משפחת הטכניון אבלה וכואבת

משפחת הטכניון אבלה וכואבת על אובדן חייהם של תינוקות, ילדים, זקנים, נשים וגברים, משפחות שלמות שנרצחו בהתקפת הטרור על יישובים שלוים, ועל אנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם בהגנה על הבית.

העצב העמוק והחרדה לגורל החטופים, השבויים והנעדרים חונקים את הלב.

ליבנו ומחשבותינו עם חברינו וחברותינו שאיבדו את היקר מכל ועם משפחות החטופים והפצועים.

בלב דואב אנו שולחים את תנחומינו להם ולכל בית ישראל.

יהי זכרם של הנופלים והנרצחים ברוך

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יורם בר סיני ז"ל
יורם בר סיני ז”ל

 אדר’ יורם בר סיני ז”ל

בן 75, קיבוץ בארי

בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס”ם (במיל’) שמואל הררי ז”ל

רס"ם (במיל') שמואל הררי ז"ל
רס”ם (במיל’) שמואל הררי ז”ל

בן 35, צפת

בוגר תואר שני בלימודי מקרקעין MRE

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל') יבגני זינרשיין ז"ל
רס”ן (מיל’) יבגני זינרשיין ז”ל

רס”ן (מיל’) יבגני זינרשיין ז”ל

בן 43 , זכרון יעקב

בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל’) עמית חיות ז”ל

סרן (מיל') עמית חיות ז"ל
סרן (מיל’) עמית חיות ז”ל

בן 29, חיפה

בוגר  הפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 רס”ם (במיל’) אלירן יגר ז”ל

רס"ם (במיל.) אלירן יגר ז"ל
רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל
בן 36, תל אביב
בוגר תואר שני בהנדסת מערכות

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן
רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן

רס״ר (במיל’) דב משה (דובי) כוגן ז”ל

בן 32, ממושב נוב
סטודנט לתארים מתקדמים ומתרגל בפקולטה להנדסת מכונות.

—————————————————————————————————————————————————————————

ד"ר חגית רפאלי מישקין ז"ל
ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל

ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל

בת 48, הוד השרון

בוגרת הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל') יעקב נדלין
סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל

סרן (במיל’) יעקב נדלין ז”ל

בן 36, אור עקיבא

בוגר הפקולטה להנדסת מכונות

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (במיל’) אלון ספראי ז”ל

סרן (במיל') אלון ספראי ז"ל
סרן (במיל’) אלון ספראי ז”ל
בן 28 , ירושלים
סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (במיל’) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז"ל
סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

 

בן 32, באר שבע

סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס"ן (מיל') מושיקו (מקסים) רוזנוולד
רס”ן (מיל’) מושיקו (מקסים) רוזנוולד

רס”ן (מיל’) מושיקו (מקסים) רוזנוולד

 

 

בן 35, מודיעין-מכבים-רעות

בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

בית הטכניון משתתף בצערם של

 

עדן ליז אוחיון ז"ל
עדן ליז אוחיון ז”ל

עמירם אנקווה, סגל מינהלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת דודתו עדן ליז אוחיון ז”ל

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס"ב במיל' סבסטיאן איון ז"ל
רס”ב (במיל’) סבסטיאן איון ז”ל

יונתן איון, עובד אגף בינוי ותחזוקה

על מות אחיו רס”ב (במיל’) סבסטיאן איון ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר איל, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות

על מות אחיו אמיר איל ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

עומר איתח, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיו סרן הראל איתח ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות נכדו רס”ל עדי אלדור ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניר אקשטיין, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,

על מות אחיו מתן אקשטיין ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניצן פרידמן, סטודנטית לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון,

על מות דודה זיו בלפר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו בנג’ו , סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות אחותו סמ״ר עמר שרה בנג’ו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל צימר , סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מותו של בן דודה רס”ל נועם ברזילי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גיא גבריאל, סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה אדר גבריאל ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונינה נוביק, סטודנטית בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל

על מות בן דודה הירש גולדברג ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל גולן, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות בן דודה רס”ן שגיא גולן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

הסטודנטים בר גורן בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

ואסיף גורן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות הוריהם אבנר ומיה גורן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נוי גלס, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

על מות בת דודתה סמ”ר ים גלס ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אזולאי , סטודנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מותו של בן דודה עז ישעיה גרובר ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גלית ויצמן, סגל מינהלי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות בנו של בן דודה, סמל שלו דגן ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ עילם ילון, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחייניתו לין דפני ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר נירית לביא- אלון, סגל מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת זוגתו של בנה ענבר הימן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

איל וולדמן, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ואלה וולדמן,

על מות בתם דניאל וולדמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעם זיסר, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות אחיה רס”ן עילי זיסר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מיכל קרן, סגל מינהלי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות בת דודתה גאיה חליפה ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר ניר חנניה, חבר סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

סמ"ר יאיר חנניה ז"ל
סמ”ר יאיר חנניה ז”ל

על מות אחיו סמ”ר יאיר חנניה ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מירב ברקוביץ’, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אביה שרגא חסיד ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תכלת לב, סטודנטית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות בן דודה סמל אור מנשה אבטיל ז”ל  

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רפי נוה, מרצה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות,

על מות חתנו אל”מ רועי לוי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעמי מאורי ,גמלאית יחידת הבטחון וחירום,

על מות בנה רס”ן (במיל’) דן מאורי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר תמר כץ פלד, סגל הוראה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

 

על מות חתנה רס”ל גלעד מולכו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רועי ששון סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות אחיו רס”ל אלעד מיכאל ששון ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מאיה נמרי, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות בת דודתה סרן עדן נימרי ז”ל

—————————————————————————————————————————————————————————

הדס סיונוב, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות בעלה רס”ם רפאל אליאס מושיוף ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר בן אנגלהרד, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו רס”ל (במיל’) יעקב עוזרי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר עמר, סטודנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון,

על מות אביה סנ”צ אבי עמר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

אלעד צור , סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות גיסו רס”ל שי אוריאל פיזם ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו אלעד קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות חותנו אברהם (רמי) קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אלפסי, סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות בן דודה אופיר צרפתי ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רזאן קוט, סטודנטית בפקולטה להנדסה ביו- רפואית
על מות אמה ספאא קוט ז”ל 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נחשון מרקיל, סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל,

על מות בת דודתו דינה קפשיטר, בעלה יבגני ושני ילדיהם אלין ואיתן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יותם קרן, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות סבתו חנה קריצמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תמר יצחקי, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות דודו רס”ן (במיל’) אורי רוסו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח אילת שביט, עמיתת מחקר במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות,

על מות בנה סמ”ר טל שביט ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

דביר שוורץ, סטודנט לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחיו סמל שגב שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ליאת רטר, סגל מנהלי בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה סגן עומרי שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח דני שושן , חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיינו אליסף שושן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובמרכז לקידום הלמידה וההוראה,

על מות אחיינה איתן רפאל שניר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות,

על מות נכדה סמ”ר ענר אליקים שפירא ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר יואב ברוזה, צוות מחקר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון

על מות בעלה של אחייניתו רס”ן דוד שקורי

 

 

 

* משפחת הטכניון משתתפת בכאבן ובאבלן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אם נפלה טעות במידע המופיע בעמוד זה, או אם תרצו לשתף אותנו במידע נוסף, אנא כיתבו לאירית גרצוולף למייל evpdg.officehead@technion.ac.il.

רשימת חללי בני משפחות בוגרי הטכניון https://alumni.technion.ac.il/memorial_2023/

הורים, דוקטורים ורופאים-שבדרך

בני הזוג תמר קורן ויהונתן גרוס, הנמצאים בעיצומו של הסטאז’ בקריה הרפואית רמב”ם, קיבלו בשבוע שעבר תוארי דוקטור לפילוסופיה בטקס שהתקיים בטכניון. השניים סיימו את המסלול המאתגר  MD-PhD, המכשיר רופאים-חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. בעוד חודשים ספורים, לאחר הסטאז’, הם יקבלו גם תוארי דוקטור לרפואה.

תמר ויהונתן, כיום הוריה הטריים של נעמי, בת תשעה חודשים, הכירו בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון בשנת 2013 והפכו לבני זוג זמן קצר אחר תחילת השנה הראשונה.

 

תמר קורן מימין עם בן זוגה יהונתן גרוס בטקס בטכניון
תמר קורן עם בן זוגה יהונתן גרוס בטקס בטכניון

 

תמר קורן, כנרת מחוננת, הגיעה לטכניון אחרי שהשלימה בהצטיינות תואר במוזיקה (B.Mus) בבית הספר למוזיקה ע”ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. היא הצטרפה למעבדתה של פרופ’ אסיה רולס, העוסקת במנגנונים הפיזיולוגיים שעומדים בבסיס הקשר בין המוח למערכת החיסון בגוף. במאמר שפרסמה עם פרופ’ רולס בכתב העת Cell (2021) הראו השתיים כי במקרה של דלקת במעי, אזור מוחי הקרוי אינסולה צובר מידע רב על הדינמיקה של הדלקת; יתרה מכך, הפעלה יזומה של האינסולה מציתה את הדלקת מחדש. מחקר זה מרחיב את המונח “זיכרון חיסוני” אל מחוץ למערכת החיסון – אל המוח עצמו.

יהונתן גרוס גדל בתל אביב, למד בכיתה מדעית (פיזיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב) וחשב שילמד פיזיקה בהמשך, “אבל בחודשים האחרונים של השירות הסדיר היה לי זמן לקרוא ולחשוב. ניצלתי את הזמן לטובת קריאת מספר ספרים שונים המתארים את החוויות, הזיכרונות והתובנות של רופאים מתחומים שונים. אחרי השחרור נחשפתי לפעילות המרפאה הפתוחה של ארגון “רופאים למען זכויות אדם”. זו מרפאה המעניקה טיפול רפואי לחסרי גישה למערכת הבריאות הציבורית (פליטים ומבקשי מקלט), והתחלתי להתנדב בה. שם ראיתי לראשונה מקרוב רופאים עובדים, והחלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה. ככה הגעתי לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פגשתי את תמר והצעתי לה ללמוד ביחד לחדו”א (מתמטיקה). היא הסכימה – וכל השאר היסטוריה.”

 

תמר ויהונתן
תמר ויהונתן

 

מחקר הדוקטורט של יהונתן, בהנחייתה של פרופ’ רות הרשברג, הוא המשך למחקר שהחלה הפוסט-דוקטורנטית ד”ר שרית אברני. ידוע כי מינים רבים של חיידקים יכולים לשרוד לאורך עשרות שנים בתוך מזון שממנו מיצו את המשאבים, כשהם חיים ופעילים מטבולית. מחקרים קודמים שנערכו במעבדת הרשברג הדגימו שחיידקי  E. coli מסוגלים להסתגל גנטית לתנאי רעב קיצוני וממושך. בניסויים אבולוציוניים וריצוף כלל גנומי אפיינו החוקרים במעבדה, באופן מעמיק, תהליכים אלו.

“במחקר שלי,” אומר יהונתן, “רצינו להבין טוב יותר את הדינמיקה של האבולוציה של חיידקים הנתונים לתנאי רעב ממושך. עשינו את זה על ידי שינויים בתכנון הניסוי – למשל שינוי נפח התרביות החיידקיות או שימוש בחיידק ממין שונה. במערך ניסויי זה בדקנו את השינויים משפיעים הן על הדינמיקה הכללית של ההסתגלות הנצפית תחת תנאים אלה, כמו גם על הגנים הספציפיים המעורבים בהסתגלות זו. ראינו שהיבטים רבים בדינמיקה של הסתגלות הגנטית של חיידקים ‘רעבים’ נשארים עקביים למדי, גם כאשר פרמטרים משמעותיים בעיצוב הניסיוניים השתנו. עם זאת, היבטים מסוימים של דינמיקה זו רגישים לתכנון הניסוי. במיוחד ראינו כי זהות הגנים שצוברים שינויים אדפטיביים תלויה מאוד בתנאים הנתונים של הניסוי ובמין החיידק שבו בוחרים להשתמש (Genome Biol Evol . 2020; Genome Biol Evol . 2024)

תמר ויהונתן טעמו הן מהמחקר והן מהרפואה, והם מקווים שיצליחו לשלב את שני התחומים, וכמובן את חיי המשפחה וההורות, בהמשך הקריירות שלהם – אתגר לא פשוט. תמר ממשיכה, במקביל לסטאז’, במחקר עם פרופ’ רולס מתוך כוונה להביא את התובנות שלהן, באמצעות ניסויים קליניים, לעולם הטיפול הרפואי. יהונתן מעריך שיתמחה ברדיולוגיה, “כי היא תחום שנוגע בהמון ענפים ברפואה – רפואה, פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים ועוד.”

בתמיכת “אפל”: סטודנטים בטכניון פיתחו שבב חדשני לשיפור תמונות

בתמונת התאומים: איתן (מימין) ועמיאל גורבונוס בטקס הענקת הפרס
בתמונת התאומים: איתן (מימין) ועמיאל גורבונוס בטקס הענקת הפרס

בשנים האחרונות מממנת אפל פרויקטי סטודנטים במעבדת VLSI בפקולטה, וזאת כדי לספק לסטודנטים הזדמנות להתנסות בתהליך כפי שהוא בתעשייה – מקונספט לתכן ועד בדיקת הצ’יפ הפיזי לאחר ייצורו.

 

תכן השבב החדשני
תכן השבב החדשני

 

דליה חיים, דירקטור בקבוצת הסיליקון באפל ישראל, מסבירה כי המעורבות של אפל נועדה לחשוף את הסטודנטים לפוטנציאל העצום בתחום החומרה וכך לפתח את הדור הבא של מהנדסי צ’יפים. הסטודנטים המשתתפים בפרויקטים אלה מקבלים ליווי ממהנדסי אפל, ובתום שלב התכן מממנת אפל את ייצור הצ’יפ במפעלים הרלוונטיים. לאחר הייצור מוחזרים הצ’יפים למעבדה והסטודנטים בודקים אותם ואת ביצועיהם. כך הם זוכים בחוויה של עבודה בצוות פיתוח בדומה למציאות בתעשיית ההייטק.

בתמונות אפשר לראות את השיפור הדרמטי באיכות התמונה – משמאל (תמונה גולמית) לימין (התמונה אחרי סינון רעשי התמונה על ידי השבב שפותח בטכניון.
בתמונות אפשר לראות את השיפור הדרמטי באיכות התמונה – משמאל (תמונה גולמית) לימין (התמונה אחרי סינון רעשי התמונה על ידי השבב שפותח בטכניון.

 

הצ’יפ החדש שפיתחו הסטודנטים נועד לסנן רעשי תמונה. הסטודנט החלו בתכן כללי (ארכיטקטורה) של הצ’יפ. הצ’יפ יוצר על פי התוכנית במפעל וחזר לטכניון לטובת בדיקות. זה היה השבב הספרתי הראשון במעבדת VLSI שיוצר בתהליך TSMC65  לייצור שבבים VLSI.

לתת כוחות לכוחות

לוחמי גדוד “תבור” נהנו מערב חגיגי ששיאו בהופעה של עידן יניב, שהגיע בהתנדבות וכתב לאחר הערב: “שמחנו להתרגש ביחד איתכם מכל הלב.”

הזמר עידן יניב עם החיילים
הזמר עידן יניב עם החיילים

ארועי ה-7 באוקטובר תפסו את “תבור”, מגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, בבסיס “זיקים” על גבול עזה. בשבת השחורה ובימים שאחריה התמודד הגדוד עם מתקפות אינטנסיביות עד שהוחלף. הטכניון ובית הספר להנדסאים פתחו את שעריהם כדי לספק לחיילים מעט שקט והרבה אהבה.

הזמר עידן יניב
הזמר עידן יניב

ערב הפרידה נפתח בברכת נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, שאמר כי “כבוגר של כמה מלחמות אני מבין היטב איך אתם מרגישים. שימרו על עצמכם ועל חבריכם, השלימו את המשימות וחיזרו הביתה לשלום.”

לוחמי הגדוד עם נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון
לוחמי הגדוד עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

אחרי ארוחת הערב הוזמנו החיילים לסיור במרכז המבקרים ולמיצג האור-קולי המציג את התפתחות הטכניון ואת חלקו בתולדות המדינה ובפיתוחים טכנולוגיים חיוניים. ביציאה, אחרי ההופעה של עידן יניב,  קיבל כל אחד מחיילי הגדוד מתנה מהטכניון:  מטען “חזקים  ביחד” לטלפון.

החיילים בסיור במרכז המבקרים של הטכניון
החיילים בסיור במרכז המבקרים של הטכניון

את הערב ארגנה דלית ירון, רכזת כנסים ואירועים, במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק. מנהלת  מרכז המבקרים נעמי ביטנסקי הנחתה את האירוע.

כאן בשבילכם ובשבילכן

הטכניון למען המילואימניקים

בימים קשים אלה, כשרבים מאזרחי ישראל מגויסים למילואים, הטכניון תומך בסטודנטים ובסטודנטיות שלו שהתגייסו למערכה כמשרתי מילואים.

הסיוע הנרחב כולל:

· פטור מתשלום שכר הדירה של חודש אוקטובר ונובמבר למשרתי מילואים המתגוררים במעונות

· הקלות אקדמיות כמפורט באתר לימודי הסמכה (כאן) ובמכתב דיקן בית הספר לתארים מתקדמים (מצורף)

· סיוע רגשי – counseling-director@technion.ac.il, 077-8874112

· סיוע כלכלי (בנוסף על דחיית תשלומי שכר לימוד והמשך תשלום מלגות בתארים מתקדמים) – לחצו כאן למילוי הטופס

סטודנטים וסטודנטיות שבני או בנות הזוג שלהם גויסו למילואים מוזמנים לפנות למזכירויות היחידות על מנת שנוכל לייעץ ולסייע.

משרתי המילואים – אנו בטכניון גאים בכם, סומכים עליכם ומייחלים לשובכם הביתה בשלום.

———————————————————————————————————————–

לקריאת חוזר בית הספר לתארים מתקדמים בעקבות מצב המלחמה – לחצו כאן

———————————————————————————————————————–

מוקד ערבות הדדית

הטכניון מקים מוקד “ערבות הדדית”: מוקד זה פועל למען קהילת הטכניון ובני משפחותיהם. בימים הקרובים תתרחב פעילות המוקד לסיוע גם לתושבי הדרום והצפון וכוחות הביטחון. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק כמתנדבים וכמקבלי סיוע.
פרטים נוספים בקישור המצורף >>> https://technion.my.canva.site

חוקרים בטכניון הציגו לראשונה מודל המתאר את מנגנון אי-היציבות העיקרי של הפרובסקיטים – חומרי העתיד בתאי שמש

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי הציגו לראשונה מנגנון התדרדרות פנימי שפוגם ביציבותם של תאי שמש על בסיס פרובסקיטים – תאים הצפויים להשתלב בתאי שמש מסיליקון ובהמשך גם כתאים קלים וחצי שקופים למגוון יישומים אחרים.

המחקר, בהובלת הדוקטורנטית ספיר ביטון ופרופ’ ניר טסלר, התפרסם בכתב העת היוקרתי Energy & Environmental Science. ממצאיו צפויים להאיץ את השימוש בפרובסקיטים בהתקנים להמרת אנרגיה וכך להגביר באופן דרמטי את יעילותם של תאי סיליקון קיימים.

פרופ' ניר טסלר
פרופ’ ניר טסלר

הפרובסקיטים הם חומרים המאופיינים בתכונות ייחודיות ובהן נצילות גבוהה בהמרה של אנרגיית אור לחשמל. חומרים אלה זולים יותר מסיליקון וכן גמישים, קלים ושקופים. לכן הם נחשבים למועמדים מצוינים ליצירה של התקני לייזר, פוטו-אלקטרודות, דיודות פולטות אור ועוד, ובעיקר תאים סולריים.

בשל יתרונות אלה, קבוצות מחקר וחברות פועלות לפיתוח תאים סולריים מבוססי פרובסקיט.

תאים סולריים הם התקנים הממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית –אנרגיה ירוקה שאינה מתכלה. הוספת תאים פרובסקיטיים לארסנל תאי השמש תאפשר פריסה רחבה הרבה יותר של תאים סולריים ואת יישומם על משטחים שונים ובהם חלונות, מכוניות ובגדים – שינוי שירחיב את השימוש האנושי באנרגיית השמש ובאור המלאכותי מסביבנו.

ספיר ביטון
ספיר ביטון

הבעיה העיקרית שעימן מתמודדות חברות שמפתחות תאים אלה היא אי-יציבותו של הפרובסקיט. במאמרם ב- Energy & Environmental Science מציגים חוקרי הטכניון את הסיבות לאי-יציבות זו, הפוגעת ביעילותם של התקנים מבוססי פרובסקיט. אחת הסיבות העיקריות לאותה אי-יציבות היא נדידה של יונים (אטומים טעוני מטען חשמלי) מגביש הפרובסקיט לשאר ההתקן. סיבה נוספת היא ריאקציות של יונים אלה עם מטענים אחרים. חשיפה לאור, הנדרשת כמובן בתאים סולריים, אף מאיצה את נדידת יוני הפרובסקיט בהתקן וכך פוגעת בהדרגה בביצועיו כבר בשעות הראשונות לפעולתו.

מאמרם של חוקרי הטכניון מציג לראשונה מחקר הבוחן, באמצעות סימולציות, התקנים שפותחו בתעשיית המוליכים למחצה ומוסיף להן את השפעת היונים והריאקציות המתחוללים בהתקן תחת מצבים פיזיקליים שונים. ביטון ופרופ’ טסלר אינם מסתפקים בתיאור מנגנון ההתדרדרות של ההתקן אלא מציעים מתווה לבלימתו. בלימתה של נדידת היונים מושגת באמצעות שליטה מבוקרת על רמות האנרגיה של החומרים המרכיבים את ההתקן.

מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל - אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות
מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל – אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות

המחקר נתמך על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; האיחוד האירופי (מענקי M-ERA.NET); קרן אדליס באמצעות תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון; ומרכז אולנדורף מינרבה בטכניון. ספיר ביטון היא מלגאית אריאן דה רוטשילד – מלגה מטעם קרן רוטשילד-קיסריה לדוקטורנטיות מצטיינות.

https://pubs.rsc.org/en/content/articlehtml/2023/ee/d3ee00881a

לכבוד יום המוח העולמי: גילויים חדשים על אופיו המתעתע של הזיכרון המרחבי

יכולתנו לשחזר אירועי עבר, אפילו אירועים רחוקים, מעידה על יציבות של הזיכרון ושל החלקים האחראים לו במוחנו; מאידך, העובדה שאירועים חדשים משתלבים בזיכרונות קודמים מעידה על גמישות, או על אופיו הדינמי של הזיכרון.

גם בייצוגים מרחביים במוח (בהיפוקמפוס) ניכרות שתי מגמות – יציבות בטווח הקצר והשתנות, או סחף (drift) בטווח הארוך. לדברי פרופ’ דרדיקמן, “שיערנו שהכוח העיקרי המניע את אותו ‘סחף ייצוגי’ הוא החוויה ולא עצם חלוף הזמן. לשם כך השווינו את רמת היציבות בייצוגים בתאי מיקום אצל עכברים הצועדים במסלול מוכר במשך פרקי זמן שונים, וגילינו שככל שהאורגניזם מעביר זמן רב יותר בסביבה, הסחף הייצוגי גדול יותר, ולא חשוב כמה זמן עבר בין הביקורים במקום.”

ד"ר גנלה מוריס
ד”ר גנלה מוריס
דורגאם ח'טיב
דורגאם ח’טיב
פרופ' דורי דרדיקמן
פרופ’ דורי דרדיקמן (צילום: אלי לב איתן)

מסקנתם של החוקרים היא שהייצוג המרחבי הוא תהליך דינאמי הקשור לחוויות המצטברות בהקשר מסוים (יותר מאשר לזמן החולף), והוא קשור יותר ל”עדכוני הזיכרון” מאשר לשיכחה פסיבית. לדברי פרופ’ דרדיקמן, “המחקר שלנו מראה גם ששינוי הזיכרון תלוי בשימוש בו. אם אנחנו נמצאים בחדר מסוים (או בסביבה מסוימת), הייצוג של החדר עולה לזיכרון ואז המוח עשוי לשנות את זיכרון החדר. לעומת זאת, כשאנחנו בסביבה אחרת, אותו ייצוג של זיכרון החדר אינו עובר שינוי. לכך יש השלכות יישומיות, למשל בטיפול בזיכרונות טראומטיים – כדי לשנות את הזיכרון הטראומטי יש להעלות אותו לזיכרון, אחרת הזיכרון שומר על מצב ‘קפוא’ והטראומה אינה ניתנת לטיפול. כדי לטפל בזיכרון טראומטי יש לשנותו, וכדי לשנות אותו צריך להחזיר את האדם לסיטואציה שבה הזיכרון עולה – רק אז מתאפשר השינוי החיוני לריפוי הטראומה.”

העכבר רץ לאורך שני מסלולים זהים, A ו-B, ובה בעת עובר הדמיה של פעילות תאי העצב במוח (בתרשים: למעלה משמאל). העכבר רץ כ-10 דקות במסלול A, אח"כ 190 דקות במסלול B, ואז שוב - 10 דקות ב-A ו-10 דקות ב-B (בתרשים: למטה משמאל). אם משווים את פעילות תאי המוח בפעם הראשונה ב-A לפעם השנייה ב-A (מסגרות אדומות מימין) רואים שהיא לא השתנתה הרבה, אולם אם משווים את הפעילות בהתחלה של הריצה ב-B לפעם השנייה ב-B (מסגרות כחולות מימין) רואים שינוי גדול. מכאן אפשר להסיק שהשינוי בפעילות באיזור הזה של המוח (ההיפוקמפוס) תלויה בניסיון הרב יותר בזירה B לעומת זירה A, ולא בזמן שעבר בין הפעם הראשונה והשנייה, שהיה זהה בין A ל-B.
העכבר רץ לאורך שני מסלולים זהים, A ו-B, ובה בעת עובר הדמיה של פעילות תאי העצב במוח (בתרשים: למעלה משמאל). העכבר רץ כ-10 דקות במסלול A, אח”כ 190 דקות במסלול B, ואז שוב – 10 דקות ב-A ו-10 דקות ב-B (בתרשים: למטה משמאל). אם משווים את פעילות תאי המוח בפעם הראשונה ב-A לפעם השנייה ב-A (מסגרות אדומות מימין) רואים שהיא לא השתנתה הרבה, אולם אם משווים את הפעילות בהתחלה של הריצה ב-B לפעם השנייה ב-B (מסגרות כחולות מימין) רואים שינוי גדול. מכאן אפשר להסיק שהשינוי בפעילות באיזור הזה של המוח (ההיפוקמפוס) תלויה בניסיון הרב יותר בזירה B לעומת זירה A, ולא בזמן שעבר בין הפעם הראשונה והשנייה, שהיה זהה בין A ל-B.

למאמר:

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627323003872

עדכון מיוחד

לסטודנטיות ולסטודנטים, לחברות ולחברי הסגל האקדמי והמנהלי, לבוגרות ולבוגרים שלנו,
לנוכח הודעתו של נציב שירות המדינה בנוגע ללשון הפנייה בזכר במכרזים נבקש להבהיר שאנחנו, בטכניון ובמוסד הטכניון, מאמינות ומאמינים ששפה מייצרת מציאות ומעצבת תודעה. לכן, בהמשך להתקדמות שהושגה בטכניון בשנים האחרונות בייצוג המגדרי, נמשיך לפרסם את המכרזים, הנהלים, הבחינות והקולות הקוראים שלנו בפנייה לנשים ולגברים באופן שוויוני ומכבד.
בשנים האחרונות רשם הטכניון הישגים משמעותיים בקידום הייצוג המגדרי בקמפוס: מספר הסטודנטיות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים עולה בהתמדה, מספר חברות הסגל גדל ומספר הדיקניות המכהנות הגיע לשיא של כל הזמנים. הישגים משמעותיים אלה הם אבני דרך במאמץ המתמשך להרחבת הגיוון בקמפוס.
הטכניון, כגוף הרואה בשוויון הזדמנויות יעד לאומי וחברתי, מאמין שגיוון בכלל, וגיוון מגדרי בפרט, חשובים למדע ולמחקר טובים יותר, לאקדמיה טובה יותר ולחברה טובה, מכבדת והוגנת יותר.
על כן נמשיך לפעול למען ייצוג מגדרי הולם בכל רמות הארגון. בהתאם למדיניות זו ימשיך הטכניון כאמור לפרסם מכרזים, נהלים, בחינות וקולות קוראים הפונים לנשים ולגברים באופן שוויוני ומכבד ובשפה מכילה מגדרית כפי שנהגנו עד כה.

“אין לי ספק שתשלבו, ברוח הטכניון, בין הנדסה ורפואה לרווחת האדם”

ב-7 ביוני התקיים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט טקס הענקת תוארי דוקטור ברפואה (MD) לבוגרי מחזור נ’ – המחזור ה-50 בפקולטה. את התארים קיבלו 132 בוגרים ובוגרות ובהם 12 סטודנטים מצטיינים, שבעה מצטיינים ראויים לשבח ו-12 בוגרי המסלול המשולב והיוקרתי MD/PHD.

בטקס החגיגי השתתפו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, דיקן הפקולטה פרופ’ עמי אהרונהיים, המשנה לדיקן פרופ’ גיורא פילר, אורחת הכבוד עירית רפפורט, חברי סגל הפקולטה ובני משפחותיהם של הבוגרים והבוגרות.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את הרופאות והרופאים החדשים ואמר: “השנה אנו מציינים את שנת היובל לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ואת חגיגות המאה לפתיחת הלימודים בטכניון. החיבור הייחודי של בית ספר לרפואה באוניברסיטה טכנולוגית כלל אינו מובן מאליו ודי נדיר. בריאות האדם היא מהאתגרים הגדולים הניצבים בפני האנושות במאה ה-21, וההתמודדות עם אתגר זה מצריכה שילוב של יכולות מעולמות תוכן שונים במדעי החיים וההנדסה. המקצוע שבחרתם, מקצוע הרפואה, קשה אפילו במונחים טכניוניים. הוא מצריך העמקה במגוון רחב של תחומי ידע ומחייב שנות לימוד רבות, סטאז’ והתמחות. אני מבקש להביע את הערכתי על המאמץ הרב שהקדשתם ללימודים ומאחל לכם הצלחה רבה בדרך שלפניכם. “

אורחת הכבוד עירית רפפורט התייחסה בדבריה למנהיגוּת. “רבות דובר על החשיבות של חמלה ואמפתיה במקצוע הרפואה,” היא אמרה, “אך היום אני מבקשת להתמקד בתכונה חשובה לא פחות עבורכם, רופאי העתיד – מנהיגוּת. מקצוע הרפואה הוא מהמקצועות הסוערים ביותר, וכדי להצטיין בו דרושה מנהיגות נטולת פניות, נטולת אגו. בין אם בחדר הניתוח או במרפאה בקהילה, כולנו נושאים עינינו לרופאים בציפייה. עלו והצליחו בכל אשר תפנו. לתפארת המוסד הזה, לתפארת מדינת ישראל, למען כל אזרחיה, תושביה והגר השוכן בתוכה – עשו רק טוב. יישר כוחכם ובהצלחה!”

בשם בוגרי מחזור נ’ דיברה ד”ר אובל בר פלד, שהודתה לכל מי שלקח חלק בהכשרת הסטודנטים במסלול -המרצים בשנים הפרה-קליניות, הרופאים במחלקות, צוות המזכירות של הפקולטה וההנהלה. היא הוסיפה כי “הרכיב הכי חשוב בהכשרה שלנו זו התמיכה מהבית. קשה להשלים כל כך הרבה שנים בלי תמיכה בנו ברגעים הקשים ופרגון ברגעים הטובים.” היא איחלה לחבריה ללימודים “לזכור את התחושה הטובה של עזרה למטופל… פשוט להיות בן אדם, גם אם זה רק להביא שמיכה או כוס מים.”

“הרגע הזה הוא רגע של התרגשות, שמחה ונחת,” אמר דיקן הפקולטה פרופ’ עמי אהרונהיים. “זהו סיומו של מסע ארוך, בראש ובראשונה עבורכם הבוגרות והבוגרים, אך גם עבור המשפחות שליוו אתכם לאורך כל הדרך. זהו גם רגע של נחת גם לנו, מוריכם, שזכינו ללמד ולחנך אתכם ולראות כיצד אתם צוברים את הידע והניסיון והופכים במהלך השנים לרופאים. תואר דוקטור לרפואה הוא גם דגל, דגל המחייב את נושאיו לערכים, של מצוינות, יושרה, עבודה קשה, עקביות, נטילת אחריות אישית, ערבות הדדית וחתירה לשוויון. אלה גם הערכים שעליהם מושתתת הפקולטה לרפואה, שאותם פעלנו להנחיל לכם לאורך כל שנות הלימודים. אתם, הבוגרים והבוגרות, דור העתיד המייצג את הערכים הללו ועליכם מוטלת האחריות להעביר את הדגל הלאה לכלל החברה בישראל.” הדיקן הודה גם למשפחות הסטודנטים שתמכו בהם, למשפחת רפפורט לדורותיה ולאנשי הסגל האקדמי והמנהלי – “הלב והנפש של הפקולטה לרפואה.”

הצהרת ור”ה לגבי השינויים המשפטיים

אנו, הנשיאים והרקטורים של אוניברסיטאות המחקר בישראל מביעים דאגה עמוקה מן הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית ומתהליכים שעלולים להביא לפגיעה של ממש בחוסנה הלאומי וביציבותה של מדינת ישראל.

אנו קוראים לממשלה ולכנסת לשמור על ערכי היסוד של מגילת העצמאות, ובפרט לשמור על זכויותיהם של מיעוטים, ועל כבודו של אדם באשר הוא.

כמי שאמונים על המחקר ועל החינוך של דורות העתיד של מדינת ישראל, אנו מתריעים כי הרפורמה המצטיירת במערכת המשפט עלולה להביא לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית. זו עלולה להתבטא בבריחת מוחות ובכך שחברי סגל יהססו להצטרף לשורותינו; שסטודנטים, תלמידי מחקר, בתר דוקטורנטים ועמיתים – בינלאומיים לא יגיעו לארץ; שתוגבל הגישה שלנו לקרנות מחקר בינלאומיות; שתעשיות זרות ימשכו ידיהן משיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית; ושנודר מקהילת המחקר והחינוך הבינלאומית. לכל אלו צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת וארוכת טווח על ביטחונה, משקה וחוסנה החברתי של מדינת ישראל.

אנו קוראים לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כן ומשמעותי על הנושאים השנויים במחלוקת ועל השפעתם על הביטחון, על הכלכלה ועל החברה בישראל. אנו מתריעים מפני הליך בלתי מבוקר וקוראים ליישם שינויים, אם יוחלט לבצעם, בהדרגה ובשלבים כדי להבטיח תוצאות בשלות שיטיבו עם מדינת ישראל ואזרחיה.

Technion Opens 2022/2023 Academic Year

A total of 2,026 new students – 48.2% of whom are women – began their studies at the Technion – Israel Institute of Technology in Haifa this past Monday. The continued increase in the percentage of female students on campus in recent years is the result of an ongoing effort by the Technion’s management to encourage female high school pupils to major in STEM subjects and to increase the proportion of outstanding women who apply to study science, engineering, architecture, medicine, and teaching. On Sunday morning, a ceremony in honor of the new students was held to launch the academic year.

Technion President Professor Uri Sivan congratulated the new students and said “Today you are joining one of the leading academic institutions in the world, but first and foremost you are joining a new family – the Technion family. Along with your justified pride at being accepted to the Technion, the real challenge begins now. We expect you not only to graduate successfully and to continue the Technion tradition, but also to excel and to lead. The knowledge you will acquire at the Technion is ultimately intended to serve society and improve the quality of life for humanity on this planet, for your sake and for the sake of future generations. The Technion you are entering today is very different from that of 50 years ago, and even five years ago. Information has become accessible to everyone on a variety of platforms, and the Technion must adapt the ways of teaching to the present in order to give additional meaning to the meeting hours in the classrooms and the various forums. We place great emphasis on the quality of the teaching to provide you with the set of skills that you will need in a dynamic world that is rapidly changing. I wish you great success and a fruitful academic year.”

Welcome. Technion President Prof. Uri Sivan with the new students
Welcome! Technion President Prof. Uri Sivan with the new students

This year, a total of 9,061 undergraduate students will study at the Technion. The proportion of women among all undergraduate students currently stands at 44.2% – the highest in the Technion’s history since its founding in 1912. The faculties that are most in demand among the new students are those that prepare them for the hi-tech and bio-tech professions, in the tracks of electrical and computer engineering, computer science, and data and information engineering. Among master’s degree students, biomedical engineering is very popular.

 

There are also 4,275 graduate students. Some 2,940 of them are pursuing master’s degrees, 251 of whom study at the Joan and Irwin Jacobs Technion-Cornell Institute in New York. Some 1,335 students are pursuing a Ph.D.

     

Dean of Students Professor Ayelet Fishman said when she was studying at the Technion, female students made up just 25% of the student population. “Today, the percentage of new female students stands at 48%, and I am proud to congratulate them, as well as the other 52% who are male. Welcome to the ranks of outstanding students in Israeli academia,” she said. “You are all smart and have high academic qualifications, but in all other parameters, you are different from each other. Such differences and diversity are signs of strength, not weakness. Be open to other opinions, help those who are different from you, use these years to expand your social circle and empower yourself – and in the words of tennis legend Serena Williams, ‘A champion is defined not by their wins, but by how they can recover when they fall.’”

The Dean of Students, Prof. Ayelet Fishman
The Dean of Students, Prof. Ayelet Fishman

At the opening ceremony, Dean of Undergraduate Studies Professor Hossam Haick said: “since time immemorial, the Technion has seen its students as future leaders who will reach crossroads where important decisions are made. Our graduates are required to make decisions out of economic and social responsibility and out of integrity, professionalism and a sense of commitment to the community and society. You, the students of today, are agents of change for the future, leaders who will be ambassadors of science and technology in society.”

The Dean of Undergraduate Students, Prof. Hossam Haick, at the ceremony
The Dean of Undergraduate Students, Prof. Hossam Haick, at the ceremony

Liby Manash, the chairman of the Technion Student Association, told the new students: “You are excited, and this excitement stems in part from the fact that you have been accepted to the best academic institution in Israel. Be involved, don’t be afraid to fail, use these years not only for academic and professional learning but also to get to know yourself better and, above all, don’t give up meeting with friends, sports, and other activities.”

Chairman of the Technion Student Union Liby Manash at the ceremony
Chairman of the Technion Student Union Liby Manash at the ceremony

New at the Technion this academic year:

In the past year, the Technion worked to expand the Department of Humanistic Studies and Arts as part of a process designed to expose its students to humanistic subjects, such as ethics, history, art, and philosophy. This exposure will be part of their scientific-technological education, under the belief that in order to train the cutting edge of the State of Israel’s engineers, doctors, architects, and scientists, the students must be given a broad worldview that will enable them to make professional decisions with a clear social and ethical stance in the future.

An important pillar in the department’s expansion is the opening of the “Artist on Campus” program, which invites artists to the Technion to perform and present their works, lead projects and workshops for the entire Technion family, study, and conduct joint research with researchers and students. The first artists chosen to participate in the program are Dr. Orit Wolf, Nardeen Srouji, and Dr. Elad Schneiderman.

Number of students living in the dorms: Technion remains 1st in Israel

The Technion provides students with a variety of housing options on campus that include some 4,600 beds. This is the highest number among the academic institutions in Israel. In preparation for the opening of the academic year, the new Cypress Towers, the construction of which was recently completed, were inaugurated on the campus. The apartments in the new dormitories were designed in a modular way that allows them to be used as shared apartments or as apartments for young families. The opening of the new dormitories increased the housing options on campus by 390 additional beds.

The new Cypress Towers dormitories
The new Cypress Towers dormitories

Preparatory courses for the new students

In anticipation of the opening of the new academic school year, a preparatory mathematics course was held. Around 700 new students participated in the course, which was affectionately dubbed “summer camp” by the participants.

Have a great, successful academic year! Good luck with your studies!

Mind over Matter

Ahead of the International Day of Women and Girls in Science, we sat down for an interview with Technion Professor Asya Rolls, a trailblazing scientist who leads a predominantly female research group that studies the effect of the brain on our body   

Soul, spirit, mind, consciousness – that something inside us that calls itself “me” – what power does it have over the inner workings of our body? Is it separate from the body, or part of it? Our body has shape, it occupies space. But what shape or form does our thought take? And if it is not a “thing” that exists in space, can it affect the physical?

If the mind is, to use Gilbert Ryle’s words, “the ghost in the machine,” the body being a machine whose nuts and bolts we study, then surely our thoughts, our state of mind, cannot affect its workings. And yet, the placebo effect – belief in the efficacy of a treatment alone causing it to have a positive effect – is taken into account in every medical study, and psychosomatic illnesses, while not fully understood, are well documented. How is that possible?

We sat down with Asya Rolls, Associate Professor in the Ruth and Bruce Rappaport Faculty of Medicine at the Technion, who started her career in our Faculty of Biology. Her Ph.D. was in neuroscience and immunology at the Weizmann Institute, and her postdoctoral work – in the Department of Psychiatry at Stanford University. The subject of how the mind affects the body always interested her, she says. Intuitively, it is a phenomenon observed in everyday life, and commonly accepted among medical practitioners. Good mood helps recovery, stress makes people ill. But scientifically, we didn’t really understand how that happened and what the mechanisms were. What kind of experiments can you conduct, what kind of models do you use to study this question?

קבוצת המחקר של פרופ' אסיה רולס
Prof. Asya Rolls’ research group

 

The effect of the brain on the immune system

It is the emergence of new technology that made it possible to explore the connection between mind and body, and specifically, the aspect that interested Prof. Rolls most – the effect of the brain on the immune system. Recently developed methods allowed scientists to see with great precision what neurons are being activated in the brain at any given time, as well as to activate specific neurons themselves. This was the tool Prof. Rolls needed.

She made the mind-body problem the focus of her research. The results were novel, and at the same time so intuitive, that it was a wonder nobody had done this before. “I needed to see those results more than once before I believed common intuition had been right.” Asya Rolls says of her research. “I knew what we found, it seemed right, and that’s exactly why I had to doubt myself. It was very reassuring when groups started reproducing the same results.”

פרופ' אסיה רולס
“I needed to see those results more than once before I believed common intuition had been right,” Prof. Rolls says. 

Now, she is more confident in the direction her study is taking, and her research opens the way to therapeutic applications and potential improvement to patients suffering from many different conditions.


The placebo effect: mice whose reward system had been activated fought off bacteria considerably better

A patient receives an inert tablet, such as a sugar pill. It’s not supposed to do anything at all, but the patient reports feeling better. This is the placebo effect. What helps the patient feel better if it is not the pill itself?

Previous studies found that taking a pill with the hope it will help you, activates the reward area in the brain. This is the same area that is responsible for our wanting and enjoying such activities as eating and sex – activities necessary for the body to survive and procreate. We perform the activity and are rewarded with a sense of wellbeing. In the case of the sugar-coated pill, the expected positive effect triggers the reward system.

Prof. Asya Rolls

“Feeling better” can mean many things for a patient. “Feeling” is still in the mind. Prof. Rolls sought to see effects on the body. To examine this, her group, in collaboration with Prof. Shai Shen Orr’s research group at the Technion, directly activated the reward system in mice, and then collected blood to test the ability of the mice’s immune system to combat disease. The results, published in Nature Medicine, were undeniable – mice whose reward system had been activated fought off bacteria considerably better. A positive experience, triggered directly in the brain, activated their immune system.

 

Keeping a positive outlook

“I was keeping a positive outlook,” a cancer survivor recently spoke of her journey to remission in an Israel Cancer Research Fund (ICRF) webinar. “I found the humor in situations, I reminded myself every day of all the things I could be grateful for.”

There is no doubt that this positive outlook helped her mentally. But did it help her physically as well? Prof. Rolls and her research group, in collaboration with Dr. Fahed Hakim (of the Rambam Health Care Campus) and Technion’s Dr. Michal Rahat, tested this question. Once again, stimulating the reward system produced a dramatic effect; tumors were significantly smaller in mice whose reward system was activated. A positive sensation in the brain caused their body to fight cancer with greater effectiveness. These results were published in Nature Communications.

 

Psychosomatic illnesses: can you switch off symptoms?

In a recent study, published in November 2021 in the prestigious journal Cell, Prof. Rolls’ group explored immune memory. There is an area in the brain called the insular cortex. It is responsible for interoception – the sense of the body’s internal state. This includes feelings like hunger or the need to relieve oneself, heart rate, sexual attraction. If information about an immune response is stored somewhere in the brain, it would make sense for the insular cortex to be involved.

Prof. Rolls’ students, in collaboration with Prof. Kobi Rosenblum of Haifa University, induced bowel inflammation in mice and were able to track which neurons in the insular cortex were activated. Then, they activated those neurons themselves. The neurons acted as a switch; turn them on, inflammation appears, turn them off, inflammation goes away, regardless of whether there is a real reason for inflammation.

Patients with irritable bowel syndrome suffer from repeated digestive tract symptoms that appear to be triggered at least in part by something in the brain – by stress, rather than by some physical cause. Until now, the phenomenon has been hard to explain, and consequently the condition is hard to diagnose and sometimes treated as malingering. Prof. Rolls’ findings support the patients’ experience, and also open the way to treatment – could their symptoms be switched off just like the mice’s symptoms?

פרופ' אסיה רולס והדוקטורנטית תמר קורן
Prof. Rolls (right), with graduate student Tamar Koren of her lab 

‘Remembering’ previous inflammations

Our body must constantly fight various enemies – bacteria, viruses, and more, Prof. Rolls explains. The better prepared the body is to combat, the better and faster it can defeat whatever comes. So, it’s better to activate the immune system not when the infection is already there, but when the body can reasonably expect it. Activities that particularly expose us to infection include eating and sexual intercourse. These are the same activities that activate the reward system. It makes evolutionary sense for the immune system to also be activated by this trigger, to call up the reserves and prepare for battle.

It is even more effective if the body, remembering where the last attack came from, could mobilize its troops to the same place for the next attack. Like a good military commander, the body does just that – it has the capacity to remember the location of a previous inflammation and activate the immune system in that location again.

Of course, activation of the immune system might be a false alarm, causing diseases such as irritable bowel syndrome. Understanding the mechanism should give us a key to developing treatment.

Healthy mind, healthy body?

If having a positive outlook helps the body fight cancer, are patients who suffer from prolonged sadness due to their condition guilty of not improving faster? If bowel inflammation comes from the brain, is it the patient’s fault that they have recurring episodes? Should we all “think happy thoughts” to make ourselves healthy, and is not being healthy punishment for thinking the “wrong” thoughts? If illness comes from the brain, is it malingering?

It cannot be stressed enough that this is not the case. These are findings in rodents that reveal new mechanisms in biology, but there is a long way to go before we can translate them to clinical reality. Even then, the implications of the lab findings won’t be so simplistic. Understanding the intricate connections between mind and body offers a way to help patients.

A conclusion that can be drawn from these studies is already mentioned by Galen and Maimonides in their writings, and one that we know intuitively to be true. It is not enough for the doctor to prescribe the correct pill. A doctor is not a plumber, nor a car mechanic. It is equally the doctor’s task to offer empathy and encouragement – to help the patient’s mind as well as body to get well.

 

Fostering interdisciplinary research

In addition to being a trailblazing scientist, Prof. Rolls — who was recently chosen as one of the most influential scientists in Israel for 2021 by Globes — is also a member of the Israel Young Academy. This organization aims to strengthen the relationships among Israeli academia, policymakers and society, to develop the abilities of young scholars in Israel and to promote research and scientific capabilities.

In this capacity, Prof. Rolls is responsible for multidisciplinarity. “The way academic studies are structured,” she says, “one specializes in an increasingly narrow field. One has to, in order to know it well. But this extreme specialization is also limiting – knowledge from a different field might help me answer a question, or better yet – ask a new one. We would like to offer scientists the opportunity to broaden their horizons.”

For a scientist whose research translates René Descartes’ mind-body problem into the field of physiology, this view is hardly surprising.

Story by Tatyana Haykin


A little more about Prof. Asya Rolls…

Age: 47

Position: Associate Professor in the Ruth and Bruce Rappaport Faculty of Medicine at the Technion – Israel Institute of Technology; Head of the Rolls Lab, which is exploring brain-immune interactions

Country of Origin: Russia

Came to Israel in: 1981

What’s your greatest joy at work? The rare moments when you see a completely unexpected phenomenon that suddenly makes sense

Favorite novel: The World of Yesterday by Stefan Zweig

If you weren’t studying psychosomatic effects, what would you be doing? Sleep!

Advice to students: You can’t really plan your life, so at least if you are doing something you are passionate about, you know it will be fun


[su_youtube url=”https://www.youtube.com/watch?v=L-t9n3FNrg4&t=1s&ab_channel=Technion” width=”700″ height=”200″]