המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין: “הכנס הבינלאומי בנושא הסתעפויות ואי-יציבויות במכניקת זורמים הוא הזדמנות חשובה להציג את ישראל כפי שהיא – אי של יציבות ושגשוג בתוך מזרח תיכון גועש ובלתי-יציב”

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, בירך את החוקרים והודה לוועדה המארגנת של הכנס ולעומד בראשה, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון פרופסור פנחס בר-יוסף. הוא אמר כי “הכנס הבינלאומי, העומד בסימן אי-יציבויות, מהווה הזדמנות חשובה להציג לחוקרים בכירים מרחבי העולם את ישראל כפי שהיא: אי של יציבות ושגשוג, הפועל בתוך מזרח תיכון גועש ובלתי יציב.”

פרופסור פייגין הוסיף כי הטכניון הוא מוסד מחקר מן המובילים בעולם, בעל השפעות גלובליות, אשר בוגריו מחזיקים בעמדות מפתח בארגונים גלובליים, וציין כעדות לכך את הקמפוס המשותף שמוקם על ידי הטכניון ואוניברסיטת קורנל בעיר ניו יורק, ואת בית הספר הבינלאומי להנדסה בטכניון, בו לומדים בשפה האנגלית סטודנטים מכל רחבי העולם.

יו”ר הוועדה המארגנת של הכנס, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון,  פרופסור פנחס בר-יוסף סקר את תולדות הכנס מאז הוא יסד אותו בשנת 2004, בירך את המשתתפים ואמר כי “ישראל היא בית הגידול הפורה ביותר בעולם לחברות הזנק בתחומי המדע והטכנולוגיה.” הוא הוסיף כי “הפקולטה להנדסת מכונות היא אחד מעמודי התווך של הטכניון, ובקרוב ייפתח הבניין הראשי החדש והמשוכלל של הפקולטה, ע”ש דן ובטי קאהן. המבנה יכיל אולמות הרצאה חדשים, מרכז חדשני ללמידה עצמית שישרת את הסטודנטים ללא הפסקה, מועדון לרווחת הסטודנטים, מעבדות חדשות וספרייה חדשה ומשוכללת. הקמת הבניין החדש של הפקולטה היא צעד מתבקש המאפשר בשעה טובה יישור קו בין יכולות הפקולטה בתחומי המחקר וההוראה והתשתיות העומדות לרשותה בתחומים אלו.”

את הפתיח לכנס חתם חבר הוועדה המארגנת וחבר סגל הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופסור אלכס אורון, אשר בירך את המשתתפים, איחל להם הצלחה בכינוס בהיבט המקצועי, וציין כי הם יהנו הן משהייתם בעיר היפה בישראל, חיפה, והן מביקור בעיר היפה בעולם, ירושלים.

בתמונה: המרצה המוזמן פרופסור גוסטב אמברג, KTH, שוודיה

קבלת פנים חגיגית התקיימה במועדון הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, לרגל שובם של ארבעת התלמידים חברי נבחרת ישראל, שזכו במדליות ארד באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית
ה-45, שנערכה במוסקבה. באולימפיאדה השתתפו נציגים משבעים ושבע מדינות ובמקומות הראשונים דורגו נבחרות התלמידים מסין, מקוריאה ומטייוואן.

התלמידים הזוכים הם רועי איליה (י”א) מהגימנסיה הריאלית ע”ש קררי בראשון לציון, רוני פרומקין (י”א) ואורי טייכמן (י”ב) מתיכון מקיף ג’ באשדוד ומרח זועבי (י”א) מתיכון אלמוטראן בנצרת.

ארבעת נציגי הנבחרת, ששבו אתמול לישראל, הוכשרו והתאמנו בחודשים האחרונים בטכניון.
את המשלחת ליוו והכשירו פרופסור זאב גרוס, שהיה האחראי האקדמי, ד”ר אילנה סלוצקי סמית המאמנת הראשית, ד”ר אייל ברנע ופרופסור יצחק עורף, שליוו את התלמידים במהלך התחרות במוסקבה ומירה כ”ץ, מנהלת הפרויקטים בפקולטה.

פרופסור בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, בירך את התלמידים הזוכים ואמר: “בשמונה השנים האחרונות זכו שלושה חוקרים מהטכניון בפרסי נובל, כולם בכימיה. זהו הישג המייחד את הטכניון לא רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה הבינלאומית. אני מקווה שארבעת הזוכים הצעירים באולימפיאדת הכימיה יהיו בבוא היום סטודנטים בטכניון ויממשו את חזון הנובל הבא.” פרופסור גולני הודה לבני משפחות הזוכים ולמוריהם על הסיוע הרב שהעניקו לתלמידים.

פרופסור אלון הופמן, דיקן הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, אמר: “מזה שנים מלווה הפקולטה ומכינה את חברי נבחרת ישראל בכימיה. בטכניון אנו נמדדים על פי ההישגים האקדמיים, אבל ההישג שלנו הוא האנשים אותם אנו מחנכים.”

פרופסור זאב גרוס, האחראי האקדמי של חברי המשלחת, אמר: “בכל שנה אנו מתחילים בתהליכי מיון של אלפי תלמידים ומסיימים בבחירת ארבעת חברי הנבחרת. התחרות כוללת מספר מבחנים, שהיו קשים מאוד וזאת גאווה גדולה שכל חברי המשלחת חזרו עם מדליות.”

ראש המשלחת, ד”ר אייל ברנע, שייצג את ישראל במשלחת התלמידים הראשונה שיצאה מהטכניון לפני 14 שנים לקוריאה, אמר: ” התחרות היתה קשה וההישג שלהם מרגש מאוד. ארבעת נציגי ישראל זכו במדליות ארד, עדות להישגיהם של נציגינו במדעים.”

מרח זועבי, מתיכון סנט ג’וזף אל-מוטראן בנצרת, קיבלה את הציון הטוב ביותר במשלחת, והיא התלמידה היחידה בין כל התלמידים נציגי ישראל שהשתתפו באולימפיאדות המדעים. המורה שלה, חליל אבו נופל, מספר כי מרח הצטרפה לפרויקט ארכימדס כשהיתה בכיתה ט’, ומאז עברה את כל המבחנים בציון 100 ומעלה. “מרח היא תלמידה יוצאת דופן, וכבר לפני שלוש שנים היה לנו ברור שהיא תזכה במדליה באולימפיאדת הכימיה. היא התלמידה הערבייה הראשונה בעולם שזוכה באולימפיאדה, היא רק בת 17, וברור לי שבשנה הבאה היא תשתתף שוב באולימפיאדה ותחזור שוב עם מדליה.”

“כדי להצליח בתחומים מדעיים צריך קודם כל סקרנות ומוטיבציה,” אומרת מרח, “וזה לא מחייב לוותר על עיסוקים אחרים, רק לארגן את הזמן בצורה יעילה יותר. אני רוקדת בלט מגיל ארבע, ולא מוכנה לוותר על זה. גם לא על הנגינה בפסנתר. המשפחה תומכת מאוד וזה בהחלט מרכיב חשוב בהצלחה שלי.”

רוני פרומקין ממקיף ג’ אשדוד אמר: “האולימפיאדה זה לא רק כימיה. זה גם לפגוש את האנשים שישנו את המחר.”

בחירת הנבחרת והכנתה, שהתקיימה כאמור בטכניון, נמשכה כשנה. בשלב הראשון התקיים תהליך סינון ל-5000 תלמידים מכל רחבי הארץ. כ-300 תלמידים העפילו לשלב השני ומתוכם נבחרו 30 תלמידים שהשתתפו בתחרות הגמר הארצית. בסיום תהליך המיון נבחרו מבין כל המשתתפים ארבעת חברי הנבחרת.

בתמונה: זוכים ומלוים – חברי הנבחרת עם סגן נשיא הטכניון פרופסור בועז גולני ועם המאמנים והמלווים בטכניון. צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

יעקב פרי שר המדע, הטכנולוגיה והחלל הגיע לביקור ראשון בטכניון במהלכו נפגש עם הנהלת הטכניון, סייר במעבדות, נפגש עם חוקרים והתרשם ממחקרים חדשים ופורצי דרך.

את ביקורו פתח השר בסיור בפקולטה למדע והנדסה של חומרים, בה פגש את דיקן הפקולטה פרופסור ווין קפלן והתרשם מהמיקרוסקופ טייטן (Titan) המאפשר לחוקרים צפייה בחומרים ברמת האטום. פרופסור קפלן הציג בפני השר את יכולות המיקרוסקופ ואת המחקרים פורצי הדרך הנערכים בטכניון בעזרתו.

בנוסף, נפגש השר עם הנהלת הטכניון ושמע מהם על האתגרים עימם מתמודד הטכניון בימים אלה, כדוגמת גיוס חברי סגל חדשים, שחיקת תשתיות מחקר והתמודדות עם צמצום מתמיד במענקי הממשלה למחקר ופיתוח.

“ללא תרומות לא ניתן לקיים אוניברסיטה בישראל,” אמר לשר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, “כדי להישאר אוניברסיטה מובילה ברמה הבינלאומית עלינו להשקיע משאבים רבים בגיוס אנשי סגל חדשים ובבניית מעבדות חדשות ומתקדמות כיאה למאה ה-21. לצערי הממשלה רק מקצצת בתקציבי ההשכלה הגבוהה ופוגעת בתקציבי המחקר והפיתוח.”

השר פרי אמר בתגובה: “בכוונתי לקדם החלטת ממשלה שתגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח הממשלתיים מדי שנה. חייבים להבטיח את עתודות הפיתוח והמחקר של הכלכלה והאקדמיה הישראלית וכדי שפיתוחים ומחקרים מתקדמים כדוגמת אלו שנעשים בטכניון ימשיכו לשמור על רמתם הגבוהה.”

בסיום סייר השר במרכז זיסאפל לננו אלקטרוניקה בטכניון ושמע מראש המרכז פרופסור ניר טסלר סקירה קצרה על הפעילות המחקרית המתקיימת בו.

הישג גדול לישראל ולטכניון: חברי הנבחרת הישראלית באולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית, שהתקיימה בראשית החודש בדנמרק, זכו בחמש מדליות.

נציגי הנבחרת, שהוכשרה והתאמנה בטכניון, זכו במדליית זהב, שלוש מדליות כסף ומדליית ארד, והקפיצו את ישראל אל המקום ה-13 בדירוג העולמי. האולימפיאדה הבינלאומית התקיימה בפעם ה-44, בהשתתפות של נציגים משמונים ושלוש מדינות. במקום הראשון דורגה נבחרת התלמידים מסין.

תוצאות התחרות מהוות הישג חשוב לנבחרת ולטכניון, בעיקר לנוכח העובדה שכל אחד מחמשת חברי הנבחרת הישראלית זכו במדליה. הטכניון אחראי למיונם של מאות המשתתפים המבקשים להגיע לאולימפיאדה, ומקיים את ההכנות לנבחרת.

התלמידים הזוכים הם דן קרלינר (י”ב) מתיכון “הכפר הירוק” ע”ש לוי אשכול, שזכה במדליית זהב, עופר קופלביץ (י”ב) מתיכון העמק המערבי יפעת, גיא סגל (י”א) מהתיכון הריאלי בחיפה וגיל-עד קישוני (י”ב) מתיכון ליאו-באק בחיפה שזכו במדליות כסף, ושהם יעקובי (י”ב) מכפר הנוער ויצו נהלל, שזכה במדליית ארד.

זוכה מדליית הזהב, דן קרלינר, סיפר כי “לפני התחרות ציפיתי שאקבל מדליית כסף, כך שאני מרוצה מאוד. היה מבחן ארוך, אך לא קשה מדי.”
עמיתו לנבחרת, עופר קופלביץ, שזכה במדליית כסף, הוסיף כי “התחרות היתה קשה משציפיתי, אבל נהניתי מאוד”.

התחרות באולימפיאדה היא אישית. ביום הראשון התקיים מבחן תיאורטי, שכלל שלוש שאלות שעסקו בהשפעות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ ושל התכת קרחונים על מפלס פני המים באוקיינוסים עקב התחממות כדור הארץ. לאחר הפסקה בת יומיים התקיים מבחן מעשי במעבדה, במהלכו בחנו התלמידים התקדמות אור לייזר בסיב אופטי וחקרו הספק ומאפיינים של תאים סולאריים.

המאמן הראשי של הנבחרת, ד”ר אלי רז, מרצה לפיזיקה בטכניון וראש המחלקה לפיזיקה והנדסה אופטית במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, אמר: “הרגע המרגש באולימפיאדה הוא לראות את תגובות התלמידים כאשר אנחנו מודיעים להם על תוצאות התחרות, כשתגובת האושר מופיעה על פניהם לאחר חודשים רבים של מאמץ רצוף ומתמיד”.

בחירת הנבחרת והכנתה, שהתקיימו כאמור בטכניון,  נמשכו כשנה וחצי. בשלב הראשון התקיים תהליך סינון ל-2500 תלמידי פיזיקה מכל רחבי הארץ, ואחריו התקיימו מחנות הכנה ומיון, שבסופם נבחרו חמשת חברי הנבחרת. ד”ר אלי רז הוסיף כי “הטכניון לקח על עצמו את ארגון הפרויקט ואת הכנת התלמידים לאולימפיאדה הבינלאומית. המדריכים והמאמנים של חברי הנבחרת הם בוגרי האולימפיאדות הקודמות, והם תרמו מזמנם בהתלהבות רבה.”

מפעל האולימפיאדה לפיזיקה נתמך על ידי המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.

בתמונה: חמשת הזוכים במדליות. צילום: ד”ר אלי רז

יום השיא לבחירת אלופי הרובוטיקה של המגזר הדרוזי והצ’רקסי, התקיים ביום חמישי שעבר בטכניון, במעמד שר המדע יעקב פרי ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. באירוע צוינה הקמת 20 מרכזי מיחשוב במגזר והתקיימה תערוכת רובוטים שנבנו ע”י התלמידים

“הטכניון השקיע בשנים האחרונות מאמץ רב בהגדלת מספר הסטודנטים בני המיעוטים. לפני עשר שנים, הגיע שיעור בני המיעוטים מתוך סך תלמידי הטכניון, ל-9% בלבד ואילו השנה, מגיע חלקם ל-19%. שיעור התלמידים בני המיעוטים שנשר מהלימודים לפני עשר שנים, היה 40% וכיום, ירד חלקם ל-11%.” כך גילה נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, בעת שבירך את מאות התלמידים שהגיעו ליום שיא של פעילויות מדע שהתקיים בטכניון ביום חמישי האחרון, במהלכו צוינה במעמד שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי, הקמת 20 מרכזי מיחשוב לעדה והתקיימו תערוכת רובוטים ותחרות בין רובוטים שנבנו ע”י התלמידים.

הארוע, לו שותפים משרד ראש הממשלה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, הטכניון ועמותת YTEK, סיכם השקעה בהיקף כולל של 6 מיליון שקל, בהקמת המרכזים. בתחרות האולימפיאדה, נדרשו תלמידים מכיתה א’ ועד לחטיבת הביניים, לתכנת ולבנות רובוט המדמה ילד שחוזר מבית הספר לביתו וחוצה שני מעברי חצייה, שבאחד מהם רובוט זרוע המדמה מחסום, אותו יש להפעיל. התחרות בין הקבוצות היתה על משך ביצוע בזמן הקצר ביותר.

“אני מאחל לכל התלמידים הצלחה בתחרות ורוצה לראות את כולכם הופכים לסטודנטים בטכניון”, אמר פרופסור לביא לתלמידים. שר המדע יעקב פרי, בירך את התלמידים בערבית ואמר: “אני נרגש לראות את הילדים ואת המשפחות ומודה לכם על הזכות להיות שותף בקידום מערכת החינוך במגזר הדרוזי והצ’רקסי. משרד המדע ימשיך להשקיע ולעודד תלמידים להתפתח בתחומי המדע והרובוטיקה. תחומים אלה הם מנועי צמיחה אסטרטגית ואני שמח שבחלק מהרשויות מלמדים חוגים נוספים על בסיס המרכזים שהוקמו”.

מנהיג העדה הדרוזית בישראל, השייח’ מופק טריף, הביע הערכה לשר ולמשרדו ולתרומת הטכניון. “כולנו, חילוניים ודתיים, אחידים בדעה שיש לחזק את החינוך. בנינו הם העתיד שלנו ואני קורא לכם להשקיע את המיטב ולהגיע למצויינות”, אמר טריף. דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל פרופסור יעקב אושמן, סיפר לתלמידים, כיצד חלם להיות טייס, עד היום בו בישרה לו אחות בית הספר, כי הוא חייב להרכיב משקפיים. פרופסור אושמן הציג בפני התלמידים את מטוס המנהלים הטוב ביותר בעולם, ה-Gulfstream. “רבים מהמהנדסים שתכננו את המטוס, הם בוגרי הפקולטה בטכניון”, סיפר, “אל תפסיקו לחלום להיות טייסים, או מהנדסים”.

בסיום התחרות, הוענקו גביעים לקבוצות הזוכות, מידי מנכ”ל YTEK ארתור זמשמן, שארגן את התחרות, בסיוע המעבדה לרובוטיקה ע”ש לאומי בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, המעבדה להנעה רקטית בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון והמעבדה להנדסת ממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

במקומות הראשונים זכו הקבוצות הבאות – בכיתות א-ב: פקיעין, בכיתות ג-ד: כפר כמא, בכיתות ה-ו: בית ג’אן, בחטיבות הביניים: הכפר ראמה. בתום הארוע, קיבל השר דיסק און קי בצורת רובוט, מידיהם של מועין חלבי ועמיד חלבי, בוגרי כתה ד’ מדליית אל כרמל. התלמידים עברו במשך שבועיים סדנת הכשרה לתכנון בתלת מימד במסגרת המרכז הקהילתי טכנולוגי Haifa3D, בהנחיית ד”ר יעקב מלינוביץ’, מומחה למערכות אלקטרו-אופטיות, והדפיסו את הרובוט התלת מימדי לעיני הקהל.

בתמונה: שר המדע יעקב פרי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, השיח’ מופק טריף, מנכ”ל YTEK  ארתור זמשמן, פרופסור פנחס בר יוסף דיקן הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ופרופסור יעקב אושמן דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון עם התלמידים באולימפיאדת הרובוטיקה. צילום: גונן שמר, YTEK

הטכניון העניק ביום חמישי (18.7) תואר דוקטור לשם כבוד למאסטרו זובין מהטה, במהלך קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות המחודש ע”ש צ’רלס ברונפמן בתל אביב. הקונצרט המיוחד זכה לכותרת “שילוב מנצח” והיה בניצוחו של המאסטרו זובין מהטה ובהנחייתו של חתן פרס נובל בימיה לשנת 2011 פרופסור דן שכטמן מהטכניון. הקונצרט חתם את עונת הקונצרטים “הפילהרמונית בג’ינס” והוזמנו אליו בוגרי הטכניון לדורותיהם.

לפני הקונצרט התקיימה קבלת פנים חגיגית בתמיכתה הנדיבה של קבוצת כתר, באדיבותם של טובה וסמי סגול. השתתפו בה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ואשתו ד”ר לינה לביא, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 פרופסור דן שכטמן ואשתו פרופסור ציפי שכטמן, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009 פרופסור עדה יונת, שר המדע לשעבר פרופסור דני הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא, יזם ההייטק משה ינאי, הנספח הכלכלי הצרפתי דידייר ויסלמן, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל האלוף (במיל.) עמוס חורב, הנהלת הטכניון וחברי אגודת הידידים.

הקונצרט החגיגי נפתח ביצירה “מארש ההכתרה” של מאיירבר בניצוחו של פרופסור דן שכטמן, על התזמורת הפילהרמונית. לאחר הקטע הקצר עלו לבמה המאסטרו זובין מהטה ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לבושים בגלימות, יחד עם מר סמי סגול, והתואר המכובד הוענק למאסטרו זובין מהטה.

התואר הוענק לזובין מהטה “בהוקרה על תרומתו הייחודית וההיסטורית למוזיקה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, באמצעות שותפותו האיתנה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך יותר מחצי מאה; כמחווה לגאונותו האמנותית, למנהיגותו התרבותית, לאישיותו הכובשת ולמחויבותו לכוחה של המוזיקה לבנות גשרים חוצי גבולות, עמים ודתות; ובתודה על אהבתו למדינת ישראל ולמסירותו הממושכת, האיתנה והבלתי מסויגת לה ולאזרחיה.”

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא מעניק למאסטרו זובין מהטה את התואר. צילום : אסף שילה / ישראל סאן

הטקס יתקיים במהלך קונצרט חגיגי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהנחיית חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור דן שכטמן

הקונצרט המיוחד, תחת השם “שילוב מנצח”, יחתום את עונת הקונצרטים “הפילהרמונית בג’ינס” והוזמנו אליו בוגרי הטכניון לדורותיהם. כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים יוקדשו לרווחת הסטודנטים בטכניון.
לפני הקונצרט תתקיים קבלת פנים חגיגית בתמיכתה הנדיבה של קבוצת כתר, באדיבותם של טובה וסמי סגול.

תואר דוקטור לשם כבוד מוענק לזובין מהטה “בהוקרה על תרומתו הייחודית וההיסטורית למוזיקה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, ובתודה על מסירותו הממושכת למדינת ישראל ולאזרחיה.”

תכנית הקונצרט:

ורדי: הפתיחה לאופרה “כוחו של גורל”
מוצרט: סימפוניה מס’ 40
אריות ודואטים מתוך אופרות:

MOZART: “Madamina” from Don Giovanni (Leporello)

DONIZETTI: “Una furtiva lagrima” from L’elisir d’amore

BIZET: “Seguidilla” from Carmen

BIZET: “Toreador Song” from Carmen
וVERDI: “Pace, pace” from La Forza del Destino

PUCCINI: “Nessun Dorma” from Turandot

בתמונה: מאסטרו זובין מהטה. צילום: שי סקיף

הפיתוח הייחודי נחשף לראשונה בכנס של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון על ידי פרופסור ישראל שכטר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך

שיטה חדשה שפיתחה קבוצת חוקרים בטכניון, בראשותו של פרופסור ישראל שכטר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, מאפשרת לראשונה גילוי מהיר וזול של עקבות חומרי נפץ (קונבנציונליים ולא קונבנציונליים). השיטה נחשפה לראשונה בכנס “בטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי”, שאורגן על ידי המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון, בראשותו של פרופסור אבי מרמור.

“השיטה החדשה חשובה ביותר ללוחמה בטרור בעולם”, אמר פרופסור שכטר, “למרות שחוקרים מכל העולם עובדים קשה למצוא דרכים חדשות לגילוי חומרי נפץ, בעיה מדעית זו עדיין לא הגיעה לפתרונה. אנחנו מצאנו פתרון מפתיע לבעיה. גילינו שאינטראקציה מסוימת של אור לייזר עם חומרים, עשויה לשמש לגילוי עקבות של חומרי נפץ רבים. מדובר בעיקרון פיסיקלי חדש אשר לא נבדק קודם לכן. בנינו אב טיפוס ראשוני ובבדיקתו נמצא כי רגישותו לחומרי נפץ רבים עונה על הדרישות והשיטה אינה סובלת מהמגבלות אשר קיימות במכשירים האחרים. השיטה החדשה המכונה בשם MEES  (Multiphotopn Electron Extraction Spectroscopy) מהווה בסיס לסוג חדש של אנליזות כימיות.”

המכשיר החדש שפותח לזיהוי החומרים הוא בגודל מחשב רגיל, קל לנשיאה ולתפעול. פרופסור שכטר ציין כי בבדיקות שהתקיימו במעבדתו, הצליחו החוקרים לזהות באמצעות השיטה החדשנית סוגים רבים של חומרי נפץ, כמו גם עקבות סמים וחומרים אחרים, שסופקו לבדיקה במעבדה על ידי משטרת ישראל.

פרופסור שכטר עובד בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל, המגלה עניין רב במחקריו.

בתמונה: פרופסור ישראל שכטר והמכשיר החדש במעבדתו בטכניון. צילום : עושים עניין, דוברות הטכניון

מערכת לאיתור וסימון מטרות בזמן אמת, פצצה חכמה האוספת מידע על תנועת חיילי אויב בשטח עוין, קפיץ המרסן פגיעת הדף של כלי הנשק בכתף הלוחם, בולם זעזועים לאלונקה, אמצעי לוויסות עוצמת ירי כדור גומי ואלגוריתם שיחזה משגרי רקטות באמצעות איתורי השיגורים ההיסטוריים – אלו הם הפיתוחים הזוכים בתחרות לחידושים ביטחוניים של המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון לשנת 2013

בפרס הראשון בסך 3000 ₪, זכו רוני סיני ומתן פזי מהפקולטה להנדסת מכונות על הפיתוח “Laser Targeted Compass (LTC)” – מערכת לאיתור וסימון מטרות בזמן אמת ושליחת נתוני מיקום מדויק אל הקרקע. רוני סיני סיפר: “המכשיר שפיתחנו משתמש ב-GPS בטלפון החכם אצל כוחות שיטור ובטחון ומהווה סמן עבור כלי טייס, שיוכלו לזהות בין כוחות הביטחון לחשודים וישמשו גם כמצפן שיכוון אותם ישירות אל המטרה בכיוון ובמרחק.”

בפרס השני בסך 2000 ₪, זכה בועז מיבר סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה, על הצעתו לפיתוח Airdrop Unattended Ground Sensors (UGS) deployment system, פצצות חכמות זעירות וזולות, המוטלות מכלי טיס לנקודת ציון מוגדרת מראש לכיסוי שטח אופטימלי. “זו מערכת שאוספת נתונים על תנועת חיילי אויב בטרם כוחותינו נכנסים לשטח,” הוא מסביר, “כל אחת מהפצצות מהוה תחנת ממסר, הפצצות מתקשרות ביניהן ומעבירות מידע דרך תחנות ממסר ראשיות לכוחות שלנו. הרעיון להשתמש בחיישנים כבר קיים, החידוש שלי היה לפזר את החיישנים בצורה חדשה שלא תסכן את כוחותינו.”

בפרס השלישי בסך 1500 ₪, זכה יותם זיסר, סטודנט להנדסת מכונות שפיתח משכך רתע ללוחם – מערכת הבנויה מקפיץ ומרסן, כך שהמאמץ בנקודה ספציפית בכתף יהיה מינימאלי.

בציון לשבח בסך 500 ₪ כל אחד, זכו הסטודנטים דורון לאור, שרון פרבר ואלעד קרבי.

שרון פרבר מהפקולטה להנדסת מכונות הציע הצעה לפיתוח מרסן זעזועים אקטיבי ונייד לריכוך תנודות בפינוי פצועים בשטח. המדובר במערכת אקטיבית לריסון זעזועים ורטט המותאמת לדפינת אלונקות הפינוי, שניתן לשים בתוך נגמ”ש או טנק. “המערכת בולמת את הרטט והזעזועים הכרוכים בפינוי פצוע בתנאי שטח קשים כך שהציוד הרפואי המחובר אליו לא יוצא מגופו.” הוא מסביר, “הגעתי לרעיון מתוך צורך, חבר שלי חטף כדור מצלף ובמהלך הפינוי שלו למסוק, התנתק הציוד הרפואי שהיה מחובר אליו עקב הטלטלות, דבר שסיכן את חייו. בסופו של דבר עשו לו ניתוח שדה כדי להציל את חייו לפני שפונה במסוק לבית החולים.”

גם דורון לאור, בוגר הפקולטה להנדסת מכונות, הציע רעיון לפיתוח על סמך ניסיונו האישי – אמצעי אל-הרג מוכוון טווח בו משולב ווסת גזים. “הרעיון עלה לי במהלך שירות מילואים שעשיתי באזור חלמיש,” הוא מספר, “זרקו עלינו אבנים והיות שהנחיות הפתיחה באש שוללות שימוש בירי חי או בכדורי גומי, מצאנו עצמנו לא אחת מסכנים את עצמנו יותר מהנדרש. כדורי גומי יכולים להיות קטלניים מטווח קרוב משום שליורה אין יכולת לשלוט בכדור ובעוצמתו, הצעתי פיתוח לאמצעי מיוחד המחובר לנשק האישי, המאפשר שליטה בשחרור הגזים ועל ידי כך מווסת את עוצמת ירי כדור הגומי. שילבתי אמצעים קיימים בפיתוח ייחודי.”

פרופסור אבי מרמור, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של בטחון בטכניון סיכם : “בתחרות לקחו חלק סטודנטים לתואר ראשון שהרעיונות שלהם לפיתוח כללו אלמנטים של חדשנות ומקוריות והם בעלי סיכוי סביר ליישום. ועדה מיוחדת שהורכבה ממומחים מהטכניון וממערכת הבטחון היא שבחרה את ההצעות הזוכות.”

בתמונה: מתן פזי שזכה במקום הראשון מקבל את הפרס מידי פרופסור אבי מרמור. צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון

ביום ראשון  7.7.13  התקיים טקס חגיגי לרגל פתיחת הקמפוס החדש במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

היחידה ללימודי המשך של הטכניון, המפעילה מגוון מסלולי לימודי תעודה ותכניות לתארים מתקדמים היא הגוף הראשון שפתח את שעריו ב”שרונה”, פרויקט השימור והשחזור של המושבה הטמפלרית בלב תל אביב.

את הסרט בכניסה לבניינים המחודשים גזרו יחד פרופסור עודד שמואלי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר ואדריכלית הפרויקט פרופסור ניצה סמוק. הרב פרופסור דני הרשקוביץ קבע את המזוזה בדלת הבניין.

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי אמר בטקס: “פתיחתה של שלוחת הטכניון היא צעד נוסף לקראת הגשמת החזון שלנו להרחבת המרכז העירוני של תל אביב לכיוון דרום. מבניה היפים של שרונה, ששימשו עד לאחרונה כמחנה צבאי מתחדשים והופכים לרקמה עירונית חיה. יש עוד הרבה מה לעשות אך החלום מתגשם. הטכניון יהווה עוגן של חדשנות ומצוינות באזור המתחדש.”

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא אמר: ” הטכניון הגיע היום לשרונה, אך לתל אביב הוא הגיע כבר לפני כמעט 60 שנה. ב-1954 הקים הטכניון את היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ. מתוך הכרה, שלימודי ההנדסה אינם מסתיימים עם קבלת התואר, הטכניון החליט לאפשר למהנדסים וטכנאים תושבי מרכז הארץ להמשיך וללמוד ולהשתלם סמוך למקום מגוריהם. ואם אז ההחלטה היתה נכונה, אזי היא נכונה שבעתיים כיום, כאשר הטכנולוגיה משתנה לנגד עינינו בקצב מדהים.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופסור עודד שמואלי הודה בנאומו לעיריית תל-אביב-יפו על הסיוע הרב ואמר: “שימור ומודרניזציה, הם לכאורה שני הפכים. אבל, כפי שכולנו רואים במו עינינו, העבר והעתיד משלימים זה את זה ויוצרים סביבה הרמונית. הקמפוס בשרונה כמו הטכניון, משמר את העבר מחד, ומודרני, פונקציונלי וצופה אל העתיד, מאידך. “

דיקנית היחידה ללימודי המשך, פרופסור יהודית דורי אמרה: “מיקום הקמפוס יאפשר לסטודנטים ליהנות מלימודים במרכז הארץ באווירת לימודים ייחודית וקסומה. הקמפוס החדש בשרונה יהוה אבן שואבת לסטודנטים מכל הארץ.”

שטח הקמפוס בשרונה 1,800 מ”ר והוא כולל שלושה מבנים ששוחזרו לפרטי פרטים על ידי מנהלת שרונה בחברת אחוזות החוף, החברה העירונית של תל-אביב-יפו. המבנה מכיל  16 כיתות, שבהן צפויים ללמוד כ-500 סטודנטים. הקמפוס בתל אביב מאפשר לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני קרוב לביתם. התוכניות מתקיימות ע”י הפקולטות השונות בטכניון ומיועדות ברובן למהנדסים ולבוגרי מדעים מדויקים.

 בתמונה (מימין לשמאל): מנהל היחידה ללימודי המשך עודד רביב, ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי, המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופסור עודד שמואלי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ואדריכלית הפרויקט פרופסור ניצה סמוק. צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון ו-EPFL (École polytechnique fédérale de Lausanne) הגיעו לשיא חדש של קצב המרת אנרגיה סולרית למימן על ידי פירוק מים באמצעות אלקטרודות מתחמוצת ברזל (חלודה) בעלת מבנה ננומטרי מיוחד. בשילוב עם פנלים סולריים פוטו-וולטאיים, אלקטרודות אלו יוכלו לייצר מימן בזמן שהפנל הסולרי מייצר חשמל על מנת לאגור את עודפי האנרגיה הסולרית בשעות היום ולהמירם לחשמל בשעות החשיכה.

“בעקבות הירידה החדה במחירי הפנלים הסולריים הפוטו-וולטאיים בשנים האחרונות, נוצרה הזדמנות לעבור לייצור חשמל נקי, זמין וזול שמקורו באנרגיה סולרית במקום בתחנות כוח פחמיות המזהמות את הסביבה”, אומר פרופסור אבנר רוטשילד מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. “בשנה שעברה הותקנו באירופה פנלים סולריים המייצרים חשמל בהספק גדול יותר מזה של כל תחנות הכוח החדשות, שהותקנו בכל רחבי אירופה באותה התקופה, לייצור חשמל מפחם ומגז טבעי גם יחד. החסם הטכנולוגי העיקרי העומד בפני מעבר רחב היקף מייצור חשמל מזהם באמצעות שריפה של פחם וגז טבעי לייצור חשמל נקי באמצעות אנרגיה סולרית נובע מהצורך לגשר על הפער בין ייצור החשמל בשעות היום, בהן השמש זורחת, לבין צריכת החשמל בשעות הערב, הלילה ולפנות בוקר בהן מקור האנרגיה, כלומר, אור השמש, אינו זמין”.

בעזרת אור השמש אלקטרודות מתחמוצת ברזל יכולות לפרק את מולקולות המים למימן וחמצן באופן יעיל וזול, בפוטנציה. את המימן שנוצר בשעות היום ניתן לאגור ולהמירו לחשמל בשעות החשיכה באמצעות תא דלק מימני. לחילופין, ניתן להשתמש בו בחומר גלם לייצור חומרים אחרים בעלי ערך מוסף, כגון אמוניה לתעשיית הדשנים הכימיים או דלק נוזלי לתחבורה.

בעבודה הנוכחית, שפורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials, גילה ד”ר סקוט וורן (Scott Warren), פוסט-דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ מייקל גרצל (Michael Grätzel) מ- EPFL, כי יש קשר מובהק בין מבנה וסידור החלקיקים הננומטריים מהן מורכבות האלקטרודות והקצב שבו הן מסוגלות לפרק מים ולייצר מימן וחמצן באמצעות אור השמש. שינוי קל בתנאי ההכנה של האלקטרודות הביא למבנה מיוחד בו החלקיקים מסודרים באופן אחיד לעומת סידור אקראי שלהם בתהליך ההכנה הרגיל של האלקטרודה. כתוצאה מכך, קצב ייצור המימן גדל בכשלושים אחוזים, לעומת השיא הקודם, והגיע לשיא חדש של כ-17 ליטר לשעה לאלקטרודה בשטח של מטר על מטר. “בקצב שכזה”, מסביר פרופסור רוטשילד, “ניתן יהיה לתדלק רכב מימני באמצעות מתקן סולרי ביתי אשר יספק גם, בנוסף למימן, את כל תצרוכת החשמל של משפחה ממוצעת בישראל”.

“יעילותן הגבוהה של האלקטרודות החדשות, בעלות המבנה המסודר נובעת מהקטנת ההתנגדות למעבר זרם חשמלי דרכן”, מסביר חן דותן, דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופסור רוטשילד ואחד מכותבי המאמר. ” כתוצאה מכך המטען החשמלי שנוצר עקב בליעת האור באלקטרודה מסוגל לפרק את מולקולות המים באופן יעיל יותר מאשר באלקטרודות הקודמות, בעלות המבנה הלא מסודר, בו המטען החשמלי מאבד פוטנציאל בעוברו מחלקיק לחלקיק”.

עבודה זו מצטרפת לעבודה קודמת מקבוצת המחקר של פרופסור אבנר רוטשילד, שפורסמה גם היא ב- Nature Materials בשנה שעברה,  בה הצליחו החוקרים לשפר את יעילותן של אלקטרודות העשויות משכבה דקה ביותר, בעובי של כ- 25 ננומטר, של תחמוצת ברזל על ידי כליאת האור בשכבה. עבודות אלו מסמנות פריצות דרך חדשות ומבטיחות, המצביעות על כך כי ניתן להשתמש בתחמוצת ברזל – חומר פשוט, נפוץ, זול, ויציב – להמרה ואגירה של אנרגיה סולרית וייצור דלק סינטטי נקי שאינו מזהם את הסביבה ואינו תורם לאפקט החממה. המחקר בנושא זה נתמך ע”י תכנית האנרגיה של שם גראנד, מרכז המצויינות לדלק סולרי, ותכנית ה- FTA בננופוטוניקה.

הפניה למאמר (החדש):

Scott C.Warren, Kislon Voïtchovsky, Hen Dotan, Celine M. Leroy, Maurin Cornuz, Francesco Stellacci, Cécile Hébert, Avner Rothschild and Michael Grätzel, ‘Identification of champion nanostructures for solar water-splitting’, Nature Materials online edition, July 7, 2013.
http://dx.doi.org/10.1038/nmat3684

מסכות אינהלציה המותאמות לפניהם של תינוקות, פותחו על ידי פרופסור רון קימל, מומחה לעיבוד מידע תלת ממדי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ופרופסור ישראל עמירב, מומחה לרפואת ריאות מבית החולים “זיו” בצפת

בראש הפרויקט לפיתוח מסכות האינהלציה עומדים פרופסור רון קימל, מומחה לעיבוד תמונות ומידע תלת ממדי ומנהלה של המעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות (GIP) בטכניון, ופרופסור ישראל עמירב, רופא ילדים המתמחה ברפואת ריאות, מבית החולים “זיו” בצפת.

את הרעיון לפרויקט הגו פרופסור עמירב, ושותפו אסף חלמיש, לאחר שחיפשו דרך לייעל את האופן שבו פעוטות שואפים תרופות המסופקות דרך מסכות האינהלציה. עד כה עוצבו המסכות לפעוטות בדרך של הקטנת מסכות הבוגרים, דבר שהוביל לחוסר התאמה. במקרים רבים נוצרו מרווחים בין המסכה לפני הפעוט, שדרכם החומר שנפלט לאוויר איבד את ייעודו הטיפולי. אי התאמתן של המסכות לפנים גרמה גם לחוסר נוחות והתוצאה הייתה הפחתה ניכרת ביעילות הטיפולים הרפואיים.

“הבעיה היישומית שהציגו עמירב וחלמיש נשמעה מאתגרת ומעניינת וחשוב מכך, רלוונטית לתחום שבו אנו עוסקים, ניתוח צורות גיאומטריות”, הסביר פרופסור קימל את התגייסותו לפרויקט. לפרויקט נרתמו גם הדוקטורנט דן רביב (כיום חוקר כפוסט דוקטורנט באוניברסיטת MIT), ירון חונן ואלון זבירין, מהנדסים במעבדה לעיבוד גיאומטרי של תמונות מהטכניון. הרעיון שבחנו החוקרים היה פשוט בעיקרו – ייצור מסכות שיתאימו לפני הפעוטות בצורה מיטבית.

“ציידנו את הצוות הרפואי בסורקים תלת-ממדיים שפיתחנו במעבדה ושלחנו אותם ללקט גיאומטריית פרצופים (דהיינו, צילום תלת-ממדי של משטח הפנים) של תינוקות במרפאות,” הסביר פרופסור קימל. עמירב וחלמיש אספו מאות דוגמאות המאפיינות גאומטריות של ילדים מגיל ינקות ועד גיל ארבע. בשלב זה נכנס רביב לתמונה וסיווג את מאות התצלומים לשלוש קבוצות אופייניות, על בסיס שיטות חישוביות מתחום הגיאומטריה המטרית.

“המבנה התלת ממדי של פניו של כל תינוק ייחודי ושונה מהאחרים. זאת, אגב, הסיבה שמערכות לזיהוי פנים משפרות את ביצועיהן אם משתמשים במידע תלת ממדי לצד תמונות רגילות.” הסביר פרופסור קימל. “עם זאת, בטווח השינויים האפשריים של המבנה התלת ממדי של פני התינוקות, מצאנו שאפשר לאפיין שלוש קבוצות עיקריות – תהליך זה נקרא אישכול – חלוקת המידע לאשכולות של תצלומים אשר מהווים קבוצות שבהן השינויים קטנים לעין ערוך. לכל אחת מהקבוצות בחרנו את ‘הילד החציוני’ – פרצוף הילד המייצג בצורה מיטבית את הקבוצה שאליה הוא שייך, כמודל לפיו נתכנן את המסכה שאמורה להתאים לכל קבוצה לאחר בחירת הילד המייצג, חיפשנו בכל קבוצה את הילד הרחוק ביותר (במובנים של שינוי גיאומטרי) מהילד הייצוגי ווידאנו חישובית את התאמת המסכה המייצגת גם לפרצופו למרות השינויים. לאחר התאמה מדוקדקת וניתוח התוצאות ‘הדפסנו’ את שלושת הפרצופים החציוניים בעזרת מדפסת תלת-ממדית ועבורם תוכננו מסכות מותאמות כדי לוודא שגם חריגים בכל קבוצה זוכים למענה טוב. הדפסנו בתלת-ממד את פרצופו של הילד החריג ביותר בכל קבוצה, הדפסנו גם את קנה הנשימה, ששוחזר מתמונת טומוגרפיה חישובית (CT),  וכך הרכבנו מודל מושלם של מערכת הנשימה. באופן זה יכולנו לבדוק את איכות האטימה המתקבלת במסכה החדשה על פניו של פעוט גם אם הוא החריג בקבוצה, ולהשוותה לאטימה המתקבלת במסכות הישנות”.

פרופסור עמירב: “החלטנו למדוד פנים של תינוקות רבים ככל האפשר כדי לקבל מושג אמיתי על צורת הפנים וגודלם. לצורך כך, הלכנו לגני ילדים וביקשנו הורים מתנדבים שיסכימו שנצלם את הפעוטות. בתוך כמה שניות נלקחה תמונה תלת ממדית של הפנים ונשמרה במחשב. כך צולמו כ-300 תינוקות. המצלמה והטכנולוגיה שפותחה בפקולטה אפשרה לנו לעשות זאת בצורה פשוטה וידידותית”.

גולת הכותרת של הפרויקט היתה האפשרות להכניס מוצץ לפי התינוק בעודו מרכיב את המסכה. המוצץ נכנס למסכה דרך חריץ מיוחד והתינוק, באמצעות המציצה, מחזיק בעצמו את המסכה צמודה לפניו. “פעולת המציצה מרגיעה את התינוק ומאפשרת לתת את הטיפול דרך חור נוסף במסכה שדרכו מחדירים את התרסיס התרופתי (ארוסול) שאותו נושם התינוק דרך האף”, לדברי פרופסור קימל: “המוצץ מרגיע את התינוק וגם מאפשר להחדיר את התרופה כשהמסכה אטומה לחלוטין.”

“המסכות כבר עברו רישום של ה-FDA (מנהל התרופות האמריקני) וצפויות להיות מיוצרות לשימוש מסחרי. אני מקווה שבקרוב מאוד נראה את המסכות בשימוש ברחבי העולם”, מסכם פרופסור עמירב. ופרופסור קימל מוסיף כי “יעילותן של המסכות החדשות הוכחה כעולה בכל פרמטר על המסכות הקיימות בשוק. וכמו בכל פיתוח רפואי – הסיפוק מכך הוא אדיר.”

בתמונה: דגם של מסכת האינהלציה החדשנית לתינוקות. צילום: ירון חונן, דוברות הטכניון