אודות הטכניון

100 שנות שליחות בהכשרה ובמחקר

מאז פתיחת שעריו בשנת 1924 הכשיר הטכניון כ-100 אלף בוגרי תואר ראשון בהנדסה, מדע, ארכיטקטורה, רפואה וחינוך. בשנת 1956 נוסד בית הספר לתארים מתקדמים, שהכשיר עד היום יותר מ-20,000 בעלי תואר שני ו-5,000 בעלי תואר דוקטור.

כיום הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם בהכשרת מדענים ומהנדסים, ובוגרי הטכניון תופסים עמדות מרכזיות במשק הישראלי ובכלכלה העולמית. הם מובילים את המחקר הבסיסי והיישומי באקדמיה ובתעשיות הטכנולוגיות עתירות הידע, מנהלים מפעלי תעשייה ובנייה ועוסקים בתכנון עירוני ואזורי, בפיתוח תשתיות, מקורות מים ואנרגיה, ברפואה ועוד. הם מפלסים דרכים חדשות שהביאו למהפכת ההייטק ולהפיכתה של ישראל לאומת הסטראטאפ. הכשרת כוח אדם מיומן, עתיר ידע ובעל כושר ביצוע מעולה היא שליחות לאומית שהטכניון נטל על עצמו מאז היווסדו.

בטכניון לומדים כיום יותר מ-10,000 סטודנטיות וסטודנטים בכ-50 מסלולים לתואר ראשון וכ- 4,400 סטודנטים וסטודנטיות ביותר מ-80 מסלולים לתארים מתקדמים. כמחצית מהמשתלמים לתואר שני עם תזה ומרבית המשתלמים לדוקטורט נהנים ממלגות נדיבות המאפשרות להם להשקיע את מלוא זמנם בלימודים ובמחקר.

הלימודים בטכניון מאתגרים ודורשים השקעה רבה, ועם זאת, סטודנטים רבים לומדים לשני תארים בעת ובעונה אחת בתוכניות לימוד שונות. הטכניון רואה חשיבות רבה בלימודים לתארים מתקדמים וברכישת כישורי מחקר ומקדיש מאמצים ומשאבים רבים בבית הספר לתארים מתקדמים ובתלמידיו. מרבית הסטודנטים משלבים עבודה בתעשייה ובמקומות אחרים במהלך הלימודים. הטכניון מייחס חשיבות רבה לשילוב זה, המקדם את התעשייה והמשק ומהווה ערוץ תקשורת דו-כיווני בין התעשייה לטכניון.

בוגרות ובוגרים
0
פקולטות
0
מרכזי מחקר
0

ברחבי הקמפוס

חברות
0

שהוקמו או נוהלו ע"י בוגרי הטכניון

יעדי המוסד

להפיץ את הדעת בדרך ההוראה ולקדם את הדעת בדרך המחקר הטהור והשימושי בשטחי המדע הטהור והשימושי, ההנדסה, הארכיטקטורה, הטכנולוגיה, הרפואה והשטחים הקרובים להם, ובכללם מדעי הרוח,החברה והחינוך; להקנות לסטודנטים של המוסד ערכי חינוך כלליים; לשרת את מדינת ישראל ואת משקה במתן עצה, במחקר ובדרכים מתאימות אחרות, ולשרת את אוכלוסיית המדינה על-ידי עריכת סדרות לימודים והרצאות, הוצאה לאור של ספרים ופעולות אחרות מעין אלה בשם שצוינו לעיל; המוסד יעשה למען היעדים הנזכרים מבלי להפלות איש מסיבת גזע, דת, לאום או מין.

מתוך החוקה והתקנון של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

היסטוריה

האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל

הרעיון להקמת הטכניון נולד בשנת 1901, בתוכניתם המשותפת של מרטין בובר, ד”ר חיים ויצמן וברתולד פייבל, שהגו הקמת “בית ספר טכני גבוה” בארץ ישראל. הרציונל: מתן אפשרות ליהודים ללמוד מקצועות טכניים – מה שלא הורשו לעשות במקומות רבים במזרח אירופה. עם זאת, מלכתחילה היה ברור שהמוסד הטכנולוגי יהיה פתוח לכולם ללא הבדל גזע, דת, לאום או מין.

אבן הפינה לטכניון הונחה ב־11 באפריל 1912, ובשנה שלאחר מכן פרצה מלחמת השפות – מחאה על החלטת הנהלת הטכניון (הקורטוריון) ללמד בטכניון בגרמנית. בינואר 1914 חזרה בה הנהלת הטכניון מהחלטתה וקבעה כי שפת הלימוד העיקרית תהיה עברית.

פתיחת הטכניון נדחתה ביותר מעשור, ורק ב-1924 נפתחה הכיתה הראשונה, שמנתה 16 סטודנטים וסטודנטית אחת, וכך יצאה לדרך האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל. המבנה הראשון שכן באיזור שהפך לשכונת הדר והמים נשאבו מבאר שנחפרה במקום במיוחד לצורכי הטכניון.