מדע: החשוד המיידי
ד”ר אסתי לסלו ניתחה בעבודת הדוקטורט שלה בטכניון תגובות קוראים לכתבות בעיתונות הפופולרית, העוסקות בשינויי אקלים ובניסויים בבעלי חיים. מסקנתה: ציבור הקוראים מתייחס לקהילה המדעית באי-אמון
הגדרתה המילונית הצרה של “אוריינות” היא היכולת לקרוא ולכתוב. עם זאת, כיום משמש מונח זה במשמעות רחבה יותר – שליטה ומיומנות בכלים הרלוונטיים בעולמות תוכן שונים כגון מוזיקה (“אוריינות מוזיקלית”), טכנולוגיה, מתמטיקה ומדע.
ד”ר אסתי לסלו סיימה לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלה בטכניון, שבה התמקדה בתחום האוריינות המדעית. “בהקשר של מדע, או של תקשורת המדע, אנחנו מדברים על היכולת להבין מונחים מדעיים, לקרוא טקסט מדעי-פופולרי באופן ביקורתי ולהביע עמדות מושכלות בנושא זה,” היא מסבירה. “התחום הזה זכה בעשורים האחרונים להתייחסות נרחבת בתוכניות הלימודים במדינות המערב, כולל ישראל, מתוך שאיפה שהאוריינות המדעית תהפוך לנחלתם של כל יוצאי מערכת החינוך, ושההשתתפות בשיח המדעי תהיה פתוחה באמת לכלל הציבור.”
ד”ר לסלו, שכתבה את הדוקטורט בהנחיית פרופ’-משנה אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מסבירה כי בדרך כלל נחקרת רמת האוריינות המדעית על סמך מבחנים בבתי ספר או באמצעות סקרים קצרים, שתקפותם שנויה במחלוקת. בעבודת הדוקטורט שלה היא בחרה כיוון אחר לגמרי: האוריינות המדעית כפי שהיא באה לידי ביטוי בסביבת התקשורת המקוונת בישראל. “ניסיתי להבין אילו כלים יש לציבור כשהוא מתייחס לסוגיות מדעיות-חברתיות,” היא מסבירה, “והאם הקוראים בישראל מפגינים אוריינות מדעית כשהם מגיבים לסיקור מדע בתקשורת”.
המחקר התבסס על כ-2,500 תגובות גולשים (טוקבקים) לכתבות בסוגיות מדעיות-חברתיות (ניסויים בבעלי חיים והשפעת האדם על האקלים) באתר Ynet. “בחנתי את תוכן התגובות בהתייחס לידע מדעי, תפיסת המדע, כישורי חשיבה מדעית ושימוש באתיקה.”
ממצאי המחקר מצביעים על מִתאם גבוה מאוד (96%) בין רמתם המדעית של המושגים המדעיים בתגובות לרמתם של המושגים בכתבות. בנוסף גילתה ד”ר לסלו שרוב המונחים המדעיים המופיעים בטוקבקים תואמים למונחים הנלמדים בשיעורי מדעים בשנות התיכון ובאקדמיה – “כלומר בשלב שבו לימודי המדעים הם לימודי בחירה. המשמעות היא שאפילו ‘שיח הטוקבקים’ מציב רף גבוה להשתתפות בדיונים בנושאי מדע.”
שאלה מהותית המעסיקה חוקרים בתקשורת המדע היא הקשר בין אוריינות מדעית להסכמה עם עמדות מדעיות. במילים אחרות, האם עמדות הנוגדת את הקונצנזוס המדעי – למשל התנגדות לחיסונים או לצריכת מזון מהונדס גנטית – נעוצות בבורות מדעית? התשובה, על פי ד”ר לסלו, שלילית, מכל מקום בסוגייה של שינויי האקלים: דווקא המתנגדים לקונצנזוס המדעי, לפיו אחראי האדם במידה רבה להתחממות הגלובלית, ביטאו בתגובותיהם אוריינות מדעית ואתית גבוהה יותר בפרמטרים השונים.
“למעשה, במקרים רבים ההתנגדות לקונצנזוס אינה נובעת מבורות מדעית אלא מחשדנות כלפי הקהילה המדעית,” מסבירה לסלו. “רבים בציבור מתייחסים לקהילה הזו בחשדנות רבה, וכאן יש לתקשורת תפקיד חשוב מאוד. מלבד שיפור האוריינות המדעית חשוב להנחיל לציבור גם אוריינות באתיקה מחקרית. כי קורא שיבין כיצד מתנהל המדע, וכיצד הוא בוחן את עצמו ללא הרף, יוכל לנהל דיאלוג מושכל שיגביר בסופו של דבר את האמון בין המדענים לציבור.”
יום האוריינות הבינלאומי
יום האוריינות הבינלאומי, שנקבע ל-8 בספטמבר מדי שנה, הוכרז על ידי ארגון אונסקו במטרה לעודד ולקדם את האוריינות הלשונית (קרוא וכתוב) כמו גם אוריינות במובנה הרחב. אוריינות, על פי אונסקו היא כלי בסיסי לרכישת ידע, ולכן היא מרכיב קריטי בקיומה של “חברה דמוקרטית לומדת, שהיא הבסיס לעולם שלֵו ונאור”. על פי ההערכות, כ-800 מיליון מתושבי העולם המבוגרים אינם יודעים קרוא וכתוב.