עשרה מורים ומורות למדעים קיבלו מהטכניון את אות ההוקרה “המורה שלי – מורה לחיים”. המורים המצטיינים נבחרו על סמך המלצות תלמידיהם-לשעבר, הלומדים כיום בטכניון.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא העניק השבוע אות הוקרה לעשרה מורים ומורות למדעים ולטכנולוגיה מכל רחבי הארץ, שזכו בתחרות “המורה שלי – מורה לחיים”. במסגרת התחרות המליצו סטודנטים מהטכניון על מוריהם למדעים בתיכון, שהתוו את דרכם ושבזכותם בחרו ללמוד בטכניון. זו השנה השנייה לקיומה של התחרות, המתקיימת בשיתוף המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה ואגודת הסטודנטים.

“כדי להבטיח שלטכניון יגיעו מועמדים מצטיינים אנו זקוקים בראש ובראשונה למורים מעולים,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בנאומו בטקס. “לכן החלטנו לפני שנה לפתוח ביוזמה להכיר ולהוקיר את המורים המצטיינים, המורים לחיים, אלו שאחראים לכך שתלמידיהם הם כיום סטודנטים בטכניון. המכנה המשותף למקבלי הפרס הוא יכולתם לשוחח עם תלמידיהם בגובה העיניים, להבין אותם, להקשיב, ולבסס מערכת יחסים בינאישית עם כל תלמיד ותלמיד. על בסיסה האיתן של מערכת יחסים זו נבנית המוטיבציה של התלמידים להצליח ולהצטיין, ובזכותה הם סופגים ממוריהם את הסקרנות, ההכרה ביכולתם והאהבה למדע.”

לתחרות התקבלו 250 סיפורים מרגשים, מעצימים ומרתקים בהם סיפרו סטודנטים על מורים שהעניקו להם ידע, והטמיעו בהם יכולות, מצוינות ואהבה למקצוע. המלצות הסטודנטים נדונו בוועדה מיוחדת, שכללה את דיקן הסטודנטים פרופסור מוריס אייזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה פרופסור אורית חזן, מזכיר לימודי הסמכה עדנה אדלר, ראש מדור רישום וקבלה אפרת נתיב רונן, והסטודנטים אייל אלרון, עדי באדר, אבי נתן ורכזת הפרויקט מור פרייברון-ישרים. בתהליך זה נבחרו עשרה מורים מצטיינים לפיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה מכל רחבי הארץ:

נעמי כהן, מורה למתימטיקה בבית הספר לוינסון בקריית ים

עליזה רוט, מורה לפיזיקה בבית הספר בר אילן בנתניה

דודו שרייבר, מורה לפיזיקה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא”ה

דני יוסף, מורה לפיזיקה באורט קריית מוצקין

רענן דונוביץ, מורה לביוטכנולוגיה במעבדות בלמונטה בירושלים

שלומי כהן, מורה לאלקטרוניקה בתיכון הנדסאים הרצליה

קלודיה סאדן, מורה לכימיה בבית ספר תיכון כרמל

עודד רייכספלד, מורה למכטרוניקה בבית הספר אורט מגדים בכרמיאל

רוידה שיבאן, מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא

איציק קנטור, מורה לפיזיקה בבית הספר הר וגיא בקיבוץ דפנה

“חיפשנו מורים שלא מוותרים על תלמידיהם,” הסבירה מארגנת התחרות מור פרייברון, סטודנטית להוראת מדעי המחשב במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “חיפשנו מורים ערכיים, יצירתיים, מעוררי השראה ומקצועיים בתחומם, המקדמים את תלמידיהם למצוינות בתחום המדעי ופורצים עבורם את השביל שאותו ממשיכים התלמידים כאן בלימודיהם בטכניון.”

נעמי כהן, מורה למתמטיקה מבית הספר לוינסון בקריית ים, קיבלה מנשיא הטכניון פרס הצטיינות מיוחד. על נעמי המליץ בני ויצמן, סטודנט בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. “היא לקחה אותנו כמעין פרויקט אישי שלה. היינו הולכים אליה הביתה ללמוד (ללא שום עלות מצדנו), או נשארים בבית הספר אחרי הלימודים. בכל הזדמנות היא היתה משקיעה ונותנת מעצמה למען הצלחתנו. נעמי היא עבורי מורה לחיים משום שערך הנתינה והעזרה אצלה הוא ערך עליון ללא כל תמורה. בזכותה ההוראה הפכה אצלי למקודשת, ואין לי ספק שגם אני אגיע לשם ביום מן הימים. נעמי נטעה בי ביטחון ואמונה בעצמי שעם רצון, התמדה והשקעה – גם אני יכול. היא מודל לחיקוי והשראה, וכאמור, עבורי היא מורה לחיים.”

“בצעירותי כמעט התחלתי לעבוד ברפאל,” סיפרה נעמי. “בסוף, לאחר לידת בני הראשון, בחרתי להיות מורה – ולרגע אינני מתחרטת. לאורך כל הדרך קיבלתי הוקרה ומכתבי תודה מהתלמידים, אבל הופתעתי שהמליץ עלי סטודנט שסיים את לימודיו לפני כל כך הרבה שנים ובכל זאת זכר אותי. אני אומרת תמיד לתלמידים: מההשקעה במתמטיקה תלמדו איך להשקיע בחיים. ”
את עליזה רוט, מורה לפיזיקה המלמדת בתיכון בר אילן בנתניה ואמא לשישה ילדים, ליוו בטקס בני משפחתה, תלמידות מבית הספר בו היא מלמדת וסטודנטיות בטכניון, שלמדו אצלה בעבר ועתה המליצו עליה לתחרות. “אלמלא עליזה לא הייתי לומדת היום בטכניון והייתי בוחרת בלימודי פסיכולוגיה,” סיפרה שיר, סטודנטית להנדסת חשמל בטכניון, “לא האמנתי שאני חכמה מספיק. בזכותה למדתי להאמין בעצמי. היא נשארת עם התלמידות הרבה אחרי שעות העבודה כדי להוביל אותן לבגרות בפיזיקה, והשנה אף הכפילה את מספר התלמידות במגמת הפיזיקה מ-13 ל-24. ”
הסטודנטית איילת אלפרט, שלומדת כיום רפואה בטכניון, סיפרה: “תמיד היה חשוב למורה עליזה שנצטיין. היא ניסתה לכוון אותנו לצאת וללמוד את מקצועות המדעים המדויקים בחוץ, והיתה מלמדת הכל בצורה מאוד מעניינת ומרתקת שגרמה לי באמת לרצות וללמוד את המקצוע בעתיד. בעזרת ניסויים שהיא ביצעה, ומיכשור שהביאה למעבדה בדרך-לא-דרך, היא ריתקה את כולנו והראתה כי פיזיקה היא אכן תיאור מדויק ויפה של המציאות.
המורה עליזה שימשה דוגמה אישית לכולנו. חלק גדול מבנות המגמה המשיכו ללמוד את המקצוע באוניברסיטה, והרבה בזכות העידוד שלה. היא מורה נפלאה, אני חושבת שאין ראויה ממנה לקבל את הפרס.”

הסטודנטית אפרת חרמון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון המליצה על המורה שלה לביוטכנולוגיה, רענן דונוביץ ממעבדות בלמונטה בירושלים. “הפרס מרגש ומחמיא מאוד,” אמר דונוביץ. “המפעל הזה של הטכניון חשוב מאוד. הוא מעלה את קרנו של המורה בארץ ומדגיש את חשיבות ההוראה והחינוך, שמעמדם בקרב הציבור בארץ אינו מזהיר.”

יוסף רמאל, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, המליץ על רוידה שיבאן, המורה שלו למתמטיקה בחטיבת הביניים סריסה בירכא. “הייתי ילד רועש שתמיד נקלע לקטטות ומחפש תירוצים. כל המורים האחרים לא רצו לשמוע אותי ופסלו אותי עוד לפני שדיברתי. רוידה היתה המורה היחידה שהקשיבה לי. איתה לא הרגשתי כמו ילד. הרגשתי שמישהו מעוניין לשמוע את דעתי, שיש לי ערך כבן אדם. כל הישג שהשגתי בחיים אני חייב לה. האישיות שלה, וההצלחה שלה להיות בן אדם קודם כל, מדבקות.”

“עבורנו היא היתה הרבה יותר ממורה,” הוסיפה אמו של יוסף, אימאן, שהגיעה במיוחד לטקס. “היא היתה חברה ומחנכת. תמיד קשובה להורים ואנו מעריכים מאוד את עבודתה הקשה.”

“כל חיי עסקתי בהוראה,” סיפר איציק קנטור, המלמד פיזיקה בבית הספר הר וגיא שבקיבוץ דפנה. “העבודה שלי היא להכשיר אנשים לחיים ולהקנות להם ערכים באמצעות דוגמה אישית. חשוב לי שתלמיד שמסיים את לימודיו ירצה לשוב בעתיד לספסל הלימודים. אני מלמד את התלמידים לחקור, להטיל ספק ולהיות סקרנים וביקורתיים. הוראה אינה ‘עוד מקצוע’. כמורה אתה צריך כל הזמן למשוך ולסקרן את התלמידים, ולכן בכל שיעור שלי יש איזה קסם או חידה, דבר שימקד אותם וימרכז אותם אלי. כבר ארבעים שנה אני מורה, ובכל יום אני רק מצפה מחדש להיכנס לכיתה. אין סיפוק גדול יותר מהשפעה על אנשים, והחינוך הוא הדרך היחידה להשפיע.”

“שיחת הטלפון שבה נודע לי על קבלת הפרס שימחה אותי כל כך,” סיפר המורה לאלקטרוניקה שלומי כהן מתיכון הנדסאים בהרצליה. “זה טוב אפילו יותר מטלפון מאראלה ממפעל הפיס.” על שלומי המליצה הסטודנטית להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, נטליה רוגוז’אן.

לצפייה בתמונות מתוך הטקס לחצו כאן

בתמונה בעמוד הבית: המורים המצטיינים עם נשיא הטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

inno

מרכז הידע לחדשנות בטכניון משלים בימים אלה את ההכנות האחרונות לקראת ההתכנסות החמישית של פורום המנהלים לחדשנות. המפגש הראשון יתקיים ב-11 בנובמבר. ההרשמה בעיצומה.

“פורום המנהלים לחדשנות” התכנס לראשונה בשנת 2010. כיום הוא הוא מאגד בתוכו כ-80  מנכ”לים ומנהלים בכירים, בלמעלה מ-40 חברות מובילות במשק, בהן “אלביט”, ‪”אינטל”, “ביוסנס”, וובסטר”, “אמדוקס”, “רפא’ל”,”, “HP Indigo” “כתר פלסטיק”, “תמה תעשיות”, “סטפאק” ועוד.

הפורום נועד להקנות למנהלים ידע מעשי הנוגע להתנעת תהליכי חדשנות בארגונים במטרה לשמר את היתרון התחרותי של הארגון ולתרום לצמיחתו וכן לעודד שיתופי פעולה וחילופי ידע בין החברות לבין עצמן.

מפגשי הפורום יתמקדו השנה במגמות החדשנות ויעסקו בנושאים כגון “האינטרנט של הדברים”, “ביג דאטה” “מחשוב ענן” “הדפסת תלת מימד”  “הגנת הסייבר” “E- Commerce” והשלכותיהם ברמת הארגון. על המרצים השנה יימנו: בועז מעוז, מנכ”ל סיסקו ישראל; דר’ איה סופר, מנהלת תחום ניתוח נתונים ומחשוב אנליטי בIBM  העולמית; אמנון בר-לב, נשיא צ’ק פוינט; רותי קידר, סמנכ”לית טכנולוגיות פיתוח ב- Microsoft Israel; ניר פלג, ראש אגף בכיר מו”פ במטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה; סער יוסקוביץ’, מייסד ומנכ”ל Augory; גלעד בכר, מנכ”ל MOBurst; אלי איטין מאמדוקס.

מפגשי הפורום יתקיימו אחת לחודש, בטכניון בחיפה, מלבד מפגש אחד,  אשר יתקיים ב- Microsoft  Technology Center  ברעננה. מפגש הראשון יכלול משחק תפקידים עסקי שיעסוק באסטרטגיות השונות ליצירת צמיחה ארגונית תוך סקירת השיקולים של מקבלי ההחלטות בזמן אמת. ישתתפו בו זה אנשי מפתח מתחום התעשייה, המשפט, האקדמיה והפיננסים.

מפגשי הפורום ייחתמו השנה ב”האקתון” לפיתוח רעיונות חדשניים, על בסיס המגמות שיידונו במפגשים במהלך השנה.

מנהלים ומובילי חדשנות אשר מעוניינים להיחשף לחזית הידע בתחום החדשנות, במטרה לקדם וליישם תהליכי חדשנות בארגון מוזמנים להצטרף לפורום, ההרשמה בעיצומה.

לאתר הפורום לחצו כאן

להרשמה לחצו כאן

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

מדעי המחשב דורגו במקום ה-18 בעולם; עלייה למקום ה-43 בדירוג הפקולטות ההנדסיות

הטכניון שומר ומבסס את מקומו ברשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם. כך עולה ממדד שנגחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם ביום שישי שעבר (15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון בצמרת האקדמית העולמית :

  • תחום מדעי המחשב בטכניון דורג במקום ה-18 בעולם  זו השנה השלישית ברציפות. הדירוג הגבוה ביותר של מוסד ישראלי כלשהוא במדד.
  • בדירוג הפקולטות ההנדסיות  דורג הטכניון במקום ה-43. מדובר בעלייה של 3 שלבים לעומת השנה שעברה. גם בתחום זה מדורג הטכניון ראשון מבין המוסדות הישראלים והיחיד בין ה-50 הראשונים בעולם.
  • בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-78. המשך עקבי של מקומו בשנים האחרונות, (מקומות 77 ב-2013 ו-78 ב-2012).

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בעקבות פרסום מדד שנחאי: “מדדים ודירוגים, בהם שבריר של נקודה יכול לשנות את מיקומה של אוניברסיטה משנה לשנה, דורשים משנה זהירות בהתייחסות אליהם. עם זאת, מדד שנגחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים והוא ממשיך להחמיא למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט. משמחת במיוחד ההכרה במקומו של הטכניון בצמרת המוסדות בעולם בתחומי ההנדסה ובמיוחד במדעי המחשב. הנתונים הללו, כמו גם מדדים אחרים ואף יותר מכך אירועי הקיץ האחרון, שבים ומדגישים ביתר שאת את חשיבות אוניברסיטאות המחקר לחוסנה הלאומי של ישראל”

אירועי חבר הנאמנים (הקורטוריון) של הטכניון נפתחו אתמול בטקס חגיגי של הענקת תוארי עמית כבוד. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא והנהלת הטכניון ובהשתתפות אורחים רבים מהארץ ומחו”ל.

אירועי חבר הנאמנים יתקיימו עד סוף השבוע בטכניון.

לחצו לצפייה בתמונות מהאירועים:

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

השושן הצחור הוא פרח יפה ונדיר, הפורח לתקופת זמן קצרה (כשבועיים) במהלך השנה בשני מקומות בארץ: בגליל העליון ובכרמל. בימים אלה הוא פורח בגן האקולוגי של הטכניון, המציג את נוף הכרמל הקדום והמשמר חורש טבעי וייצוגי בכרמל.

“חשיבותו של השושן הצחור כסמל בדת הנוצרית, גרמה לאיסוף ולעקירה רבה של בצלי שושן בארץ-ישראל על ידי צליינים מאירופה,” מסביר מנהל הגן חנוך רפפורט, “בתחילת המאה ה-20, נדמה היה כי הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר, נכחד מהארץ. הבוטניקאי אהרון אהרונסון ניסה לאתרו אולם ללא הצלחה. בשנת 1925 גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין בגליל העליון, ולאחר מכן נמצא הפרח, על ידי טוביה קושניר, גם באזור נחל יגור בכרמל.
עם השנים התגלו מספר אתרים נוספים בארץ שבהם פורח השושן צחור, אך הצמח עדיין בסכנת הכחדה. לפי הידוע, ניתן היום למצוא את פרח השושן הצחור בכרמל ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. בית הגידול האופייני של השושן הצחור בישראל הוא מצוקי גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. בראשית שנות התשעים נשתל הצמח בגן האקולוגי של הטכניון, כדי לשמור עליו מסכנת הכחדה.”

“השאיפה שלנו בגן האקולוגי היא להציג לציבור כמה שיותר מינים נדירים הייחודיים לכרמל והנמצאים בסכנת הכחדה”, אמרה הבוטנאית בשמת סגל, “אנו מזמינים את הציבור לבקר בגן האקולוגי וליהנות מהפריחה המקסימה של פרחי השושן.”

הגן האקולוגי בטכניון, משתרע על שטח של 20 דונם. הוא הוקם בשנת 1982 על ידי פרופסור זאב נָאוֶה כגן “פונקציונאלי”, שיאחד את היפה עם המועיל; שבו יגדלו וייחקרו צמחים שיש בהם תועלת ביולוגית, אקולוגית והנדסית גם יחד; ובעיקר – צמחים שהינם חסכוניים במים ואינם דורשים טיפול רב. היום הוא מוכר כגן בוטני, היחיד בכרמל, ועוסקים בו בחקלאות ובשמירה על מינים נדירים.

לפרטים נוספים : http://ecogarden.technion.ac.il/

ד"ר נירה אורני מתכוננת לטקס קבלת תואר דוקטור. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

ד”ר נירה אורני מתכוננת לטקס קבלת תואר דוקטור. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

היום, יום רביעי (14.5) יעניק הטכניון תוארי “דוקטור לפילוסופיה” (PhD). אחת מ-169 מקבלי התואר היא נירה אורני, חיפאית בת 78. היא קיבלה את שלושת תאריה מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, והדוקטורט שלה, בהנחיית פרופסור רחל אלתרמן, עסק ב”גורם הזמן בהפקעות קרקע – מבט השוואתי על ישראל וויקטוריה (אוסטרליה)”.

כל בני משפחתה יגיעו לראות אותה מקבלת את התואר מידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, ביניהם בעלה יואב, שלוש בנותיה וששת נכדיה. “במשפחה ידעו שאני סבתא עסוקה כי יש לי דוקטורט על הראש, וכולם מאוד מעריכים את קבלת התואר,” היא אומרת.

נירה, שתישא דברים בטקס בשם מקבלי התואר, מודה שהיא קצת מתרגשת. “להתחיל בלימודי הדוקטורט בגיל 73 זה לא מובן מאליו,” היא אומרת. “כולם שואלים אותי מה יצא לי מזה והאמת שלא יצא לי מזה שום דבר מעשי, רק עניין רב ואתגר.

ב-2003 יצאה נירה אורני לגמלאות מעיריית חיפה, שם שימשה מנהלת המחלקה לתכנון עיר ועוזרת למהנדס העיר. “עבדתי מול יזמים ותושבים רבים, ועסקתי רבות בקידום תכניות לאישור ובתכנון עתידי של העיר. הרבה השתנה מאז תקופתי בעירייה. למשל, היום קיים חוק חופש המידע, והמודעות לשיתוף הציבור הרבה יותר גבוהה. עם זאת, כפי שמצאתי במחקר שלי, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ממדינות כמו אוסטרליה.

“כשפרשתי מהעירייה פנו אלי מהטכניון בבקשה לערוך ספרים שהוצאו על בסיס עבודות תזה. בשלב מסוים אמרתי לעצמי, למה שאעבוד כל כך קשה עבור אחרים כשאני יכולה לכתוב בעצמי את המחקר? עבדתי על הדוקטורט כחמש שנים. היות שחקרתי הרבה פסקי דין, לקחתי גם קורסים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. לא מיהרתי לשום מקום ולמדתי קורסים שעניינו אותי.

“את התואר השני שלי סיימתי בתחילת שנות התשעים. הרבה השתנה מאז בעולם האקדמי, בעיקר מבחינת הנגישות לנתונים ולמידע. היום, במקום לשבת שעות בספרייה, אני משיגה מידע רב בלחיצת כפתור מהבית. זה מאוד מקל, בייחוד במחקר כמו שלי, שסקר הרבה חוקים ופסקי דין.”

“לאורך כל שנות כתיבת התזה היה לי ברור שאסיים, אך לא חשבתי שההשקעה תהיה כל כך גדולה. בעלי יואב תמך בי לאורך כל הדרך וללא הדחיפה שלו, אני לא בטוחה שהייתי מתחילה עם זה.

הקשר שלה עם הדוקטורנטים הצעירים מצוין, לדבריה. “יש לנו קבוצת וואטסאפ משותפת ואנו נוסעים יחד לכנסים אקדמיים בעולם. יש יחסים חבריים ואני אחת מהם, ללא אפליה לטובה או לרעה.”

מחקרה של אורני עסק, כאמור, בהשוואה בין ישראל ואוסטרליה. “חוק ההפקעות באוסטרליה הוא חוק פשוט, יעיל ומנוסח בבהירות וכפי שאמרו מנסחיו – מעודד שיתוף פעולה בין הרשויות לאזרחים במקום עימותים”, היא אומרת. “זהו חוק הדואג לאזרח בלי לפגוע בכוחן של הרשויות לתכנן. תיקון חוק ההפקעות הישראלי, לעומתו, שנכנס לתוקף בשנת 2010, עשוי טלאי על טלאי ואינו בהיר. הוא מעדיף את האינטרס של הרשויות על פני האזרח.

לדוגמה, בוויקטוריה מודיעים אישית לכל מי שעשוי להיות מושפע מההפקעה, החל מתהליכי התכנון הראשוניים ובשלבים השונים. בישראל, לעומת זאת, ברוב המקרים אין חובת הודעה אישית על הייעוד להפקעה בתכנית ויש סיכוי שבעל הקרקע כלל לא יידע על המהלך. מכיוון שהחוק לא מחייב את הרשויות להודיע אישית לנפגעים הם עלולים לאבד את הפיצוי המגיע להם.”

יש לי סיפוק מהשלמת המשימה וגם ממה שמצאתי במחקר. בהשוואה לאוסטרליה מצאתי שחוקי הפקעות הקרקע במדינת ישראל אינם הוגנים ויעילים לאזרח, וחשוב לי להעלות את המודעות לכך.”

טקס הענקת התארים יתקיים מחר ,יום רביעי, 14.5.14, בשעה 18:30, באמפיתאטרון ע”ש קלנר בטכניון.

הטקס יועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון – https://www.facebook.com/Technion.Israel

לכתבה המלאה על הביקור לחץ כאן

צילום תמונות: מארק ניימן, לע”מ, שלמה שוהם, דוברות הטכניון

President of Israel Shimon Peres is visiting Technion today.

Highlight: a panel discussion on the future of scientific research, with 4 Nobel Prize laureates: Peres, Avraham Hershko, Aaron Ciechanover and Dan Shechtman, moderated by Yossi Vardi.

You can watch the visit LIVE here! From 11am Israel time.

World Time Converter.