בחזית המיקרוסקופיה העולמית: הטכניון זכה במענק מחקר יוקרתי

פרופ’ תמר סגל-פרץ: “נוכל לראות תופעות ברמה מולקולרית תוך שמירה על הסביבה הטבעית של המולקולות, ולבחון, למשל, באיזה אופן תרופה נקשרת לחלבון המטרה שלה כדי לבצע את הפעילות התרפויטית שלה“

המרכז הטכניוני למיקרוסקופיה אלקטרונית של חומרים רכים בטכניון, בשיתוף היוזמה לבריאות האדם בטכניון, זכה במכרז ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) לרכישת שניים מהמיקרוסקופים האלקטרוניים המתקדמים בעולם – CRYO-TEM ו-CRYO-FIB.

היקף המענק מהוועדה עומד על כ-17 מיליון ש”ח, ובצירוף השתתפות הטכניון מדובר בהשקעה כוללת של כ-25 מיליון ש”ח ברכישת המערכות. זכייה זו מהווה אבן דרך משמעותית עבור המרכז והטכניון כולו ומחזקת את מעמד הטכניון בחזית המחקר העולמי בתחומי המיקרוסקופיה האלקטרונית והביולוגיה המבנית.

המיקרוסקופים החדשים צפויים להרחיב באופן ניכר את יכולות המחקר והשירות של המרכז, לאפשר שיתופי פעולה מדעיים רחבים ולתרום לקידום מחקר פורץ דרך בטכניון ובקהילה המדעית בישראל ובעולם.

ההישג התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין חוקרים מובילים בטכניון: ד”ר ליה אנגל (הפקולטה להנדסת מכונות), ד”ר דביר הריס (מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך), פרופ’ עדו קמינר (הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי), פרופ’ תומאס שולטהייס (הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט), ד”ר לוסי ליברמן ופרופ’ תמר סגל-פרץ (הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון).

לדברי פרופ’ סגל-פרץ, “באמצעות המכשור החדש יוכלו חוקרי הטכניון לראות תופעות שונות ברזולוציה מולקולרית, תוך כדי שמירה על הסביבה הטבעית של המולקולות על ידי הקפאתן המהירה לטמפרטורות של 170- מעלות צלזיוס. הדבר יאפשר, למשל, לראות באיזה אופן תרופה נקשרת לחלבון המטרה שלה כדי לבצע את הפעילות התרפויטית שלה או כיצד תא אנושי מצליח להכניס מולקולות דרך מעטפת גרעין התא כדי להתחיל ביטוי של גנים מסוימים. דוגמה נוספת היא פיענוח המנגנון שבו פולימרים מתארגנים כדי להקנות תכונות רצויות עבור פיתוחים הנדסיים שונים.”

צילום חתך מתוך שחזור תלת־ממדי: ד״ר נטליה לוגבינה, עמיתת מחקר במעבדה של ד״ר ליה אנגל

צילום מובילי הפרוייקט: רמי שלוש, דוברות הטכניון