כיצד משפיעות תכונות המעברים האקולוגיים על השימוש בהם על ידי בעלי חיים שונים? חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה בחנו את הנושא על ידי סקירת נתונים שנאספו ממחקרים ברחבי העולם וניתוחם בשיטת מטה-אנליזה.
הכבישים מהווים מחסום פיזי לתנועת בעלי חיים, וגם מחסום התנהגותי המרתיע אותם וקוטע את יכולת התנועה בשטח הפתוח. יונקים גדולים כגון צבאים, חזירי בר ותנים חשופים בעת חציית הכביש לסכנת דריסה, ואף מסכנים את הנוסעים בכלי הרכב המתנגשים בהם. גם בעלי חיים קטנים ובהם מכרסמים ויונקים קטנים אחרים, עופות, זוחלים ודו-חיים נאלצים לחצות את הכבישים תוך חיפוש מזון או בני זוג לרבייה, ואף הם נדרסים במקרים רבים. לצורך פתרון הבעיות הללו, דרושה בנייתם של מעברים אקולוגיים.
לדברי פרופ’ אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, “מעברים אקולוגיים הם מבנים המאפשרים חצייה של תשתיות תחבורה על ידי בעלי חיים. הם מהווים פתרון חשוב לבעיית הכבישים ולהשפעתם השלילית על אוכלוסיות הבר.” למרות חשיבותם הרבה לשמירת הטבע ועלותם הגבוהה, הידע הקיים בנוגע להשפעת תכונותיהם של מבנים אלו וסביבתם על השימוש בהם על ידי מינים שונים מוגבל מאוד. זאת משום שהמחקרים בתחום זה מוגבלים לבחינת המעברים האקולוגיים הקיימים באזור המחקר בלבד, ולהרכב המינים המקומי.
בכדי להתגבר על מגבלה זו ערכו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה מחקר שכלל סקירה שיטתית של הספרות המדעית והמקצועית בתחום זה מרחבי העולם וניתוח סטטיסטי (מטה-אנליזה) כדי להסיק מסקנות כלליות מתוך תוצאות מחקרים אלו. המחקר הוא חלק מעבודת הדוקטורט של דרור דנבום בהנחייתם של פרופ’ אסף שוורץ מהטכניון וד”ר אבי בר-מסדה מאוניברסיטת חיפה, אורנים. לדברי דנבום, “האתגר בתכנון של מעברים אקולוגיים הוא ריבוי הגורמים שיש לקחת בחשבון – מידות המבנה, החומרים שמהם הוא עשוי, צורתו, גידור וצמחייה בסביבתו, נוכחות של בני אדם ועוד. כדי לתכנן את המעבר האקולוגי ביעילות יש להבין כיצד משפיע כל אחד מגורמים אלו על הפוטנציאל לשימוש במבנה על ידי המינים השונים, ולקחת בחשבון כי כל מין מגיב בצורה שונה לאותם גורמים.”
במסגרת סקירת הספרות זיהו החוקרים כ-270 מאמרים המייצגים את הידע שנצבר בנושא זה בארבעה עשורים של מחקר מדעי. מתוך מאמרים אלו נאספו תוצאות מחקריות עבור כ-80 מינים המייצגים קבוצות שונות – טורפים גדולים וקטנים, אוכלי עשב, יונקים קטנים אחרים, זוחלים ודו-חיים. החוקרים גילו השפעות רבות, בחלקן מפתיעות, של סוג המבנה, תכונותיו וסביבתו על הסיכוי לשימוש בכל קבוצות המינים. המחקר הוביל לכמה מסקנות מרכזיות החשובות לתכנון של מעברים אקולוגיים. נמצא בין השאר כי כשמדובר ביונקים גדולים כמו צבאים, מעברים אקולוגיים המשמרים שטח פתוח העובר מתחת לגשר דרכים גבוה עדיפים על מעברים עיליים העוברים מעל הכביש ועל מעברים תחתיים העוברים בצינור רחב או מנהרה. החוקרים הראו גם כי לגידור של השטח המוביל אל המעבר האקולוגי יש השפעה חיובית ברוב המקרים על השימוש במבנה. מסקנה חשובה נוספת היא כי למבנים המיועדים לשימוש חיות בר בלבד יעילות גדולה הרבה יותר מזו של מבנים המשמשים לצרכים נוספים כגון ניקוז מים או מעבר של כלי רכב חקלאיים, במיוחד לטורפים גדולים כמו זאבים הנרתעים מנוכחות האדם.
ממצא מרכזי הנוגע לתכנון המבנה הוא היתרון הברור של חומרים טבעיים כגון עץ או סלעים על פני בטון ומתכת, במיוחד כשמדובר במעברים לזוחלים ודו-חיים; צורות קשתיות או מעוגלות על פני מעבר ריבועי; וכן כיסוי צמחייה בשטח המוביל למעברים התחתיים, שכן זו מעודדת את השימוש על ידי אוכלי עשב ומינים נוספים. ממצא מפתיע העולה מהמחקר הינו כי מעברים אקולוגיים צרים וארוכים ולא דווקא רחבים וקצרים, עדיפים כאשר מדובר ביונקים קטנים, למשל קיפודים. “ממצאים אלו,” מסכם דנבום, “יספקו לגופי התכנון ושמירת הטבע בישראל ובעולם בסיס מדעי חיוני לתכנון מעברים אקולוגיים יעילים שיאפשרו את המשך קיומם של מינים רבים שבית גידולם נקטע על ידי הכבישים. ההתייחסות למכלול הגורמים האמורים בתהליך התכנון והניהול של מבנים אלו תבטיח את מימוש מטרתם של המעברים האקולוגיים – שמירת הטבע והסביבה.”
לדברי פרופ’ שוורץ, “המחקר הנוכחי הוא חלק מסדרה של מחקרים הנערכים במעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון כדי להבין טוב יותר כיצד אפשר לתכנן שטחים פתוחים שיתפקדו כמסדרונות אקולוגיים יעילים המאפשרים מעבר של מינים בין שמורות הטבע.”
למאמר ב- Science of The Total Environment
