“קורסרה” מציעה חינם מאות קורסים אקדמיים מקוונים, וזהו שיתוף פעולה ראשון בינה לבין הטכניון

הטכניון הצטרף לרשת החינוכית “קורסרה” (Coursera.org), והוא מציע את הקורס הראשון של הרשת בשפה הערבית: ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים. מרצה: פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

מייסדי קורסרה הם דפנה קולר ואנדרו נג מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד. קולר, ילידת ירושלים (1968), נכללה השנה יחד עם פרופסור נג, ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם של העיתון “טיים”.

בהרצאתה בטכניון אמרה פרופסור קולר כי היא שמחה מאוד על הצטרפותו של הטכניון לרשת של “קורסרה”, שהוקמה במטרה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכלל אוכלוסיית העולם. “השאיפה שלנו היא ליצור חינוך ללא גבולות, ולהפוך את ההשכלה הגבוהה מפריבילגיה של מתי מעט לנחלת הכלל,” אמרה.

הקורסים המקוונים הראשונים של “קורסרה” עלו לאוויר באפריל 2012, וכיום רשומים בקורסים שלה כמעט ארבעה מיליון סטודנטים. “הערכנו שלכל אחד מהקורסים יירשמו כמה אלפי סטודנטים, אבל תוך כמה שבועות היו לנו כמאה אלף סטודנטים בכל קורס. במודל האקדמי הרגיל, כדי להגיע לכל כך הרבה סטודנטים, המרצה צריך ללמד את הקורס שלו במשך 250 שנה,”  הדגישה.

פרופסור קולר הציגה בטכניון את המודל הפדגוגי של קורסרה, שצמח בהדרגה מתוך הקורסים שהיא מלמדת בסטנפורד. “הגישה שלנו שוברת את הקירות של כיתת הלימוד. השיעורים המקוונים בנויים במקטעים קצרים יחסית, נוחים לעיכול,  וכוללים תירגול ומשוב. הלמידה הופכת למעין משחק מחשב, שבו ניתן לסטודנט תפקיד פעיל מאוד – בניגוד למצבו בכיתה המסורתית. הם פותחים למרצה חלון חדש לתקשורת עם הסטודנטים, והופכים אותו מ’שדרן מידע’ לדמות המתקשרת באופן תמידי עם הסטודנטים. “אנחנו בודקים את עצמנו בקפידה, וברור לנו כיום ששיטת הלמידה הזאת משפרת באופן דרסטי את רמת ההבנה ואת ציוניהם של הסטודנטים. בסופו של הקורס מקבל כל סטודנט תעודה מן המוסד האקדמי שסיפק את הקורס.”

פרופסור קולר הדגישה כי קורסרה היא פלטפורמה אינטרנטית ולא ספק תוכן. “לתוכן אחראיות השותפות שלנו (האוניברסיטאות) בלבד, ואנחנו יכולים לכל היותר לייעץ להן מבחינה טכנית ופדגוגית. בתחילת הדרך העלינו קורסים רבים בתחום ההומאני – מיתולוגיה יוונית ורומית, מבוא לגיטרה, ההיסטוריה של העולם ועוד – אבל כיום יש לנו קורסים כמעט בכל תחום.”

פרופסור דניאל לוין, עוזר המשנה הבכיר לקידום ההוראה בטכניון, אמר כי הצטרפותו של הטכניון ליוזמת קורסרה “תעניק לנו הזדמנויות לתרום לחברה, וכמו כן תשפר את ההוראה בתוך הקמפוס.” הוא סיפר על נסיונו בהוראה מקוונת, המסייעת למרצה להגביר את רמת המעורבות של הסטודנטים בשיעור ואת הבנתם את החומר. “באחד הקורסים הספציפיים שלי, השימוש בהוראה מקוונת שיפר את הציון הממוצע מ-71 ל-79,” אמר. “אין לי ספק ששינוי הגישה מחייב השקעה רבה מצד המרצים והסטודנטים, אבל ההשקעה הזאת משתלמת בהחלט כי היא משפרת באופן דרסטי את רמת ההוראה.”

בתמונה: פרופסור דפנה קולר בטכניון. צילום: שיצו שרותי צילום, דוברות הטכניון

ההסכם נחתם במעמד ראשי הערים חיפה והנדן, נשיא הטכניון והתורם

על פי ההסכם, תבחר הקרן בסטודנטים מצטיינים אשר יתקבלו לטכניון לאחר שיעמדו בקריטריונים המחמירים שלו. הסטודנטים שייבחרו יהיו בשלב הראשון סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). הם יקבלו מלגות ותמיכה שנתית בסך 35 אלף דולר (כל אחד), שיכסו את כל הוצאותיהם במרוצת השנה. בתחילה תתמוך הקרן בחמישה סטודנטים מידי שנה, ומספר זה יגדל בהדרגה עד שיגיע ל-25 בעוד חמש שנים. מועצת מנהלים שתימנה ששה אנשים, שלושה מהטכניון ושלושה מהקרן, תפקח על פעילותה. תוקף ההסכם – 20 שנה.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הודה לאיש העסקים הסיני ז’או הנצינג ואמר ” זהו הסכם היסטורי שיאפשר לסטודנטים סינים ללמוד ולחקור בטכניון. הטכניון מילא תפקיד חשוב בבניית ישראל ואני סמוך ובטוח שהסטודנטים הסינים יקבלו בטכניון כלים שיסייעו להם בפיתוח מדינתם.”

עו”ד יונה יהב, ראש העיר חיפה, בירך על ההסכם ואמר: “חיפה היא העיר עם הכי הרבה חתני פרס נובל בישראל. שנחאי היא עיר תאומה שלנו ונשמח להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו גם עם העיר הנדן. אנחנו בעיצומו של תהליך בניית פארק מדעי החיים בעיר ובהפיכתה של חיפה לעיר האוניברסיטאית מספר אחת בישראל”.

הוואי ג’יאן (Hui Jian),ראש עיריית הנדן, אמר: “ההסכם הוא תחילתו של שיתוף פעולה גדול יותר בין חיפה לעיר הנדן, ובין סין לישראל. הנדן היא עיר בה חיים עשרה מיליון תושבים, ובכוונתנו לבצע מהפך תעשייתי ולעבור מתעשיות המתבססות על אנרגיה, מכרות וטכסטיל, לתעשיות עתירות ידע עם דגש על תעשיות מחשוב וביו רפואה. אנו רואים בסטודנטים הסינים שילמדו בטכניון כמובילי התהליך.”

מר ז’או הנצינג הודה לטכניון על שיתוף הפעולה ואמר  שלא בכדי נמנה הטכניון עם הטובות באוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם והוא סמוך ובטוח שהסטודנטים הסינים המצטיינים שיגיעו בעקבות החתימה על ההסכם יפיקו ממנו את המירב ויתרמו מהידע שירכשו לכלכלה המתפתחת של ארצו.

סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופסור בועז גולני, אמר כי הוא בטוח שהסטודנטים הסינים שיגיעו לטכניון יחזקו את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות.

בשבוע שעבר התארחה בטכניון הגברת ג’או ינפינג שגרירת סין בישראל, היא סיפרה על שיתוף הפעולה הטכנולוגי המתהדק בין סין וישראל ועל הפוטנציאל הגלום בשיתוף הפעולה האקדמי בין הטכניון לסין. “באחרונה נסגרה ההרשמה לסמסטר הקיץ באוניברסיטאות בסין. מתוך תשעה מיליון מועמדים התקבלו שבעה מיליון”, סיפרה בגאווה. “הטכניון הוא מוסד טכנולוגי מהשורה הראשונה בעולם,” הוסיפה. “אם הייתי יכולה לחזור שוב על חיי הייתי רוצה להיות סטודנטית כאן.”

בתמונה: חותמים על ההסכם (מימין לשמאל): המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, פרופסור ארנון בנטור, ז’או הנצינג, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הוואי ג’יאן וראש העיר חיפה יונה יהב. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

יתקיים ביום רביעי, 19.6, בשעות 09:30 – 16:30 בבניין טאוב, קריית הטכניון

השבוע יתקיים בטכניון כנס ישראל ליזמות, בהשתתפות יזמי ההייטק המובילים בארץ.במסגרת הכנס יתקיים מסלול חצי הגמר של BizTEC 2013 – תחרות היזמות הארצית לסטודנטים.

בכנס ישתתפו :

• אורי לוין– מייסד ונשיא waze.
• אורנה ברי– הגברת הראשונה של ההייטק הישראלי. סגנית נשיא ומנהלת מרכז המצוינות של EMC2, יו”ר דירקטוריון  ב Primesense ובחברות נוספות.
• יריב בש- מייסד ומנכ”ל Space IL, עמותה ללא מטרות רווח שמתעתדת להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח. העמותה הוקמה ע”י שלושה מהנדסים צעירים, שנענו לאתגר ה Google Lunar X Prize, המירוץ להנחתת חללית בלתי מאוישת על הירח.
• סובחי באשיר- יזם סדרתי בתחומי מדעי החיים והקלינטק. מייסד Enzymotec, יצרנית אנזימים חדשנית המתמקדת בתוספי מזון, מזון לפעוטות ותרופות ו TransBiodiesel, המפתחת טכנולוגיה להפקת דלק תעשייתי  נקי והראשונה להקים מפעל ייצור להפקת ביו-דיזל בהליך ביולוגי.
• דרור סליקטר- פרופסור חבר בפקולטה להנדסת ביו-רפואה, ראש המעבדה לחומרים רפואיים והנדסת רקמות בטכניון. מייסד שותף CSO  ב Regentis המפתחת חומרים ביו-רפואיים לאיחוי שברים וחידוש רקמת סחוס.
• ג’ון מדבד–  יזם סדרתי ומשקיע הון סיכון. מייסד OurCrowd, פלטפורמת crowdfunding להשקעה בסטארט אפים ישראלים. כיהן כמייסד ומנכ”ל Vringo ו Israel Seed Partners
• יזהר שי- יזם סדרתי ושותף מנהל ב Canaan Partners. הוביל את ההשקעה במיזמים כגון LiveU, PrimeSense ו N-Trig. ייסד את V Secure שנמכרה ל Radware, ו Business layers שנרכשה אף היא. מעורב בפעילויות התנדבות בחינוך לטכנולוגיה ויזמות.
• ברק בן אבינועם– מומחה בהשקעה בשלבים מוקדמים בסטארטאפים. כיום שותף מנהל בקרן Fast Lane Ventures. מייסד ומנכ”ל של מספר חברות בתחום התוכנה והתקשורת.

חצי גמר BizTEC 2013– תחרות היזמות הארצית לסטודנטים

זוהי חשיפה ראשונה של המיזמים לקהל הרחב. בין המתחרים:

Sense or Sensor: מוצר המגלה הימצאות ילדים ברכב, על מנת למנוע מקרים של מוות כתוצאה משכחה של הילד ברכב ביום חם.

iBidLow: מסייעת למזמיני מלונות באתרי הדקה ה-90 להזמין חדרי מלון ב 60% הנחה, בלי לקנות חתול בשק.

Svivon: רשת חברתית – סביבתית אשר מנגישה את המידע על זיהום סביבתי לציבור. המיזם, שהוקם על ידי מהנדסי סביבה בוגרי הטכניון, עוזר לאזרחים להכיר ולדאוג לסביבתם, ומסייע להם להחליט כיצד לחיות את חייהם מבחינת החשיפה למפגעים סביבתיים.

HugHeart: מפתחת מכשיר הדמיה המסייע למנתחי לב לאתר כלי דם במהלך ניתוחי מעקפים, ובכך לשפר את תוצאות הניתוח ולחסוך עלויות למערכת הרפואית.

Vaccinon: מפתחים חלבון ייחודי לטיפול במחלת הפסוריאזיס ומחלות אוטואימוניות נוספות.

Utopia: מנוע משחק המאפשר למפתחי משחקים ליצור משחקים שפועלים על כל סוגי המכשירים הניידים, בעולם בלתי מוגבל.

בקרוב יציעו קורסים מקוונים בחינם ברשת

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב הפכו לחברים ברשת השותפים החינוכיים של קורסרה (Coursera), ובקרוב יציעו קורסים מקוונים חינם לכל המעוניין, בכל מקום בעולם. שתי אוניברסיטאות אלה יצטרפו לשמונים אוניברסיטאות ומוסדות חינוך אחרים, ביניהם האוניברסיטה העברית אשר כבר חברה בשותפות, לקידום ההוראה ללא גבולות באמצעות הפלטפורמה של קורסרה.

הטכניון ואוניברסיטת תל אביב יפתחו בארבעה קורסים, בתחומים הבאים: הנדסה, ארכיאולוגיה, ביולוגיה ולימודי תרבות.

הקורס הראשון של הטכניון יוצע באנגלית ובערבית: ננו-טכנולוגיה וננו-חישנים. המרצה הוא פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

ההיצע ההתחלתי של אוניברסיטת תל אביב יכלול קורסים באנגלית, ביניהם:

עלייתה ונפילתה של ירושלים – יהודה תחת המשטר הביזנטי. מרצה: פרופסור עודד ליפשיץ, המכון לארכיאולוגיה במחלקה לארכיאולוגיה וללימודי המזרח התיכון.

מה יודע הצמח (ועוד דברים שלא ידעתם על צמחים). מרצה: פרופסור דניאל צ’מוביץ’, מנהל מרכז מאנה למדעי הצמח במחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיית הצמח.

עלייתו של המזרח התיכון המודרני. מרצה: פרופסור אשר ססר, עמית מחקר בכיר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה.

“אנו נרגשים מן ההצטרפות ליוזמת קורסרה, שלא רק תתן לנו הזדמנויות לתרום לחברה, אלא גם תשפר את ההוראה בתוך הקמפוס,” אמר פרופסור דני לוין, עוזר המשנה הבכיר לקידום ההוראה בטכניון.

פרופסור רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, בירך על ההסכם עם קורסרה ואמר: “יוזמה זו משקפת את מחויבותה של אוניברסיטת תל אביב לחדשנות בהוראה ולהגדלת החשיפה הגלובלית.”

“זהו כבוד עבורי לעבוד עם שתיים מהאוניברסיטאות הטובות במולדתי, ולספק לסטודנטים גישה לחינוך מעולה, ללא תשלום,” אמרה דפנה קולר, ממייסדי קורסרה. “אוניברסיטת תל אביב והטכניון יוכלו כעת להגיע לסטודנטים בישראל וברחבי העולם, ולהפיץ את הידע ואת המומחיות שלהן לעוד אלפי אנשים.”

“מייסדי Waze ודומיהם – אלה גיבורי התרבות החדשים שלנו.” כך אמר בטכניון ג’ונתן מדווד (Medved), מנכ”ל חברת OurCrowd, המגייסת כספים לחברות סטארט-אפ.  הוא נתן הרצאה לזכרו של יצחק מודעי ז”ל, בסיום מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים).  “מאשימים את אנשי ההזנק הישראלים שהם ממהרים למכור את החברות שלהם מהר מדי ובנזיד עדשים. זה לא מדויק בכלל, והדוגמה של Waze– שהחליטה להשאיר כאן את הפיתוח שלה – מייצגת חברות רבות,” הוסיף.

מדווד אמר כי גוגל תהפוך בעתיד להיות מרכזית יותר בישראל וכי הוא צופה שלאחר רכישת Waze  תמשיך החברה ותרכוש טכנולוגיות ישראליות חדשות. “כמו שאי אפשר לפתוח שקית צ’יפס ולאכול חתיכה אחת, קשה מאוד לקנות חברה ישראלית בלי להתפתות לרכוש חברות נוספות. לכן אנחנו רואים חברות ענק שמתחילות מרכישה של חברה ישראלית בודדת, אבל זה רק פותח להן את התיאבון.”

מדווד  ציין כי המשק הישראלי צומח בשני העשורים האחרונים בקצב שעולה משמעותית על צמיחת מדינות ה-OECD , וכי ישראל נחשבת בדירוגים העולמיים למקום בטוח להשקעה מבחינה כלכלית, למרות המצב הפוליטי. “ישראל מובילה ביצירת מקומות תעסוקה,” אמר, “ואנחנו במקום מעולה לעומת סין, ברזיל ובוודאי ארה”ב. מדי שנה מושקעים בישראל כשני מיליארד דולר בהקמת חברות הזנק, ורוב הכסף (יותר מ-70%) מגיע מחו”ל, ממקומות כגון עמק הסיליקון. זו מגמה חדשה ומבורכת, שמבטאת את האמון הגלובלי בכלכלה הישראלית.”

מדווד אמר כי בעשור האחרון חברות ישראליות נקנו בקצב של אחת לשבוע. “התרומה של חברות ההזנק לכלכלת ישראל עצומה,” אמר, “עם זאת, יש בעיות לאומיות בישראל המעיבות על המצב. צמצום הפערים החברתיים הוא משימה לאומית רבת חשיבות, ולטכניון תפקיד מרכזי בשילוב אוכלוסיות חלשות יותר, כגון ערבים וחרדים, בחברה הישראלית.” עם זאת, הוא הדגיש, חשוב מאוד לטפל בנושא בלי לפגוע בתנופת היזמות והצמיחה. “אם נבדוק אילו מדינות OECD  צמצמו את האי-שוויון בתוכן בשנים האחרונות, נגלה שאלה יוון, ספרד וצרפת. לכן חייבים להיזהר מאוד.”

בתמונה (מימין לשמאל): נשיא הטכניון פרופסור לביא, ג’ונתן מדווד ונשיא הטכניון לשעבר, פרופסור יצחק אפלויג . צילום : יואב בכר, דוברות הטכניון

הסתיימו אירועי הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון לשנת 2013, הם החלו במוצאי שבת בקבלת פנים חגיגית של נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ואשתו לינה ב”בקתה ביער” בבית אורן, בהשתתפות בכירי הכלכלה והמשק הישראלי; מנכ”ל “מיקרוסופט” ישראל דני ימין, המשמש כיו”ר הוועד המנהל של הטכניון היה בין המשתתפים, כמו גם  היזם בוגר הטכניון יוסי ורדי.

בבוקר יום ב’ נטעו שני חתני פרס נובל, הפרופסורים דני שכטמן ואלווין רוט, עצים בשדרת כלות וחתני פרס נובל בגן לורי לוקיי בטכניון. פרופסור שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון קיבל את הפרס בכימיה בשנת 2011 על גילוי הגביש הקוואזי-מחזורי ופרופסור רוט קיבל את הפרס בכלכלה בשנת 2012.

“הייתי בן חמש כשנטעתי את העץ הראשון שלי”, סיפר פרופסור שכטמן. “זה היה בגן בר אילן ברמת יצחק. העץ עדיין נמצא בגן. מאז, נטיעת עץ מלווה אצלי תמיד בתחושה של יצירה ושמחה על הפיכת ארצנו לירוקה”.

פרופסור רוט סיפר שהוא אמנם לא נטע עץ בהיותו בגן, אך תרם לקרן הקיימת לנטיעת עץ. “מאז אני מחפש את העץ הזה בביקורי בישראל”, אמר. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, השיב לו שמעתה הוא יידע למצוא את העץ שלו, בשדרת כלות וחתני פרס נובל בטכניון.

בשעות הערב של יום שני התקיים באולם צ’רצ’יל בטכניון טקס הענקת תארי “דוקטור לשם כבוד”. בין המקבלים השנה פרופסור אלווין רוט, על תרומותיו החשובות לתחומים של תורת המשחקים, עיצוב שווקים וכלכלה ניסויית, אילן בירן יו”ר רפאל היוצא, אלישע ינאי נשיא ומנכ”ל מוטורולה ישראל לשעבר ובעל חברה משלו העוסקת בטכנולוגיה עילית, סטיבן אמרסון תורם לתכנית “תגלית”, המעורב בתכנית “Stand with us” להכשרת מנהיגים פרו ישראליים ב-40 מכללות בארצות הברית בניסיון לסייע להם לספק לעמיתיהם לספסל הלימודים מידע מדויק ואמין, חף מהשמצות על ישראל, יורם אלסטר, אלפרד בר, משה בלום, דניאל רוז ופרופסור ג’יסון שפייר.

בתמונה: נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ומקבלי תואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2013. צילום: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

“לכוח המיחשוב הגובר השפעה משמעותית על שוק העבודה”. כך אמר פרופסור אלווין רוט, חתן פרס נובל בכלכלה (2012), בכנס שנערך בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון לזכרו של פרופסור אוריאל רוטבלום. אמש קיבל פרופסור רוט תואר “דוקטור לשם כבוד” במושב הקורטוריון (חבר הנאמנים).

פרופסור רוט הדגיש כי לכוח המיחשוב הגובר השפעה משמעותית על ה”שידוך” בין מעסיקים המחפשים עובדים לבין מועמדים פוטנציאליים – התאמה המאופיינת בכשלי שוק רבים. “מדובר בהתאמה מורכבת מאוד, שמצריכה אלגוריתמים מתקדמים.”

פרופסור רוט פרש מהלימודים בתיכון בגיל 16 לטובת לימודים באוניברסיטת קולומביה, והפך לאחד החוקרים המובילים בתחום של “עיצוב שוק”. הוא החל את מחקריו בסוגייה של שיבוץ רופאים מתמחים לבתי חולים, וכך פיתח את שיטת השיבוץ הנהוגה כיום בארה”ב. בין השאר הוא עסק בהתאמה אופטימלית בין מועמד לבין מקום עבודה, בין סטודנט לאוניברסיטה, בין תורמי איברים לבין חולים הזקוקים לאברים אלה, וכו’. בהרצאתו בטכניון הוא התמקד במורכבות הייחודית של שיבוץ פסיכולוגים קליניים במקומות עבודה כאשר מדובר בזוגות של מתמחים (שהכירו במסגרת הלימודים, וכעת מחפשים עבודה באותו אזור).

פרופסור רוט זכה בפרס נובל (יחד עם פרופסור לויד שפלי) על פועלו החלוצי בתחומים של עיצוב שוק (market design), תורת המשחקים ועוד. גישתו חורגת מ”הנחת הרציונליוּת”, העומדת בבסיסן של תיאוריות כלכליות רבות, ומציעה כלים אחרים לחיזוי התנהגות כלכלית. פרופסור רוט היה בעבר חבר בוועדה האקדמית של קורטוריון הטכניון, והשבוע הוא קיבל תואר “דוקטור לשם כבוד” מטעם הטכניון – “כהכרה בתרומותיך רבות המשמעות לשטחים של תורת המשחקים, עיצוב שווקים וכלכלה יישומית; כהוקרה על יישום תאוריה כלכלית לפתרון בעיות בעולם המעשה, וכתודה על מסירותך העמוקה למדינת ישראל, לאקדמיה בישראל ולטכניון”.

פרופסור רוט סיפר על שותפותו רבת השנים עם פרופסור אוריאל רוטבלום ז”ל– השניים עשו את הדוקטורט בסטנפורד באותה תקופה. “אוריאל היה אדם מבריק וחכם, מסור מאוד לעבודתו, וגם כשמילא תפקידים ניהוליים (דיקן, למשל) לא הזניח את המחקר. הוא היה מסור מאוד גם למשפחתו, והתגאה מאוד בילדיו. פעמים רבות, כשנתקלתי בבעיה שלא הצלחתי לפתור, התקשרתי אליו והוא סייע לי מאוד.”

בכנס השתתפו גם פרופסור אד קפלן, המתמחה בהקצאת משאבים במלחמה בטרור, וד”ר גיא רוטבלום, בנו של אוריאל, העובד בחברת “מיקרוסופט” בעמק הסיליקון.

חקר ביצועים הוא ענף מחקר, שבמסגרתו מפותחות ומיושמות שיטות מתמטיות במטרה לנצל באופן המיטבי משאבים מוגבלים.

בתמונה: פרופסור רוט (מימין) מקבל “דוקטור לשם כבוד” מידיו של פרופסור הלל פרת, דיקן בית הספר ע”ש ג’ייקובס ללימודים מתקדמים. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

40 סטודנטים חרדים יתחילו לימודיהם במכינת הטכניון בשבוע הבא. “כשהודיעו להם שהפתיחה תהיה ב-16 ביוני, השאלה הראשונה הייתה: מתי זה”? סטודנט חרדי: “הרבנים מעודדים לימודים גבוהים כשפונים אליהם באופן פרטי, לא בקבוצות”

“בשנת 1960 היוו התלמידים החרדים 6% מקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בארץ”, הוסיף ד”ר גל. “כיום הם כבר 30% ובעוד 12 שנים הם יהוו 40%. מדברים היום רבות על השוויון בנטל, אבל הבעיה העיקרית של החרדים היא כלכלית והם חייבים להשתלב בשוק העבודה בגלל עוניים. הדרך לשלבם היא חינוך ולימודי ליבה כבר בבתי הספר היסודיים שלהם. אבל זה לא יכול להיכנס לשם בכפיה”, הדגיש.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, דיווח שבשבוע הבא יתחילו 40 חרדים ללמוד במכינה הקדם אקדמית בטכניון. לאחר שלושה חודשים ייקבע מי מהם מתאים להיות הנדסאי ומי מהנדס. המתאימים לבית הספר להנדסאים ימשיכו עוד שמונה חודשי מכינה, והמתאימים לטכניון ימשיכו עוד כשנה. “על הפער התרבותי הקיים יעיד המקרה הבא”, סיפר פרופסור פייגין. “כאשר הודענו לסטודנטים שהמכינה תיפתח ב-16 ביוני, השאלה הראשונה שלהם הייתה: ‘מתי זה’? אנו בטכניון מכבדים את הסטודנטים החרדים, ערים לפער החברתי וסיסמתנו היא: ‘נפרדים אבל שווים’. אנו תומכים בהם בכל היבט אפשרי, גם כלכלי, אבל לא מתפשרים על דרישותינו האקדמאיות מהם”.

מנהל המכינה הקדם אקדמית בטכניון, פרופסור דן זילברשטיין, אמר: “הסטודנטים החרדים שלנו הם הרבי עקיבא של המאה ה-21. ההיענות של הציבור החרדי ללימודים הקשים בטכניון – רבה ומפתיעה. בשבוע שעבר הגיע אלינו רב מאשדוד, עם 70 מתלמידיו, כדי להכיר את המכינה. הוא אישר להם בו במקום ללמוד אצלנו”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי הסטודנטים החרדים הם יוצאי דופן, טיפה בים, מודל לחיקוי. “כדי שיהיה כאן שינוי בקנה מידה לאומי, על הממשלה להתערב ולסייע. אנו בטכניון הוכחנו שזה אפשרי. עתה הממשלה צריכה לעשות את המהפיכה בחינוך החרדי”.

יהודה , בן 23, נבחן אתמול בבחינות הכניסה לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, ואם יתקבל – הוא יהיה הרופא החרדי הראשון שלמד בארץ. את המכינה של הטכניון במכללה החרדית “מבחר” בבני ברק, הוא סיים בממוצע 99. “אשתי נישאה לי כי חשבה שאהיה דיין רבני”, סיפר. “כאשר סיפרתי לה על רצוני ללמוד רפואה, היא תמכה בי מכל הלב. הורי עוזרים לנו כלכלית וגם חברי תומכים בי. כשהתחלתי ללמוד נשאלתי איך לחלק 36 ב-6. לא ידעתי. כל חברי לכיתה, 17 במספר, כבר יודעים מתמטיקה הרבה יותר מסובכת היום. אנו נהיה מודל לצעירים חרדים רבים. נספר על הטכניון בבתי הכנסת, נאמר להם שבטכניון הם יכולים לקבל כרטיס כניסה למעסיקים רבים וכך הם יוכלו לפרנס את משפחתם בכבוד”.

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, פרופסור ארנון בנטור, אשר הקים את מכינת הטכניון בבני ברק, אמר כי הסטודנטים לומדים שם גיאודזיה ולכולם כבר הובטחה עבודה במקצוע נדרש זה. 40 סיימו את המכינה השנה, 20 מתוכם ממשיכים בלימודי הנדסה.

ישראל גולד, בן 33, סיים את המכינה בטכניון בהצלחה ולומד בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול. הוא נשוי ויש לו ארבעה ילדים. “בן 19 נישאתי, בגיל 20 כבר הייתי אבא”, סיפר לחברי הקורטוריון באנגלית שוטפת. “הבנתי שעלי לפרנס את משפחתי. התגייסתי לצה”ל והיום אני משרת במילואים. הבנתי מהר מאוד ששוק העבודה לא יתייחס אלי בלי חינוך. נרשמתי למכינה בטכניון. לימדו אותי אנגלית ואלגברה. לא ידעתי את ה-A-B-C. היה מאוד קשה אבל מחוייבותי למשפחתי דירבנה אותי”.

אהרון דויטש מסיים לימודי הנדסה אזרחית בימים אלה וממשיך לתואר שני. “עד לפני שש שנים, כל שידעתי היה מסלול חדר-ישיבה-חדר. לא ידעתי דבר, חוץ מחשבון של חנות מכולת. אני נשוי ואב לשלושה, ועובד תוך כדי הלימודים. הטכניון עוזר מעל ומעבר ורק בדבר אחד הוא לא מוותר לנו – ברמת הלימודים. כאן הוא לא מתפשר”.

ד”ר ראובן גל סיכם ואמר שהתברר שלתלמידי הישיבות יש יכולת לימוד יוצאת דופן, ויש ללמד אותם אנגלית, מתמטיקה ומחשבים במסגרת לימודית מחוץ לישיבה. “לכפות על בתי הספר שלהם לימודי ליבה – פשוט לא יילך”, הדגיש.

בתמונה (מימין לשמאל): ישראל גולד ואהרון דויטש . צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון

כפועל יוצא של יוזמת משרד הקישור בטכניון, מכון המתכות של המוסד עורך מחקר מקיף עבור חברת מתכות סינית. המחקר מהווה מודל לשיתוף פעולה בין הטכניון לחברות סיניות.

ארבעים אנשי עסקים וממשל סינים ממחוז ג’יאנגסו בסין ביקרו היום בטכניון ונפגשו עם פרופסור נועם אדיר, סגן המשנה לנשיא למחקר. פרופסור אדיר הציג בפני חברי המשלחת את הטכניון ואת הישגיו. מר אלכס גורדון, ראש משרד הקישור, סקר את דרכי שיתוף הפעולה בין הטכניון לסין, והדגיש את הפוטנציאל שלו.

ביקור המשלחת התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין חברת המתכות הסינית SUZHOU JINCANG ALLOY NEW-MATERIAL למכון המתכות של הטכניון, העורך עבור החברה מחקר היתכנות בנושא שריון סגסוגות נחושת על-ידי חלקיקים קרמיים עדינים קטנים.

החברה הסינית מסגסגת ויוצקת מוצרים גדולים ביציקה רציפה (continuous casting). החברה נדרשת לקושי גבוה ממוצריה בכדי לתמוך באילוצים טכנולוגיים של רכבות מהירות. תהליך הקשיית המוצרים יקר מאוד עבורם ולכן הם מחפשים שיטות חלופיות.

מבחינת הממשל הסיני, שיתוף הפעולה בין הטכניון לחברה מהווה מודל פעולה לחברות תעשייה סיניות אחרות והוא שיזם את הגעת המשלחת מתוך רצון לעודד שיתופי פעולה כאלו בעתיד.

בסיום הביקור התקיים טקס לציון שיתוף הפעולה בנוכחות אנשי ממשל , נציגי השגרירות הסינית בארץ ונציגי החברות. החברה הסינית העניקה למוסד הטכניון מגן לציון שיתוף הפעולה המחקרי.

בתמונה: פרופסור אדיר מציג למשלחת הסינית את הטכניון. צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

בשאלה זו תתמקד השנה תחרות ה”טכנוראש”, הנערכת בטכניון זו הפעם ה-11

כיצד ניתן להעיף אשכול בלונים בדרך המסובכת ביותר? חמש קבוצות יתמודדו בטכניון עם אתגר “מכונת גולדברג” וינסו, כל אחת בתורה, לשחרר לאוויר אשכול בלונים בתגובת שרשרת מורכבת, תוך הפעלת מספר השלבים הרב ביותר. התחרות נקראת השנה “גולדריתם”.
“מכונת גולדברג” הוא כינוי שניתן למערכת מסובכת מאוד, המורכבת מחלקים רבים ולעתים שונים מאוד באופיים, המבצעת תהליך ארוך, צעד אחר צעד בתגובת שרשרת, על מנת לממש בסופו פעולה פשוטה ביותר. הכינוי למכונה ניתן על שמו של הקריקטוריסט האמריקאי רוב גולדברג, שהתפרסם ביצירת קריקטורות המתארות מערכות מסוג זה.

גיא רוזנפלד, סטודנט שנה ב’ בפקולטה למכונות, המרכז השנה את התחרות, אמר: “ככל שתהיינה יותר פעולות בפעולת השרשרת שיבנו הסטודנטים, שתחל בקריסת חמש אבני דומינו ותסתיים בשחרור הבלונים, תקבל הקבוצה יותר נקודות. כבכל שנה, תזכה הקבוצה המנצחת בפרס כספי בסך של 10,000 ₪.”

לפני התחרות יציג פרופסור אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות לקהל הרחב רובוטים שיתחרו מול אנשים בקליעת כדור לסל ובזריקת פריזבי. חן צרפתי, סטודנט שנה א’ מהטכניון ואלוף העולם בהטסת מסוקים זעירים יציג מפגן אווירי.

תחרות ה”טכנוראש” מתקיימת זו הפעם ה-11, לזכר ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל, מאז התחרות הראשונה “ביצקופטר” בשנת 1997.
ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003. התחרות והפרסים ממומנים על ידי ד”ר רוברט שילמן (“ד”ר בוב” בפי כל), שהשתלם בטכניון.

זה יהיה ערוץ קבלה נוסף על הערוץ הקיים והוא יתבסס על בחינות השלמה במתמטיקה ופיסיקה; זו אחת מהמלצותיה של הוועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שהסנט אישר

נשיא הטכניון אמר כי הוא רואה באישור ההמלצות תפנית הסטורית והבטיח כי הסטודנטים ימשיכו לעמוד במרכז העשייה הטכניונית. “אישור המלצות הוועדה הוא שלב נוסף במשימה שהצבתי לפני – לשפר את איכות ההוראה בטכניון ואת היחס לסטודנט, ולבצע חריש עמוק באווירה הכללית בקמפוס”, הדגיש.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי הנהלת הטכניון תדון בהמלצה ובדרכים ליישומה בתאום עם שאר אוניברסיטאות המחקר.

המלצה נוספת שהתקבלה היא קיצור כל סמסטר בשבוע (ל-13 שבועות) וביטול הבחינות במהלך הסמסטרים. בכל סמסטר תהיה חופשה מלאה בת שבוע.

שינוי נוסף יאפשר לדיקנים להעביר מרצה שלא שובץ להוראה במקצועות יסוד/בסיס – בין אם מבחירתו האישית או מחוסר התאמתו להוראה במקצועות אלה – לתפקידי תמיכה בהוראה.

פרופסור לביא הדגיש כי משימה נוספת העומדת בפני הטכניון היא גיוס חברי סגל חדשים. בשנה האחרונה גוייסו 35 חברי סגל חדשים, 25% מהם נשים. נשיא הטכניון הביע תקוותו כי בעתיד יגדל אחוז הנשים בין חברי הסגל בטכניון. הוא הודיע כי בעשר השנים הבאות יש כוונה להכפיל את מספר הדוקטורנטים בטכניון.

מושב הקורטוריון יימשך ארבעה ימים ומשתתפים בו מאות חברים, מהארץ ומחו”ל.

בתמונה: פתיחת מושב הקורטוריון: (מימין לשמאל) יו”ר הוועד המנהל, נשיא “מיקרוסופט” ישראל דני ימין, היזם יוסי ורדי ונשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו תוכנה להפעלת טלפון חכם לעיוורים, המודיעה למשתמש בקול על איזה כפתור הוא לוחץ. חיוג, שליחת מסרונים וכיוון שעון מעורר באמצעות הטלפון החכם הן פעולות יומיומיות  פשוטות מאוד עבור רוב בני האדם. עולמו של העיוור שונה לגמרי, הטלפון נטול הכפתורים מונע ממנו את השימוש במכשיר ורוב הפעולות בו אינן אפשריות עבורו.

במשך חצי שנה פיתחה קבוצת סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון : אמיר מזרחי, אמיר בלומנטל, עמית יפה, מיטל מסינג, אוליביה הופמן, ירון אוסטר ורומן גורביץ’ את “Vision” , תוכנה להפעלת טלפון חכם לעיוורים וכבדי ראייה. האפליקציה הייחודית פותחה במסגרת הקורס “פרויקט שנתי בהנדסת תוכנה”, בהנחיית פרופ’ יוסי גיל וסביח אגבאריה.

האפליקציה המותקנת על גבי הטלפון החכם (אנדרואיד), מותאמת לשימושים הרגילים של הטלפון ובכל לחיצה מודיעה למשתמש בקול ברור על איזה כפתור הוא לוחץ. בעזרת האפליקציה יכול המשתמש לחייג, לדעת מי מתקשר אליו, לדעת מה השעה, לקרוא מסרונים ואפילו לדעת היכן הוא נמצא. בנוסף, מאפשרת האפליקציה לכוון שעון מעורר, לדעת אילו שיחות לא נענו, למצוא אנשי קשר ואפילו לשלוח אות מצוקה, הנקלט אצל בן משפחה. האפליקציה פותחה על ידי הסטודנטים כתרומה לקהילה ותינתן להורדה בחינם.

“במסגרת הקורס קיבלנו את החופש לבחור באיזה פרויקט להתמקד. לאחר הרבה התלבטויות החלטנו לפתח משהו לטובת הכלל ולא לצרכים מסחריים,” סיפר עמית יפה, סטודנט שנה ד’ בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, שהיה שותף לפיתוח. “באופן אישי הכרתי את הנושא וידעתי שזה תחום שצריכים בו עזרה וישמחו לחדשנות. במהלך הפיתוח נעזרנו באגודה למען העיוור, תרם לנו רבות וליווה אותנו עדי נתן, החבר באגודה, שבדק את התוכנה מקרוב והעלה בפנינו בעיות ורעיונות שתרמו רבות לפיתוחה. האפליקציה שלנו ייחודית בשוק משום שהיא חינמית. היום רוב האפליקציות לעיוורים הקיימות בשוק עולות הרבה מאד כסף ורובן אינן זמינות בעברית. קיבלנו במהלך הפיתוח עזרה מחברת ‘אהרון’ המפתחת מנוע דיבור בעברית, מ’סמסונג’ שתרמו לנו מכשיר טלפון חכם ומחברת ‘אג’ילו’ האמריקאית שתרמה לנו מערכת תוכנה לניהול הפיתוח.”

פרופ’ יוסי גיל, שהנחה את הסטודנטים סיכם: “הייחודי באפליקציה שפיתחו הסטודנטים שהיא מתאימה לכל מכשיר מסוג אנרואיד, והיא זמינה בחינם וללא כל שינוי בטלפון עצמו.”

בתמונה: הסטודנטים מציגים את האפליקציה החדשה לטלפון החכם. עומדים מימין לשמאל: אמיר מזרחי, רומן גורביץ’, אמיר בלומנטל, אוליביה הופמן ומיטל מסינג. יושבים מימין: עמית יפה, ירון אוסטר. צילום : דוברות הטכניון