עתיד הרפואה המונעת

הכנס הבינלאומי השני בנושא ניטור לביש, שהתקיים בטכניון, התמקד בחיישנים כימיים המנטרים סימני מחלה

משתתפי הכנס

פרופ' חוסאם חאיק מציג התקן אלקטרוני מודפס הנצמד לעור

פרופ' ג'וזף וואנג, מאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו

פרופ' שיזו טוקיטו מאוניברסיטת ימגטה בטוקיו

פרופ' האווארד כץ מאוניברסיטת ג'והנס הופקינס עם פרופ' חאיק

חישה חכמה של נתונים פיזיולוגיים, אלקטרוניקה גמישה לניטור לביש, חיישני הבל-פה לסמארטפון, ניטור שחפת בעולם השלישי, ניטור רציף של כאב, מעבדה-על-העור, סוללות נייר ועור אלקטרוני המתקן את עצמו הוצגו לאחרונה בכנס הבינלאומי לניטור לביש שהתקיים בטכניון. ההרצאות בשני ימי הכנס התמקדו בעיקר בפיתוח חיישנים כימיים המנטרים את מצבו הרפואי של המשתמש.

את הכנס מובילה, זו השנה השנייה, קבוצת המחקר של פרופ’ חוסאם חאיק. פרופ’ חאיק, מומחה בניטור רפואי מבוסס חיישנים, הוא ראש המעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, חבר במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה, סגן המשנה הבכיר לשוויון הזדמנויות ודיקן לימודי הסמכה בטכניון. השנה ארגנו את הכנס חברי קבוצת המחקר שלו ד”ר רותם וישינקין, יאנה מילוטין, ליאת צורי וד”ר יואב ברוזה.

“ניטור לביש הופך לחלק מחיי היום-יום שלנו,” אמר פרופ’ חאיק, “ואנחנו רואים זאת בשעונים חכמים, בצמידי ניטור ובבגדים הקוראים נתונים פיזיולוגיים. עם זאת, פיתוחם של החיישנים הקוראים את הנתונים האלה הוא תהליך איטי שאינו מדביק את ההתקדמות הטכנולוגית בצד הכימי. לכן החלטנו להתמקד השנה בחיישנים ובקישור שלהם לרכיבים האלקטרוניים המקבלים מהם את הנתונים.”

בכנס הרצו מומחים מובילים מישראל ומחו”ל על מגוון רחב של נושאים ובהם חישה חכמה של נתונים פיזיולוגיים, אלקטרוניקה גמישה לניטור לביש, חיישני הבל-פה לסמארטפון, ניטור שחפת בעולם השלישי, ניטור רציף של כאב, מעבדה-על-העור, סוללות נייר ועור אלקטרוני המתקן את עצמו. פרופ’ חאיק אמר כי “חשוב שלא נסתפק בהצגת ההישגים האישיים של כל אחד מהדוברים, אלא גם נדון באפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים בין מהנדסים, רופאים ומדענים – שיתופי פעולה החיוניים לקידום התחום.”

את ארבע הרצאות המליאה המרכזיות נשאו הדוברים הבאים:

• פרופ’ ג’וזף וואנג, מאוניברסיטת קליפורניה סן דייגו הוא בוגר הטכניון שהשלים בטכניון את כל תאריו האקדמיים. הוא אמר כי “צוואר הבקבוק של המחקר והפיתוח כיום הוא השלב הביוכימי – החישה של הנתונים הפיזיולוגיים. חיישנים לניטור גופני חשופים לתנאים עוינים שכוללים חום, זיעה, אבק ועוד, ואנו מצפים שיהיו זעירים, רגישים, סלקטיביים, מהירים וזולים ושלא יצרכו אנרגיה רבה. זה אתגר מאוד רציני, ואנחנו מתמודדים איתו באמצעים שונים – קעקועים לניטור העור, מיקרו-מחטים לאבחון ולהחדרת חומרים לעור, משקפיים הכוללים חיישנים, טבעת לניטור אלכוהול וקנביס בדם ואפילו מוצץ המנטר את מצבו של התינוק.”
• פרופ’ האווארד כץ מאוניברסיטת ג’והנס הופקינס, מומחה לחיישנים כימיים וביומולקולריים ולאבחון סרטן, אמר כי “זה כבוד גדול עבורי לבקר בטכניון ולשתף פעולה עם אומת הסטארטאפ. אנו עוסקים בקידומה של רפואה מותאמת אישית המבוססת על התקני ניטור קלים, זולים, גמישים ונוחים המספקים מידע שוטף על מצבו הפיזיולוגי של האדם ברמה המולקולרית.”
• פרופ’-משנה סיהונג וואנג מאוניברסיטת שיקגו דיבר על יישומיהם הפוטנציאליים במחקר הביולוגי, בניטור המצב הבריאותי, באבחון ובטיפול. הוא אמר כי “התפתחויות טכנולוגיות מצמצמות את המרחק בין האדם לאלקטרוניקה המשמשת אותו. קודם היה מחשב אישי נייח, ואז נייד, ואז הסמארטפון שנמצא בכיס שלנו. אבל זו רק תחילת הדרך. אלקטרוניקה המוטמעת בגוף האדם תהווה מהפכה ברפואה מותאמת אישית, אבל בדרך לשם יש אתגרים כימיים ופיזיקליים גדולים שעלינו לצלוח. עבור קבוצת המחקר שלי, היעד העיקרי כרגע הוא מערך אלקטרוני גמיש ומתיח, שיקבל את האנרגיה שלו מהגוף.”
• פרופ’ שיזו טוקיטו מאוניברסיטת ימגטה בטוקיו, המפתח טרנזיסטורים מודפסים דקים לצרכי ניטור פיזיולוגי, דיבר על סמנים הנמצאים בזיעה ועל דרכים לניטורם. זאת באמצעות התקנים אלקטרוניים מודפסים משולבים וגמישים הנצמדים לעור, ומערכות המנתחות את המידע דרך ענן.

פרופ’ חאיק אמר בסיכום כי הכנס עורר הדים חיוביים, שיישאו פרי בשיתופי פעולה עתידיים בין הטכניון לאוניברסיטאות אחרות ובין האקדמיה לתעשייה.