הכנס התקיים במסגרת תוכנית COST לשיתופי פעולה בין מהנדסים וחוקרים במדינות אירופה.

כנס בינלאומי התקיים לאחרונה בטכניון במסגרת תכנית COST. בכנס, שבראשה עמדה פרופ’ פנינה פלאוט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, השתתפו 35 חוקרים מאוניברסיטאות בישראל וברחבי אירופה.

COST היא תוכנית אירופית לשיתוף פעולה במדע ובטכנולוגיה. מטרתה: לשמש במה לדיון ולשיתופי פעולה בתחומים שונים. בתוכנית, הצפויה לפעול במשך ארבע שנים, שותפים כ-50 חוקרים מ-28 מדינות באירופה, המגיעים מתחומים שונים: תכנון תחבורה, תכנון ערים, ארכיטקטורה, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, מדעי המחשב, פיזיקה וכלכלה.

המפגש שהתקיים בטכניון עסק ברשתות חברתיות ובהשפעתן על תכנון תחבורה ותכנון עירוני. זהו המפגש הרביעי המתקיים במסגרת התוכנית; המפגשים הקודמים התקיימו בווינה, בלייאז’ ובבודפשט. המפגש כלל שתי הרצאות-מומחה: האחת של פרופ’ איזבל תומאס (בלגיה), בתחום של מודלים עירוניים וניתוחם על ידי מידע “מסורתי” שמקורו בנתונים סטטיסטיים ו”ביג דאטה” מנתוני טוויטר וסלולר; האחרת של מר אנדרו נאש (אוסטריה), בנושא אפליקציות מתקדמות המשפיעות על הרגלי הנסיעה – ומשמעותן מבחינת תכנון תחבורה. כמו כן הוצגו שלוש עבודות שנעשו במסגרת “התמחות קצרת טווח” – אחת מהן של אור כספי, סטודנט לתואר שני במסלול לתכנון ערים, ששהה בשוודיה כדי להתמחות בתחום של ניתוח מרחבי וּויזואליזציה של נתוני טוויטר.

בנוסף לפרופ’ פלאוט שותפות בפרויקט ד”ר דלית שך-פינסלי (כחברת צוות) וגב’ סמדר אמיר (אחראית על תיאום אדמיניסטרטיבי).

למידע נוסף: www.tu1305.eu

במעבדה של פרופ’ יונינה אלדר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מפתחים מערכת אולטרסאונד חדשנית זעירה ויעילה, המשדרת את הסריקות באופן מיידי לרופא המטפל. מערכת כזו תאפשר לבצע בדיקות אולטרסאונד באזורי אסון, במקרה של תאונות דרכים ובאזורים עניים שאין בהם תשתית רפואית, ולספק לצוות בשטח הנחיות רפואיות מרחוק על סמך הממצאים.

 

במעבדה של פרופ’ יונינה אלדר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פותחה גישה חדשנית לבדיקות אולטרסאונד. מדובר במַתְמֵר (probe) משוכלל, המבטל את הצורך במכשירי האולטרסאונד הגדולים המוכרים לנו מהמרפאות ומבתי החולים. המתמר רוכש את המידע הרלוונטי בלבד, כדי שהסריקות שיתקבלו במכשיר הממוזער יוכלו לעבור דרך “ענן” לסמארטפון (או לטאבלט) של הרופא המטפל.
ד”ר שי ירדן טיימן, קרדיולוג מבית החולים שיבא, מסביר כי במקרה של פצועים בשטח, למשל, יספק הפיתוח “מידע בזמן אמת לרופא שאינו נמצא בשטח, ויאפשר לו להנחות את הפראמדיק שנמצא במקום. פיתוח זה יאפשר לטפל מרחוק גם בחולים בארצות מתפתחות בהנחיה של רופאים ישראלים.”
הדמיית אולטרסאונד היא אחת הבדיקות הנפוצות בעולם הרפואה. יתרונותיה: היא אינה פולשנית, אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, אין בה סיכון ועלותה נמוכה יחסית. בדיקת האולטרסאונד מבוססת על גלי קול בתדר גבוה שאיננו יכולים לשמוע, ומכאן שמה העברי: “דִּמּוּת עַל־שִׁמְעִי”. במהלך הבדיקה מוצמד לגופו של הנבדק מתמר המשדר גלי קול, ועל פי דפוס הגלים המוחזרים נבנית תמונה של אברי הגוף הנסרקים. טכנולוגיה זו משמשת במגוון רחב של בדיקות רפואיות חשובות, ובהן הערכה של מצב העוּבר ברחם, בדיקת מוחו של התינוק דרך המַרְפֵּס (הרווח בין עצמות הגולגולת), אבחון איברים פנימיים, הערכה של זרימת הדם, אבחון בלוטת התריס, בדיקת לב ואיתור גידולים ודלקות.
בנוהל הקיים כיום מבוצעת הבדיקה במרפאות ובבתי חולים על ידי מתמר המחובר למכשיר אולטרסאונד גדול, מסורבל ויקר. ממצאי הבדיקה נאספים במחשב ומפוענחים על ידי רופא רדיולוג השולח את האבחון לרופא המטפל (רופא המשפחה, בדרך כלל). תהליך זה אורך כמה ימים תמימים, העשויים להיות קריטיים במקרים מסוימים.
העלאת תוצאות הבדיקה ל”ענן”, שבאמצעותו יכול הרופא המטפל לצפות בממצאים מהמכשיר הנייד שלו, עשויה לחסוך זמן רב, אולם עד כה נמנע הדבר בשל נפח המידע הנצבר בכל בדיקת אולטרסאונד. כמו כן, קצב רכישת המידע הגבוה במכשיר מצריך חיבור של המתמר למכשיר בכבל כבד ועבה.
החדשות הטובות הן שבמעבדת SAMPL, בראשותה של פרופ’ יונינה אלדר מפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פותחה מערכת המשנה באופן דרמטי את אופיין של בדיקות האולטרסאונד. ראשית, אלגוריתם חדש שפותח במעבדה מאפשר לדחוס את המידע כבר בשלב הסריקה הראשונית באופן שמאפשר את העלאתו לענן, וזאת בלי לפגוע באיכות התמונה ובלי לאבד מידע בדרך. שנית, המתמר החדשני שפותח במעבדה מייתר את הצורך במכשיר האולטרסאונד הגדול המשמש כיום במרבית המרפאות.

 

מעבדתה של פרופ’ יונינה אלדר מתמקדת בפיתוח שיטות חדשניות לעיבוד מידע תוך שימוש בחלק קטן מהמידע הנדגם בלבד. להקטנת כמות המידע הנדגם השלכות חיוביות דרמטיות מאוד: קיצור משך רכישת המידע ועיבודו, מיזעור המערכות והאצת פעילותן, צמצום ההספק החשמלי הנדרש וחיסכון כספי. ה”חוכמה” כאן היא כמובן מציאת דרכים לשיחזור המידע הראשוני אף שאינו מועבר בשלמותו בתהליך זה. על כך עמלים חוקרי המעבדה, וכעת כאמור נרשם הישג דרמטי בתחום האולטרסאונד.

 

לסרטון המתאר את פעולתה של המערכת החדשה – לחץ כאן

חוקרים בטכניון פענחו את מנגנון האיחוי הבין-תאי, החיוני בתהליכי-חיים בסיסיים כגון היווצרות העובר (איחוי זרע-ביצית), התפתחות עוברית וצמיחה של רקמות כגון שריר ועצם. תהליך זה מעורב ככל הנראה גם בתהליכים דלקתיים וסרטניים. המחקר התפרסם בכתב העת Cell Reports.

פרופ’ בני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, שהוביל את המחקר, מסביר כי “ברור שתהליך קריטי כל כך חייב להיות מבוקר היטב במרחב ובזמן. עם זאת, למרות חשיבותו, מנגנון הבקרה הזה עדיין לא פוענח במלואו, וזו היתה המשימה שלנו במחקר הנוכחי: הבנה של המנגנון הגנטי והתאי האחראי על בקרת האיחוי.”

איחוי בין-תאי (Cell-cell fusion) הוא תהליך שבו שני תאים נצמדים זה לזה, קרומיהם נפרמים באזור המגע ושני התאים הופכים לאחד. פרופ’ פודבילביץ, החוקר את המנגנון האמור כבר זמן רב, גילה בעבר כי השחקן המרכזי בתהליך הוא EFF-1 המהווה חלבון איחוי עוברי. לדבריו, “אנחנו מתייחסים אל החלבון הזה כאל פַּסָּל, שכן בתהליך הזה הוא מפסל תאים ואברים.”

במחקר הנוכחי, שנערך במעבדתו של פרופ’ פודבילביץ על ידי ד”ר קסניה סמורובה, התברר כי איחוי מוצלח מחייב נוכחות של EFF-1 בשני התאים המועמדים לאיחוי. יתר על כן, החוקרים גילו כי לצורך האיחוי צריכים חלבוני ה-EFF-1 משני התאים להיפגש באזור המגע בין התאים. עם זאת, כדי למנוע איחוי-יתר, הגורם לתמותה של האורגניזם כולו, חייבים חלבונים אלה להישמר רחוק מקרום התא ולהגיע אליו רק בשלב הרצוי. על המשימה הזו, גילתה ד”ר סמורובה, מופקדים שני חלבונים
( RAB-5 ודינמין) המרחיקים את EFF-1 בהתמדה מקרום התא.

המחקר הנוכחי בטכניון, כמו מחקרים רבים אחרים בתחום זה, בוצע על התולעת (נמטודה)
C. elegans. לתולעת זו יתרונות רבים מנקודת ראות מחקרית, ובהם היותה האורגניזם הרב-תאי הראשון שהגנום שלו רוצף במלואו. זוהי תולעת שקופה שאפשר לראות את אבריה בצילום לא פולשני. המחקרים ב-C. elegans, שהחלו בשנות השישים, כבר הובילו כמה פעמים לזכייתם של מדענים בפרס נובל.

“לאחר פענוח המנגנון ב- C. elegansבדקנו את פעולתו של eff-1 על תאים של זבובים ויונקים, והראינו שגם ברקמות האלה הוא מוביל לאיחוי. המשימה העתידית היא כמובן לבדוק את פעילותו של הגן הזה באדם, ולהבין אם באמצעות שליטה ברמת הביטוי של הגן החיוני הזה נוכל להתמודד עם בעיות פוריות, למנוע פגמים בהתפתחות העוברית, לבלום תהליכים דלקתיים וסרטניים ועוד.”

פרופ’ פודבילביץ, יליד מקסיקו, הגיע לישראל בתום לימודי התיכון. לאחר תקופת מגורים בקיבוץ ניר דוד הוא חזר למקסיקו, סיים את לימודי התואר הראשון במקסיקו סיטי והמשיך לתואר שלישי באוניברסיטת Yale ולפוסט-דוקטורט בקיימברידג’. לאחר נישואיו עלה לישראל ומאז הוא חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון.

למאמר לחץ כאן

מדענים בטכניון גילו מנגנון לא ידוע בפעילות התא החי: הסתרה כאמצעי להשתקה גנטית. במחקר-ההמשך ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות של הדפסת DNA במטרה לפענח את “הדקדוק הגנומי”

פרופ’-משנה רועי עמית, חבר סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, גילה קונספט חדש בפעילות התא: הסתרה כאמצעי להשתקה גנטית. כך מדווח כתב העת Nature Communications.

השתקה גנטית היא מונח ביולוגי שפירושו דיכוי פעילותו של גֶן על ידי התא. התא החי יודע “להדליק” גנים בתהליך שנקרא שיפעול, ו”לכבות” או לדכא אותם בתהליך שנקרא השתקה – על ידי פעילות ישירה של חלבון.

במחקר שערך לאחרונה גילה פרופ’ עמית כי לתא יש דרך נוספת להשתיק את הגן: באמצעות הסתרה פיזית, כלומר באמצעות חלבון המוֹנע אינטראקציה בין הגן לגורם המשפעל אותו. לדבריו, “אפשר לחשוב על החלבון המסתיר כמו על איש גבוה שיושב לפניך בקולנוע. דימוי אחר הוא ליקוי חמה. למעשה אנחנו מדברים כאן על מין ‘ליקוי חמה גנטי’: חלבונים מסוימים מתמקמים על מקטע ה-DNA בנקודה שמסתירה מהגן את הגורם האמור לשפעל אותו, וכך למעשה משתיקה את אותו גן.”

ההשערה של פרופ’ עמית נבדקה בשלוש דרכים: הדמיה ממוחשבת, ביולוגיה סינתטית וביואינפורמטיקה. במילים אחרות, המודל אומת הן בסימולציה והן בניתוח מקטעים גנטיים ממשיים. “אימתנו את המודל הזה בניסויים שביצענו על 60 רצפים גנטיים של חיידקים, וכך ביססנו את הקונספט החדש הזה. כעת אנחנו מבינים שמדובר במנגנון שהתפתח במהלך האבולוציה כאפיק-פעולה יעיל של השתקה גנטית.”

הקונספט החדש ייבדק באופן מעמיק ומקיף במסגרת מחקר נרחב שפרופ’ עמית מוביל. המחקר, זכה לתמיכה של 4 מיליון יורו מתוכנית ה–FET Open, הפועלת במסגרת תוכנית “הורייזן 2020” של האיחוד האירופי, ותומכת במחקר מדעי וטכנולוגי הצפוי להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשניות. בתכנית ישתתפו 5 קבוצות מחקר מישראל ומאירופה שיפעלו לפענוח עקרונות הפעולה של הקוד הבקרתי בחיידקים, שמרים וזבובים.
“הקוד הבקרתי הוא מעין שפת תכנות שבאמצעותה שולט הגנום בביטוי הגנטי בהיבטים של מיקום, עיתוי ועוצמה”, מסביר פרופ’-משנה עמית. “במסגרת המחקר ייעשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות של הדפסת DNA כדי לכתוב מחדש את הקוד ולבדוק את הפלט של התוכנות הסינתטיות בתוך תאים חיים. באמצעות כתיבת עשרות אלפי רצפי בקרה סינתטיים מקווים החוקרים לפענח את עקרונות הדקדוק של שפת התכנות של הגנום.”

למאמר המלא לחץ כאן

 

יום פתוח בטכניון 18.02.2016

במסגרת היום הפתוח תוכלו לקבל ייעוץ בנושא רישום ואפשרויות קבלה לטכניון,אפשרויות לשיפור ציון הסכם, מסלולי הלימודים.
(אין צורך ברישום מראש. מומלץ להביא גיליון ציוני בגרות)
מידע לגבי המכינה הקדם-אקדמית יינתן ביום הפתוח במדור ייעוץ למועמדים ולא בבניין המכינה.
לפרטים נוספים על היום הפתוח: http://goo.gl/QlPjfL

 

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז הרפואי “כרמל” מגלה קשר מובהק בין שימוש בטלפון סלולרי לפגיעה באיכות הזרע של המשתמש. גברים המדברים בטלפון הסלולרי במשך יותר משעה ביום מכפילים את הסיכון של פגיעה בריכוז הזרע; גם דיבור בזמן הטענת המכשיר ונשיאתו בקרבת המפשעה גורמים נזק דומה.

איכות הזרע הגברית, היורדת בהתמדה בארצות המערב, אחראית ל-40% מבעיות הפריון בקרב זוגות. הידע המחקרי שנצבר בנושא זה מגלה כי איכות הזרע מושפעת מגורמים גנטיים מוּלדים אבל גם ממשתנים סביבתיים. אחד מהם הוא השימוש המתרחב בטלפונים סלולריים.

מחקרים רבים שעסקו בשאלת הקשר בין איכות הזרע לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים העלו מסקנות שונות ולא אחידות, שכן הם בוצעו בתנאים שונים (ניסויי מעבדה ברקמות, ניסויים בחיות מעבדה ועוד) ולא תמיד התייחסו למכלול המשתנים הרלוונטיים.

לאחרונה נבדק קשר זה באופן מקיף ומעמיק במחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז הרפואי כרמל. המחקר נערך במסגרת עבודת ה-MD של ד”ר יוליה שיינפלד ובהנחייתה של פרופ’-חבר קליני מרתה דירנפלד, מנהלת היחידה לפוריות והפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי כרמל.

המחקר התייחס לטווח רחב של משתנים הקשורים להרגלי השימוש בטלפון הסלולרי ולאיכות הזרע על פי הפרמטרים שקבע ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2010. אוכלוסיית המחקר כללה 106 גברים שעברו הערכה ביחידה לפריון והפריה חוץ-גופית בשנים 2011-12. המשתתפים מילאו שאלונים מפורטים הכוללים נתונים ומאפיינים דמוגרפיים, מצבים רפואיים העשויים להשפיע על איכות הזרע, והתייחסות רחבה ומפורטת מאוד לאופן השימוש במכשיר הסלולרי: כמה זמן מדבר המשתמש בטלפון מדי יום, היכן הוא נושא את המכשיר, האם הוא מקיים שיחות באזורים עם קליטה ירודה ובזמן טעינת המכשיר, וכיו”ב. בתום איסוף הנתונים נבדק הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים (הרגלי השימוש בטלפון) לתוצאות איכות הזרע.

תוצאות המחקר מצביעות על קשרים סיבתיים מובהקים: דיבור בטלפון סלולרי מעל שעה היום, ודיבור במכשיר בעת שהוא מחובר למטען, מכפילים (מ-33.3% ל-66.7%) את הסבירות לירידה בריכוז הזרע. ריכוז הזרע ירד לרמה לא תקינה גם בקרב גברים שנשאו את המכשיר במרחק של פחות מ-50 ס”מ מן המפשעה; בקרב 47.1% מהם נמצא ריכוז לא תקין, וזאת לעומת 11.1% בלבד בכלל אוכלוסיית הגברים.

ד”ר אריאל זילברליכט, רופא נשים במרכז הרפואי כרמל וחבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מסכם את הנתונים:
“לאור ממצאי המחקר מומלץ בהחלט לקצר את משך השיחות, לא לשאת את המכשיר בקרבת המפשעה, לא לישון לידו, לא לדבר בו בזמן הטענתו (למעשה, מוטב לכבותו בזמן ההטענה), ולהשתמש באוזניות או בדיבורית במידת האפשר.” החוקרים מדגישים כי נחוצים מחקרים נוספים, במדגמים גדולים, שיבדקו את נזקי הקרינה הסלולרית בהקשר של פוריות הגבר.

למאמר:

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1472648315003004

WellToDo פיתחה, על בסיס טכנולוגיה שמקורה בטכניון, שיטה חדשנית לסילוק מזהמים במים. השיטה צפויה לפתור בעיות מים חמורות בארה”ב.

AST והטכניון משקיעים בחברת WellToDo, שפיתחה טכנולוגיה לסילוק מזהמים במים. הטכנולוגיה של WellToDo, שמקורה בטכניון, הופכת מזהמים במים לחומרים לא מזהמים תוך שימוש בתהליך כימי חדשני. המדובר בטכנולוגיה מבטיחה, הצפויה לפתור בעיות מים חמורות בארה”ב. לאחרונה, נבחרה WellToDo על ידי חברת GE מבין מאות חברות, והוכרזה כאחת מבין שש חברות המובילות בעולם, בעלות טכנולוגיה חדשנית ומבטיחה בתחום המים.

הטכנולוגיה של WellToDo מתבססת על תהליך כימי אשר הופך את המזהמים שבמים לחומרים שאינם מזהמים. זאת בניגוד לטכנולוגיות קיימות, המפרידות את המים המזוהמים לשני זרמים: זרם עיקרי של מים נקיים וזרם משני המכיל כמות גדולה של מזהמים. טכנולוגיות אלה, במובן מסוים, אינן פותרות את בעיית הזיהום אלא רק מעבירות אותה למקום אחר. הטכנולוגיה של WellToDo היא השיטה היחידה הקיימת כיום לסילוק מזהמים במים בתהליך כימי שאינו מייצר חומרי לוואי או זרם משני מזוהם.

WellToDo הוקמה בשנת 2013 על בסיס הטכנולוגיה הייחודית שפיתחו פרופ’ משה שיינטוך וד”ר אורי מיטל מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון. טכנולוגיה זו יעילה בסילוק מזהמים כגון חנקות, הנפוצים במי שתייה, ובמזהמים הנמצאים בשפכים של מכרות, תחנות כוח ומפעלי מזון ומשקאות.

החברה החלה את דרכה בתוכנית החממות של המדען הראשי, והוכיחה את יעילות הטכנולוגיה שלה בסילוק חנקות – המזהם הנפוץ ביותר במי התהום בישראל – מבארות. שתיית מים המכילים חנקות מעל הריכוז המותר עלולה לגרום מחלות קשות ואף תמותה בקרב תינוקות. הפיקוח על חנקות בישראל ובעולם מחמיר מאוד, לרבות השבתת בארות ומקורות מים שבהם ריכוז החנקות גבוה מהמותר. בעיית זיהום מקורות המים בחנקות חמורה מאוד בארה”ב ובעיקר במערב התיכון ובמדינות נוואדה וקליפורניה, שבהן החריפה הבעיה כתוצאה מבצורת קשה.

לאחרונה גייסה החברה כמיליון דולר מקבוצת החברות של א.שיצר כימיקלים באמצעות חברת הבת שלה, AST. AST כבר השקיעה בהצלחה בחברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות לטיפול במים – חברות שמקורן באוניברסיטת בן-גוריון וב”מקורות”. הטכניון, כבעל מניות משמעותי בחברה, הצטרף לסבב ההשקעה באמצעות קרן ההשקעות הייחודית שלו ושמר על אחזקותיו בחברה. את ההשקעה ליוותה עו”ד מיטל כץ ממשרד עורכי דין פרימס, שילה, גבעון, מאיר.

הכסף שגויס ישמש לחדירה לשוק הבינלאומי, תוך התמקדות ראשונית בשוק האמריקאי, שם נמצאת החברה בעיצומו של פרויקט משמעותי להטמעת הטכנולוגיה בשיתוף American Water, חברת המים הגדולה בארה”ב. WellToDo מנהלת מגעים עם חברות תעשיתיות ותאגידי מים נוספים בארה”ב. בישראל משתפת החברה פעולה עם “מקורות” בהטמעת הטכנולוגיה.

מנכ”ל WellToDo חובב גילן אמר כי “ההשקעה של חברת AST והטכניון היא ציון דרך משמעותי עבור WellToDo. השקעה זו תאפשר לנו לפרוץ לשווקים שבהם קיים צורך משמעותי בטיפול במים, ובהן יש למערכות שלנו יתרון משמעותי. אנו מעריכים מאד את האמון שניתן בחברה.”

בעז שיצר, מנכ”ל AST, אמר כי “אנו רואים בטכנולוגיה של WellToDo טכנולוגיה מבטיחה, שתאפשר לנו לספק פתרונות פורצי דרך בתחום המים ללקוחות שלנו בארץ ובארה”ב ובמיוחד בסין ובהודו, שם אנו רואים התעניינות ערה בפלטפורמה ייחודית זו.”

חוויה טראומטית בשעת צלילה הולידה רעיון לפיתוח צמיד מצוקה המיועד לצוללנים והובילה את המפתחים לזכות במקום הראשון בתחרות היזמות 3 Day Startup שארגן מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.

“המים היו צלולים. דממה. ופתאום, 25 מטר מתחת לפני הים, הייתה תקלה שמנעה מהאוויר לזרום מהמיכל אל הווסת שבפה שלי. רגע אחד ואחד התחביבים האהובים עליי הפך לסיוט של ממש. ניסיתי לסמן לשותף שלי שאני במצוקה, אבל הוא היה רחוק ולא הסתכל לכיווני. במזל הצלחתי לצאת מזה בשלום.”

עומר ערד, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, היה בצלילה שגרתית כאשר עבר את אחת החוויות המפחידות בחייו. עומר לא רק ניצל מאותו רגע עוצר נשימה, אלא גם תרגם אותו לרעיון חדשני שזיכה אותו ואת חבריו לקבוצה: אביב טהר ועוז מאיר מהטכניון, מאניק ארורה וברני צ’ה מאוניברסיטת ג’ון הופקינס ואורית דולב בוגרת שנקר במקום הראשון בתחרות 3 Day StartUp (3DS) שהתקיימה בטכניון. הרעיון הוא צמיד מצוקה לביש, המאפשר לצוללן להזעיק את שותפו גם כאשר אין ביניהם קשר עין.

“המשימה שלנו היתה להפוך את עולם הצלילה לבטוח יותר”, סיפר עומר. “בכל שנה, מוצאים עשרות צוללנים את מותם בתאונות צלילה והפתרונות המוצעים היום בשוק לשידור אות מצוקה אינם מספקים, הם מאוד יקרים ומותאמים לצוללנים מקצוענים. לכן, החלטנו לפתח אתBlu” ” צמיד מצוקה לביש, הנמכר כזוג, עבור הצוללן ושותף הצלילה שלו. בזמן חירום, כל מה שצריך לעשות הוא רק ללחוץ על הכפתור. השותף מיד יקבל איתות של אור ורטט, ויבוא לעזרה.”

תחרות 3DS נוסדה לפני ארבע שנים בטכניון, כסדנה חוויתית בת 60 שעות, שמטרתה לאפשר לסטודנטים להתנסות בתהליך הקמת חברת סטארט-אפ. במקרים רבים צוותים שהכירו בסדנה ועבדו יחד על רעיון, התפתחו לחברות סטארט-אפ. שי חיים, ממרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, מודה ש”בכל פעם מחדש אין לי מושג למה לצפות, מה המשתתפים יביאו לשולחן. גם כשאתה בטוח שכבר ראית הכל, קם סטודנט ומספר על טראומה אישית, סטודנטית מספרת על רעיון חדשני שצץ במוחה בעקבות גילוי סוכרת נעורים אצל אחיה. התוצאה היא שבכל שנה זה מרגש מחדש.”

את דוגמת הסוכרת הוא לא שלף מהשרוול. אבישג זליגמן, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הביאה לסדנה רעיון שנועד לעזור לאחיה חולה הסוכרת במעקב אחר מה שהוא אוכל. משתתף אחר בסדנה, הסובל מתסמונת המעי הרגיז, העיר שהרעיון רלוונטי גם לו. כך הורחב הרעיון לפיתוח כוללני יותר, מעקב על צריכת אוכל לבעלי מחלות כרוניות. צוות נוסף עבד על רעיון של אסף פולקובסקי , סטודנט מהפקולטה להנדסת חשמל, ופיתח טכנולוגיה לבישה למניעת נקעים בקרב ספורטאים.

השנה נבחרו להשתתף בסדנה כ-45 סטודנטים מפקולטות מגוונות, שעברו תהליך מיון קפדני. במהלך הסדנה הועלו רעיונות שונים; התגבשו 9 צוותים (“סטארט-אפים”); המיזמים עבדו עם מנטורים מהתעשייה – אנשי הון סיכון, יזמים, אנשי שיווק ופיתוח עסקי. פסגת הסדנה היתה בהצגת הרעיונות בפני פאנל של משקיעים מקצועיים מקרנות הון סיכון מובילות, ביניהן Glilot Capital, AfterDox וחממת אלון. לדברי שי חיים, “מדובר בתהליך שמדמה את עולם הסטארט-אפ האמיתי, לרבות מציאת שותפים, עבודה בקבוצות, שינויים ושיפורים של הרעיון והמוצר, וקבלת משוב קונקרטי ממשקיעים. אני בטוח שגם השנה נראה רעיונות מבשילים לכדי סטארטאפים.”

שתי הקבוצות שזכו במקומות הראשונים בתחרות 3DS זכו בכרטיס כניסה ישיר לתחרות היזמות הארצית לסטודנטים BizTEC.

 

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

חוקרים מהטכניון מציגים פיתוח חדשני: אריזה למזון – ובעיקר מאפים – המבוססת על פלסטיק המכיל ננו-צינוריות ושמנים טבעיים, השומרת על המאפים המאוחסנים בתוכה ומונעת התפתחות עובש וחיידקים

משפחה ישראלית מוציאה בממוצע 14,500 ש”ח בחודש על מזון, אבל חלקו לא נאכל. הסיבה, ובמיוחד כשמדובר בדברי מאפה: התפתחות עובש המונעת את האכילה. התוצאה: המוצרים שנקנו בכסף רב נזרקים לפח. דו״ח של האו״ם הראה כי כ-30% מהמזון שמיוצר היום בעולם נזרק לפח מבלי שנפתח ונאכל. מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון, מציעים כעת פתרון לבעיה שיכולה לחסוך כסף רב לצרכנים: אריזת פלסטיק ייחודית המכילה שמנים אתריים טבעיים ומגנה על לחם, גבינות ומזונות אחרים מפני עובש וחיידקים. הפיתוח החדשני יוצג בכנס ננו-ישראל 2016, שייערך בתאריכים 23-22 בפברואר באוניברסיטת תל אביב.

האריזה היא למעשה שקית פלסטיק רגילה למראה, שחלק מרכיביה הוא ננו-צינוריות זעירות המכילות שמנים אתריים, המבוססים על תמציות טבעיות של צמחים, כגון בזיליקום וטימין (קורנית). השמנים הללו ידועים מזה מאות שנים בפעילותם האנטי-מיקרוביאלית, כלומר ביכולתם לקטול חיידקים, עובש ופטריות. האריזה משחררת את השמן הנדיף באופן מבוקר אל המאפים שבתוכה, וכך מונעת התפתחות של מיקרואורגניזמים הגורמים לקילקול המזון. כך אפשר להאריך בצורה בטוחה את חיי המדף של המוצר ולהפחית את השימוש בחומרים משמרים. הטכנולוגיה הייחודית פותחה במסגרת פרויקט מגנ”ט של משרד הכלכלה, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הטכניון לחברות תעשייתיות מובילות ובהן חברת כרמל אולפינים. הפיתוח כבר נמצא בשלב מתקדם, והחוקרים באקדמיה ובתעשייה מעריכים שבקרוב יעלו על המדפים מוצרי מזון הארוזים בטכנולוגיה זו.

“באמצעות שילוב בין מיקרוביולוגיה וטכנולוגיית ננו פיתחנו אריזה אנטי-מיקרוביאלית בעלת ערך ממשי לצרכנים ולתעשיית המזון,” אומרת רותם. “מרגש לדעת שהפיתוח שלנו, המבוסס על חומרי גלם זמינים וזולים דוגמת בזיליקום, טימין וגרניום יאפשר לכל משק בית בישראל לחסוך בעלויות ולשמור על איכות הסביבה.”

“לפיתוחים הנעשים באמצעות ננו-טכנולוגיה יש השפעה מרחיקת לכת על כל תחומי החיים,” אומר בוגר הטכניון רפי קוריאט, המכהן כיו”ר משותף לכנס ננו-ישראל 2016. “פיתוח טכנולוגיות ננו בתחום המזון מזמן אלינו שפע של פתרונות לבעיות שלא היינו יכולים לפתור בדרך אחרת. הכנסתן של ננוטכנולוגיות ויישומם של מחקרים אקדמיים בתעשיית המזון, כמו גם בתעשיות נוספות כגון תעשיות הטקסטיל, האנרגיה והרכב, יכולים לפתוח בפני היצרנים שפע של אפשרויות ויישומים חדשים ולשפר את יכולתם להתחרות בשווקים הבינלאומיים.”

 

על כנס הננו

כנס “ננו-ישראל 2016” הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות עסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה. בכנס ובתערוכה שתתקיים במסגרתו יוצגו כמה מההמצאות הבולטות שפותחו בישראל בתחומי החומרים, הרפואה, המובייל, התעופה והמוליכים למחצה ובתחומי תעשייה חדשניים נוספים. בכנס ישתתפו נציגים מישראל ומחו”ל ובהם אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי תעשייה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל וכן נציגי אקדמיה, מדענים וחוקרים.

 

למידע נוסף בקרו באתר:

http://www.kenesexhibitions.com/nanoisrael2016

פרופ’ דניאל ויס השתתף בטקס לכבוד הקונסול הסיני שהציל את הוריו במלחמת העולם השנייה.

כתבה לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה המצוין היום ברחבי העולם.

פרופסור-מחקר דניאל ויס, ראש התכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, השתתף לאחרונה בטקס לכבודו של “שינדלר הסיני”, שהציל את הוריו ואלפי יהודים נוספים מזרועות השלטון הנאצי באוסטריה.
“שינדלר הסיני”, ובשמו המלא ד”ר הו פנג שאן, גדל במשפחה ענייה והתייתם מאביו בילדותו, אך הודות לתבונתו ולחריצותו סיים את התיכון בהצטיינות ואחרי דוקטורט באוניברסיטת מינכן פתח בקריירה דיפלומטית. בשנת 1938 מונה לקונסול הראשי של סין בווינה, תפקיד שבמסגרתו הנפיק בחשאי אלפי ויזות סיניות ליהודי וינה שביקשו להימלט מאוסטריה. היענותו של הו לבקשותיהם של יהודי אוסטריה, גם אלה שניגשו אליו ברחוב או תחבו את הבקשה-לאשרה דרך חלון מכוניתו, עמדה בניגוד לעמדתם של שאר הקונסולים הזרים בווינה וכמובן בניגוד להנחיותיו של הבוס שלו, השגריר הסיני בברלין. הוא הגדיל לעשות כשהנפיק ויזות גם לאנשים שכלל לא התכוונו להגיע לסין וזאת משום שידע שהוויזה – כל ויזה זרה – היא כרטיס המילוט של יהודים אלה מאוסטריה.
בשנת 2000, שלוש שנים לאחר מותו, הוענק לו תואר “חסיד אומות העולם” מטעם “יד ושם” על הצלתם של אלפי יהודים. כעת החליטה ממשלת טייוואן להכיר בגדולתו.
ד”ר הוגו ויס, אביו של פרופ’ דניאל ויס, הוא כאמור אחד האנשים שניצלו על ידי ד”ר הו. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה נעצר ד”ר הוגו ויס ונשלח למחנה בוכנוולד, שם שהה במשך כ-13 חדשים. משפחת ויס פנתה לקונסול ד”ר הו, שהנפיק ויזה להוגו ולאשתו לעתיד, אמו של פרופ’ ויס. בני הזוג ויס התיישבו בגווילין שבדרום סין, שם ניהל ד”ר ויס את בית החולים ושם נולד בנם דניאל.
פרופ’ דניאל ויס השלים את שלושת תאריו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והצטרף לפקולטה כחבר סגל בשנת 1973. הוא מילא תפקידים רבים בפקולטה ובהנהלת הטכניון, נבחר כחבר באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה ובאקדמיה הישראלית למדעים, ושימש כמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה – תקופה שבה מילא תפקיד מרכזי בחתימת הסכמי שיתוף הפעולה בין ישראל וטייוואן.
במרוצת השנים עסק פרופ’ ויס במגוון רחב של תחומי מחקר ובהם אווירונוטיקה, מדעי הים ומדעי החלל. בשנים האחרונות עוסק פרופ’ ויס בתחומים שונים ובהם אנליזה של נדידת עופות, תעופת חרקים וניתוח אנרגטי של מטוסים ללא טייס. הוא עומד בראש התכנית למערכות אוטונומיות ורובוטיקה בטכניון, תכנית רב תחומית המאגדת בתוכה כ-60 חברי סגל משמונה יחידות אקדמיות ועוסקת בכלים לא מאוישים באוויר, בחלל, בים וביבשה. לאחרונה קיבל פרופ’ ויס את פרס ראש מפא”ת במשרד הביטחון.

מורטימר ב. צוקרמן מודיע על תוכנית שואפת חדשנות ושינויים לתמיכה בדורות הבאים של מנהיגים אמריקניים וישראליים בתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה

התוכנית נחשפה באירוע מיוחד שהתקיים הבוקר בעיר ניו יורק, בו נאם מושל המדינה אנדרו קואומו, ובנוכחותם של חתני פרס נובל, מנהיגים ממגזרי העסקים, הטכנולוגיה, הפוליטיקה, האקדמיה והאמנויות. תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן תביא לשינוי של ממש בשיתוף-הפעולה המדעי בין ארה”ב וישראל

תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן מכוונת להענקת יותר מ-100 מיליון דולר במלגות ובפעילויות חינוכיות נלוות שיסייעו לחוקרים ולאוניברסיטאות שישתתפו בתוכנית

ניו יורק, 25 בינואר 2016 – איש-העסקים והפילנתרופ מורטימר צוקרמן הודיע היום על פתיחת תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן, יוזמה פורצת דרך שתתמוך במנהיגי העתיד במדעים, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה בארה”ב ובישראל ותהדק לאורך זמן את שיתוף הפעולה בין שניים ממרכזי המחקר המדעי המתקדמים בעולם.

תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן תעניק לחוקרים אמריקאים בשלב הפוסט-דוקטורט והדוקטורט אפשרות לשתף פעולה עם חוקרים מובילים באוניברסיטה העברית בירושלים, בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן למדע – מוסדות המחקר המדעי המובילים בישראל, הנמנים עם הגופים האקדמיים המתקדמים ביותר בעולם. על ידי חשיפתם של חוקרים אמריקאים בשלבי הפוסט-דוקטורט והדוקטורט למחקר המתקדם בישראל ולתרבות הסטארט-אפ הישראלית תוליד תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן בארה”ב דור של מנהיגים אקדמיים, מדעיים ותעשייתיים המחוננים ברוח ייחודית של יוזמה וחדשנות.

במקביל תחזק התוכנית את מעמדם של מוסדות המחקר המדעי בישראל כמרכזים עולמיים של מחקר פורץ דרך וזאת באמצעות גישה למימון בקנה מידה גדול הדרוש לפיתוח מעבדות מחקר, פרויקטים ותוכניות מן השורה הראשונה.

לאורך זמן תסייע תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן לחיזוק השותפות בין ארה”ב וישראל, כשמקבלי מלגות צוקרמן יחזרו לארה”ב לאחר שקשרו קשרים ארוכי טווח המתבססים על שיתוף-פעולה הדדי. באופן דומה, מנהיגים אקדמיים ישראליים שיחזרו למוסדות המחקר בישראל ימשיכו בבניית הגשרים עם עמיתיהם האמריקאים, ובכך יקדמו את המאמץ הכולל לשיתוף פעולה מדעי בין שתי המדינות.

“בתקופה שבה שיתוף-פעולה הינו חיוני למחקר מדעי מתקדם, תוכנית זו מעניקה לדורות הבאים של חוקרים מובילים בארה”ב ובישראל את היכולת לפעול יחד במחקר פורץ דרך בדרכים לתחומיהם השונים בשנים הבאות”, אמר מר צוקרמן. “התוצאה תסייע לשינוי לא רק בעבודתם של החוקרים המעורבים בתוכנית, אלא גם בדרך בה ארה”ב וישראל ניגשות לשיתוף-פעולה בכל התחומים המדעיים”.

“ניו יורק וישראל חולקות קשר עמוק וייחודי – ותוכנית זוכי המלגות של צוקרמן היא דוגמה מצוינת לאופן שבו אנו שומרים על יחסים הדוקים אלה, כיום ובעתיד,” אמר המושל קואומו. “בסיוע לכמה מן הסטודנטים הטובים והמבריקים ביותר באמריקה לעבוד וללמוד לצידם של חוקרים ישראלים מובילים, תוכנית זו מעניקה לנו דגם חדש של שיתוף-פעולה ושותפות, שייטיב עם החברה בכללותה. זו היא דרך נהדרת לחזק את הברית בין ישראל לבין מדינת ניו יורק, ואני משבח את מורט צוקרמן על פתיחתה של תוכנית זו היום”.

תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן תקבל מימון מקרן של מר צוקרמן שיחנוך את התוכנית, ויבטיח כי המחזור הראשון של זוכי מלגות צוקרמן יתחיל בשנה האקדמית 2016-2017. כוונת הקרן לטווח הארוך היא להבטיח כי מלגות צוקרמן והפעולות החינוכיות הנלוות של התוכנית יימשכו ללא הגבלת זמן. בעשרים השנים הבאות בלבד מתכוונת התוכנית להעניק יותר מ-100 מיליון דולר במלגות ובפעילויות חינוכיות נלוות, אשר יועילו לא רק לחוקרים ולאוניברסיטאות המשתתפים בתוכנית, כי אם גם לציבור הרחב.

מידע נוסף לגבי התוכנית, כולל כיצד להגיש בקשה למלגה, ניתן למצוא באתר האינטרנט של התוכנית.

מנהיגים בינלאומיים מתחומי המדע, האקדמיה, הפוליטיקה, התרבות והאמנות הביעו את תמיכתם בתוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן.

חתני פרס נובל

“תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן, שנועדה לתת מענה לאחת הסוגיות המרכזיות במדע בן זמננו, תסלול נתיבים חדשים לשיתוף פעולה בין דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים אמריקאים וישראלים, החותרים לפענוח סוגיות בסיסיות במדע המודרני. תוכנית זו צפויה להניח נדבך חשוב ביצירתה של קהילה המיוסדת על קשרי גומלין מדעיים ייחודיים בין מנהיגים, יזמים וממציאים אמריקאים וישראלים, תוך הדגשת חופש המחשבה, האומץ המדעי ושיתוף הפעולה – תנאים חיוניים לקידום המדע לרמות חדשות של מצוינות. עבורי, למותר לציין, זהו כבוד גדול להשתתף בחגיגה זו, המציינת את השקת תוכנית המנהיגות של צוקרמן.” אמרה כלת פרס נובל, פרופסור עדה יונת.

“תוכנית זו תעניק למדענים צעירים מארה”ב הזדמנות להקפיץ את מחקרם למדרגה גבוהה יותר ע”י מתן גישה לכמה מן המעבדות המתקדמות ביותר בעולם, פרויקטים פורצי דרך ומדענים מבריקים בישראל”, אמר חתן פרס נובל, פרופסור מחקר אהרון צ’חנובר. “זהו רגע מרגש ביותר עבור המחקר במדעי בשתי המדינות”.

“לעונג ולכבוד הוא להיות שותף בחגיגת היצירה של תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן לתמיכה בתוכנית אמריקנית-ישראלית במדעים ובמתמטיקה,” אמר חתן פרס נובל ד”ר ריצ’רד אקסל. “תוכנית זו מגלמת את מה שהעולם באמת זקוק לו – החופש לחתור לרכישת ידע. חופש המחקר, בזמנים של אי-שקט גלובלי, עלול להיות שביר, והחברה שלנו זקוקה לאוניברסיטאות שבתוכה על מנת ליצור דו-שיח. תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן תתמוך בדו-שיח חופשי ופתוח בין חוקרים צעירים משתי המדינות, בחתירה לרעיונות חדשים”.

“שיתוף-פעולה הוא חיוני למדע המודרני לא פחות מכל הכלים בהם אנו משתמשים”, אמר חתן פרס נובל ד”ר אריק קנדל. תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן, המתמקדת בשיתוף-פעולה בינלאומי, תאפשר לחוקרים ממכוני המחקר הטובים ביותר בעולם לשלב את כוחותיהם בהגשמת שיתופי המחקר החדשניים, הנועזים והיצירתיים ביותר”.

פוליטיקאים ודיפלומטים

“קשרי הידידות בין ישראל ואמריקה הם רחבים ועמוקים, וכיום מורט – באמצעות תמיכתו בתוכנית זוכי המלגות של תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן – בונה נדבך נוסף וחיוני ביחסים אלה”, אמר הסנאטור צ’אק שומר. מורט צוקרמן מבין כי פיתוח המוחות של הדור הבאים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ישרת את הידע, השגשוג והידידות גם באמריקה וגם בישראל. אני מברך את מר צוקרמן על יוזמתו לתוכנית כה חשובה”.

“תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן תסייע לחיזוק שיתוף-הפעולה בין אקדמאים וחוקרים מובילים מארה”ב ומישראל בתחומי המדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה”, אמרה הסנאטורית קריסטן גיליבראנד. “תוכנית מרגשת זו תפעל בשנים הקרובות לקידום שיתוף-הפעולה האמריקני-ישראלי במחקר מדעי ובחדשנות ברמות הגבוהות ביותר”.

עסקים וחדשנות

“אני משבח את הקמתה של תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן”, אמר אריק שמידט, יו”ר ולשעבר מנכ”ל “גוגל”. “זו מתנה גדולה אשר תהדק את הקשרים בין אוניברסיטאות מחקר בישראל ובארה”ב, ותתמוך ביותר מחקר וקשרים אישיי, דבר שתהיה לו השפעה חיובית על כולנו”.

“זוכי המלגות של צוקרמן יחזקו וירחיבו את היחסים בין ניו יורק לבין ישראל”, אמרה מרילין וויילד, נשיאה ומנכ”ל של The Partnership for New York City. “התוכנית תשלב בין משאבי הכלכלה המשגשגת והחדשנית ומוסדות המחקר הגדולים של עירנו לבין אלה של “אומת הסטארט-אפ”, והתוצאה תהיה מועילה מאין כמוה לכל המשתתפים בתוכנית.”

מחקר, מדע ואקדמיה

“זה עשרות שנים שמורט צוקרמן הוא תומך חשוב ביותר של מחקר מדעי ורפואי”, אמר נשיא המרכז למחלות סרטניות ע”ש סלואן קטרינג, ד”ר קרייג תומפסון. “בתוכנית זו יוצר צוקרמן יותר מאשר פרויקט מימון; זו היא מסגרת שתסייע לחוקרים צעירים מבריקים ביותר להתפתח ולהפוך למוחות המדעיים המובילים של הדור הבא.”

“הרחבת ההזדמנויות לחוקרים מוכשרים לשתף פעולה זה עם זה תוביל לתגליות ולחדשנות היכולות לעצב את חייהם של אנשים בכל רחבי העולם”, אמר דרו פאוסט, נשיא אוניברסיטת הרווארד. “תוכנית המלגות של צוקרמן היא ברכה לקהילה האקדמית העולמית ומתנה לאנושות, בתקופה של אפשרויות גדולות להישגים מדעיים.”

“כאשר חוקרים מוכשרים משתפים פעולה ללא הבדלי מוסדות, גבולות ותחומי מחקר, התוצאה נושאת ברכה אקספוננציאלית לכולנו,” אמר ג’ון סקסטון, נשיא (אמריטוס) אוניברסיטת ניו יורק. “התוכנית מממשת תפיסה זו ומציעה מודל לשותפויות אקדמיות בינלאומיות מוצלחות.”

“המדע הוא השפה היחידה ללא גבולות או מגבלות. הוא שייך לכל. היוזמה החדשה של צוקרמן תחזק את הקשרים בין שתי קהילות אקדמיות חשובות, צפון-אמריקה וישראל, בצומת קריטי – זה שבו דור חדש של מדענים מתחיל את הקריירות שלו, שיתפתחו עם שורשים הנטועים עמוק במוסדות הטובים ביותר בשני האזורים, וימשיכו במהלך הקריירות הללו לשמש כזרזים של שיתוף הפעולה, העשרת המדע גם בצפון-אמריקה וגם בישראל, וקידום הידע לטובת האנושות”, אמר פרופ’ מנחם בן-ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, ירושלים.

“בקולומביה אנו מכירים מקרוב את חזונו האינטלקטואלי והחברתי הגדול של מורט צוקרמן, המשתקף בתמיכתו הנדיבה לקהילת המדענים בקמפוס שלנו, החוקרת את דרכי המוח, החשיבה וההתנהגות”, אמר לי ק. בולינג’ר, נשיא אוניברסיטת קולומביה. “הערצתנו כלפיו גוברת בשל מחויבותו החלוצית החדשה לדורות הבאים של מנהיגים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, הפועלים בשותפות עם המוסדות הגדולים המקבילים לנו בישראל. ואנו גאים במיוחד על כך שהוא גייס לעזרתו את המדענים שלנו, זוכי פרס נובל בתחומי הנוירולוגיה, לסיוע בהובלת תוכנית המלגות של צוקרמן”.

“אנו מודים למורט צוקרמן על חזונו האמיץ החדש, שיאפשר למשתתפי תוכנית זו להפוך למנהיגים בתחומיהם השונים, ולשמש כדוגמה ומופת למועמדים להצטרף לתוכנית זו בעתיד. המחקר הטוב ביותר מושג על בסיס של שיתוף-פעולה, ועל מנת להיות מובילים בתחומים המשתנים במהירות, חיוני להתרשת ולהתחבר עם חוקרים מכל רחבי העולם, ובמיוחד בצפון-אמריקה. התוכנית החדשה לא רק תסייע להרים את המחקר המדעי לרמה הגבוהה ביותר, כי אם תשמש גם כנדבך חדש וחשוב התומך ביסודות שעליהם ימשיכו לשגשג הקשרים בין ישראל וארצות הברית”, אמר פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.

“אנו שמחים ואסירי תודה על היותו של מורט צוקרמן שותף בקידום שתי עדיפויות לאומיות עליונות בישראל – עצירת המגמה של בריחת המוחות וסיוע לידידות בין ישראל וארה”ב. בעזרת הקרן החדשה, ישראל וארה”ב יעצבו מחר משותף של הצטיינות מדעית וטכנולוגית”, אמר פרופ’ יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת ת”א.

“תוכנית המנהיגות של צוקרמן מגלמת חזון אמיתי, בכך שהיא יוצרת זיקות חשובות בין המדע בישראל ובצפון-אמריקה המתבטאות בהשקעה במדענים חדשים ברגעים מכריעים בקריירות שלהם – שנות הפוסט-דוקטורט – כאשר הם יוצרים את הרשת הגלובלית שלהם ומתחילים את קריירות המחקר שלהם. המדע בישראל והמדענים האורחים האלה יָזִינו, בסינרגיה מדהימה, אלה את אלה, ובתהליך זה יתחזק מעמדה של ישראל כמרכז עולמי של מדע וטכנולוגיה. אנו צופים כי הקשרים שייבנו במסגרת זו ייצרו את שיתופי הפעולה ארוכי הטווח שיקדמו תחומים מדעיים רבים. מכון ויצמן למדע, הנמנה על המובילים העולמיים במחקר הבסיסי, מביט קדימה אל שותפות חדשה זו ואנו אסירי תודה על ידידותו ותמיכתו של מר מורט צוקרמן. אנו צופים לשנים הבאות בהן תתקדם התוכנית ותצליח, ולפרי המדעי המצוין שתישא תוכנית זו,” אמר פרופ’ דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע.

“בתוכנית זו ממחיש מורט צוקרמן פעם נוספת כי הדרך לקדמה, שלום ושגשוג טמונה בגיוס מוחות גדולים להתמודדות עם הבעיות הקשות ביותר”, אמר ד”ר אלן דרשוביץ, פרופ’ (אמריטוס), בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. “תוכנית המלגות של צוקרמן תהיה ברכה לא רק לשותפות האקדמית בין אמריקה וישראל, אלא לתחומים מדעיים רבים מספור ולמיליוני אנשים בעולם שייהנו מן התגליות והחידושים. התוכנית מהווה גם אישור שיש לקדמו בברכה לרוח הפתיחות, ההצטיינות והסובלנות שמתגלמת באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר של ישראל”.

תוכנית המלגות של צוקרמן תיפתח בשני מסלולים ראשיים: (1) התוכנית לחוקרים בשלב הפוסט-דוקטורט, הפתוחה לחוקרים מצטיינים מארה”ב בשלב הפוסט-דוקטורט ומציעה להם לבצע מחקר במוסדות מחקר ישראליים מובילים, ו-(2) תוכנית החוקרים של צוקרמן, המכוונות לתמיכה במנהיגים אקדמיים ישראליים ע”י חיזוק והקמה של מעבדות, תוכניות ופרויקטים ברמה עולמית במוסדות ישראליים.

 

הטכניון וחברת אינטל ציינו השבוע שיתוף פעולה פורה וממושך בערב חגיגי, בו השתתפו עשרות חברי סגל מהפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב בטכניון ועובדי אינטל הלוקחים חלק בהוראה ובהנחיית סטודנטים בטכניון. שיתוף הפעולה בין שני הגופים מתקיים כבר שנים. כ-2000 עובדי אינטל הם בוגרי הטכניון, ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותואר שני מועסקים בחברה במשרות סטודנטים. מהנדסי החברה מעבירים קורסים ומתרגלים בהתנדבות סטודנטים בשתי הפקולטות. לאינטל ולטכניון מכון מחקר משותף באינטליגנציה חישובית, הפועל במסגרת TCE, והחברה תומכת במחקרים של חוקרי הטכניון בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר. בחמש השנים האחרונות הסתכמה תרומתה של החברה לטכניון בציוד, במעבדות ובמלגות ביותר מ-1.5 מיליון דולר. בנוסף תומכת אינטל במלגות לעידוד סטודנטים מצטיינים במדעי המחשב.

“האקדמיה והתעשייה שלובות זו בזו,” אמר פרופ’ עירד יבנה, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, “והצלחתכם היא הצלחתנו. שיתוף הפעולה בין הטכניון לאינטל תורם לסטודנטים ומעשיר את יכולות ההוראה של הפקולטה בקורסים מתקדמים החשובים לתעשייה.”

“אינטל מעורבת שנים רבות בטכניון,” הוסיף פרופ’ אריאל אורדע, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל. “קשה לחשוב על הפקולטה להנדסת חשמל בלי מעורבותה של אינטל, ואינטל לא היתה הופכת לחברה מובילה ללא הטכניון.”

“אני בוגר הטכניון,” אמר רן סנדרוביץ, מנכ”ל מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. “בטכניון למדתי ללמוד ולהתמודד עם אתגרים. חברת אינטל לא היתה יכולה להיות חברה מובילה הנמצאת בחזית הטכנולוגית הבינלאומית ללא תרומת הטכניון. אנחנו לומדים מכם ומקבלים השראה. שיתוף הפעולה בינינו חשוב מאוד גם בהיבט הציוני ובתרומה לחברה הישראלית.”

“מעמדה של אינטל ישראל בעולם נובע בחלקו מהזרימה של כשרון שמגיע מהטכניון ומהמחקר המשותף,” אמר גדי זינגר, סגן נשיא באינטל ומנהל קבוצת הארכיטקטורה בחיפה. “ישראל היא היום מעצמה טכנולוגית, אך יש לזכור כי לא לעולם חוסן, ומקומה של אינטל ישראל בעולם כמובילה טכנולוגית לא מובטח לה. ההשקעה בחינוך ובפיתוח טכנולוגי בארצות אחרות בעולם הולך וגובר. בישראל התרחש נס קטן ומתמשך, שהציב אותה בחזית הטכנולוגית הבינלאומית, אך נס זה אינו מובן מאליו. על התעשייה והאקדמיה להבין מהם האתגרים העומדים לפתחם ולעבוד יחד ובשיתוף פעולה כדי להיערך לקראתם. שיתוף הפעולה בין אינטל והטכניון הוא הזדמנות מצוינת לכך.”

הארוע אורגן על ידי רות בונה, מנהלת המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, ומריאנה וקסמן, מנהלת קשרי אקדמיה באינטל ישראל.