קטגוריה: Uncategorized

הכנס הבין-לאומי לעיצוב וטכנולוגיה שהתקיים בטכניון דן בקשרים בין עיצוב, טכנולוגיה, חברה וסביבה

הכנס הבין-לאומי לעיצוב וטכנולוגיה Design Tech התקיים לאחרונה בטכניון. הכנס, שבו השתתפו יותר מ-150 איש, התקיימו 40 הרצאות שדנו בקשרים האפשריים בין עיצוב וטכנולוגיה ובהשלכותיהם על החברה.

זהו כנס ראשון מסוגו בישראל והוא התקיים ביוזמתו של פרופ’ עזרי טרזי, ראש המסלול לתארים מתקדמים בעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בדברי הפתיחה שלו דיבר פרופ’ טרזי על המפגש בין עיצוב וטכנולוגיה: “עלינו להתקדם בדחיפות לעבר עיצוב אנושי מעורב סביבתית. זה כרוך בהפנמת שינויים במודעות, בערכים ובמטרות “.

בכנס השתתפו מרצים מישראל, מאיטליה, מהודו, מספרד, מגרמניה ומניו זילנד. הדוברים המרכזיים בכנס היו פרופ’ גשה יוסט מאוניברסיטת ברלין לאומנויות, שהציגה הרצאה על “עיצוב אזרחי עבור חברה דיגיטלית שוויונית”; פרופ’ אקמן קלווי מאוניברסיטת אלטו בפינלנד, ששיתף את באי הכנס במחשבותיו על חינוך ועיצוב בהרצאה שכותרתה “למידה מבוססת תשוקה”; ופרופ’ בארי כץ מקולג’ קליפורניה לאומנויות ומקבוצת העיצוב של אוניברסיטת סטנפורד. “בעשור האחרון חווינו שינויים עמוקים יותר מכל עשור קודם בהיסטוריה האנושית,” אמר כץ, “והשאלה היא אם התיאוריות והשיטות שהמעצבים יישמו בהצלחה כה רבה בעבר יסייעו לנו גם בעתיד.”

בכנס השתתפו מעצבים וחוקרים ישראלים מובילים ובהם תמר יחזקאל, יניב גלוזמן, מיכל גרינברג אברהמי, תמי ורשבסקי, ספי חפץ, מירב פרץ, אריאל בלונדר, שירה שובל, רומי מיקולינסקי, מתן זוהר, אלון שיקאר, רז אליאס, לירון לביא טורקניץ, יונתן אסולין ואסף כהן.

סטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים הציגו בכנס את עבודותיהם. עזרא עוזרי ערך הרצאה אינטראקטיבית על משחקי מציאות מדומה בשירות הפיזיותרפיה; אלכסנדר גכט הציג את היוזמה שלו להדפסה של תומך ישיבה אנטומי; אבישג שמש שיתפה את הקהל בממצאיה בחקר השאלה “איך הגיאומטריה של החלל משפיעה על רגשותינו?”; עופר ברמן דיבר על הדפסה תלת-ממדית של אלמוגים מחימר; ועופרי לוטן הקדיש את הרצאתו לעיצוב של גלשנים. ד”ר דוד בהר הציג את מחקרו עם רונן אידלמן בנושא מעקב קהילתי, ותום שקד הרצה על פיתוחים טכנולוגיים בייצור חיפויי אבן.

מרין זורע הישראלית הציגה את המחקר היפני שלה בנושא “מיפוי קולי של אינטראקציות יומיומיות בבית אבות”. קריטקיה דייט ההודי הציג את מחקרו הישראלי בנושא “עיצוב ארכיונים בעידן הדיגיטלי”. פרופ’ וונדי ג’ו ממכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק הציגה מענה להבדלים בין-תרבותיים בעיצוב.

כנסDesign Tech 2019  נוהל על ידי ולריה גסלב, הופק על ידי מיטל גוטפריד ולימור עבאס-אור ונתמך על ידי Firefly Scientists’ Foundation. כל הרצאות הכנס תועדו, והן יהיו זמינות לצפייה בערוץ היוטיוב Design-Tech ובאתר designtech.net.technion.ac.il.

צילומים: לורן בלומנטל.

יותר מ-100 עבודות הוצגו בתערוכת הפרויקטים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, שבה הושקה מכונית הפורמולה שתתחרה הקיץ באירופה

בפקולטה להנדסת מכונות התקיימה תערוכת הפרויקטים השנתית, שבה מוצגות עבודות הגמר של הסטודנטים בפקולטה. זו הפעם הראשונה שכל פרויקטי הגמר הוצגו באירוע אחד.

בתערוכה הוצגו יותר מ-100 פרויקטים במנעד רחב של נושאים ובהם טלסקופ חלל, הסבת מנוע סילון מדלק סילוני לגז טבעי, מערכות ייעודיות לידיים רובוטיות, דחליל רובוטי, ממשקי מוח-מחשב לצורכי שיקום, הליכונים חכמים לאנשים המוגבלים בתנועתם, כנפיים משנות צורה ומודלי לימוד מכונה להתאמת פרוטזות.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ אמר לסטודנטים כי “ישראל חייבת לשמור על היתרון מול המעצמות העולות – סין והודו – והיא תוכל לעשות זאת רק באמצעות חינוך לחדשנות וליזמות ועידוד הסטודנטים להמשיך לתואר שני ושלישי.” כדוגמה לחדשנות ישראלית הוא הביא את חברת INSIGHTEC, שנוסדה על ידי בוגר הטכניון ד”ר קובי וורטמן. “מייסדי החברה שאלו את עצמם כיצד אפשר לבצע ניתוחים ללא חיתוכים. הרבה אנשים היו יכולים להתייחס לכך כאל שאלה מיותרת, אבל החברה הצליחה לתת פתרון לשאלה הזאת וכך חוללה מהפכה בעולם הרפואה.”

את התערוכה הובילו פרופ’ דן מרדכי, סגן הדיקן להוראה בפקולטה, ופרופ’ ראובן כץ, מייסד הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש”. דיקן הפקולטה פרופ’ אולג גנדלמן ציין את הרבגוניות המאפיינת את הפרויקטים ואמר לסטודנטים: “התערוכה היא גולת הכותרת של לימודיכם לתואר ראשון, אבל זה לא סוף הדרך. אתם מסיימים את התואר אבל תוכלו להמשיך לתארים מתקדמים, שם תוכלו להשתתף במחקרים רחבים ומעמיקים יותר.”

 

במסגרת התערוכה התקיימה תחרות שבה זכו הצוותים הבאים:

בקטגוריית מחקר  – הוענק הפרס הראשון לסטודנטית רון פלד על פתרון משוואות תנועה של זורם המכיל חלקיקים בעלי שני מצבים יציבים. הפרס השני ניתן ליוגב מור-חיים והפרס השלישי לזהר סחראי.
בקטגוריית הנדסה  – הוענק הפרס הראשון לדקל נוסבאום ולנתנאל סירוטה על קציר אנרגיה ביומכנית באמצעות סיבי פחמן. הפרס השני ניתן לאיתי היימס והפרס השלישי ללירן מוצניק ולאריאל סגל.
בפרויקטי תכן מכני – הוענק הפרס הראשון לגיא גיטליס, מאור הפוטה ואביב נחמיאס על ליטוש עדשות עבור חברת סיוון והפרס השני ניתן למיכאל גולדמן, יוסף גרינבלט וטל מלין על פרויקט עבור חברת עמיעד. פרסים נוספים ניתנו לסטודנטים ספציפיים השותפים בפרויקט פורמולה טכניון: אלי גישבולינר, עידו כץ, טל ביטון, קאתי אולכה, סלמאן אבדעללה, רפאל בן חמו ואמיר סעד.

בתערוכה הוצגה גם מכונית הפורמולה של הטכניון, שבנו סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות יחד עם סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. המכונית שתצא הקיץ לשלוש תחרויות במסגרת  “פורמולה סטודנט“באירופה – גרמניה, אוסטריה וצ’כיה. במקביל נמשכת בנייתה של מכונית הפורמולה האוטונומית, הצפויה לצאת לתחרויות בקיץ 2020.

 

 

חוקרים בטכניון ובמכבי שרותי בריאות פיתחו טכנולוגיה חדשה שתאפשר התאמה אישית של אנטיביוטיקה למטופל. הטכנולוגיה המבוססת על בינה מלאכותית צפויה לייעל את הטיפול ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים

טכנולוגיה חדשנית שפיתחו חוקרים בטכניון ובמכבי שרותי בריאות צפויה לייעל טיפולים אנטיביוטיים ולעכב את התפתחותם של חיידקים עמידים. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Medicine, התאפשר בזכות שיתוף פעולה יחודי בין – מכון קס”ם קאהן-סגול-מכבי למחקר וחדשנות בראשות פרופ׳ ורדה שלו לבין חוקרי הטכניון פרופ’ רועי קישוני וד”ר עידן ילין.

השימוש בתרופות אנטיביוטיות בישראל הוא נרחב. מצב זה מוביל להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כך מאבדת האנטיביוטיקה את יעילותה וקיים חשש כי בעתיד חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. זיהומים הנחשבים כיום קלים ולא מסוכנים, יהפכו חסיני-טיפול וקטלניים.

אחד הגורמים המאיצים את התפתחותה של עמידות לאנטיביוטיקה הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקות רחבות-טווח, כלומר תרופות שנועדו לפגוע בספקטרום רחב של חיידקים. לפיכך, אם ברצוננו לצמצם את המגמה המסוכנת הזאת עלינו להשתמש בתרופות אנטיביוטיות ממוקדות, המכוונות באופן ספציפי לחיידקים היוצרים את הזיהום במטופל המסוים.

פרופ’ רועי קישוני, מהמומחים המובילים בתחום העמידות האנטיביוטית, פיתח שיטות למיפוי גנטי של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. שיטות אלה מאפשרות חיזוי של עמידותו של חיידק נתון לאנטיביוטיקות שונות בהווה ויתר על כן – לנבא את רמת העמידות שהחיידק עלול לפתח בעתיד.

המחקר הנוכחי התמקד בסוג ספציפי של זיהומים – דלקות בדרכי השתן, התוקפות יותר ממחצית הנשים במהלך חייהן. בדלקות אלה מעורבים חיידקים שונים ובהם קלבסיאלה פנאומוניה, אי-קולי ופרוטאוס מירביליס.

 

במחקר המשותף של הטכניון עם חוקרי מכון קס”ם של מכבי פותחה מערכת המסייעת לרופא לבחור את האנטיביוטיקה האופטימלית לטיפול בזיהומים בדרכי השתן. החוקרים גילו כי רמות העמידות לאנטיביוטיקה הן שונות אצל כל חולה. כלומר אנטי’ מסוימת תהיה יעילה אצל חולה מסוים ולא יעילה אצל חולה אחר. הסיבות לכך קשורות למאפיינים האישיי של כל מטופל ולהסטוריה הרפואית שלו. לדברי ד”ר עידן ילין, “שקלול נתונים דמוגרפיים ובהם גיל, מגדר, הריונות או מגורים בבית אבות, יחד עם רמות עמידות שנמדדו בתרביות שתן קודמות של המטופל והיסטוריה של רכישות תרופות אנטיביוטיות, מאפשר לנו לנבא באופן ממוחשב את רמת העמידות של החיידקים מחוללי הזיהום.”

המחקר מהווה צעד משמעותי בתחום החדשני של מחקרים רפואיים מבוססי למידת מכונה ונתוני עתק (Big Data). פרופ’ קישוני מדגיש כי המחקר התאפשר בזכות שיתוף הפעולה עם מכבי. לדברי פרופ’ ורדה שלו, “שיתוף הפעולה שבין מכבי והטכניון- ממכוני המחקר החדשניים בעולם- והשילוב של הבנה מעמיקה ברפואה, נתוני עתק, ושיטות מחקר חדשניות אפשרו לפריצת דרך של ממש בתחום העמידות לאנטיביוטיקה. אנו מצפים להמשך שיתוף פעולה פורה עם הטכניון ופרופ’ רועי קישוני.”  במסגרת המחקר נותחו יותר מ-5 מיליון מקרים של מתן אנטיביוטיקה במשך כ-10 שנים ומדידות של עמידות לאנטיביוטיקה ביותר מ-700 אלף תרביות שתן. אלגוריתם מתוחכם הצליח למצוא קשר ברור בין הנתונים השונים וכך לנבא את רמת העמידות של החיידקים המהווים את הזיהום ולספק המלצה על סוג האנטיביוטיקה המיטבי. החוקרים הראו כי השימוש בטכנולוגיה האמורה יכול להפחית בכ-40% את הסבירות לבחירה שגויה של התרופה. לכן הם מעריכים כי מערכת זו תתרום רבות למאמץ העולמי לעכב את “מגיפת העמידות”.

 

פרופ’ ורדה שלו, שנבחרה ב-2018 לרשימה 100 המשפיעים של The Marker, היא פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת מכון קס”ם למחקר וחדשנות (קס”ם – קאהן, סגול, מכבי). – מרכז חדשני לקידום המחקר הרפואי והבריאות העולמית. המכון מתבסס על ידע מקצועי של טובי החוקרים ועל מאגר המידע הייחודי של מכבי. מאז הקמתו התבצעו בו מאות מחקרים שתרמו לשיפורים מרחיקי לכת בטיפול הרפואי המוצע לקהילה. המכון חוקר את בסיס הנתונים של מכבי הכולל מאות מליוני ביקורי רופא, דגימות שונות ועוד. המכון מקיים שיתופי פעולה ארוכי טווח עם חוקרים בטכניון במטרה לפתח דרכים חדשות לניתוח מידע רפואי וליישומו לרווחת המטופלים.

פרופ’ רועי קישוני, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון ובעל מינוי משני בפקולטה למדעי המחשב, עומד בראש המרכז הבין תחומי למדעי החיים וההנדסה ע”ש לורי לוקיי. מחקריו, שהתפרסמו בכתבי עת מובילים ובהם Nature ו-Science, מתמקדים בהתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה ובמניעתה.

למאמר ב – Nature Medicine לחצו כאן: https://go.nature.com/2L5wQ2w

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרופ’ דניאל ריטל מהפקולטה להנדסת מכונות קיבל אתמול, 3 ביולי, את אות האביר (Chevalier)  במסדר הצרפתי Ordre des Palmes Académiques. המסדר, שנוסד על ידי נפולאון בשנת 1808, מעניק את האות לאישים בולטים מהאקדמיה ומעולמות התרבות והחינוך.

פרופ’ ריטל, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וראש המרכז למכניקת חומרים, נולד בפריז ועלה לישראל בשנת 1974, כשהוא בן 18. לאחר פוסט-דוקטורט ב-Yale עבד פרופ’ ריטל  ב-Ecole Polytechnique, וב-1994 הצטרף לסגל הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. הוא עוסק במכניקה של חומרים, בדגש על צימוד תרמו-מכני והלם במוצקים. מחקריו הובילו לשינוי פרדיגמה בהבנה של כשלים דינמיים הנובעים מפגיעה אלימה במבנים כגון פיצוץ ואימפקט בליסטי. את ההודעה על בחירתו קיבל משגרירת צרפת בישראל הלן דה גאל, שהעניקה לו את האות  בטקס.

 

42 פיתוחים טכנולוגיים חדשניים הוצגו ביריד הפרויקטים של הפקולטה למדעי המחשב בטכניון

בפקולטה למדעי המחשב נערך לאחרונה יריד הפרויקטים השנתי, שבו הציגו הסטודנטים לתואר ראשון יותר מ-40 פרויקטי גמר, המתפרשים על פני מגוון רחב של תחומים – אבטחה, קריפטוגרפיה, אינטליגנציה מלאכותית על בסיס רשת נוירונים, רפואה ועזרים לאנשים בעלי מוגבלויות. יריד הפרויקטים התקיים בשיתוף עם מיקרוסופט מו”פ שסייעו לסטודנטים בשימוש בטכנולוגיות ובתוכנות חדישות במהלך לימודיהם, לרבות סמארטפונים וטאבלטים להרצת אפליקציות במהלך הפיתוח.
הנה כמה פרויקטים אשר פותחו במרכז לטכנולוגיות חכמות בהנחיית מנהל המרכז איתי דברן ועוזרי ההוראה קובי מייק, רון מרקוביץ, גיא מנחל, בוריס סוסין, לינה מדלג’, אופיר אלכסי ורון בלטר:

 

Diet Tracker – היא דיאטנית קולית. זוהי אפליקציה לאלכסה – הסייעת הקולית של אמזון. איך זה עובד? בשלב הראשון המשתמש מגדיר את היעד האישי שלו, לפי משקל יעד או מספר קלוריות ליום. בהמשך הוא מספר לאפליקציה בקולו על המאכלים שאכל, והאפליקציה בוחנת את הערכים התזונתיים של מאכלים אלה מול מסד נתונים של משרד החקלאות האמריקאי. נתונים אלה מצטברים לכדי מסד נתונים אישי הכולל ערכים תזונתיים, ובכל יום מקבל המשתמש עדכון על מה שאכל, הערך הקלורי של כל מאכל וסיכום הקלוריות היומי.

את הסטודנטים ליוותה דיאטנית אנושית – תמר כהן יוגב – שעזרה להם באפיון המערכת ובהוספת אלמנטים טיפוליים למערכת, למשל בקשה של המערכת מהמשתמש לדווח על מצב רוחו, וזאת כדי לנטר “אכילה רגשית”. כהן יוגב התלהבה מהפיתוח ואמרה לסטודנטים שתיישם אותו בקבוצות ההרזיה שלה.
הסטודנטים המפתחים : שקד ספיר, שלו קובה, אור פלדמן,איגור בשמשניקוב, ניר חכמנוביץ וליאור בן ימין.

https://drive.google.com/file/d/1clt5pReoj-Hm6bDui1ho_kb4Tf7Nax6R/view

BRAILLIANT היא מערכת המתרגמת הודעות טקסט טלפוניות לכתב ברייל. המערכת, שאותה פיתחו אברהם איאסו, לביא רז וחן ברקת, מכתיבה למשתמש את הטקסט באמצעות ראשי סיכה הלוחצים על אצבעו.

BRUXISM DETECTOR היא מערכת לניטור חריקת שיניים – הפרעה לילית המשפיעה על חייהם של אנשים רבים ומובילה לנזקים שונים ובהם עיוות צורת השיניים, סדקים בשן והיחלשות כוח הלעיסה. הבעיה היה שתופעה הזו מתרחשת בשינה, כך שהמשתמש אינו יודע בזמן אמת שהוא סובל מכך.

נהוג להניח כי פעילויות שונות ובהן ריצה, יוגה ומדיטציה משככות את התופעה, אולם כל אדם מושפע מפעילויות אחרות. המערכת שפיתחו הסטודנטים מאפשרת לנטר את חריקת השיניים על סמך תנועת שרירי הלסת, וזאת באמצעות אלקטרודות חיצוניות. כך יכול המשתמש למדוד את השפעתן של הפעילויות השונות על חריקת השיניים ולבחור באלה המסייעות לו באמת.

MOMENT

היא אפליקציה המזהה פרצופים באירועים כגון חתונות ומייצרת, בזמן אמת, אלבום תמונות פרטי עבור המשתמש. המשתמש אינו צריך לחפש את עצמו באלפי התמונות מהאירוע; האפליקציה מציפה במכשיר שלו את התמונות שבהן הוא מופיע. בנוסף, האפליקציה מסייעת באיתור אירועים קרובים גיאוגרפית.

SOUNDCHOICE היא מערכת המגשרת בין הדי-ג’יי למשתתפים במסיבה. המערכת מאפשרת לכל אחד מהמשתמשים לציין, בכל שלב של האירוע (וגם לפניו), מהו הז’אנר המוזיקלי האהוב עליו. המפתחים מציינים כי בחרו בפרויקט זה אחרי שגילו שרבים מהסטודנטים בטכניון אינם “מוצאים את עצמם” מבחינה מוזיקלית במסיבות המתקיימות בקמפוס. “הבנו שיש כאן בעיה של תקשורת. אם מארגני המסיבה יידעו מה הטעם של הקהל, הם בוודאי ישמחו להשמיע שירים מתאימים. הדי-ג’יי יכול גם לערוך סקרים שבהם הוא נותן לקהל לבחור אחת מכמה אופציות, וכך לשפר את ההתאמה האמורה.”

 

את BREAKPOINT פיתחו שלושה מחברי ועד הסטודנטים בפקולטה – שקד ספיר, טטיאנה דבייקין ואדיר אבסקר. זוהי אפליקציה לניהול פינת הקפה הפקולטית, שעליה אחראי הוועד. לדברי המפתחים, פינת הקפה בפקולטה פועלת יפה על סמך אמון – הסטודנטים מוזמנים לשתות, לאכול ולהשאיר כסף בקופה – אולם רבים מהסטודנטים מבקשים לשלם באשראי, וזה היה האתגר המרכזי בפרויקט. בנוסף לפתרון בעיה זו פיתחו שלושת הסטודנטים גם מעקב אוטומטי אחר המלאי בפינת הקפה, כך שכאשר העוגיות, לדוגמה, עומדות להיגמר, מנהלי הפינה יידעו על כך.

SEATME  נועדה גם היא לפתור בעיה פנים-פקולטות: שמירת מקום בספרייה. הסטודנטיות מרים עיד, מאיס מטר ומיידא יונס החליטו לפתור את הבעיה שנוצרת כאשר סטודנט או סטודנטית היושבים בספרייה מבקשים לצאת לכמה דקות לשירותים או להפסקת אוכל. במציאות הנוכחית, רבים מהם משאירים פתק “תפוס” על השולחן. האפליקציה שפיתחו הסטודנטיות, יחד עם גאדג’ט המונח על השולחן, מאפשרים למשתמש להודיע כי השולחן תפוס כעת. אם כעבור 40 דקות הסטודנט לא חוזר למקומו, השמירה מתבטלת והמקום שוב פנוי.

TESTOCK היא רשת חברתית ללמידה אפקטיבית בתקופת מבחנים. כיום קיים בטכניון מאגר של בחינות פתורות, אבל הוא אינו מאורגן על פי שאלות. האפליקציה מאפשרת למשתמש לחפש תשובות נכונות לשאלות ספציפיות וכך להתמקד בחומר הרלוונטי לו. בשלב זה מותאמת האפליקציה לסטודנטים בטכניון, אולם המפתחים שואפים להרחיב אותה לאוניברסיטאות אחרות.

קישור לסירטונים : http://bit.ly/2YwGyhB

גיליון הקיץ של מגזין הטכניון עלה לאוויר, והוא מלא בחדשות טובות ומרגשות: קעקוע מנטר, אקדח דבק חם שיחליף תפרים רפואיים, ראיון בלעדי עם נשיאת המועצה הבין-לאומית למדעי האווירונוטיקה על המהפכה השלישית בעולם התעופה ומרכז חדש להדפסת רקמות ואיברים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. בנוסף, בוגר הטכניון האדריכל דן איתן זכה בפרס ישראל ושני בוגרי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט השיאו משואות בהר הרצל.

קריאה מהנה: http://bit.ly/2RNjYP7

אם עדיין אינכם ברשימת התפוצה, אתם מוזמנים ללחוץ על הקישור המופיע בצד שמאל למעלה

 

 

ביום חמישי קיבל חגי קירי את תעודת סיום התואר הראשון שלו בטכניון, ובכך הפך לדור רביעי לבוגרי טכניון. אמו למדה בפקולטה להנדסה כימית, סבו בפקולטה להנדסה אזרחית וסבא-רבא שלו למד במחזור השני של הטכניון

 

נתחיל מהנין.

ביום חמישי [27.6.19] קיבל חגי קירי את תעודת סיום התואר הראשון שלו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, שבה הוא עושה כיום את התואר השני. הוא אחד מ-1,843 בוגרים, מסיימי מחזור צ’, שקיבלו את התעודה בטקס חגיגי שהתקיים בלב הקמפוס.

גילו הצעיר של חגי, 21, מבהיר שהוא אינו לומד במסלול שגרתי אלא בתוכנית ייחודית. “ברקים” היא תוכנית עילית של העתודה מטעם היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, המקנה למשתתפיה תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון. לדבריו, “זאת תוכנית ממש מעולה, שנותנת לנו תמיכה כלכלית מוגברת, כולל מעונות בטכניון. בזכות התוכנית נוצרה קבוצת לימוד של חבר’ה שלומדים יחד וסיוע של סטודנטים ממחזורים קודמים, המקלה את ההתמודדות היומיומית ומאפשרת  למשתתפים להתמסר ללימודים התובעניים בטכניון.”

קירי השלים את לימודי התיכון בבית הספר ויצו נהלל ובכיתה י”ב הוזמן לטכניון לחשיפה לתוכנית “ברקים”. בתום הלימודים בתיכון הוא החל ללמוד לתואר ראשון ובסיומו המשיך לתואר שני הכולל עבודת מחקר (תזה). במחקר המגיסטר (תואר שני) עוסק קירי, בהנחיית פרופ’ עודד גוטליב מהפקולטה להנדסת מכונות, ב”מידול של אינטראקציות מבנה-זורם”, ובמילים פשוטות יותר – ביחסי הגומלין בין עצם לזרימה שמסביבם. “היחסים האלה מתקיימים בין מטוס לאוויר שסביבו, בין סירה למים שבהם היא שטה, וגם בין נוזל לחלקיקים קטנים שבתוכו. השפעת הגוף על הזרימה מתקיימת תמיד, אבל כשהגוף גמיש, או נתון לתזוזה, הזרימה משפיעה עליו בחזרה וכך נוצרת אינטארקציה הדדית מורכבת.”

 

הוריו של חגי קירי, אורי ויעל, גם הם בוגרי הטכניון. אבל תואר בוגר הטכניון הולך במשפחתו עוד הרבה אחורה, עד לסבא-רבא משה. כאן נתמקד במסלול הישיר ממשה ועד חגי, ורק נציין שרבים מבני המשפחה הקרובים גם הם בוגרי הטכניון.

 

משה דמבו (Dembo), דור ראשון לבוגרי הטכניון במשפחתו, עלה מליטא בשנת 1923. “בבואנו ארצה התאהבנו בה, שרפנו את הגשרים מאחורינו, ובכל התנאים החלטנו להמשיך ולבנותה”, כתב לימים. הראש שלו היה מלא בציונות חקלאית וחלוצית, אבל אחרי כמה שנים בחקלאות התגייס לעבודת הבניין , שכן “נמצא כי בכך מילאנו תפקיד חשוב בבניין הארץ”. ואז, אחרי שנתיים בבניין, הוא נרשם למחזור השני של הטכניון, שנקרא אז “תכניון”. מסלולי הלימוד היו מועטים – שניים, למעשה – והוא בחר ב”הנדסה בנאית”. נישואיו לזינה לבית פיקסמן התקיימו בשנת 1926 בטקס צנוע בחצר הטכניון בהדר.

ב-9 ביוני 1931 קיבלו 8 בוגרים את תעודות סיום התואר הראשון שלהם בטקס שזכה לסקירה קצרה בעיתון דואר היום תחת הכותרת “מחזור שני בתכניון”. דמבו היה אחד מהם. שלוש שנים אחר כך עלו גם הוריו לארץ ישראל.

מתום הלימודים ועד פרישתו לגמלאות עסק דמבו בבנייה. בשנותיו הרבות בסולל בונה היה שותף בהקמת הכרמלית בחיפה, בבניית נמל חיפה ונמל הקישון, בהקמת הבניין הראשון במכון ויצמן למדע, בבניית שדה התעופה תל נוף ואפילו בייסוד משרדי סולל בונה בקפריסין, בלבנון ובסוריה. “ויש עוד הרבה לפעול ולעשות ועוד מאבקים וקשיים נועדו לנו עד שנגיע לשלום ולשלווה בארצנו,” כתב לימים למשפחתו הרחבה.

אבל הרבה לפני היות המשפחה הרחבה, בשנת 1929, עוד בהיותו סטודנט בטכניון, נולד בנו הבכור יוסף דמבו, לימים דור שני לבוגרי הטכניון.

 

יוסף דמבו נולד בחיפה ב-1929 וגדל ברחובות. לאחרונה, ב-13 במאי, הוא חגג את יום הולדתו ה-90. “בתקופת התיכון עבדתי המון עם אבא וכך הכרתי את עולם הבנייה והחלטתי שזה מה שאלמד. לכן, לאחר מלחמת העצמאות ושירות בהגנה ובצה”ל, נרשמתי לטכניון ללימודים לתואר בהנדסת בניין.” מה הוא זוכר מתקופת הלימודים? “היה נהדר בטכניון. היינו מעט תלמידים והיחסים עם חברי הסגל היו מצוינים.”

את התואר סיים יוסף בשנת 1953, זמן קצר לפני העתקת הטכניון משכונת הדר למיקומו הנוכחי בנווה שאנן. את התואר השני – בתעשייה וניהול – עשה באוניברסיטת קולומביה. במהלך השנים עבד גם הוא בסולל בונה אבל גם בחברות רבות אחרות, ובין השאר השתתף בתכנון המרכז למחקר גרעיני שורק, הקריה למחקר גרעיני בדימונה ופרויקטים אזרחיים רבים. בתפקידו האחרון עבד כמנהל מחלקת מכרזים בחברת החשמל. ליוסף ולאשתו נימה, בעלת תואר ראשון ושני בבוטניקה ובכימיה מהאוניברסיטה העברית, ארבעה ילדים ו-11 נכדים. אחד הנכדים הוא חגי קירי, שבו פתחנו את הכתבה הנוכחית.

ארבעת ילדיהם של יוסף ונימה הם בוגרי הטכניון. רן, שסיים בטכניון תואר ראשון בהנדסת מחשבים, מתגורר בחיפה ועובד כיועץ בתחום המחשוב. יעל, בוגרת הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, מתגוררת ביישוב הקהילתי תמרת ועובדת בחברת טאואר סמיקונדקטור. דינה, בוגרת הפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון, שהשלימה גם תואר שני בפקולטה, מתגוררת בצופית הסמוכה לכפר סבא ועוסקת במערכות מידע.  תמר, בוגרת אותה פקולטה, המשיכה ל-MBA באוניברסיטה הפתוחה וכיום מתגוררת ברעננה ועובדת בהנהלת החברה המרכזית למשקאות קלים.

 

יעל קירי דמבו, בתו של יוסף ואמו של חגי, השלימה בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון תואר ראשון ושני. במהלך התואר הראשון החלה לעבוד בכימיקלים לישראל, שם עבדה 10 שנים, ולפני 19 שנה החלה לעבוד בטאואר סמיקונדקטור – עבודה שהביאה אותה גם לארצות הברית וליפן. כיום היא עוסקת בניהול פרויקטים באתר החברה באזור התעשייה מגדל העמק הסמוך ליישובה, תמרת. גם לה, כמו לאביה, ארבעה ילדים.

 

בתשובה לשאלה כיצד נוצרה השושלת הטכניונית הזאת משיבה יעל: “כמו שיש משפחות של רופאים, ומשפחות של מוזיקאים, אנחנו  משפחה של מהנדסים. זאת נטייה מולדת. בשום שלב לא לחצו עלינו, ואנחנו לא לחצנו על ילדינו, ללמוד בטכניון. הכרנו את הטכניון מצוין, וגם גרנו לידו בתקופת לימודנו בטכניון, אבל איש לא אמר לנו שחשוב שנלמד בטכניון.”

 

בטקס הענקת התארים שהתקיים ביום חמישי התייחס נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא למשפחת דמבו-קירי ולסיפורה. “יש משפחות שהטכניון זורם בעורקיהן,” אמר, “ומשפחת דמבו-קירי היא משפחת הטכניון במלוא מובן המילה.” הוא פנה לכלל הבוגרים ואמר: “להיות בוגר טכניון – זה כרטיס הכניסה שלכם להצטרף למחנה מפואר של חולמים ומגשימים: אלו שהיו שם בראשית הדרך ואלו שבאו אחריהם – כולם כאחד חלק מחבורה שקשה להפריז בחשיבות תרומתה למדינה ולחברה לאורך עשרות שנים. מדינת ישראל זקוקה לא רק לידע ולמומחיות שרכשתם כאן בלימודיכם. מדינת ישראל זקוקה למנהיגים אמיצים בכל שטחי החיים, מנהיגים בעלי תחושת אחריות, שאינם מהססים לומר את דעתם באומץ ובנחישות. מנהיגים אלה צריכים להשמיע את קולם בצורה ברורה בעד כבוד האדם, ללא הבדל של מין, מוצא אתני, דת או השקפה פוליטית, ובעד שלטון החוק וחופש דעות.”

 

 

 

הטכניון מברך את בוגרי מחזור צ’ (תשע”ט) ומאחל ל-1,843 הבוגרים והבוגרות הצלחה רבה בהמשך דרכם. ברוכים הבאים למשפחת בוגרי הטכניון!

טקס חלוקת התעודות יתקיים היום,יום חמישי 27.6.19 בשעה 18:30 , בלב הקמפוס ויועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מבנה גאומטרי חדש: הסליל הנטוי. במחקר שהתפרסם בכתב העת PNAS פענחה קבוצת המחקר את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

 

קבוצת מחקר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחה את הפעולה של החלבון דינמין בתהליך שמאפשר לתא לבלוע מזון. המאמר התפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים – PNAS.

תאים ביולוגיים, ממש כמו האורגניזם השלם, אינם יכולים לחיות בלי לאכול. מאחר שאין להם איבר אכילה פיתחו התאים במהלך האבולוציה טכניקה ייחודית וחכמה לבליעת מזון: אנדוציטוזה(endocytosis) . בתהליך האנדוציטוזה מופיע בקרום התא שקע שמתפתח ובולט כלפי פנים. בסוף התהליך נוצרת מהקרום בועה פנימית שבתוכה לכודים חומרי המזון. כדי להשלים את פעולת הבליעה יש צורך לגזור את צוואר הבועה ולשחרר את חומרי המזון לתוך אברונים ייעודיים בתא. גורם מרכזי בפעולת הגזירה האמורה הוא חלבון בשם דינמין. מולקולות הדינמין מתהדקות סביב צוואר השלפוחית וגוזרות אותה. כך משתחרר המזון בתוך התא.

הבעיה היא שתהליך פנימי זה קשה מאוד לחקירה, ואף שקבוצות מחקר רבות עסקו בכך, המכניקה של התהליך לא הייתה ברורה עד כה. מכאן חשיבות ההישג של חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון פרופ’-משנה תום שמש והפוסט-דוקטורנטים ד”ר אביחי קדוש וד״ר בן ילין. המודל שניסחו השלושה אומת במיקרוסקופ כוח אטומי (AFM) על ידי חוקרים באוניברסיטת ז’נבה.

פרופ’-משנה תום שמש הוא פיזיקאי בהכשרתו, ולכן הוא עוסק בעולם הביולוגיה מזווית לא שגרתית, תוך התמקדות בפיזיקה ובמכניקה של תהליכים ביולוגיים. גם הפוסט-דוקטורנט ד”ר אביחי קדוש, שהשלים את המאסטר שלו בפקולטה לפיזיקה בטכניון, עשה דרך דומה מפיזיקה לביולוגיה. “בדינמיקה של התא יש המון היבטים של עיבוד מידע, והם כמובן חשובים וקריטיים,” מסביר פרופ’-משנה שמש, “אבל אנחנו מתמקדים דווקא בהיבטים המכנים והצורניים. למעשה אנחנו מסתכלים על ‘עבודת הצווארון הכחול’ – דחיפה, משיכה ומיקום של חלבונים ומולקולות אחרות. כך עשינו לגבי המבנה הסלילי של שרשראות הדינמין בתהליך האמור.”

 

סליל הוא מוטיב חוזר במבנה של תאים חיים, החל בסליל הכפול של מולקולת הדי-אן-איי – התגלית הדרמטית של קריק, ווטסון ומוריס ווילקינס משנת 1953 – וכלה בחלבונים רבים ובשלד התא. לכן, אומרים החוקרים, אפשר להסיק שמדובר במבנה הנובע מעקרונות בסיסיים המשותפים למערכות רבות.

גם שרשראות הדינמין השותפות בתהליך האנדוציטוזה הן סליליות, והתגלית של קבוצת המחקר בטכניון קשורה להטייתו של הסליל בנקודת המגע שלו עם קרום התא. “למעשה פיתחנו מודל פיזיקלי המקשר בין הצורה של שרשרת החלבונים לבין כוחות מכניים המתפתחים במבנה. מודל זה הראה שצורת שרשרת הדינמין ויציבותה נקבעות במידה רבה על ידי זווית הנעיצה של קצות חלבון הדינמין בקרום התא. יתר על כן, באמצעות המודל הצלחנו לנבא בהצלחה את סידור המבנה החלבוני בתאים.”

 

בעקבות הממצאים מציגים החוקרים אובייקט גאומטרי חדש: הסליל הנטוי (the tilted helix). לדברי פרופ’-משנה שמש, “אם בעבר נוסחו מודלים של מבנים תוך-תאיים על סמך צורות גאומטריות קלאסיות, כאן קרה תהליך הפוך – הביולוגיה נתנה לנו השראה לגאומטריה, והגאומטריה הזאת אינה קלאסית ואינה צפויה.”

החוקרים גילו כי הזווית שבה ננעץ חלבון הדינמין בממברנה היא קריטית להצלחת המשימה – המשימה של חיתוך צוואר הממברנה ופירוק שרשרת הדינאמין כדי לשחרר את המזון בתוך התא. כאמור, המסקנה המתמטית אומתה באופן ניסויי במיקרוסקופ כוח אטומי. אף שהמחקר התמקד במולקולות הדינמין, החוקרים מעריכים כי השיקולים שהביאו למודל הסליל הנטוי הם אוניברסליים, והבנתם תוביל להסבר של תופעות רבות בתא.

למאמר המלא ב-PNAS  לחצו כאן

 

 

סטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פיתחו מערכת זולה ופשוטה למניעת שכחת ילדים ברכב

לכבוד הקיץ שהחל באופן רשמי ביום שישי האחרון (21 ביוני) פותחה בטכניון מערכת מתקדמת למניעת שכחת ילדים ברכב. את המערכת, המבוססת על טכנולוגיה של  למידה חישובית, פיתחו הסטודנטים אדם ברחק ואסף יצחק מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. ייחודה של המערכת הוא בשילוב של כמה יתרונות שקשה למצוא במערכות קיימות: נוחות שימוש, פשטות התקנה, אמינות גבוהה ומחיר נמוך.

שכחת ילדים ברכב, שאת תוצאותיה הטרגיות כולנו מכירים, היא טעות אנוש שמעסיקה כבר שנים חוקרים ומהנדסים המבקשים לספק לה פתרון טכנולוגי. עם זאת, הפתרונות השונים שהוצעו עד היום, לדוגמה ניטור רציף של המשקל המונח על מושב הרכב, אינם מספקים. “שאלנו את עצמנו,” מספר ברחק, “כיצד יתכן שעד היום לא הוצע שום פתרון טכנולוגי אפקטיבי לבעיה הפשוטה הזאת, והגענו למסקנה שצריך לשנות כיוון וללכת על קונספט חדש: חיישן תרמי מתקדם וזול, המעביר את הנתונים למערכת לומדת המנתחת אותם ומקבלת החלטות מהירות ונכונות.”

ואכן, המערכת שפיתחו השניים בהנחייתם של איל טייטלר ודותן שמבי מבוססת על חיישן תרמי, פשוט וזול יחסית, המותקן מול כיסא התינוק שבמושב האחורי. החיישן התרמי מייצר תמונה של הילד ומעביר את הנתונים למחשב זעיר וזול(Raspberry Pi) , המעבד את המידע באלגוריתם של בינה מלאכותית ומעביר התראה. זאת תוך שקלול של משתנים נוספים, שנועדו למנוע התראות שווא.

המערכת מפעילה רצף התרעות במעגל שהולך ומתרחב,  בהתאם לזמן שחלף ולטמפרטורה השוררת ברכב: הדלקה של נורת חיווי ואחריה צפצוף אזהרה ובמידת הצורך שליחה של מסרונים במעגל הודעות הולך ומתרחב. מעגל זה כולל גורמי הצלה שבכוחם להשתלט על הרכב מרחוק ולפתוח דלתות וחלונות.

המערכת, כאמור, קלה להתקנה – פשוט מניחים את החיישן על גב המושב הקדמי עם הפנים אחורה, ומחברים אותו לשקע המצת – וקלה להעברה ממכונית למכונית. המערכת מנטרת את כל המושב האחורי ואינה מצריכה כיסא בטיחות מיוחד. בנוסף, היא זולה יחסית וכמעט אינה יוצרת התראות שווא. מבחינת הסטודנטים, התגמול העיקרי על מאמץ הפיתוח הוא ההערכה שהמערכת תצמצם באופן דרסטי את התופעה המסוכנת של שכחת ילדים ברכב.

 

 

סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון הציג היום פרצת אבטחה בממשק בין העוזרות הקוליות של מיקרוסופט ואמזון

 

לפני כשנה חשפו סטודנטים בטכניון פרצת אבטחה בקורטנה, העוזרת האישית הווירטואלית של מיקרוסופט. המתקפה שפיתחו הסטודנטים הייתה חסרת תקדים בכך שהשתמשה בממשק קולי כדי לעקוף מנגנוני אבטחה. בשל חשיבות התגלית הוצגה הפרצה ב-Black Hat, אחד מכנסי ההאקינג החשובים בעולם, לאחר שמיקרוסופט תיקנה אותה על סמך המידע שקיבלה מהטכניון.

את המתקפה על קורטנה יצרו יובל רון ורון מרקוביץ, סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב, בהנחיית עמיחי שולמן ופרופ’ אלי ביהם, ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון, ובסיוע טל בארי.

 

לאחרונה גילו יובל רון ועמיחי שולמן פרצה חדשה הקשורה לשיתוף הפעולה הייחודי בין החברות מיקרוסופט ואמזון. לדברי שולמן, “שתי החברות יצרו ממשק בין קורטנה של מיקרוסופט לסייעת הקולית של אמזון, אלכסה. הממשק נועד בעיקר לאפשר למשתמשי ווינדוס לקנות באמזון עם פקודות קוליות באמצעות אלכסה. הבעיה היא שהממשק עצמו יצר נקודות המועדות לפורענות, וכפי שהראינו, הוא מאפשר להיכנס דרך קורטנה לאלכסה ושם, מחשבונות של משתמשי אלכסה, לבצע תרומות בגובה אלפי דולרים לגופים על פי בחירתנו. כל זאת כאשר המחשב האישי של המשתמש נעול. הסכנה, כמובן, היא שאנשים ‘יתרמו’ לגופים השייכים להם.”

לדברי יובל רון, כיום סטודנט לתואר שני בפקולטה, “בעיה נוספת שמצאנו הייתה בשלב ההתחברות בין קורטנה לאלכסה, התחברות שביצענו באמצעות פתיחת חלון דמוי דפדפן על גבי מסך הנעילה. תוקף עם גישה פיזית למחשב עלול היה לנצל את חלון ההתחברות כדי לגלוש לאתרים לא מאובטחים או כדי להתחבר לחשבונות המשתמש (פייסבוק, למשל) בעזרת זיכרון המטמון של הדפדפן.”

שוב דיווחו החוקרים למיקרוסופט על הבעיה, ושוב הודיעה להם החברה שהפירצה תוקנה. במקביל, החליטה מיקרוסופט לחסום באופן כמעט גורף פעולות של קורטנה במחשב נעול, אולם רון ושולמן המשיכו לבדוק את קורטנה וגילו שבאמצעות זריזות ידיים אפשר לעקוף את המחסומים שהציבה מיקרוסופט ולהמשיך לנצל את החיבור של קורטנה לפלטרפורמות שונות כגון ספוטיפיי. “כאמור, החיבור בין קורטנה לפלטפורמות אחרות מגדיל את הפוטנציאל לפריצה, וכפי שהראינו – אפשר לנצל את הפוטנציאל הזה.”

 

הפירצה תוצג מחר  יום שני, 24 ביוני, במסגרת הרצאתם של השניים באירוע BSidesTLV המתקיים במסגרת שבוע הסייבר. ההרצאה תתקיים בשעה 10:25 בבוקר באולם בר שירה באוניברסיטת תל אביב. כותרת ההרצאה: Alexa and Cortana in Windowsland.

לסרטון המציג את החולשה

 

 

עשרות פרסים הוענקו לחוקרים מצטיינים בטכניון בטקס חגיגי שנערך במסגרת אירועי הקורטוריון

במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים, קיים הטכניון טקס חגיגי של הענקת פרסים. את הטקס הנחה פרופ’ סטיבן פרנקל מהפקולטה להנדסת מכונות, שאמר: “היום אנו מחלקים פרסים על הצטיינות בהוראה, במחקר ובחדשנות וחולקים כבוד לחוקרים שקיבלו מענקים מהמועצה האירופית למחקר – ERC. אנו אסירי תודה לאנשים, למשפחות, לקרנות ולארגונים המממנים את הפרסים. עבורנו זוהי הזדמנות להוקיר מצוינות ולטפח מחקרים מעולים שיסייעו בהתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים ויקדמו את המדע ואת הטכנולוגיה.”

בשם מקבלי הפרסים דיברה פרופ”ח מירלה בן-חן מהפקולטה למדעי המחשב, שאמרה: “אנחנו קצה הקרחון של המחקר. מחקרים אינם עבודה של חוקר בודד אלא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק וממושך. אני מודה לתורמים הנדיבים, התומכים במחקר ובפיתוח של רעיונות חדשים, וגם לשאר האנשים שבלעדיהם המחקר שלנו לא היה אפשרי: הסטודנטים לתארים מתקדמים, שעושים את רוב העבודה בפועל; מנהלי המעבדה ושאר הגורמים הטכניים; והאנשים ששומרים על שפיותנו ומזכירים לנו שיש חיים מחוץ למעבדה – בני ובנות הזוג, המשפחה והחברים.”

השנה ניתן לראשונה פרס קרן מאורברגר לפיתוח טכנולוגיות למען מדינות מתפתחות. הפרס נועד להדק את הקשרים האקדמיים ואת חילופי המידע בין חוקרים בישראל ובאפריקה ולרתום טכנולוגיות חדשות לטובת האנושות, והוא פתוח לחוקרים מהטכניון ומאוניברסיטאות נוספות בישראל.

פרופ’ אמריטוס אורי שמיר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון עמד בראש ועדת ההערכה המקצועית שמסרה את המלצותיה לוועדה המנהלת של הקרן. הוא אמר כי לוועדה הגיעו שמונה הצעות, שמתוכן נבחרו שתי קבוצות מחקר: מהטכניון – פרופ’ יהודה עגנון, פרופ”ח מרק טלסניק וד”ר גיא רמון. מאוניברסיטת בן גוריון – פרופ’ יורם אורן, פרופ’ זאב רונן ופרופ’ ג’ק גילרון.

ג’ונתן יאך, המשמש נאמן בקרן, אמר כי “טכנולוגיה והייטק הם דברים נפלאים, הבעיה היא שהם מתפלגים באופן לא צודק ולא שוויוני. אלה משאבים שאינם נגישים לחלק ניכר מהאנושות. סבא שלנו, מוריס מאורברגר, ייסד את הקרן כדי לשבור את ההתפלגות הזאת ולהנגיש את פירות הטכנולוגיה לאנשים שאינם נהנים ממנה בדרך כלל. כאמור, זו השנה הראשונה שהפרס ניתן, ובשנה הזאת התמקדנו בנושא המים. מים הם משאב חיוני, וכפי שאמרה הביולוגית סילביה ארל: ‘יתכנו מים ללא חיים, אך לא יתכנו חיים ללא מים’.”

סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני הודה לג’ונתן יאך, לסטיבן סיידן ולרנה קרניול על היותם “דור ההמשך של ידידי הטכניון”.

 

פרס קופר להצטיינות במחקר הוענק לפרופ’ שאול מרקוביץ מהפקולטה למדעי המחשב על פיתוח מתודולוגיה חדשה לעיבוד אוטומטי של שפות טבעיות.

פרס דיאן שרמן להמצאות רפואיות המועילות לאנושות הוענק לפרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט על תרומתה להבנת הדינמיקה של יחידות החישוב הבסיסיות במוח.

פרס נורמן סיידן למצוינות אקדמית הוענק לפרופ”ח גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי על פיתוח “קיפודי אור” ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו. סטיבן, בנו של נורמן סיידן, סיפר כי הפרס נוסד לכבוד יום הולדתו ה-90 של אביו ואמר כי “לצערי נבצר מאבא להגיע השנה לטקס, אבל חשוב לנו לציין כי הטכניון היה ועודנו חלק מרכזי בחייו.”

פרס הנרי טאוב למצוינות אקדמית ניתן לפרופ’ אפרת ליפשיץ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך על הישגיה בפיתוח מוליכים-למחצה ננומטריים וחומרים מגנטיים לרבות בארות קוונטיות וננו-גבישים מוליכים-למחצה; לפרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה על גילוי משפחה חדשה של רודוספינים – חלבוני חישת אור; לפרופ”ח מירלה בן-חן מהפקולטה למדעי המחשב על הישגים בייצוג אלגברי של מידע גאומטרי, לפרופ”ח אלכס לישנסקי מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון על תרומתו התאורטית להבנת התנועה של שחיינים ננומטריים מלאכותיים; לפרופ”ח דן מרדכי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים על הישגיו בחישובים הקשורים בננו-קריסטלים; ולפרופ”ח מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה על גילוי מנגנון התקיפה של החיידק האלים “סטפילוקוק זהוב”.

פרס עוזי ומיכל הלוי לחדשנות הנדסית יישומית ניתן לד”ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית על עבודתו בנושא High Throughput Three-Dimensional Multicolor Localization. מענקי מחקר מקרן עוזי ומיכל הלוי למחקר הנדסי, יישומי וחדשני ניתנו לד”ר אמיר גת מהפקולטה להנדסת מכונות על העבודה Etafoils – Morphing airfoil skins  ולפרופ”ח גלעד יוסיפון על טכנולוגיה חדשנית לאנליזה של דגימת זרע ולסינון של תאי זרע חיים.

פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות ניתן לפרופ’ אסף שוסטר ומר איליה קולצ’ינסקי מהפקולטה למדעי המחשב, לפרופ’ גרשון אלבר ולפאדי מצארווי מהפקולטה למדעי המחשב, לד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, לפרופ’ חוסאם חאיק ומר מוחמד חטיב מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ולד”ר מיכל רהט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. רנה קרניול, בתם של הילדה והרשל ריץ’, סיפרה כי הפרס נוסד על ידי אביה הרשל בשנת 1991 כדי לעודד מחקר יישומי שיוביל לפטנטים ולתמלוגים שיסייעו לטכניון לממן את פעילותו המחקרית. ב-1995, ציינה רנה, קיבל את הפרס פרופ’ פרץ לביא, וגם הנשיא הנכנס פרופ’ אורי סיון הוא חתן הפרס.

 

בטקס צוינו הזוכים במענקי ERC מטעם המועצה האירופית למחקר: פרופ’ יואב שכנר ופרופ”ח רונן טלמון מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ד”ר יובל פילמוס מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר יואב שכטמן, פרופ’ שולמית לבנברג ופרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ופרופ”ח כנרת קרן ופרופ”ח אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה.