[su_spoiler title=”תשובות לשאלות נפוצות” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

האם הרישום לטכניון ממשיך?

כן. ההרשמה לטכניון לסמסטר א (אוקטובר 2020) תימשך, לכול המסלולים, עד להודעה חדשה.

נרשמתי לטכניון. האם אקבל אישור רישום? דחייה? קבלה?

הודעות קבלה ממשיכות לצאת כרגיל, הודעות דחיה לא יצאו בשלב זה.

נרשמתי לרפואה – הכל ממשיך כרגיל?

כאן מרוכז כל המידע שאנחנו יודעים כרגע על הרישום ותהליך הקבלה לרפואה לשנה זו

מה לגבי הפסיכומטרי?

לאור ביטול פסיכומטרי אפריל וקיומו במועד לא ידוע, הוחלט לאשר את פסיכומטרי יולי כמועד האחרון הקובע לקבלה לכל המסלולים למעט רפואה.
אם יהיה פסיכומטרי לפני כן – כמובן שנתייחס גם אליו.

מה לגבי בחינות הבגרות?

תלמידי י”ב יתקבלו על סמך ציוני הבגרות שיועברו אלינו ע”י משרד החינוך, גם אם לא תתקיימנה בחינות בגרות.
כרגע יש עיכוב בהעברת הציונים מצד משרד החינוך.

ומה לגבי בחינות הסיווג במתמטיקה וכימיה?

בחינות הסיווג במתמטיקה ובכימיה נדחו עד לסיום הסגר.

מתי יתקיים מבחן קבלה לארכיטקטורה?

מבחני המיון בארכיטקטורה נדחה. הודעה תצא למועמדים בהמשך ותפורסם גם באתר רישום וקבלה.

יש לי רקע אקדמי מאוניברסיטה אחרת

מועמדים בעלי רקע אקדמי מוזמנים לשלוח אלינו את גליון הציונים בדוא”ל, עד שבוע לאחר תום הסגר.
מועמדים בעלי רקע אקדמי מת”א או חיפה ימשיכו לשלוח אלינו גיליונות ציונים מהאתר של האונ’ שלהם.
לאור העובדה שמוסדות רבים עובדים חלקית – מועמדים ממוסדות אחרים רשאים לשלוח את הגיליון בדוא”ל.

קבלת חדר במעונות הטכניון

הטכניון מאפשר דיור במעונות לכל הסטודנטים של שנה א’ למעט אלו המתגוררים בחיפה והסביבה. לצורך הבטחת מקום, סטודנטים שהתקבלו לטכניון מתבקשים להגיש בקשה באתר “סטודנט חדש בטכניון” עד 30.6.2020.סטודנטים שיבחנו בבחינה הפסיכומטרית ביוני-יולי (בשל ביטול מועדי אפריל ומאי) יוכלו להגיש בקשה עד 30/8/2020.

הבהרה – סגר פירושו החלטה של משרד הבריאות, אין לנו מושג מתי יסתיים. יש להתעדכן באתר משרד הבריאות.

בסוגיות פרטניות אחרות מומלץ לפנות בדוא”ל ולהתאזר בסבלנות לתשובה.

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מועמדים לרפואה” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

• תנאי הקבלה לרפואה יפורסמו לאחר חג הפסח

 

• אין שינוי בתאריכי הרישום לרפואה, כולל עבור מועמדים עם רקע אקדמי. עליהם להגיש את גיליון הציונים הנוכחי שלהם (למרות שחלק ממועדי הבחינה בוטלו).

 

• אנו מודעים היטב ללחץ ולחששות שלכם עקב ביטול המבחן הפסיכומטרי של מועד אפריל כמו גם ביטול מועדי ב’ של סמסטר חורף למי שמועמד על סמך רקע אקדמי.

 

• ועדת הקבלה של הפקולטה לרפואה בטכניון עוקבת אחרי הוראות משרד הבריאות וההשפעות של הנחיות אלו על השלמת תנאי הקבלה לרפואה לשנה זו.
  הועדה מודעת לחששות וללחץ של המועמדים.

 

• לאחר חג הפסח תתקיים הערכה מחודשת של המצב, בהתאם להגבלות שיהיו אז, והחלטות לגבי תנאי הקבלה יפורסמו בהתאם.

 

• מועמדים שנרשמו לפסיכומטרי אפריל מתבקשים לעקוב אחרי ההנחיות של המרכז הארצי לבחינות והערכה, ולגשת למועד הקרוב שינתן.

 

• ההרשמה לרפואה תמשך עד הודעה חדשה

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מידע על הפקולטות” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

ארכיטקטורה ובינוי ערים

אתר הפקולטה | מצגת

 

 

ביולוגיה

אתר הפקולטה | מידע נוסף | דוא”ל לפניות | סרטונים

 

 

הנדסה אזרחית וסביבתית

אתר הפקולטה | סרטונים | מצגת

 

 

הנדסה ביו-רפואית

אתר הפקולטה | סרטונים | מידע נוסף

 

 

הנדסה כימית

אתר הפקולטה | סרטון

 

 

הנדסת אווירונוטיקה וחלל

אתר הפקולטה | סרטונים | מידע נוסף

 

 

הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

אתר הפקולטה | סרטון | סרטון

 

 

הנדסת חשמל

אתר הפקולטה | סרטון

 

 

הנדסת מכונות

אתר הפקולטה

 

 

הנדסת תעשייה וניהול

אתר הפקולטה | מידע נוסף

 

 

הנדסת נתונים ומידע

אתר המסלול | מידע נוסף

 

 

חינוך למדע וטכנולוגיה

אתר הפקולטה | סרטון | מצגת

 

 

כימיה

אתר הפקולטה | סרטון | מידע נוסף | דוא”ל לפניות

 

 

מדע והנדסה של חומרים

אתר הפקולטה | מידע נוסף | סרטון

 

 

מדעי המחשב

אתר הפקולטה | מידע נוסף

 

 

מתמטיקה

אתר מתעניינים | דוא”ל לפניות | סרטונים | מצגת

 

 

פיסיקה

אתר הפקולטה | מידע נוסף | סרטון

 

 

רפואה

אתר הפקולטה | מידע נוסף מופיע בטאב “מועמדים לרפואה”

 

[/su_spoiler]

[su_spoiler title=”מפגשי אונליין” style=”fancy” icon=”chevron-circle”]

מפגשי ייעוץ אונליין – לתואר ראשון ומפגשים נוספים מופיעים בעמוד הEVENTS בפייסבוק של הטכניון ומתעדכנים באופן שוטף. שווה להיכנס, לבדוק, להתעדכן ולהצטרף

הקליקו כאן

ב-25 במרץ, התקיים מפגש מתעניינים וירטואלי למתעניינים בתואר ראשון בטכניון. במהלך המפגש שוחחו מרצים – חברי סגל וסטודנטים מכל הפקולטות – מביתם, באמצעות תוכנת ZOOM עם מתעניינים בלימודים. צפו במפגשים:

מפגש מתעניינים – חלק 1

מפגש מתעניינים – חלק 2

[/su_spoiler]

asdf

 

asf

ידיעה חדשה ראשונה – פוסט ניסיון 2

ידיעה חדשה ראשונה – פוסט ניסיון 3

ידיעה חדשה ראשונה – פוסט ניסיון 4

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ייל הציגו בכתב העת Nature Nanotechnology מתווה לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לסינון סלקטיבי של מים. הטכנולוגיה צפויה להאיץ, לשפר ולהוזיל תהליכי התפלה וטיפול במים ולקדם פיתוחים ברפואה, בייצור אנרגיה ובתחומים נוספים.

המחברים הראשיים של המאמר הם ד”ר רזי אפשטיין, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ופרופ’ מנחם אלימלך מאוניברסיטת ייל שהנחה אותו בפוסט-דוקטורט.

פיתוחן של טכנולוגיות סינון סלקטיביות הוא קפיצת מדרגה בתהליכי ממברנות – גישה שמיושמת רבות בהתפלה, כלומר בהפרדת מלחים ממים. התפלה ממברנלית, הידועה גם בשם “אוסמוזה הפוכה”, החליפה הודות ליתרונותיה את ההתפלה התרמית המבוססת על אידוי ומצריכה השקעה אנרגטית עצומה.

בעולם ההנדסה והמים, אוסמוזה הפוכה היא טכנולוגיה המשמשת כבר יותר מחמישים שנה להתפלת מים ולשימושים אחרים, וזאת באמצעות ממברנות פולימריות. למרות ההתפתחויות והשיפורים בתחום זה, ממברנות אלה עדיין מוגבלות מאוד בביצועיהן, בין היתר בהקשרים של סינון סלקטיבי.

לדברי ד”ר אפשטיין, “סינון סלקטיבי הוא יעד מבוקש כל כך מכמה סיבות. ראשית, מהסיבה הבריאותית – תהליך התפלה או טיפול סטנדרטי (לא סלקטיבי) מוציא מהמים גם מינרלים שאנחנו רוצים שיישארו, בעיקר בשל ערכם התזונתי. שנית, מההיבט הסביבתי – ככל שהסינון יותר גורף ופחות סלקטיבי, אנחנו זורקים תמלחת מרוכזת יותר ורבה יותר הפוגעת בסביבה. שלישית, מהסיבה הכלכלית – במים יש חומרים יקרי ערך, למשל ליתיום, שאם תוכל להפריד ולשמור אותם – תרוויח. בשורה התחתונה – סלקטיביות היא יעד הגיוני וחשוב, והוא גם רלוונטי לתהליכים שאינם קשורים לטיפול במים – בהפקת אנרגיה, ברפואה ובחישה של חומרים שונים.”

אף שממברנות סלקטיביות מעסיקות קבוצות מחקר רבות בעולם, יעילותן עדיין אינה משביעת רצון. “כאן,” אומר ד”ר אפשטיין, “בא לעזרתנו הטבע, שפיתח באינסוף שנות אבולוציה מנגנוני סלקטיביות יעילים להפליא. אחד התהליכים הללו, למשל, מתרחש בתעלות היונים (ion channels), הנמצאות בקרומיהם של תאים חיים ומשמשות מסנן מולקולרי של יונים.”

דוגמא בולטת ומעוררת השראה לתעלת יונים סלקטיבית היא תעלת האשלגן – מעין “סלקטורית” המאפשרת כניסה ליוני אשלגן בלבד. פעילותה מבוססת בין השאר על העובדה שמולקולות האשלגן, במצבן הרגיל, עטופות במים ולכן הן “שמנות” מכדי להיכנס לתעלה. כדי להיכנס לתעלה הן חייבות להשיל מעליהן את מולקולות המים, והן עושות זאת בתהליך של התייבשות (dehydration). תהליך זה מקל על תעלת היונים לזהות את יוני האשלגן, להבדיל בינן למולקולות דומות כגון סודיום, ולאפשר רק ליוני האשלגן לעבור דרכן באמצעות אתרי קישור (binding sites) ייעודיים.

ייצורן של ממברנות סלקטיביות מלאכותיות נבחן כיום בכמה אפיקים, הן בשיפור של ממברנות סטנדרטיות (פולימריות) והן ביצירה של ממברנות חדשות לגמרי מחומרים חדשים כגון גרפין ושפופרות פחמן. במעבדה החדשה של ד”ר אפשטיין בטכניון נבחנות כל האפשרויות, אבל הוא מעריך שהפתרון היעיל יימצא בשיפור של ממברנות פולימריות ומקווה שהמאמר הנוכחי יעניק דחיפה לפיתוח התחום ולהאצתן של ממברנות סלקטיביות למגוון תחומים.

 

ד”ר רזי אפשטיין, יליד עמק יזרעאל, השלים תואר ראשון ושני באוניברסיטת בן גוריון ותואר שלישי בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון בהנחיית פרופ’ מיכל גרין. הוא הצטרף לסגל הטכניון באוקטובר 2019 אחרי פוסט-דוקטורט בייל, שם החל במחקריו בטכנולוגיות סינון סלקטיביות.

המחקר נתמך על ידי משרד האנרגיה האמריקאי.

למאמר ב- Nature Nanotechnology  לחצו כאן

 

פרופ’ דפנה ויס, חברת סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, מציגה הצלחה ראשונה באבחון מוקדם ומהיר של סרטן ובניבוי התפתחות גרורות על סמך טכנולוגיה מקורית שפיתחה בשנים האחרונות. לדבריה “הטכנולוגיה שפיתחתי תאפשר לצוות הרפואי לבדוק, כבר במהלך הניתוח או מיד אחריו, את הסבירות להימצאות גרורות של הגידול באיברים אחרים. זאת הפעם הראשונה שהטכנולוגיה נבדקת על רקמות שנלקחו מגידולים סרטניים, ואני מקווה שהתוצאות המוצלחות יאיצו את תרגומה לשימושים קליניים.”

 

סרטן הוא שם כולל למשפחה רחבה של מאות מחלות בעלות מכנה משותף אחד – שיבוש מנגנוני הבקרה האחראים על קצב חלוקת התאים. המנגנון הסרטני ממיר את חלוקת התאים התקינה, החיונית לקיומו של האורגניזם, בחלוקה מהירה, פרועה ובלתי נשלטת. מאחר שתאים אלה, בניגוד לתאים בריאים, אינם מתים, הגידול מתפשט במהירות וכך דוחק וחונק רקמות חיוניות.

סכנה גדולה במיוחד היא התפשטות גרורות – גידולים שניוניים באיברים שונים בגוף שמקורם בתאים סרטניים שנדדו מהגידול הראשוני לאיברים אחרים דרך מערכות הדם והלימפה. בשל הקושי לנבא את היווצרותן ולאתר אותן בשלב מוקדם ולטפל בהן ביעילות, גרורות הן הסיבה העיקרית לתמותה מסרטן. לכן ברורה המוטיבציה בפיתוחם של כלי אבחון שיאתרו גרורות בשלב מוקדם ויתרה מזו, ינבאו מראש את היווצרותן.

זה הרקע לפריצת הדרך הדרמטית שמציגות פרופ’ דפנה ויס וקבוצת המחקר שלה בכתב העת Annals of Biomedical Engineering. הטכנולוגיה המקורית שפיתחה פרופ’ ויס בעשור האחרון כבר נבחנה בעבר על תאים במעבדה, אולם זו הפעם הראשונה שהיא נבדקת על רקמות שנלקחו מגידולים סרטניים שהוסרו ממתנדבים עם חשד לסרטן. המחקר נערך בשיתוף רופאים מהמרכז הרפואי רמב”ם והתמקד ברקמות של סרטן הלבלב – אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

החוקרים השוו את הניבוי שסיפקה טכנולוגיה זו במעבדה להתפתחות הקלינית בפועל, כלומר לבדיקה ההיסטופתולוגית של דגימות מהחולה בטווח הזמן הקרוב וכן להתקדמות המחלה כפי שנצפתה בפועל אצל החולה בטווח הרחוק. הממצאים: הטכנולוגיה שפותחה בטכניון מספקת מידע אמין ומהימן באשר לשאלה אם יתפתחו גרורות או אם חלילה כבר התפתחו. מדובר בבדיקה מהירה מאוד יחסית לבדיקות קיימות – כשלוש שעות במעבדה כבר כיום. אחד מיתרונותיה הוא שיעילותה אינה תלויה במידע גנטי ומולקולרי מוקדם על הגידול.

הטכנולוגיה שפיתחה פרופ’ ויס מבוססת על מדידות מכניות (מכנוביולוגיות) של התנהגות תא מדגימת רקמה על פלטפורמה ייעודית, המכילה משטחי ג’ל המדמים בקשיחותם רקמות בגוף. פלטפורמה זו מאפשרת לבחון את תכונותיהן השונות של התאים – צורתם, הסידור הפנימי בתוכם והכוחות שהם מפעילים על הג’ל כחלק מהליך החודרנות. פרופ’ ויס גילתה כי תאים עם פוטנציאל גרורתי גבוה הם חזקים יותר ולכן מצליחים להפעיל לחץ על הג’ל ולחדור לתוכו; כך, ככל שיותר תאים מהדגימה חודרים פנימה, גדלה ההסתברות שיווצרו גרורות.

על סמך הפוטנציאל הגרורתי של תאים בדגימה של רקמת הגידול, הנמדד בשיטה זו, יוכל הצוות המטפל להתאים למטופל טיפול אפקטיבי במיוחד, וזאת בהתאם לתפיסה של רפואה מותאמת אישית. בדיקה זאת יכולה להיערך כמובן במקביל לבדיקות הסטנדרטיות המקובלות.

במחקר הנוכחי הודגמה הצלחת הטכנולוגיה בסרטן שד ובסרטן לבלב, ובימים אלה נבחנת הטכנולוגיה בסוגי סרטן נוספים. קבוצת המחקר גם מפתחת שיטות של למידת מכונה שיחוללו שיפור דרמטי ברמת הדיוק של הניבויים ובעתיד הקרוב, מעריכה פרופ’ ויס, הטכנולוגיה תאפשר לנבא היכן יתפתחו גרורות, אם יתפתחו.

בשנת 2015 קיבלה הטכנולוגיה של פרופ’ ויס אישור ועדת אתיקה רפואית לביצוע מחקרים בדגימות מחולי סרטן באמצעות הטכנולוגיה שפיתחה. המחקר הנוכחי הוא אבן דרך חשובה במסע המחקרי החשוב של פרופ’ ויס. במימון המחקר השתתפו קרן אליאס למחקר רפואי, קרן פולק למחקר יישומי וכן קרן בר-למסדורף וקרן ג’רלד מן.

 

למאמר ב-Annals of Biomedical Engineering לחצו כאן

במגזין שלפניכם תוכלו לקרוא בהרחבה על הישגיהם של חוקרי הטכניון במאבק בקורונה וכמובן על מחקרים אחרים במגוון נושאים ובהם אנרגיה ומים, הנדסת חשמל, רפואת לב ודרכי הנשימה, חקר המוח  ופיתוח מציל חיים בתחום התעופה.

עוד בגיליון: הכנר המחונן פיראס משעור התלבט בין האומנות למדע – ובחר במדע; יום היזמות הכלל טכניוני הראשון משך אלפי משתתפים; וליאור ארבל הקדיש את הדוקטורט שלו לבניית כלי מוזיקלי שבו הכוסות מנגנות לצלילי הגיטרה.

https://www.dmag.co.il/pub/technion/tmag.html

 

מחקר שנערך בטכניון ובבית החולים לילדים בסינסינטי (אוהיו, ארצות הברית) מצביע על הקשר בין נזק לסיבים המוליכים אותות חשמליים במוח להפרעות קוגניטיביות מסוימות. המחקר שהתפרסם ב-PNAS, רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים, מציג הצלחה ראשונית בבלימת הנזק הקוגניטיבי באמצעות עיכוב התהליך הפוגע בהולכת האותות במוח.

את המחקר הובילו פרופ’ איתמר קאהן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ופרופ’ ננסי רטנר מבית החולים לילדים בסינסינטי (CCHMC) והשתתפו בו הדוקטורנט ג’אד עאסלה, הלומד במסלול MD/PhD בטכניון, וד”ר בן שופטי, בעבר דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ קאהן וכיום נוירוכירורג במרכז הרפואי תל אביב.

המחקר הנוכחי התמקד בהפרעה ההתפתחותית הגנטית NF1 (נוירופיברומטוזיס מסוג 1). מחלה זו, הנובעת מפגיעה בגן Nf1, עלולה להוביל להיווצרות גידולים במערכת העצבים, לתסמיני אוטיזם, להפרעות קשב וריכוז קשות ולעיכוב בהתפתחות כישורים מוטוריים. הפגיעה מתרחשת בעיקרה בחומר הלבן במוח – אזור העשוי מסיבים המקשרים בין תאי עצב. סיבים אלו עטופים בחומר מבודד הנקרא מיאלין החיוני להולכת אותות תקינה. סיבי החומר הלבן מקשרים בין אזורים שונים במוח, ותפקודו תלוי בפעילותם התקינה.

החוקרים התמקדו באוליגודנטרוציטים – התאים המייצרים את המיאלין – ובדקו את הקשר בין פגמים בארגון המיאלין להפרעות נוירולוגיות. הם הראו כי תקלות בייצור המיאלין מובילות לפגיעה בסיבים המחברים אזורי מוח שונים וכך גורמות לפגיעה ביכולת תנועה עדינה ובתפקודים נוספים. בניסויים שנערכו בעכברים מהונדסים גנטית מיפו החוקרים את הקשר בין הפגיעה המוחית האנטומית (שנחקרה באמצעות סריקות מבניות ב-MRI) לבין הקישוריות התפקודית (שנבדקה באמצעות MRI תפקודי, fMRI). בעזרת שיטות הדמייה ייחודיות אלה, מהמתקדמות בעולם, הדגימו החוקרים מקור מבני ותפקודי לפגיעה התנהגותית הנגרמת כתוצאה מהמחלה.

פרופ’ רטנר הדגימה במחקרים קודמים כי באמצעות תרופות קיימות, הבולמות את ייצור החנקן החמצני (nitric oxide) ברקמת המוח, אפשר למנוע נזקים בחומר הלבן וכך “להציל” את הקישוריות התפקודית. בהמשך לכך מגלה המחקר הנוכחי כי טיפול דומה אכן יעיל בצמצום הנזקים שגורמת מחלת NF1 למיאלין. יתר על כן, נראה שבדיקות מבניות ותפקודיות באמצעות MRI יאפשרו להעריך את יעילותו של הטיפול במטופלים ספציפיים.

לסיכום, המחקר מדגיש את חלקו של חומר לבן פגום בהפרעות מוחיות ומציע טיפול נקודתי, מותאם אישית, להפרעות הקשורות ביצירת מיאלין. כעת משתתפים פרופ’ קאהן ופרופ’ רטנר במחקר קליני שבו הם בודקים את בטיחותו של הטיפול שהודגם במחקר הנוכחי ואת יעילותו בשיפור היכולות הקוגניטיביות בילדים הסובלים ממחלת NF1. לדבריהם, המחקר מדגיש את חשיבותם של מודלים מותאמים-אישית בהבנה של תפקודי מוח.

המחקר נערך בסיוע רשות המחקר בטכניון ובתמיכת הקרן הלאומית למדע (ISF), קרן אדליס ומכוני הבריאות האמריקאים (NIH).

 

למאמר בכתב העת  PNAS לחצו כאן

את הפיתוח הובילו ד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וג’רמי לוי, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. “ארגז הכלים” שפיתחו השניים מתבסס על סטנדרטיזציה של בדיקות אוקסימטריה – ריווי חמצן בדם. מדובר בבדיקות שגרתיות חשובות, שכן ירידה ברמת החמצן בדם עלולה להוביל לפגיעה תפקודית מסוגים שונים לרבות תקלות בתפקוד הלב, ובמקרים חריגים לנמק ולמוות. בנוסף, היא עשויה להעיד על מחלות נשימתיות שונות ובהן קורונה.

כיום אפשר לבצע אוקסימטריה בבית באמצעות מכשירים ביתיים זולים וקטנים, שהתפתחו במידה רבה במסגרת רפואת השינה והניסיון לזהות דום נשימה בשינה. עם זאת, בשל היעדר סטנדרטיזציה של המכשירים האלה בשוק, קשה מאוד לנתח את נתוניהם באופן אוטומטי כפי שעושים כיום, למשל, במעקב אחר מחלות לב.

כאן נכנס לתמונה ארגז הכלים שפיתחו חוקרי הטכניון. מדובר בטכנולוגיה של ניטור מתמשך, והיא מספקת התרעות על מצבים חריגים ובעיקר על דום נשימה בשינה, זאת על סמך 44 סמנים ביולוגיים המעידים על ריווי החמצן בדם. החוקרים, שהתבססו על נתונים מכ-26.5 אלף שעות בדיקה של נבדקים רבים, הראו כי שילוב סמנים מרובים עדיף משמעותית על כל סמן בנפרד.

הטכנולוגיה האמורה תסייע באיתור חולי קורונה לא מאומתים, במעקב אחרי חולי קורונה סימפטומטיים במצב מתון וחולים אסימפטומטיים, וכן באיתור מצבים מסוכנים של דלקת ריאות בקרב חולי קורונה מאושפזים – סיבוך נפוץ בקרב חולים אלה. אף שהחוקרים התמקדו בריווי חמצן בדם, הקונספט החדש יכול לשמש למדידה של סמנים אחרים וכך לסייע באיתור מצבים בריאותיים שונים ומגוונים.

למאמר בכתב העת Digital Medicine לחצו כאן

חוקרים מהטכניון פרסמו בכתב העת Clean Water מקבוצת Nature טכנולוגיה גמישה וסלקטיבית לטיהור מים לצורכי חקלאות. את המחקר, שנערך בתמיכת תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון, הובילו פרופ’ צ’רלס דיזנדרוק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ מתי סאס מהפקולטה להנדסת מכונות והדוקטורנט אריק גאיס והשתתפו בו הדוקטורנט עמית שוכרון והסטודנט לתואר שני ינקה צ׳ן.

טיהור מים לצורכי חקלאות הוא אתגר טכנולוגי מורכב שחשיבותו רבה במיוחד בישראל, שבה רוב מי השופכין מושבים לצורכי חקלאות ורוב הגידולים החקלאיים בנגב מבוססים על מים כאלה. חוקרי הטכניון מסבירים כי למרות היתרונות שבטיהור ממברנלי של מים – ניקוי באמצעות סינון – שיטה זו אינה מאפשרת סילוק סלקטיבי של חומרים מזיקים כגון נתרן מבלי לסלק חומרים החיוניים לגידול החקלאי. נתרן בכמויות גדולות הוא אחד האויבים של הגידול החקלאי, של איכות הקרקע ומי התהום ושל בריאות האדם. המלחת הקרקע בנתרן גורמת לשורה של נזקים חקלאיים ובהם פגיעה בעלים, היווצרות קרחות בשדה, ובמקרים חמורים הרס הקרקע והשבתתה כקרקע חקלאית.

שני מדדים חשובים בהערכת פוטנציאל הנזק של הנתרן במים הם המוליכות החשמלית של המים וה-SAR – ריכוז הנתרן במים ביחס לריכוזי סידן ומגנזיום. לצמחים שונים יש עמידות שונה ל-SAR, אולם ככלל, ככל שערכו של משתנה זה גבוה יותר, הנזק הפוטנציאלי גבוה יותר. לכן פעלו החוקרים להפחתתם של SAR ושל מוליכות המים, ולשם כך הם פיתחו טכנולוגיה סלקטיבית המסלקת – בניגוד לטיפול באמצעות ממברנות – בעיקר נתרן.

גדולתה של הטכנולוגיה החדשה טמונה כאמור בסלקטיביות שלה – היא אינה מוציאה מן המים מינרלים חיוניים כגון סידן ומגנזיום. מינרלים אלה חשובים לא רק לגידול החקלאי אלא גם לבריאות האדם, ולכן נהוג להוסיפם למים מותפלים.  הטכנולוגיה החדשה מבוססת על CDI ובעברית “קבל יינון”. הקונספט הבסיסי הוא אלקטרודה סלקטיבית ליונים – אלקטרודה שתספח רק את המינרלים הלא רצויים. המים זורמים במערכת בין שתי אלקטרודות תחת זרם חשמלי המושך את היונים שבמים, ועמם את המינרלים, לתוך האלקטרודות, שם הם מוחזקים בתוך חללים ננומטריים (nanopores). זוהי הדגמה ראשונה של תאי CDI המפגינים יכולת לטיהור מבוקר, מדויק ומתמשך של מים מנתרן, וזאת תוך צריכת חשמל נמוכה יחסית (0.38 קוט”ש לקוב מים).

אף שהניסוי במערכת נערך על נתרן וסידן – סילוק הנתרן מהמים והשארת הסידן בתוכם – מדובר בטכנולוגיה גמישה שאפשר להתאימה למינרלים אחרים, בהם מינרלים “טובים” כגון מגנזיום ומינרלים “רעים” כגון עופרת, קדמיום, ארסן ובורון. להערכת החוקרים אפשר יהיה להתאימה גם לצרכים לא חקלאיים, למשל לטיהור מים לטובת שתייה ולהפקת חומרים יקרי ערך (כגון ליתיום לשימוש בסוללות ליתיום יון) מהמים. אף שהמחקר נערך במערכת מוקטנת, הם סבורים שאיכויות הסינון יישמרו גם במערכות מסחריות שייבנו על פי אותו מודל.

למאמר ב- Clean Water מקבוצת Nature לחצו כאן