שושי לבבי התמנתה לתפקיד סמנכ”לית מיחשוב ומערכות מידע בטכניון, והחלה את תפקידה ב-8 בפברואר השנה.

לדבריה, “מינוי זה מהווה סגירת מעגל עבורי עם חזרתי למוסד בו רכשתי את השכלתי המקצועית, והזדמנות חשובה לקדם יחד עם הצוותים המקצועיים בטכניון את המערכים המיחשוביים והטכנולוגיים הרבים, כיאה לארגון אקדמאי מוביל”.

שושי לבבי

שושי לבבי

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, בירך את לבבי על מינויה לתפקיד סמנכ”לית המיחשוב ומערכות המידע הראשונה בטכניון, ואמר כי היא “תרתום את ניסיונה העשיר בארגונים ציבוריים כדי להמשיך ולקדם את הטכניון בהתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים של השנים הבאות.”

לבבי השלימה תואר ראשון בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון, וגם את התואר השני (MBA) עשתה בפקולטה. מאז היא צברה ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום המיחשוב ומערכות המידע בארגונים שונים. בעשור האחרון היא שימשה בתפקידי ניהול בכירים ובהם מנהלת מחלקת המחשוב של המרכז הרפואי כרמל ומנהלת מטה ותכנון בחטיבת מערכות מידע ודיגיטל של שירותי בריאות כללית. בתפקידה האחרון היא כיהנה במשך שלוש שנים וחצי כסמנכ”לית טכנולוגיות ומערכות מידע בעיריית חיפה.

עדכונים שוטפיםלחצו כאן

מידע לסטודנטים שנת הלימודים תשפ”ד – לחצו כאן

הטכניון למען משרתי המילואים

  • בשורה לסטודנטים ולסטודנטיות בטכניון שגויסו בצו 8: יקבלו מענק בגובה 6,000 ש”ח – לפרטים נוספים

הטכניון עוזר

  • הטכניון מקים מוקד “ערבות הדדית”: מוקד זה פועל למען קהילת הטכניון ובני משפחותיהם. בימים הקרובים תתרחב פעילות המוקד לסיוע גם לתושבי הדרום והצפון וכוחות הביטחון. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק כמתנדבים וכמקבלי סיוע.

    הפרטים בקישור > https://technion.my.canva.site/

  • לשכת דיקן הסטודנטים זמינה עבור הסטודנטים והסטודנטיות. אתם מוזמנים לפנות ליועצות במהלך שעות העבודה בטלפון: 077-8874112,  או דרך המיילים הבאים:Adih@technion.ac.ilcounseling-director@technion.ac.il
  • אגף משאבי אנוש מעמיד עבורכם מספר נייד לפניות דחופות ואישיות דרך הווטסאפ בכל הנושאים ובכל שעות היממה – 053-5466258.
  • מרכז החוסן של הטכניון – המרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים מזמין אתכם לפנות לסיוע באמצעות הלינק המצורף

מידע לשעת חירום

משפחת הטכניון היקרה,
השעות, הימים והשבועות הקרובים גורליים לעתיד מדינת ישראל, הגורליים ביותר מאז קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים לפני 50 שנה. אם לא ייעצר תהליך החקיקה בצורתו הנוכחית, תוכפף מערכת המשפט לרשות המבצעת והרשות המחוקקת, שבאופן מעשי אחת הן במדינת ישראל, וישתנה אופייה של המדינה לשנים רבות. הרי ההפרדה והאיזון בין הרשות השופטת לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הם מהות הדמוקרטיה.
שיח והגעה להסכמות רחבות הם הדרך היחידה לערוך שינויים במהות ובאופי הבסיס החוקתי עליו נשענת מדינה. קריאת נשיא המדינה, האקדמיה, אנשי ההייטק, הכלכלנים, המשפטנים, ראשי המל”ל לדורותיהם, המוסד והשב”כ, יועציו הקודמים של בנימין נתניהו, אנשי המילואים בכלל התפקידים, ולמעשה רוב רובו של הציבור נופלת על אוזניים ערלות. הרקמה העדינה המחברת בינינו כעם נקרעת לגזרים וכך גם הקשר שלנו עם העם היהודי החי בתפוצות.

למכתב המלא:

מכתב מהנשיא למשפחת הטכניון

ארבע חוקרות זכו במענקי ERC, ד”ר רפי אבירם – משנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, בינה מלאכותית תשפר התאמה של טיפולים אנטי-סרטניים, אירוע של פעם ב-500 שנה, החיידק כמחשב, שיפור רקמות להשתלה, שילובי אנטיביוטיקה – האם הם יעילים?, פפטידים ייחודיים בעלי פוטנציאל אנטי-סרטני, מאחורי כל דלת מצאנו אהבה, נבחרות הספורט של הטכניון בצמרת העולמית, הלמידה החדשה – מגזין הטכניון סתיו 2022 כל אלו ועוד מחכים לכם בניוזלטר דצמבר 2022 – לחצו כאן לקריאה

ילדיו של רפי מהודר, אייל ויעל על רקע מרכז מהודר לממציאים

 ילדיו של רפי מהודר, אייל ויעל על רקע מרכז מהודר לממציאים

הטכניון חנך את “מרכז מהודר לממציאים” – מוקד לממציאים לעיצוב יצירתי והנדסי. המרכז יעודד ממציאים מכל רחבי הארץ, תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לחלום ולדמיין, ולא פחות חשוב – יספק להם את מגוון הכלים ההנדסיים לבניית דגמים ולבצע בהם ניסויים, את הידע הנדרש לתכנון וצוות טכני מקצועי. כל זאת תוך שיתוף פעולה בין הפקולטות בטכניון בפיתוח פרויקטי גמר רב-תחומיים.

שמו של המרכז נועד להוקיר את בוגר הטכניון רפי מהודר, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון (1966) ובעל תואר ד”ר לשם כבוד של הטכניון (2014). ביום העצמאות תשע”ה נבחר מהודר להדליק משואה בזכות היותו “מהנדס ויזם מצליח בעל שם עולמי בתחום מוצרי ההשקיה, שפיתח את טכנולוגיית הטפטפות שזכו להצלחה בינלאומית.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “המרכז החדש מממש את חלומו של רפי מהודר. כמי שבנה הרבה מערכות ממשיות בחייו אני מבין היטב את החשיבות של מרכז כזה, שבו יוכלו אנשים להפוך רעיון לאבטיפוס ולמוצר ולבחון את היתכנותו המסחרית בליווי מנטורים מנוסים. המרכז, כמו דמותו של רפי, מבטא את הערכים שהטכניון רוצה להנחיל לסטודנטים שלו: יזמות, חדשנות ויצירתיות.”

 רפי מהודר

רפי מהודר

פרופ’ פרץ לביא, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל ונשיא הטכניון לשעבר אמר כי “בפעם הראשונה ששמעתי על הרעיון להקמת המרכז נדהמתי מההתלהבות, מהחזון ומהמחויבות האישית המתגשמים באדם אחד. לעתים נדמה שסיפור חייו של רפי מהודר נכתב על ידי לואיס קרול, ‘רפי בארץ הפלאות’. בבית הספר אמרו שלא יצליח, והמורה לכימיה הגדילה לעשות ואמר כי אין לו סיכוי בכימיה אבל שרברב הוא עוד עשוי להיות. אמרה – ולא ידעה כמה דייקה. לשמחתו ולשמחתנו, אביו של רפי התעלם מנבואות השווא וקנה לו ציוד הנדסי בסיסי. כבר בגיל 13 בנה רפי מערכות לקליטת אנרגיית שמש ולהתפלה, ובהמשך פיתח את ההשקיה בפורמט ריבועי, את מיכל ההדחה הדו-כמותי וכמובן את טכנולוגיית הטפטפות ששינתה את הולם.”

פרופ’ עזרי טרזי, ראש מרכז היזמות בטכניון t-hub, אמר כי “רפי מהודר יודע היטב כמה קרובות האומנות וההמצאה – שתיהן מתחילות על בד קנווס לבן. הוא נוהג לספר שכסטודנט בטכניון לא היה לו מרחב מתאים לפתח בו רעיונות והמצאות, וזה המרחב שהוא מעניק כעת לסטודנטים בטכניון. יהיה כאן כל מה שממציא יכול לחלום עליו: מכשירי חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד ועוד. יותר מכך, תהיה כאן תמיכה מקצועית. חזונו של רפי מוטמע בבניין הזה, שיסייע לגדל את ממציאי העתיד.”

אלוף (מיל’) עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, אמר כי “על הקמת המרכז אנו חבים הרבה לפרופ’ ארתור שביט, שהיה חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות, והקשר בינו לרפי מהודר הוא שהוביל לרעיון להקמת מרכז מהודר לממציאים.”

רפי מהודר פיתח בגיל 20, בהיותו עתודאי בטכניון, את מכל ההדחה הדו-כמותי, הנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל. במקביל הוא פיתח ממטרה שמשקה שטח ריבועי – בניגוד לממטרה המעגלית. במכון התקנים התלהבו מהממציא הצעיר, ולאחר שחרורו משירות קבע בצה”ל גייסו אותו לעבודה חלקית. חברת ‘נטפים’, ששמעה על וסת-הלחץ שפותח על ידי מהודר, פנתה אליו – וכל השאר היסטוריה: מהודר המציא ופיתח את טכנולוגיות הטפטפות ששינו את עולם החקלאות וכיום רשומים על שמו כ-400 פטנטים.

מרכז מהודר לממציאים ישמש את קהילת הממציאים בישראל, הוא משתרע על שטח של כ-1,000 מ”ר בקומה התחתונה של בניין דנציגר, שנבנה בשנת 1966 וממוקם ליד הפקולטה להנדסת מכונות.  במרכז יש מדפסות תלת-ממד, מערכות לחיתוך לייזר, לייצור דיגיטלי, מערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה ואפילו מתפרה. המרכז יהיה פתוח לכל הגילים ולכל המגזרים בישראל, לרבות תלמידים ובני נוער, ויטפח את תרבות ההמצאה כמנוע של פיתוח בישראל ובעולם.

השניים, מייסדי היוניקורן “ארמיס סקיוריטי” ובוגרי “לפידים” – תוכנית המצוינים של הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב – סיפרו על דרכם מהצבא לטכניון ומהטכניון להקמתה של ארמיס בשנת 2015. “למדנו הרבה מאוד בתהליך הזה,” אמר יזרעאל. “ראשית, שהטכניון הוא מקום נפלא להכיר את האנשים הכי טובים. בטכניון אתם רואים סביבכם הרבה אנשים שאפתנים, שבאו כדי לרכוש כלים להצלחה. המקום הזה הוא בית ספר לעבודה קשה, שבו לא עושים לך הנחות.”

דיברוב הדגיש את החשיבות בבחירת השותפים לדרך, “אנשים חושבים שבסטארטאפ העיקר הוא הרעיון, אבל הכי חשוב זה הצוות שהולך יחד איתך, האנשים שאיתם אתה בונה את החברה.” הוא אמר גם כי “את החברה הזאת לא ייסדנו מהספה, אלא תוך שיחות עם המון לקוחות פוטנציאליים. שאלנו אותם מה הפערים הטכנולוגיים שמעסיקים אותם, מה הטרנדים הקרובים בשנים הקרובות, מה לא נותן להם לישון בלילה. כך הגענו להתמקדות בפיתוח של ארמיס: פלטפורמת אבטחה להגנה על מכשירים שאין להם מערכות הגנה מובנות.”

יום היזמות, קריירה ותעסוקה, t-day, הוא אחד מפרויקטי הדגל של מרכז היזמות (t-hub) בטכניון. זו הפעם השלישית לקיומו של האירוע.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “אנחנו צריכים להקנות לסטודנטים שלנו חשיבה יזמית וחדשנית. במסגרת התוכנית האסטרטגית שגיבשנו בהנהלה החדשה הבנו שעלינו למקם את הטכניון באקוסיסטם החדש שמחבר אקדמיה ותעשייה. ואכן, הצלחנו לשלש את מספר חברות הסטארטאפ המוקמות בכל שנה בטכניון, וכיום מוקמות כ-15 חברות כאלה בשנה. כך הפכנו לחברת האחזקה הגדולה במשק, עם יותר מ-130 חברות, חלקן יוניקורנים.”

באירוע השנה השתתפו כ-4,500 סטודנטים ועשרות מרצים ובהם בוגרי הטכניון: מייסד Moovit ירון עברון, מייסדת Zeekit יעל ויזל, מנכ”לית Diagnostic Robotics ד”ר קירה רדינסקי ומייסד חברת Plus 500 וגל הבר. גם חברי סגל של הטכניון הרצו באירוע: ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תרצה על “החיידקים כחברינו מימים ימימה”, פרופ’ מורן ברקוביץ’ מהפקולטה להנדסת מכונות תיאר את הניסוי המוצלח שערך לאחרונה בחלל יחד עם איתן סטיבה – “ייצור טלסקופ חלל בדלי ספונג’ה” ופרופ’ ערן יהב מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב הרצה על פיתוח תוכנות חדשניות באמצעות AI.

את יום היזמות t-day מוביל מרכז היזמות בטכניון, בהובלת פרופ’ עזרי טרזי והוא מיועד לכלל הסטודנטים והסטודנטיות בטכניון, חברי הסגל האקדמי, עובדי הסגל המינהלי ובוגרי הטכניון לדורותיו. את האירוע מנהל גדי פארן עם דיקנית הסטודנטים פרופ׳ אילת פישמן, אגודת בוגרי הטכניון, אס”ט – אגודת הסטודנטים בטכניון והחממה החברתית.

בחודש מרץ קיים הטכניון תחרות לפיתוח מבוסס-מידע (דאטאתון) בהובלת מרכז טכניון-רמב”ם לבינה מלאכותית ברפואה. התחרות התקיימה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית כיוזמה משותפת של הטכניון, רמב”ם ו-MIT. השתתפו בה 50 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון, שפיתחו טכנולוגיות שונות הקשורות בניתוח מידע רפואי. את הסטודנטים ליוו 20 מנטורים מהטכניון, מרמב”ם ומהתעשייה.

הצוותים התבקשו לפתח מודלים המבוססים על למידה חישובית לפתרון אתגרים קליניים העולים מהשטח, כלומר מהרופאים בבית החולים. לרשות הסטודנטים הועמד מידע מותמם (אנונימי) על גבי ענן מאובטח, שאיפשר להם לנתח אותו באופן ממוחשב כדי להציג קשרים ומסקנות.

גמר התחרות וההכרזה על הקבוצות הזוכות התקיימו במסגרת כנס ההשקה של מרכז טכניון-רמב”ם לבינה מלאכותית ברפואה (CAIH) – מרכז חדש המשותף לטכניון ולקריה הרפואית רמב”ם. המרכז, ראשון בישראל ומהראשונים בעולם מסוגו, יפתח מערכות לומדות וטכנולוגיות מתקדמות בבינה מלאכותית לניתוח מצבו של המטופל. הכלים שיפתח יסייעו לרופאים לבחור, בזמן אמת, את הטיפול הרפואי המתאים והמדויק ביותר לחולה. כלים אלה יתבססו על ניתוח מורכב ומהיר של כלל המידע הרפואי הרלוונטי שהצטבר במאגרי ביג דאטה במשך שנים.

כל אחת משמונה הקבוצות שהשתתפו בתחרות עבדו על אחד מארבעה אתגרים שהציעו רופאי רמב”ם. לדברי ד”ר דני איתן מרמב”ם ומהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, “הרופאים הביא את הידע הקליני ואת הצרכים של המערכת הרפואית, והסטודנטים והחוקרים מהטכניון הביאו את יכולותיהם בבניית אלגוריתמים ובניתוח ביג-דאטה, הכול כדי לנסח פתרונות מיטביים.

מימין לשמאל: ד"ר דני איתן, ד"ר רונית אלמוג, ד"ר יואכים בהר, המנחה איתן כץ, הסטודנטים הזוכים (בחולצות לבנות) ופרופ' לאו אנתוני צ'לי. צילום: יוסי ויינר

מימין לשמאל: ד”ר דני איתן, ד”ר רונית אלמוג, ד”ר יואכים בהר, המנחה איתן כץ, הסטודנטים הזוכים (בחולצות לבנות) ופרופ’ לאו אנתוני צ’לי. צילום: יוסי ויינר

במקום הראשון זכתה קבוצת Stem Cells, שהציגה מודל לניבוי מוקדם של זיהומים בדמם של מושתלי מח עצם. בקבוצה חברים עומר שובי, תם יובילר, אורן פלוזניק, יואב דניאלי, יותם מרטין, ניצן דהן, שובל זנדברג. את הקבוצה הנחו איתן כץ, ישראל הניג ואסף מילר.

במקום השני זכתה קבוצת Birth, שהציגה מודל לניבוי מותאים-אישית של משקל הלידה על סמך נתונים קליניים ולידות מוקדמות. בקבוצה חברים אנסטסיה קוזנצובה, אלון הכהן, נועם קידר, רותם שפירא, גליה סגל ושירי פיסטל. את הקבוצה הנחו מרי-לאורה צ’רפינון, פייר אובלין ורון בלוססקי.

במקום השלישי זכתה קבוצת COVID-19, שהציגה מודל לניבוי מוקדם של החלמה ושל מספר ימי הנשמה בקרב חולי קורונה. חברי הקבוצה הם יותם גרנוב, מיכל יעקב, הדר גוטמן, אלון צייזל, אופק אברהם, גל אבינרי וחגי מיכאלי. את הקבוצה הנחו עינת בורוכוביץ’ ודני איתן.

הטכניון ויחידות ה-IT בראשות שרה צפריר והאפידמיולוגיה ברמב”ם עבדו יחד כדי להקצות למשתתפים תשתית ענן ומאגרי מידע מאוגמים מכמה מחלקות ברמב”ם.

אלה היו חברי הצוות המארגן של התחרות: ד”ר יואכים בהר מהטכניון, ד”ר דני איתן מהטכניון ומרמב”ם, ד”ר רונית אלמוג מרמב”ם, פרופ’ לאו אנתוני צ’לי מ-MIT וד”ר יונתן סובל מהטכניון. האירוע נתמך גם על ידי שותפים באקדמיה ובתעשיה ובהם Roche, GE Healthcare ויוזמת בריאות האדם בטכניון (THHI).

יצירתיות היא תכונה אנושית מורכבת המאפשרת לאדם לייצר רעיונות חדשים, לפתור בעיות ולהסתגל למציאות משתנה. נהוג להגדיר רעיון יצירתי כרעיון חדש שיש בו היגיון בהקשר מסוים.

בחיי היום-יום שלנו אנו מיישמים יצירתיות באומנות ובתחומים אחרים, ובמקרים מסוימים אפשר למדוד את ההצלחה הממשית הנובעת מיצירתיות זו – לדוגמה, יצירתיות בכתיבה יכולה להוביל לזכייה בפרס פוליצר. ביטויים שונים אלו של יצירתיות מבוטאים בצירוף “יצירתיות עולם-אמיתי” (real-life creativity) ונמדדים לרוב על ידי שאלונים שבהם אנשים מדווחים על הישגיהם בעולמות תוכן שונים. עם זאת, רק מעט ידוע על המנגנונים הקוגניטיביים והמוחיים המאפשרים יכולת יצירתיות עולם-אמיתי.

ד״ר יועד קנת

 ד״ר יועד קנת

ממצאיו של מחקר ניורוקוגניטיבי חדש מצביעים לראשונה על הקשר בין יצירתיות עולם-אמיתי, ארגון זיכרון סמנטי וקישוריות פונקציונלית מוחית. תוצאות המחקר, שהתפרסם בכתב העת Science Advances, מראות כי יצירתיות עולם-אמיתי תלויה בהבדלים בין-אישיים בארגון זיכרון סמנטי, וכיצד תלות זו ניתנת לניבוי מתוך הארגון הפונקציונלי המוחי של אנשים.

את המחקר הובילו ד״ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, ד”ר עמנואל וולה מהרכז לחקר המוח בפריז וד״ר מתיאס בנדק מאוניברסיטת גרץ באוסטריה. הוא נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של ד״ר מרסלה אובנדו-טלז ושילב את המומחיות של ד״ר קנת בייצוג ידע אנושי באמצעות כלים מתמטיים עם המומחיות של ד״ר בנדק בחקר הבדלים בין-אישיים ביכולת יצירתית והמומחיות של ד״ר וול בחקר תפקודים קוגניטיביים גבוהים במוח.

על פי התאוריה האסוציאטיבית של היצירתיות, שהוצעה בשנות ה-60, חשיבה יצירתיות קשורה לארגון של מושגים באופן אסוציאטיבי במערכת הזיכרון הסמנטי – המערכת הקוגניטיבית שמאחסנת מושגים וידע. על פי תאוריה זו, לאנשים יותר יצירתיים יש מבנה זיכרון עשיר וגמיש יותר, המאפשר להם לחפש יותר בעומק הזיכרון שלהם וכך לייצר קשרים חדשים בין מושגים שלא היו קשורים זה לזה במקור. ד״ר קנת חוקר כבר כעשור תיאוריה זו באופן אמפירי, זאת באמצעות שילוב של מחקר התנהגותי עם כלים מתמטיים מתורת הגרפים המאפשרים לייצג מערכות מורכבות כגרפים (או רשתות) ולחקור את המאפיינים של מערכות אלו כגרפים. בעבודתו מראה ד״ר קנת כיצד הבדלים בארגון הזיכרון הסמנטי של אנשים משפיע על היכולת היצירתית שלהם. עם זאת, הקשר בין זיכרון סמנטי (המיוצג כרשת, או גרף, סמנטית) והמנגנונים המוחיים המאפשרים רשת זו אינו ברור, במיוחד בהקשר של יצירתיות עולם-אמיתי.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים מנבדקים לבצע מטלה שפיתחו ד״ר קנת וד״ר בנדק לפני כמה שנים – מטלה שנועדה לייצג רשתות סמנטיות ברמת הנבדק הבודד. במטלה זו נדרש הנבדק לשפוט את הקשר הסמנטי בין צמדי מילים ושיפוטים אלו משמשים לייצוג הארגון של מושגים אלו בזיכרון הסמנטי של אותו נבדק.

הנבדקים, כמאה במספר, ביצעו מטלה שבה הם שופטים את הקשר הסמנטי בין אוסף גדול של צמדי מילים, זאת בשעה שהם עוברים סריקת fMRI. שיפוטים אלה שימשו את החוקרים לייצג את הרשתות הסמנטיות של מושגים אלו של הנבדקים ולחקור את המאפיינים הטופולוגיים של רשתות סמנטיות אלו ביחס לרמות של יצירתיות עולם-אמיתי שהנבדקים הפגינו. ביטויי היצירתיות של הנבדקים נמדדו באמצעות שאלון לגבי הפעילויות וההישגים היצירתיים שלהם בשמונה עולמות תוכן שונים: ספרות, בישול, אומנות, מלאכת יד אומנותית, מוזיקה, ספורט, אומנויות הבמה ומדע והנדסה.

תוצאות המחקר הראו שארגון הרשת הסמנטית של הנבדקים ניבא יכולת יצירתיות עולם-אמיתי. תוצאה זו מדגימה לראשונה את חשיבותו של זיכרון סמנטי ביצירתיות עולם-אמיתי: אצל נבדקים עם פעילויות  גבוהה והישגים יותר גבוהים ביצירתיות עולם-אמיתי נמצאו רשתות סמנטיות יותר יעילות וגמישות. מעבר לכך, המחקר בחן את הקישוריות הפונקציונלית המוחית של הנבדקים בעודם מבצעים את המטלה, וכך זיהה דפוסים פונקציונליים מוחיים שניבאו את מאפייני הרשת הסמנטית שנמצאו כקשורים ליצירתיות (לדוגמה, יעילות  הרשת הסמנטית, מבחינת זרימת המידע שבה, למשל לתהליכי חשיבה אסוציאטיביים). לסיום, כ״סגירת המשולש״, הראו החוקרים כיצד מאפיינים ייחודיים אלו של הרשת הסמנטית מתווכים את הקשר בין קישוריות פונקציונאלית מוחית לביטויי יצירתיות עולם-אמיתי.

המאמר  ב-Science Advances מציג מחקר ייחודי ומקורי מבחינה קונספטואלית ומתודולוגית. קונספטואלית, המחקר קושר לראשונה בין זיכרון סמנטי לבין יצירתיות עולם-אמיתי, ובכך מעמיק את ההבנה לגבי תפקידו המהותי של זיכרון סמנטי בחשיבה יצירתית. מתודולוגית, מחקר זה מדגים כיצד השימוש בכלים מתמטיים מתורת הגרפים (מדעי הרשתות) ולמידת מכונה מאפשר שילוב של כמה רמות מחקר (מחקר התנהגותי, קוגניטיבי ומוחי) לפענוח השאלות הבאות: כיצד מידע מוחי מנבא התנהגות אנושית מורכבת וכיצד ידע (זיכרון סמנטי) מתווך קשר זה. בכך, מחקר זה פותח דלת לאפשרויות חדשות לחקר מערכות קוגניטיביות, התנהגותיות ומוחיות ולהרחבת ההבנה של התנהגות אנושית מורכבת.

למאמר- לחצו כאן