותה צורת שמש, יודעים לזהות את הקולטן האנושי ACE2 הנמצא על פני התאים שלנו, להיצמד לתא ולחדור לתוכו. לכן נעשה כעת מאמץ נרחב לפגוע – באמצעות נוגדנים, למשל – ביכולתו של הווירוס להתחבר ל-ACE2. אפשרות נוספת היא “לסייע” למערכת החיסונית לזהות את הנגיף כאויב ולחסל אותו.
6. על סמך מאפייניהם של וירוסי קורונה אחרים, יתכן שגם הווירוס החדש מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות. מוטציות מאפשרות לנגיפים לעקוף את מערכת החיסון. בשפעת עונתית, לדוגמה, קצב התפתחות המוטציות גבוה, ולכן אנו חייבים לעדכן בכל שנה את החיסון לשפעת מאחר שהווירוסים השתנו יחסית לשנה הקודמת כך שהחיסון כבר לא יעיל נגדם. אם, כאמור, SARS-CoV-2 מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות, פירוש הדבר הוא שברגע שיהיה חיסון נגדו, הוא יהיה תקף ויעיל גם בהתפרצויות עתידיות של COVID-19.

לסיכום:

נגיף SARS-CoV-2 הדביק לראשונה אדם בסוף שנת 2019, ומשם התפשטה המגפה למאות מדינות. מאחר שמדובר בנגיף חדש, האנושות אינה מחוסנת נגדו באופן טבעי או מלאכותי, ולכן הוא מצליח להתפשט במהירות גבוהה יחסית. עם זאת, פעולות מנע ברמה האישית והארצית כבר הוכיחו את עצמן במדינות רבות – הן בצמצום קצב ההתפשטות והן בצמצום שיעורי התמותה. כרגע נעשים מאמצים עצומים בכל חזיתות המדע לבלום את המגפה באמצעות טיפולים, תרופות וחיסונים.

תארים מתקדמים

[su_spoiler title=”תארים מתקדמים” style=”fancy” icon=”chevron-circle” anchor=”online”]

• הרישום לתואר שלישי ממשיך כסדרו
• הרישום לתואר שני לסמסטר אוקטובר 2020 הסתיים
• הרישום לקראת סמסטר מרץ 2021 יחל ב-01.10.2020.
• פרטים נוספים לגבי הרישום בלינק: https://bit.ly/3aIRLAC

[/su_spoiler]

תואר ראשון

הרישום לכל המסלולים סגור כעת

>>> מעוניינים בלימודים? השאירו פרטים ונחזור אליכם <<<

 

[su_spoiler title=”תואר ראשון – אפשרויות קבלה מיוחדות” style=”fancy” icon=”chevron-circle” anchor=”faq”]

לאור המצב, הטכניון מציע אפשרויות קבלה מיוחדות לתואר ראשון:

⇐ קבלה ללא ציון פסיכומטרי

⇐ קבלה על סמך ציון סכם וראיון

⇐ קבלה על סמך בגרות ובחינות סיווג

⇐ אפיק קבלה מקוצר מלימודי המשך ולימודי חוץ בטכניון

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”תואר ראשון – מידע על הפקולטות” style=”fancy” icon=”chevron-circle” anchor=”faculties”]

ארכיטקטורה ובינוי ערים

אתר הפקולטה | מצגת | סרטון

 

 

ביולוגיה

אתר הפקולטה | מידע נוסף | דוא”ל לפניות | סרטונים

 

 

הנדסה אזרחית וסביבתית

אתר הפקולטה | סרטונים | מצגת

 

 

הנדסה ביו-רפואית

אתר הפקולטה | סרטונים | מידע נוסף

 

 

הנדסה כימית

אתר הפקולטה | סרטון | דוא”ל לפניות

 

 

הנדסת אווירונוטיקה וחלל

אתר הפקולטה | סרטונים | מידע נוסף

 

 

הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

אתר הפקולטה | סרטון | סרטון

 

 

הנדסת חשמל

אתר הפקולטה | סרטון

 

 

הנדסת מכונות

אתר הפקולטה

 

 

הנדסת תעשייה וניהול

אתר הפקולטה | מידע נוסף | דוא”ל לפניות

 

 

הנדסת נתונים ומידע

אתר המסלול | מידע נוסף | דוא”ל לפניות

 

 

חינוך למדע וטכנולוגיה

אתר הפקולטה | סרטון | מצגת

 

 

כימיה

אתר הפקולטה | סרטון | מידע נוסף | דוא”ל לפניות

 

 

מדע והנדסה של חומרים

אתר הפקולטה | מידע נוסף | סרטון

 

 

מדעי המחשב

אתר הפקולטה | מידע נוסף

 

 

מתמטיקה

אתר מתעניינים | דוא”ל לפניות | סרטונים | מצגת

 

 

פיסיקה

אתר הפקולטה | מידע נוסף | סרטון

 

 

רפואה

אתר הפקולטה | מידע נוסף מופיע בטאב “מועמדים לרפואה”

 

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”תואר ראשון – מפגשי אונליין” style=”fancy” icon=”chevron-circle” anchor=”online”]

ייעוץ לתואר ראשון ב-זום ZOOM

לתואר ראשון ומפגשים נוספים מופיעים בעמוד הEVENTS בפייסבוק של הטכניון ומתעדכנים באופן שוטף. שווה להיכנס, לבדוק, להתעדכן ולהצטרף

הקליקו כאן

מפגש מתעניינים וירטואלי

ב-25 במרץ, התקיים מפגש מתעניינים וירטואלי למתעניינים בתואר ראשון בטכניון. במהלך המפגש שוחחו מרצים – חברי סגל וסטודנטים מכל הפקולטות – מביתם, באמצעות תוכנת ZOOM עם מתעניינים בלימודים. צפו במפגשים:

מפגש מתעניינים – חלק 1

מפגש מתעניינים – חלק 2

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מועמדים לרפואה” style=”fancy” icon=”chevron-circle” anchor=”refua”]

• תנאי הקבלה לרפואה יפורסמו לאחר חג הפסח

 

• אין שינוי בתאריכי הרישום לרפואה, כולל עבור מועמדים עם רקע אקדמי. עליהם להגיש את גיליון הציונים הנוכחי שלהם (למרות שחלק ממועדי הבחינה בוטלו).

 

• אנו מודעים היטב ללחץ ולחששות שלכם עקב ביטול המבחן הפסיכומטרי של מועד אפריל כמו גם ביטול מועדי ב’ של סמסטר חורף למי שמועמד על סמך רקע אקדמי.

 

• ועדת הקבלה של הפקולטה לרפואה בטכניון עוקבת אחרי הוראות משרד הבריאות וההשפעות של הנחיות אלו על השלמת תנאי הקבלה לרפואה לשנה זו.
  הועדה מודעת לחששות וללחץ של המועמדים.

 

• לאחר חג הפסח תתקיים הערכה מחודשת של המצב, בהתאם להגבלות שיהיו אז, והחלטות לגבי תנאי הקבלה יפורסמו בהתאם.

 

• מועמדים שנרשמו לפסיכומטרי אפריל מתבקשים לעקוב אחרי ההנחיות של המרכז הארצי לבחינות והערכה, ולגשת למועד הקרוב שינתן.

 

• ההרשמה לרפואה תמשך עד הודעה חדשה

[/su_spoiler]

חוקרים מהטכניון נרתמים למאמץ הכלל-עולמי ושוקדים על פתרונות לאתגרי נגיף הקורונה

[su_youtube url=”https://youtu.be/UR__jHzd-q4″ width=”700″ height=”200″ autoplay=”yes”]

חוקרים ביותר מ-50 מעבדות מחקר בטכניון התגייסו במלוא המרץ למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה. המאמץ מתפרס על כל התחומים הרלוונטיים למחלה לרבות אבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם, פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים ופיתוח שיטות לניטור ולרפואה-מרחוק.

“הטכניון, המצוי בימי שגרה בחזית המדע והטכנולוגיה העולמיים, נרתם כעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “זאת באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים ייעודיים לרפואה מרחוק ועוד. הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק בין רפואה להנדסה ובשיתופי פעולה בין-תחומיים שיובילו למציאת פתרונות מהירים ומתקדמים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה.”

המאמץ מתמקד בתחומים הבאים:

מדיניות

• פרופ’ ניר גביש, הפקולטה למתמטיקה, פרופ’ עמרי ברק, הפקולטה לרפואה: סימולטור המאפשר למקבלי ההחלטות להעריך כיצד צעדי המדיניות השונים של הממשלה ישפיעו על המשך התפשטות מגפת הקורונה בישראל.

אבחון

• פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית: איתור מוקדי התפרצות קורונה דרך מערכת הביוב. הטכנולוגיה תאפשר למקד מאמצים באזורי המגורים המועדים להתפרצות, ובעתיד תשמש גם לניטור מחלות אחרות.

• פרופ’ חוסאם חאיק, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח אבחון טרום-סימפטומטי לחולי קורונה. המחקר יתמקד בשני אפיקים: פיתוח טכנולוגיה לאבחון הנגיף על סמך הבל הפה; ופיתוח מדבקה דקה וזולה שתוצמד ליד או לחזה ותנטר את הנגיף.

• פרופ’ רועי קישוני, הפקולטה לביולוגיה: האצת תהליכי אבחון ובדיקה של חולי קורונה.

• פרופ’ עמית מלר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: זיהוי וכימות של RNA נגיפי באמצעות חרירים ננומטריים.

• פרופ’ מורן ברקוביץ’, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח דיאגנוסטיקה חדשנית ומהירה המבוססת על בדיקות דם ורוק.

• ד”ר יוני סביר, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: מצלמה תרמית למדידת חום ותבנית נשימה לצורך זיהוי חולי קורונה. שת”פ עם מפא”ת.

• פרופ’ יהושע זאבי, הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ופרופ’ רפי ביאר, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: מערכות לרפואה מרחוק.

• פרופ’-משנה דניאל ראמז, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: פיתוח סנסור מהיר לגלוי וירוס קורונה באמצעות שימוש בטכנולוגיית “קריספר”.

• ד”ר יואב שכטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: שיטות מיקרוסקופיה מתקדמות לזיהוי נוגדנים לקורונה בדם.

• פרופ’ תומר שלומי, הפקולטה למדעי המחשב: דיאגנוסטיקה על סמך משטח גרון ודגימות דם ושתן.

• פרופ’ גלעד יוסיפון מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ חזי קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: שיטות דיאגנוסטיקה מהירות ומדויקות.

• ד”ר נעמה גבע-זטורסקי, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: בדיקה מהירה לזיהוי נגיף הקורונה.

• פרופ’ אלכס ברונשטיין מהפקולטה למדעי המחשב עובד על פיתוח שימוש באולטרסאונד לדימות ריאות. החוקרים יתאימו חיישני אולטרסאונד זולים לצורך זיהוי דלקות המופיעות בריאות כתוצאה מנוכחות וירוס הקורונה. במאמץ זה שותפים פרופ’ רוני קימל מהטכניון, ד”ר אורן כספי מרמב”ם ודורון שקד מג’נרל אלקטריק.

• דביר ילין, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: בדיקת דם לא פולשנית לאבחון חולי קורונה על סמך רמות חריגות של סוגי כדוריות דם.

• פרופ’ יובל שקד, הפקולטה לרפואה: פיתוח תרופה לריפוי מהיר של רקמות פגועות. ניסוי מוצלח בחולדות.

• פרופ’ גלעד יוסיפון מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ חזי קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: התקן מעבדה-על-שבב לגילוי מוקדם ורגיש של נגיפי SARS-CoV-2. המערכת תאפשר זיהוי מהיר ללא צורך במכשור מיוחד, וכך תאפשר אבחון עצמי ביתי וכן בדיקה של משטחים שונים (כמו בבתי חולים ותחבורה ציבורית) לטובת ניטור רחב של נוכחות הנגיף.

• ד”ר יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה (AIMLab): טכנולוגיה שתסייע באיתור חולי קורונה ותתריע על בעיות נשימה קריטיות בקרב חולים קיימים. את הפיתוח מוביל ד”ר בהר עם ד”ר דני איתן וד”ר רונית אלמוג מהקריה הרפואית רמב”ם.
• ד”ר אסף בסטר, הפקולטה לביולוגיה: מציאת גנים המבקרים את החדירה וההדבקה של ווירוס קורונה (COVID-19) לתאים באמצעות סריקה גנטית של גנים מקודדים ולא מקודדים לחלבון.

אלמנטים של חיסון

• פרופ’ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: מאמץ לפיתוח חיסון לקורונה על סמך חיסון המוני לשרימפס, שפותח על ידי פרופ’ שרודר במסגרת חברה שהקים בטכניון – ViAqua Therapeutics. גם המחקר הנוכחי ייערך עם ViAqua.

• פרופ’ זייד עבאסי ופרופ’ עודד לוינזון, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: פרופ’ לוינזון מפתח recombinant ACE-2 receptors. זהו חלק מפרויקט של פרופ’ עופר מנדלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים לפיתוח נוגדנים לקולטן שבאמצעותו מתחבר וירוס הקורונה לתאי האורגניזם המארח. פרופ’ עבאסי חוקר מזה שנים את ACE-2, שהוא הקולטן שווירוס הקורונה נצמד אליו.
• פרופ’ דורון מלמד, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: זכרון חיסוני לוירוס הקרונה בקרב אנשים מבוגרים: מניעה של הדבקה חוזרת והעלאת השרידות

פתרונות טיפוליים

• פרופ’ ג’וזואה שניטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: טכנולוגיה חדשנית להובלת תרופות לריאות. הטכנולוגיה מתאימה במיוחד לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS), שהוא סיבת התמותה העיקרית בקרב חולי קורונה.

• פרופ’ רועי עמית, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: פיתוח משחה לטיפול בזיהום קורונה.

• פרופ’ מרסל מחלוף, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: לכידה של וירוס קורונה על סמך טכנולוגיית Nano-ghosts שפותחה בעבר במעבדתה.

• פרופ’ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח תרופה ממוקדת-מטרה לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS). הפיתוח מבוסס על שיטות קיימות להובלת תרופות, ולכן צפוי להימשך זמן קצר יחסית.

• פרופ’ דרור סליקטר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: הולכת תרופות ישירה לריאות.

• פרופ’ בני צ’וקורל, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל: מנשם מבוסס טורבינה זעירה.

• פרופ’ דדי מאירי, הפקולטה לביולוגיה: אפיון קנבואידים לעצירת “סערת ציטוקינים” ולדיכוי הקולטן 2ACE.

• פרופ’ זייד עבאסי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מציג קונספט חדש המבוסס על פגיעה אפשרית בשני אנזימים אנושיים – ACE2 ו-FURIN – המסייעים לנגיף לחדור לתאי האדם ולשגשג בהם. לאורה של תפיסה זו הוא מציע טיפולים שיעכבו את שני “סוסים טרויאניים” וכך יגנו מפני נגיף קורונה החדש על מטופלים – בעיקר אלה הסובלים ממחלות רקע.

• זאב גרוס, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך: פיתוח תרופות.

• ישראל ולודבסקי, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: חומרים דמויי הפרין לעיכוב ההדבקה בנגיף ולבלימת התקדמות המחלה.

• פרופ’ אמיר לנדסברג, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: הנשמה בחולי קורונה – אינטראקציה בין מערכות הריאות, הלב וכלי הדם.

• יעל מנדל-גוטפרוינד, הפקולטה לביולוגיה: שינוי גנטי לאורך זמן אצל חולי קורונה לניבוי התפתחות המחלה.

פתרונות לצוותים הרפואיים

• פרופ’ איל זוסמן, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח מסננים וציפויים המבוססים על סיבים ננומטריים. (סרטון)

• ד”ר יותם בר און, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: בדיקת היתכנות הדבקה ורטיקלית בנגיף הקורונה מאם לעובר

• פרופ’ שי שן אור, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: ניטור מצבם החיסוני של נבדקים ואיתור נבדקים המצויים בסכנת חיים מוגברת. כמו כן איתור דלקות על סמך אבחון תאי מהיר.

• ד”ר שאדי פרח, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: חומרי חיטוי חכמים, הפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה ונשארים פעילים לאורך זמן.

• פרופ’ יכין כהן, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: חיטוי משטחים לטווח ארוך.

• המרכז לבינה מלאכותית (AI): שילוב כוחות בפרויקטים מגוונים, מבוססי בינה מלאכותית, ובהם ניתוח מצב חולים והתקדמות המחלה. את המאמץ מובילים ראש המרכז פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי והחוקרים פרופ’-משנה אורי שליט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון וד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

• פרופ’ עזרי טרזי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: תכנון וייצור מערכות מיגון לצוותים רפואיים תוך שימושים חדשים בהדפסת תלת-ממד והקמת רשת מעצבים ארצית שתירתם לתכנון ולייצור פתרונות הקשורים למגפת הקורונה.

• פרופ’ יואב אישן, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך: ייצור משטחים ביוצידיים דו-ממדיים ותלת-ממדיים.

• פרופ’ יאיר עין אלי, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים: ציפוי אקטיבי למסכות פנים.

• פרופ’ דבי לינדל ופרופ’ עודד בז’ה, הפקולטה לביולוגיה: אנליזה של חומרי חיטוי אנטי-ויראליים.

• פיתוח פלטפורמה רובוטית שתופעל מרחוק על ידי הצוותים הרפואיים ותספק למטופלים מזון ותרופות. הרובוט יצויד בחיישנים שיסייעו לבדוק דופק ורמת חמצן בדם אצל המטופלים. על הפרויקט יעבדו בוגרי תוכנית הרובוטיקה FIRST מבית הספר הריאלי בחיפה בהנחיית פרופ’ גיל יודילביץ מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

• פרופ’ ירון פז, הפקולטה להנדסה כימית: טיהור אנטי-ויראלי על ידי פוטוקטליזה.
• ד”ר עדו קמינר, הפקולטה להנדסה חשמל עש” ויטרבי: חיטוי אוויר ומשטחים באמצעות קרינת אולטרה-סגול
• פרופ’ בעז פוקרוי ופרופ’ אלחנדרו סוסניק, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים: הבנה ומניעת הידבקות על-ידי משטחים.
  

במקביל מתקיימים פרויקטי מחקר משותפים וחדשניים של חוקרי הטכניון בהובלת סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, בשיתוף רופאים וצוותים רפואיים רבים מהקריה הרפואית רמב”ם.

אגודת הסטודנטים של הטכניון מצטרפת למאמצים הארציים למניעת התפשטות נגיף הקורונה בקרב קשישים. אגודת הסטודנטים בשיתוף הארגונים “נותנים באהבה” ו”לקראת שבת” בחלוקת סלי מזון לקשישים ומועטי יכולת.

[su_image_carousel source=”media: 38896,38895,38894,38893″ slides_style=”minimal” crop=”none” align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

“קשישים הם חלק מאוכלוסית הסיכון המרכזית ולכן הגענו להחלטה לעזור להם כמיטב יכולתנו”.

למרות מזג אוויר הסוער שהיה בסופ”ש האחרון, סטודנטים מהטכניון, שרק התחילו את הסמסטר, השאירו את המחשב בבית ושמו בצד את השיעורים המקוונים כדי לקחת חלק בהתנדבות ולארוז סלי מזון. הסטודנטים הגיעו, שמו כפפות, מסכה והתחילו לחלק את מוצרי המזון לסלים המיועדים.

בנוסף לכך, אגודת הסטודנטים בטכניון מובילה עוד פרוייקטי התנדבות נוספים בתקופה הקרובה כדי לסייע במשבר הנוכחי.

אגודת הסטודנטים אספה קרוב ל-100 סטודנטים שרוצים להתנדב ולקחת חלק במאמץ הארצי. יחד הם מתכננים להקים ‘חמ”ל’ טלפונים’. אבל אם חשבתם לשנייה שמדובר בחמ”ל אמיתי ונפר את תקנות משרד הבריאות, החמ”ל יפעל כך שבכל סטודנט יהיה בביתו ויצוות לו קשיש עליו הוא אחראי.

מטרת הסטודנטים הם להיות אוזן קשבת עבור הקשישים ולשוחח איתם על הקשיים שהם חווים ובעיקר להנעים את זמן, “כולנו מרגישים מבודדים מהעולם וזאת הדרך שלנו להראות להם שהם לא לבד ואנחנו פה לדבר איתם”.

כחלק מזה, הסטודנטים ירכזו מהם פניות של מוצרם שחסרים להם כדי שאלו יסופקו לביתם כדי שהקשישים לא יצטרכו לעזוב את ביתם.

את מספרי הטלפון של הקשישים תספק אגף רווחה בעיירית חיפה ושיתוף פעולה עם ארגון “לתת” יחולקו המוצרים לבתיהם.

בגלל התפשטות נגיף הקורונה וכחלק מהתהליך המעבר ללמידה מקוונת, אגודת הסטודנטים משפצת מחשבים ישנים ומשמישה אותם מחדש. את המחשבים היא תורמת מחשבים לתלמידים.

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב”ם מציגים שיטה חדשנית לבדיקה של עשרות מטופלים במקביל

[su_youtube_advanced url=”https://youtu.be/nGOrW39CL7g” width=”720″ height=”200″ controls=”no” autohide=”yes” autoplay=”yes” rel=”no” fs=”no” theme=”light”]

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב”ם הציגו שיטה לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. שיטה זו, הקרויה pooling (איגום), מבוססת על בדיקה של דגימות מעשרות נבדקים בעת ובעונה אחת. יישומה עשוי להאיץ באופן ניכר את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה באוכלוסייה. הניסוי הושלם תוך ימים ספורים הודות לתמיכה של משרד הבריאות, ושיתוף פעולה יחודי בין רמב”ם והטכניון.

בדיקות הקורונה הנעשות כיום בישראל מתמקדות באנשים עם תסמינים של המחלה ועם חשד להידבקות. אף שמדובר באוכלוסייה מוגבלת במספרה, קצב הבדיקות הנוכחי – כ- 1,200 ביום – אינו יכול לאפשר ניטור של נשאים לא סימפטומטיים באוכלוסייה, שיכול לעזור לבלימת המגפה. הפיתוח החדש צפוי לסייע בכך.

נגיף הקורונה מאובחן כיום בבדיקת PCR, המקובלת בניטור נגיפים. בדיקה זו בוחנת הימצאות של רצף גנטי יחודי של נגיפים בדגימה שנלקחה מהחולה. הבעיה היא שהבדיקה אורכת כמה שעות ומהווה כיום צוואר בקבוק באיתור חולי הקורונה בארץ ובעולם. לדברי ד“ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב“ם, “כיום, במסגרת הבדיקות לקורונה, אנחנו מקבלים דגימות של כ-200 נבדקים ביום, וכל דגימה כזו עוברת בדיקה פרטנית. על פי גישת ה-pooling שניסינו כעת, הבדיקה המולקולרית תיעשה על ‘דגימה משותפת’ שנלקחה מ-32 או 64 מטופלים. באופן זה נוכל להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות. רק במקרים נדירים, שבהם תימצא הדגימה המשותפת חיובית, נערוך בדיקה פרטנית לכל אחת מהדגימות הספציפיות.”

לדברי פרופ’ רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון, “זו אינה פריצת דרך מבחינה מדעית, אלא הדגמה של האפשרות להשתמש בשיטה הקיימת ואפילו בציוד הקיים להגדלה משמעותית בנפחי הדגימות. זאת על ידי איגום מספר רב של דוגמאות במבחנה בודדת. גם כאשר ערכנו בדיקה משותפת של 64 דגימות שרק אחת מהן של חולה מאומת, המערכת זיהתה שיש כאן דגימה חיובית (להימצאות הנגיף). יש אומנם קשיים לוגיסטיים ביישום השיטה, אך אנו מקווים שהיא תאפשר להגדיל את נפח הדגימות ולנטר גם נשאים שקטים, לא סימפטומטיים. אפשרות כזאת יכולה להקטין את הסיכוי להדבקה ולשטח את עקומת ההדבקה.”

מנהלת המעבדה הווירולוגית ברמב“ם, ד“ר מורן שוורצוורט-כהן, מעריכה כי “יישום של pooling בשלב האחרון של הבדיקה, ה-PCR, יקל עלינו בקיצור התהליך כולו ובהגדלה משמעותית של קצב הבדיקות.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הניסוי שערכו חוקרי הטכניון ורמב”ם הוא פרויקט מורכב, שבתנאים רגילים היה נמשך חודשים. כאן, הודות להתגייסות מרשימה של כל הנוגעים בדבר בשל המצב, הושלם הניסוי הראשוני הזה תוך פחות מארבעה ימים. הישג זה מדגיש את חשיבותו של הקשר ההדוק בין הטכניון לרמב”ם ובאופן כללי יותר, בין הרפואה להנדסה. חוקרי הטכניון מגוייסים למלחמה הדחופה בנגיף הקורונה, ובנוסף למחקר זה מתנהלים בימים אלה בטכניון מחקרים לא מעטים המסייעים בהתמודדות עם התפשטות המחלה.”

מנכ“ל הקריה הרפואית רמב“ם פרופ’ מיקי הלברטל אמר כי “שיתוף הפעולה בין הטכניון לרמב”ם באירוע זה, המשפיע על החיים של כולנו, הוא דוגמה אחת מתוך פעילויות משותפות רבות המתקיימות בין שני המוסדות. שיתופי פעולה אלה נועדו לרתום את היכולות האינסופיות של חוקרי הטכניון לטובת הצרכים הרפואיים שמעלים הקלינאים וחוקרי בית החולים, וזאת כדי לקדם את הרפואה למען אזרחי מדינת ישראל והאנושות.”

את הניסוי הוביל ד”ר עידן ילין ביחד עם נגה אהרוני, עינת תמר ודינה ברנבאום ממעבדתו של פרופ’ קישוני וכן אמיר ארגואטי ממעבדתה של פרופ’ יעל מנדל-גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה. עוד שותפה חיונית בניסוי הייתה ד”ר אסתי מסר, הממונה על בטיחות ביולוגית ביחידת הבטיחות בטכניון, שהתגייסה בהקמתה של מעבדה ייעודית וליוותה את התהליך כולו.

[su_image_carousel source=”media: 38825,38826,38827,38828,38829″ slides_style=”minimal” crop=”none” align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

[su_youtube_advanced url=”https://www.youtube.com/watch?v=i3gu2PcByVw&feature=youtu.be” width=”720″ height=”200″ controls=”no” autohide=”yes” autoplay=”yes” rel=”no” fs=”no” theme=”light”]

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה: לראשונה בתולדות הטכניון ייפתח הסמסטר במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק

[su_image_carousel source=”media: 38798,38799,38800,38801,38802″ slides_style=”minimal” crop=”none” align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

סמסטר האביב בטכניון ייפתח מחר במועדו המתוכנן – יום רביעי, 18 במרץ 2020 – במתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. זאת בהתאם להנחיות המעודכנות של משרד הבריאות והות”ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

בשנים האחרונות, כחלק מההתאמה למהפכה הדיגיטלית, השקיע הטכניון רבות בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, בהטמעתן ובהכשרת חברי הסגל לפיתוח שיטות הוראה חדשניות הכוללות הוראה ולמידה מרחוק ולמידה היברידית, המשלבת הוראה פרונטלית עם למידה מרחוק. כעת, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, נערכו כל הפקולטות בטכניון לעבודה במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק, וחברי הסגל עברו בימים האחרונים הדרכות והכשרות ייעודיות בנושא.

 לדברי דיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופ’ חוסאם חאיק, “מחר נפתח את הסמסטר עם קורסים מקוונים ובלמידה מרחוק של אלפי סטודנטים מהבית. אנו מעריכים שבכוחות משותפים, והודות להתגייסותם של חברי הסגל למאמץ, נוכל לתמוך בלמידה דיגיטלית בהיקף משמעותי. היום, יום ג’, ערכנו “ניסוי כלים” נרחב בהשתתפות עשרות מרצים וכ-2,000 סטודנטים, כדי להפיק לקחים ולשפר את ההיערכות הטכנית לקראת פתיחת הסמסטר מחר.”

 “בשבועות האחרונים השקענו מאמצים רבים בבניית היכולת הטכנולוגית ובהיערכות מתאימה.” כתב פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון לסטודנטים ולחברי הסגל. “עם זאת, העברת כלל ההוראה להוראה מקוונת היא אתגר גדול, שמימושו בימים כתיקונם היה נפרש על פני תקופה ארוכה ומשלב ניסויים רבים. ההתפשטות המהירה של נגיף הקורונה לא הותירה לנו זמן, ולכן ייתכנו תקלות בימים הראשונים. אנחנו בטוחים שאתם מבינים זאת וכי בשיתוף הפעולה שלכם יסייע בתיקון הפגמים שיתגלו.”

“את פעילות המערך המקוון מוביל המרכז לקידום הלמידה וההוראה בראשות ד”ר אביגיל ברזילי,” אמר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’. “המרכז, חברי הסגל, הסגל הנלווה, וכל הגורמים הרלונטיים בטכניון עושים לילות כימים כדי לאפשר לנו לצלוח תקופה מורכבת זו ולחזור במהרה לשגרה בריאה של הוראה ולמידה. לכל אלו חברו הסטודנטים בהנהגה אמיצה ונבונה של אגודת הסטודנטים ואנו יוצאים למהלך המורכב הזה בשותפות אמיתית. “

 בשנים האחרונות הטמיע הטכניון טכנולוגיות חדשניות להוראה ולמידה מרחוק, בהן:

1. למידה סינכרונית המבוססת על שידור חי של הרצאות, תרגולים ופגישות באמצעות מערכתZOOM .
2. למידה א-סינכרונית המבוססת על הקלטה של השיעורים על ידי המרצים, מערכת MOODLE לניהול הלמידה, הנגשת החומר הדיגיטלי באמצעות מערכת Panopto, שיתוף מסמכים וחומרי למידה, דיונים בפורומים וכו‘.
3. למידה משולבת של א-סינכרונית וסינכרונית.

 

טכנולוגיות אלה, המשמרות את האינטראקציה בין מרצים לסטודנטים ואת ההתייחסות האישית לקצב הלימוד האישי של כל סטודנט, יבואו לידי ביטוי נרחב בסמסטר הקרוב, כתוצאה מהמצב המיוחד שאליו נקלע הטכניון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל. ראוי לציין כי המעבר ללמידה דיגיטאלית פוגש את הטכניון ערוך מבחינה רעיונית עם מערך נרחב ומגוון של קורסים מוקלטים ומונגשים אלקטרונית. עד כה פותחו בטכניון 15 קורסי MOOC – קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים – ומאות קורסים ושיעורים מצולמים אחרים הזמינים בשרתי הטכניון. עם זאת, הכמות, המעבר המלא ללמידה דיגיטאלית, והמימוש הגורף של הרעיון הם אתגרים לא מבוטלים. 

 ד”ר אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה בטכניון הוא אחד המרצים המזוהים ביותר בישראל עם קורסים מקוונים, ועד כה הוא הקליט בטכניון יותר מעשרה קורסי מתמטיקה מלאים בעברית ובאנגלית. בעקבות המעבר להוראה מרחוק בימי קורונה צילם ד”ר אביב צנזור סרטון הדרכה מיוחד שכבר זכה לאלפי צפיות. לסרטון לחצו כאן

מחקר שנערך בטכניון מגלה כיצד הציבור מעריך אמינות של מידע על חיסונים

כיצד משתמשי מדיה חברתית מחליטים אם להאמין למידע מקוון? מחקר חדש שנערך בטכניון התמקד בשאלה זו בהקשר של חיסונים. המחקר שהתפרסם בכתב העת הבולט בנושא חיסונים וחיסון Vaccine, מגלה הבדלים משמעותיים בין מערכות השיקולים של “הססני חיסונים” ל”לא הססנים” מבחינת האמינות שהם מייחסים למידע המופיע ברשת. הוא מבוסס על חקר פלטפורמות של שאלות ותשובות (Q&A) ועל התייחסותם של 694 משתתפים ל-600 תשובות לשאלות בנושא חיסונים שהופיעו ב-Yahoo! Answers.

חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין “הססני חיסונים” ל”לא הססנים” מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. קבוצת ה”לא הססנים”, שאינם חשדנים כלפי חיסונים, יסמכו במידה רבה יותר על מידע שמעודד חיסונים ופחות על מידע המרתיע מפני חיסון. מעניין לציין שהעדפה הזו נמצאה גם בקרב חברי קבוצת ה”הססנים”, אך במידה פחותה בהרבה. קבוצת ה”הססנים” נוטה במידה רבה יותר להעריך את אמינות המידע על פי רמת הפירוט שלו – אם פריט המידע ארוך ומפורט, הוא נתפס כאמין יותר. העדפה זו קיימת גם בקרב חברי קבוצת ה”לא הססנים”, אך במידה פחותה.

בנוסף, במחקר נמצאה בשתי הקבוצות העדפה דומה לטקסטים שכתבו (לפחות לכאורה) מומחים בתחום הבריאות על פני טקסטים שכתבו הורים, והעדפה דומה לטקסטים שכתבו הורים על פני טקסטים של אנשים שאינם מומחים ואינם הורים. לדוגמה, הטקסט הבא יזכה אצל כולם לאמינות גבוהה יחסית: “כאחות אני יכולה לומר בביטחון מלא שאי אפשר להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV)  מהחיסון נגד הנגיף”.

ארגון הבריאות העולמי מדרג את ההססנות כלפי חיסונים – חוסר רצון או סירוב לחסן למרות זמינותם של חיסונים – כאחד מ-10 האיומים הגדולים על בריאות האנושות. לכן קיים בקהילייה המדעית חשש שמידע שגוי בנושא חיסונים עלול להגביר את אותה הססנות. זו הייתה המוטיבציה למחקר הנוכחי.

את המחקר הובילו המחבר הראשי ד”ר אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד”ר אלעד יום-טוב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.
בעקבות הממצאים ממליץ ד”ר שרון לרשויות המופקדות על בריאות הציבור “לעבוד עם מומחים בתחומים הרלוונטיים, עם ארגוני חברה אזרחית ועם בעלי עניין אחרים כדי לקדם הבנה הדדית של הסוגיות העומדות בבסיס ההססנות כלפי חיסונים. העיסוק בסוגייה זו ידרוש שותפויות שלא ראינו עד כה. העיקרון הזה תופס הן בזמני שגרה והן בעת משבר, כמו ההתפרצות שאנחנו חווים בימים אלה.”

למאמר המלא בכתב העת Vaccine לחצו כאן

הטכניון מבצע את ההכנות הנדרשות ונוקט באמצעי הבטיחות המתחייבים לנוכח התפשטות נגיף הקורונה.
אתר זה ירכז עדכונים, הוראות, כלים ומידע חשוב אחר הנוגע לנושא.
בהתאם להוראות משרד הבריאות לסגירת האוניברסיטאות נערך הטכניון לפתיחת סמסטר אביב במועדו ב-18 במארס בהוראה מקוונת.

הטכניון בחירום – לימוד והוראה ממרחק ועבודה מהבית בעיתות חירום

עובדים

מצורף לנוחותכם עמוד שאלות ותשובות בעמוד הבית של אתר משאבי אנוש (תחת חדשות והודעות).
מעת לעת יעודכן העמוד בהתאם למצב.

מתעניינים ומתקבלים ללימודי תואר ראשון

במרכז הקונגרסים בחיפה התקיים בסוף פברואר הכנס הבין-לאומי להנדסה ביו-רפואית, בהובלת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE) ובחסות IEEE – אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבין-לאומית

האירוע נפתח בברכותיהם של יו”ר הכנס פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב ושל פרופ’ דפנה ויס, הנשיאה הנכנסת של האיגוד. גם סגן ראש עירית חיפה עו”ד דוד עציוני וד”ר גלית רנד, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה, בירכו את המשתתפים. את הרצאת הפתיחה נשאה פרופ’ מיטל זילברמן מאוניברסיטת תל אביב, הנשיאה הקודמת של האיגוד, שדיברה על פולימרים טבעיים ביישומים ביו-רפואיים.

בכנס הוכרזו שני חברי כבוד חדשים של האיגוד:

פרופ’ משה שהם, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. את מעבדת הרובוטיקה הראשונה שלו הקים באוניברסיטת קולומביה, ולאחר הצטרפותו לטכניון הקים בו את אחת ממעבדות הרובוטיקה המתקדמות בעולם. לצד פעילותו הנרחבת במחקר ובהוראה, פרופ’ שהם הוא יזם סדרתי שהוביל את הקמתן של חברות רובוטיקה חלוציות ובהן מזור רובוטיקה, שנרכשה לפני שנתיים תמורת 1.6 מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת חדשנית לניתוחי מוח ועמוד שדרה.

פרופ’ דוד אלעד, שהשלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון, הוא כיום חבר סגל במחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הוא מומחה מוביל בשני תחומי עיסוקו: מערכת הנשימה ומערכת הרבייה. בשנים האחרונות הוא שוקד על פיתוח מהפכני בתחום השני: רחם מלאכותי שיאפשר להרחיב את הידע המדעי על השתרשות עוברי אדם בדופן הרחם ואף לסייע לנשים שאין להן רחם.

בכנס נדונו נושאים רבים ומגוונים ובהם אפיון מחלת קרון, דימות אולטרסאונד נייד ועמוק, ניטור זרימת דם וחמצן בשיליה, שבב חכם לחקר מחלת ניוון השרירים ALS, טכנולוגיות חדשניות להדבקה ולאיטום רקמות, אריזה (מיקרואנקפסולציה) של תאי לבלב, פלטפורמה להתאמת תרופות להובלה למוח, מכאנוביולוגיה של סרטן ופצעים, תאים מלאכותיים להעברת תרופות והנדסת רקמות בשיקום פגיעה בחוט השדרה. את הרצאת המליאה השנייה העביר פרופ’ רון וייס מ-MIT שבארה”ב, שדיבר על ביולוגיה סינתטית בתאי יונקים ושילובה בפיתוח פתרונות לבעיות בעיות רפואיות.

השנה נמשכה המסורת שנקבעה בשנה שעברה – הרצאות פופולריות בעברית, המיועדות בעיקר לתלמידי תיכון. במושב הפופולרי נכחו מאות רבות של תיכוניסטים והוא כלל את ההרצאות הבאות: פרופ’ מיטל זילברמן (אוניברסיטת תל אביב) על הנדסה ביו-רפואית – הקשר בין הנדסה לרפואה, תכניות לימודים והתעשייה בישראל, פרופ’ נתן שקד (תל אביב) – העתיד של הפריות מבחנה; פרופ’ דפנה ויס (הטכניון) – הראש הקשה של תאי סרטן: הקשר בין מכניקה לבין איבחון וניבוי מוקדמים, פרופ’ משה ברנד (אריאל) – סטנטים ועורקים, מלחמה ושלום, פרופ’ תמיר טולר (תל אביב) – המהפכה הבאה באבולוציה של המין האנושי: הנדסה תוך תאית של החומר הגנטי, פרופ’ אורית שפי (בר אילן) – עקרונות הנדסיים במערכת העצבים – איך זה עוזר בשיקום? ומר זהר גנדלר (מנכ”ל NGT3) – גורמי הצלחה וכישלון של סטארט-אפים רפואיים – דוגמאות מניסיון אישי.

במהלך הכנס חולקו פרסי הצטיינות לדוקטורנטים הבאים: חן אברהם מאוניברסיטת בן גוריון על “שילוב מידע חושי במערכות סנסומוטוריות”, אלכסנדר קרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב – “צמצום מינונים הניתנים לחולה במדידת זרימת דם בשיטת SPECT”, מיכאל מרגוליס מאוניברסיטת בר אילן – “ניטור מהיר ורגיש של רצפי די-אן-איי ספציפיים באמצעות ביוסנסורים הנשלטים מגנטית”, אלירם נוף מהטכניון – “מכניקת זורמים בהנשמת פגים”, לאה פקו מאוניברסיטת תל אביב – “המדע של מניעת פצעי לחץ הנגרמים מהתקנים רפואיים” ועידו ויינר מאוניברסיטת תל אביב – “שימוש במודלים חישוביים להנדסת ביטוי גנים יעילה  במיקרו-אצות”.

בכנס הוצגו כ-90 פוסטרים וחולקו פרסים ל-4 פוסטרים מצטיינים: רקפת רוזן מהטכניון, שני כהן מהטכניון, זוהר צפריר מאוניברסיטת תל אביב וליאור דבי מהטכניון. קבוצת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב, הכוללת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, הציגה את הפרויקט שלה.

כנס ISMBE משמש למפגש בין חוקרים מהאקדמיה העוסקים בתחום הרחב של הנדסה ביו-רפואית בארץ ובעולם ומחבר בין חוקרים וסטודנטים מכלל האוניברסיטאות, רופאים ואנשי מערכת הבריאות והתעשייה הישראלית והבין-לאומית. חוקרי האקדמיה הציגו בכנס את הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים החדשניים ביותר, והחברות בתחום – חברות מבוססות וחברות הזנק מהארץ ומהעולם – הציגו דוכנים, פוסטרים והרצאות. תיכוניסטים, סטודנטים לתאר ראשון, סטודנטים לתארים מתקדמים למדו על חזית המחקר בתחום ההנדסה הביו-רפואית ואף הציגו את עבודות המחקר בהן הם משתתפים.

קרן וולף הכריזה אתמול על עשרת הזוכים בפרס קריל לחוקרים ישראלים צעירים לשנת 2020, ובהם שני חוקרים מהטכניון: ד”ר תומר מיכאלי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי וד”ר יובל פילמוס מהפקולטה למדעי המחשב. השניים הם חוקרים עתירי הישגים, שזכו בין השאר במלגות אלון ובמענקי ERC

ד”ר תומר מיכאלי יקבל את הפרס על “עבודותיו פורצות הדרך בתחומי עיבוד אותות ועיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה”. מחקריו עוסקים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לעיבוד תמונה ולשחזור תמונה – פיתוחים הרלוונטיים בהקשרים כגון דימות רפואי, דימות מדעי, ומיקרוסקופיה. בין השאר השתתף ד”ר מיכאלי בפיתוח טכנולוגיה חדשנית לדימות ביולוגי מבוסס מולקולות בודדות. טכנולוגיה זו מספקת תמונה מדויקת ברזולוציה גבוהה ובמהירות חסרת תקדים. לאחרונה הוא זכה ביחד עם דוקטורנטית שלו ושותפה נוספת בפרס המאמר הטוב ביותר (Marr Prize) בכנס ICCV, שהוא אחד משני הכנסים החשובים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת.

ד”ר יובל פילמוס יזכה בפרס על “מחקריו בנושא אנליזה הרמונית דיסקרטית במדעי המחשב”. הוא עוסק בתחום תאורטי הקרוי “אנליזה של פונקציות בוליאניות”. פונקציות כאלה מופיעות בין היתר בבעיות סיבוכיות חישובית, בתורת ההצפנה, בתורת הגרפים ובאופטימיזציה קומבינטורית. כבר בדוקטורט שלו פתר ד”ר פילמוס בעיה בת 30 שנה בתורת הגרפים בהוכיחו את השערת סימונוביץ-שוש, ומאז רשם הישגים נוספים בסיבוכיות חישובית, במדע הבחירות, בקומבינטוריקה ובאופטימיזציה קומבינטורית.

פרס קריל היוקרתי ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים מאוניברסיטאות בארץ שעדיין לא קיבלו קביעות. הפרסים בסך 10,000 דולר ממומנים מעזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר (2007-1912), יליד גרמניה שהיגר עם רעייתו לדרום

אמריקה ב-1938 והיה תומך נלהב במדינת ישראל. מנכ”לית קרן וולף, רעות ינון ברמן, אמרה אתמול כי “קבלת הפרס היא שלב משמעותי בהתפתחות האישית במסלול האקדמי, ואנחנו עדים להישגיהם המרשימים של מקבלי הפרס לאורך השנים, שרבים מהם מכהנים כיום בתפקידי מפתח בהובלת המחקר המדעי בישראל ובעולם.”