קטגוריה: Uncategorized

המדובר בנוגד חמצון קטליטי (1-Fe) המבוסס על מולקולת הקורול, העשוי לשמש חלופה לתרופה בה משתמשים היום להורדת רמת הכולסטרול בדם

רמת כולסטרול גבוהה ועודף של רדיקלים חופשיים בגוף הם גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות של מחלות לב וכלי דם. אורח חיים בריא וצמצום צריכת הכולסטרול יכולים בהחלט לסייע במניעת מחלות אלה, אולם שמירה על רמת הכולסטרול הרצויה היא אתגר שרבים מתקשים לעמוד בו.

רוב הכולסטרול בגוף אינו מגיע מהמזון אלא מייצור עצמי של הגוף. סטטינים מפחיתים את רמת הכולסטרול בכך שהם מעכבים את פעולתו של אנזים המתפתח בתהליך הפיזיולוגי של ייצור הכולסטרול, HMG-CoA Reductase. עם זאת, ישנם מטופלים שאינם מגיבים לסטטינים, ואחרים אשר סובלים מתופעות לוואי המונעות את אפשות השימוש בסטטינים.

ד”ר עדי הבר ופרופסור זאב גרוס מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון מציעים חלופה חדשה לסטטינים. במחקר בו שילבו כימיה טהורה וביוכימיה הם גילו כי נוגד החימצון הקטליטי 1-Fe , המבוסס על מולקולת הקורול שפותחה במעבדתו של גרוס, מעכב את האנזים HMG-CoA Reductase במנגנון פעולה שונה מזה ל הסטטינים. “מולקולות הקורול אינן קשורות כלל לסטטינים,” מסביר פרופסור גרוס. “הן ישויות שונות לגמרי בעלות מבנה ותכונות שונים לחלוטין. הן אמנם מעכבות את אותו האנזים כמו הסטטינים, אך אופן הפעולה שלהם הוא אחר.”

“לחומרים שלנו גם יתרון נוסף – הם מעכבי חימצון קטליטיים,” מסביר גרוס. “המשמעות היא שמולקולה בודדת יכולה לנטרל אלפי מולקולות של רדיקלים חופשיים, וזאת לעומת הוויטמינים ומעכבי החימצון התזונתיים, אשר מנטרלים את הרדיקלים בתגובה של אחד על אחד.”

פרופסור באטו קוראץ’, שחוקר תגובות חימצון-חיזור בבריאות ובחולי באוניברסיטת בלגרד בסרביה, מצביע על יתרונות הגישה החדשה. “מעכבי חימצון אלה משפיעים על המטבוליזם ועל ההומיאוסטזיס של הכולסטרול בהיבטים שונים – צמצום הקליטה התאית, הרחקה טובה יותר שלו מתאים, והפחתת הסינתזה שלו. כ אלה פותחים פרספקטיבה חדשה לטיפול במחלות המאופיינות ברמות גבוהות של כולסטרול בדם.”

פרופסור גרוס וצוותו מתכננים כעת לחקור את יעילות  1-Feבמחלות קשורות-כולסטרול אחרות, בהן סוכרת.

הכתבה המלאה פורסמה ב- Chemistry World

בתמונה: מולקולת 1-Fe

רשת החדשות הפיננסיות בלומברג פרסמה מדרג חדש של אוניברסיטאות: כמה מבוגריהן מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות

את הרשימה מובילות האוניברסיטאות האמריקאיות פרינסטון, הרווארד וסטנפורד. הטכניון, החולק את המקום השביעי  עם MIT, אוניברסיטת RICE  ואוניברסיטת טקסס מאוסטין, הוא המוסד היחיד ברשימה מחוץ לגבולות ארה”ב.

על הטכניון נכתב בסקירה: “ישראל היא אחד ממוקדי הסטארט-אפ הטכנולוגיים העולמיים. מיטב המוחות בתחומי הטכנולוגיה קיבלו את הכשרתם בטכניון. הקמת מרכז החדשנות טכניון-קורנל בניו יורק היא עדות למחויבותו של הטכניון לקידום הטכנולוגיה.”

בידיעה שפרסמה רשת בלומברג, הובא כדוגמה בוגר הטכניון דיויד רייס, המשמש  מנכ”ל חברת Stratasys המייצרת מדפסות תלת-מימד. החברה, המעסיקה 1,500 עובדים ברחבי העולם ומחזיקה משרדים בישראל ובארה”ב, נחשבת לחברת טכנולוגיה מובילה בארה”ב.

בעקבות הפרסום אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא: “הדירוג של הטכניון על ידי רשת בלומברג, והדירוג המחמיא של הטכניון על ידי אוניברסיטת שנחאי, מצביעים על רמתו הגבוהה ועל מעמדו הבכיר בעולם. כרבע מבוגרי הטכניון משמשים בתפקידי ניהול בכירים. לטכניון מקום של כבוד בהפיכתה של ישראל למעצמת סטארט-אפ.”

הרשימה היוקרתית פורסמה במגזין MIT Technology Review

ד”ר קירה רדינסקי, שסיימה השנה את לימודי הדוקטורט שלה בטכניון, נכנסה לרשימה היוקרתית של מגזין  MIT Technology Review – קבוצת הממציאים הצעירים והמבטיחים בעולם לשנת 2013. ברשימה זו נחשפים מדי שנה 35 הממציאים הבולטים בעולם שגילם נמוך מ-35 שנים. ד”ר רדינסקי (26) נבחרה מבין מאות מועמדים ונכנסה לרשימה “בהיותה ממציאה יוצאת מן הכלל, ולנוכח עבודתה הבולטת בתחום התוכנה.”

“במרוצת השנים רשמנו הצלחה בבחירה של נשים וגברים שהמצאותיהם, והחברות שהקימו, השפיעו עמוקות על מגמות שונות בחברה האנושית,” אמר ג’ייסון פונטין, המו”ל והעורך הראשי. “עם הזוכים בעבר נמנים לארי פייג’ וסרגיי ברין, מייסדי גוגל; מארק צוקרברג, ממייסדי פייסבוק; ג’ונתן אייב, המעצב הראשי של אפל; ודייוויד קארפ, שהקים את Tumblr. אנו גאים על הנבחרים שלנו ועל מגוון הישגיהם, וגאים להוסיף את קירה לרשימה מכובדת זו.”

ד”ר רדינסקי החלה ללמוד בטכניון בגיל 15, השתלבה בתוכנית המצוינים של הטכניון והשלימה שלושה תארים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהנחייתו של פרופסור שאול מרקוביץ’. במהלך לימודיה היא פיתחה שיטת ניבוי חדשנית, המנבאת ארועים ברמת דיוק ממוצעת של 80%. זאת באמצעות סריקת ספרוּת מ-500 השנים האחרונות, ובתוכה כל החומר שהתפרסם בניו יורק טיימס משנת 1880 והלאה, בניסיון למצוא מִתְאָם חזק בין ארועים מסוגים שונים. בין השאר גילתה שהשילוב בין בצורת לסוּפוֹת הוא סימן מקדים להתפרצות מחלת הכולרה, וכיום היא מקיימת קשרים עם ארגון למניעת רצח-עם ועם ארגונים רפואיים במטרה ליישם את ממצאי המחקר שלה ולספק פתרון לאוכלוסיות הסובלות.

במהלך הלימודים נסעה ד”ר רדינסקי לעבוד בחטיבת המחקר של מיקרוסופט ארה”ב, בראשות אריק הורוביץ, ועבדה שם איתו ועם סוזן דומיי. לימים, הקימה יחד עם ירון זכאי-אור את חברת SalesPredict, שכבר גייסה מיליון דולר. SalesPredict מנבאת עבור חברות מסחריות את מכירותיהן, וכמה מלקוחותיה כבר הגדילו בזכותה את אפקטיביות המכירות שלהם.

 מחקריה של ד”ר רדינסקי זיכו אותה בפרסים מטעם גופים שונים, ביניהם גוגל, יאהו ופייסבוק.

“קירה היא חוקרת מבריקה בעלת תכונות ייחודיות שמצדיקות בהחלט את הכללתה ברשימה,” אומר פרופ’ שאול מרקוביץ’ מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “היא משלבת יכולת אינטלקטואלית, יצירתיות וסקרנות עם העזה – שילוב נדיר שאופייני לממציאים מצטיינים. במחקר הדוקטורט שלה היא תקפה בעיה שנראתה בלתי פתירה בכלים הנוכחיים – פיתוח אלגוריתמים בעלי יכולת ניבוי טוב עבור אירועים גלובליים על ידי שימוש במאגרים עצומים של מקורות מידע אינטרנטיים. ההעזה שלה בבחירת הבעיה, והיכולת המדעית שהפגינה בפתרון מוצלח שלה, הן שהביאו להכללתה ברשימה.”

ד”ר קירה רדינסקי אמרה היום בעקבות הפרסום: “זהו כבוד גדול להיכנס לרשימת ‘הממציאים הצעירים’ של MIT . אני מקווה שזה יעודד חוקרים וחוקרות מישראל לעסוק במחקר בתחום על מנת לבנות בארץ מעצמת מחקר אמפירי.”

בתמונה: ד”ר קירה רדינסקי. צילום: דוברות הטכניון

מטרות הקורס: לצמצם את פערי הידע וכך להקל על הסטודנטים להשתלב בלימודיהם בטכניון

אין זה סוד שהלימודים בטכניון אינם קלים, וכי סטודנטים רבים נקלעים לקשיים בשנה הראשונה ללימודיהם. הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שהגישה לאחרונה את המלצותיה להנהלת הטכניון, קבעה כי חלק מהעומס הקוגניטיבי המוטל על הסטודנטים נובע מאי-מוכנותם ללימודי השנה הראשונה.

“הבנו שהסטודנטים משלימים בסמסטר א’ של השנה הראשונה ללימודיהם חומר שנדרשו ללמוד בתיכון,” מסביר ראש הוועדה, פרופסור יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. “אם הסטודנטים יגיעו כשהם מוכנים יותר, העומס יפחת.”

על סמך המלצות הוועדה הוחלט בטכניון לפתוח קורס ראשון מסוגו: קורס השלמה מקוון בכימיה, המכין את הסטודנטים לקראת שנת הלימודים הראשונה בטכניון. “מדובר בקורס הכנה לשיעור ‘יסודות הכימיה’, שהוא שיעור חובה בפקולטות רבות בטכניון,” מסביר פרופסור דן זילברשטיין, ראש המרכז הקדם-אקדמי בטכנן. “הקורס, שהיקפו 40 שעות לימוד, מעניק לסטודנטים היכרות עם עולם הכימיה ומושגיו, ומספק להם כלים לפתרון תרגילים בסיסיים. מטרתו, לסייע להם להתחיל את לימודי הכימיה בשנה א’ בטכניון ברגל ימין.”

“הקורס מתקיים במסגרת תכנית ‘התחלה טובה’, שפותחה בטכניון במטרה להקל על הסטודנטים בשנת הלימודים הראשונה,” אומר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין. “גילינו פער משמעותי בין הידע שברשות הסטודנטים לבין מה שנדרש מהם בשנת הלימודים הראשונה. הסטוטים מגיעים לטכניון בלי הכנה מתאימה ללימודי הבסיס בכימיה, בפיזיקה ובמתמטיקה, והדרישות האקדמיות יוצרות לחץ ועומס רב. מטרת הקורס המקוון היא לצמצם את ההלם הראשוני של הסטודנטים לנוכח כמות החומר הנדרשת, ולהכיר להם מושגי יסוד.”

חומר הקורס המקוון בכימיה כולל ספר לימוד אינטראקטיבי, שנכתב על ידי פרופסור אורי פסקין מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, והוא כולל גם שאלות ותשובות. בנוסף, כולל הקורס תרגילים לבחינה עצמית והרצאות תרגול מצולמות של ד”ר עדי הבר, מתרגלת הקורס.

אתר הקורס עוצב בצורה ידידותית ונוחה למשתמש, בפורמט צבעוני ומאיר עיניים.

פיתוח הקורס דרש שיתוף פעולה בזמן קצר של מספר יחידות בטכניון ונוהל על ידי איריס תלמי, סטודנטית לתואר שלישי במחלקה לחינוך למדעים וטכנולוגיה, בהנחייתה של פרופסור אורית חזן.

היחידות שלקחו חלק בפרויקט ייחודי זה: המכינה הקדם אקדמית, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, המרכז לקידום ההוראה והאגף למחשוב ומערכות מידע.

הקורס מופיע באתר הטכניון והוא פתוח בתשלום סימלי למעוניינים עד סוף חודש נובמבר 2013.

“הקורס המקוון נותן לסטודנטים מידע בסיסי על מושגי יסוד בכימיה, שיידרש להם בהמשך לימודיהם במקצועות שונים בטכניון. הקורס אינו מהווה תחליף לשנים של לימודי כימיה בתיכון, אלא מכין את הסטודנטים להתמודדות עם הדרישות הלימודיות בקורסי הטכניון.” מסכם פרופסור אורי פסקין.

השבוע הפכה פעילות FIRST בישראל לתכנית החינוך הקדם-אקדמית המובילה של הטכניון. בהסכם שנחתם בין נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ובין יו”ר פעילות FIRST בישראל האלוף (במיל’) אביהו בן-נון, נקבע כי מעתה תהווה התכנית פרויקט חינוכי רשמי של הטכניון.

FIRST^®  (For Inspiration and Recognition of Science and Technology)   הוא ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח, שעורך תחרויות ואירועים בתחום הרובוטיקה במטרה לעודד בני נוער לעסוק במדע, בהנדסה ובטכנולוגיה. הארגון הוקם לפני עשרים שנה על ידי היזם וממציא הסגווי דין קיימן, הדוגל בידוד בני נוער לסקרנות ובחשיפתם לאתגרים הצפונים בעולם ההנדסי-מדעי.

פעילות FIRST בישראל נוסדה לפני תשע שנים, ומאז הקמתה נתמכה על ידי הטכניון ואגודת דורשי הטכניון בישראל באופן חלקי. כעת פרש עליה הטכניון את חסותו המלאה.

בשנה החולפת השתתפו בתכניות השונות של FIRST ברחבי העולם 250 אלף תלמידים, כ-5,000 מתוכם תלמידים מישראל בגילאי 18-6. תלמידים אלה נחשפו לעולם המרתק של מדע וטכנולוגיה באמצעות תחרויות שונות ומגוונות לבניית רובוטים.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בירך על המהלך ואמר: “הטכניון הוא בית טבעי לתלמידים המעוניינים להתפתח ולעסוק בהנדסה, בטכנולוגיה ובמדעים.”

בתמונות: תלמידים בפעילות של FIRST בישראל (למעלה), רובוטים שבנו התלמידים בפעילות FIRST בישראל (למטה). צילום: אבישי פינקלשטיין, FIRST ישראל

מדעי המחשב בטכניון דורגו במקום ה-18 בעולם, המוביל בישראל

הטכניון ברשימת מאה המוסדות האקדמיים המובילים בעולם, כך עולה ממדד שנגחאי, המוביל בעולם לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה שהתפרסם ביום חמישי שעבר (15.8). מהמדד עולים מספר נתונים מעניינים לגבי מקום הטכניון ברמה האקדמית העולמית :

• בדירוג הפקולטות המדעיות  דורג הטכניון במקום ה-38. האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-40 ומכון ויצמן דורג במקום 51 – 75. את הפקולטות המדעיות בעולם מובילה אוניברסיטת הרווארד.
• בדירוג הפקולטות ההנדסיות  דורג הטכניון במקום ה-46, והוא היחיד מבין האוניברסיטאות הישראליות, שנכנס למאה האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחומי ההנדסה. אוניברסיטת MIT מובילה את הרשימה העולמית.
• תחום מדעי המחשב בטכניון דורג במקום ה-18, מכון ויצמן במקום ה-23 והאוניברסיטה העברית במקום ה-28.
• בתחום הכימיה דורג הטכניון במקום ה-38 בעולם.
• בדירוג הכללי דורג הטכניון במקום ה-77 העולמי. בשנה שעברה דורג במקום ה-78.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר בעקבות פרסום מדד שנגחאי:
“יש להתייחס בזהירות למדדים ולדירוגים במיוחד כאשר שבריר של נקודה לכאן או לכאן יכול לשנות את מיקומה של אוניברסיטה משנה לשנה. עם זאת, מדד שנגחאי הוא המוביל בין הדירוגים העולמיים ואין ספק שהוא מחמיא מאוד למדע הישראלי. העובדה, שברשימת  מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם נכללים שלושה מוסדות ישראליים ואילו לצרפת, גרמניה, שוויץ, וקנדה, ארבעה מוסדות בלבד, מצביעה על איכותו של המדע בישראל ועל מעמדו בעולם. אני כמובן שמח במיוחד על כך שהטכניון נמנה עם עילית המוסדות  בעולם בתחומי ההנדסה והמדעים, ובמיוחד במדעי המחשב. עלינו להימנע בכל מחיר מפגיעה באוניברסיטאות המחקר בישראל.”

האטם Seal-V^TM פותח על ידי החברה בהמשך למחקרה של פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד מהטכניון. הוא נועד לעצור דימום מקווי תפר בכלי דם גדולים

Seal-V^TM הוא אטם נטול חלבונים, שנועד לעצור דימום על ידי אטימה מכאנית של אזורי דליפה פוטנציאליים מחיבורים ניתוחיים של כלי דם גדולים, כגון עורק התרדמה (הצוואר), עורק הירך, עורק הזרוע ועורק הכסל (האגן).

Seal-V^TM, המבוסס על חיקוי של מנגנון ההדבקה של אצות מתחת למים, מבשר על דור חדש בהדבקת רקמות. למוצר יכולת אינהרנטית להידבק בחוזקה לכלי דם טבעיים וסינטטיים גם בסביבה רטובה או לחה. הרכבו נטול החלבונים של האטם מונע סיכונים הכרוכים בשימוש במוצרים מבוססי-חלבון. כמו כן, להבדיל מחומרים הֶמוסטטיים, אשר פועלים על ידי הפעלת מערכת הקרישה, Seal-V^TM אינו זקוק לנוכחות דם על מנת לפעול באפקטיביות, כך שהוא יכול לשמש כאטם פרופילקטי ולמנוע דימום.

“אנו נרגשים בעקבות קבלת האישור לשיווק Seal-V^TM בשוק האירופי, ושמחים להציע למנתחים חלופה חדשה וטובה יותר לשליטה בדימומים מקווי-תפר ניתוחיים,” אומר תומר פוקס, מנכ”ל סילנטיס. מר פוקס הצטרף לסילנטיס לאחרונה, לאחר שמילא במשך שני עשורים תפקידי ניהול בכירים בחברות גלובליות, ביניהן מדטרוניק ונטור, וישי ואנורד.

יו”ר סילנטיס, ד”ר זאב גילקיס, מסביר כי “סילנטיס עבדה באופן צמוד עם מנתחים על מנת למנף את היכולות יוצאות הדופן של טכנולוגיית ההדבקה שלה, ולפתח מוצרים שיהיו ממוצבים היטב בשוק הדבקת הרקמות, המוערך במיליארדי דולרים.”

בנוסף ל Seal-V^TM מפתחת סילנטיס שורה של פתרונות מתקדמים למגוון של צרכים רפואיים, ביניהם אטם מעיים המיועד למנוע דליפה של תוכן מעי מתפרים במערכת העיכול – אחד הסיבוכים הקטלניים בניתוחי מעיים; דבק למניעת נפיחות לאחר ניתוחים אסתטיים, שיוכל להפחית משמעותית את משך ההתאוששות ממתיחות פנים וגוף; ודבקים משולבים עם תרופות, לשחרור ממוקד של תרופה באתר פנימי ספציפי.

כעת עובדת סילנטיס על שותפויות אסטרטגיות לקראת ההשקה המיועדת של Seal-V^TM באירופה.

על סילנטיס

סילנטיס מפתחת פלטפורמה טכנולוגית בלעדית של דבקי-רקמות למגוון של שימושים וצרכים רפואיים בתחומים של אטימת דליפות, הדבקת רקמות ושחרור ממוקד של תרופות. טכנולוגיית ההדבקה של סילנטיס מבוססת על חיקוי של הידבקות אצות לסלעים בסביבה מימית, והיא בעלת יכולת יוצאת דופן להיצמד היטב לרקמות, גם בסביבה רטובה. כמו כן, הדבקים של סילנטיס נטולי חלבונים ונספגים בגוף. סילנטיס הוקמה ב-2007 על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, והיא ממומנת על ידי אמי”ת – מכון אלפרד מאן בטכניון.

בתמונה: הדמיה באדיבות חב’ סילנטיס

ישתתפו בקורס קיץ מדעי-הנדסי בסיוע הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה

בנוסף ללימודים בטכניון יסיירו הסטודנטים ברחבי הארץ, ישתלמו ביזמות, יבקרו בחברות ישראליות, ילמדו קורסים בהיסטוריה של ישראל והמזרח התיכון, ילמדו על התרבות הישראלית וייפגשו עם סופרים ומובילי דעה בישראל.

“אני מברך על הגעת הסטודנטים לטכניון ועל תחילת קורס הקיץ,” אמר מנהל בית הספר הבינלאומי, אריאל גבע. “עקב עיצומי העובדים במשרד החוץ בחודש שעבר התעכבה הנפקת האשרות עבור הסטודנטים. הנהלת הטכניון השקיעה מאמצים רבים מול משרדי הממשלה השונים, וכך התאפשרה הגעת הסטודנטים לטכניון. אני בטוח שהסטודנטים ייהנו משהותם בארץ וישמשו כשגרירים טובים לטכניון ולישראל במדינותיהם.”

פרופסור ענת רפאלי, סגן ראש בית הספר הבינלאומי והאחראית על קשרי חוץ אקדמיים בטכניון, הוסיפה: “קורס הקיץ מהווה עבורנו הזדמנות להכיר סטודנטים מצטיינים מהודו ומסין, ולמשוך אותם ללימודים מתקדמים בטכניון.”

הסטודנטים הגיעו לארץ בתמיכת ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), שהעניקה להם מלגות, במטרה לעודד צעירים מצטיינים מארצות אלה ללמוד בישראל, ומתוך רצון לחזק את הקשרים בין המדינות.
בסך הכל הגיעו 210 סטודנטים סינים והודים, שילמדו במהלך הקיץ באוניברסיטאות ישראליות.

בתמונה: הסטודנטים במפגש עם הסופר אשכול נבו. צילום: מורן מעיין, דוברות הטכניון.

62 מנהלים בכירים מסין ישתתפו השבוע בסדנת חדשנות בטכניון

האורחים ישמעו הרצאות בנושא חדשנות מפיהם של מומחים מהאקדמיה, וייערכו ביקורים בתעשייה הישראלית בחברות: ישקר, עמיעד מערכות מים, ביוסנס וובסטר, Stratasys, נען-דן-ג’יין וגילת.

“מדובר במנהלים ונשיאים של חברות בינוניות מכל רחבי סין, עם מחזור כספי של כ-10 מיליון דולר”, סיפרה פרופסור מרים ארז, כלת פרס ישראל, העומדת בראש המרכז לחדשנות. “החברות האלה מחפשות ערך מוסף בטכנולוגיה הישראלית, ונציגיהן הגיעו לסדנה כדי ללמוד את רזי החדשנות הישראלית.”

בטכניון קיבל את פני המשלחת נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, שסקר בפני חבריה את ההיסטוריה של הטכניון ואת תרומתו הרבה לכלכלת ישראל. “הגלובליזציה היא אחת מהמטרות האסטרטגיות של הטכניון,” אמר פרופסור לביא. “ב-2009 פתחנו בטכניון בית ספר בינלאומי, הקולט סטודנטים מצטיינים מכל העולם, ביניהם סטודנטים סינים רבים. יש לנו מעבדות בסינגפור, ובניו יורק פתחנו את ‘מכון טכניון-קורנל לחדשנות’. שיתוף הפעולה עם העם הסיני חשוב לנו.”

במהלך הביקור בארץ ייפגשו חברי המשלחת עם שגרירת סין בישראל, הגברת ג’או ינפינג, עם נציגי ממשל ואנשי עסקים בכירים מהארץ ועם נציגים מעיריית חיפה ומהחברה הכלכלית חיפה. הם ישמעו הרצאות של שר המדע לשעבר פרופסור דניאל הרשקוביץ, פרופסור שלמה מיטל, המדען הראשי לשעבר ד”ר אלי אופר ויזמים ומובילי חדשנות נוספים מהתעשייה הישראלית.

הסדנה מתקיימת בשיתוף עם חברת Shengjing מבייג’ינג, העוסקת בייעוץ עסקי.

בתמונה: נשיא הטכניון עם ראש המשלחת הסינית צ’ן יונג. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

הוענקו תארים לתלמידי המחזור הראשון של בית הספר הבינלאומי בטכניון

בית הספר הבינלאומי נפתח ב-2009, והשבוע סיימו 12 צעירים וצעירות את המחזור הראשון. בטקס מכובד ומרגש, במעמד נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ושר המדע לשעבר פרופסור דניאל הרשקוביץ, הוענקו תארים אקדמיים בהנדסה אזרחית וסביבתית ל-12 בוגרים מהודו, ספרד, ארצות הברית, פרו, איטליה, ונצואלה, סין, אלבניה, צרפת, ישראל ודרום אפריקה. בטקס נכחו הבוגרים הטריים, בני משפחותיהם, הנהלת הטכניון ותלמידי בית הספר הבינלאומי.

שמונה מהבוגרים הטריים ימשיכו ללימודים מתקדמים, מתוכם ארבעה בטכניון וארבעה באוניברסיטאות מובילות בארה”ב ובבריטניה.

“הייתי מהסטודנטים הראשונים שהגיעו לבית הספר הבינלאומי של הטכניון, וסיום הלימודים מרגש אותי מאוד,” סיפר הבוגר הטרי אקשאי ווג’פאי מהודו, “בחרתי ללמוד בטכניון, כי שמעתי עליו בהודו וידעתי שכאן אלמד מהמהנדסים שממש בנו מדינה. בהודו ישראל נחשבת למדינה מסוכנת, אבל כשבאתי לכאן מצאתי מקום נחמד ובטוח, אפילו יותר מהודו. מפגש התרבויות בבית הספר היה מיוחד ותרם לי רבות. פתאום יש לי חברים מכל העולם, ממגוון תרבויות ומדינות. הלימודים בטכניון הקנו לי את הכלים האקדמיים להתמודד עם כל אתגר שאתקל בו בעתיד, ונתנו לי אפשרות להתקבל ללימודים מתקדמים בסטנפורד.”

שיימה שריף היא פלסטינאית מבית חנינא. “החינוך בבית תמיד היה בעדיפות הראשונה,” היא מספרת. “כל הילדים נשלחו לבית הספר הקתולי בבית חנינא, למרות שאנחנו מוסלמים, כי ההורים רצו שנקבל את החינוך הטוב ביותר.”

שיימה גאה להיות סטודנטית בטכניון. “כששומעים איפה אני לומדת, אומרים לי: ‘וואו, את סטודנטית בטכניון’. וזה מגניב. גם הקשר עם הפרופסורים מצויין ודלתם פתוחה בפנינו. היה לי קשה להתרגל לקרוא להם בשמותיהם הפרטים, אבל ככה זה בישראל.”

במרוצת הדרך היו לשיימה גם רגעי משבר, אבל היא לא חשה עצמה אבודה במערכת. “בטכניון הכרתי את הפנים היפות של ישראל,” היא מסכמת. “ובבית הספר הבינלאומי היתה לי תחושה שאני מכירה את כל העולם – קרוב לבית.”

אלכס בואזיז הוא הצעיר בחבורה, והגיע לטכניון מצרפת. בגיל ארבע כבר קרא וכתב בביתו בצרפת עברית וצרפתית, בגיל חמש ידע כפל וחילוק, בבית הספר הוא התקדם במהירות וסיים את לימודיו כבר בגיל 16. “כיהודי שומר שבת וכשרות חשתי בפריז פחד,” הוא מספר. “לבית הספר הבינלאומי של הטכניון באתי גם בגלל ה, אבל בעיקר מפני שאני ציוני. חוץ מזה – רציתי ללמוד בבית ספר מעולה להנדסה. הניסיון כאן היה נהדר. הסביבה התומכת, החברים. בפריז לא היו לי חברים לא יהודים, ודווקא בישראל כן.”

“זו היתה תקופה טובה לאלכס והוא התבגר. בית הספר הבינלאומי של הטכניון ענה על כל ציפיותינו,” מוסיף אביו, פיליפ, שהגיע לטקס במיוחד מצרפת. “היות ובני למד במחזור הראשון, זה היה הימור מבחינתנו, ואני שמח שההימור הצליח. עבור אלכס, זה היה בית הספר הנכון בזמן הנכון, ואני מאוד גאה בו.”

שאר בני משפחתו של אלכס, הממשיך ללימודים ב-MIT, הלכו בדרכו והגיעו לארץ. אחותו קלואי החלה השבוע את לימודיה בטכניון, ואחיותיו הצעירות כבר לומדות בבתי ספר בתל אביב. “אמא נוסעת הלוך ושוב, ואבי בא לעיתים קרובות,” הוא מסביר. “החיים בישראל טובים יותר מאשר בפריז. הלימודים בטכניון היו קשים ועבדתי קשה (למרות שאני עצלן), אבל התוצאות טובות והניסיון היה נפלא.”

פרופסור ארנון בנטור, מנכ”ל הטכניון ומייסד בית הספר הבינלאומי, בירך את הבוגרים הטריים בטקס ואמר: “בשנה שעברה חגג הטכניון מאה שנים להיווסדו, ופנינו אל העתיד. אנו מתמודדים היום עם אתגרי המאה ה-21, ביניהם הגלובליזציה. ייסוד בית הספר הבינלאומי היה צעד אסטרטגי, שהביא לטכניון סטודנטי מצטיינים מכל העולם.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר: “טקס הענקת התארים לבוגרי המחזור הראשון של בית הספר הבינלאומי הוא חלום שהתגשם. אתם סיפור הצלחה, והפכתם לחלק מההיסטוריה של הטכניון. מהיום תהיו שגרירי רצון טוב של הטכניון ברחבי העולם.”

שר המדע לשעבר פרופסור דניאל הרשקוביץ אמר: “שפת המדע מגשרת על כל הבדלי התרבות והשפה. הקמת בית הספר הבינלאומי בטכניון הוא הגשמת חזון ומודל. מרגש לראות סטודנטים ממדינות שונות לומדים יחד, כשהשפה המשותפת לכולם היא שפת המדע.”

פרופסור אמנון כץ, המנהל האקדמי של בית הספר, ופרופסור נח גליל, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, העניקו לבוגרים את התארים וקסדות המשמשות מהנדסים באתרי בנייה. “לפני ארבע שנים, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית היתה הראשונה בטכניון לשלב בה סטודנטים מבית הספר הבינלאומי,” אמר פרופסור גליל. “היום אני לא יכול לתאר את הפקולטה ללא תלמידים אלה.”

“היינו הכיתה הראשונה בבית הספר הבינלאומי, כור היתוך של סטודנטים ממגוון תרבויות מכל העולם,” אמר דיויד דבש מאיטליה, שנשא בטקס דברים בשם הבוגרים. “לקח זמן עד שהתגבשנו והכרנו זה את זה, אבל היום אנחנו משפחה. בשם הסטודנטים של המחזור הראשון אני מודה לטכניון על תקופה בלתי נשכחת.”

בית הספר הבינלאומי להנדסה נפתח כאמור בטכניון ב-2009, ותכנית הלימודים בו מתנהלת בשפה האנגלית ומיועדת לסטודנטים מחו”ל. היום לומדים בו 108 סטודנטים לתואר בהנדסה אזרחית וסביבתית, מחציתם ממדינות מפותחות ומחציתם ממדינות הכלכלה המתעוררת, כדוגמת סין. מעבר לתכנית הארבע-שנתית בהנדסה אזחית קיימות גם תכניות בינלאומיות באנגלית במספר פקולטות לתקופות קצרות יותר – סמסטר רגיל וסמסטר קיץ – ותכניות לתארים מתקדמים ומשתתפים בהן כיום כ- 300 סטודנטים.

פרופסור אמנון כץ, המנהל האקדמי של בית הספר, מסכם: “מחצית מהבוגרים הם סטודנטים מצטייני נשיא ומצטייני דיקן, ובכך בא לידי ביטוי מימוש החזון של בית הספר, שימשוך מועמדים מצטיינים מכל העולם.”

בתמונה: הבוגרים החדשים עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, פרופסור אמנון כץ, המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור ארנון בנטור, מנכ”ל הטכניון ומייסד בית הספר הבינלאומי ואריאל גבע מנהל בית הספר הבינלאומי. צילום : משה ברקון, דוברות הטכניון

כך אומר פרופסור משנה ברק פישביין, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, שהתחרה במסגרת המכבייה ה-19

פישביין היה שחיין בצעירותו, והתאמן בקבוצת השחייה מכבי קרית ביאליק. “שחיתי במכבי ביאליק בתור נער,” הוא מספר.  “בגיל 14 הייתי צריך להחליט אם אני עובר ללמוד ולהתאמן באופן מקצועי בווינגייט. אבא שלי אמר לי ששחייה זה אמנם תחביב נחמד, אבל הלימודים חשובים יותר וראוי שאלמד בבית ספר ‘אמיתי’. הפסקתי לשחות, ובמשך שנים לא רציתי לראות בריכה.”

פישביין סיים שלושה תארים בטכניון בהנדסת חשמל ונסע לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. אחרי שלוש וחצי שנים בארה”ב, שבמהלכן עשה פוסט-דוקטורט בברקלי ושימש עמית מחקר במרכז למערכות מדיה משולבות (IMSC) באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), הוא חזר לבריכה.” כיום אני שוחה במסגרת מכבי שוהם ובאליפות הארץ למאסטרס, לשחיינים מעל גיל 25 בארץ. בשנה שעברה דורגתי במקום הרביעי ב-100 מטר פרפר ובמקום השישי ב-50 מטר פרפר.”

המקום הרביעי ב-100 מטר פרפר הקנה לפישביין את הזימון האוטומטי למכביה, וביום חמישי האחרון הוא שחה במשחה אחד יחד עם שחייני העבר מיקי חליקה ורונן קאופמן.

“לקראת המכביה התאמַּנו במרץ רב,” מספר פישביין. “השתתפתי במחנה אימונים ושחיתי 4-5 פעמים בשבוע. דורגתי במקום שביעי בזמן של דקה, שלושים ושש מאיות השניה.”

כחוקר בטכניון עוסק פרופסור משנה פישביין בתחום מחקר צעיר וחדשני, Enviromatics – מונח שנטבע ב-2010 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת MIT, שפיתחו תחום חדש של מחקר סביבתי בשילוב עם מדעי המחשב. העוסקים בתחום זה מתמחים בניטור ובניתוח של מידע סביבתי באמצעות עיבוד נתונים סביבתיים בשיטות מתמטיות.

“למעשה, אנחנו מפזרים רשת גלאים ומנסים לקבל מהם נתונים חדשים על סביבה טבעית או בנויה, למפות מזהמי אוויר ולנטר את מרכיבי האוויר,” מסביר פישביין. “היום האפשרות היחידה לניטור סביבתי היא באמצעות קרון מדידה גדול הנותן מענה ומיפוי אזורי נרחב. את כל שטח מדינת ישראל מנטרים באמצעות 156 קרונות כאלה, המאפשרים רק ניטור כללי של אזורים אך לא מגיעים לרמת המיקרו של בניין או רחוב. ביחד עם קבוצת המחקר שלי אני מפתח שיטות מתמטיות לניתוח מידע המתקבל מגלאים ניידים, קטנים וזמינים לכל אחד, המאפשרים ניטור ברמת הרחוב והבניין, אך אינם אמינים כתחנות הניטור הסטנדרטיות. שיטות אלה ייתנו מענה לשאלות טריוויאליות כמו לאן הולך הזיהום – למעלה או הצידה? אלה שאלות שעד היום לא ניתנה עליהם תשובה. הקבוצות המובילות בתחום פועלות במסגרת האוניברסיטאות ברקלי, קיימברידג’ והטכניון. היות וזה תחום מחקר צעיר וחדש מאוד, אנו עוסקים כעת ברמה הבסיסית של המחקר ומפתחים כלים למדידה.  הגלאים עדיין אינם מדויקים וברי תוקף, אך אני מאמין שתוך מספר שנים הם יהפכו לכלי העיקרי בבדיקות ניטור אוויר.”

“כמו כן,” הוא מוסיף, “אני עובד ביחד עם חברת ‘מקורות’ על פיתוח מערכת גלאים וחיישנים בצינורות המים בכדי לאתר בזמן אמת זיהומים במים.”

פישביין רואה קווי דמיון רבים בין עבודתו כחוקר באקדמיה לבין תחביבו – השחייה. “קודם כל הרבה מהרעיונות המחקריים הטובים ביותר שלי והניסוחים הקולעים עולים לי, בזמן  שאני שוחה ומתאמן בבריכה. בעונה האחרונה התאמנתי שלושה-ארבעה אימונים בשבוע, ובכל אימון שחיתי במצטבר כשעה וחצי. כל האימונים האלה מצטמצמים בסוף לשני משחים קצרים במכביה, בזמן כולל של שתיים ורבע דקות, בהם אתה צריך להיות חד ולתת את כל מה שיש לך, זהו מאמץ אדיר בשביל זמן קצר. זה מאוד דומה לעבודתי כחוקר באקדמיה, שבה כל המחקר והניסיונות מסתכמים בסופו של דבר בפרסום מחקר של שמונה עמודים, בהם אתה נדרש להיות הכי חד, הכי בהיר והכי מדויק.” בנוסף, הוא אומר, “קבוצת השחייה שלי מאוד מאוחדת ויש מחויבות חברתית גבוהה, אבל בסופו של דבר, שחייה הוא ענף ספורט אינדיבידואלי, וכך גם באקדמיה – יש חברות ושותפות מחקרית, אבל בסוף אתה נשפט לבד.”

ההשתתפות במכביה ה-19 היתה חשובה לפישביין גם ברמה האישית, לאור העובדה שאבא שלו השתתף בטקס המכביה ה -7 בשנת 1965 וצעד בטקס הפתיחה כילד עם שלט של נבחרת מקסיקו. “אבא שלי נפטר לפני כמה חודשים ולא זכה לדעת שאשחה במכביה,” הוא מספר. “שנים הוא עסק בספורט, בעיקר בכדורסל. כשצעדתי יחד עם עוד אלפי ספורטאים, במדי נבחרת ישראל, בטקס פתיחת המכביה ה-19 באצטדיון טדי בירושלים, הרגשתי שסגרתי מעגל.”

בתמונה: פרופ. ברק פישביין עם המאמן שלו איתי צ’מה, שחיין אולימפי (בייג’ין 2008)  בטקס פתיחת המכביה בחמישי שעבר

במשך שלושה ימים פיתחו 38 סטודנטים נבחרים מהטכניון 8 פרויקטים יזמיים, בסיועם של בכירים בתעשייה ובעולם ההשקעות

3DS (3 Day Startup) הוא פורמט גלובלי חדש יחסית, לקידום יזמות בקרב סטודנטים, שנוסד על ידי סטודנטים באוניברסיטת אוסטין, טקסס. במסגרת זו נערכים במוסדות אקדמיים שונים “מרתונים” של שלושה ימים. בכל אירוע כזה משתתפים כארבעים סטודנטים, המפתחים בשלושת הימים הללו מוצרים ושירותים שונים, ומציגים אותם בפני משקיעים פוטנציאליים.

פרויקט 3DS יצא לדרך לפני כארבע שנים, ומאז התקיימו יותר משבעים אירועים ברחבי העולם. כשלושים החברות שנולדו במסגרת זו גייסו עד היום מימון בסכום מצטבר של יותר מ-11 מיליון דולר. זוהי הפעם הראשונה שהפרויקט מתקיים בטכניון.

“פרויקט 3DS נולד מתוך היעדרן של ‘מעבדות יזמות’,” מסביר לוק קארייר, נציג הארגון העולמי של 3DS, שליווה את האירוע בטכניון, “ומהניסיון של ארבע השנים האחרונות אנחנו יכולים לומר שאכן פיתחנו נוסחה לאיתור יזמים. אנחנו מאמינים שכפי שלכימאים יש מעבדות כימיה, ולאנשי מיחשוב יש מחשבים, ראוי שלסטודנטים בעלי נטייה יזמית תהיה מעבדה שבה יוכלו לפתח את רעיונותיהם ולקדם אותם לקראת יישום טכנולוגי ועסקי.”  קארייר ציין כי הרמה של האירוע בטכניון היתה הרבה מעל הממוצע באירועי 3DS עד כה.

האירוע בטכניון אורגן על ידי ד”ר דניאל פרידמן, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסת חשמל, ושי חיים, בוגר הטכניון (הנדסת חשמל) שעובד כיום בתעשיית ההון-סיכון. “לאחר שנחשפתי לעוצמת האירוע בארה”ב ובבייג’ינג, היה ברור לי שהטכניון הוא אתר טבעי לאירוע כזה,” אומר ד”ר פרידמן. 120 סטודנטים הגישו מועמדות, ואחרי סינון קפדני נבחרו 38 סטודנטים, המייצגים 13 פקולטות.

“רצינו לאפשר לסטודנטים המבריקים האלה לגעת בתחומים ובנושאים הנמצאים מחוץ ל’אזור הנוחות’ שלהם – אפשרות שחסרה לי אישית בהיותי סטודנט כאן,” אומר חיים. “וכדי לאפשר את קיום האירוע היינו חייבים לבחור לא רק את הסטודנטים הטובים ביותר, אלא גם ספונסרים משמעותיים; ואכן, באמצעות מותג הטכניון הצלחנו לגייס את הגופים הרלוונטיים המובילים.”

בתחילת האירוע הציג כל סטודנט את הרעיון שלו בפני עמיתיו. אחרי שנבחרו הרעיונות הטובים ביותר התגבשו קבוצות שהחלו לעבוד. בכל שלב בעבודה נהנו המשתתפים מעצתם של בעלי המקצוע הטובים ביותר, ביניהם אורי לוין ממייסדי חברת ווייז, מייסדי צורן ומומחים מ-GKH  ו-BDO. בסופו של דבר פיתחו הסטודנטים שמונה יוזמות:

א.      InMyShoes – פלטפורמה שנועדה לחבר בין אנשים המבקשים ייעוץ מקצועי בתחום כלשהו לבין אנשים המצוידים בידע הרלוונטי. לדוגמה, סטודנט דרום-אפריקאי המבקש ללמוד מינהל עסקים בלונדון יוכל לשוחח עם אדם שכבר נמצא במסלול זה. “הבעיה היא שאי אפשר למצוא כיום ב’גוגל’ את ה’יועצים’ האופטימליים,” הסבירו חברי הצוות. “מה שאנחנו מציעים הוא יצירת קהילה של אנשים משני הצדדים – בעלי מידע ומבקשי מידע – באופן שיעודד חיבורים ביניהם.”

ב.       SeeCare – מערכת המתריעה בזמן אמת על סכנה הצפויה לתינוק – סכנת נפילה מכיסא, יציאה ממיטה מסורגת, התקרבות לחוט חשמל וכיו”ב. המערכת מתבססת על מנגנון מתוחכם לניתוח תנועה.

ג.       CheckCity – יישום חדשני לסמארטפונים, שמציע למשתמשים הנתונים במגבלות-זמן הדוקות אפשרויות בילוי. המערכת לוקחת בחשבון את מכלול הנתונים הרלוונטיים לרגע הנתון, ו”תופרת” עבור המשתמש את המסלול האופטימלי לטיול, או רעיון אחר לבילוי.

ד.      Lend & Borrow – זירה להשאלת ציוד ולשאילתו. החדירה לשוק תבוצע באמצעות השאלות חינם, אולם הפלטפורמה תאפשר גם השכרה ושכירה של פריטים מסוימים. “הממשק שלנו מתאים למגוון רחב של תחומים ומוצרים: כיסא תינוק לרכב, תרמיל טיולים, מקדחה,” הסבירו יזמי L&B. “כמו בשוק הצימרים, גם כאן המפתח הוא החיבור בין בעל המוצר לבין מי שזקוק לו.”

ה.     Groopiez – לנוכח הקושי בשיתוף פעולה על פני היצע נרחב של שירותים, ביניהם דרופבוקס, סקייפ וגוגל דרייב, מציעה Groopiez סביבה ידידותית, שאינה דורשת הרשמה, המאפשרת שיתוף פעולה שיכלול את כל הרכיבים החיוניים של שיתוף קבצים, צ’ט וכיו”ב.

ו.        ProTect – מדי שנה מתרחשות כ-100 פגיעות בכבלים תת-ימיים כתוצאה מפעילות דייג. ProTect מציעה פתרון חדשני, בר-רישום כפטנט, למניעה של תאונות אלה. “זהו פתרון לואו-טקי שיכול לחסוך מיליארדי דולרים לחברות התקשורת,” אמרו חברי הקבוצה.

ז.       Verify.me – בעידן שבו 67% ממשתמשי האינטרנט מציבים את סוגיית האמון כמכשול העיקרי לשימוש ברשתות חברתיות, Verify.me מאפשרת אימות של זהות המשתמש באמצעות אלגוריתם מתוחכם. “זהו פתרון לא פולשני, שאינו דורש מהמשתמש תהליך נוסף של אימות,” מסבירים המפתחים.

ח.     BackVision – 700 רוכבי אופניים נהרגים מדי שנה בארה”ב לבדה. שני שלישים מהם נהרגים בדרכים מהירות. מערכת BackVision תעביר לרוכב התראות על כלי רכב העלולים להתנגש בהם, ותספק להם את הזמן הדרוש כדי למנוע את הפגיעה.

האירוע נתמך על ידי תוכנית Startupbootcamp, מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט, מעבדות IBM, Wix, GKH Law (המשרד שמאחורי עסקת ‘ווייז’), ומשרד BDO  ישראל.

בתמונה: נציג הארגון העולמי של 3DS, שליווה את האירוע בטכניון  – לוק קארייר. צילום: דוברות הטכניון