האם ידע מדעי הוא כוח בחיי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים?

האם ידע מדעי הוא כוח בחיי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים?

 

האם ידע מדעי שימושי בחייהם של מי שאינם מדענים? לכאורה התשובה ברורה – ודאי שידע הוא כוח. אלא שבפועל יש מעט מאוד ראיות לכך שאנשים שאינם מדענים משתמשים במדע שלמדו בבית הספר כדי לקבל החלטות בחייהם האישיים. סופי שאולי, המסיימת בימים אלו דוקטורט בתחום תקשורת המדע בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, שאלה את עצמה את אותה שאלה בנוגע להורים לילדים לקויי שמיעה. כאם לילדה לקויית שמיעה בעצמה, היא זכרה היטב כיצד מיד עם קבלת ההודעה על החירשות של בתה התינוקת היה עליה ללמוד כמות אדירה של ידע מדעי, אודיולוגי, טכנולוגי ורפואי כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור ביתה. “אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה הציגו לי את תוצאות בדיקת השמיעה של בתי”, היא משחזרת. “מעבר לקושי להתמודד עם הידיעה שבתי נולדה חרשת, נאלצתי להתמודד גם עם הקושי של למידת עולם שלם של מושגים חדשים וזרים לי לחלוטין: אודיוגרמה, טימפונומטריה, שתל קוכליארי, דציבלים, הרצים ועוד ועוד. תוך זמן קצר הבנתי שאני לא היחידה שנבוכה מול כל הידע המדעי החדש הזה… רובם המכריע של ההורים לילדים לקויי שמיעה – מעל 90% – הם שומעים, ולכן לרוב חסרי ידע מוקדם בתחום השמיעה ושיקומה.”

אחת עשרה שנים אחרי אותה בדיקה דרמטית, בשבוע שעבר, התפרסם בכתב העת הבינלאומי Public Understanding of Science המחקר שערכה שאולי יחד עם פרופ’-חבר אילת ברעם-צברי. במחקר זה הן  שאלו האם במסע הארוך להשתלבותו של ילד כבד שמיעה בחברה השומעת הידע המדעי של הוריו עשוי להועיל.

תוצאות המחקר שכלל מעל מאה שאלונים ועשרות ראיונות עם הורים ועם מומחים מצביע על כך שידע מדעי עשוי בהחלט לעזור להורים בדו שיח עם הצוות הרפואי והחינוכי המטפל בילד. הידע המדעי גם משמש כלי בידי ההורים כאשר הם מנסים לפעול למען מיצוי זכויותיהם של ילדיהם. למשל, הורים שדואגים להסביר לצוות החינוכי כיצד כדאי ורצוי לפנות וללמד את ילדם לקוי השמיעה, נעזרים בהבנתם את המאפיינים הספציפיים של לקות השמיעה של ילדם על מנת לחדד את הסבריהם ולשכנע את הצוות החינוכי. החוקרות מקוות כי תוצאות המחקר יעזרו להרחיב את ההדרכה להורים אחרי גילוי לקות השמיעה. הורים בעלי הבנה טובה יותר של מאפייני לקות השמיעה של ילדם יוכלו לנהל שיח פורה יותר עם הגורמים המטפלים ולהוביל להשתלבות מהירה ופשוטה יותר של ילדים כבדי שמיעה בחברת השומעים.

 

 

פרסי הצטיינות לחוקרי הטכניון

10 חוקרים מהטכניון זכו בשנים האחרונות במענקי ERC היוקרתיים מטעם האיחוד האירופי. לחלקם זו הזכייה השנייה במענקים אלה

במסגרת אירועי הקורטוריון – חבר הנאמנים של טכניון – התקיים בטכניון טקס הענקת פרסים לחוקרים מצטיינים. מדובר בפרסים שונים הנתרמים על ידי ידידי הטכניון ובמענקי ERC היוקרתיים שמעניק האיחוד האירופי במסגרת תוכנית המחקר HORIZON 2020.

בשנים 2018-2016 זכו במענק ERC חברי סגל ממגוון פקולטות. עבור כמה מהם זו כבר זכייה שנייה במענק: פרופ’-מחקר מוטי שגב מהפקולטה לפיזיקה, פרופ’ אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח יובל שקד מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ יובל ישי מהפקולטה למדעי המחשב. המענק היוקרתי, הניתן על חדשנות פורצת דרך במחקר, הוענק השנה גם לחוקרים הבאים: פרופ”מ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, פרופ”ח אורי שפירא מהפקולטה למתמטיקה, פרופ”ח קרן צנזור-הלל מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ופרופ’ משה טננהולץ מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.

בטקס הוענקו כאמור גם פרסים מטעם ידידי הטכניון:

פרס עוזי ומיכל הלוי על פתרונות בשטחים של ננו-טכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת הוענק לד”ר בני צ’וקורל מהפקולטה להנדסה אווירונוטיקה וחלל, ובמענקי מחקר זכו ד”ר ודים אינדלמן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ופרופ”ח אלחנדרו סוסניק מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות מוענק פעם בשנה על המצאות או פרסומים בעלי פוטנציאל למימוש עסקי. הזוכים השנה הם פרופ”ח מורן ברקוביץ, נדיה אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ”ח אהרן בלנק ואיתי כץ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ”ח ספי גבלי וד”ר איתמר בנישו מהפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ גדעון גרדר, פרופ”ח אבנר רוטשילד, ד”ר חן דותן, ד”ר גנדי שטר ואביגיל לנדמן מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון ומהפקולטה למדע והנדסה של חומרים, פרופ”ח כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ”מ יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

דרך חדשה ואפקטיבית ליצירת חלבונים מורכבים

 


חוקרים בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון פיתחו שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים. התגלית צפויה להשפיע על המחקר המדעי והרפואי

כתב העת Nature Communications מדווח על שיטות חדשות לסינתזה (יצירה) של חלבונים, שפותחו בטכניון. את המחקר הוביל פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך והשתתפו בו מוחמד ג’בארה, שי לפס, ד”ר גיא קמינצקי וגיא מן מצוות המחקר שלו ועמיתתו פרופ’ סינתיה וולברגר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס.

חלבונים הם רכיבים חיוניים בתא החי, שמהם נבנים אברונים בתא, שרירים ועוד. יצירה מלאכותית של חלבונים היא אמצעי לקידומם של מחקרים ביוכימיים, מבנים ותפקודיים ולפיתוחן של תרופות חדשות. לכן, הצלחתה של קבוצת המחקר מהטכניון ומג’והנס הופקינס עשויה להשפיע באופן דרמטי על כיוונים אלה.

הקבוצה הבינלאומית הצליחה ליצור אשכולות חלבונים מורכבים באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים. זוהי הרחבה של ארגז הכלים הכימי לסינתזה של חלבונים ופתיחה של ערוץ חדש לפיתוח כימיה של מולקולות קטנות על בסיס קומפליקסים אורגנו-מתכתיים. השיטה הודגמה בסינתזה של חלבון מאחסן נחושת (CSP1) ובריאקציה  של חלבוני אוביקוויטין ליצירת קומפלקס חזק (קובלנטי) של אנזים-נוקלאוזום.

פרופ’ בריק השלים בטכניון תואר שני ושלישי. לאחר קריירה מרשימה באוניברסיטת בן גוריון הוא הצטרף לסגל הטכניון ביוזמת חתן פרס נובל פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר. פרופ’ בריק זכה בפרסים רבים ובהם פרס הומבולדט (גרמניה), פרס היראטה (יפן), פרס טטרהדרון לחוקרים צעירים, פרס אלי הורוביץ (ישראל) ופרס האגודה הישראלית לכימיה למדענים צעירים מבטיחים. לאחרונה הוא נבחר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית.

המחקר הנוכחי נתמך על ידי הקרן האמריקאית הישראלית הדו-לאומית (BSF).

למאמרים ב- Nature Communications : לחצו כאן

 

Contact Us

[su_row]
[su_column size=”1/3″]

Zohar Nathanson

E: zoharn@technion.ac.il

T: 04-829-5615

 

[/su_column]
[su_column size=”1/3″]

Donor recognition,
Ceremonies
and Events


 

Ceremonies, project
inaugurations & plaques

Yael Agmon

E: yaela@technion.ac.il

T: 04-829-3481

 

——————

 

Academic ceremonies
& special events

Dalit Yaron

E: dality@technion.ac.il

T: 04-829-2863

 

[/su_column]
[su_column size=”1/3″]

Visitors Center

 

Head of the center

Naomi Bitansky

E: naomib@technion.ac.il

T: 04-829-3775

——————

 

Visits Coordinator

Michal Gal

E: michalgal@Technion.ac.il

T: 04-829-4985

 

——————

Visits Coordinator

Alon Maya

E: alon.maya@technion.ac.il

T: 077-8873127

 

——————

Visits Coordinator

Dia Mellamed

E: diam@technion.ac.il

T: 077-8871562

——————

Front Desk and Visits Coordinator

Cecile Marek

E: cecile@technion.ac.il

T: 04-829-3775

——————

 

Front Desk

Shaymaa Darawshy

E: VisitorsCenter@technion.ac.il

T: 04-829-3775

 

————————————————————

 

 

 

 

 

 

——————
[/su_column][su_column size=”1/3″]

——————

——————

 

——————

 

——————

 

——————

——————

[/su_column]

לחובבי ההיסטוריה בפיד:

היום לפני 94 שנה, בט”ו בשבט תרפ”ה, נערך טקס הפתיחה הרשמי של “התכניון העברי”.

את הטקס פתח המהנדס הציוני מנחם אוסישקין, שאמר: “עלי הטילו את התפקיד הנעים להתחיל בטקס הפתיחה של המוסד התרבותי, שאנו שואפים לו יותר מחמש עשרה שנה. היום – בט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות והתחדשות הטבע – אנו מוסרים לעם היושב בארץ ישראל את המוסד הראשון, שתפקידו להכניס את הידיעות של המדע השימושי בכל מקצועות העבודה.”

אוסישקין הדגיש את הקשר החיוני בין מדע בסיסי למחקר יישומי באומרו: “המדע הטהור לא יכה שורשים, אם באותו הזמן לא יתפתחו הידיעות השימושיות, הנחוצות לחיים אקונומיים בריאים הדרושים לכל עם ועם. אני מאחל לכם, שהמוסד הזה יתפוס מקום חשוב בחיי המזרח הקרוב ושיוכל להתחרות באיכותו וכמותו עם מוסדות כאלה באירופה ובאמריקה. התכניון החיפאי נפתח!”

 

 

תודה לאיתי קרן – ארכיון הטכניון ההיסטורי ע”ש נסיהו

 

בתמונות : נטיעות בבניין הטכניון הישן ונאומו המקורי של מנחם אוסישקין

הטכניון יעניק בשבוע הבא תוארי דוקטור לשם כבוד

ביום ב’, 17 ביוני, יעניק הטכניון תוארי דוקטור לשם כבוד לשנת 2019, במסגרת אירועי הקורטוריון, מושב חבר הנאמנים השנתי של הטכניון, שיתקיימו בשבוע הבא. הטקס יתקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון לורנס ג’קייר, חברי הנהלת הטכניון ודיקני הפקולטות.

ואלה מקבלי התואר דוקטור לשם כבוד לשנת 2019:

קרול אפשטיין

גב’ אפשטיין השלימה תואר ראשון באוניברסיטת קורנל וכיהנה כנשיאת מועדון קורנל בוושינגטון. היא שגרירה של רצון טוב עבור קורנל טק ומכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס, דור שני לתמיכה באגודת ידידי הטכניון בארה”ב ולמנהיגות ברמה המקומית והארצית.

 

פרופ’ סטפן מלאך

פרופ’ מלאך הוא מדען בעל שם עולמי בעיבוד אותות ובעיבוד תמונה. הוא תרם תרומות מכריעות לפיתוחה של תאוריית wavelet וחולל מהפכה בעיבוד אותות. המחקר שלו עוסק גם באנליזה הרמונית ובבינה מלאכותית. מחקריו צוטטו יותר מ 100-אלף פעמים.

 

פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל

פרופ’ פורשל הוא חוקר בעל שם עולמי בננופבריקציה, בפיזיקה של מבנים ננומטריים מוליכים-למחצה ובלייזרים מוליכים-למחצה .הקריירה האקדמית שלו משתרעת על פני 30 שנה ופעילותו המחקרית עמדה מאז ומתמיד בחזית המחקר העולמי.

 

ד”ר סטיוארט א’ פלדמן
ד”ר פלדמן תרם רבות לעולמות התוכנה ושפות התכנות והטביע חותם במחקר התעשייתי. כמדען ראשי ב- Schmidt Futures- ארגון שהקים מנכ”ל גוגל לשעבר אריק שמידט – הוא אחראי לתוכניות הידע המדעי בארגון.

 

נינה אבידר ווינר

גב’ ווינר היא מייסדת, נשיאה ויו”ר לשעבר של  ISEF– הקרן הבינלאומית לחינוך, הפועלת לקידומם של צעירים ישראלים מבריקים מרקע מוחלש. באמצעות ISEF סייעה גב’ ווינר בטיפוח דור חדש של מנהיגים המטביעים את חותמם על החברה הישראלית.

 

סמי סגול

מר סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה  משפחתית שייסד אביו ב1948-, לתאגיד עולמי המגלגל מיליארד דולר בשנה. מר סגול, בוגר הטכניון, תומך בנדיבות במרכזים לחקר המוח ובתוכניות חינוכיות שונות.

 

משה ספדיה

מר ספדיה, יליד חיפה, הוא אדריכל, מתכנן ערים, מחנך, תאורטיקן ומחבר בעל שם עולמי. ב 50-שנות עבודתו מחויב ספדיה לאדריכלות המבטאת רכיבים גאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים המגדירים מקום ומגיבים לצורכיהם של האנשים ולשאיפותיהם.

 

בשם מקבלי התארים ידבר פרופ’ סטפן מלאך.

 

הטכניון מעניק את התואר “דוקטור לשם כבוד” משנת 1949 ובעבר זכו בו אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, דוד בן גוריון, אלי ויזל, יצחק רבין, שמעון פרס, מייקל בלומברג, יוסי ורדי, גיל שוויד, זובין מהטה, משה ארנס ורבים אחרים.

 

הטקס יתקיים באולם צ’רצ’יל בטכניון בשעה 20:30.

 

 

 

 

 

 

[su_image_carousel source=”media: 37919,37918″ slides_style=”minimal” crop=”16:9″ align=”center” captions=”yes” autoplay=”3″]

 

בהשראת המוח

 

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג’אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

 

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג’אז (Tower Jazz) פיתחו טכנולוגיה מהפכנית ההופכת את רכיבי זיכרון הפלאש המסחריים של טאואר ג’אז לממריסטורים – התקנים המכילים זיכרון וכוח חישוב. הטכנולוגיה, שפותחה בהשראת פעולת המוח האנושי, מאיצה באופן משמעותי את פעולתם של אלגוריתמים של בינה מלאכותית (AI).

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ’ יעקב רויזין וד”ר יבגני פיחאי מחברת טאואר ג’אז ופרופ’-משנה ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

 

כבר מתחילת דרכם גברו המחשבים על האדם בפתרון בעיות חשבוניות, אולם בזיהוי תמונות, בסיווג מאפיינים בתוך התמונה ובקבלת החלטות פיגר המחשב אחר האדם במשך עשרות שנים. את הפער הזה מדביקה בשנים האחרונות הבינה המלאכותית, המצליחה לבצע פעולות מורכבות על סמך אימון המבוסס על דוגמאות. בעשורים האחרונים הוקדשו משאבים עצומים בפיתוחה של בינה מלאכותית ברמת התוכנה, השקעה שהובילה לקפיצת מדרגה באפקטיביות של הבינה המלאכותית בתחומים רבים ומגוונים ובהם רפואה, תחבורה חכמה, רובוטיקה וחקלאות.

הדלק המניע את עולם הבינה המלאכותית הוא נתונים, וליתר דיוק נתונים בכמות עצומה (big data). זו הסיבה שהפריצה הגדולה בבינה מלאכותית “המתינה” לשיפור הדרמטי בכוח המיחשוב. אולם ההתפתחות המהירה בביצועי התוכנה הותירה מאחור את החומרה, ופיתוחה של חומרה המתאימה לדרישות של תוכנות בינה מלאכותית התעכב במשך שנים רבות. חומרה כזו נדרשת לעבוד היטב במונחים של  מהירות, הספק נמוך, דיוק, שטח ומחיר. כל אלה קשים מאוד להשגה במודל החומרה המסורתי – מודל של חישוב דיגיטלי (ספרתי).

המודל הדיגיטלי מגביל את ביצועי החומרה בשני הקשרים עיקריים: 1. חומרות כאלה מתקשות לבצע פעולות רבות במקביל , שכן הן נועדו לבצע מספר קטן יחסית של פעולות; 2. הן יכולות להפגין דיוק רב רק בתמורה לצריכת משאבים גדולים מאוד במונחי אנרגיה וזמן. לכן, אומרים החוקרים, נדרשת חומרה חדשנית שתתאים לעידן הבינה המלאכותית.

“אחד האתגרים הגדולים שמציבה הבינה המלאכותית בפני מהנדסי חומרה,” מסביר פרופ’ קוטינסקי, “הוא המימוש של אלגוריתמים מורכבים הדורשים (א) אחסון של מידע רב בזיכרון המחשב; (ב) שליפה מהירה מהזיכרון; (ג) ביצוע חישובים רבים במקביל; ו(ד) דיוק גבוה.  החומרה הדיגיטלית הסטנדרטית (מעבדים) לא מתאימה לכך מהסיבות שצוינו לעיל.”

זה הרקע לטכנולוגיה החדשה המוצגת במאמר ב-Nature Electronics. לדברי פרופ’ קוטינסקי, “הטכנולוגיה שלנו הופכת את החומרה, שהיא דיגיטלית במהותה, לתשתית נוירומורפית – תשתית מעין-אנלוגית הדומה למוח. כפי שהמוח מבצע מיליוני פעולות במקביל, גם החומרה שלנו מבצעת פעולות רבות במקביל וכך מאיצה את כל הפעולות הקשורות בה.”

“החישוב הנוירומורפי,” אומר הדוקטורנט לואי דאניאל, “מעניין אותי ברמה האישית הן כסטודנט להנדסת מחשבים והן כמי שאיבד את אביו כתוצאה ממחלה נוירולוגית נדירה. המוח תמיד היווה מקור השראה למערכות מחשוב, והאתגר שלי הוא להבין את המנגנון החישובי של פעולת המוח על ידי ארגז כלים הנדסי. במחקר הנוכחי הראינו שבב חשמלי המבוסס על טכנולוגיה סטנדרטית מסחרית ומפגין שתי יכולות קריטיות: זיכרון אסוציאטיבי, העובד בדומה למוח על סמך תכונות ולא לפי חיפוש באינדקס; ויכולת למידה.”

הזיכרון האסוציאטיבי, המוכר לנו מפעולת החשיבה האנושית, פירושו שכאשר אנחנו רואים עיניים, לדוגמה, איננו מחפשים התאמה של העין לסעיף כלשהו באינדקס של פריטים, אלא מזהים את העין באופן אסוציאטיבי. זהו מנגנון מהיר, אפקטיבי וחסכוני באנרגיה. וכמו במוח, יכולת הלמידה של המערכת משתפרת מתוך שינוי ועדכון של הקשרים בין הסינפסות ותאי העצב.

 

לדברי פרופ’ רויזין מטאואר ג’אז, “הטכנולוגיה החדשה פשוטה להטמעה והופכת את הטרנזיסטור של טאואר ג’אז, שתוכנן במקור לאחסון מידע בלבד, לממריסטור – יחידה המכילה לא רק זיכרון אלא גם יכולת חישוב. מאחר שהממריסטור יושב על הטרנזיסטורים הקיימים של  טאואר ג’אז, הוא מתממשק באופן מיידי עם כל ההתקנים שאיתם עובדים טרנזיסטורים אלה. הטכנולוגיה החדשה נבחנה בתנאי אמת והראתה כי אכן היא ניתנת להטמעה בבנייה של רשתות עצביות בחומרה ובכך משפרת משמעותית את ביצועיהן של מערכות בינה מלאכותית מסחריות. בדומה למוח, המערכת המשופרת מצטיינת בשמירת מידע לטווח ארוך ובצריכת אנרגיה נמוכה מאוד.”

לדברי פרופ’-משנה ראמז דניאל, בעבר מהנדס חשמל בטאואר ג’אז וכיום חבר סגל בפקולטה להנדסת ביו-רפואית בטכניון, “כוח החישוב של ההתקן המשופר נובע מיכולתו לתפקד בתחום התת-הולכה, ובמילים פשוטות – באופן דומה למנגנונים ביולוגיים טבעיים. כתוצאה מכך אנחנו משיגים יעילות גבוהה בהספק נמוך, כמו המנגנונים שהתפתחו בטבע במשך מיליארדי שנות אבולוציה.”

 

במחקר השתתפו חוקרי הטכניון אריק הרבלין, ניקולס ויינשטיין, ואסו גופטה ונמרוד וולד מקבוצת המחקר של פרופ’ קוטינסקי.

 

המחקר נערך בתמיכת ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), מענק קמין מטעם משרד הכלכלה, מלגת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ומענק ERC. לאחרונה הציג לואי דאניאל את המחקר שלעיל בכנס של Nature בסין ואף זכה בפרס המאמר הפוסטר המצטיין בכנס.

 

על השותפים במחקר:

 

פרופ’ שחר קוטינסקי השלים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית ודוקטורט בטכניון ועבד באינטל בתכן מעגלים. לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד הוא חזר לטכניון כחבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. במרוצת השנים הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קריל של קרן וולף על מצוינות במחקר מדעי, מלגת ויטרבי, מלגת ג’ייקובס ומענק ERC וכן בשבעה פרסי הצטיינות בהוראה.

 

לואי דאניאל השלים תואר ראשון בטכניון, ובשנים 2016-2013 עבד במעבדות המחקר של IBM בחיפה. כיום הוא עושה את הדוקטורט (במסלול ישיר) בהנחיית פרופ’ קוטינסקי. הוא זכה בפרס הרשל ריץ’ לחדשנות ויזמות, בפרס אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי לתלמידי תארים מתקדמים ובמלגת ות”ת לדוקטורנטים מצטיינים בני החברה הערבית.

 

פרופ’ יעקב רויזין הינו מנהל מחקר ופיתוח של טכנולוגיות עתידניות ו-Fellow בחברת טאואר-ג’אז. הוא פרופסור אורח בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב. ליעקב ניסיון נרחב של 40 שנה בתחום פיתוח רכיבים בענף המוליכים-למחצה. ב-23 השנים האחרונות הוא עובד בטאואר ג’אז ומתמחה בפיתוח טכנולוגיות CMOS ייחודיות ורכיבים חדשניים.  הוא פרסם מעל ל-200 מחקרים ומחזיק ביותר מ-50 פטנטים (USA patents) בתחום טכנולוגיית המוליכים-למחצה ורכיבים.

ד”ר יבגני פיחאי הוא מהנדס רכיבים בכיר בטאואר ג’אז. הוא בעל ניסיון של 15 שנה בפיתוח רכיבי CMOS  הכוללים זיכרונות משולבים (embedded NVM), תאים סולאריים וחיישני קרינה מייננת. יבגני השלים תואר ראשון בטכניון, תואר שני באוניברסיטת תל-אביב ודוקטורט בטכניון. הוא פרסם מעל ל-40 מאמרים ופטנטים.

 

פרופ’-משנה ראמז דניאל השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון ותואר שני בהנדסת אלקטרוניקה וחשמל אוניברסיטת תל אביב שאחריו יצא לתעשייה. לאחר שמונה שנות עבודה בטאואר ג’ז הוא יצא לדוקטורט ואחריו פוסט-דוקטורט ב-MIT, שם בנה את המחשב הביולוגי הראשון בתוך חיידק. כיום הוא עומד בראש המעבדה לביולוגיה סינטטית בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.

 

למחקר בכתב העת  Nature Electronics לחצו כאן

 

לתמונות לחצו כאן

 

כיתוב:

  1. פרופ’ שחר קוטינסקי
  2. הדוקטורנט לואי דאניאל
  3. בתמונה – פרופ’ שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל.

צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

 

לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן

נשיא הטכניון פרופ׳ אורי סיון
”סמסטר אביב תש״ף נפתח בצילו של משבר עולמי ומקומי שאת ממדיו עדיין איננו יכולים להעריך. אנחנו חווים משבר בקנה מידה שלא הורגלנו אליו בעבר, ויתכן מאוד שהמשבר ילך ויתעצם בימים ובשבועות הקרובים. הנהלת הטכניון, כלל מערכותיו ואגודת הסטודנטים עושות ככל יכולתן כדי להתמודד עם האתגרים שהמשבר מציב בפנינו, ואני יודע שאנחנו יכולים לסמוך על התגייסותכם בשעה קשה זו.

הניסיון מלמד שתמיכה הדדית ולכידות חברתית מהוות גורם קריטי בהתמודדות עם משברים ואי-ודאות. בידקו לפרקים את מצב חבריכם ומשפחותיהם וסייעו להם בעת הצורך. אני בטוח שיחד נצא מחוזקים מהמשבר.“
שיעורי בית
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה: לראשונה בתולדות הטכניון נפתח הסמסטר במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק, זאת בהתאם להנחיות המעודכנות של משרד הבריאות והות״ת. על פי סקר שנערך בקרב הסטודנטים, 84% מהם סיכמו את היום הראשון ללימודים במתכונת זו כחוויה מוצלחת או מוצלחת מאוד. הצלחה זו היא תוצאה של מאמץ משותף מצד ההנהלה, חברי הסגל, דיקן לימודי הסמכה והמרכז לקידום ההוראה והלמידה.
קרא
המאמץ להרחבת הבדיקות לקורונה
חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ומהקריה הרפואית רמב”ם הציגו שיטה חדשנית לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. שיטה זו, הקרויה pooling (איגום), מבוססת על בדיקה של דגימות מעשרות נבדקים בעת ובעונה אחת. יישומה עשוי להאיץ באופן ניכר את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה באוכלוסייה. הניסוי הושלם תוך ימים ספורים הודות לתמיכה של משרד הבריאות ולשיתוף פעולה יחודי בין רמב״ם והטכניון.
קרא
אנחנו כאן בשבילכם!
יו״ר אס״ט לינוי נגר-שאול במסר ישיר לסטודנטים: ”אנחנו יודעים שעוברים עליכם ימים לא קלים, אך למרות הקשיים נוכל יחד למצוא את הפתרונות.“
נדרש זיהוי חולים בשלב מוקדם
על התפשטות מגפת הקורונה ועל היתרון הייחודי של הטכניון בשימוש ברפואה-מרחוק – ד״ר יעל שחור-מיוחס, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות ברמב״ם, סגנית ראש אגף רפואת ילדים בבית חולים ”רות“ לילדים ופרופ׳-משנה קליני בפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט.
COVID-19 NEWS AND UPDATES >>
?עדיין לא נרשמת
Share Share
Tweet Tweet
Forward Forward
Twitter
Facebook
Website
YouTube
Instagram

Copyright © *|CURRENT_YEAR|* *|LIST:COMPANY|*, All rights reserved.
*|IFNOT:ARCHIVE_PAGE|* *|LIST:DESCRIPTION|*

Our mailing address is:
*|HTML:LIST_ADDRESS_HTML|* *|END:IF|*

Want to change how you receive these emails?
You can update your preferences or unsubscribe from this list.

Want to change how you receive these emails?
You can update your preferences or unsubscribe from this list.