סערת שמש בחור השחור
חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון גילו כי ההתפרצויות העזות המתרחשות בהילה (קורונה) של חורים שחורים מבוססות על דינמיקה המקבילה לזו של סערות שמש
חוקרים בטכניון מציגים ראיות לקיומן של סערות שמש בקרבת חורים שחורים על-מסיביים (פי מיליון מהשמש ויותר). התופעה הודגמה על סביבת החור השחור בגלקסיה NGC 3783, והתגלית התפרסמה בכתב העת The Astrophysical Journal Letters.
סערות שמש הן התפרצויות עזות של קרינת X המלווה ברוח של חלקיקים שנפלטים מההילה של השמש (קורונה) אל רחבי מערכת השמש, המסכנים אסטרונאוטים ותקשורת לווינית. מקורן של הסערות הוא בהמרה של אנרגיה מגנטית לאנרגיה קינטית. חוקרי הטכניון גילו בפעם הראשונה כי התפרצויות ורוחות דומות, המתרחשות בהילה של חורים שחורים, נובעות גם הן מאותו תהליך פיזיקלי של ניצול אנרגיה מגנטית.
בתגלית זו ניטרו החוקרים תהליכים המתרחשים סמוך לחור השחור באמצעות טלסקופ החלל XRISM. התופעה שגילו החוקרים בקרבת החור השחור נקראת “אפקט נויפרט”, שהתגלה לראשונה בשמש ב-1968 אבל מעולם לא נצפה בחורים שחורים. פירוש הדבר שאותם תהליכים פיזיקליים שעומדים בבסיסן של סערות שמש מתקיימים גם בסביבת חורים שחורים על-מסיביים.
את המחקר הובילה גל ורדי, דוקטורנטית בפקולטה לפיזיקה בטכניון, בהנחיית פרופ’ אהוד בכר, והשתתפו בו חוקרים מיפן, מאירופה ומארצות הברית. התצפיות בוצעו באמצעות טלסקופ החלל XRISM – משימה משותפת של NASA, סוכנות החלל היפנית וסוכנות החלל האירופית – ובטלסקופ החלל XMM-Newton של סוכנות החלל האירופית.
למאמר בכתב העת The Astrophysical Journal Letters לחצו כאן
בקישור: זרימה לאורך השדות המגנטיים.
