שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר

5 באוקטובר, התקיים באולם העצרת ע”ש צ’רצ’יל בטכניון טקס לציון יום הזיכרון הממלכתי לאירועי 7 באוקטובר 2023 ולמלחמת חרבות ברזל, בהשתתפות מאות סטודנטים וחברי סגל מינהלי ואקדמי.

האירוע נפתח בדברי נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שאמר כי “זה סיפור על בוקר שבו קרסה הקונספציה, בוקר שבו קרסו המערכות המרכזיות של מדינת ישראל, ורק אומץ ליבם של אזרחים וחיילים, שרבים מהם שילמו בחייהם, ניצב שם ומנע אסון גדול עוד יותר. זהו בוקר שאת תוצאותיו אנחנו ממשיכים לחיות עד היום ושאת זיכרונו עלינו לשמר. על כל אחת ואחד מאיתנו מוטלת החובה לעשות הכול כדי להבטיח שהאסון לא יישנה וכדי שיבוא מזור למשפחות השכולות ולכולנו.”

הנשיא שיתף בקטעים מתוך ספרו של יזהר שי שאיבד בשבעה באוקטובר את בנו ירון ז”ל, קטעים השופכים אור על קרבות הגבורה שבהם לחמו ירון וחבריו לסיירת הנח”ל והצילו מאות מחברי קיבוץ כרם שלום.

את תפילת היזכור בטקס נשא רפי נוה, חותנו של אל”ם רועי לוי ז”ל. לוי, מפקד היחידה הרב־ממדית, נפל ב־7 באוקטובר בקרב בקיבוץ רעים.

לאחר מכן התקיימה הרצאתו של אלעד שמחיוף, שליח חדשות 12 באירופה ומגיש הפודקאסט “אחד ביום”. בהרצאתו, “החזית השמינית”, טען שמחיוף כי התנועה האנטי-ישראלית לא נולדה בעקבות המלחמה הנוכחית ואי אפשר לתלות אותה רק בהתנהלותה של ישראל. לדבריו, שורשי התנועה נעוצים בתהליכים בני עשרות שנים – התנועה צמחה בעולם הערבי, טופחה בברית המועצות ובהמשך חדרה בעוצמה למערב. גל העוינות לישראל והאנטישמיות שהחל כבר ב-7 באוקטובר, לדבריו, ממחיש שמדובר בתופעה אנטי-ציונית ואנטישמית ותיקה ועמוקה מאוד. הוא הדגיש גם את הבורות ואת הפער הבין-דורי: צעירים רבים ניזונים לדבריו ממידע כוזב או מוטה ברשתות החברתיות, ונחשפים לתפיסות היסטוריות שגויות.

את ההרצאה חתם שמחיוף בסיפורו של בן סוכמן, מנכ”ל דפוס בארי, שכבר בעת פינוי הקיבוץ לים המלח החל לפעול לחידוש פעילות בית הדפוס שנפגע. בעיני שמחיוף, זהו ביטוי לציונות של ימינו: היכולת לקום מתוך האסון, לבנות מחדש ולהיות בעצמנו חלוצים ומייסדים.

לנאומו המלא של נשיא הטכניון>

צילום: רז אטיאס