הוסר הלוט מעל רכב הפורמולה הראשון של הטכניון, במסגרת תערוכת פרויקטי תכן של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הרכב החדש, אדום ונוצץ, ישתתף בתחרות הפורמולה העולמית לסטודנטים FSAE שתתקיים בספטמבר הקרוב בעיר ורונה באיטליה. בתחרות ישתתפו קבוצות סטודנטים מ-50 אוניברסיטאות ברחבי העולם.

25 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון תכננו ובנו את הרכב בעצמם וכעת הוא נמצא בשלבי כיוון אחרונים. מהירות הרכב המקסימלית מגיעה ל-170 קמ”ש והוא בעל יכולת תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש ב-4 שניות בלבד.

אחמד עומרי, סטודנט לתואר שני בטכניון, היזם ובעל החזון, הקים לפני שנה וחצי את קבוצת הפורמולה בפקולטה להנדסת מכונות. הוא הכין מצגת והזמין את הסטודנטים להרצאה שלו בנושא. לתדהמתו, הגיעו 80 סטודנטים ומתוכם התגבשה קבוצה של 25 סטודנטים וסטודנטיות, כולם שותפים לחזון בניית רכב פורמולה שישתתף בתחרות הפורמולה העולמית לסטודנטים. לפרויקט נרתם פרופסור ראובן כץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, אשר דאג להם למעבדה ולשילובם במסגרת קורס פרויקטי גמר שנתיים. אחמד היה  לראש הפרויקט והקבוצה התחלקה לתתי קבוצות על פי תתי-המכלולים של הרכב.

“בעזרת קשרים שונים ומעט מזל גייסנו מתורמים שונים כ-400 אלף ₪,” מספר אחמד, “חלקם במזומן וחלקם בתמיכה בייצור ובלוגיסטיקה. יצאנו לתערוכות, הקמנו דוכנים, נסענו למפעלים שתרמו לנו יכולות ייצור והשגנו ימי אימון בנהיגת קרטינג בקניון חיפה. רבים לא האמינו שזה יכול לקרות אך הפרויקט תפס תאוצה. במהלך הבנייה התמודדנו עם שני אתגרים מרכזיים: הראשון האתגר ההנדסי הדרוש לבניית הרכב, משום שכולנו חסרי ניסיון ולא בנינו כלום בעבר, והשני, האתגר הניהולי.”

דוריס פיטילון סטודנטית בפקולטה להנדסת מכונות שימשה כמנהלת הכספים והרכש של הקבוצה. “התחלקנו לקבוצות אחריות וכל קבוצה היתה אחראית על מכלול אחר ברכב: מנוע, דוושות, בלמים, שילדה, מתלים וחיפוי. נמשכתי לפרויקט כי רציתי לעשות משהו פרקטי במהלך הלימודים ולא רק תיאורטי, בניית הרכב היא הנדסת מכונות במיטבה. החזון והאתגר בבניית הרכב גיבשו מאוד את הקבוצה. היו רגעים שחשבנו שזה לא יקרה, ועכשיו שאני רואה את הרכב  – זו התרגשות אדירה עבורי.”

מיכאל קוצנקו, סטודנט שנה ד’ בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, היה אמון על חיפוי ועיצוב הרכב. “ברגע ששמעתי על הפרויקט ידעתי שאני בפנים,” הוא מספר, “בניית הרכב הייתה עבורי הגשמת חלום מילדות. אני אחראי על עיצוב הרכב ועל האווירודינמיקה שלו. בנינו את הרכב הרבה יותר חזק ממה שצריך ואני מאוד גאה בתוצאה.”

“אנו מקווים שהתחלנו מסורת בפקולטה להנדסת מכונות אשר תעבור מדור לדור ותשפר מדי שנה את ביצועי הרכב על ידי שימוש בכלי תכן ואנליזה מודרניים לטובת שיפורים טכנולוגיים, כפי שמקובל במיטב האוניברסיטאות בעולם”, אמר פרופסור פנחס בר יוסף, דיקן הפקולטה.

בתמונה: אחמד עומרי חושף את רכב הפורמולה החדש. צילום : מורן מעיין, דוברות הטכניון

קונסורציום GAPVAC מתוקצב ב-6 מיליון יורו על ידי האיחוד האירופי (תוכנית המסגרת השביעית)

הטכניון משתתף בפרויקט חדשני ביותר, המתוקצב ב-6 מיליון יורו על ידי האיחוד האירופי (תוכנית המסגרת השביעית), יפעל לפיתוח משפחה חדשה של חיסונים לסרטן. הפרויקט יוצא לדרך בימים אלו.

קונסורציום GAPVAC הוא היוזמה הראשונה הממומנת על ידי האיחוד האירופי, שמטרתה פיתוח קליני של חיסונים מותאמים-אישית לטיפול בחולי סרטן באמצעות סמנים ביולוגיים (biomarkers). הקונסורציום מורכב מ-14 גופים מתעשיית הביוטכנולוגיה והאקדמיה, המובילים בנסיונם בפיתוח חיסונים לסרטן. את הקונסורציום יובילו immatics biotechnologies GmbH (כמתאמת) ו- BioNTech AG (כמתאמת-משנה). שתי החברות ממוקמות בגרמניה, ועוסקות בגישות מונחות-סמנים-ביולוגיים למאבק בסרטן. החוקר הישראלי היחיד המשתתף בפרוייקט הוא פרופסור אריה אדמון מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. פרופסור אדמון וצוותו יתאימו את השיטה החדשה לדיאגנוזה של סרטן, אותה פיתחו באחרונה, לאיבחון המחלה בעזרת בדיקת דם פשוטה, הכוללת זיהוי מגוון הפפטידים הקשורים לחלבון קומפלקס התאמת הרקמות המסיס בדמם של החולים. אנליזה רחבת היקף זו של מגוון הפפטידים אמורה לשמש גם לפיתוח דיאגנוזה מוצלחת יותר, התאמת הטיפול האישי, ובנוסף – בחירת פפטידים שיוכלו לשמש כטיפול חיסוני לסרטן זה.

פרויקט GAPVAC נועד ליצור, לייצר ולפתח APVACs – חיסונים מותאמים-אישית לחולים, בהתבסס על היבטים ספציפיים בסוג הגידול ובמערכת החיסונית של המטופל. הטכנולוגיות המעודכנות ביותר, ובתוכן הדור הבא של ריצוף הגנום ( NGS – next-generation sequencing), ספקטרומטריית-מסה וגישות חדשניות של immunomonitoring, ישולבו ליצירת הטיפול האופטימלי לחולה הספציפי.

GAPVAC תתמקד במציאת פתרונות רפואיים (שאינם קיימים כיום) לגליובלסטומה, גירסה אלימה של סרטן מוח שעדיין לא פותח עבורה טיפול מוצלח. לטיפולים המוגבלים הזמינים כיום יש השפעה מעטה מידי על אחוזי ההישרדות. הפרויקט נועד להראות כי  APVACs אינם יוצרים התנגדות בגוף, ומובילים לתגובה חיסונית חזקה וספציפית נגד הסרטן. יתר על כן, השותפים יוכיחו את היתכנותה/ישימותה של גישה אישית חדשנית זו.

הניסוי הקליני:

שתי החברות יובילו את הגישה המותאמת-אישית לאימונותרפיה. לבו של פרויקט   GAPVAC הוא שלב 1 בניסויים הקליניים, שיכלול עד 30 חולי גליובלסטומה “חדשים”, וצפוי להתחיל ב-2014. חולי גליובלסטומה יקבלו כמה פעמים חיסון שהוכן במיוחד עבורם. החיסון האישי יינתן במקביל לכימותרפיה סטנדרטית אחרי סיום הניתוח והרדיו-כימותרפיה הראשונית. הניסוי הקליני יתנהל בראשות ד”ר וולפגנג וויק מאוניברסיטת היידלברג וד”ר פייר דיטריך מאוניברסיטת ז’נבה, שניהם מומחים בעלי שם עולמי בטיפול ואימונולוגיה של סרטן המוח.

נשיא הטכניון: “הקשרים שטיפחנו במשך שנים עם אוניברסיטאות בסין והודו – עלולים לרדת לטמיון”

120 סטודנטים סינים וכעשרים סטודנטים הודים לא יכולים להתחיל קורס קיץ בטכניון, שכן הם לא מקבלים אשרה בגלל עיצומי העובדים במשרד החוץ. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “הקשרים שטיפחנו במשך שנים עם אוניברסיטאות בסין והודו – עלולים לרדת לטמיון”. הוא קרא לממשלה לפתור את הבעיה לאלתר. הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה מממנת את הפרוייקט, בסך של עשרת אלפים ₪ לכל סטודנט, בגלל החשיבות הרבה שבהבאת צעירים מצטיינים מסין ומהודו ללמוד בישראל.

רק ששה מהסטודנטים הסינים הספיקו לקבל ויזה לפני פרוץ העיצומים וגם הם לא יודעים עתה אם הקורס אכן יתחיל במועד. סטודנטים רבים כבר הפקידו את דרכוניהם בשגרירות ובנציגויות ישראל בסין, ועתה הם נותרו ללא ויזה וללא דרכון.

210 סטודנטים סינים והודים היו אמורים להגיע ללימודים באוניברסיטאות בישראל בקיץ, 140 מתוכם התקבלו לטכניון. גם עשרים סטודנטים סינים שהתקבלו ללימודי תואר ראשון בבית הספר הבינלאומי של הטכניון, לא מצליחים להגיע לארץ משום שלא קיבלו עדיין ויזה.

“אנו מאבדים את יחסי האמון שבנינו במשך שנים ארוכות עם אוניברסיטאות מובילות בסין והודו”, הזהירה פרופסור ענת רפאלי, סגן ראש בית הספר הבינלאומי והאחראית על קשרי חוץ אקדמיים של הטכניון.

נצ”מ עודד שמלא, ראש מחלקת פיתוח אמצעים טכנולוגיים במשטרת ישראל הציג אתמול בכנס “בטחון ומלחמה בטרור – האתגר המדעי” שהתקיים בטכניון, פיתוח חדשני של המשטרה לעצירת כלי רכב במנוסה

בכנס הנערך מזה עשור בטכניון על ידי המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון בראשותו של פרופסור אבי מרמור, השתתפו גם דן מרידור, השר לשירותי המודיעין לשעבר, האלוף (במיל’) עמי איילון ופרופסורים בטכניון.

מרידור דיבר בהרצאתו בכנס על עוצמתם ומהירותם של השינויים הטכנולוגיים בשני העשורים האחרונים ועל השפעתם על מבנה הכלכלה והבטחון בעולם ועל יציבות המשטרים. “בעידן כזה של שינויים יש לחשוב אחרת”, אמר, “אנשים נוטים להסתמך על ניסיונם אך מלחמת העתיד תהיה שונה מאוד ממלחמות העבר. היום מוקרנת המלחמה המודרנית על המסך בזמן אמיתי, וזה משפיע על מקבלי ההחלטות ועל אופן מהלך קבלת ההחלטות.”

עמי איילון התייחס בהרצאתו לשינויים במזרח התיכון ולאירועים האחרונים במצרים. “מצרים איננה עוד שחקן אזורי במזרח התיכון”, אמר, “היא שואבת את עצמה פנימה. בשנים הבאות היא תהיה עסוקה במאבקים פנימיים. תורכיה ואיראן יהפכו לשחקניות המרכזיות באזור ולישראל יש אינטרס רב שתהיה זו תורכיה ולא איראן.”

הפיתוח לעצירת רכבים נמלטים, קישור לסרט :
http://www.youtube.com/watch?v=_vsTMG9otyc&feature=youtu.be

באדיבות משטרת ישראל

טקס חגיגי לרגל פתיחת הקמפוס יתקיים ביום ראשון, 7.7, בשעה 18:30, במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו רון חולדאי ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא

קמפוס הטכניון בתל אביב יעבור בסוף החודש ממרכז “דימול” בו הוא שוכן כיום, למשכנו החדש. שטח הקמפוס בשרונה 1,800 מ”ר והוא כולל שלושה מבנים שישמשו את היחידה ללימודי המשך של הטכניון. הקמפוס כולל שלושה מבנים ששוחזרו לפרטי פרטים על ידי מנהלת שרונה בחברת אחוזות החוף, החברה העירונית של תל-אביב-יפו. המבנה מכיל  16 כיתות, שבהן צפויים ללמוד כ-500 סטודנטים. הקמפוס בתל אביב מאפשר לאקדמאים ומהנדסים מאזור תל אביב והמרכז, ליהנות מלימודי המשך ולימודים אקדמיים לתואר שני קרוב לביתם. התוכניות מתקיימות ע”י הפקולטות השונות בטכניון ומיועדות ברובן למהנדסים ולבוגרי מדעים מדויקים.

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי: “פתיחתה של שלוחת הטכניון היא צעד נוסף לקראת הגשמת החזון שלנו להרחבת המרכז העירוני של תל אביב לכיוון דרום. מבניה היפים של שרונה, ששימשו עד לאחרונה כמחנה צבאי מתחדשים והופכים לרקמה עירונית חיה. הטכניון יהווה עוגן של חדשנות ומצוינות באזור המתחדש”.

נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא: “הטכניון נמצא בתנופה בלתי רגילה ואני רואה בפתיחת הקמפוס בשרונה עדות נוספת לכך”.

ראש מנהלת שרונה ב”אחוזות החוף”,  גדי רויטמן: “המבנים של קמפוס הטכניון יהיו המבנים הראשונים שיאוכלסו במתחם שרונה המתחדש. המדובר בשלושה מהמבנים המרשימים והגדולים במתחם, ששימרנו בדייקנות מקסימלית בסיוע מיטב האדריכלים והמומחים.”

בתמונה: פרופסור עודד שמואלי, פרופסור פרץ לביא, פרופסור יהודית דורי ופרופסור בועז גולני בקמפוס שלוחת הטכניון בשרונה. צילום : שי פרנקו לשיצו – שירותי צילום, דוברות הטכניון

מערכת למדידת לוחות קרמיים, מערכת פילוס תלת מימדית של מסובבי אנטנה, רכיב לנעילת תריס מפני פריצה וכיפת מגן לחולים פסיכיאטריים – אלו רק חלק מהפרויקטים שהציגו הסטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון במסגרת תערוכת פרויקטי הגמר השנתית של מגמת תכן וייצור.

בתערוכה גם הוסר הלוט מעל רכב הפורמולה הראשון של הטכניון, אשר ישתתף בתחרות הפורמולה העולמית לסטודנטים FSAE, שתתקיים בחודש ספטמבר הקרוב בעיר ורונה באיטליה.

בתערוכה הוצגו פרויקטים נוספים שכולם פרי שיתוף פעולה בין הפקולטה לחברות מובילות בתעשייה. כל הפרויקטים אשר הוצגו בתערוכה, תוכננו ונבנו ע”י סטודנטים שנה ד’ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. רוב הפרויקטים בוצעו במסגרת הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש”, אותו מוביל  ד”ר חגי במברגר, תחת הנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה. צוותי הסטודנטים מונחים בעבודתם ע”י 12 מנחים מומחים מן התעשייה: ד”ר ארנון גילן, גיורא גורלי, ג’פרי מאור, דימה בריסקין, ד”ר יהודה רוזנברג, כפיר כהן, ד”ר מורל גרופר, אייל ברקוביץ, ד”ר צבי פרוכטר, שמעון ויכהנדלר, ד”ר יורם קירזון  ואברהם גרינבלט. החברות בעבורן בנו הסטודנטים את המוצרים: רפאל, אלביט, תרו, OrbitFR, ישקר, ורגוס, וקליל תעשיות.

במסגרת התערוכה הוענקו פרסים לשלושה פרויקטים מצטיינים. במקום הראשון זכו הסטודנטים אריה בוטבול, רעות סינטר, אבי יקב ואריאל הלר, שפיתחו ובנו מערכת למדידת לוחות קרמיים עבור חברת רפאל. “בחברת רפאל מייצרים לוחות קרמיים למיגון אישי”, סיפרה רעות סינטר. “לצורך בדיקת האיכות יש למדוד במדויק את עובי הלוחות. לעובי הלוח משמעות רבה, משום שהוא משמש להגנה, ואם יהיה דק מדי ייכשל בתפקידו. היות שהלוח בנוי בצורה אמורפית, המדידה הקיימת אינה מוחלטת והיא תלויה גם במנח היד של הבודק. לאור זאת, מטרת הפרויקט שלנו הייתה לתכנן ולייצר מתקן שיחליף את שיטת המדידה הקיימת, ויאפשר מדידה מדויקת, מהירה ואמינה של עובי הלוחות הקרמיים תוך עמידה בתנאי הסביבה”.

“לשם כך, בנינו סורק לייזר תלת מימדי, ופיתחנו אלגוריתם שיכול למצוא עובי מינימאלי על כל נקודה נדרשת על פני הלוח”, הסביר אריאל הלר. “זו מערכת מודולארית שפותחה עבור חברת רפאל ולפי דרישותיה. המערכת החדשה שפיתחנו תקצר את זמן המדידה משעת עבודה ל-40 שניות, ותייעל באופן משמעותי את תהליך הייצור של הלוחות ותבטיח את איכותם”.

במקום השני זכו אלכסנדר דבורסקי, אנטולי דבורסקי, קונסטנטין ויטקין ואור זלכה, שתכננו ובנו עבור חברת “OrbitFR” מערכת פילוס תלת מימדית של מסובבי אנטנה.
“המערכת שבנינו מצליחה לפלס מטוס בדיוק של רבבית (1/10000) המעלה”, הסביר קונסטנטין ויטקין. “עד כה לקח שבוע לפלס את המערכת בצורה ידנית. המערכת שפיתחנו מאפשרת לעשות את הפילוס באמצעות מחשב, בדיוק מרבי, ומשך הפילוס 2 דקות בלבד. שיקולי בטיחות, עלות ותפעול, הובילו לצורך אמיתי בהחלפת הפילוס הידני, והחברה כבר משתמשת במערכת שפיתחנו”.

במקום השלישי זכו הסטודנטים אלינה רזניק, ערן ירקוני ויונתן חגי, שפיתחו מערכת מיגון אישית לחולים פסיכיאטריים. הסטודנט יונתן חגי הסביר: “לבקשת בית החולים הפסיכיאטרי ‘שער מנשה’, פיתחנו מתקן, המאפשר למטופלים אלימים לתפקד בסביבת חבריהם מבלי להוות סיכון לסביבתם. השימוש במתקן החדש, עשוי להחליף קשירת מטופלים אלימים למיטה, שיטה המקובלת היום בבתי חולים פסיכיאטריים, כתשובה למקרי אלימות קשה כנגד אנשי צוות או מטופלים אחרים. בתהליך הפיתוח שמנו דגש על הצד הפונקציונאלי, כך שהמתקן ימנע פגיעה בזולת מחד גיסא, ומאידך יאפשר למטופל תפקוד מלא. המתקן מגביל את תנועת הידיים, הוא עשוי מחומר חזק, ולא ניתן להסרה. משקלו כמשקל תיק גב וקשירתו נוחה. בבית החולים אהבו את הפיתוח והוא יעבור לאישור ועדת הלסינקי”.

ד”ר חגי במברגר, מרצה הקורס סיכם: “בתערוכה הוצגו 28 פרויקטים, שתוכננו ונבנו לאורך שני סמסטרים. הסטודנטים למדו בקורס מתודולוגיית תכן, דבר שאיפשר להם לעמוד בלוחות הזמנים ובדרישות הלקוחות השונים. מסגרת הקורס מדמה פרויקט אמיתי בתעשייה, והעובדה שכל הפרויקטים הסתיימו בזמן אינה מובנת מאליה. במהלך הקיץ קיבלתי דרישות אמיתיות מחברות בתעשייה, ולאחר סינון ראשוני בחרו הסטודנטים את הפרויקט שמעניין אותם ויצאו לדרך בליווי מנחה בעל ניסיון מהתעשייה. מהנדסים ותיקים אמרו לי שחבל שבתקופתם לא היה קורס כזה, הנותן לסטודנטים חוויית פיתוח מוצר אמיתית, ומקנה להם ניסיון אמיתי ויישומי”.

פרופסור פול פייגין, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון אמר בטקס הענקת הפרסים: “אני רואה את ההתלהבות של הסטודנטים. המיזם תורם רבות לחוויית הלימודים בטכניון. נעים לראות כל כך הרבה פרויקטים מוצלחים, שפותחו לפי דרישות התעשייה ויתרמו לחברות בעתיד”.

פרופסור פיני בר-יוסף, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות, אמר: “הרב גוניות והבינתחומיות של הפרויקטים מרשימה, והשימוש הפונקציונאלי של הסטודנטים בכלי תכן עיוניים מהווה חלק מהחינוך ההנדסי, וישמש אותם בהמשך דרכם ויתרום להם כלים הנדסיים לעתיד”.

בתמונה: הצוות הזוכה והמערכת למדידת לוחות קרמיים, צילום: מורן מעיין, דוברות הטכניון

סילנטיס הוקמה בהמשך למחקרה של פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד על מנגנון ההדבקה של אצות

סילנטיס בע”מ, חברת הזנק פרטית מהטכניון, מדווחת כי חולה שמיני טופל ב- Seal-V, אטם כלי דם, המחקה הדבקות של אצות. זהו המחקר הקליני הראשון של החברה. Seal-V הוא חומר נטול חלבונים, המיועד לתת מענה למגבלות ולאתגרים קיימים בשליטה בדימום במהלך ניתוח. הוא צפוי לקבל כבר השנה CE Mark (אישור לשיווק באירופה).

המחקר הקליני, המתנהל בישראל, נועד לבחון את הבטיחות והיעילות של Seal-V בעצירת דימום בכלי דם פריפריאליים גדולים.

סילנטיס היא חברת הזנק בת שש שנים, הממוקמת בטכניון, אשר נוסדה על ידי פרופסור חבצלת בינאנקו-פלד, מומחית בעלת שם עולמי בפולימרים ביו-רפואיים.

מאז תחילת העשור הקודם חוקרת פרופסור ביאנקו-פלד מהפקולטה להנדסה כימית את מנגנון ההדבקה של אצות לסלעים מתחת למים. המחקר חשף את ההרכב הכימי של דבק האצות, אולם רק כאשר פיתחה פרופ’ ביאנקו-פלד דבק ביו-מימטי, המחקה את דבק האצות, התאפשר למעשה לרתום את כוחו של הטבע למטרות מעשיות ומסחריות.

בשנת 2007 אומצה ההמצאה על ידי מכון אלפרד מן בטכניון, המממן את החברה. אף שלטכנולוגיה יש פוטנציאל יישומי בספקטרום רחב של תחומי תעשייה, הוחלט בסילנטיס להתמקד במטרות רפואיות דחופות – שליטה בדליפת נוזלי גוף מחתכי-ניתוח או מפציעות. דליפות כאלה עשויות להיות קטלניות, מאחר שתפרים וסיכות אינם אטומים לגמרי לנוזל. “אטימת חתכי ניתוח דורשת הדבקה למשטח רטוב או לח – אתגר שרוב הדבקים המוכרים אינם עומדים בו.” מסבירה פרופסור ביאנקו-פלד.

אטמים כירורגיים מהווים שוק של יותר ממיליארד דולר, הצומח בקצב שנתי של 14%. “כשאני מסתכל על השוק, ברור לי כי אין כיום שום פתרון יחיד מנצח,” אומר ד”ר זאב גילקיס, מנהל מכון אמית ויו”ר סילנטיס. “יש כמה מוצרים טובים, אבל לכל אחד מהם חסרונות, או מגבלות לאינדיקציות ספציפיות. סילנטיס מציגה טכנולוגיה רבגונית ועם זאת פשוטה, העשויה לענות על צרכים קליניים שאין להם כיום פתרון.”

כיום ממוקדת סילנטיס בתכנון מחקר ה-PMA  (מסלול רגולטורי לאישור מוצרים רפואיים בארה”ב) ובקבלת אישור ה-FDA ל-Seal-V, ופועלת ליצירת שותפויות אסטרטגיות לקראת השקת המוצר הקרובה.

על סילנטיס:

סילנטיס מפתחת פלטפורמה טכנולוגית בלעדית של דבקי-רקמות למגוון של שימושים וצרכים רפואיים בתחומים של אטימת דליפות, הדבקה ושחרור תרופות. הדבקים של סילנטיס נטולי חלבונים והם בעלי יכולת יוצאת דופן להיצמד היטב לרקמות, גם בסביבה רטובה. סילנטיס הוקמה ב 2007 על ידי פרופ’ חבצלת ביאנקו-פלד והיא ממומנת על ידי מכון אלפרד מאן בטכניון- אמית.

על מכון אמית:

מכון אלפרד מן בטכניון – אמית – מוביל פיתוח ומסחור של טכנולוגיות ביו-רפואיות שהומצאו על ידי חוקרי הטכניון. המכון הוקם ב-2006 על ידי הטכניון וד”ר אלפרד מן, יזם ופילנתרופ אמריקאי, וחותר לגשר על הפער בין מחקר אקדמי להצלחה מסחרית. המכון מנהל כיום ארבע יוזמות, ביניהן סילנטיס בע”מ.

חלקיקים זעירים מבוססי תאי גזע משמשים כ”טיל ננומטרי מונחה” לטיפול בגידול הסרטני; בהזרקה אחת – החוקרים הצליחו לבלום בשיעור של 80% גידול סרטן הערמונית; הטכניון רשם פטנט על הפיתוח

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה מהפכנית להובלת תרופות בדרך ננומטרית – ישירות לגידול הסרטני. כך מגלה כתב העת המדעי Nano Letters, אשר מדגיש כי בהזרקה אחת הצליחו החוקרים לבלום בשיעור של 80% גידול של סרטן הערמונית.

החוקרים במעבדתה של פרופסור מרסל מחלוף בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, השתמשו בחלקיקים זעירים מבוססי תאי גזע, כ”טיל ננומטרי מונחה” לטיפול בגידול הסרטני. התאים לא מעוררים את תנגודת מערכת החיסון, כך שניתן להשתמש בהם גם באדם אחר ולאו דווקא באדם ממנו נלקחו תאי הגזע. “היעד הסופי בטיפול בסרטן הוא תקיפה סלקטיבית של תאי סרטן”, מסבירה פרופסור מחלוף. “אנו פיתחנו מערכת טבעית להובלה ישירות לגידול הסרטני. במאמר אנו מדווחים על הובלת תרופות, אך המערכת יכולה להוביל גם חומרי ניגוד לשיפור הדמיה או חומר גנטי. המערכת מושתתת על ממברנה של תאי גזע אשר מזהים במהירות רבה וברזולוציה גבוהה את הגידול הסרטני, ומתכוונים אליו”.

החוקרים פיתחו שיטה שבה ניתן לרוקן מתוכנו את התא המיזנכימלי, תוך שמירה על שלמות הממברנה שלו (כפי שילדים מרוקנים ביצה מתוכנה ומשאירים רק את קליפתה). אחרי ריקונו של התא החוקרים ממלאים אותו בתרופה ומקטינים אותו לגודל של 150 ננומטר. התא המוקטן והמלא בתרופה מוחדר לוריד, “שוחה” בגוף ונתקע רק בגידול הסרטני. הוא בא באינטראקציה עם הממברנה של התא הסרטני, מתאחה איתו ושופך אליו את תכנו (במקרה זה – התרופה).

החוקרים במעבדתה של פרופסור מחלוף השותפים למאמר הם הדוקטורנטים נעמה טולדנו, יעל לופו, לימור סרצ’וק ומנהל המעבדה ד”ר תומר ברונשטיין.

הפיתוח החדשני נעשה במקביל לפיתוח קפסולה זעירה המכילה תרופה אשר מוזרקת ליד הגידול הסרטני, שאף היא פותחה במעבדתה של פרופסור מחלוף בטכניון.

תלמידי כיתה ז’ בבית הספר עירוני ג’ בחיפה הציגו לחתן פרס נובל לכימיה פרופסור דן שכטמן, את פרויקט הגמר בפיסיקה שבוצע במסגרת תכנית חלו”ם  (חינוך למחקר ולמצוינות מדעית)

פרופסור שכטמן התקבל בקרב הילדים כ’סלב’ אמיתי והם התרגשו מאוד מנוכחותו בשיעור. הוא סיפר לילדים על הפרטים הקטנים שמאחורי טקס הענקת פרס נובל ועל התמודדותו ארוכת השנים עם התנכרות הקהילה המדעית למחקריו. “אני מופיע בפני ילדים מכל העולם,” אמר לתלמידים, “תמיד הם עולים וקוראים מהדף, אני מתרשם מאוד מכם, אתם מדברים בצורה רהוטה וללא ניירות, זה מראה שאתם באמת מבינים את הניסוי שערכתם.”

השיעור המיוחד בפיסיקה התקיים במסגרת תכנית לימודים חדשה, חלו”ם שמה, העוסקת בהוראת פיסיקה ומטרתה – ללמד את חוקי הפיסיקה דרך מחקר – קודם ניסוי ואחר כך התיאוריה שנגזרת ממנו. התכנית מתחילה בכיתה ז’ ובשלב הראשון שלה עתידה להימשך שלוש שנים, עד סוף כיתה ט’, כשלאחר מכן יוחלט אם להרחיבה עד סוף  כיתה יב’. התכנית הושקה לאחרונה בטכניון על ידי המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה (פרופ’ אורית חזן – דיקנית), הפקולטה לפיסיקה (פרופ’ נועם סוקר – דיקן) ובית הספר עירוני ג’ בחיפה (יהושוע בן איתמר ורבקה גינצבורג – מנהלים), בתמיכת קרן עזריאלי (בראשות נעמי עזריאלי) ובליווי אישי של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא.

חלו”ם  (חינוך למחקר ולמצוינות מדעית) פותחה בטכניון ביוזמת הפיסיקאים ד”ר ליעד לוי וד”ר ברק אלפסי מהפקולטה לפיסיקה, בשיתוף עם בית הספר. את התכנית מובילה במשרד החינוך הגב’ שלומית רחמל ראש האגף למחוננים ומצטיינים בליווי פדגוגי של המפקח הארצי לפיסיקה ד”ר צבי אריכא, ובתמיכתם החמה של המנהל הפדגוגי של משרד החינוך (גב’ יפה פס וגב’ דסי בארי), של מחוז חיפה (גב’ רחל מתוקי) ושל האגף להעצמה חינוכית בעיריית חיפה (גב’ טלי שטיינברג וגב’ הילה גלברג). התכנית הייחודית מיועדת ל-18 תלמידים מצטיינים שנבחרו מבין תלמידי כיתת המדעים ומטרתה לבחון שיטת לימוד שונה וייחודית, בה ילמדו התלמידים את עקרונות הפיסיקה באמצעות ובשילוב תהליכי חקר במעבדה.

התכנית מדגישה את תהליך המחקר בו מסיקים התלמידים את החוקים והכללים בהסתמך על ניסויים שנערכו קודם לכן במעבדה. כלומר, קודם כל מבצעים ניסוי ולאורו מסיקים את התיאוריה. זאת בניגוד לשיטות הקונבנציונליות הקיימות בהן מועבר החומר התאורטי (החוקים) אל התלמידים ע”י המורה ורק לאחר מכן (במקרה הטוב) הולכים התלמידים למעבדה ובה הם בודקים האם החוקים שניתנו נכונים ע”י ביצוע ניסויים שמטרתם לאשר את התיאוריה ולא לגלות אותה. “התכנית היא בגדר הוכחת היתכנות על מנת שבעתיד יהיה אפשר לשכפל אותה לבתי ספר נוספים ברחבי המדינה”, אומר ד”ר ליעד לוי מיזמי התכנית. “ברק ואני חושבים כי רצוי שיהיו מגוון תכניות במערכת במקביל אשר נותנות מענים מגוונים לתלמידי מערכת החינוך. גיוון כזה מועיל לכולם, תלמידים ומורים כאחד, ותכנית זו היא מענה ראוי ואיכותי לתלמידים שמגלים עניין וסקרנות במדעים (במקרה שלנו – בפיסיקה) ושיש להם יכולות מתאימות”.

עמית ואקנין, תלמיד כיתה ז’ המשתתף במיזם, אמר: “עד עכשיו למדנו מדעים כשהמורים מסבירים ונותנים לנו את הכללים והכלים המדעיים. בשיטה של חלו”ם, אנו מגלים את החוקים המדעיים בעקבות/על סמך הניסויים במעבדה, ובמקביל מפתחים את הכלים המתמטיים כדי לנסח אותם ולבצע באמצעותם תחזיות. הלימודים בשיטה הזו מאוד מעניינים. אנחנו רוכשים מיומנויות מדעיות במעבדה של הטכניון ועורכים ניסויים מדעיים עם ציוד טכנולוגי שאין בבית הספר”.

בנוסף, רוכשים התלמידים מיומנויות מחקר – התבוננות בתופעה מדעית, הגדרת גדלים כמותיים המתארים אותה, מדידת גדלים אלה, הצבעה על קשיים וטעויות במדידתם ובחינת הפרמטרים המשפיעים עליהם – עד כדי ניסוח חוקי היסוד. את התכנית מובילים יזמיה, ד”ר ליעד לוי וד”ר ברק אלפסי, המלמדים את התלמידים בכיתה ובמעבדה, מכשירים מורים, כותבים את התכנים, את מערכי הניסוי והשיעור ואפילו את שעורי הבית והמבחנים.

“גילינו דבר נוסף”, מוסיף ד”ר ברק אלפסי. “שאלות המחקר שהילדים מתמודדים איתן מרתקות אותם, ולא צריך ‘פסטיבל טכנולוגי’ כדי לתפוס את תשומת הלב ואת הקשב של התלמידים. במקרים רבים קיימת היום נטייה ליחס לילדים של הדור הזה חוסר יכולת להתרכז ולבצע עבודה איטית ולעיתים אף סיזיפית. החוויה שלנו שונה לחלוטין ואפילו הפוכה. מסתבר שאם התלמידים חוקרים על מנת לגלות משהו שאינו ידוע להם, הם מסוגלים לגלות סבלנות השקעה והתמדה.. אנו רואים, למשל, שניסוי נפילה חופשית פשוטה של כדור, מרתק את הילדים, והגילוי שמהירותם של גופים נופלים, לא תלויה בגודלם או במשקלם הפתיעה את הילדים, בפרט כשהם גילו זאת בעצמם. במקום להרגיש כמו טכנאים, הילדים מרגישים שהם בלשים… בלשים מדעיים, או יותר נכון, מדענים צעירים”.

התלמידים שהשתתפו בתכנית משולבים בהדרכות ותרגולים במעבדות הפקולטה לפיסיקה בטכניון מידי שבוע. “הסיבה היחידה שהלימודים נערכו בטכניון היא מגבלה תקציבית שאנו מקווים שתיפתר בעתיד באמצעות משרד החינוך ברגע שנראה הצלחה של התכנית”, אומר ד”ר ליעד לוי. “כוונתנו המקורית היא שייקנה הציוד המתאים, והלימודים יערכו בבתי הספר ובשעות הלימודים בלבד ולא באוניברסיטה ו/או בשעות אחה”צ. נדגיש כי אין בכוונתנו לבנות תכנית העשרה. אנו מבקשים לשכנע את משרד החינוך לשלב את התכנית כחלק מליבת הלימודים במדעים במערכת החינוך, עבור תלמידים מסוג זה”.

“בשנה האחרונה התגלו ‘סימני נפט’ “, מספר ד”ר לוי, “העברנו לתלמידי כיתה יא’ (5 יחידות פיסיקה) את המבחן שעשו התלמידים שלנו (כיתה ז’). התוצאות היו מרשימות: תלמידי כיתה ז’ קיבלו במבחן ממוצע 70 עם סטיית תקן 16 ותלמידי כיתה יא’ 78 עם אותה סטיית תקן. הציון הגבוה ביותר דווקא הגיע מהכיתה שלנו (97). בהתחשב בהבדל העצום בגיל בין שתי הקבוצות המשקף הבדלי בגרות ידע וכישורים, אין ספק שקרה כאן משהו משמעותי מאד.”

לאור סימנים אלו הוחלט לצרף שתי כיתות ז’ נוספות בשנה הבאה לתכנית – אחת בעירוני ג’ והשנייה כיתת המחוננים בבית הספר לאובק. הפעם תבחן התכנית במתאר קרוב יותר למציאות בו המורים שילמדו יגיעו מבית הספר, ולפחות באחת מן הכיתות יערכו הניסויים בבית הספר.

“אנחנו מאד מתרגשים ודרוכים לקראת השנה הבאה.” אומר ד”ר אלפסי, “הצלחה בכיתות אלו תהווה מנוף לתחילת הרפורמה בלימודי המדעים והמתמטיקה למצטיינים, אותה אנו מנסים לקדם בשלוש השנים האחרונות.”

בתמונה: פרופסור דן שכטמן בשיעור פיסיקה עם תלמידי כיתה ז’ מבית הספר עירוני ג’ בחיפה. צילום : שיצו צלמים, דוברות הטכניון

ד”ר אילן שפילינגר, סגן נשיא מיקרוסופט לתחום חומרה ו- Xbox, הציג את מצלמת קינקט החדשה של מיקרוסופט בכנס ISCA בתל אביב; פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון: “זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים”

ד”ר שפילינגר סיפר על הפיצ’רים הייחודיים של מצלמת קינקט (Kinect) בגירסתה החדשה. “זו בהחלט קפיצת מדרגה. לא המשך של טכנולוגיה קודמת אלא משהו חדש לגמרי, שבניגוד לפיתוחים קודמים הוא Microsoft inside – פיתוח פנימי של מיקרוסופט.”

הוא הציג בהרצאתו שני סרטונים, שהדגימו את החומרה והתוכנה בפיתוח החדש. מצלמת קינקט החדשה, באמצעות מערך הסנסורים Active IR, מאפשרת בין השאר זיהוי חיוכים וכיוון מבט; מעקב אחרי שישה אנשים במקביל, גם כשהם שונים זה מזה (ילדים ומבוגרים) וגם כשהם נמצאים במרחקים שונים מן המצלמה; וזיהוי פנים ברזולוציה גבוהה (רבע מיליון פיקסלים). לאחר ההרצאה הוא התפנה לראיון קצר.

כולם הולכים כיום על מיזעור והפחתת מחירים. במובן הזה אתם הולכים נגד הזרם.

המטרה שלנו היא להביא דור חדש של קינקט, עם ביצועים חדשים ויכולות חדשות. הורדת עלויות ומיזעור הם מטרות חשובות, אך קהל היעד שלנו, המתמקד במשחקים, מעוניין בראש ובראשונה בביצועים חזקים ובשיפור יכולות – ולכן הצבנו את שני אלה בראש סולם העדיפויות.

איך באמת מחליטים אילו תכונות הן הכי חשובות?

בביזנס הזה דרושה אינטואיציה טובה – ולא מעט מזל. אתה רוצה לקלוע לצורכי המשתמשים, ואין נוסחה מדויקת לזה. לפעמים אתה עובד המון על איזו אפליקציה קולית נהדרת, והיא לא תופסת. גם לנו, בקינקט החדשה, יש המון תכונות חדשות שאי אפשר לדעת מראש מה מהן יתפוס. מכיוון שאנחנו מתמקדים בשימושים שקשורים לכושר, הוספנו חיישן שמזהה קצב לב. אנשי התוכנה שלנו שידרגו את ניתוח הקול לרמות חסרות תקדים. אבל בסופו של דבר, רק המשוב מהמשתמשים יבהיר לנו אילו תכונות במוצר שלנו הופכות אותו ללהיט.

הצרכנים של היום תובעניים מאוד.

אין ספק שבשוק הזה אתה חייב לצמצם למינימום את התקלות. 90% הצלחה, כלומר 10% תקלות, זה ממש לא מספק. משתמש שייתקל ברמה כזו של תקלות יתעצבן מאוד. לכן המוצרים שלנו עוברים תהליכי בדיקה ארוכים לפני שאנחנו משחררים אותם לשוק.

בניתם כאן משהו חדשני מאוד. האם תפתחו אותו ליישומים נוספים מלבד Xbox?

אנחנו ב- Xbox חייבים להתמקד במשימה אחת, אחרת לא נוכל להיות הכי טובים, והמשימה שלנו – הביזנס שלנו – הוא עולם המשחקים והתנועה (כושר וריקודים), שהם התחומים המבוקשים ביותר בהקשר של Xbox. עם זאת, תוך פחות משנה, הקינקט יהיה זמין לסביבת חלונות/PC, וכל מי שרוצה מוזמן לפנות אלינו לקבלת רישוי לשימוש בו.

ד”ר שפילינגר החל את דרכו האקדמית כעתודאי בטכניון, שם השלים שלושה תארים רצופים וקיבל את הדוקטורט בגיל 26. בהמשך גם היה מרצה בטכניון, והקורסים שלו (מצולמים בווידיאו) משמשים את הסטודנטים עד היום.

בשנת 1993 קיבל ד”ר שפילינגר את פרס ביטחון ישראל על פיתוחיו בתקופת שירותו הצבאי. אחרי שהשתחרר עבד באינטל כמהנדס תכן ראשי ואז ב-IBM כמנהל תכן. למיקרוסופט, מקום עבודתו הנוכחי הצטרף בסוף 2007, כשהחברה החלה לעבוד על הקינקט הראשון (“פרויקט נטאל”).

את דרכו מן האקדמיה אל התעשייה הוא מתאר כמעבר הדרגתי מן המחקר אל ההנדסה – “לא מפני שלא אהבתי את המחקר, אלא מפני שהבנתי את הקסם שביצירת מוצר שלם, שאפשר לראות את כולו. אם כחוקר יכולתי לפתח, לדוגמה, רכיב קטן במחשב-על כלשהו, כמהנדס אני בונה כיום מערכות שהילדים שלי יכולים לשחק בהן ולהתלהב מהן.”

מנהל הכנס, פרופסור אבי מנדלסון מהטכניון, אמר כי כנסי ISCA מפגישים את האנשים המובילים בתחום ארכיטקטורת המחשבים בעולם, ומציגים את החידושים המחקריים המרכזיים בתחום תכנון מערכות מחשב בעולם. “ארכיטקטורת מחשבים פירושה תכנון של הרכיבים, והמחשב השלם, על פי ההגדרות הפונקציונליות. ממש כמו בארכיטקטורה, שם אתה מתכנן את הבניין ואת מרכיביו על פי הפונקציות שאתה מייעד להם.”

לפני הכינוס נערכה סדנה מיוחדת, שבה נבחנו בין השאר המגמות המרכזיות בתחום, האתגרים וכיווני ההתפתות המרכזיים האפשריים. פרופסור מנדלסון, שהוא פרופסור אורח בטכניון (הפקולטות להנדסת חשמל, מדעי המחשב והמרכז להנדסת מחשבים – TCE), אמר כי “קשה לדעת איך תיראה ארכיטקטורת המחשבים עוד עשר ועשרים שנה, אבל כאן אנחנו מנסים לשרטט את ‘מפת הדרכים’ של התחום הזה,  באמצעות הגורמים המובילים מהאקדמיה ומהתעשייה.”

פרופסור מנדלסון הוא בוגר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שם עשה גם את התואר השני. את הדוקטורט שלו, בתחום הנדסת חשמל, עשה באוניברסיטת מסצ’וסטס באמהרסט. לאחר מכן עבד בטכניון, יצא לתעשייה, וחזר לטכניון כעבור 15 שנים. לדבריו, זאת הפעם השנייה שהכנס מתקיים בישראל – הפעם הראשונה היתה לפני 24 שנים – ואף שזה כנס בינלאומי הנערך בחסות האגודות IEEE  ו- ACM, הטכניון סייע רבות בקיומו השנה. “אני שמח על קיומו של הכנס בישראל, והעובדה שהקהילייה הסכימה לקיים את הכינוס בפעם השנייה בארץ היא אות לחוזקה של ישראל בתחום חשוב זה. התחרינו כאן בקוריאה, ברזיל ואנגליה שרצו לקיים את הכנס אצלם, ולשמחתי הצלחנו.”

בתמונה: ד”ר אילן שפילינגר מרצה בכנס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

אחמד זייד עבאסי, כבד ראיה, סטודנט שנה ג’ מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, זכה במלגת Google לסטודנטים בעלי צרכים מיוחדים לשנת 2013. בשבוע הבא הוא  יקבל את המלגה המיוחדת, בסך 7,000 אירו, במשרדי חברת Google בציריך, יחד עם 16 זוכים נוספים מכל רחבי אירופה. הזוכים נבחרו מבין עשרות מועמדים, לאור הצטיינותם במדעי המחשב ויכולתם להוביל תהליכים טכנולוגיים. הוא הסטודנט הישראלי היחיד שיקבל את המלגה השנה.

פרופסור יוסי גיל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, היה המרצה של אחמד בקורס בשפות תכנות בשנה ב’, והוא זה שהמליץ עליו לקבלת המלגה. “לרוב אינני כותב מכתבי המלצה למלגות לסטודנטים שטרם סיימו את לימודיהם,” כתב פרופסור גיל במכתב ההמלצה לחברת Google, “יתר על כן,  אינני נוהג להמליץ על סטודנטים מפקולטות אחרות. עם זאת כמרצה שלימד וליווה את אחמד בשנה האחרונה אני ממליץ עליו בכל פה. אנשים בעלי מוגבלויות נתמכים לרוב על ידי החברה. במקרה של אחמד הדבר שונה – לא רק שהוא חכם בצורה יוצאת דופן ולומד כמו כל יתר הסטודנטים, הוא אף תורם לאחרים ונותן שיעורים פרטיים במתימטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב לסטודנטים אחרים במחזור שלו.”

אחמד עבאסי, סטודנט מצטיין, דובר ארבע שפות (ערבית, עברית, אנגלית וצרפתית), כבד ראיה מלידה, נולד בארצות הברית למשפחה מוסלמית. חודשים ספורים לאחר לידתו זוהתה אצלו מחלת עיניים תורשתית בשם ניסטגמוס, המאופיינת בריצוד בלתי פוסק ובלתי רצוני של העין, וברגישות לאור. “זו מחלה שפוגעת רק בבנים,” מסבירה אמו חאולה, “היא קיימת אצל כמה מבני המשפחה המורחבת שלנו, אבל רק באחמד היא פגעה באופן חמור כל כך – עיוורון כמעט מוחלט.”

כשהיה אחמד בן ארבע חזרה המשפחה לישראל. הוריו סירבו לשלוח אותו למסגרות מיוחדות, והוא למד בבתי ספר רגילים ואף תובעניים, ביניהם בית הספר של הנזירות הכרמליטיות בחיפה. כאשר היה אמור להתכונן למבחן היתה אמו יושבת לילות ארוכים ורושמת עבורו את החומר באותיות גדולות. בית הספר הלך גם הוא לקראתו, ואיפשר לו לעשות את המבחן בחדר המנהלת, עם עותק מוגדל של טופס המבחן.

אחמד סיים את לימודי התיכון בהצטיינות, ובאביב 2010 החל ללמוד הנדסת מחשבים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון (מסלול משותף עם מדעי המחשב). מאז תחילת לימודיו בטכניון נרשמו לזכותו “מאיות” רבות בקורסים השונים.

“הדאגות והשאלות שליוו אותנו מאז לידתו של אחמד עלו שוב בעוצמה גוברת כשהוא התקבל לטכניון,” סיפר אביו, פרופסור זייד עבאסי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחוקר במדעי הרפואה במרכז הרפואי רמב”ם. “חששנו שהמוסד היוקרתי והתובעני הזה עלול ‘לבלוע’ אותו. בימים הראשונים הלכנו איתו מהמעונות לפקולטה, וליווינו אותו לתוך אולם ההרצאות כאילו אנחנו סטודנטים מתחילים כמוהו. היו רגעי משבר, דמעות ואפילו חוסר אונים. לעתים הייתי הולך אחריו בחשאי כדי לראות אם הוא מצליח להגיע לאולם ההרצאות, יושב באולם ללא ידיעתו כדי לראות איך הוא מסתדר, ניגש למזכירות ולמתרגלים כדי שתינתן לו הזדמנות למצות את יכולותיו המדעיות והרוחניות המדהימות. אבל מעולם לא ביקשתי שום הנחות עבורו. “

“ההורים שלי תמיד גוננו עלי,” אומר אחמד, “אבל גם נלחמו על הזכות שלי לעשות הכל, למשל ללמוד בבית ספר רגיל. הם לא שמו אותי בצמר גפן, אבל תמיד נתנו לי חופש לבחור את העתיד שלי ולצייר את הגורל שלי בעצמי. קיבלתי עזרה מהיחידה לקידום סטודנטים בטכניון כמו הסדָרָה של עותק מבחן מוגדל, בחדר נפרד, הלכו לקראתי גם בנושא המעונות, ואני מתגורר בבניין עם מעלית, עם שותף שעוזר לי בהתנדבות מלאה. את הדרך מהמעונות לפקולטה עשיתי פעם ראשונה עם אבא, כמו שאני עושה תמיד, וכיום אני עושה אותה לבד, על סמך צבעים (אני מזהה צבעים) ובעזרת הזיכרון שלי. “

“אני מאוד מתרגש מקבלת המלגה,” הוא מוסיף ומודה לכל מי שסייע לו בקבלתה. “זו הזדמנות חד פעמית ומיוחדת בעיקר בזכות השם העולמי של Google והערך המוסף שלה בשוק חברות ההיי טק.”

לבקשת אחמד, פרופסור גיל יתלווה אליו לטקס הענקת המלגה בציריך. “המלגה חשובה להכרה ביכולותיו של אחמד”, אומר פרופסור גיל, “אך חשוב לי יותר לסייע לו להשתלב בתחום העבודה והתכנות. נכון שבעיית הראיה של אחמד מהווה מגבלה מסוימת, אבל יכולותיו המתמטיות יוצאות הדופן, כישוריו החברתיים המעולים, שליטתו בשפות וחשיבתו המקורית הם כישורים שאי אפשר ללמוד ולרבים מהמהנדסים אין כמותם. אין לי ספק שאם הייתי עומד בראש חברת היי-טק, הייתי מתאמץ לגייס אותו.”

בתמונה: אחמד עבאסי, צילום : דוברות טכניון

“ווייז היא בחינם ותמיד תהיה בחינם, כי חינם היא התפיסה שלנו”; “משתמש ‘גוגל’ נוסע שעה ועשר דקות משדה התעופה של לוס אנג’לס לעיר. עם גוגל החדש הוא יסע 23 דקות”; גילה כיצד השיג את המשקיע הראשון וכיצד המשטרה ניסתה להיאבק בחברה

אורי לוין, מייסד “ווייז”, גילה בכנס ישראל ליזמות שנערך בטכניון, טפח ממכירתה לחברת “גוגל”. הוא הבהיר שהתכנה תמיד תינתן בחינם, כי זו התפיסה הנמצאת בבסיס החברה. “מצד אחד – המכירה נותנת תחושה נהדרת. מצד שני – לקחו לי את הבייבי”, אמר. בהתיחסות נוספת לרכישת הענק אמר: “משתמש ‘גוגל’ נוסע שעה ועשר דקות משדה התעופה של לוס אנג’לס לעיר. עם גוגל החדש הוא יסע 23 דקות”. הכנס נערך על ידי יזמות הטכניון, מרכז ברוניצה ליזמות ו”ביזטק”.

אורי לוין גילה כיצד המייסדים השיגו את המשקיעים הראשונים. “עשינו עליהם מודיעין וגילינו היכן הם גרים. לפני הפגישה איתם שמנו את כל הבתים שלהם על המפה של ‘ווייז’. ואכן, מיד בתחילת השיחה אחד המשקיעים שאל: ‘אתם רוצים לומר לי שאני אוכל למצוא את הבית שלי על המפה שלכם’? ‘בודאי’, עניתי לו. ‘היכן אתה גר?’ הבית שלו אכן עלה על המפה מיד, עיניו התרחבו ואני ראיתי באישונים שלו דולרים”, סיפר לקול צחוקו של הקהל הרב. “הדבר הראשון שמשקיע אומר לעצמו הוא: ‘אם אני לא הייתי משתמש בזה – אז זה רעיון לא טוב’. לכן שמנו להם את בתיהם הפרטיים על המפה”.

עוד גילה מייסד “ווייז” כי המשטרה פנתה בזמנו אל החברה. “יש שוטרים בקהל”? שאל בחיוך וסיפר את הסיפור: “המשטרה אמרה לנו שאנחנו מפריעים לעבודת המשטרה, כי אנחנו מתריעים על שוטר בדרך ועל מיקומן של מצלמות המהירות. שאלנו אותם מהי עבודת המשטרה. הם השיבו – ‘שהנהגים יסעו כחוק’. השבנו להם: ‘ה בדיוק מה שאנחנו עושים. גורמים לנהגים לנסוע כחוק’. אבל התשובה לא סיפקה אותם. מאחר שאנחנו מסתמכים על דיווחי הנהגים, המשטרה שלחה שוטרים שדיווחו ל’ווייז’ כל כמה דקות ‘משטרה, משטרה’. אבל לתדהמת השוטרים הנהגים הזדרזו לדווח: ‘לא נכון, לא נכון’. אנו מאוד סומכים על הקהילה שלנו. רשת  ABC בלוס אנג’לס הרימה מסוק ובדקה אם הקהילה שלנו מדווחת דיווחי אמת על תאונות. אחרי ארבעה ימים הם שבו אלינו והודיעו: ‘כן, הנהגים מדווחים דיווחי אמת’.”

אורי לוין הוסיף כי הפוטנציאל של “ווייז” עצום. “יש יותר ממיליארד כלי רכב בעולם”, אמר. “יש לנו 150 אלף מצטרפים חדשים מידי יום. יש לנו עוד מרחב גדול להתפתח בו”.

חשוב לו מאוד, ולדעתו חשוב לכל יזם, שהחברה שהוא מקים תהיה מקום עבודה שכיף לעבוד בו. “אקזיט לא מניע יזם אמיתי, אלא דחף עצום לשנות. אם אתה הולך לישון עם רעיון ובבוקר הרעיון עדיין מציק לך – לך על זה. אבל אתה צריך תשוקה והרבה נכונות להקרבה”, אמר. “זו רכבת שדים ומי שלא אוהב רכבת שדים – שלא יעלה על רכבת היזמות. גם מי שאין לו חלום בשנה הראשונה ולא הצליח לגייס כסף בשנה הראשונה – לא יצליח. המשקיעים מחליטים אחרי חמש דקות אז תתחילו בנקודה הכי חזקה שלכם”, המליץ לסטודנטים. “תתמקדו במטרה אחת, תעשו את השגיאות שלכם מהר וכך תלמדו לתקנן תוך כדי נסיעה”.

כאשר נשאל מה הדבר שריגש אותו ביותר, אמר: “כשבתי אמרה לי שאני האבא הכי טוב בעולם כי אני מגשים חלומות”.

בתמונה: אורי לוין בכנס היזמות בטכניון. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון