קטגוריה: Uncategorized

מינויו אושרר על ידי קורטוריון הטכניון. פרופ’ סיון ייכנס לתפקידו ב-1 באוקטובר 2019

הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, אישרר ביום (ג’) את מינויו של פרופ’ אורי סיון לנשיא הבא של הטכניון. פרופ’ סיון, חבר סגל בפקולטה לפיזיקה, נבחר לתפקיד בפברואר האחרון על ידי ועדת האיתור לנשיא הטכניון. מאז אושר מינויו על ידי המליאה האקדמית של הסנט והוועד המנהל של הטכניון, בראשות מר גדעון פרנק.

פרופ’ סיון ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון ב-1 באוקטובר 2019 ויחליף את פרופ’ פרץ לביא, שיסיים תקופת כהונה בת עשור.

פרופ’ סיון, בן 64, תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה, שירת כטייס בחיל האוויר. הוא הצטרף לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון בשנת 1991 ומחזיק בקתדרה ע”ש ברטולדו באדלר. מחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים ובהם פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות ורתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים. בשנים האחרונות הוא מתמקד בהשפעת מבנה המים ליד משטחים ומולקולות על אינטראקציות הרלוונטיות לביולוגיה.

 

פרופ’ סיון מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל. בשנים 2010-2005 הוא הקים וניהל את מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI). בשנתיים האחרונות הקים פרופ׳ סיון את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ועמד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום זה, שאומצה על ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו של פרופ’ סיון לפני כשנה.

 

“אני מודה על האמון שניתן בי,” אמר פרופ’ סיון לחברי קורטוריון הטכניון. “אני ניצב על כתפי ענקים ומקווה להשכיל ולראות רחוק, גבוה ועמוק. נשיא הטכניון נושא על כתפיו אחריות עצומה לטיפוח מצוינותו של המוסד עצמו ולהצלחת הסטודנטים, הצוות המנהלי וחברי הסגל. אנו מחויבים לביטחונה ולשגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל. אני ניצב לפניכם בענווה לנוכח האתגר: הובלת הטכניון לשיאים חדשים לקראת שנת 2024 – שנת המאה לפתיחת שעריו. הטכניון ימשיך לשמש מגדלור של פלורליזם, שוויון, יושרה, אתיקה, צדק חברתי, דאגה לסביבה ושייכות לקהילה העולמית על בסיס ערכים אלו.”

 

 

 

 

כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שיסיים באוקטובר 2019 כהונה בת עשור בתפקיד, בסקירתו השנתית למושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון. בנוסף, גייס הטכניון בעשור האחרון תרומות בסך של כמעט מיליארד דולר – צמיחה של 47%

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שיסיים בחודש אוקטובר כהונה בת 10 שנים, שתחילתה ב-1 באוקטובר 2009 הציג את אבני הדרך וההישגים שרשם הטכניון בתקופה זו.

 

סגל חדש –  263חברי סגל חדשים (כמעט מחצית מסך חברי הסגל) הצטרפו לטכניון בעשר השנים האחרונות

“חברי סגל מעולים הם הנכס החשוב ביותר של כל אוניברסיטה,” אמר פרופ’ לביא, “איכות הטכניון ומעמדו נקבעים בראש ובראשונה על ידי איכות חוקריו. בטכניון יש היום 566 חברי סגל, אחרי שגייסנו 263 חברי סגל חדשים, פירוש הדבר הוא טכניון חדש, טכניון צעיר ונמרץ. חברי הסגל שלנו מעולים, הם המשאב החשוב ביותר שלנו, ועליו אנו לא מתפשרים.” לגידול במספר חברי הסגל, רובם צעירים, נלוותה עלייה של מאות אחוזים במספר הפרסומים בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם Nature ו-  Science(מ-13 פרסומים ב-2009 ל-56 ב-2018), בשיפור בדירוג הבינלאומי של הטכניון ובצמיחה משמעותית במענקי המחקר הניתנים לחוקרי הטכניון. חוקרי הטכניון גם זכו בעשור האחרון בפרסים רבים כולל פרס הנובל בכימיה שהוענק לפרופ’-מחקר דן שכטמן ב- 2011.

תשתיות – תנופת פיתוח בקמפוס

תנופת הפיתוח בקמפוס הטכניון ניכרת לעין. היא כוללת בניית מרכז ספורט חדש, בניינים חדשים ומרכזי מחקר, 11 מבני מעונות נבנו בקמפוס בעשור החולף ונוספו 900 פתרונות דיור חדשים, עשרות כיתות חודשו ונבנו, 250 מעבדות חדשות, אולמות לימוד ומרחבים ייעודיים לפעילויות חברה, תרבות וספורט. כיום נמצאות בעיצומן העבודות על כפר הסטודנטים ‘מגדלי ברושים’, אולם ספורט חדש ועל שער הכניסה הראשי לטכניון ע”ש סוזאן ודייויד ווילשטיין. בהמשך יוקמו המרכז לחקר הסרטן ליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מעונות חדשים לסטודנטים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל, מרכז סגול לחומרים מרוכבים חכמים, בניין דלורו שנתרם על ידי קרן אדליס למחקר במדעי החיים, רפואה והנדסה, ומכלול המעונות בהדר. “ההשקעה העצומה בבניית מעונות לסטודנטים ובחידוש המעונות הקיימים הובילה לכך שהטכניון הוא המוסד האקדמי המוביל בארץ במספר פתרונות הדיור (מיטות) שהוא מעמיד לסטודנטים שלו,” אמר פרופ’ לביא.

איכות ההוראה

הישג נוסף הוא שיפור משמעותי באיכות ההוראה ובאווירת הלימודים בטכניון. תחת הנהגתו של פרופ’ לביא הוקמה ועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שבראשה עמד פרופ’ יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. המלצות הוועדה, שאושרו על ידי הסנט ויושמו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), כללו שינויים רבים שהובילו לשיפור ההוראה בטכניון. בנוסף לכך הנהיג פרופ’ לביא בשנת 2012 את “פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי” מתרומה נדיבה של בוגר הטכניון משה ינאי. הפרס, הניתן כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה, כבר הפך לשם נרדף למצוינות ולחדשנות בהוראה בטכניון, והוענק עד היום לעשרות חברי סגל ולשלוש פקולטות. כל אלה הובילו לשיפור דרמטי במדד ההוראה ועל פי סקרי התאחדות הסטודנטים הארצית, הטכניון הוא אוניברסיטת המחקר המובילה בישראל ברמת ההוראה ובאווירת הלימודים בקמפוס בשלוש השנים האחרונות.

דמוגרפיה

בעשור האחרון, הפכה אוכלוסיית הסטודנטים בקמפוס מגוונת יותר זאת על רקע גידול משמעותי במספרה וקליטת אוכלוסיות חדשות לקמפוס (כמו סטודנטים חרדים, סטודנטים מהמגזר הערבי וסטודנטים בני הקהילה האתיופית). נרשמה גם עלייה של 20% במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור). בשנים האחרונות נרשם גם גידול במספר הסטודנטיות לתואר ראשון אשר מהוות כיום  39% מכלל הסטודנטים. עם זאת, אמר פרופ’ לביא, “עלינו להמשיך לחתור ליעד של שוויון מספרי בין גברים ונשים. זהו תהליך איטי אך הוא מתרחש, ואני שמח לציין כי בקרוב נחגוג אירוע היסטורי, עם מינויה של האישה הראשונה לתפקיד יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון.”

נוסף לסטודנטים מן המניין בקמפוס בחיפה, ומאות סטודנטים בקמפוסים הבינלאומיים של הטכניון בסין ובארצות הברית, הזכיר פרופ’ לביא את עשרות אלפי הסטודנטים הרבים ברחבי העולם–שנרשמו לקורסי ה-MOOC של הטכניון. מדובר בקורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים הפתוחים לתלמידים מהעולם כולו.

 

גלובליזציה

במישור הגלובלי הובילה הנהלת הטכניון תחת הנהגתו של פרופ’ לביא שורה של צעדים דרמטיים שנועדו לבסס את מעמדו המוביל של הטכניון בעולם ולהדק את קשריו עם אוניברסיטאות וגופים אחרים בחו”ל. בשנת 2017 נחנכו שני הקמפוסים של הטכניון בחו”ל: מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון טכניון-גואנגדונג בסין. הטכניון העמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטאות מובילות בעולם והצטרף לרשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק בה שותפות שש האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות באירופה. גם בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים ממדינות רבות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו עלה
מ-100 סטודנטים ב-2009 לכמעט 1,000 כיום.

 

תודה לידידים

נשיא הטכניון ציין כי צמיחתו המרשימה של הטכניון לא היתה אפשרית ללא הפעילות הנמרצת של אגודות הידידים של הטכניון ברחבי העולם. במאמץ משותף של הטכניון ואגודות אלה לגיוס משאבים גויסו בעשור האחרון מאות מיליוני דולרים – צמיחה של 47% בכספי התרומות. “רק בסוף השבוע האחרון דיווחנו על תרומת האחים זהר ויהודה זיסאפל לבניית בניין נוסף לפקולטה להנדסת חשמל ותרומות מצטברות של כמעט 100 מיליון דולר יגיעו עד סוף יולי. סיוע זה הכרחי לתפקודו ולשמירה על מעמדו של הטכניון בחזית האקדמיה העולמית, בין השאר בגיוס חברי סגל חדשים מהטובים ביותר. כאמור, ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו, ועליו איננו מתפשרים.”

 

פרופ’ לביא הודה ליו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק ויו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר, וכן לכל חברי ההנהלה והדיקנים הכלל טכניוניים שליוו אותו בעשר שנות כהונתו.

 

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “מחקריו של ד”ר זיו מספקים לנו הצצה לקופסה השחורה שהיא המוח”

פרס אדליס לחקר המוח לשנת 2019 ניתן השבוע בטכניון לד”ר יניב זיו מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. הפרס ניתן לד”ר זיו בטקס שהתקיים במסגרת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ונאמני קרן אדליס גב’ רבקה בוכריס ומר סטנלי בוכריס.

נשיא הטכניון הודה לנציגי קרן אדליס על הסיוע העצום שמספקת הקרן למחקר המוח בישראל ועל התרומה הנדיבה שהעניקה לטכניון לטובת הקמתו של מרכז אנדרה דלורו למדעי החיים, הרפואה וההנדסה. הוא אמר כי “המוח, במידה רבה, הוא עדיין קופסה שחורה, ומחקרים כמו אלה של ד”ר יניב זיו מספקים לנו הצצה לאותה קופסה. הטקס הזה הוא הזדמנות לברך לא רק את חתן הפרס אלא גם את המנחה שלו בדוקטורט, פרופ’ מיכל שוורץ, כלת פרס א.מ.ת לשנת 2019 במדעי החיים. פרופ’ שוורץ הנחתה בדוקטורט גם את כלת פרס אדליס לשנת 2017, פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, והלקח הוא שחשוב לדעת לבחור את המנחה הנכון.”

נציגת קרן אדליס רבקה בוכריס אמרה כי “עתידה של ישראל תלוי בצעיריה, שכן הנוער של היום הוא שיבנה את העולם של מחר. לכן חשוב לעודד צעירים לשאול, ללמוד, להפגין סקרנות ולהרחיב את הדמיון. קרן אדליס פועלת לעידוד צעירים ללמוד באוניברסיטאות הישראליות המעולות אצל הפרופסורים הטובים ביותר. רק כך נוכל להרחיב את מעגלי המצוינות הנחוצים לישראל.”

ד”ר זיו הודה לוועדת הפרס על הבחירה בו והציג את המחקר המתנהל במעבדתו. “הננו מה שאנחנו זוכרים,” אמר. “המחשבות שלנו בהווה, ותחושת העצמי שלנו, מבוססות במידה רבה על הזיכרון של חוויות העבר. המחקר שלי מתמקד בשאלה כיצד הזיכרון ארוך הטווח מקודד ומאוחסן במוח, וליתר דיוק – כיצד המוח, המאופיין בשינוי מתמיד, מצליח לגבש ולשמר זיכרון יציב. התשובה שלנו קשורה ביצירה של מבנים ויחסים יציבים בתוך דפוסי הפעילות הדינמיים של תאי העצב במוח.”

מחקריו של ד”ר זיו מתמקדים במנגנוני הקידוד העצביים בהיפוקמפוס ובאזורים הסמוכים לו בקליפת המוח, הקשורים בזיכרון ארוך הטווח ובהשפעה של הפרעות פסיכיאטריות ודגנרטיביות על הזיכרון. הטכנולוגיה שפיתח מבוססת על שילוב של שיטות שונות ובהן דימות אופטי, מיקרוסקופיית פלורסנט ושימוש בסמנים אופטוגנטיים ה”נדלקים” כאשר הנוירון מופעל.

ד”ר זיו השלים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית ודוקטורט בנוירוביולוגיה במכון ויצמן. ב-2014, לאחר פוסט-דוקטורט במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, הוא הצטרף כחבר סגל למחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. על מחקריו זכה ד”ר זיו בפרסים, מלגות ומענקים רבים ובהם פרס משפחת סירצקי על הישגים בתחום חקר המוח, פרס אוטו שוורץ, מלגת קרן רוטשילד לפוסט-דוקטורנטים, המלגה הגלובלית

ע”ש עזריאלי מטעם המכון הקנדי למחקר מתקדם ומענק ERC מטעם המועצה האירופית למחקר. ד”ר יניב זיו נשוי לד”ר מיכל זיו, פסיכולוגית קלינית, ואב לשלושה ילדים – רומי, נעה ואיתמר.

את הטקס הנחתה פרופ’ נעמה ברנר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. היא ציינה כי טקס פרס אדליס הפך למסורת בטכניון והודתה לקרן אדליס על תמיכתה, המאפשרת שיתופי פעולה חיוניים בין הטכניון לאוניברסיטת בן גוריון בתחום האנרגיה המתחדשת ובין הטכניון למכון ויצמן בחקר המוח.

השנה כללה ועדת הפרס את החוקרים הבאים: ד”ר גל איפרגן, פרופ’ משה בר, פרופ’ אילנה גוזס, פרופ’ אילון ועדיה, פרופ’ ג’קי שילר, פרופ’ נועם זיו, פרופ’ רפי מלאך ופרופ’ מיכל שוורץ – כולם חוקרי מוח מהבכירים בישראל. נציגת הוועדה, פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה בטכניון, אמרה כי “גם השנה הייתה לנו עבודה קשה בבחירה בין המועמדים המעולים, ועדיין – ד”ר זיו הרשים אותנו מאוד בחדשנותו, בהישגיו וביעדיו המחקריים בטווח הארוך. מחקריו מתמקדים באחת השאלות הבסיסיות והחשובות של חקר המוח: כיצד יוצר המוח זיכרונות חדשים וכיצד הם נותרים יציבים למרות חוסר היציבות הבסיסי בתפקודם של הנוירונים. השיטות החדשניות שפיתח ד”ר זיו מאפשרות לחקור את הרשת העצבית ברזולוציה גבוהה של זמן ומרחב ולמשכי זמן ארוכים.”

הטכניון העניק אתמול תוארי עמית כבוד לד”ר גדעון שטיין, מרלין ויוג’ין שפירו, פרופ’ ד”ר תומס שפר, לינדה קובן, מיטשל ג’וליס ושרה ארנסון.
“התכנסנו כאן כדי להוקיר שבעה גברים ונשים אהובים ולהעניק להם תוארי עמית כבוד.” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס הענקת תוארי עמית כבוד לשנת 2019 שהתקיים אתמול בטכניון. “שרה ארנסון, עם בעלה המנוח אבי, היו חברים מסורים במשפחת הטכניון. הם סייעו לטכניון לשמר את מורשת הסביבה הבנויה; ד”ר גדעון שטיין, בוגר יוצא דופן של הפקולטה להנדסת חשמל, שמילא תפקיד מרכזי בייסוד חברת מובילאיי; מיטשל ג’וליס מלוס אנג’לס ולינדה קובן מדטרויט, המייצגים את המנהיגות העולה של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. בהתלהבותם המידבקת הם השיבו לתחייה את התמיכה בטכניון בקהילותיהם; מרלן ויוג’ין שפירו מפיניקס מייצגים את ידידי הטכניון המעורבים בחיי הטכניון במשך עשרות שנים. הם גילו מנהיגות פעילה בכל הרמות של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית; וד”ר תומס שפר מאוניברסיטת לייבניץ בהנובר, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בגרמניה, הוא שגריר של הטכניון ומדינת ישראל בגרמניה, מילא תפקיד מרכזי בשיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי בתחום המחקר.”
התארים הוענקו לאנשים הבאים:

שרה ארנסון

בהוקרה על מחויבותה הבלתי מסויגת למדינת ישראל, על פעילותה הפילנתרופית ועל תרומתו העצומה של בעלה המנוח לסביבה הבנויה בישראל; בהערצה על מחקריה על ציוויליזציות ימיות עתיקות והשפעתן על הציוויליזציה המודרנית ועל נחישותה בהטמעת האספקט התיעודי שלהן; ובהכרת טובה על תמיכתה הנדיבה במרכז אבי ושרה ארנסון לחקר המורשת הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

מיטשל ג’וליס

בהוקרה על מסירותו העמוקה לטכניון ולמדינת ישראל; בהערכה על תמיכתו הבלתי נלאית בקהילות יהודיות בכל הרבדים; ברחשי תודה על השקעתו העצומה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ובהכרת טובה על מאמציו האלטרואיסטיים לקידום פעילות ה-ATS ולקידום הטכניון לטובתן של מדינת ישראל והאנושות כולה.

לינדה קובן

בהוקרה על מנהיגותה הפעילה והבלתי נלאית ב-ATS ברמה המקומית והארצית כאחת; ברחשי תודה על הובלתו של מהלך עתיר מעוף שחידש את התמיכה בטכניון בקהילת דטרויט; בהערכה על מחויבותו הסוחפת לטכניון ולמדינת ישראל;  ובהכרת טובה על תרומתה המתמשכת לקהילתה.

ד”ר גדעון שטיין

בהוקרה על חדשנותו הטכנולוגית המשפרת את בטיחות הנסיעה ועל תרומתו העצומה לפיתוח טכנולוגיות בטיחות מבוססות ראייה ממוחשבת, שעליהן מושתתות מערכות סיוע מתקדמות לנהג; בהערצה על מחקריו החיוניים בתחום הראייה הממוחשבת ועל החותם שהטביע בתכן מתקדם של כלי רכב אוטונומיים; וברחשי תודה על תרומותיו הנדיבות לטכניון כבוגר התומך באוניברסיטת האם שלו.

יוג’ין ומרלין שפירו

בהערצה רבה על עשורים של מסירות בלתי נלאית לטכניון ולמדינת ישראל; בהוקרה על מנהיגותם הפעילה בכל הרבדים של ה-ATS, לרבות כחברים בקורטוריון; וברחשי תודה על פעילותם הנמרצת והנלהבת להגדלת מעגל התומכים של הטכניון.

פרופ’ ד”ר תומס שפר

בהוקרה על היותו שגריר של רצון טוב בגרמניה עבור ישראל והמדע הישראלי, על תמיכתו בסטודנטים ישראליים במדעי החיים ועל הרחבתם של שיתופי הפעולה בין חוקרים ישראלים וגרמנים; ברחשי תודה על כל אלה ועל תרומתו לקידומם של הקשרים האקדמיים בין גרמניה לישראל ועל מעורבותו רבת השנים באגודת ידידי הטכניון בגרמניה.

 

 

 

 

 

 

 

 

  

הטכניון העניק תוארי דוקטור לשם כבוד לשבעה גברים ונשים ובהם היזם ואיש העסקים סמי סגול, האדריכל משה ספדיה, מייסדת קרן אייסף נינה אבידר ווינר ופרופ’ סטפן מלאך, שסבו השיג בשנת 1911 את הרישיון להקמת בניין הטכניון ההיסטורי

 

 

הטכניון העניק  בטקס חגיגי ומרגש תוארי “דוקטור לשם כבוד” לשבעה אישים, וזאת במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון לורנס ג’קייר, שגרירת קנדה בישראל דברה ליונס, קונסול צרפת בחיפה פטריס סרוונטי, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברי הנהלת הטכניון וכל דיקני הפקולטות.

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “הצלחתה של מדינת ישראל בכלל, והצלחתו של הטכניון בפרט, נשענות על כמה מרכיבים ובהם השילוב בין חוצפה, שאפתנות והאומץ לשאול שאלות, להסתכן ולטעות. אלה התכונות המשותפות לשבעת המופלאים המקבלים הערב תואר דוקטור לשם כבוד. לא כולם באים ממסורות המאופיינות בחוצפה, אבל כולם הצליחו הודות לאומץ לחשוב באופן לא שגרתי, לשאול שאלות חשובות ולחתור לתשובות מספקות. אנחנו מוקירים אתכם על מאמציכם ההרואיים להפוך את העולם למקום טוב יותר.”

 

ואלה מקבלי התארים:

האדריכל משה ספדיה, מהאדריכלים המובילים בעולם, תכנן במהלך הקריירה העשירה שלו כ-200 מבנים ובניינים ברחבי העולם. “נולדתי בחיפה ברחוב בלפור 15, מול חצר הטכניון הישן,” אמר, “והארכיטקטורה המגוונת של חיפה וסביבתה היא שהובילה אותי להחלטה להיות אדריכל. אף שבסופו של דבר למדתי במונטריאול הקרה, ברור לי שהייתי צריך ללמוד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. למרות הפרסים הרבים שקיבלתי עד היום – תואר הכבוד מהטכניון מרגש אותי במיוחד, כי בסופו של דבר הטכניון הוא הבית.”

 

היזם ואיש העסקים סמי סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה  משפחתית קטנה שייסד אביו ב1948-, לתאגיד עולמי המגלגל מיליארד דולר בשנה. מר סגול, בוגר הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, אמר: “בטכניון קיבלתי בסיס מצוין – לא רק ידע אלא גם צורת חשיבה נכונה. זה היה הבסיס לכל מה שעשיתי בהמשך חיי, ותואר הכבוד הוא סגירת מעגל מרגשת עבורי מפני שלטכניון מקום מיוחד בליבי.”

 

פרופ’ סטפן מלאך, שדיבר בשם מקבלי התארים, הוא מדען בעל שם עולמי בעיבוד אותות ובעיבוד תמונה, אולם נאומו התמקד בקשר הייחודי של משפחתו לטכניון. “סבי, אשר מלאך, גדל בסלוניקי והיה שייך לדור הראשון של יהודים שהושפעו מתנועת ההשכלה והתרחקו מהדת אך רצו לשמר את זהותם היהודית. זו הייתה תקופה נפלאה של התפתחות אומנותית, היפתחות למדע והתחזקות של ערכים כגון הומניזם, חירות וזכויות אדם. הקשר לטכניון נרקם ב-1911, כשהוא נסע לאיסטנבול והשיג מהשלטון העות’מאני את הרישיון (הפירמאן) להקמת בניין הטכניון ההיסטורי.”

פרופ’ מלאך, המקיים כיום קשרים אמיצים עם חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, אמר כי “הטכניון הוא מוסד מופלא ורב השפעה מבחינה מחקרית, אבל יותר מכך – הוא ביתם המשותף של יהודים, ערבים, דרוזים, דתיים וחילונים מכל המגזרים ושל סטודנטים רבים מהעולם כולו. כולם עובדים מתוך שיתוף מבוסס-שונות. אני גאה להיות, החל מהערב, בוגר חדש של המוסד הזה.”

 

נינה אבידר ווינר יסדה את הקרן הבינלאומית לחינוך אייסף (ISEF) הפועלת לקידומם של צעירים ישראלים מבריקים מרקע מוחלש. באמצעות הקרן סייעה גב’ ווינר בטיפוח דור חדש של מנהיגים המטביעים את חותמם על החברה הישראלית. “פרויקט המלגות בטכניון הפך להצלחה מסחררת,” סיפרה ווינר, “ב-15 השנים האחרונות העניקה הקרן מלגות ל-1,000 סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים בטכניון, וארבעה סטודנטים שליווינו באמצעות קרן המלגות של אייסף הפכו ברבות הימים למרצים בטכניון. קרן המלגות של אייסף הצליחה מעבר לכל מה שחלמנו והוכיחה שהשינוי אפשרי. תואר הכבוד מהטכניון הוא הכרה נפלאה בכל אלפי בוגרי תוכנית אייסף בישראל.”

 

פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל, נשיא אוניברסיטת ווירצבורג, קיבל את התואר על תרומותיו הגדולות לחקר הפיזיקה והאופטיקה הקוונטית ועל שיתוף הפעולה עם חוקרים בטכניון. “למדתי להעריך את היכולות של חוקרי הטכניון ואת שאפתנותם,” אמר, “שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת ווירצבורג לטכניון, ובעיקר למכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI), הוביל אותנו להישגים מחקריים שלא היו אפשריים בלעדיו.”

קרול אפשטיין, שקיבלה את התואר על תרומתה הרבה למדינת ישראל, לטכניון ולמכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו-יורק, סיפרה כי הוריה הגיעו לישראל בשנת 1959 וביקשו מנהג המונית שלהם להראות להם את חיפה. “כשהנהג שמע שאבא שלי מהנדס חשמל הוא אמר לו – אקח אותך לטכניון. אבא התיישב באחת הכיתות, ובלי לדעת מילה בעברית הצליח להבין את הנוסחאות שעל הלוח. כשיצא מהטכניון אמר לאמא: אם משהו יהפוך את ישראל לסיפור הצלחה, הרי זה הטכניון. לימים קיבלו שני הוריי תוארי כבוד מהטכניון, והערב אני גאה לקבל את התואר החשוב הזה.”

 

 

ד”ר סטיוארט א’ פלדמן, שקיבל את התואר על הישגיו בעולם המחשוב ועל קידומן של מלגות לנשים במתמטיקה ובמדעי המחשב בישראל, אמר כי “ישראל מייצרת קידמה מדעית וטכנולוגית עצומה, ולטכניון תפקיד מרכזי בכך.”

 

לסרטונים על מקבלי התארים:

לסרטון על משה ספדיה

 

לסרטון על פרופ’ סטפן מלאך

לסרטון על נינה אבידר ווינר

לסרטון על פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל

לסרטון על קרול אפשטיין לחצו כאן

לסרטון על ד”ר סטיוארט א’ פלדמן

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קיבלה לשורותיה את פרופ’ מרק, ראש המעבדה לכימיה אורגנית בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון.

פרופ’ מרק פרסם מאות מאמרים, ערך יותר מ-10 ספרים וזכה בפרסים רבים ובהם פרס ויצמן למדעים מדויקים, פרס המצוינות של החברה הישראלית לכימיה, מלגת אלון, פרס מיכאל ברונו, פרס טאוב להצטיינות אקדמית ופרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי – פרס ההוראה היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. בדצמבר 2017 הוא התקבל כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים.

פרופ’ אילן מרק נולד בישראל אך עבר בגיל שנה עם משפחתו לצרפת. ב-1988 השלים דוקטורט באוניברסיטת Pierre et Marie Curie בפריז, ולאחר פוסט-דוקטורט בבלגיה הוא עבד כחוקר באוניברסיטת  Pierre et Marie Curie. בשנת 1997, אחרי 34 שנים בצרפת, חזר לישראל והצטרף לסגל הפקולטה לכימיה בטכניון. כיום הוא עומד בראש המעבדה לכימיה אורגנית ע”ש משפחת מאלך ומחזיק בקתדרה ע”ש סובל.

המעבדה בראשותו של פרופ’ מרק מתמחה בסינתזה אורגנית – יצירה של מולקולות אורגניות, שהן תרכובת כימיות המכילות אטומי פחמן. לדבריו, “אחד האתגרים העיקריים בתחום הוא היכולת לייצר באופן סלקטיבי מולקולות מוגדרות מבחינה גיאומטרית, וכן ליצור כל צורה גיאומטרית אחרת של המולקולה שנבקש. במעבדה שלנו בטכניון הצלחנו לפתח גישות חדשות לבעיות אלה באלגנטיות ובפשטות.”

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. פרופ’ מרק התקבל לאקדמיה במסגרת בחירת שישה חברים חדשים לאקדמיה, שתמנה כעת 132 חברים. נשיאת האקדמיה פרופ’ נילי כהן מסרה כי “האקדמיה מתברכת בהצטרפותם של חוקרים מובחרים אלו אשר בכוחם להעצים אותה ולסייע במילוי משימותיה לחיזוק המדע בישראל”.

[su_image_carousel source=”media: 38280,38281″ slides_style=”minimal” crop=”16:9″ align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

האחים זהר ויהודה זיסאפל, בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, יתרמו לבניית בניין חדש לפקולטה שבה למדו. על התרומה הכריז אתמול נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, במעמד התורמים וראש העיר חיפה ד”ר עינת קליש-רותם, בערב פתיחת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון. פרופ’ לביא הודה לזהר וליהודה זיסאפל על תרומתם הנדיבה. “רבים מהסטודנטים הלומדים בטכניון מכירים בתרומתו לחייהם שנים רבות לאחר סיום הלימודים,” אמר. “האחים זהר ויהודה זיסאפל מלווים את הפקולטה עוד מאז סיום לימודיהם ותרומתם הנוכחית תאפשר לפקולטה לשמור על מעמדה בחזית המחקר העולמי.”

הבניין החדש, שייקרא הבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל, ייבנה בין שני בניינים קיימים של הפקולטה ויסייע לטכניון להרחיב ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר, כחלק מתוכנית פיתוח אקדמית של הפקולטה להנדסת חשמל. הוא ישמש את הפקולטה למחקר ולהוראה בתחומים שונים של פעילותה ובהם אלקטרוניקה, מחשבים ותקשורת ויהווה בית יוצר למחקר בסיסי ויישומי, להכשרת מדענים, סטודנטים ומהנדסים ולפיתוח טכנולוגיות מתקדמות. לבניין תהיה תרומה משמעותית וארוכת טווח לטיפוח המצוינות בתחום הנדסת החשמל ברמה הבינלאומית.

הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי היא הפקולטה הגדולה ביותר בטכניון והמחלקה ההנדסית הגדולה בישראל, עם יותר מ-2,200 סטודנטים. במשך 80 שנות קיומה הכשירה הפקולטה כ-15,000 בוגרים שהובילו את תהליך השינוי של ישראל מארץ חקלאית למדינת הייטק. בוגרים אלה מהווים כיום את עמוד השדרה של התעשייה עתירת הידע האזרחית והביטחונית בישראל.

האחים זיסאפל, מייסדי קבוצת רד בינת, שמרו כל השנים על קשר חם עם הטכניון וסייעו לו בתרומות כספיות ובמעורבות אישית. אחת מתרומותיה הנדיבות של משפחת זיסאפל לטכניון הובילה להקמתו של מרכז זיסאפל למחקר בננואלקטרוניקה. המרכז שנחנך ב-2007 הוקדש לזכר שרה ומשה ז”ל, הוריהם של זהר ויהודה זיסאפל.

 

יהודה זיסאפל עמד בראש ארגון בוגרי הטכניון, יזם את פרויקט “משלוש לחמש” המסייע לתלמידי תיכון להשלים חמש יחידות בגרות במקצועות הריאליים והקים את תוכנית “אופקים להייטק” (כיום “הישגים להייטק”), המאתרת חיילים משוחררים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל ומסייעת להם לרכוש השכלה אקדמית בהנדסה ובמדעים. זהר זיסאפל, שסייע גם הוא לטכניון בדרכים רבות, ותורם מיליוני דולרים לחינוך טכנולוגי לילדים ולחשיפת כל ילד בישראל למחשבים ולאינטרנט, התמנה בשנה שעברה ליו”ר הישראלי של קמפיין גיוס התרומות העולמי של הטכניון, שמטרתו לגייס משאבים בהיקף כולל של 1.8 מיליארד דולר כדי לבסס את מעמדו המוביל של הטכניון בזירה הגלובלית.

״כבוגרי הטכניון זכינו לתרום להרחבת המחקר וההוראה בפקולטה להנדסת חשמל שבה למדנו”, אמר יהודה זיסאפל. “במשך השנים שמרנו על קשר עם הטכניון, ולכבוד הוא לנו להירתם למשימות ולאתגרים החדשים של הטכניון ושל המדינה. תעשיית ההייטק זקוקה נואשות לכוח אדם הנדסי ומדעי להמשך צמיחתה ושגשוגה. הבניין החדש יקלוט מדענים, ירחיב את התשתית המחקרית של הפקולטה ויכשיר מהנדסים לתעשיית ההייטק בארץ.״

פרופסור אנדרו ויטרבי, ממייסדי חברת קוואלקום ומהאישים המשפיעים ביותר בעולם הדיגיטלי, תרם ב-2015 תרומה של 50 מיליון דולר לפקולטה להנדסת חשמל, הנקראת על שמו. הוא הצטרף לתודות ליהודה ולזהר זיסאפל על נדיבותם הרבה כלפי הטכניון, ואמר: “הטכניון הוא היהלום שבכתר האקדמיה הישראלית. אני מעריך במיוחד את החלטתם של יהודה וזהר זיסאפל להקדיש את התרומה הנוכחית למימון הקמתו של בניין חדש לפקולטה להנדסת חשמל. תחום זה, שמתוכו התפתחה הטכנולוגיה הישראלית, תרם רבות להגנה על מדינת ישראל והצמיח את אומת הסטארטאפ. יישר כוח.”

“תרומתם הנדיבה של זהר ויהודה זיסאפל מצטרפת למספר תרומות גדולות אחרות שקיבל הטכניון בעת האחרונה מבוגריו,” אמר סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני. “התרומה הזו היא אבן דרך חשובה בתהליך התגייסותם של הבוגרים לתמיכה במוסד שבו למדו. בארה”ב ישנה מסורת מפותחת ורבת שנים המעודדת בוגרים לסייע ל”אלמה מאטר” ((Alma mater שלהם, אך בישראל אנחנו עדיין עמלים על טיפוח מסורת שכזו. אני רואה באחים זיסאפל מודל לחיקוי וקורא לבוגרינו באשר הם לקחת מהם דוגמה, כל אחד בדרכו ולפי יכולתו.”

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי פרופ’ נחום שימקין הודה בשם הפקולטה לזהר וליהודה זיסאפל על תרומתם הנדיבה. “האחים זיסאפל, שניהם בוגרי הפקולטה, הם מחלוציה הבולטים של תעשיית ההיי-טק בישראל,” אמר. “תרומתם הנדיבה להקמת המרכז לננואלקטרוניקה בטכניון ע”ש הוריהם, שרה ומשה זיסאפל, אפשרה להקים מרכז מחקר מתקדם המשרת עשרות קבוצות חוקרים בטכניון ומחוצה לו. התרומה הנוכחית תאפשר לפקולטה להנדסת חשמל להמשיך ולהכשיר את מיטב המהנדסים והחוקרים עבור תעשיית ההייטק הישראלית, הזקוקה להון אנושי מעולה כדי להבטיח את המשך שגשוגה. אני גאה על כך שבניין מרכזי בפקולטה יישא את שמם של האחים זיסאפל.”

 

 

 

 

אסטרטגיה ביוכימית שפותחה בטכניון, בשיתוף חוקרים מיפן ומארצות הברית, עשויה להוביל לפיתוח טיפולים אנטי-סרטניים חדשים. את הפיתוח הוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון

 

חוקרים מהטכניון, בשיתוף פעולה עם מדענים מיפן ומארצות הברית, פיתחו אסטרטגיה חדשנית לחיסול תאים סרטניים. את המחקר שהתפרסם אתמול ב- Nature Chemistryהוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון והשתתפו בו פרופ’ הירו סוגה מאוניברסיטת טוקיו, חתן פרס נובל בכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופ’ דוד פושמן מאוניברסיטת מרילנד.

המחקר החדש הוא אבן דרך דרמטית ביישומה של תגלית האוביקוויטין, שהובילה לזכייתם של הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר וארווין רוז בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. השלושה גילו כיצד חלבונים ייחודיים, שאותם כינו החוקרים חלבוני אוביקוויטין, מתייגים חלבונים משובשים ב”תג מוות” המוביל לפירוקם בפּרוֹטֵאָזוֹם – פח האשפה התאי. תהליך זה חיוני לחיי האורגניזם שכן בלעדיו יפגעו החלבונים המשובשים בתפקודים רבים של התא.

 

כיום ברור כי פעילותה התקינה של מערכת האוביקוויטין חיונית לתפקודו הבריא של האורגניזם, ולא רק בהקשר של פירוק חלבונים משומשים אלא גם בתפקידים רבים אחרים. שיבושים במערכת זו גוררים מחלות קשות ובהן סוגי סרטן שונים, ALS, סיסטיק פיברוזיס, פרקינסון ומחלות נוירודגנרטיביות אחרות.

 

תגלית האוביקוויטין סללה דרך לתחום מחקר חדש, וקבוצות מחקר רבות ברחבי העולם עוסקות בעשורים האחרונים בחקר מערכת האוביקוויטין וברתימתה לטיפולים רפואיים חדשניים. עד היום אושרו ארבע תרופות כאלה לטיפול בסרטן בכלל ובמיאלומה נפוצה בפרט. תרופות אלה מצילות את חייהם של אנשים רבים ברחבי העולם. עם זאת, אומר פרופ’ אשרף בריק, “ההתקדמות בחקר מערכת האוביקוויטין, ובפיתוח תרופות המבוססות על הבנתה, איטית מאוד יחסית לפוטנציאל.”

 

השלב הראשון בפעילותה הטבעית התקינה של מערכת האוביקוויטין הוא יצירת שרשראות של חלבוני אוביקוויטין (polyUb chains), המתייגות בהמשך את החלבונים המיועדים לפירוק. הבעיה היא שכאשר מתפתח גידול סרטני בגוף, תאי הסרטן יודעים לבצע מניפולציות במערכת האוביקוויטין ולנצל אותה להישרדותם ולשגשוגם.

האסטרטגיה שפיתחה הקבוצה בראשות פרופ’ בריק נועדה לנטרל את יכולתו של הגידול הסרטני לבצע את אותה מניפולציה. אסטרטגיה זו מבוססת על שילוב חסר תקדים בין המיומנות של פרופ’ בריק בייצור שרשראות אוביקוויטין בשיטות כימיות מתקדמות לבין השיטה של פרופ’ הירו סוגה ליצירת ספריות גדולות מאוד (10¹²) של מולקולות הקרויות פפטידים ציקליים. פפטידיים הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו הממלאות תפקידים רבים בתא, וחשיבותם של פפטידים ציקליים טמונה ביכולתם להגן על שרשראות האוביקוויטין מפני המניפולציות של תאי הסרטן.

במסגרת שיתוף הפעולה גילו החוקרים כיצד נקשרים הפפטידים האמורים לשרשראות האוביקוויטין וכך מעכבים את פירוק החלבונים המסייעים לגידול הסרטני להתפתח ולשגשג. לכן הם מעריכים כי האסטרטגיה שפיתחו סוללת דרכים חדשות לטיפול אנטי-סרטני המבוסס על פפטידים ציקליים.

 

פרופ’ אשרף בריק הוא ראש הקתדרה ע”ש ג’ורדן ואירן טארק בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. המחקר הנוכחי נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), קרן מרים ושלדון אדלסון, הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן גרמניה-ישראל למו”פ (GIF) והקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF).

 

למאמר המלא לחצו כאן

 

האקדמיה הצעירה הישראלית צירפה לשורותיה את פרופ’ אבי שרודר, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ונשיא האגודה הישראלית להנדסה כימית. פרופ’ שרודר הוא אחד משמונה חברים חדשים באקדמיה, כולם אנשי מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה.

פרופ’ שרודר הוא ראש המעבדה לתרופות ממוקדות מטרה וטכנולוגיות רפואה אישית בטכניון. קבוצת המחקר בראשותו מתמקדת בפיתוח מערכות ננו-טכנולוגיות לטיפול בצרכים רפואיים, תוך התמקדות במחלת הסרטן. כמו כן תרם שרודר לתחום החקלאות על ידי פיתוח כלים חדשים לשמירה על בריאות בעלי חיים ושיפור בריאות המזון.  פרופ’ שרודר חיבר עשרות מאמרים, רשם כ-17 פטנטים ושותף בהקמת חברות הזנק בתחום הביוטכנולוגיה והתרופות. הוא זכה בעשרות פרסים ובהם פרס קרן קריל מטעם קרן וולף, פרס אינטל בננוטכנולוגיה, ופרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי.

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית.

“אני נרגש להצטרף לשורות האקדמיה הישראלית הצעירה ומתחייב לפעול מתוך האקדמיה הצעירה להנגשת המדע והטכנולוגיה בישראל לכל רבדי האוכלוסייה”, אמר שרודר עם בחירתו.

פרויקט שערי הטכניון –הנפת גשר שילוט

ביום שני הקרוב, 10.6.2019, תתבצע הנפת גשר השילוט בשער נווה שאנן. בזמן ההנפה, בשעות 14:00-11:00 יחסם שער נווה שאנן לכניסת רכבים.

רכבים המבקשים להיכנס לקמפוס בשעות אלה יוכלו לעשות זאת דרך שער נשר בלבד.

היציאה משער נווה שאנן תישאר פתוחה לאורך כל שעות ההנפה.

תודה על שיתוף הפעולה.

 

אתמול התקיים בטכניון טקס הענקת תוארי דוקטור. את הטקס פתחו נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי.

התואר דוקטור לפילוסופיה PhD הוענק ל-214 בוגרים, כ-40% מהם נשים. עם מקבלי התואר נמנים 14 בוגרים מארצות המוצא הבאות: אוקראינה, אורוגוואי, איטליה, ארה”ב, גרמניה, דרום קוריאה, הודו, ירדן, נפאל, סין וקנדה.

מקבל התואר המבוגר ביותר הוא פרופ’ משה פיינסוד, 81, רופא ותיק ואיש הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. המשתתף הצעיר ביותר בטקס הוא ד”ר דורון אלעד שהשלים בטכניון תואר שני ושלישי בפקולטה למתמטיקה ועושה כיום את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.

לפני מספר שנים פרסם פרופ’ אמריטוס פיינסוד מאמר על דמותו המושכחת של מדען יהודי בן המאה ה-19, ותהה אם בניסוייו של אותו מדען מצויים שורשיה של האנטומיה התפקודית של המוח – תחום המבוסס על תהודה מגנטית ונמצא כיום בחזית המחקר. פרופ’ פיינסוד מצא את הנושא מרתק כל כך ותהה אם למרות גילו המתקדם ראוי שיעמיק בו במסגרת של עבודת דוקטור. כאן זכה פרופ’ פיינסוד לתמיכה ועידוד של בית הספר ללמודים מתקדמים, והשילוב בינו, הוותיק, למנחה הצעיר פרופ’ איתמר קאהן – מהמומחים המובילים בחקר ה-fMRI – העניק לעבודה עומק מיוחד.

המחקר עסק בחקר הפרטים ההיסטוריים של המאמץ למדוד את טמפרטורת המוח (cerebral thermometry) – אתגר שבו השתתפו מדענים ורופאים מארצות שונות. החתירה למדידת טמפרטורת המוח נבעה מחוק שימור האנרגיה שנוסח באמצע המאה ה-19, ועל בסיסה הכריז הפיזיולוג קלוד ברנרד כי בכל פעילות עצבית, תחושה או תנועה משתחרר חום. במדידת החום קיוו רופאים וחוקרי מוח למצוא מדד אובייקטיבי לפעילות המוחית. איש מהחוקרים לא הביא בחשבון כי רוב האנרגיה שצורך המוח נועדה לעצם שימורו במצב תקין ודרוך לפעולה, ופחות מ-5% ממנה משמש לביצוע התפקודים התחושתיים, המוטוריים והמנטליים.

הקורא בן זמננו מסתכל על כל אלה כעל אוסף של טעויות ותוהה על התעלמותם של החוקרים משימוש בכלים סטטיסטיים ומכשלונם בהבנת הפיזיקה של התפשטות החום. לדברי פרופ’ פיינסוד, “עולה כאן שאלה עיונית הנוגעת להבנת ההיסטוריה ולכתיבתה. האם עלינו להתרכז בהישגים ולתארם כרצף של הצלחות, או ללמוד גם את התעייה בדרכים ללא מוצא? עבורי, התשובה ברורה: אותה תעייה הייתה קרקע המזון שממנה צמחו ההישגים ברבות השנים.”

הוא מאמין כי ראוי לעודד בטכניון את העיסוק בהיסטוריה של המדע, ומקווה כיום יום אחד תקום כאן מחלקה שתעסוק בכך. “אני מאמין שלימוד ההיסטוריה של המדע הופך אותנו לרופאים ולמדענים מעמיקים יותר.”

בנעוריו נמשך פיינסוד למקצועות ההומניסטיים ובעיקר להיסטוריה ותנ”ך ולרפואה הגיע כמעט במקרה, אך בידיעה כי במקצוע זה ימצא היבטים רבים שמעניינים אותו. את לימודי הרפואה עשה בבית החולים האוניברסיטאי של “הדסה” והאוניברסיטה העברית. אשתו, רחל, אף היא בוגרת אותה פקולטה, התמחתה בפסיכוגריאטריה. אביה, פרופ’ ליפמן בן שלמה היילפרין, הוא מחבר שבועת הרופא הנוהגת היום בכל הפקולטות לרפואה בארץ. זה שנים רבות שפרופ’ פיינסוד “משביע” את הבוגרים הטריים בטקס הסיום של הפקולטה בטכניון.

בסוף 1982 התמנה פרופ’ פיינסוד למנהל המחלקה הנוירוכירורגית בקריה הרפואית רמב”ם והצטרף לסגל הפקולטה לרפואה. עם פרישתו מהעבודה הקלינית העמיק את מעורבותו בפקולטה ושב למקצוע האהוב עליו – היסטוריה. כבר יותר מעשור הוא מלמד את ההיסטוריה של הרפואה. “לדעתי זהו מקצוע של מחקר אקדמי לכל דבר, אך בפקולטה לרפואה זה כלי חינוכי רב עוצמה בהקניית ערכים ו’מורשת קרב’. באמצעות מקצוע זה ניתנת לתלמיד התחושה שהוא חלק משרשרת רבת דורות.” במקום בחינה נדרשים הסטודנטים לכתוב, בקבוצות קטנות, עבודה סמינריונית על נושאים שונים בהיסטוריה של הרפואה, והדבר מגביר את מעורבותם האישית במורשת הרפואה.

לפני תשע עשרה שנים החל פרופ’ פיינסוד לארגן את “ימי העיון בהיסטוריה של מדעי המוח”. לאירוע, שנולד כסמינר לעשרות סטודנטים, מגיעים כיום כמעט 400 משתתפים ובהם תלמידים, חוקרים מהפקולטה ומהטכניון בכלל ואנשים מחוץ לטכניון. ימי העיון האלה מציגים את תולדות חקר המוח והישגים עכשוויים, אך גם נושאים כגון ספרות, משחק ומוזיקה שבהם מדעי המוח באים לכלל ביטוי.

כמי שעסק ברפואה הן מהצד הקליני והן החינוכי יש לפרופ’ פיינסוד דעות ברורות על מערכת הרפואה בישראל. “דרוש שינוי תפיסתי בדבר מקומה של הרפואה במארג החברתי. רפואת המשפחה, הקו הראשון, דורשת חיזוק – הן בהגדלה משמעותית של הזמן שהרופא יכול להקדיש למטופל והן בשיפור הזמינות של הבדיקות ובהסרת חסמים מנהליים.”

לגבי החינוך הרפואי, אומר פרופ’ פיינסוד, “חשוב מאד לחשוף את הסטודנטים מוקדם ככל האפשר להוויה הקלינית, לחולה ולצרכיו כאדם. לשמחתי החל בתהליך זה הדיקן הקודם פרופ’ שמעון מרום, והדיקן הנוכחי פרופ’ אילון איזנברג ממנף גישה זו בתשומת לב מרובה. הסטודנטים חייבים לחוש כבר מתחילת לימודיהם את המכלול הרחב והעמוק של היותך רופא. ההקשבה למטופל, האינטראקציה איתו והמסר שהוא במרכז – אלה דברים שאי אפשר ללמוד בכיתה אלא רק במגע ישיר, בעזרת מדריכים איכותיים שישמשו דמויות הזדהות.”

ד”ר דורון אלעד כבר נמצא בעיצומו של הפוסט-דוקטורט בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. בהנחיית פרופ’ ניר סוכן, ובשיתוף פעולה עם פרופ’ עופר פסטרנק באוניברסיטת הרווארד, הוא מפתח דרכים לאבחון של פגיעות ראש קלות – כאלה שלא מובילות לזעזוע מוח, אך חשיפה מצטברת אליהן גורמת לנזקים קוגניטיביים. לדבריו, “בניגוד לפגיעות ראש קשות שנראות בבירור בבדיקות דימות, בפגיעות ראש קלות קיים קושי לזהות את השפעת הפגיעה על מבנה המוח. בשנים האחרונות התברר שחשיפה מרובה לפגיעות ראש קלות עלולה להוביל לנזקים קוגניטיביים שמתגלים בעיקר בבגרות המאוחרת.” במימון מענק מחקר של האיחוד האירופי, ששותפות לו עוד מדינות באירופה, מפתח ד”ר אלעד שיטות לאבחון פגיעות כאלה. “אנחנו משתמשים בנתונים הנאספים מכדורגלנים צעירים באירופה לפני שהם נכנסים לראשונה, בסביבות גיל 14, לאימוני נגיחות, ומשווים אותם לנתונים הנאספים מהם בסוף העונה. באמצעות סטטיסטיקה, בינה מלאכותית וניתוח חכם של תוצאות MRI אנחנו מנסים לאפיין את ההשפעה של חשיפה חוזרת לפגיעות ראש קלות על מבנה המוח של השחקנים וכן על יכולותיהם הקוגניטיביות וההתנהגותיות. השיטות שאנחנו מפתחים רלוונטיות גם לאבחון ואפיון של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נוספות.”

לאקדמיה הוא נחשף כבר בסוף כיתה י’, כשנרשם לקורס במתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה. באותו קיץ, בעקבות ניתוח שעבר ברגלו, לא יכול היה להתחיל את שנת הלימודים של כיתה י”א. עובדה זו, וציון 100 בקורס ההוא במתמטיקה, הובילו אותו להחלטה להיפרד מבית הספר. בגיל 17 הייתה בידיו תעודת בגרות עם ארבעה מקצועות מוגברים – מתמטיקה, מדעי המחשב, צרפתית ואנגלית – ו-33 יחידות סך הכל. ולא פחות חשוב – בגיל 18 וחצי כבר היה לו תואר ראשון במתמטיקה.

למה דווקא מתמטיקה? “כילד בכלל חשבתי להיות רופא, אבל לימודי המתמטיקה עוררו בי המון שאלות, המון אתגרים שרציתי לפתור. לשמחתי, המורה שלי בכיתה י’ בבית הספר עודדה אותי מאוד להתקדם בעצמי, והסקרנות שהלימוד העצמי עורר בי הובילה אותי לאוניברסיטה הפתוחה. בסוף התואר הראשון בדקתי אפשרות ללמוד ביואינפורמטיקה, או הוראת המדעים, אבל בסוף החלטתי להמשיך במתמטיקה. למה? כי זה תחום שבו לכל דבר יש הסבר מוחלט שאינו נתון לפרשנות”.

במסגרת התואר השני בפקולטה למתמטיקה בטכניון, בהנחיית פרופ’ ג’ק סון, עסק ד”ר אלעד בבעיה באלגברה הרלוונטית לתורת המספרים. גם את התואר השלישי עשה בפקולטה למתמטיקה, בהנחייתו של פרופ’ ניר גביש. את החובות לתואר זה סיים כבר בגיל 25, ובינתיים הספיק להשלים גם תואר ראשון נוסף במדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה.

במסגרת עבודת הדוקטורט שלו פיתחו ד”ר אלעד ופרופ’ גביש, יחד עם פרופ’ אריק יוכליס מאוניברסיטת בן גוריון, מודל מתמטי לתיאור תנועת יונים בתמיסה. מודל זה רלוונטי ליישומים רבים ובהם סוללות, תאים סולריים, תאי דלק ותעלות יונים החיוניות להולכת אותות עצביים. לדבריו, “כאשר התמיסה מרוכזת, תוצאות המתקבלות ממודלים קלאסיים לתיאור תמיסות אלקטרוליטים אינן תואמות את התצפיות הניסויות. הסיבה לפער היא? גודלם הסופי של היונים, שהשפעתו גדלה ככל שריכוז היונים בתמיסה עולה. בדוקטורט שלי בחנו מחדש את יסודות הטיפול הקיים במידול של תמיסות ופיתחנו מודל שמצליח לתאר תמיסות בכל טווחי הריכוזים  – מתמיסות דלילות ועד לתמיסות מרוכזות מאוד.”

את הדוקטורט עשה במסגרת התכנית הבין יחידתית ל “מתמטיקה שימושית” – תוכנית לימודים שמעודדת את הסטודנט לערוך מחקר העוסק בהיבטים מתמטיים של בעיות במדע ובהנדסה ומקדמת שיתוף פעולה בין הפקולטות השונות. “המסגרת אפשרה לי לקחת קורסים בהנדסת חומרים, בהנדסה כימית ובהנדסת אווירונוטיקה וחלל שאפשרו לי לקבל נקודות מבט מגוונות על המחקר שלי.”

במהלך לימודי התואר השני והשלישי עבד כמתרגל ולקראת סוף הדוקטורט שימש גם מרצה. הוא העביר קורסים לסטודנטים מפקולטות שונות בטכניון וניסה לשכך את רתיעתם ממתמטיקה. “אין מה לעשות,” הוא אומר. “יש בעולם מגפת אינסטנט, והמתמטיקה לא יכולה להיות אינסטנט. יש תחומים שבהם מספיק שתשנן אבל במתמטיקה לא – כאן צריך ללמוד דרך הידיים, לתרגל. כאן דרושה למידה אקטיבית. כי במתמטיקה אין קיצורי דרך. ללמוד בלי לתרגל זה כמו לנגן בלי להתאמן, כמו ללמוד שחייה רק מצפייה בסרטונים של מייקל פלפס – זה לא יוביל אותך רחוק.”

הדימויים האלה אינם מקריים. הוא מתאמן בקבוצת שחייה ומנגן בגיטרה ובפסנתר עם עניין מיוחד בג’אז בעברו היה סגן אלוף ישראל בהרמת כוח (Powerlifting), וכיום הוא נהנה גם ממסעות מאתגרים בארץ ובחו”ל.

בכל השנים הצטיין ד”ר אלעד בהוראה, והוא זכה בפרס “מתרגל מצטיין” בכל הסמסטרים שבהם עבד כמתרגל ובהמשך גם בפרס “מרצה מצטיין”. כיום, לאחר שהוציא ספר לימוד ב”משוואות דיפרנציאליות חלקיות” יחד עם נתנאל רגב, בוגר תואר שני בפקולטה, עובדים השניים על ספר לימוד נוסף בחדו”א 2.

על הפקולטה למתמטיקה בטכניון יש לו הרבה דברים לומר, וכולם טובים. “יש כאן צוות ניהולי נפלא, שמאוד רוצה בהצלחתך. מאחר שזו פקולטה קטנה יש כאן אווירה משפחתית ותומכת מאוד, בלי דיסטנס בין סטודנטים לחברי סגל. באופן כללי, הטכניון מעודד אותך ללמד ולפתח כישורי הוראה, והיחידה לקידום ההוראה מסייעת מאוד בעניין הזה. חוץ מזה יש כאן מרכז ספורט מעולה וקורסי ספורט רבים ומגוונים המיועדים לסטודנטים לתארים מתקדמים.”

 

חור שחור מלאכותי מאשש באופן כמותי את הטמפרטורה והאופי התרמי של קרינת הוקינג

במהלך הקריירה שלו כפיזיקאי תיאורטי וכקוסמולוג, סטיבן הוקינג המנוח סבר כי חורים שחורים – תופעה בחלל אשר לה מסה עצומה ואשר הינה בלתי נראית ובעלת כבידה כה חזקה עד כי דבר, גם לא אור, אינו יכול לברוח מאחיזתה העמוקה והאפלה – פולטים קרינה. לקרינת הוקינג זו אמור להיות ספקטרום תרמי, בדומה לקרינה הנפלטת מכל אובייקט חם. הטמפרטורה של קרינת הוקינג אמורה לעלות בקנה אחד עם הטמפרטורה שחזה האסטרופיזיקאי יעקב בקנשטיין המנוח.

כעת, צוות חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון פיתח חור שחור מלאכותי בו הקול ממלא את תפקידו של האור. באמצעות פיתוח שיטה למדידת הספקטרום של קרינת הוקינג, הם מצאו כי חורים שחורים מלאכותיים אכן פולטים קרינה בדומה לאובייקט חם רגיל, כפי שקבעו תחזיותיו של הוקינג.

מאמר המסביר את מחקרם פורץ הדרך התפרסם בגיליון כתב העת Nature מה30 במאי 2019.

לפני כמעט ארבעה עשורים, הוצעה תיאוריה לפיה ניתן יהיה לבנות חורים שחורים מלאכותיים ולמדוד באמצעותם את הפיזיקה של קרינת הוקינג, סוג של קרינה תרמית, שאת קיומה חזה הוקינג בשנות השבעים של המאה ה-20 וכיום נקראת על שמו. אולם, היו אלה משימת יצירת חור שחור מלאכותי ומציאת דרכים למדידת הספקטרום של קרינת הוקינג והטמפרטורה שלה, אשר הובילו לפריצת הדרך האחרונה.

“החור השחור המלאכותי שלנו מאשש את האופי התרמי (התרמיות) של קרינת הוקינג”, הסביר ראש צוות המחקר, פרופ’ ג’ף סטיינהאור. “בנוסף, מצאנו כי הטמפרטורה נקבעת לפי הכבידה המלאכותית על פני השטח של החור השחור המלאכותי, בהתאמה גם כן לתחזיותיו של הוקינג”.

הצלחת מחקרם מעניקה הבנה מעמיקה נוספת על אופיים של חורים שחורים, אחד הסודות הכי פחות מובנים של היקום.

הרעיון של אובייקט בחלל בעל שדות כבידה כה חזקים אשר אור לא יכול לברוח הוצע עוד במאה ה-18. התיאוריה המודרנית הראשונה אודות קיומם של חורים שחורים התפתחה בשנת 1916, אך לא פותחה במלואה ונחשבה במהותה למתמטית בלבד עד לאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, אז עלו תאוריות בעקבות הבנת מנגנון הקריסה של כוכבים מאסיביים. למרות שלא ניתן היה לראותם, במהרה שררה תמימות דעים כי חורים שחורים קיימים במרבית הגלקסיות.

לאחר עשור בו למדו על התופעה והבעיה, צוות החוקרים שיפר בהתמדה את הכלים הניסיוניים שלו בשלושת השנים האחרונות. המטרה הייתה לא רק ליצור חורים שחורים מלאכותיים, אלא גם לפתח שיטות מדידה לבדיקת התחזיות של הוקינג. כדי להגיע למסקנותיהם, הם חזרו על ניסוי קרינת הוקינג 7,400 פעמים כאשר לכל “ריצה” התקבל פרופיל צפיפות, מהם חישבו החוקרים ערכים ממוצעים.

“עבודות תאורטיות, בשילוב עם מחקרנו ארוך הטווח על הנושא, אפשרו את התצפית של קרינת הוקינג ספונטנית בחור שחור מלאכותי”, מדווח סטיינהאור. “השיפורים במערכת הניסוי שלנו אפשרו לנו למדוד את התרמיות של ספקטרום הוקינג ולהשוות את הטמפרטורה לתחזיתו של הוקינג, לפי הכבידה על פני השטח”.

על פי החוקרים, טמפרטורה זו (כפי שנחזתה) יוצרת קשר מעניין בין התאוריות של הוקינג לתאוריות של האסטרופיזיקאי יעקב בקנשטיין. בשנת 1972, בקנשטיין הציג גם כן תאוריה אודות התרמודינמיקה של חורים שחורים.

“למרבה הפלא, על אף שחישוביהם התבססו על רעיונות שונים מאוד, הוקינג ובקנשטיין הגיעו לאותה המסקנה כי הטמפרטורה נקבעת לפי הכבידה על פני השטח של החור השחור”, אמר סטיינהאור. “אנו איששנו את תחזיותיהם”.

בעוד הגילוי של הפיזיקאים מהטכניון שופך אור על אופיים של חורים שחורים מלאכותיים באמצעות מדידת ספקטרום הקרינה הנפלט (בדומה מאוד לספקטרום הנפלט מאובייקט חם רגיל), רמות הקרינה הנמוכות לא רק מאששות את התאוריה של הוקינג, אלא גם עשויות להוביל למחקר המשך.

על פי סטיינהאור וצוותו, ממצאיהם מעניקים רמזים לא רק על אופיים של חורים שחורים אמיתיים, אלא גם על “פרדוקס המידע”. על פי הוקינג, הקרינה והספקטרום התרמי שלה מכילים מעט מאוד מידע. רעיון זה הוא הבסיס לפרדוקס המידע המעלה שאלות כגון: מה עולה בגורלו של מידע הנופל לתוך חור שחור אמיתי? האם הוא נעלם מהיקום? ואם לא, לאן הוא הולך?

החוקרים מצאו כי הספקטרום של קרינת הוקינג אכן תרמי. לכן, פרדוקס המידע נשאר בלתי פתור וחוקרים עתידיים יצטרכו לחפש תשובות במקומות אחרים כדי לפצח את חידת פרדוקס המידע.

לחצו כאן למאמר המופיע ב-Nature