קטגוריה: Uncategorized

המתעניינים והמתעניינות, שהגיעו גם דרך הרכבלית והסעות ייעודיות, נקלטו במתחם קבלת פנים שכלל עמדות מידע וייעוץ. בין עמדות הייעוץ הייתה גם עמדה שנתנה מענה וליווי אישי למאות אנשי מילואים שהגיעו ליום הפתוח.

נרשמו עומסים כבדים באתר ההרשמה שהיה ערוך לכניסת מאות נרשמים במקביל.

המשתתפים והמשתתפות ביום הפתוח נהנו מהאווירה הסטודנטיאלית דרך פינות מרגוע, מתחמי הסעדה, סיורים בפקולטות ומפגש עם סטודנטים, בוגרים וחברי סגל אקדמי. המתעניינים והמתעניינות, אשר ביקרו ביום הפתוח לתואר ראשון, נחשפו למידע מקיף על חיי החברה בקמפוס, כולל מגוון פתרונות דיור ל-5000 סטודנטים, מרכז ספורט אולימפי, מלגות, הטבות, התאמות אקדמיות, פעילויות רווחה, ומגוון עצום של פעילויות לסטודנטים.

אחד מרגעי השיא של היום היו הסיורים בפקולטות השונות להנדסה, מדע, רפואה, חינוך וארכיטקטורה ובינוי ערים. בפקולטות ראו המשתתפים והמשתתפות את כיתות הלימוד, מתחמי הלמידה המתקדמים, מרכזי המחקר והמעבדות. בנוסף, נחשפו המועמדים והמועמדות גם לתחומי המחקר והלימוד ונפגשו עם סטודנטים וסגל אקדמי כדי לקבל מידע ומענה לשאלות ותהיות.

במסגרת היום הפתוח התקיים פאנל בוגרים בסימן ‘הטכניון נתן לי יותר’, בו סיפקו המשתתפים השראה על נתיבי קריירה עתידיים וסיפרו כיצד רכשו בטכניון מיומנויות בינאישיות ויכולות שהובילו אותם להצלחה – חינוך להישגיות, התמדה, התגברות על קשיים ועמידה באתגרים. המשתתפים בפאנל היו רינת חדשי – מהנדסת תוכנה בכירה בחברת אנבידיה (Nvidia), אלון קרמר – מנכ”ל מועדון הפועל ירושלים בכדורסל, ד”ר ענבל צפיר לביא  – מנכ”לית ומייסדת שותפה בחברת נביאה ביו (Nevia Bio)  המפתחת בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, עידן חלפון – מומחה בתחום הדאטה ו AI -בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות, ומנטור בתוכנית המנטורים של הטכניון ורוית אבל – דוקטורנטית ביחידה לננו מדעים וננו טכנולוגיה בטכניון, זוכת תחרות היזמות – ביזטק 2021.

הטכניון מברך את המועמדים והמועמדות שהגיעו ליום הפתוח ומקווה לראותם בשערי הקמפוס בתחילת שנת הלימודים תשפ”ה.

 

את הועידה פתח נשיא הטכניון , פרופ’ אורי סיון, במחויבות של האקדמיה והחברה הישראלית לבצע אתחול מחדש לישראל ולהמשיך בפיתוח. הנשיא המשיך בהתייחסות אקטואלית להצעת החוק הקוראת להצר את חופש הביטוי באקדמיה.

“ההצעה מנסה להטיל על האקדמיה, ורק על האקדמיה, מגבלות לחופש הביטוי. זו פעם ראשונה שאני מכיר שיש במדינת ישראל ניסיון לבודד סקטור מסוים ולהצר את חופש הביטוי שלו מעבר לזה של כל האחרים, ולאכוף את זה לא דרך האמצעים המקובלים. זה מדרון מסוכן מאוד. חופש הביטוי באקדמיה הוא חשוב וקריטי לתפקוד שלה” נימק פרופ’ סיון את הסיכון בהצעת החוק”.

בהמשך דבריו הזכיר הנשיא את תפקידו החשוב של הטכניון בהמשך הכשרת 45% מכח האדם הטכנולוגי המקצועי לטובת המשק הישראלי למרות הקשיים הסביבתיים. וסיכם בכך שהוא מזהה שתי מגמות הפוכות המייחסות ל”בריחת מוחות” ולחזרה של חוקרים. האחת מגמת עזיבה לאור סיכונים וחרמות אקדמיים אשר בינתיים אינם מתממשים הודות לעבודה מאומצת ומשותפת של מוסדות האקדמיה הישראלית ואילו מגמה שניה של חוקרים יהודים הנמצאים בחו”ל ומבקשים בעת הזו לחזור לארץ לאור המצב המורכב במחוזותיהם.

 

אירועי השנה האחרונה הציבו אתגרים רבים לתעשיות הטכנולוגיה וההייטק בפרט בבחינת היקף ההשקעות, הביזור, התמיכה בסטארטאפים ובחברות, היצע המשרות ועוד.. . בכירי הענף ובהם פרופ’ אמנון שעשוע , נשיא ומנכ”ל מובילאיי, עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA, גיל שווייד, מייסד ומנכ”ל צ’ק פוינט הציגו תמונה עדכנית עגומה למדי עם נימה אופטימית לכך שהמשבר הינו בר חלוף. פרופ’ שעשוע טען כי “המדינה צריכה להתעשת ולחזור לעשות את הדברים הבסיסיים שכוללים ניהול תקין, ביטחון לאומי ואישי, אסטרטגיה כלכלית וחינוך מדעי טכנולוגי לכל האוכלוסיות. משם ההייטק כבר יסתדר לבד”. עמית קריג ציין חברת NVIDIA נהנית מחוסן וביקוש מוגבר למוצריה אשר חוזים לה צמיחה מואצת בעתיד הקרוב. גיל שווייד התייחס לפגיעה התדמיתית והמעמדית שספגה ישראל בעקבות המלחמה אך העריך כי עתיד ההייטק יציב ואיתן הודות לאיכות החברות וההון האנושי.

גם נציגי הטכניון אשר התארחו בפאנלים והתראיינו לכתבי ועורכי דה מרקר התייחסו מזוויתם לתחזיות ענף ההייטק, המצב העכשווי וההקשר האקדמי.

פרופ’ ליהי צלניק מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה של הטכניון: “ישנם קשיים, ישנן יוזמות בתחום החדשנות שעוכבו איומים בחרם אקדמי אך אנו יודעים להתמודד עם הקשיים ולמצוא דרכים להתגבר. זה הנרטיב הישראלי. הטכניון עדיין מייצר בכל שנה בין 12-15 חברות חדשות ואפילו אקזיטים. הטכניון הוציא קול קורא לחוקרים מהעולם שרוצים להגיע לפה וכבר קבלנו עשרות פניות שמטופלות”.

בהיבט המחקרי התייחס ד”ר יניב רומנו, המרכז להנדסת מחשבים המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ולפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, לסוגיית האמינות המיוחסת לדיאגנוזות רפואיות של הבינה המלאכותית.

ד”ר רומנו תיאר מצב נפוץ בו לא ברור על מה מתבססת מערכת ה-AI בהגשת מסקנותיה לחיזוי או אבחון מצב רפואי. האם ניתן במצב זה לסמוך על המידע שהמערכת מספקת? לשם ייעול המערכת הציג ד”ר רומנו כיצד הוא וצוותו עמלים על בניית מודלים למידה למערכות בינה מלאכותית אשר יוכל לכמת את אמינות וודאות ההערכות מערכות ה-AI. לדוגמא, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת דיוק האבחנה של חולה המאובחן על ידי סריקת MRI של בינה מלאכותית בחשד לסרטן או תרופה החשודה כלא יעילה. וזאת בניגוד לחוסר הבהירות הקיימת היום.

אוכלוסיית העולם הולכת ומתבגרת בקצב מסחרר. ההערכות הן כי אחוז בני ה-65+ באוכלוסייה יכפיל את עצמו במהלך שני העשורים הקרובים. השבחת איכות החיים בגיל השלישי הוא אחד מאתגרי הבריאות המורכבים העומדים בפני האנושות.

כחלק מחזון הטכניון להירתם, לסייע ולהשפיע בסוגיות גלובליות ובסוגיות בריאותיות בפרט, תוכנן המרכז ל”התבגרות בריאה” – ה-ITechAge Center, כמרכז חקר עצמאי מולטי דיסציפלינרי.

בארוע השקה למרכז תיאר פרופ’ נעם זיו,  סגן המשנה הבכיר להנדסה ומדעי הרפואה וראש היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI)  את גלגולו של המרכז מרגע תכנונו ועד הרגע בו החל לקרום עור וגידים. יוזמה זו התאפשרה, בין היתר, הודות למהלך רחב היקף בהובלתו של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לקידום מחקר שיתופי חוצה פקולטות.

במהלך הארוע פירט פרופ’ שי שן-אור מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט , ממובילי הפרויקט, כיצד שילוב היתרונות האסטרטגיים הייחודיים של הטכניון: אוניברסיטה טכנולוגית עם פקולטה לרפואה, ניסיון במחקר שיתופי מולטי דיסציפלינרי, אגירת ידע מקצועי איכותי לצרכי ניתוח והסקה, איגוד חוקרים מתחומי הרפואה, המדע וההנדסה לסביבה מחקרית שיתופית עם מטרה קולקטיבית, מחויבות ותחושת שליחות יובילו את המרכז לפריצת דרך מחקרית. פריצת דרך אשר תשפיע על מקבלי ההחלטות ותגרום לשינוי בראייה רחבה לתחום ה”ההתבגרות הבריאה” ואף להאצת שינוי התרבות המחקרית הארגונית בטכניון.

בהמשך הארוע הוצגו ארבעת המרכיבים הסינרגטיים אשר במבט על מאפיינים את האמצעים להשגת מטרות המרכז:

1. הבניית המרכז ויציקת תוכן תוך מתן דגש על יצירת קהילת חוקרים, שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית, איגום משאבים, שיתוף מאגרי ידע.
2. הקמת מאגר אנושי מייצג המתפרש על פני ספקטרום רחב של גילאים ובעל מאפייני שונות מוגברת המקיף כ-1,000 נדגמים בהתחלה וצפוי לגדול לכ-10,000. המאגר יכלול נתונים קליניים ודגימות ביולוגיות. הוא ישמש לצורכי מחקר ומעקב תקופתי לאורך שנים ויבחן סוגיות מגוונות בתחומי הבריאות, הרפואה וארח החיים.
3. המרכז למחקר רפואי – יצירת מרכז מאובזר בציוד טכנולוגי חדיש לצורכי מחקר אשר ירכז מאגרי מידע, תוצאות ניסויים ויהווה מקור אחד עבור הנגשת אינפורמציה והעברתה. המרכז ישמש כסביבת עבודה נוחה, פחות בירוקרטית ומותאמת עבור החוקרים אשר ייהנו גם משירותים לוגיסטיים ואדמיניסטרטיביים
4. תמות למחקר היבטים משפיעי התבגרות –

א. פענוח מנגנוני ההזדקנות ברמת המולקולה התאית – בהובלת פרופ’ איילה שיבר ופרופ’ ארנון חן מהפקולטה לביולוגיה.

ב. חקר השינויים בהיבטים משפיעי זקנה במערכות גוף האדם (מערכת החיסון, המערכת ההורמונלית) בגילאים השונים ומעקב אחר                     השינויים הנובעים מהתבגרות ווהזדקנות. השפעות על המח ועל שאר בריאות הגוף – בהובלת פרופ’ נגה רון הראל, פקולטה לביולוגיה,           ופרופ’ שי שן-אור, פקולטה לרפואה.

ג. חקר השפעות הזקנה על תפקודו של המח – בהובלת פרופ’ פיראס מואסי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ופרופ’ בן אנגלהרד,                 פקולטה לרפואה.

ד. יצירת מודל אינטגרטיבי למציאת השפעות מדדים מנבאים תוחלת חיים בהובלת פרופ’ יוני סביר, הפקולטה לרפואה.

ה. עיצוב, פיתוח ובחינת תרכובות מזון ותרופות לייעול תהליכי הזדקנות בריאים בהובלת פרופ’ אורי לזמס, הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון.

ו.  פיתוח וחקר אמצעים ואביזרים לסיוע המוביליות בקרב בני הגיל המבוגר בהובלת פרופ’ אריאל פישר.

ז.  חקר סוציאלי רוחבי על החשיבות להשתייך לקהילה, עבור האוכלוסייה הקשישה, כאמצעי לשמירה על בריאות נפשית ופיסית והאמצעים ומציאת דירקטיבות מתאימות לייעול הסוגיה בהובלת פרופ’ מירב אהרון גוטמן, פקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים.

המרכז הוקם הודות למעורבותם ותמיכתם של המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ עודד רבינוביץ’, והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר.

 

 

ביום שלישי הקרוב, 10.12.24, תקיים וועדת החינוך של הכנסת דיון בהכנה לקריאה ראשונה, בתיקון להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה, העוסק בפיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור – “חוק ההשתקה”. החוק דורש מהנהלות האוניברסיטאות לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור. תקציבה של אוניברסיטה אשר לא תציית לחוק יופחת.

בצעד יוצא דופן, יוצאים ראשי האוניברסיטאות (ור”ה) בהצהרה משותפת יחד עם המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, כנגד החוק.

חוק ״ההשתקה״ צובע את כל המדענים והחוקרים באקדמיה הישראלית כחשודים באי נאמנות למדינה. מעודד רדיפה של מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, להחליש את האקדמיה, לפגוע בעצמאותה ולהפוך אותה לכלי שרת פוליטי, זאת כאשר מעולם לא הורשע חבר סגל בישראל בהסתה לטרור. כשמו כן הוא – חוק “ההשתקה” מייצר כבר כעת פחד והשתקה של ביטויים לגיטימיים לחלוטין בקרב מרצים וחברי סגל – מהחשש שיפורשו באופן שיביא לפיטוריהם. זהו אמצעי לסתימת פיות פוליטית ולפגיעה בביקורתיות שהיא מהות החשיבה האקדמית.

הדיון בתיקון לחוק מתקיים בשעה שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות כנגד צונאמי של חרמות אקדמיים על מרצים ומוסדות ישראליים, ונידויים מצד אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ברחבי העולם. זאת עד כדי חשש אמיתי לבידודה המלא של ישראל מהקהילה המדעית הבינלאומית. הצעות חוק מסוג זה מסייעות לאויבי ישראל ותומכי החרם האקדמי ומתדלקות את ארגוני ה- BDS שכן הן מערערות את היסודות הדמוקרטיים שהאקדמיה הישראלית נשענת עליהם ומציירות את האקדמיה כזרוע של המשטר בישראל.

הצ”ח ההשתקה גם פוגעת באופן חמור באופן חסר תקדים בכל מערך זכויות העובדים בישראל, באמצעות הטלת עונש כבד כפיטורין – זאת באקט מינהלי כאשר ההחלטה מתי מדובר בהסתה לטרור אינה של שופט, אלא הלכה למעשה – בידי המל”ג ושר החינוך שהינו אדם פוליטי.

חוק זה מצטרף ל”חוק ההפחדה” אותו מקדמת ח”כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), שמטרתו דומה, ומכוונת  הן לסילוק סטודנטים והן לפירוק תאים פוליטיים של סטודנטים שיעלה אף הוא לדיון באותו יום בוועדת החינוך של הכנסת.

יובהר ויודגש מעל לכל ספק כי אנו, ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל וכל חברי הסגל האקדמי הבכיר מתנגדים נחרצות לכל הסתה או תמיכה בטרור, ובוודאי שלא ניתן יד לניצול החופש האקדמי לטובת זאת. הסמכות החוקית לפעול כנגד מסיתים או מי שמביעים תמיכה בטרור, בכל רחבי ישראל כולל האוניברסיטאות, שייכת למשטרת ישראל והשב”כ, ויש להם במצב החוקי הקיים כבר כיום, את כל הסמכויות לפעול לאכיפת החוקים הללו.

כראשי אוניברסיטאות המחקר, יחד עם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות אנו מתחייבים לשמור על חופש הביטוי והמחשבה של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס המוסרי והערכי לכל פעילות אקדמית – ואנו נמשיך לפעול לאורו!

בכוונתנו לפעול בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לעצור את הצעות החוק הללו.

ארגוני הסגל והנהלות האוניברסיטאות יקיימו אסיפות הסברה, ביום ג’ ה 10.12.24 בין השעות 10:00 ל- 12:00 – במהלך הדיון שיתקיים בועדת החינוך של הכנסת.

אנו קוראים לכל מי שחוסנה ובטחונה של האקדמיה הישראלית ולכן גם של מדינת ישראל חשובים לו – להצטרף לפעולות שאנו נוקטים במטרה להתנגד לחוק.

מדענים בטכניון גילו מנגנון לא ידוע בפעילות התא החי: הסתרה כאמצעי להשתקה גנטית. במחקר-ההמשך ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות של הדפסת DNA במטרה לפענח את “הדקדוק הגנומי”.

פרופ’-משנה רועי עמית, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, גילה קונספט חדש בפעילות התא: הסתרה כאמצעי להשתקה גנטית. כך מדווח כתב העת Nature Communications.

השתקה גנטית היא מונח ביולוגי שפירושו דיכוי פעילותו של גֶן על ידי התא. התא החי יודע “להדליק” גנים בתהליך שנקרא שיפעול, ו”לכבות” או לדכא אותם בתהליך שנקרא השתקה – על ידי פעילות ישירה של חלבון.

במחקר שערך לאחרונה גילה פרופ’ עמית כי לתא יש דרך נוספת להשתיק את הגן: באמצעות הסתרה פיזית, כלומר באמצעות חלבון המוֹנע אינטראקציה בין הגן לגורם המשפעל אותו. לדבריו, “אפשר לחשוב על החלבון המסתיר כמו על איש גבוה שיושב לפניך בקולנוע. דימוי אחר הוא ליקוי חמה. למעשה אנחנו מדברים כאן על מין ‘ליקוי חמה גנטי’: חלבונים מסוימים מתמקמים על מקטע ה-DNA בנקודה שמסתירה מהגן את הגורם האמור לשפעל אותו, וכך למעשה משתיקה את אותו גן.”

ההשערה של פרופ’ עמית נבדקה בשלוש דרכים: הדמיה ממוחשבת, ביולוגיה סינתטית וביואינפורמטיקה. במילים אחרות, המודל אומת הן בסימולציה והן בניתוח מקטעים גנטיים ממשיים. “אימתנו את המודל הזה בניסויים שביצענו על 60 רצפים גנטיים של חיידקים, וכך ביססנו את הקונספט החדש הזה. כעת אנחנו מבינים שמדובר במנגנון שהתפתח במהלך האבולוציה כאפיק-פעולה יעיל של השתקה גנטית.”

הקונספט החדש ייבדק באופן מעמיק ומקיף במסגרת מחקר נרחב שפרופ’ עמית מוביל. המחקר, זכה לתמיכה של 4 מיליון יורו מתוכנית ה–FET Open, הפועלת במסגרת תוכנית “הורייזן 2020” של האיחוד האירופי, ותומכת במחקר מדעי וטכנולוגי הצפוי להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשניות. בתכנית ישתתפו 5 קבוצות מחקר מישראל ומאירופה שיפעלו לפענוח עקרונות הפעולה של הקוד הבקרתי בחיידקים, שמרים וזבובים.
“הקוד הבקרתי הוא מעין שפת תכנות שבאמצעותה שולט הגנום בביטוי הגנטי בהיבטים של מיקום, עיתוי ועוצמה”, מסביר פרופ’-משנה עמית. “במסגרת המחקר ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות של הדפסת DNA כדי לכתוב מחדש את הקוד ולבדוק את הפלט של התוכנות הסינתטיות בתוך תאים חיים. באמצעות כתיבת עשרות אלפי רצפי בקרה סינתטיים מקווים החוקרים לפענח את עקרונות הדקדוק של שפת התכנות של הגנום.”

 

חוקרים מהטכניון פרסמו בכתב העת Clean Water מקבוצת Nature טכנולוגיה גמישה וסלקטיבית לטיהור מים לצורכי חקלאות. את המחקר, שנערך בתמיכת תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון, הובילו פרופ’ צ’רלס דיזנדרוק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ מתי סאס מהפקולטה להנדסת מכונות והדוקטורנט אריק גאיס והשתתפו בו הדוקטורנט עמית שוכרון והסטודנט לתואר שני ינקה צ׳ן.

טיהור מים לצורכי חקלאות הוא אתגר טכנולוגי מורכב שחשיבותו רבה במיוחד בישראל, שבה רוב מי השופכין מושבים לצורכי חקלאות ורוב הגידולים החקלאיים בנגב מבוססים על מים כאלה. חוקרי הטכניון מסבירים כי למרות היתרונות שבטיהור ממברנלי של מים – ניקוי באמצעות סינון – שיטה זו אינה מאפשרת סילוק סלקטיבי של חומרים מזיקים כגון נתרן מבלי לסלק חומרים החיוניים לגידול החקלאי. נתרן בכמויות גדולות הוא אחד האויבים של הגידול החקלאי, של איכות הקרקע ומי התהום ושל בריאות האדם. המלחת הקרקע בנתרן גורמת לשורה של נזקים חקלאיים ובהם פגיעה בעלים, היווצרות קרחות בשדה, ובמקרים חמורים הרס הקרקע והשבתתה כקרקע חקלאית.

שני מדדים חשובים בהערכת פוטנציאל הנזק של הנתרן במים הם המוליכות החשמלית של המים וה-SAR – ריכוז הנתרן במים ביחס לריכוזי סידן ומגנזיום. לצמחים שונים יש עמידות שונה ל-SAR, אולם ככלל, ככל שערכו של משתנה זה גבוה יותר, הנזק הפוטנציאלי גבוה יותר. לכן פעלו החוקרים להפחתתם של SAR ושל מוליכות המים, ולשם כך הם פיתחו טכנולוגיה סלקטיבית המסלקת – בניגוד לטיפול באמצעות ממברנות – בעיקר נתרן.

גדולתה של הטכנולוגיה החדשה טמונה כאמור בסלקטיביות שלה – היא אינה מוציאה מן המים מינרלים חיוניים כגון סידן ומגנזיום. מינרלים אלה חשובים לא רק לגידול החקלאי אלא גם לבריאות האדם, ולכן נהוג להוסיפם למים מותפלים.  הטכנולוגיה החדשה מבוססת על CDI ובעברית “קבל יינון”. הקונספט הבסיסי הוא אלקטרודה סלקטיבית ליונים – אלקטרודה שתספח רק את המינרלים הלא רצויים. המים זורמים במערכת בין שתי אלקטרודות תחת זרם חשמלי המושך את היונים שבמים, ועמם את המינרלים, לתוך האלקטרודות, שם הם מוחזקים בתוך חללים ננומטריים (nanopores). זוהי הדגמה ראשונה של תאי CDI המפגינים יכולת לטיהור מבוקר, מדויק ומתמשך של מים מנתרן, וזאת תוך צריכת חשמל נמוכה יחסית (0.38 קוט”ש לקוב מים).

אף שהניסוי במערכת נערך על נתרן וסידן – סילוק הנתרן מהמים והשארת הסידן בתוכם – מדובר בטכנולוגיה גמישה שאפשר להתאימה למינרלים אחרים, בהם מינרלים “טובים” כגון מגנזיום ומינרלים “רעים” כגון עופרת, קדמיום, ארסן ובורון. להערכת החוקרים אפשר יהיה להתאימה גם לצרכים לא חקלאיים, למשל לטיהור מים לטובת שתייה ולהפקת חומרים יקרי ערך (כגון ליתיום לשימוש בסוללות ליתיום יון) מהמים. אף שהמחקר נערך במערכת מוקטנת, הם סבורים שאיכויות הסינון יישמרו גם במערכות מסחריות שייבנו על פי אותו מודל.

למאמר ב- Clean Water מקבוצת Nature לחצו כאן

בביקורו בקמפוס הציג המהנדס וחבר הפרלמנט הבכיר לשעבר, את הסכם שיתוף הפעולה המקורי בין הטכניון ובין הגוף הציבורי אותו הוא מוביל. הסכם אשר נכתב עוד בשנת 1991 ובו החלטה משותפת לקידום מחקר, פיתוח ואיגום משאבים בין הטכניון ובין המעבדות הטכנולוגיות מאורוגואי.

במסגרת ביקורו ה-18 בישראל התרשם, ידיד הטכניון עמוקות מהמחקר המתקדם במעבדות ה-GTEP לייצור טכנולוגיות הידרוגן ותאי דלק.

במהלך הביקור נפגש מר לונג עם  פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא הטכניון לחדשנות וקשרי תעשייה. בהמשך להחלטת ממשלת אורוגואי לפתוח משרד לחדשנות בירושלים, הציע הנשיא מהלך אסטרטגי לחיזוק הקשרים ההדוקים הקיימים בין ישראל לאורוגואי, ולקידום שיתופי פעולה ומחקר ממוקדים בתחומים טכנולוגיים.

בתום הישיבה הפרודוקטיבית נידונו גם מספר רעיונות למתווים לשיתוף ידע מקצועי, וחילופי סטודנטים.

“עבורי, ישראל והטכניון מסמלות השראה, חוסן וחדשנות” סיכם מר לונג את ביקורו בקמפוס.

 

 

ביום ב’, 17 ביוני, יעניק הטכניון תוארי דוקטור לשם כבוד לשנת 2019, במסגרת אירועי הקורטוריון, מושב חבר הנאמנים השנתי של הטכניון, שיתקיימו בשבוע הבא. הטקס יתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון לורנס ג’קייר, חברי הנהלת הטכניון ודיקני הפקולטות.

ואלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2019:

קרול אפשטיין

גב’ אפשטיין השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קורנל וכיהנה כנשיאת מועדון קורנל בוושינגטון. היא שגרירה של רצון טוב עבור קורנל טק ומכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, דור שני לתמיכה באגודת ידידי הטכניון בארה”ב ולמנהיגות ברמה המקומית והארצית.

 

פרופ’ סטפן מלאך

פרופ’ מלאך הוא מדען בעל שם עולמי בעיבוד אותות ובעיבוד תמונה. הוא תרם תרומות מכריעות לפיתוחה של תאוריית wavelet וחולל מהפכה בעיבוד אותות. המחקר שלו עוסק גם באנליזה הרמונית ובבינה מלאכותית. מחקריו צוטטו יותר מ 100-אלף פעמים.

 

פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל

פרופ’ פורשל הוא חוקר בעל שם עולמי בננופבריקציה, בפיזיקה של מבנים ננומטריים מוליכים-למחצה ובלייזרים מוליכים-למחצה .הקריירה האקדמית שלו משתרעת על פני 30 שנה ופעילותו המחקרית עמדה מאז ומתמיד בחזית המחקר העולמי.

 

ד”ר סטיוארט א’ פלדמן
ד”ר פלדמן תרם רבות לעולמות התוכנה ושפות התכנות והטביע חותם במחקר התעשייתי. כמדען ראשי ב- Schmidt Futures- ארגון שהקים מנכ”ל גוגל לשעבר אריק שמידט – הוא אחראי לתוכניות הידע המדעי בארגון.

 

נינה אבידר ווינר

גב’ ווינר היא מייסדת, נשיאה ויו”ר לשעבר של  ISEF– הקרן הבינלאומית לחינוך, הפועלת לקידומם של צעירים ישראלים מבריקים מרקע מוחלש. באמצעות ISEF סייעה גב’ ווינר בטיפוח דור חדש של מנהיגים המטביעים את חותמם על החברה הישראלית.

 

סמי סגול

מר סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה  משפחתית שייסד אביו ב1948-, לתאגיד עולמי המגלגל מיליארד דולר בשנה. מר סגול, בוגר הטכניון, תומך בנדיבות במרכזים לחקר המוח ובתוכניות חינוכיות שונות.

 

משה ספדיה

מר ספדיה, יליד חיפה, הוא אדריכל, מתכנן ערים, מחנך, תאורטיקן ומחבר בעל שם עולמי. ב 50-שנות עבודתו מחויב ספדיה לאדריכלות המבטאת רכיבים גאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים המגדירים מקום ומגיבים לצורכיהם של האנשים ולשאיפותיהם.

 

בשם מקבלי התארים ידבר פרופ’ סטפן מלאך.

 

הטכניון מעניק את התואר “דוקטור לשם כבוד” משנת 1949 ובעבר זכו בו אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, דוד בן גוריון, אלי ויזל, יצחק רבין, שמעון פרס, מייקל בלומברג, יוסי ורדי, גיל שוויד, זובין מהטה, משה ארנס ורבים אחרים.

 

הטקס יתקיים באולם צ’רצ’יל בטכניון בשעה 20:30.

 

 

 

 

 

 

[su_image_carousel source=”media: 37919,37918″ slides_style=”minimal” crop=”16:9″ align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]