הצד השטוח של האבולוציה

מחקר בטכניון מראה כי גם כאשר הכשירות האבולוציונית של נתיבי התפתחות שונים זהה – הבחירה ביניהם אינה אקראית

תגלית מפתיעה של חוקרי הטכניון באשר לדינמיקה של האבולוציה התפרסמה בכתב העת PNAS. בתמצית: כאשר עומדים בפני האורגניזם כמה נתיבי התפתחות אפשריים שלכולם כשירות אבולוציונית זהה – הבחירה ביניהם לא תהיה בהכרח אקראית.

את המחקר הובילו חוקרי המעבדה לרשתות ביולוגיות ראזי פח’ר א-דין מהתוכנית הבין-יחידתית למתמטיקה שימושית ופרופ’ נעמה ברנר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. לדברי פרופ’ ברנר, “נהוג לתאר את האבולוציה כתהליך של טיפוס אל פסגות של כשירות – התאמה לסביבה – שמקנה להם כושר הישרדות המותאם לנסיבות. עם זאת, לעתים עומדים בפני האורגניזם כמה נתיבי התפתחות המקנים לו אותה רמה של כשירות אבולוציונית, ואז השאלה כיצד האבולוציה בוחרת בין אותם נתיבים.”

חוקרי הטכניון גילו כאמור כי הבחירה במקרים אלה אינה אקראית; האוכלוסיות אינן משוטטות באקראי אלא נוטות להיסחף באופן עקבי לעבר אזורים שטוחים יותר בנוף האבולוציוני, שבהם תכונות האורגניזם עמידות יותר לשינויים ולהפרעות. במילים אחרות, בהינתן כשירות זהה, האורגניזם מתפתח בכיוון שיעניק לו עמידות וסלחנות לשינויים, שגם בהן יש כמובן יתרון הישרדותי. המשמעות היא שתכונות כמו חוסן ביולוגי ועמידות לשיבושים עשויות להתפתח באופן ספונטני בדינמיקה אבולוציונית, גם ללא לחץ ברירה ישיר המעדיף אותן.

Figure caption: The study examines situations in which multiple evolutionary trajectories lead to similar levels of fitness (the lighter-colored regions). Left: One might expect evolution in such cases to proceed as an undirected random walk. Right: The new study shows that differences in landscape curvature instead drive organisms deterministically toward flatter regions, where they gain greater robustness and tolerance to change.
*בתרשים: המאמר מתייחס למצבים שבהם אפיקי ההתפתחות מובילים לרמות כשירות דומות – האזורים הבהירים.

לממצאים עשויות להיות השלכות רחבות על הבנת התפתחותן של מערכות ביולוגיות מורכבות. הם עשויים לסייע בפירוש דפוסי שונות ביולוגית שנצפים בטבע, בהבנת מקורות החוסן של מערכות חיות ואף ביצירת גשרים רעיוניים בין ביולוגיה אבולוציונית לבין תחומי מחקר כגון למידה עמוקה, שם רשתות עצביות נסחפות לעבר מינימום שטוח ויציב המאפשר הכללה.

המחקר נתמך בחלקו על ידי הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל למדע (US-Israel Binational Science Foundation, BSF).

למאמר בכתב העת PNAS לחצו כאן

הסבר על התרשים: משמאל: ניתן היה לצפות כי במקרים כאלה, האבולוציה תתקדם כמהלך אקראי בלתי מכוון. מימין: עם זאת, המחקר הנוכחי מראה כי פערים בעקמומיות יובילו את האורגניזם בתנועה דטרמיניסטית לעבר אזורים שטוחים יותר, שיעניקו לו סלחנות לשינויים ועמידות רבה יותר.