אבי תעשיית ההיי-טק הישראלית אמר את הדברים במפגש הראשון של “פורום מנהלים לחדשנות” שהתקיים בטכניון

עוזיה גליל הוסיף כי למרות זיהויו עם תעשיית ההיי-טק, הוא מבקש לקדם כאן דווקא את החדשנות בתעשייה הקלאסית, המסורתית. “תוכלו לומר עלי – מה אתה בכלל יודע על התעשייה הזאת? זה נכון, אבל לפעמים, מבט מבחוץ יכול לעזור”. לדבריו, קידום חדשנות בתעשייה הקלאסית הוא אתגר מורכב. “תעשיית הפלסטיק הישראלית, למשל, היא מופת של חדשנות ושל תכנון יצירתי”, הוסיף.

ד”ר ג’ון קאו, מהאישים המובילים בחקר החדשנות ומחברו של הספר Innovation Nation, אמר בהרצאתו כי חדשנות פירושה שאיפה, המגובה ביכולות, לעצב עתיד רצוי מוגדר. “חדשנות דורשת מטרה ברורה, חזון מוגדר של העתיד הרצוי”, אמר ד”ר קאו. “החדשנות פורצת כאשר ישנה תחושת בהילות כלשהי, כמו זו שהתעוררה בארה”ב עם שיגור ה’ספוטניק’ הרוסי ב-1957. עלינו להרחיב את משמעותו של המונח ‘חדשנות’ כמו גם את משמעותו של המונח ‘עושר’ – עושר אינו רק דברים מוחשיים כמו כסף וחביות נפט אלא גם יכולות, אינטלקט, מנהיגות ועוד. אנו רואים כיצד המונחים האלה ממומשים באופן מאוד שונה במדינות שונות. על מדינת ישראל להחליט כיצד היא מגדירה את העתיד הרצוי לה, ועל פי הגדרה זו לכוון תהליכים של חדשנות ברמה הלאומית”.

בתמונה: עוזיה גליל (מימין) עם ד”ר לוי גרצברג, מייסד חברת “צורן”. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

הם מצטרפים לדור, בת גילם, שהחלה ללמוד בטכניון לפני שנה

ביום ההכוון שיתקיים ביום חמישי, ישמעו הסטודנטים החדשים עצות מחברי הסגל ומהסטודנטים הוותיקים ויערכו הכרות מודרכת עם הקמפוס ואף סיור בעיר חיפה, שתהיה ביתם לפחות בארבע השנים הקרובות.

“היה לי משעמם בשעורים אז קפצתי שתי כיתות”, מספר אביתר דגני, שילמד בפקולטה לכימיה. הוא הכיר את הטכניון במסגרת הפרוייקט הייחודי “ארכימדס”, המעניק שעורי כימיה והתנסות במעבדות לתלמידי תיכון מוכשרים. במסגרת הפרוייקט זכה אביתר פעמיים במדלית ארד, באולימפיאדות כימיה בינלאומיות.

“יש לי שני אחים ואחות, הגדולים ממני בשנים רבות”, מסביר אביתר כיצד הגיע מוכן לבית הספר היסודי ומדוע השתעמם בשעורים. “הם לימדו אותי בבית ובכיתה השתעממתי כי ידעתי את כל החומר”.

הוא למד בבית הספר התיכון בחדרה, ביחד עם “מדליסט” נוסף מפרוייקט “ארכימדס”, אסף מעודה, שזכה במדליות זהב באולימפיאדות הבינלאומיות. “אסף גדול ממני בשנתיים אבל למדנו באותה כיתה”, הוא מספר. “אסף מתחיל גם כן ללמוד בטכניון בשבוע הבא, בתכנית המצויינים”.

לאביתר לא היה כל קושי להתקבל לטכניון, עם 35 נקודות לימוד שכבר צבר בפרוייקט “ארכימדס”, עם ממוצע 114 בבגרות ועם ציון 735 במבחן הפסיכומטרי. בעוד שנתיים, בהיותו בן 18, הוא מקווה לקבל את התואר הראשון ולעבור לפקולטה לרפואה בטכניון שלא מקבלת נערים כה צעירים לשורותיה.

חוץ מכימיה יש לו עוד תחביב – הוא גם מנגן בתופים, ביחד עם אחיו.

אראל בראודה מתל אביב הפסיק את לימודיו באמצע כיתה י’, גם כן עקב שעמום. הוא לקח קורסים באוניברסיטה הפתוחה, באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. הוא ילמד בטכניון מתמטיקה ומחשבים. “בינתיים אני רק משחק במחשבים”, הוא צוחק. “אני יודע שבטכניון לא

משחקים וקצת חושש”, הוא מודה. “אני גם אגור במעונות, רחוק מהבית, אב

ל אני בטוח שאסתדר. הורי תומכים בי, וזה מה שחשוב”.

אביתר ואראל יוכלו לשאוב עידוד מראיון שנתנה דור ארד, בת ה-16, לעיתון הטכניון. היא החלה ללמוד בפקולטה למדעי המחשב לפני שנה, בהיותה בת 15. “אני מסתדרת מצויין עם הסטודנטים הבוגרים”, אמרה בראיון. “למעשה, רוב החברים שלי היום הם מהטכניון”.

אשר לטענות הנשמעות כי היא מחמיצה את ילדותה בהיותה סטודנטית צעירה כל כך, אמרה דור בראיון: “הלימודים בטכניון הם הילדות שלי והיא הרבה יותר טובה מזו שהייתה לי בתיכון. אני פשוט מתאימה לכאן יותר”.

בתמונות: שלושת הסטודנטים הצעירים. צילום: דוברות הטכניון

הריצוד מתחת למים מפריע לצילום התת ימי?

חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מצאו דרך לנצל את תופעת הריצוד מתחת למים לשיחזור המבנה התלת-מימדי של התמונה. התאורה הטבעית מתחת למים משתנה משמעותית בזמן ובמרחב. החוקרים מסבירים כי הסיבה לכך היא שהגלים על פני המים שוברים את האור החודר למים באופן המשתנה כל הזמן.

“שדה האור” הנוצר כתוצאה מכך מתחת למים נקרא ריצוד. במחקרים קודמים הריצוד נחשב לתופעה לא רצויה הפוגעת באיכותם של צילומים. עתה מצאו חוקרי הטכניון כי התופעה דווקא יכולה להועיל ולשמש למציאת התאמה בצילום סטריאוסקופי (בצילום סטריאוסקופי משתמשים בשתי מצלמות המצלמות את אותה סצנה, בדומה לזוג עיניים. על ידי התאמת התמונות בין שתי המצלמות, ניתן לשחזר את המבנה התלת-מימדי של התמונה המצולמת).

במחקר משנת 2004 של פרופסור יואב שכנר וניר קרפל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, הם הציעו דרך לצמצום התופעה – עיבוד תמונות הוידאו לאחר הצילום על מנת ליצור תמונות הנראות כאילו צולמו בתנאי תאורה יציבים ואחידים יותר. במחקרם האחרון מראים פרופסור שכנר והמשתלם יוחאי סבירסקי כי הריצוד עשוי דווקא להועיל למטרות ראיה ממוחשבת מתחת למים.

“תופעת הריצוד יוצרת חתימה זמנית ומרחבית ייחודית לכל נקודה בסצנה”, מסבירים חוקרי הטכניון. “את החתימה הנ”ל ניתן לזהות ולהתאים בשתי מצלמות או יותר, המצלמות את אותה הסצנה בו-זמנית. ע”י התאמה זו של מספר רב של נקודות בין המצלמות השונות, ניתן לשחזר את המבנה התלת-מימדי של הסצנה המצולמת בצורה מדוייקת וצפופה”.

ללא תופעת הריצוד, בעיית ההתאמה בצילום סטריאוסקופי נחשבת לאחת הבעיות המורכבות בראיה הממוחשבת, בייחוד באיזורים בהם אין טקסטורה או פרטים מרחביים בסצנה, כגון קירות חלקים או קרקעית חולית. הריצוד מאפשר לפתור את בעית ההתאמה בכלים יחסית פשוטים ובצורה מאוד מדוייקת על ידי שימוש במידע המרחבי והזמני של “שדה האור”.

השיטה נבדקה והוכחה בניסויים שונים הן בבריכת השחיה והן בים התיכון תחת תנאי ראות ותאורה שונים והוצגה בכנס הבינלאומי לראיה ממוחשבת – ICCV 2009 ביפן.

בתמונה: יוחאי סבירסקי צולל עם ציוד הצילום הסטריאוסקופי. צילום – דוברות הטכניון

כעשרים סטודנטים מאוניברסיטת ייל (Yale) התארחו בשבוע שעבר בטכניון במסגרת GNW – GLOBAL NETWORK WEEK  . זהו פרויקט בינלאומי, שנערך זו הפעם הראשונה בטכניון. מארגני האירוע, פרופסור מרים ארז וד”ר הארי יוקלה מתוכנית ה-MBA בטכניון, אומרים כי בעקבות הצלחת הפרויקט יתקיים מחזור נוסף בחודש מרץ הקרוב.

GNW היא תכנית ייחודית לחילופי סטודנטים הלומדים בבתי ספר שונים למינהל עסקים (MBA). במסגרת זאת נפגשים סטודנטים ממספר בתי ספר למשך שבוע, שבו הם מתמקדים בנושא מסוים ונחשפים לתכנים אקדמיים ואחרים. הטכניון הוא המוסד הישראלי הראשון והיחיד החבר ברשת.

שבוע GNW בטכניון הוקדש לנושא “אומת הסטארט-אפ”, ומלבד הסטודנטים מאוניברסיטת ייל, השתתפו בו כעשרה סטודנטים מהטכניון (חיפה ושלוחת תל-אביב) ועוד 6 סטודנטים מאוניברסיטאות מספרד, מקסיקו וסין. בשבוע זה נחשפו הסטודנטים ליזמות ישראלית ולקשר בין אקדמיה, תעשייה וחדשנות. בין ההרצאות: “התרבות החדשנית של ישראל”, “הון ויזמות – המודל הישראלי” ו”יזמי היי-טק סדרתיים בישראל”. ויויאן, סטודנטית סינית מאוניברסיטת ייל, אמרה כי “עד כה קישרתי את ישראל עם מתיחויות וסכסוכים בלבד, אבל בשבוע הזה גיליתי כאן ארץ שהיא קסם, ארץ מודרנית מאוד, רב תרבותית, עם אנשים חמים, חכמים וסקרנים.”

אורן דבוסקין, תלמיד תכנית ה-MBA  בטכניון, אמר כי “זה היה שבוע מרתק ואינטנסיבי, שבו קיבלנו פרספקטיבה רחבה על אקדמיה ויזמות, אסטרטגיה והיבטים פיננסיים, בין השאר מממציאים שהפכו ליזמים. הבנתי טוב יותר כמה חשוב ליזם לראות את התמונה הגדולה, ולבדוק מי ירצה את הטכנולוגיה שלו לפני שהוא מפתח אותה.”

“ההיגיון הפנימי של התוכנית,” אמר ד”ר יוקלה, “הוא שביזמות אין ‘מתכונים סודיים’ ואין מתכונים בכלל, אבל אנחנו יכולים לתת לסטודנטים את התבלינים שבעזרתם הם יכינו את התבשיל הייחודי שלהם. כל המשתתפים בשבוע הזה היו סטודנטים מבריקים, אבל נדמה לי שהתהליך שהם עברו כאן הבהיר להם כמה מורכבת עבודת היזמות, ומהן התכונות החשובות ליזם מעבר לידע שהוא יכול ללמוד באוניברסיטה.”

במסגרת חברותו של הטכניון ברשת GNW נסעו גם שישה סטודנטים מתוכנית ה-MBA  של הטכניון לחו”ל: ארבעה סטודנטים לאוניברסיטת Yale, ושניים לאוניברסיטת FUDAN שבסין.

בתמונות: ד”ר הארי יוקלה עם אחד מהסטודנטים שהשתתפו בתכנית (מימין), פרופ’ מרים ארז עם אחת הסטודנטיות מאוניברסיטת ייל (משמאל). צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון

פרופסור מיכאל קארין  ופרופסור אלכסנדר פוליאקוב הם הזוכים בפרס הארווי של הטכניון לשנת 2010.

פרופסור קארין, מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן דיאגו, יקבל את הפרס בתחום בריאות האדם. הוא מצא את הקשר ההדוק שבין השמנת יתר, תהליך הדלקת והסרטן. בהחלטת חבר השופטים נאמר כי פרופסור קארין יקבל את הפרס על “תרומתו החלוצית שהובילה לפענוח המנגנונים המולקולאריים שבאמצעותם מגיבים תאי יונקים לציטוקינים מחוללי דלקת, לעקה סביבתית וכן לפתוגנים שונים. מחקריו הניחו את היסודות להבנתנו את מנגנוני הבקרה על פעילותם של פקטורי תעתוק המשופעלים ע”י גירויים חיצוניים ובפרט של פקטורי התעתוק ממשפחת ה- AP1וכן ה-NFkB. תגליות אלה הובילו לזיהוי חלבוני מטרה תאיים חדשים המשמשים לאחרונה לפיתוח של תרופות חדשות למניעה וטיפול בגידולים ממאירים שונים”.

פרופסור פוליאקוב, מאוניברסיטת פרינסטון בארה”ב, יקבל את הפרס בתחום מדע וטכנולוגיה. “הוא הגה תורות מהפכניות  שעצבו את הבנתנו העכשווית של החלקיקים האלמנטריים בטבע. בנוסף, הוא תרם משמעותית לפיסיקה של המצב המעובה, למכניקה סטטיסטית ולמתמטיקה. בין הרעיונות הנזקפים לזכותו ניכרים המבנים הטופולוגיים (כגון מונופולים מגנטיים) בתורות כיול,החשובים להבנת  הכליאה של קוורקים בגרעין. בנוסף תרם פוליאקוב ליסודות תורת המיתרים, איחוד מכניקת הקוונטים וכבידה ורעיון  הדואליות  בין מיתרים ותורות כיול”.

פרס הארווי היוקרתי של הטכניון ניבא את זכייתן של שתי זוכות פרס נובל האחרונות –  אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה). עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל.

חברת Integrated DNA Technologies) IDT) תעניק מלגת השתלמות נדיבה לבוגר דוקטורט של הטכניון להשתלמות בתר דוקטורט בחו”ל בתחום מדעי החיים.

גובה המלגה הוא 35,000 $

פרופסור משה סידי מונה למשנה בכיר לנשיא הטכניון, ויחליף בתפקיד את פרופסור פאול פייגין, שסיים כהונה בת שש שנים.

פרופסור סידי, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מאז 1982. הוא השלים את כל תאריו בטכניון, ובשנים 1983-4 השלים את הפוסט-דוקטורט שלו ב-MIT.

על עבודתו בתקופה זו קיבל את מלגת פולברייט ואת מלגת רוטשילד. במהלך השנים היה מדען אורח ב-IBM, שימש עורך במספר כתבי עת של ארגון IEEE, וכתב את הספר (ביחד עם עמית) “Multiple Access Protocols: Performance and Analysis”   בהוצאת שפרינגר.

פרופסור סידי מתמחה ברשתות אלחוטיות, בשמירה על רמת השירות ברשתות מהירות, בהערכה של רשתות תקשורת ממוחשבות ובתחומים נוספים. הוא פרסם יותר מ-165 מאמרים בכתבי עת ובכנסים מובילים.

פרופסור סידי שימש בתפקידים ניהוליים בכירים בטכניון, ביניהם דיקן הפקולטה להנדסת חשמל והמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים.

בתמונה: פרופסור משה סידי

אורי דורי: “התעשייה הישראלית מסתכלת קדימה בדאגה”

491 סטודנטים (341 נשים ו-150 גברים), הלומדים הנדסת תשתיות ותחבורה, קיבלו בשבוע שעבר מלגות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. עשרות חברות פרטיות במשק תומכות בפרוייקט, נוכח המחסור הגובר במהנדסים בתחומים אלה.

“התעשייה הישראלית מסתכלת קדימה בדאגה,” אמר בטקס אורי דורי, מנכ”ל קבוצת א. דורי. “התעשייה מתפתחת במגוון רחב של תחומים, אבל חסרים לנו מהנדסים מוכשרים, אנשים טובים עם חזון. אנו מצפים מדור העתיד, שחלקו יבוא מהפקולטה הזאת, להרים את התעשייה הזאת לתחומים חדשים”.

המלגות הוענקו על ידי קרן שביט, מיסודה של משפחת שטרייפלר-שביט, על ידי עמותת “ידידי עתידים” בראשות מר איתן ורטהיימר וקרן רן נאור.

“תוכנית עתידים פועלת כבר עשור,” אמר חבר הכנסת רא”ל (מיל’) שאול מופז, ממייסדי התוכנית. “מספר הסטודנטים המשתתפים בה עולה על התוכניות שניסחנו בשנת 2000. כיום לומדים בתוכנית, בכל האוניברסיטאות יחד, יותר מ-20,000 איש”.

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור ארנון בנטור, ציין לשבח את כל האנשים התורמים לתוכנית, לרבות עובדי הפקולטה המקיימים את הקשרים עם הגורמים התורמים. הוא אמר כי הפקולטה אימצה סיסמה חדשה – “לבנות את העולם ולשמור על הסביבה”.

מר אבי נאור, יו”ר עמותת “אור ירוק”, אמר כי הירידה של 20% בתאונות הדרכים בשנת 2009 – היא התפתחות חיובית מאוד, אבל יש להמשיך לפעול בתחום זה. “האם השיפור הזה נובע משידרוג תשתיות, משינוי בהתנהגותם של נהגים, מהגברת האכיפה? מה שבטוח, עלינו להימנע מהסתמכות על אינטואיציה ולהתבסס על מחקרים מדעיים אמיצים, שיסייעו לנו להמשיך במגמה של הפחתת התאונות בדרכים”.

בתמונה (מימין לשמאל): דיקן הפקולטה פרופסור ארנון בנטור, רפי שביט (קרן שביט), יו “ר אגודת דורשי הטכניון אלוף (מיל’) עמוס חורב, חבר הכנסת רא”ל (מיל’) שאול מופז, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, תא”ל (מיל’) דבורה חסיד – מנכ”ל ידידי עתידים, אבי נאור – יו”ר עמותת “אור ירוק” ומר אורי דורי. צילום – דוברות הטכנון

זו הפעם הראשונה שהפרס יוענק לחוקר ישראלי

הפרס היוקרתי (Arthur L Schawlow Prize) נוסד בשנת 1991 כדי להוקיר תרומות יוצאות דופן למחקר בסיסי שבו משמשים לייזרים לקידום הבנתן של התכונות הפיזיקליות הבסיסיות של חומרים ושל האינטראקציה שלהם עם אור.

רשימת 25 הזוכים בפרס זה כוללת שישה חוקרים שלאחר זכייתם בפרס שוולוב זכו בפרס נובל בפיזיקה: ג’ון הול, סטיב צ’ו, תיאודור האנץ’, וויליאם פיליפס, קרל ויימן ודייוויד ויינלנד.

הפרס לשנת 2014 יוענק לפרופסור שגב “על תרומה יוצאת דופן למחקר בנושא אינטראקציות אור-חומר, ובייחוד על תגליות פורצות דרך בתחום הסוליטונים המרחביים האופטיים, על תרומה היסטורית לגלים לא-ליניאריים במערכות פוטוניות מחזוריות ועל ההדגמה הניסויית של לוקליזציית אנדרסון.”

פרופסור שגב, אחד מעשרת הפרופסורים הבכירים (Distinguished Professors) בטכניון, זכה בפרסים רבים, ביניהם הפרס היוקרתי באלקטרוניקה קוואנטית ב-2007 (הפרס האירופי החשוב ביותר בכל תחום האופטיקה והלייזרים) ופרס מקס בורן שמעניקה האגודה האמריקאית לאופטיקה (OSA) ב-2009. בשנת 2011 הוא נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים.

בעקבות הזכייה אמר פרופסור שגב : “גילוי תופעה חדשה, בלתי צפויה או נוגדת-אינטואיציה – אלה הדברים שמניעים אותי. כמובן ששמחתי שזכיתי בפרס אולם באופן כללי אינני מתנהל סביב פרסים. כאשר הודיעו לי על זכייתי, שמחתי כשעה ולאחר מכן חזרתי לחשוב כיצד לנסח מכתב תשובה לעורך של אחד מכתבי העת המדעיים אשר מטפל כעת במאמר שלנו. אכן, נחמד לזכות בפרסים אבל יש ערכים חשובים הרבה יותר. למשל – כיצד להחזיר לארץ חוקר צעיר מוכשר אשר ויתר על הצעה למשרת חבר סגל אצלנו והופך להיות פרופסור באוניברסיטת הרווארד בימים אלה ממש. לראייתי, בריחת מוחות היא בעיה לאומית, ואנו מחויבים לטפל בה בצורה חכמה וכמובן על ידי חינוך לערכים. קוראים לזה ציונות ללא מרכאות.”

בתמונה: פרופסור מרדכי (מוטי) שגב. צילום : דוברות הטכניון

בסמסטר הקיץ לומדים בו 70 סטודנטים מ-22 מדינות

בין המצטרפים החדשים לבית הספר – עשר נשים ועשרים גברים. הם באו מארה”ב, קנדה, אורוגוואי, פרו, ונצואלה, פנמה, קוסטה ריקה, דרום קוריאה, סין, הודו, צרפת, ספרד, דנמרק, לוקסמבורג, אלבניה, איטליה, נורבגיה, גרמניה, גאנה ודרום אפריקה. בקבלת פנים חגיגית שנערכה למצטרפים החדשים לבית הספר ולמסיימי השנה הראשונה במחזור הראשון, אמר נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, כי מה שהחל לפני שלוש שנים כחלום, קורם עתה עור וגידים. “תוציאו את המיטב מהטכניון, מהטובים בעולם בתחומו”, פנה אל הסטודנטים. “תיהנו גם מהארץ היפה שלנו, שעשרות אלפי בוגרי הטכניון תרמו ותורמים רבות לתשתיתה, לביטחונה ולכלכלתה”.

הסטודנטים אכן מטיילים גם בארץ, מתגוררים במעונות הסטודנטים ביחד עם סטודנטים ישראלים ונהנים מפעילויות ספורט וחברה.

במסגרת החינוך ההנדסי בבית הספר ניתן דגש לאינטראקציה בין הנדסה וחברה, מתוך מגמה לחנך מהנדסים בעלי מחויבות חברתית. למטרה זו הוקם בטכניון לפני שנתיים סניף של הארגון “מהנדסים ללא גבולות” בהנהגתו של פרופסור מרק טלסניק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “אלה לא רק מהנדסים ללא גבולות, אלה מהנדסים עם נשמה”, אמר פרופסור טלסניק.

פרופסור ברנרד אמדיי מאוניברסיטת קולורדו, אשר יזם והקים את הארגון הבינלאומי “מהנדסים ללא גבולות”, אמר בטקס כי יש להכשיר בדחיפות דור חדש של מהנדסים אשר יענו על צרכיהם של חמישה מיליארד בני אדם ברחבי העולם, ובעיקר בארצות מתפתחות, העלולים להיוותר ללא חשמל, מים זורמים וביוב בעתיד הלא רחוק. הוא הגיע לטכניון במסגרת קורס בינלאומי שבמסגרתו לומדים 30 סטודנטים, 15 מהטכניון ו-15 מחו”ל.

הלימודים בבית הספר הבינלאומי של הטכניון נערכים באנגלית ותכנית הלימודים הראשונה היא בהנדסה אזרחית וסביבתית אשר שימשה כפקולטת הגרעין להקמת בית הספר. לאור הצלחת השנה הראשונה נרתמות היום פקולטות נוספות למפעל זה. פרופסור ארנון בנטור אמר כי “בית הספר נועד ליצירת קמפוס בינלאומי תוסס בטכניון, לטובת הסטודנטים מחו”ל אשר יזכו להשכלה הנדסית באחת מהאוניברסיטאות הטכנולוגיות הטובות בעולם (הטכניון ממוקם בין 30 הטובות ביותר) ולטובת הסטודנטים הישראליים אשר ייחשפו לרב-תרבותיות שהיא נכס חשוב כיום לכל מהנדס השואף לקריירה של מנהיגות מקצועית אשר מטבע הדברים מחייבת גישה גלובלית. בוגרי בית הספר הבינלאומי ישמשו כשגרירי רצון טוב לישראל ולתעשיית הייצוא שלה, עם חזרתם למולדתם.”

המנהל האקדמי של בית הספר, פרופסור אמנון כץ, אמר כי בתחילה ילמדו הסטודנטים החדשים במכינה שתימשך ארבעה חודשים, בה ילמדו גם עברית. “ניסיון השנה החולפת הוכיח שרמת הסטודנטים שהתקבלו וההישגים האקדמיים שלהם אינם נופלים ואף עולים על אלה של הסטודנטים הישראליים ובכך אנו מצליחים במשימה של משיכת סטודנטים מצטיינים מכל העולם”.

המנהל האופרטיבי של בית הספר, אריאל גבע, ציין את ההצלחה בגיוס הסטודנטים, שהיא פועל יוצא של המוניטין הבינלאומי של הטכניון ומאמצי השיווק הנרחבים אשר כוללים, בין השאר, ביקורים בבתי ספר תיכוניים מובילים בארה”ב, באירופה ובמזרח הרחוק, ביקורים בתערוכות לימודים בינלאומיות וחשיפה באמצעות  האינטרנט. “לכל אלה יש להוסיף את ההירתמות של הנהלת הטכניון להובלת מהלך אסטרטגי זה”, הוסיף. “הסטודנטים של בית הספר הבינלאומי זוכים לתשומת לב מיוחדת שכוללת חניכה אישית בתחומים אקדמיים וחברתיים, ותכנית חברתית-חווייתית שתכלול הכרת החברה הישראלית וארץ ישראל”.

בתמונה: הסטודנטים הבינלאומיים של בית הספר הבינלאומי להנדסה של הטכניון, עם מוריהם ומדריכיהם (פרופסור בנטור במרכז) – בערב החגיגי לסיום שנת הלימודים הראשונה ופתיחת שנת הלימודים השנייה צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון.

חוקרי הטכניון ביצעו שינוי במערכת פוטו-סינתטית טבעית; הטכניון רשם על כך פטנט והמאמר המדעי הומלץ כ”מאמר חובה” על ידי ארגון עולמי של מומחים לביולוגיה

החוקרים – דיקן הפקולטה לביולוגיה, פרופסור גדי שוסטר ופרופסור נעם אדיר מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, עם הדוקטורנטים שירלי לרום ופארס סלאמה – רשמו הישג חשוב בדרך לאנרגיה ירוקה. הם הצליחו לעשות מניפולציה של תהליך הפוטוסינתזה (התהליך שבו צמחים קולטים את אנרגיית השמש ומפיקים ממנה אנגיה כימית יעילה) באופן העשוי לשמש להפקת חשמל מצמחים. חוקרי הטכניון חקרו חלבון מפתח בתהליך שינוע האלקטרונים בפס הייצור הפוטוסינתטי. במצבו הטבעי החלבון מוציא אלקטרונים ממים ומעביר אותם בתוך ממברנות בחיידק ובצמחים. בטבע הממברנה מבודדת את הזרם החשמלי הביולוגי מזליגה לתהליכים צדדיים. החוקרים שינו חומצה אמינית אחת מתוך המאות שנמצאות בחלבון, מחומצה אמינית חיובית לשלילית ובכך הצליחו לשנות את כיוון פליטת האלקטרונים לכזה המאפשר רתימה של האנרגיה המופקת בתהליך ושימוש בה לאחר מכן.

החלבון המהונדס גם “מייצא” אלקטרונים בתדירות גבוהה דיה כדי להפיק כמות אנרגיה שימושית, ומכוון את הזרם בתצורה המאפשרת קליטה יעילה של אנרגיה זו. זאת – בלי שהשינוי המלאכותי יפגע בתיפקודו של החלבון. דבר זה מאפשר גידול האורגניזם באופן טבעי לחלוטין, דבר המאפשר קבלת כמויות גדולות ש החלבון במחיר מאוד נמוך וללא תהליכים תעשייתיים מזהמים.

בשלב השני חיפשו חוקרי הטכניון חלבון נשא אלקטרונים אשר יקלוט את האלקטרונים הנפלטים ויעביר אותם לאלקטרודה של תא חשמלי. הם מצאו שחלבון קטן בשם “ציטוכרום C”המופק מלבבות של סוסים הוא המתאים ביותר וממלא היטב את התפקיד.

בהמשך מקווים החוקרים להנדס מכניזם ממשי שיוכל לתרגם את האנרגיה הביוכימית לחשמל ומימן המוכרים לנו מחיי היום-יום. “זה לא יחליף תחנת כוח”, הם אומרים, “אבל זה יכול לספק כמות שימושית של חשמל נקי לחלוטין, במיוחד במקומות עם בעיות תשתית שחשמל לא מגיע אליהם. אנו מקווים להגיע למצב שבו כה עלים בודדים, למשל – עלי טבק, יוכלו לספק חשמל במשך כמה שעות, בדיוק כמו לוח פוטואלקטרי של מטר רבוע אחד”, מדגישים הפרופסורים אדיר ושוסטר.

בתמונה: דגם מולקולרי של התלכיד החלבוני של מערכת האור הפוטוסינטטית, מסלול זרימת האלקטרונים והשינוי שהונדס בעבודה זו.
התלכיד החלבוני מתואר בצבעים של כחול, לבן ואדום, המתארים את מטענם החשמלי של החלבונים. הליפידים (שומנים) המרכיבים את הממברנה בה טבוע התלכיד החלבוני צבועים בירוק ואדום. החלבון המסיס הקטן שבודד מלבבות סוסים ומקבל את האלקטרונים מוצג מעל התלכיד החלבוני של מערכת האור הפוטוסינטטת. זרימת האלקטרונים הטבעית מוצגת בחץ שחור, וזו שהונדסה בעבודה הטכניונית – על ידי חץ צהוב. איור: חוקרי הטכניון.

מקדים את רוב האוניברסיטאות האירופאיות בדירוג האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות הטובות בעולם; עלה בשני מקומות לעומת השנה שעברה

הטכניון דורג במקום ה-38 בין  האוניברסיטאות הטכנולוגיות הטובות בעולם, על פי הדירוג היוקרתי של אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, סין. זו עליה של שני מקומות לעומת השנה שעברה. הטכניון מקדים כמעט את כל האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות באירופה, במדינות בעלות מסורת הנדסית-טכנולוגית רבת שנים כמו גרמניה, צרפת, הולנד ואיטליה.

את כל 15 המקומות הראשונים בדירוג הכללי (הכולל את כל שטחי הפעילות האקדמית), תופסות אוניברסיטאות אמריקניות. במקום הראשון נמצא המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס ((MIT, במקום השני אוניברסיטת סטנפורד ובמקום השלישי אוניברסיטת ברקלי.

דירוג האוניברסיטאות בעולם, המתבצע על ידי אוניברסיטת גיונג טונג בשנחאי, נחשב למקיף ומהימן. האתר שלו באינטרנט רושם 2000 כניסות מידי יום מאז עלה לאוויר בשנת 2003.

בין הקריטריונים המרכזיים הקובעים את הדירוג – מספר הפרסומים המדעיים של האוניברסיטה ואיכותם, ומספר המדענים המובילים בתחום התמחותה של האוניברסיטה. מידי שנה נבדקות כ-2000 אוניברסיטאות, ורק אלף מתוכן מצליחות להיכנס לדירוג. השנה בולטת נוכחותן של האוניברסיטאות היפאניות ואוניברסיטאות סינגפור והונג קונג.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הביע סיפוק רב ממיקומו של הטכניון בין 40 האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות הטובות בעולם. “אנו מתייחסים אך ורק למיקומנו בצמרת האוניברסיטאות ההנדסיות-טכנולוגיות ולא לדירוג הכללי, שהרי אין להשוות אוניברסיטה טכנולוגית-הנדסית לאוניברסיטה המלמדת גם מדעי הרוח והחברה”, הדגיש. “הגענו למעמד הנכבד למרות הקיצוצים החדים בתקציבי הממשלה, לטכניון בפרט ולהשכלה הגבוהה בכלל. זאת, בעיקר הודות לידידי הטכניון ברחבי העולם ובמיוחד בארה”ב. בעזרת תמיכתם הנדיבה הצלחנו בשנים האחרונות לגייס חברי סגל צעירים מוכשרים ומבטיחים, להקים את מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה, לחנוך את מרכז זיסאפל למחקר בננו-אלקטרוניקה, את המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקי ואת המרכז על שם סטיב גרנד למחקרי אנרגיה וכן להקים כפר משתלמים עם 215 דירות מרווחות, ללומדים לתארים מתקדמים ולבני משפחותיהם. אך יש לזכור כי הישג זה משקף בעיקר את הישגי העבר, ואם לא יחול שינוי מיידי במדיניות הממשלה – נידרדר אל מחוץ לרשימת האוניברסיטאות המובילות”.