אירועי הקורטריון, מינוי היסטורי, תוארי דוקטור לשם כבוד, הנדסה בשירות הרפואה, אות הטכניון, ממציאי המחיר, תרומה של אהבה, בינה מלאכותית ובריאות האדם, ועידת ההייטק, עמיתי כבוד, מנבא נובל, מגזין הטכניון, האקתון לטובה – כל זאת ועוד מחכים לכם עכשיו בניוזלטר יוני 2022 – לחצו כאן לקריאה
הדס בן עטייה הצטרפה למסלול בשנה השנייה של התואר הראשון. לדבריה, “במבחני הקבלה לתוכנית התבקשנו ללמוד מאמר פורץ דרך בתחומי העיסוק של הנדסה ביו-רפואית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה התנסיתי בחקר תחום חדש השונה מתוכנית הלימודים של הטכניון. זו הייתה התנסות ראשונה בקריאת מאמר בצורה ביקורתית ומחושבת ובשימוש בכלים הבסיסיים הדרושים בעולם המחקר והפרויקטים.”
במהלך הלימודים בתוכנית התנסתה הדס בפרויקטים מגוונים, תחילה במעבדתה של ד”ר לימור פרייפלד, שם התנסתה בפן המעבדתי ובפיתוח אלגוריתמים, ובהמשך במעבדתה של פרופ’ יעל יניב, בפרויקט שעסק באנליזה של אותות ביולוגים לטובת חקר הפרעות בקצב הלב. “הפרויקט איפשר לי ללמוד כלים חדשים, להתנסות בעיבוד אותות בצורה פרקטית ולממש כלים שלמדתי בקורסים עבור נתוני אמת. התוכנית כולה אפשרה לי להתנסות במחקר בתחומים שונים, לממש עקרונות שלמדתי במהלך התואר הראשון ולקדם את הידע מהתיאוריה לפרקטיקה. בתוכנית ניתנה לי ההזדמנות להתעמק בעולם עיבוד האותות הרפואיים וכך מצאתי את תחום המחקר שמעניין אותי ובו אני עוסקת כיום.”
כיום לומדת הדס לתואר שני במעבדתו של ד”ר מוטי פריימן בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. לדבריה, “במהלך הדרך רכשתי כלים שמאפשרים לי להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרים שאני פוגשת בעבודתי כמהנדסת אלגוריתמים.”
לפרטים על התכנית – לחצו כאן
מור (27) סיימה בהצטיינות תואר בהנדסת מכונות ואחיה איתמר (30) קיבל את התואר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. לאור העובדה שלפני הטקס הכללי התקיימו טקסים נפרדים בפקולטות אמרה מור בהומור: “אמרתי להורים שיילכו לטקס של הילד המועדף עליהם.”
אולם לאמיתו של דבר, האחים ברטל מפרגנים זה לזו ולהיפך, ושניהם כבר הוכיחו את מצוינותם גם מעבר לתואר הראשון; מור עושה חיל בתפקיד מעניין בתעשיות הביטחוניות ואיתמר מצטיין בלימודי התואר השני בהנדסת מכונות.
את השיעור הראשון שלהם בטכניון למדו ביחד. “ישבנו יחד בכימיה כללית ושלחנו סלפי לאמא,” מספרת מור. “זה היה מרגיע להתחיל את התואר בידיעה שיש לך עם מי לשבת ועם מי ללמוד.” בנוסף לתמיכה ההדדית ולחוויות הדומות מציינים השניים מקור תמיכה משמעותי נוסף – סבתא לאה. למזלם היא מתגוררת בקרבת שער הטכניון וביתה שימש אותם כמקום מפגש, לימוד ורגיעה. “מבחינתנו מגיע לה תואר של כבוד מהטכניון,” הם מסכמים יחד בחיוך רחב.
מבחינתה של מור, הבחירה ללמוד הנדסה בטכניון הייתה טבעית. “תמיד הייתה לי אוריינטציה ריאלית. בתיכון למדתי אלקטרוניקה ופיזיקה ובצבא מילאתי תפקיד טכני בחיל הים. ידעתי שאהיה מהנדסת כשאהיה גדולה.” אחרי התלבטות בין הפקולטה להנדסה ביו-רפואית להנדסת מכונות בחרה באפשרות השנייה.
איתמר, לעומתה, לא חשב בתקופת התיכון על לימודי הנדסה בטכניון או בכלל. “הייתי תלמיד הומניסטי. הגברתי בתיכון ערבית והיסטוריה וממש לא הייתי בעניין של מספרים, אבל בזכות החשיפה לאתגרים טכניים בזמן השירות הצבאי בחיל הים הבנתי שזה תחום שארצה ללמוד.” את התואר הוא התחיל בהנדסת בניין אבל באמצע המסלול בחר לשנות כיוון ולהתמקד בהנדסת מים, בעיקר בגלל הרצון לעסוק יותר בטכנולוגיה ובחדשנות.
במובן מסוים עונה משפחת ברטל להגדרה “משפחה טכניונית”. בנוסף לשני הבוגרים הטריים, אחותם הצעירה מסיימת בימים אלה שנה ראשונה בלימודי רפואה, דודתם ד”ר סמדר שולמי היא חוקרת בטכניון (בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון) והאֵם היא בוגרת הטכניון בהנדסת מכונות, בדומה למור. מור מציינת שכשהחלה את הלימודים בטכניון, רבע מהסטודנטים החדשים בפקולטה היו נשים; אימה, לעומת זאת, הייתה אחת משתי סטודנטיות בכל המחזור בפקולטה.
ביום קבלת התעודות התפצלה המשפחה, בטקסים הפקולטיים, בין שני האחים: אימם של מור ואיתמר הלכה עם מור לפקולטה להנדסת מכונות, שם למדה גם היא, ואביהם הלך עם איתמר לטקס בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית.
ביום חמישי האחרון העניק הטכניון תעודות תואר ראשון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג. את הטקס הנחתה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. כ-40% מהמסיימים – נשים. הפקולטות המובילות במספר הבוגרים הן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב (362 בוגרות ובוגרים) והפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי (345). 99 סטודנטים סיימו את התואר הראשון בהצטיינות ראויה לשבח ועלו לבמה וקיבלו את התעודה מנשיא הטכניון. שאר הסטודנטים קיבלו את התעודות בטקסים הפקולטיים שהתקיימו לפני הטקס המרכזי או אחריו.
“כל אחת ואחד מכם, הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג, עשה הרבה מאד על מנת להגיע אל היום הזה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “אתם כאן, מלאים גאווה, ובצדק. הטקס היום הוא אמנם סוג של חגיגת סיום, אבל יותר מכך זוהי מסיבה של התחלה. התואר בוגר טכניון הוא כרטיס הכניסה שלכם אל השלב הבא – הזמנה להצטרף לחבורה מובחרת ומפוארת של מי שחלמו, יזמו והגשימו עבור עצמם ועבור המדינה והאנושות כולה. המטען שאתם יוצאים אתו מכאן יסייע לכם להיות אנשי מקצוע מעולים, אבל בעיקר, כך אנחנו מקווים, אנשים טובים יותר – קשובים לצרכיו של האחר ונכונים להושיט יד ולסייע בחיזוק המדינה, החברה והקהילה שבה אתם חיים. היו קשובים לצרכים ונכונים לפעול ולהנהיג באומץ על מנת לפרוץ דרכים חדשות ולרתום את המדע והטכנולוגיה לרווחת כולנו.”
דיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק אמר לבוגרים: “אתם מסיימים את הלימודים כשאתם מצוידים בחוכמה אינטלקטואלית ויצירתיות לא מתפשרת, שתאפשר לכם לזרוע באדמה מציאות רעננה תוך שמירה על מרחבי דמיון שימשיכו להניע אותכם. אני מקווה שעם הידע והמדע שרכשתם בטכניון תשתלו עמוק בתוך האדמה זרעים הנישאים מתוך כושר ההמצאה האינדיבידואלי והקולקטיבי שלכם: זרעי ידע ואמת; זרעים של קהילה וכבוד; זרעים של שינוי.”
בשם הבוגרים דיבר בטקס קרלוס ניג’ם מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, שאמר: “בשמי ובשם חברי אני מבקש להודות לטכניון ולסגל המרצים על השנים הטובות שלמדנו יחד. המסע היה קשה ולא פשוט, אבל למרות הקשיים עלינו לקחת איתנו דווקא את הרגעים הקטנים של האושר, אותם רגעים שהחזיקו אותנו עם הראש מעל המים בתקופות הקשות ביותר, כמו למשל למצוא חניה ליד הפקולטה ולגלות שלא קיבלנו דוח בסוף היום, לקבל את המבחן מהמשגיחה ולגלות שאחת השאלות הופיעה כבר במבחנים קודמים, להבריח כוס קפה לאולם ברבין מבלי שאחראי הבניין יצעק עלינו, או להגיש ערעור והוא יתקבל נגד כל הסיכויים. חברים, תיהנו מהדרך. כסף בא והולך אבל חוויות החיים מלוות אותנו בכל מקום. תשתדלו ליהנות מהחיים.”
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט) ליבי מנש אמרה כי “עכשיו אתם יודעים שהעבודה הקשה השתלמה. קיבלתם בדרך ציונים שהיו דומים למידות נעליים. לפעמים נאלצתם להגיש עבודה בלי שותפים ולפעמים שכחתם שהייתה בכלל הגשה. כעת אתם בוגרי הטכניון, ועם כוח גדול באה אחריות גדולה. ההישגים שלכם תלויים רק בשאלה כמה רחוק הדמיון שלכם יכול להגיע.”
יו”ר ארגון בוגרי הטכניון דותן בר נוי אמר: “יושבת מולי קבוצת הבוגרים האיכותית ביותר בארץ – ובטופ העולמי. התקבלתם לטכניון בזכות מצוינותכם, וכאן נהייתם עוד יותר מצוינים. כאן קיבלתם כלים להיות מנהיגים, כל אחד בתחום שיבחר בו. בעתיד, כשתסתכלו לאחור על התקופה הזאת בטכניון – תראו שזו הייתה התקופה היפה בחייכם.”
פרופ’ עודד רבינוביץ, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, קרא את הכרזת ההסמכה: “על דעת סנט הטכניון הריני מעניק לסטודנטיות ולסטודנטים את התארים מוסמך למדעים, בוגר למדעים, מוסמך לארכיטקטורה ומוסמך לאדריכלות נוף. ברצוני לברך אתכם לרגל קבלת התואר. עלו והצליחו.”
לסיפורי בוגרים נוספים:
קרדיט תמונות: שרון צור, דוברות הטכניון
לצפייה בטקס:
[su_youtube url=”https://youtu.be/fUS_kcAKf2I” width=”700″ height=”200″]
אני מודה לך, הנשיא פרופ’ סיון, ולכל קורטוריון הטכניון על שהענקתם לי תואר כבוד זה. לכבוד הוא לי להיות חלק מקהילת הטכניון.
לכל הבוגרים היום – איחוליי!
כמדען וכיהודי זהו כבוד עצום עבורי לקבל מכם תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.
חוקרים בטכניון הובילו חידושים בדלקים חלופיים המסייעים בצמצום שינויי האקלים. בזכות מחקרם של חתני פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’-מחקר אברהם הרשקו בנושא פירוק חלבונים בתיווך אוביקוויטין אנו מבינים טוב יותר את בריאות האדם. שיתוף הפעולה הראשון מסוגו של הטכניון עם אוניברסיטת קורנל מוביל לפריצות דרך ב-connective media, בטכנולוגיות רפואיות ובהנדסה אורבנית.
אולם אף אחת מהצלחות אלה לא הייתה מתאפשרת ללא אומץ ואופטימיות – האומץ של פאול נתן, שפעל להקמת אוניברסיטה בישראל שתשפר את חייהם של יהודים בתקופה שבה נאסר עליהם ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים באירופה, והאופטימיות של ד”ר חיים ויצמן ואלברט איינשטיין שסירבו לאפשר לחזון הקמת הטכניון לדעוך בשל קשיים פיננסיים שפקדו אותו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים.”
אם אתם מרגישים כפי שאני הרגשתי ביום סיום לימודיי באוניברסיטה, אתם ודאי חושבים על כל העבודה הקשה שנדרשה מכם כדי להגיע עד הלום, אבל דעו לכם – זה היה החלק הקל. הייתה לכם תוכנית לימודים ועשיתם את המוטל עליכם כדי לסיימה. מה שהופך את הפרק הבא למאתגר – אך גם מלהיב יותר – הוא שאין תכנית לימודים מוגדרת. הפרק הבא הוא כולו קורסי בחירה, והבחירות שלכם יגדירו את עתידכם.
לא אוכל לומר לכם מהן הבחירות הנכונות לכם מפני שאנחנו אנשים שונים, הבאים מרקעים שונים ומנסיבות שונות. מה שאוכל לעשות הוא לשתף אתכם בכמה אמיתות פשוטות שלמדתי לאורך הדרך, העשויות לסייע לכם לבחור נכון עבורכם ועשויות לסייע לכם לשנות את העולם (או לפחות את חלקת אלוהים הקטנה שלכם).
ראשית, קביעת יעדים שאפתניים ביותר, שנראים לכאורה בלתי אפשריים, אינה מרסנת את כושר ההמצאה האנושי אלא נותנת לו דרור. לכן תמיד עליכם לכוון גבוה. אם תכוונו לשינוי הדרגתי, ייתכן שתשפרו משהו שמישהו אחר עשה, וזה נהדר. אבל רק כאשר מכוונים לשינויים משמעותיים – במטרה להשיג מה שנראה לכאורה בלתי אפשרי – רק אז יכולים לנצל את מלוא הפוטנציאל הגלום ביצירתיות שלכם, לגלות דרכים חדשות לחלוטין לפתור בעיה ולחולל פריצות דרך אמיתיות.
יעד שאפתני אינו מבטיח כמובן הצלחה. למעשה, סביר להניח שבפעם הראשונה שתחתרו למטרה שאפתנית, הכישלון יגבר על ההצלחה.
שנית, ובהמשך לסעיף הקודם, חוסן חשוב לא פחות מהצלחה ראשונית. הכישלונות שלנו יכולים ללמד אותנו אף יותר מההצלחות. לכן, כאשר משהו שהחלטתם לעשות אינו מתרחש כמתוכנן, אל תרימו ידיים; נסו להבין מדוע זה לא עבד ולהשתמש בידע הזה בניסיון הבא. כך העולם מתקדם.
שלישית, האופטימיות מידבקת. למדתי זאת מהוריי – במיוחד מאמי – וזה היה אחד המרכיבים המרכזיים שנתן השראה לעמיתיי בפייזר לכוון גבוה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי.
מובן שלנוכח העובדה שעולמנו ניצב מול איומים שונים – מלחמה, מגפה ושנאה גזעית ועוד – ייתכן שתשאלו את עצמכם: “כיצד אוכל להרגיש אופטימיות בעולם שנראה כה קודר?”
יש סיבות רבות להיות אופטימי ובהן…
כושר ההמצאה האנושי. בני האדם הוכיחו את יכולתם לפתור בעיות, וחידושים בטכנולוגיות דיגיטליות ובביולוגיה הכינו אותנו לקראת התקדמות משמעותית במאבק נגד מחלות.
חמלה אנושית. כפי שהזכירו לי במהלך ביקורי השבוע ב”יד ושם”, החמלה של מי שסייעו ליהודים להימלט בתקופת השואה מעוררת יראת כבוד, ואפשר לראותה כיום אצל מי שמקבלים בברכה פליטים מאוקראינה, מאפגניסטאן ומאזורים אחרים בעולם.
אומץ לב. הנה שוב המילה הזו. האומץ לנסות משהו חדש, לקרוא תיגר על הסטטוס קוו, לצאת נגד אי צדק, הוא תכונה רבת עוצמה, וגם מעשי האומץ הפעוטים ביותר יכולים לחולל מהפך בעולמנו.
אסיים את דבריי בציטוט של אדם שרבים כינו הפילוסוף הגדול בכל הזמנים – ואשר על שמו קרויה האוניברסיטה שבה למדתי: אריסטו. “מצוינות לְעולם אינה מקרה. היא בחירה מבין אפשרויות רבות. בחירה, לא גורל אקראי, היא שקובעת את גורלך”.
כאשר אתם ניצבים מול מגוון האפשרויות העומדות בפניכם במסעכם, זיכרו תמיד לכוון גבוה, לגלות חוסן ולשמור על אופטימיות בכל מעשיכם. אם תעשו זאת, תופתעו ממה שתוכלו להשיג – ומעוצמת השפעתכם.
אני מודה לכם שוב על שהזמנתם אותי להיות חלק מאירוע חגיגי זה ומאחל לכולכם הצלחה רבה.
מזל טוב ובהצלחה.
הטקס להענקת תואר לשם כבוד לד”ר אלברט בורלא בטכניון:
[su_youtube url=”https://youtu.be/1rFqplsguXQ” width=”700″ height=”200″]
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו”ר ומנכ”ל פייזר ד”ר אלברט בורלא. האירוע התקיים במהלך טקס הענקת תואר בוגר טכניון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ”ג. ד”ר בורלא קיבל את התואר מהטכניון “בהוקרה על מנהיגותו המופתית בפיתוחו המהיר של חיסון בטוח ויעיל לקורונה; ברחשי תודה על הובלת מהלך כביר נוכח משבר עולמי; ובהערצה על מחויבות חסרת פשרות ועל יוזמה חלוצית ומקורית המבטאת את הערכים ואת הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מצוינות בחדשנות מדעית.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “כיו”ר מועצת המנהלים של חברת פייזר הוביל ד”ר בורלא את המאמץ המורכב לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה בזמן שיא. פיתוח החיסון לקורונה הוא הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבותם של המדע ושל המחקר הבין-תחומי. החיסון סייע בחילוץ העולם מהמשבר שנקלענו אליו בעקבות התפרצות המגפה בסוף 2019. סיפורו המשפחתי של ד”ר בורלא, בן לניצולי שואה מסלוניקי, הוא סמל לחיותו המופלאה של העם היהודי וליכולת ההתחדשות שלו לאחר השואה.”
ד”ר אלברט בורלא אמר בטקס “זהו כבוד עצום עבורי לקבל מהטכניון תואר כבוד ולברך את בוגרי הטכניון החדשים. מאז פתיחת שעריו ב-1924, הטכניון הוא מופת לא רק לישראל אלא גם לאנושות כולה. סיפורו של הטכניון, בדומה לסיפורה של פייזר, החברה שלי, הוא סיפור של חדשנות אך גם של אומץ לב ואופטימיות – שלושה מרכיבים שסייעו במימוש פריצות דרך טכנולוגיות שנועדו להפוך את העולם למקום טוב יותר.
“חדשנות, אומץ לב ואופטימיות מאפיינים את עמיתיי בפייזר. נדרש אומץ כדי להחליט על שימוש בטכנולוגיית mRNA בחיסון הקורונה שפיתחנו עם BioNTech. האומץ הזה סייע לנו לפתח חיסון בטוח ויעיל תוך תשעה חודשים בלבד. יתר על כן, אומץ הלב חיוני ליישומה של טכנולוגיה זו בתחומי רפואה אחרים ובהם הטיפול בסרטן ובמחלות נדירות. מסענו המוצלח לחיסון הוכיח כי ביכולתנו לעשות את הבלתי אפשרי, ועמיתינו שואבים מכך אופטימיות בלתי נדלית בעבודתם בתחומים אחרים.”
ד”ר אלברט בורלא נולד בסלוניקי בשנת 1961 למשפחה יהודית שחלקה נספה בשואה. משפחתו, שהגיעה ליוון בעקבות גירוש ספרד, עסקה בתכשיטנות וביהלומים ועסקיה התפרשו על פני ארצות רבות. קהילת סלוניקי, שהייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון, מנתה בשנות השלושים כ-80 אלף איש; כשני שלישים מהם נספו בשואה.
ד”ר בורלא אמר לבוגרי הטכניון בטקס כי עליהם לאמץ את כושר ההמצאה, החמלה והאומץ כערכים מנחים. “במסעכם בעתיד תידרשו לבחור בין אלטרנטיבות רבות ושונות, ועליכם לזכור תמיד לכוון גבוה, לא להישבר מול אתגרים ולא לאבד את האופטימיות. אם כך תנהגו, תופתעו ממה שתצליחו להשיג – ומהשפעתכם על העולם.”
ד”ר בורלא השלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי והוא דוקטור ברפואה וטרינרית ובביוטכנולוגיה של הרבייה. בשנת 1993 הצטרף לחברת הענק פייזר, מחברות הביו-פרמצבטיקה המובילות בעולם, ומאז מילא בה שורה של תפקידים. הוא הוביל את פיתוח הנוגדנים בחברה והיה נשיא VOC – החטיבה העולמית המובילה את החיסונים, האונקולוגיה ובריאות המטופל בפייזר. באוקטובר 2018 הוא התמנה למנהל התפעול הראשי של פייזר, ב-2019 מונה למנכ”ל החברה ומאז 2020 הוא גם יו”ר פייזר.
בשנים האחרונות הוביל ד”ר בורלא את פייזר בהידוק הקשרים עם חברות טכנולוגיה ובאימוצן של טכנולוגיות חדשניות כגון בינה מלאכותית. בתחילת שנת 2020, בעקבות ההתפרצות העולמית של מגפת הקורונה, הוא רתם את רוב משאבי החברה לפיתוח החיסון לנגיף, תוך עמידה בלוחות זמנים מאתגרים. לאורך כל הדרך הבטיח ד”ר בורלא כי לא יתפשר על בטיחות החיסון, והאישור התקבל אחרי מחקר נרחב שכלל יותר מ-40 אלף נבדקים. לדברי ד”ר בורלא, “במאבק בקורונה לא יכולנו למצוא שותפה טובה יותר מישראל – מדינה קטנה עם מערכת רפואית מעולה ודיגיטציה של התיקים הרפואיים, מדינה שביכולתה לערוך את מבצע החיסונים בהצלחה ולתעד אותו היטב.”
דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט אינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג’ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ’ר (1989), יצחק רבין (1990) וד”ר אנגלה מרקל (2021).
לסרטון שהוקרן בטקס לכבוד ד”ר בורלא:
[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=L5mVcBobtdo” width=”700″ height=”200″]
לקראת תום סמסטר האביב, ולרגל אירועי הקורטוריון, ראה אור מגזין מיוחד של הטכניון. במגזין תוכלו לקרוא על כמה מהאירועים החשובים שהתרחשו בטכניון בתקופה האחרונה: הקמת המרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, שיתוף פעולה עםGoogle , הסכם ראשון עם אוניברסיטה פוליטכנית במרוקו, מכשיר ה-MRI המחקרי שהגיע לקמפוס ומרוץ הטכניון בהשתתפות אלף רצים. בעמודי המחקר נציג את מאבק האיתנים התת-מימי בין חיידקים ונגיפים באוקיינוס השקט, ממצאים חדשים הנוגעים למרכז הבקרה המוחי השולט במוטוריקה של הגפיים, השלכותיהם המדאיגות של שינויי האקלים, מנגנון השבירה של גלי הים, חיידקים ביוניים מהונדסים ויצירת חומרים קשיחים על ידי בעלי חיים תת-ימיים. נספר גם על כנסים בנושא אווירונוטיקה וחלל, חשיבה עיצובית וקידום תעשיית המזון ועל יום היזמות הכלל-טכניוני שמשך אליו כ-4,500 סטודנטים. אנו מאחלים לסטודנטים ולסטודנטיות הצלחה במבחנים ולכולכם קריאה נעימה וקיץ נעים ולהתראות בגיליון פתיחת השנה.
לקריאת המגזין – לחצו כאן
השבוע התקיים בטכניון יריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בהשתתפות עשרות סטודנטים לתואר ראשון. ביריד הוצגו עשרות פרויקטים במגוון תחומים תחת הקטגוריות הבאות: האינטרנט של הדברים (IoT), אפליקציות לאנדרואיד, הנדסת תוכנה ותקשורת מחשבים.
רבים מהפרויקטים ביריד, בהובלת איתי דברן ותום סופר מהמרכז לטכנולוגיות חכמות (ICST) במדעי המחשב, רותמים טכנולוגיות שונות למען החברה, לדוגמה מיטת בית חולים חכמה המתריעה על סכנת נפילה, פרוטזת שחייה לקטועי יד, מערכת לייעול חנויות יד 2, רובוט הפותר קובייה הונגרית על סמך פקודות קוליות, אפליקציה לניטור ביתי של זיהום אוויר ואפליקציות לתמיכה בעמותות שונות.
הסטודנטית אלינור גינזבורג, שהתנדבה במשך תקופה במחלקת נוירוכירורגיה ברמב”ם, למדה שניתוחי המוח והטיפולים הנלווים גורמים במקרים רבים לטשטוש ובלבול. כתוצאה מכך מנסים מטופלים לעתים לטפס על מעקה המיטה ונופלים לרצפה. יחד עם ליאור קושרב ותומר רון פיתחה אלינור מערכת המספקת לצוות הרפואי התראה מוקדמת על ניסיונות מסוכנים כאלה.
הסטודנטיות נור שבאט ונואל שיח’ פיתחו מערכת המנתחת ביצועים של גולשים אולימפיים ומספקת מידע על הנתונים המסייעים לגולשים אלה בניצחון. המערכת בנויה על חיישנים ועל אנליזה ממוחשבת של המידע המתקבל מהם ופועלת גם במקומות שאין בהם קליטה סלולרית. היא פותחה בשיתוף מכון וינגייט והפקולטה להנדסה ביו-רפואית.
הסטודנטים נדב קירי, בן שני ונועה רוזנטל פיתחו פרוטזה חכמה המסייעת לקטועי יד לשחות, זאת באמצעות חיישנים המזהים את מיקום הזרוע ורשת נוירונים הלומדת את התנהגותו של המשתמש.
דינה אלכסנדרוביץ’, רחלי צפווצקי ומאיה שטיין פתחו אפליקציה המסייעת בהתנהלות של חנויות לבגדים משומשים. האפליקציה מאפשרת להכניס למערכת כל פריט שמגיע לחנות וכך לנהל את המלאי ולאפשר ללקוחות למצוא בקלות את הבגדים שהם רוצים.
החממה החברתית בטכניון, המתמחה במחקר ובחינוך למעורבות טכנולוגית בקהילה, משתפת פעולה עם המרכז לטכנולוגיות חכמות בפרויקטים אלו, והשנה הייתה מעורבת בחמישה מהפרויקטים שהוצגו ביריד: מערכת לניהול עובדים בעמותת “פעמונים”, אפליקציה המסייעת באיסוף ציוד אלקטרוני למיחזור, לוח תקשורת המסייע לאנשים עם שיתוק מוחין, מערכת תומכת עבור “החצר הנשית” – מרחב נשי רב-תרבותי עבור נערות ונשים במצבי מצוקה וסיכון ומערכת IoT לתמיכה במוגבלי ראייה במפעל מגדל-אור. המערכת האחרונה שולבה גם בפרויקט גמר של סטודנטים במסגרת ‘זרעים של חדשנות’ של הפקולטה לתעשייה וניהול.
לרשימת הפרויקטים המלאה: כאן
הטכניון חנך במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון את פביליון האדריכלות ע”ש אביבה ואנדרו גולדנברג, שהוקם בתרומתם הנדיבה של בוגרי הטכניון ד”ר אנדרו ורעייתו המנוחה אביבה.
חייהם של אביבה ז”ל ואנדרו יבדל”א שזורים בתולדות הטכניון. שניהם בוגרי הטכניון ו”גארדיינז” – תואר השמור למי שסייע לטכניון ברמת התמיכה הגבוהה ביותר. ביוני 2018 קיבלו בני הזוג תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון והכריזו על תרומתם לפביליון גולדנברג.
בטקס החגיגי שנערך בטכניון אמר ד”ר אנדרו גולדנברג: “אני ובנותיי שמחים להשתתף בטקס פתיחת הפביליון שיהיה חלק מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. לי ולאביבה ז”ל היה חזון משותף בנוגע להוראת אדריכלות ולהכשרתם של אדריכלים. כארכיטקטית בעלת שם, פרופסורית לארכיטקטורה ומייסדת משרד אדריכלות, אביבה הייתה אשת מקצוע מצליחה ומסורה. היא ואני החלטנו לסייע לטכניון – וכעת התוכנית עומדת לקראת השלמתה.”
בטקס השתתפו בנותיהם התאומות של אנדרו ואביבה, מאיה וקרן גולדנברג. מאיה גולדנברג סיפרה שהוריה נפגשו לראשונה ב-1967 כסטודנטים בטכניון. “כעת אנחנו עוזרים לדור חדש של סטודנטים לארכיטקטורה להשלים את חינוכם בטכניון ולהפוך לאנשים מקצוע מעולים. אמא שלי הייתה מאושרת לראות את חלומה מתגשם,” אמרה. קרן גולדנברג אמרה: “קשה להתרכז באירוע זה כשאנו אבלים על לכתה של אמנו. הלוואי שהייתה כאן היום לחזות בחלומה קורם עור וגידים.”
אנדרו ואביבה גולדנברג החלו ללמוד בטכניון באמצע שנות ה-60. אנדרו המשיך לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בהנחייתו של פרופ’ יוליוס פרמינגר, ואביבה השלימה את לימודיה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
בראשית שנות ה-70 הם עברו לקנדה כדי שאנדרו יוכל להמשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו. בשנת 1982 הוא התמנה לפרופסור באוניברסיטה זו ומאז הוא שם. הקריירה רבת השנים שלו, שהתמקדה ברובוטיקה, כללה עבודה בצוות עילית בנאס”א ובמועצה הלאומית למדע בקנדה, שם בנה רכיבים לרובוטיקת חלל. אביבה גולדנברג הייתה לאדריכלית בעלת שם. היא ייסדה משרד אדריכלות משלה וכיהנה ב-Centennial College AAT בטורונטו כפרופסורית וכמתאמת התוכנית לטכנולוגיה באדריכלות.
פרופ’ אלונה נצן-שיפטן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים אמרה בטקס: “ברצוני לפתוח בדברים על אישה מיוחדת במינה, גב’ אביבה גולדנברג המנוחה. היא הייתה אדריכלית בעלת שיעור קומה, רעיה, אם וסבתא. היא למדה כאן וסיימה את לימודיה ב-1971. הפביליון הוא דרך נפלאה להנציח את מורשתה של אביבה לדורות. הפביליון אינו רק סמל אלא מקום שבו סטודנטים יירכשו את הכלים הדרושים להם בעולם האדריכלות.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר: “אני מצטער שלא זכיתי לפגוש את אביבה. נזכור אותה דרך הפביליון הזה, שיאפשר לסטודנטים הטובים והמבריקים ביותר להגיע להישגים אדריכליים בחלל סטודיו מודרני. אנו אסירי תודה על נדיבותכם העצומה במהלך השנים. אביבה לא תישכח לעולם. זיכרה ומורשתה יחיו בטכניון, ואנו מצפים לביקורים נוספים שבהם תוכלו לראות את המקום הזה משגשג ושוקק חיים.”
דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יאשה גרובמן אמר כי “זהו כבוד גדול להשתתף בטקס זה. כמה סמלי שהבניין החדש נפתח כמעט מאה שנים אחרי ביקורו של איינשטיין בטכניון
ב-1923. הפביליון הנהדר הזה הוא מרחב הסטודיו הראשון בישראל המיועד לתואר שני. כפי שאמרה איילין גריי: ‘כדי ליצור עלינו לשאול שאלות.’ הפביליון הזה הוא תוצר של שאלות כאלה. אנו מבינים שעלינו להמציא את עצמנו מחדש ואין לנו ספק שהמודל החדש הזה יהיה מופת לחיקוי בתחום האדריכלות. כל זה לא היה אפשרי ללא חזונה של משפחת גולדנברג ונדיבותה, ובמיוחד בזכות אביבה. תודה רבה לכם – משפחת גולדנברג. הארכיטקטורה צריכה לדבר על זמן ומקום אבל לשאוף לנצחיות. זהו צעד קטן לקראת עולם טוב יותר.”
את הפביליון עיצב משרדו של בוגר הפקולטה דגן מושלי ממשרד מושלי-אלדר, אדריכל אחראי, ראובן קרימוב. מושלי בנה משרד אדריכלות לתכנון עירוני ולתכן אדריכלי של מבני מסחר, בנייני רפואה, משרדים, תעשייה, הייטק, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר, מפעלי תרופות, דיור מוגן, בתי מגורים ומלונות.
לסרטון שהופק לכבוד הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד לאנדרו ואביבה גולדנברג:
[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=fINgE2woBM0″ width=”700″ height=”200″]
לאתר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – כאן.
המרכז החדש שתפעיל הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ישמש חוקרים, פרופסורים וסטודנטים למחקר בין-תחומי בשורה של תחומים מדעיים ורפואיים, זאת במסגרת מחויבותו של הטכניון למצוינות מדעית ולקידום בריאות האדם. שרותי המרכז יעמדו גם לרשותם של גורמים חיצוניים שיוכלו לערוך, בתשלום, מחקרי MRI.
MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח, והיא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז, ד”ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי “מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי, המערב תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד) ומדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) וכמובן את המחקר הרפואי.”
לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד”ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, “חוקרים רבים בטכניון המתינו להגעתו של כלי מחקר חיוני זה, שכן עד היום הם התבססו על מרכזי MRI אחרים בארץ לביצוע מחקריהם. המכשיר יהיה זמין לחוקרים ממגוון רחב של תחומים בטכניון ובסביבה וישמש גם גורמים בתעשייה המבקשים להעמיק את יכולתם במחקר ובפיתוח באמצעות MRI.”
לדברי ד”ר פריימן, “הייחוד במרכז החדש הוא בהימצאותו בפקולטה הנדסית, מתוך תפיסה שעובדה זו תקדם משמעותית חדשנות בחזית המחקר והטכנולוגיה ואת פיתוחם של פתרונות לבעיות קליניות חשובות. אין ספק שחברת סימנס שמחה על הבאתו של המכשיר לכאן, שכן חוקרים רבים בטכניון עשויים גם להציע שיפורים משמעותיים בביצועיו במסגרת מחקריהם.”
תחילת פעילותו של המרכז החדש, הצפויה בהמשך השנה, היא תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר מוטי פריימן וד”ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד”ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. מרכז זה יהיה מרכז ה-MRI המחקרי לחקר האדם הראשון מסוגו בצפון הארץ, והוא מותאם גם לילדים כדי לאפשר לחקור את התפתחותם. לשם כך יוצב במרכז גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדק את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד, כך שהנבדק יכול להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.
לסרטון מהתקנת מכשיר ה-MRI בטכניון:
[su_youtube url=”https://youtu.be/CxqPQKopnBo” width=”700″ height=”200″]
מדענים מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם גילו כי השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר משפרת את מצב השתל ומצעירה אותו, לא רק בשכבת האֶפִּידֶרְמִיס החיצונית אלא גם בשכבה הפנימית המכילה את כלי הדם. החוקרים גם ראו צמיחה של כלי דם חדשים בסביבת השתל.
החוקרים, בהובלת פרופ’ עמוס גילהר מהפקולטה לרפואה בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם, בשיתוף פעולה עם פרופ’ רלף פאוס (Paus), בדקו אם יש השפעה ארוכת טווח של העכבר הצעיר על שתל העור. הם עקבו לאורך זמן רב אחרי עור האדם המבוגר שהושתל בעכבר צעיר, וראו כי העור האנושי חזר למצב צעיר כחודש לאחר ההשתלה. עם זאת, ההשפעה החיובית הזו נעלמה לאחר כשנה, כשהעכבר הזדקן, ומדדי ההזדקנות בעור האנושי חזרו להיות כמו לפני ההשתלה. הסיבה לכך היא שהעכברים המבוגרים כבר אינם מייצרים את החומרים שמעודדים הצערה.
כשהחוקרים ניסו לבודד את הגורם שהחזיר את השתל האנושי למצב צעיר, הם מצאו כי חלבון בשם VEGF, שאחראי להצמחת כלי דם, הוא גם האחראי על הצערת השתל האנושי בעכברים. “ה-VEGF העכברי מתחבר לקולטנים על גבי תאי אדם”, הסביר גילהר בריאיון לאתר מכון דוידסון. בניסוי מעבדה מחוץ לגוף העכבר ראו החוקרים ששימור רקמת עור בנוכחות החלבון VEGF בלבד גורמת גם היא להצערת הרקמה. כך הם הסיקו ש-VEGF הוא האחראי העיקרי להצערת העור. עם זאת, מדובר במערכת מורכבת שמשלבת גורמים רבים, לכן דרושים מחקרים נוספים לגילוי הגורמים שיכולים להשפיע על הצערת האיברים, נוסף על VEGF. “כיום אני בוחן את הפוטנציאל הקליני של התוצאות”, אמר גילהר. “צריך להמשיך לחקור לעומק את המנגנון, כי הוא פוענח רק בחלקו. יש עוד מרכיבים שלא זיהינו, ויש מקום לזהות אותם”.
המחקר יכול לתת תקווה לעכב את הזדקנות העור על ידי טיפול במסלול הפעולה של ה-VEFG, אך כרגע זו תקווה בלבד. “אחנו נרתעים מלהגיד שה-VEGF יכול להיות טיפולי בפני עצמו, אבל הוא סולל לנו דרך לא רגילה להגיד שיש לנו מנגנון של הצערה”, הדגיש גילהר. כך למשל, אחד המנגנונים המאפשר התפתחות של גידולים סרטניים הוא ייצור עודף של כלי דם סביב הגידול, המספקים חמצן ומזון לתאים הסרטניים. תוספת של VEGF לגוף יכולה מצד אחד למנוע הזדקנות על ידי הצמחת כלי דם, אבל מצד שני עלולה לתמוך בגידולים סרטניים שמתפתחים בגוף. “האם נשתמש ב-VEGF עצמו? התשובה היא לא”, הבהיר גילהר. “אנחנו לא רוצים לגרום לפעילות יתר מוגזמת של התרבות כלי הדם, אלא לעשות את זה בצורה מאוד מבוקרת, מקומית, על ידי הפעלה של אחד מהגנים שזיהינו בבדיקה הזאת, ולדעתי אנחנו יכולים לעשות את זה”.
זו לא הפעם הראשונה שבה נצפית השפעה של גורמים שנמצאים בדם צעיר על פרט מבוגר. מחקר שנעשה בשנת 2014 ופורסם בכתב העת Nature Medicine הראה שחשיפת עכבר בוגר לדם של עכבר צעיר משפרת את תפקודי הזיכרון והלמידה של העכבר הבוגר, עוצרת את הזדקנות המוח, ואפילו מחזירה לאחור את השפעותיה. מחקר אחר, שפרסמו חוקרים ישראלים בשנה שעברה בכתב העת Science, העלה כי אפשר לגרום להצערת עכברים על ידי עידוד יצירת כלי דם. עם זאת, לא די במחקר על עכברים בלבד כדי להסיק מסקנות לגבי בני אדם, וכדי להשתמש בתופעה כדי לנסות ולהצעיר איברי אדם יש צורך במחקרים מתאימים. המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שמראה את התופעה באיבר של אדם, ובמקרה זה – האיבר הגדול ביותר בגוף וגם זה שמזדקן בקצב המהיר ביותר – העור.
“למאמר יש השלכות מעבר לעור”, הדגיש גילהר. “יש מסר במחקר הזה שיש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות, של איברים מסוימים, וצריך לחשוב עליו גם בהקשר של איברים פנימיים ולא רק של העור”.
קרדיט לכתבה – מעיין אילון-אשכנזי, מכון דוידסון
חומר חדש שפותח במחקר משותף בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו סולל דרך לשיקום רקמות עצב פגועות וקיצוב לב על ידי מקור אור חיצוני לגוף. הקונספט הכללי: האור המוקרן לתוך הגוף (אינפרה-אדום) יפגע ביריעה מהחומר החדש, וזו תפעיל את רקמת העצב הפגועה או הלב. את המחקר שהתפרסם ב-Nature Materials הובילו ד”ר חמי רוטנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ’ בוז’י טיאן מאוניברסיטת שיקגו.
רקמות עצב הם הפלטפורמה הביולוגית המוליכה מידע בין אזורים בגוף. רובן ככולן נמצאות בשני מרכזי הבקרה של מערכת העצבים המרכזית: המוח וחוט השדרה. ממערכת העצבים המרכזית מסתעפת מערכת העצבים ההיקפית, המבקרת היבטים רבים של פעילות ובהם הפעלת שרירים והעברת מידע חושי.
פגיעה במערכת העצבים ההיקפית עלולה להוביל למגבלות כגון שיתוק, נִמְלוּל וכאב כרוני. רקמות עצב במערכת זאת אומנם יכולות לעבור התחדשות (רגנרציה) אולם זו איטית ומוגבלת. עם זאת, התערבויות רפואיות מסוימות עשויות לאפשר שיקום מסוים שלהן.
אחד הפתרונות לטיפול בעצבים פגועים הוא גירוי חשמלי (סטימולציה), שיעילותו הודגמה במחקרים רבים. הבעיה היא ששיטה זו כרוכה בדרך כלל בביצוע הליך פולשני העלול להזיק לרקמות הגוף.
הפיתוח שמציג ד”ר רוטנברג Nature Materials עשוי לייתר את השימוש בהחדרת אלקטרודות. חוקרי הטכניון ואוניברסיטת שיקגו ייצרו חומר חדש, מוליך למחצה, בתצורה של יריעה גמישה ואולטרה-דקה המתממשקת היטב עם רקמות ביולוגיות. הרעיון המודגם במאמר הוא שימוש ביריעה זו לעיטוף רקמת העצב הפגועה, או במקרה שמדובר בקיצוב לב – עיטוף של הלב עצמו. שלב זה יבוצע במסגרת הניתוח הנחוץ ממילא במקרה של פגיעות כאלה.
“הפיתוח שלנו הוא חומר פוטו-וולטאי, כלומר חומר הממיר אנרגיית אור לאנרגיה חשמלית המשפיעה על רקמת העצב,” מסביר ד”ר רוטנברג. “במאמר אנחנו מדגימים את יעילות החומר החדש בשני הקשרים שונים – קיצוב לב ושיפעול של מערכת העצבים ההיקפית. בהקשר של טיפולי לב, לדוגמה, השימוש ביריעה כזאת יכול להאיץ שיקום אחרי ניתוח ולייתר את השימוש באלקטרודה זמנית המוחדרת ללב. מאחר שהיריעה שפיתחנו עשויה מחומר מבוסס סיליקון, המתפרק בגוף ללא אפקט רעיל כלשהו, אין צורך בפעולה כירורגית נוספת להוצאתה מהגוף.”
ייחודו של החומר שפיתחו החוקרים בהיותו מוליך-למחצה חריג מאוד, המקיים תכונה שאינה מתקיימת בדרך כלל בחומר יחיד: ממשק p–n junction, או דיודה.
הנה הסבר קצר: מוליכים-למחצה מבוססים על פערים אנרגטיים הקובעים את רמת המוליכות שלהם. בדרך כלל הם בנויים מחומרים מסוג N-type, התורמים לחומר אלקטרון, וחומרי P-type הלוקחים מהחומר אלקטרון; החיבור בין שני החומרים יוצר ממשק יעיל הקרוי p–n junction, שהוא אבן הבניין של התקנים אלקטרונים ותאים סולריים.
החיבור בין שני החומרים השונים הוא אתגר טכנולוגי מורכב מאוד, ומכאן חשיבותו של הגילוי המוצג במאמר החדש: דיודה העשויה רק מ P-type וצומת הבנוי מסיליקון רגיל וסיליקון נקבובי.
ד”ר רוטנברג מספר כי החומר החדש נוצר באופן לא מתוכנן. “בטעות השתמשתי במעבדה בפינצטת מתכת המספקת לתהליך יוני ברזל – משהו שלא תכננתי שיקרה. יוני הברזל שימשו קטליזטור ליצירת הננו חורים על פני השטח של הסיליקון.”
לדברי ד”ר רוטנברג, החומר החדש מהווה חלון תרפויטי המאפשר לצוות הרפואי להשפיע מבחוץ על רקמות גופו של המטופל. גם מחוץ לתחום הרפואי צפוי הפיתוח החדש לתרום רבות ליישומים שונים, למשל בתחום האנרגיות המתחדשות. מאחר שמקורות אנרגיה מתחדשים כגון השמש הם הפכפכים, כלומר אינם פועלים בעוצמה קבועה לאורך היממה, אחסון האנרגיה הופך לאתגר מרכזי בקידום השימוש באנרגיות אלה. אחת המגמות בהקשר זה היא ייצור מימן באמצעות פירוק מים בכוח קרינת השמש, זאת משום שהמימן המיוצר מהווה מקור אנרגיה בר אחסון. ד”ר רוטנברג מעריך ומקווה שהחומר החדש שפיתח עם עמיתיו יאיץ את פיתוחם של התקנים סולאריים מתקדמים ויעילים יותר.
בסרטון: לב מבודד שמתכווץ ספונטנית. על דופן הלב אפשר לראות מימין את יריעת הסיליקון. באמצעות הקרנת אור על היריעה אפשר לשנות את קצב הלב במקרה של בעיית קצב. באופן דומה אפשר להשפיע על תנועות גפיים באמצעות פולסים של אור. הכוונה היא כאמור להשתמש באור אינפרה-אדום החודר דרך רקמות הגוף, אולם בסרטון נעשה שימוש באור נראה (ירוק) כדי להדגים את מנגנון הפעולה
[su_youtube url=”https://youtu.be/qiO7ICSspeY” width=”700″ height=”200″]
למאמר בכתב העת Nature Materials לחצו כאן
