Uncategorized - עמוד 233 מתוך 260 - הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל

ביום ב’, 17 ביוני, יעניק הטכניון תוארי דוקטור לשם כבוד לשנת 2019, במסגרת אירועי הקורטוריון, מושב חבר הנאמנים השנתי של הטכניון, שיתקיימו בשבוע הבא. הטקס יתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון לורנס ג’קייר, חברי הנהלת הטכניון ודיקני הפקולטות.

ואלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2019:

קרול אפשטיין

גב’ אפשטיין השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קורנל וכיהנה כנשיאת מועדון קורנל בוושינגטון. היא שגרירה של רצון טוב עבור קורנל טק ומכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, דור שני לתמיכה באגודת ידידי הטכניון בארה”ב ולמנהיגות ברמה המקומית והארצית.

פרופ’ סטפן מלאך

פרופ’ מלאך הוא מדען בעל שם עולמי בעיבוד אותות ובעיבוד תמונה. הוא תרם תרומות מכריעות לפיתוחה של תאוריית wavelet וחולל מהפכה בעיבוד אותות. המחקר שלו עוסק גם באנליזה הרמונית ובבינה מלאכותית. מחקריו צוטטו יותר מ 100-אלף פעמים.

פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל

פרופ’ פורשל הוא חוקר בעל שם עולמי בננופבריקציה, בפיזיקה של מבנים ננומטריים מוליכים-למחצה ובלייזרים מוליכים-למחצה .הקריירה האקדמית שלו משתרעת על פני 30 שנה ופעילותו המחקרית עמדה מאז ומתמיד בחזית המחקר העולמי.

ד”ר סטיוארט א’ פלדמן
ד”ר פלדמן תרם רבות לעולמות התוכנה ושפות התכנות והטביע חותם במחקר התעשייתי. כמדען ראשי ב- Schmidt Futures- ארגון שהקים מנכ”ל גוגל לשעבר אריק שמידט – הוא אחראי לתוכניות הידע המדעי בארגון.

נינה אבידר ווינר

גב’ ווינר היא מייסדת, נשיאה ויו”ר לשעבר של ISEF– הקרן הבינלאומית לחינוך, הפועלת לקידומם של צעירים ישראלים מבריקים מרקע מוחלש. באמצעות ISEF סייעה גב’ ווינר בטיפוח דור חדש של מנהיגים המטביעים את חותמם על החברה הישראלית.

סמי סגול

מר סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה משפחתית שייסד אביו ב1948-, לתאגיד עולמי המגלגל מיליארד דולר בשנה. מר סגול, בוגר הטכניון, תומך בנדיבות במרכזים לחקר המוח ובתוכניות חינוכיות שונות.

משה ספדיה

מר ספדיה, יליד חיפה, הוא אדריכל, מתכנן ערים, מחנך, תאורטיקן ומחבר בעל שם עולמי. ב 50-שנות עבודתו מחויב ספדיה לאדריכלות המבטאת רכיבים גאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים המגדירים מקום ומגיבים לצורכיהם של האנשים ולשאיפותיהם.

בשם מקבלי התארים ידבר פרופ’ סטפן מלאך.

הטכניון מעניק את התואר “דוקטור לשם כבוד” משנת 1949 ובעבר זכו בו אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, דוד בן גוריון, אלי ויזל, יצחק רבין, שמעון פרס, מייקל בלומברג, יוסי ורדי, גיל שוויד, זובין מהטה, משה ארנס ורבים אחרים.

הטקס יתקיים באולם צ’רצ’יל בטכניון בשעה 20:30.

Posted on 1 בינואר 1970 by shlomi ben-oz

[su_image_carousel source=”media: 37919,37918″ slides_style=”minimal” crop=”16:9″ align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

ארבעה חוקרים מהטכניון זכו במענק האירופי היוקרתי ERC PoC

Posted on 1 בינואר 1970 by shlomi ben-oz

ארבעה חוקרים בטכניון זכו במענקים מתקדמים של הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר במענקי PoC, בסך 150,000 יורו לחוקר, שנועדו לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענק ERC בעבר.

פרופ’ יובל שקד מהפקולטה לרפואה יקבל את המענק על פיתוחם של סמנים ביולוגיים תאיים בדם לניבוי תוצאות הטיפול האימונותרפי.

פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תקבל את המענק על פיתוח גירויים ממוקדים של האינסולה כטיפול בהפרעות אוטואימוניות.

ד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה יקבל את המענק על קדם-מסחור של חומרים רב-תכליתיים לשיפור ממוקד של קונטרסט בדימות MRI. חומרים אלה ישפרו את איכותן של סריקות מוח.

פרופ’ יואב שכטמן יקבל את המענק על פיתוח שיטה מהירה לייצור רכיבים אופטים מדויקים בהדפסת תלת-ממד.

סול זינגר, מחבר רב המכר “אומת הסטארט אפ”, ביקר בטכניון

Posted on 1 בינואר 1970 by EladAdmin

ספריו של סול זינגר מציגים כיצד מדינה קטנה המאופיינת בשונות במרקם החברתי ומתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מצליחה להגיעה להישגים בינלאומיים בתחומים רבים.

בביקורו בטכניון נפגש הפובליציסט והסופר המוערך עם חברי הנהלה, סטודנטים וחבריי סגל אקדמי במטרה לקבל תובנות מעמיקות על זהותו, מהותו והפיכתו של הטכניון למוסד אקדמי מוביל ומשפיע, לקראת מסע הרצאות אותו הוא מתעד לקיים בארצות הברית.

בפגישתו עם המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ ליהי-צלניק מנור, ומנהלת יחידת המסחור של הטכניון (T3), רונה סמלר, נידונו שיתופי פעולה עם התעשייה בתחומי מיזמי חדשנות אקטואליים והאופנים בהם הטכניון מסייע לסגל אקדמי חוקר לפתח מוצר/טכנולוגיה/תוצר מחקרי משלב המעבדה לשלב השימוש היישומי.

בפגישתו עם סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, פרופ’ וויין קפלן, ביקש לדעת זינגר כיצד מצליחים באקדמיה הישראלית להתמודד עם תקציב מחקר ופיתוח זעום, בהשוואה לאוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית.

פרופ’ קפלן הציג את ההישגים המדעים והטכנולוגיים אותם קידם הטכניון והדגיש את הפן היישומי המחקרי הממוקד לצד שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות בינלאומיות כולל הקמת חזיתות מחקר משותפות מקרב מכונים ועמותות למען יצירת סינרגיה הגורמת לכך שישראל מובילה ביחס של תפוקות לדולר בפיתוח ומחקר.

מר זינגר ציין כי לאקדמיה הישראלית תרומה משמעותית לפיתוחה ושגשוגה של מדינת ישראל וכעת זוהי שעת כושר עבור אותה אקדמיה להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח. הוא סיים את סבב פגישותיו עם פרופ’ אבנר רוטשילד, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים, הדיקן פרופ’ אלון וולף ופרופ’ מורן ברקוביץ’, פקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ יוסי אברון, ראש מרכז הקוונטים, בסיור במעבדות נבחרות, בלב הקמפוס ובמרכז המבקרים המחודש.

נוכח המצב הבטחוני בצפון: מערכת טכנולוגית מקורית שפותחה בטכניון מסייעת בשיבוץ הכיתות בהתאם למרחבים המוגנים בקמפוס

Posted on 1 בינואר 1970 by shlomi ben-oz

מערכת טכנולוגית מקורית שפותחה בטכניון מסייעת לנהל את שנת הלימודים באופן המיטבי עבור הסטודנטים, בדגש על הסטודנטים החדשים. המערכת המבוססת על פלטפורמת בינה עסקית (BI) מאפשרת לגורמים הרלוונטיים בהנהלת הטכניון לנהל את השיבוצים בכיתות ובמעבדות כך שסטודנטים וסטודנטיות חדשים יוכלו ללמוד בקמפוס עצמו ולא מרחוק וכך לפתח קשרים בינם לבין עצמם, להכיר את המרצים ולייצר רשתות למידה.

המערכת פותחה על ידי מוטי יגר, מנהל ספריות הטכניון, ביוזמת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’. ביישום המערכת לקחו חלק מרכזי סרגיי מיכלין, סגן ממונה הביטחון ביחידת ביטחון וחירום, רויטל ברוימן מהספרייה המרכזית ועובדות מדור ההוראה בלימודי הסמכה נורית ויגוצקי, לינה אשרפוב ורחל מובסיסיאן.

הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה, נכון להיום, מורות על רמת התגוננות 2. מדרג התגוננות זה אינו מאפשר לכלל הסטודנטים ללמוד בקמפוס הטכניון באופן פיזי (פנים אל פנים). לשינוי במדרג הכוננות השלכות נרחבות על מספר האנשים המקסימלי שיכולים לשהות יחד בכיתות, במעבדות, בבניינים ובמרחב הטכניון כולו. משתנים אלה חייבים להילקח בחשבון יחד עם הקירבה למרחבים מוגנים, המוגדרים באופן ברור על ידי פיקוד העורף.

עקב מורכבות הנושא פותחה בטכניון המערכת הייחודית, המספקת לגורמים הרלוונטיים תמונת מצב דינמית ומדויקת על שיבוץ הלומדים למרחבים השונים בטכניון ועל הקירבה למרחבים מוגנים. לדברי מוטי יגר, מפתח המערכת, מדובר ב”כלי תכנון מתקדם, מבוסס BI (בינה עסקית), שמספק מפה דינמית של המרחבים שאפשר לקיים בהם פעילות – בעיקר הוראה – בהתאם להנחיות פיקוד העורף. מה שיפה הוא שכאשר ישתנו הנחיות פיקוד העורף אפשר יהיה לעדכן את המערכת על פיהן, לקבל מיד מיפוי מעודכן ולשבץ הרצאות ותרגולים בהתאם.”

לדברי פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, “המערכת מסייעת בשיבוץ של 4700 שיעורים לכ-15,000 סטודנטים ב-212 בניינים ברחבי הקמפוס. ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בהנהלת הטכניון מציבה בעדיפות ראשונה את הסטודנטים החדשים כמי שזכאים ללמידה פיזית בקמפוס. סטודנטים אלה עדיין אינם מכירים את חבריהם ואת המרצים, והיכרות זו חיונית להם כדי לייצר רשתות למידה ולחלוק את אתגרי הלימודים עם סטודנטים נוספים. בעדיפות הבאה – המעבדות. להתנסוּת במעבדות ההוראה אין תחליף, ולכן הטכניון עושה כמיטב יכולתו לקיים את הפעילות במעבדות הלימוד כסדרה. עבור מי שלא ישובץ ללמידה בקמפוס ינגישו המרצים והמתרגלים את הלמידה באופן מקוון, בין אם באופן אינטראקטיבי בזום ובין אם באופן אסינכרוני על בסיס הקלטות בשילוב סדנאות ומפגשים דיגיטליים. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים בקמפוס, כולל סגל אקדמי ומנהלי, יחידות הביטחון, ובעיקר הסטודנטיות והסטודנטים, חיוני להצלחת הלמידה בתנאים המורכבים הנוכחיים. וכמובן, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לשיפור במצב שיאפשר חזרה מהירה וטובה לפעילות מלאה בקמפוסים.”

המערכת החדשה מבוססת על אינטגרציה של שני מקורות מידע – מצד אחד מפת המרחבים המוגנים ומצד שני מפת כיתות ההוראה והשיבוץ של השיעורים לכיתות. לדברי המזכירה האקדמית של לימודי הסמכה, ד”ר אפרת נתיב-רונן, אינטגרציה זו מספקת תמונת מצב מדויקת החיונית להקצאה מיטבית של הכיתות בקמפוס. עבור יחידת הביטחון והחירום מספקת המערכת תמונה של מספר האנשים הצפויים בקמפוס בכל רגע נתון, וכך יכולה היחידה לוודא שמספרים אלה אינם עולים על המותר על פי הנחיות פיקוד העורף. בזמנים בהם המערכת התריעה על שיבוץ עודף, תוקן השיבוץ מראש.

הקמפוס כולו שוּלַט כך שהמעבר למרחבים מוגנים יהיה ברור ומהיר. בנוסף הוקם עמוד אינטרנט שבו יכולים הסטודנטים והסגל לעקוב אחרי שיבוץ הקורסים בקמפוס. המהלכים הנוכחיים מצטרפים לתגבור המתמשך של האבטחה והביטחון בקמפוס מאז פרוץ המלחמה – בעיבוי מערך האבטחה, בהכשרת מקלטים, בחלוקת מכשירי קשר ובהכשרות רלוונטיות ליחידות השונות.

הוכחה נוספת לקרינת הוקינג

Posted on 1 בינואר 1970 by shlomi ben-oz

פרופ’ ג’ף סטיינהאור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון מציג הוכחה לקרינת הוקינג כפי שנחזתה על ידי הפיזיקאי סטיבן הוקינג לפני עשרות שנים. המחקר מתפרסם בכתב העת Nature Physics

המדען הבריטי הנודע סטיבן הוקינג ניבא כבר לפני 42 שנים, על סמך חישובים תיאורטיים בלבד, את תופעת הקרינה הנובעת מחורים שחורים.

תופעה זו הידועה בשם קרינת הוקינג חלשה מכדי שניתן יהיה להבחין בה באמצעות השיטות הקיימות היום, ונותרה “הגביע הקדוש” של תחומי הפיזיקה האטומית, אופטיקה לא לינארית, פיזיקה של מצב מוצק, נוזלי-על של חומר דחוס, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ופיזיקת חלקיקים. זאת עד לתצפיותיו האחרונות של פרופ’ ג’ף סטיינהאור מהפקולטה לפיזיקה בטכניון במתקן המדמה חור שחור, שנוצר במעבדתו לפיזיקה אטומית.

המאמר החדש, המתפרסם בכתב העת Nature Physics, מתאר תצפית ראשונה של קרינת הוקינג תרמית-קוונטית במערכת כלשהי. לדברי פרופ’ סטיינהאור נִצפּתה בַּניסוי התפלגות טרמית של קרינת הוקינג, שנבעה מתנודות קוונטיות, שמקורה בחור שחור אקוסטי. הוא הוסיף כי “זהו אישוש ניסויי לניבוי של הוקינג בנוגע לתרמודנימיקה של החור השחור.”

זוגות פונונים (חלקיקי קול) מופיעים באופן ספוטני בריק באופק אירועים של המתקן המדמה חור שחור. אחד הפונונים יוצא מהחור השחור כקרינת הוקינג, והפונון האחר נבלע לתוך החור השחור. לזוגות יש התפלגות רחבה של אנרגיות. הקורלציה בין צמדים אלו מאפשרים לנו לאתר קרינת הוקינג.

לחלקיקי הוקינג ולחלקיקים השותפים בתוך זוג יכול להיות חיבור קוואנטי המכונה “שזירה” (entanglement). סטיינהאור מסביר: “באמצעות השימוש בטכניקה שפיתחנו ראינו שזוגות חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה היו שזורים, בעוד זוגות בעלי אנרגיה נמוכה לא היו שזורים. שזירה זו מאמתת מרכיב חשוב בדיון על פרדוקס המידע ועל “מחלוקת חומת האש” (firewall controversy).

התצפית על קרינת הוקינג, שבוצעה בעיבוי בוז-איינשנטיין, מאמתת את החישוב של הוקינג הנתפס כאבן דרך בחיפוש אחר כוח כבידה קוואנטי.

פרופ’ סטיינהאור עובד באופן בלעדי על ההוכחה מאז שנת 2009 במעבדה שהרכיב במו ידיו בטכניון, הגדושה בלייזרים ועשרות מראות, עדשות וסלילים מגנטיים שמטרתם לדמות חור שחור.
סטיינהאור מונע, מאז היה ילד, מסקרנות לחוקי הפיזיקה. לדבריו “ההוכחה לקיום הקרינה הקוואנטית של הוקינג, מקדמת אותנו צעד נוסף קדימה, במסענו האינסופי לגילוי חוקי היקום. הבנה זו לבדה חשובה לבני האדם, כמו יישומם של חוקי הפיזיקה בחברה.”

בשנת 2014, פרסם ב- Nature Physics את תוצאות התצפית הראשונה של קרינת הוקינג במערכת כלשהי. קרינה זו השתקפה מהאופק הפנימי, חזרה לאופק החיצוני, וגרמה לקרינת הוקינג נוספת. לעומת זאת, מחקרו האחרון תומך בקיום קרינת הוקניג קוואנטית, הופעה ספונטנית של זוגות הוקינג. זוגות פונונים (חלקיקי קול) מופיעים באופן ספוטני בריק של המתקן המדמה חור שחור.

פריצת הדרך של סטיינהאור שנצפתה ב-2014 עוררה הדים בקהילייה המדעית. ב”אקונומיסט” נכתב כי “אם האקדמיה המלכותית השוודית נמצאת במצב רוח טוב, ייתכן ותגלית זו עשויה להוביל את פרופ’ סטיבן הוקינג לשטוקהולם (שם מוענקים פרסי נובל במדעים). בפרס נובל, קיים כלל בלתי כתוב, שהפרס אינו מוענק על תיאוריה בלבד. אם הניסוי של פרופ’ סטיינהאור אכן מראה מה שהוא טוען, אזי החישובים של הוקינג נכונים, וכפי הנראה שני המדענים יחד עם ד”ר אונרו ימצאו עצמם בדרך לשטוקהולם.”

פרופ’ סטיינהאור, יליד לוס אנג’לס, השלים דוקטורט ב-UCLA ואחריו שני פוסט-דוקטורטים: האחד בהנחיית פרופ’ ניר דוידסון במכון ויצמן והאחר בהנחיית חתן פרס נובל וולפגנג קֶטֶרְלֶה ב-MIT. לפקולטה לפיזיקה בטכניון הצטרף בשנת 2003, ובשנת 2009 החל לחקור באופן ניסיוני חורים שחורים קוליים במעבדתו בטכניון. בניסוייו הצליח להדגים לראשונה חור שחור קולי. הפיזיקאי הגרמני פרופ’ ג’יימס אנגלין טען בעקבות זאת כי מדובר בחור השחור הקולי הראשון בהיסטוריה

בשנת 2012, הוא הופיע בסדרת הטלוויזיה “מבעד לחור התולעת” (Through the Wormhole), של Science Channel TV בהנחייתו ובקריינותו של השחקן זוכה האוסקר, מורגן פרימן. במסגרת התכנית שוחח סטיינהאור על מתקן המדמה חור שחור במעבדה פרי פיתוחו ועל תקוותיו להשתמש בו כדי לצפות בקרינת הוקינג. מתקן החור השחור מנצל את מערכת הדימות פורצת הדרך שלו בעלת רזולוציה גבוהה במיוחד.

לפרטים נוספים: גיל ליינר – 058-6882208, דורון שחם – 050-3109088

כנס יוזמות 2018

Posted on 1 בינואר 1970 by shlomi ben-oz

פרופ’ צלניק מנור מהטכניון נשאלה על ידי רבט על הפרויקט שבו היא לוקחת חלק עם אוניברסיטת קורנל מארה”ב, בייחוד באשר להבדלים בין היחס בין המינים מעבר לים וכאן בישראל. “אני לא אחראית על קידום נשים בטכניון, אלא רק אצלי בפקולטה”, ציינה, שם שמים דגש לדבריה על “נוכחות נשית ועושים זאת בצורה מפורשת, בעוד בארץ יש סירוב לכך. בארה”ב אם יגיעו שני מועמדים שווים, אחד גבר ואחת אשה – במקומות רבים יבחרו באשה, יקימו מלגות ותוכניות לנשים בלבד, קורסים לנשים בלבד הכשרות ייעודיות ועוד”. אלא שבישראל לדבריה המצב עדיין שונה, ואם מעוניינים לקדם העדפה לנשים – ישאלו אותה “למה לא לייצר גם תכנית לג’ינג’ים או לבעלי משקפיים?”.

לכתבה המלאה בכלכליסט: https://goo.gl/oZ63ij

Posted on 1 בינואר 1970 by shlomi ben-oz