מחבר: shlomi ben-oz

הקורטוריון  חוזר לקמפוס, 212 דוקטורים חדשים קיבלו את תאריהם, מחזקים את הקשר עם התעשייה ומצטיינים במחקר וביזמות

 

ארבעה חוקרים בטכניון זכו במענקים מתקדמים של הנציבות האירופית למחקר (ERC). מדובר במענקי PoC, בסך 150,000 יורו לחוקר, שנועדו לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענק ERC בעבר.

פרופ’ יובל שקד מהפקולטה לרפואה יקבל את המענק על פיתוחם של סמנים ביולוגיים תאיים בדם לניבוי תוצאות הטיפול האימונותרפי.

פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תקבל את המענק על פיתוח גירויים ממוקדים של האינסולה כטיפול בהפרעות אוטואימוניות.

ד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה יקבל את המענק על קדם-מסחור של חומרים רב-תכליתיים לשיפור ממוקד של קונטרסט בדימות MRI. חומרים אלה ישפרו את איכותן של סריקות מוח.

פרופ’ יואב שכטמן יקבל את המענק על פיתוח שיטה מהירה לייצור רכיבים אופטים מדויקים בהדפסת תלת-ממד.

בכנס הוצגו אתגרים, התפתחויות ופריצות דרך בפיתוח ובייצור של תחליפים למזון מן החי. הצורך בתחליפים אלה הולך וגובר עקב שינויי האקלים והמחסור הגדל במזון ובמים נוכח הגידול באוכלוסיית העולם ובשל הפגיעה ההרסנית במגוון הביולוגי בטבע כתוצאה מעקירת יערות-עד לצורך גידול מספוא לבקר ולחיות-מאכל אחרות.

פרופ’ סימה ירון, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומיוזמי הכנס, בירכה את הבאים והדגישה את חשיבותו של קידום מחקר רב תחומי זה בטכניון, בין השאר בעזרת מרכז קרסו לחדשנות במזון שמוקם בימים אלה בפקולטה.

את הכנס ארגנו פרופ’ יואב ליבני ופרופ’ אבי שפיגלמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ודוד שם טוב מרשות המחקר עם ניר גולדשטיין (מנכ”ל) ודר’ מיכל הלפרט (מנהלת קשרי אקדמיה) ב-Good Food Israel  – ארגון עולמי ללא מטרת רווח המקדם פיתוח חלופות למזון מן החי על ידי קידום המחקר בתחום ויישומו.

בין הדוברים בכנס: ד”ר ליז שפכט, מנהלת מדע וטכנולוגיה של ארגון GFI העולמי, שהציגה את המולטידיסציפלינריות של התחום ואת הצרכים שדורשים מחקר בסיסי ויישומי והדגישה את הדחיפות הנדרשת למחקר; ניר גולדשטיין, שסקר את ההתפתחויות בארץ ובעולם בתחום העסקי והסביר כי מבחינת השקעות בחלבונים אלטרנטיביים, ישראל מדורגת במקום השני והמכובד בעולם; פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שתיארה את מחקריה בתחום הבשר המתורבת; וד”ר מרטין יגר, שותף מנהל בקרן הון סיכוןInnovest Nutrition , שתיאר את האתגרים המורכבים שאיתם מתמודדות חברות בתחום זה.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בכנס כי “קשרים בין האקדמיה לתעשייה הם מרכיב מרכזי בפעילות הטכניון כיום. הגבולות המסורתיים, המשייכים את המדע הבסיסי לאקדמיה ואת המחקר היישומי לתעשייה, נעלמו, וגם בכנס הנוכחי אנחנו רואים את הקשר בין שני המגזרים – מומחים מהטכניון דנים בנושאים השונים עם אנשים מתעשיית המזון. זאת הדרך לקראת שינוי ענף המזון לכדי תעשיית הייטק.”

פרופ’ מאיה דוידוביץ’-פנחס, חברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, אמרה כי “הטכניון מצטיין בחיבור בין מדע בסיסי למחקר יישומי בתחומים מגוונים כמו מזון ובריאות האדם ומקיים קשרים רבים עם התעשיות הרלוונטיות.”

בכנס נערכו פאנל אנשי תעשייה ופאנל אנשי אקדמיה שדנו באתגרי התחום ובדרכים להתמודד עמם תוך שיתופי פעולה מולטידיסציפלינריים. בסיום הכנס התקיימה ארוחת Taste of the Future בה טעמו הבאים “סטייקים” מחלבון צמחי בהדפסת תלת-ממד של חברת Redefine Meat  ו”ביצות” (תחליפי ביצים מחומרי צמחיים) באדיבות חברת Yo-Egg.

פרופ’ יובל יעיש, ד”ר שרון רכניץ וד”ר טל טבצ’ניק מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי פיצחו את אחת התעלומות הגדולות במדעי החומר, זאת באמצעות פיתוח התקן חדשני המבוסס על שפופרות פחמן. הטכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון מאריכה את חיי ההתקן ומגבירה משמעותית (פי עשרה!) את רגישות התדר שלו להפרעות חיצוניות. שפופרות פחמן זעירות הומצאו לפני כשני עשורים, וכיום מהוות את הבסיס להתקנים אלקטרונים רבים ולהעברת חום, זאת בשל תכונותיהן הייחודיות: חוזק, עמידות למתיחה והמרה של אותות מכניים לאותות חשמליים ולהיפך.

 

מהוד (Resonator) הוא מתקן הכולא בתוכו גלים ומעצים אותם באמצעות החזרתם מדופן לדופן בתהליך הקרוי העצמה תהודתית. כיום יש בעולם מהודים מתוחכמים ומשוכללים מסוגים שונים אך גם מהודים פשוטים המוכרים לכולנו – למשל תיבת התהודה של גיטרה, המעצימה את הצלילים שמפיקים המיתרים, או גוף החלילית המעצים את הצלילים הנוצרים בפיית הכלי.

חוקרי הטכניון חיברו כאמור את שני העולמות האלה – מהודים ושפופרות פחמן – ויצרו לראשונה מהודים בשתי קונפיגורציות יציבות אפשריות – כמו קליפס מכופף לשיער שיכול להיות פתוח או סגור או סרגל דק שכשלוחצים עליו הוא יכול להתכופף מעלה או מטה. כיפוף זה של שפופרות הפחמן מקנה להן תכונות חדשות ומאפשר שליטה גבוהה בתדר ומימוש תלת ממדי של אי-יציבות אוילר-ברנולי במעבר בין שני המצבים היציבים.

כיווץ ממדי המהוד לרמה הננומטרית משפר את ביצועיו ומספק הצצה לתופעות קוונטיות שאינן זמינות בהתקני MEMS – מערכות מיקרו-אלקטרומכניות. ההתקנים שייצרו חוקרי הטכניון מאששים תאוריה מ-2012, הדנה במנגנוני איבוד האנרגיה במערכות ננומטריות. המחקר מראה כי פלקטואציות תרמיות של הצינורית ותגובה לא לינארית של המהוד מרחיבים את תדר התהודה ומקטינים את מקדם הטיב  (Quality Factor)שלו.

החוקרים מדגימים את פיזור האנרגיה במרחב הננומטרי ומציגים מבנה חדש לגמרי של שפופרות פחמן ננומטריות. להערכתם, לפיתוח החדשני יהיו השלכות משמעותיות בפיתוח טכנולוגיות ננומטריות אלקטרומכניות ובהן טכנולוגיות חישה רגישות במיוחד, זיכרון משופר, קיוביטים מכניים ומחשוב קוונטי.

המחקר פורסם בכתב העת Nature Communications. הוא נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע (ISF), מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI) ונעזר בתשתיות החדרים הנקיים במרכז מיקרו-ננואלקטרוניקה (MNFU – Micro & nano Fabrication Unit).

למאמר ב– Nature Communications– לחצו כאן

כל העדכונים השוטפים –

ביריד הוצגו פרויקטים מגוונים ובהם התקן חכם לזיהוי מכשולים וניווט עבור ליקויי ראיה, חיישנים לקרב קרטה, מערכת לבדיקת כשרות נהיגה, מערכת לניטור ביתי של זיהום אוויר, אפליקציה חברתית למוזיקאים ושולחן חכם לציור תמונות על חול.

 

Motion System היא אפליקציה לניתוח ביצועים של גולשי רוח שפותחה על ידי סטודנטים בהנחיית ד”ר אריאל פישר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז למחקר ספורט אולימפי בטכניון ותום סופר מ- ICST. ד”ר פישר עוסקת בשיפור ביצועי גולשים אולימפיים על סמך אנליזות מכניות וביו-מכניות, וצוות הסטודנטים פיתח אפליקציה לניתוח ביצועים על בסיס נתונים המתקבלים מחיישנים המולבשים על גופם של הגולשים.

Glove Hero הוא משחק שיקומי המבוסס על הקונספט של Guitar Hero. באמצעות כפפה חכמה המכילה חיישנים נוגע השחקן באגודלו באצבעות האחרות בידו על פי התרשים שמוצג על המסך. לדברי הסטודנטים נדב הלר, ערן כהן וגלעד אל-דור, המערכת הופכת את התרגול המוטורי לחוויה מלהיבה ומספקת למשתמש נתונים על שיפור התנועה בכל אחת מאצבעותיו.

Paper Sequencer הוא גרמופון חדשני בעיצוב וינטג’. לעומת הגרמופון והפטיפון, שבהם כל תקליט מכיל “אלבום” אחד, התקליט הדיגיטלי של Paper Sequencer מכיל עשרות אלבומים או יצירות והמוזיקה נקראת על ידי המכשיר באמצעות חמישה חיישנים שונים בעת ובעונה אחת. את המערכת בנו הסטודנטים עדן סולימאן, נשווה ג’אבר ויזן דאוד.

 

Fitness Game היא מערכת לאימון פיזי ומנטלי המורכבת מארבע נורות לחיצות המקובעות על התקנים שהודפסו בתלת-ממד. כל שחקן בוחר צבע משלו ונדרש ללחוץ על הנורה הנכונה ברגע שאותו צבע נדלק בה. כאשר מרחיקים את ההתקנים זה מזה נוסף למשחק אלמנט פיזי של ריצה. את המערכת פיתחו עידן גבאי, אופק רונן ותום סולומון.

TravelMaker היא אפליקציה לתיאום טיולים המאפשרת למשתתפים להציג תוכנית טיול, לחלק אחריות, לערוך לוחות זמנים, להעלות תיקיות ולהגיב להצעות של שאר חברי הקבוצה. הסטודנטים שחר שטרית, אלעד לוי ותום דנה מסבירים כי האפליקציה נותנת מענה לבעיה ידועה של טיולים רבי-משתתפים ומכילה גם ארכיון שבו מתועדים טיולי העבר.

Run היא אפליקציית אימון המיועדת לאנשים עם בעיות קוגניטיביות כגון קשיי אוריינטציה. היא  פותחה בשיתוף עמותת “אתגרים”. האפליקציה מקשרת בין מאמן למתאמן, עוקבת אחר ביצועים ומאפשרת למאמן להעלות בהדרגה את רמת הקושי על פי ביצועיו של המתאמן.

Happy Heart Project הוא פרויקט סטודנטים שנערך בשיתוף העמותה הירושלמית “לב חדווה” והחממה החברתית בטכניון. העמותה  עוסקת בהעברה של ציוד רפואי ותרופות לאנשים הזקוקים להם. העמותה ביקשה סיוע בניהול הציוד ובניהול המתנדבים, והסטודנטים יצרו ממשק ניהול המסייע להם בכך.

חזקים ביחד – נובמבר 2023

מכתב נשיא הטכניון למשפחת הטכניון, למען משרתי המילואים, הטכניון במיטבו, ד”ר קנטה אחמד בטכניון, ראשי האוניברסיטאות: ״הקמפוסים בעולם הפכו לכר פורה של שיח אנטישמי ואנטי-ישראלי״, לטובת דיירי המעונות, זכות ההתנדבות, מארחים בקמפוס, הנדסת חלות, תורמים להתרמה, מחכים לכם, אבלים וכואבים – לקריאת הניוזלטר לחצו על התמונה או בלינק הבא

חוקרים בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי מציגים בכתב העת Nature Communications גישה חדשה בעיצוב חזית גל. לגישה זו יישומים נרחבים ומשמעותיים מאוד במיוחד בדימות ביולוגי לא פולשני של עומק הרקמה, והטכנולוגיה החדשה מודגמת במאמר על נוירונים (תאי עצב).

עיצוב חזית גל היא גישה מבטיחה לדימות בעומק הרקמה. עד כה התאפשרה גישה זו באמצעות “צד שלישי” – נקודות פלורסנטיות שהוחדרו לדגימה באופן ידני, והרקמה מופתה בעקיפין על ידי דימות שלהם. לתהליך זה חסרונות רבים, ומלכתחילה ברור היה שדימות ישיר של הרקמה הוא דרך טובה יותר. עם זאת, דימות ישיר כרוך בקשיים שונים, ואחד מהם הוא העובדה שהקרינה הנפלטת מרקמות היא קרינה חלשה ולכן מדידתה מועדת לטעויות, בעיקר כאשר מדובר בדימות של עומק הרקמה.

 

הטכנולוגיה החדשה שמציגים חוקרי הטכניון מתגברת על מגבלות אלה ומציגה אפשרות לדימות ישיר של הרקמה באמצעות הארה על נוירון שסומן בחלבון הפלורסנטי EGFP. חלבון זה מפיץ, בתגובה להארה עליו, אור בצבע שונה. טכנולוגיה זו מבוססת על תיקון כפול של חזיתות הגל – תיקון חזית הגל הנשלח לרקמה ותיקון חזית הגל החוזר ממנה. בסיוע חישובים מתמטיים המשקללים את היחס בין אות לרעש השיגו החוקרים רזולוציה גבוהה של הנוירונים בעומק הרקמה.

הדוקטורנט דרור איזיק, שערך את המחקר בהנחייתה של פרופ’ ענת לוין, מסביר כי “הדגמות קודמות של עיצוב חזית גל תיקנו עיוותים די קלים והיו אפקטיביות רק לעומקי-רקמה מוגבלים מאוד. המחקר שלנו הדגים את הטכנולוגיה בפעם הראשונה בביצוע דימות לעומק הרקמה ובתיקון עיוותים גדולים מאוד, שללא התיקון שלנו היו גורמים לתמונות המתקבלות להיות ‘תמונות רעש’ שאין בהן שום מידע ויזואלי.”

 

הטכנולוגיה החדשה אכן סיפקה תמונות איכותיות של הנוירונים ושל האקסונים היוצאים מהם, זאת גם כאשר הנוירונים מכוסים בשכבת רקמה. החוקרים מבהירים כי טכנולוגיה שהודגמה על נוירונים רלוונטית גם לרקמות אחרות רבות. 

המחקר נתמך על ידי הנציבות האירופית למחקר (ERC), הקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה”ב (BSF) וקרן המדע הלאומית (ISF).

פרופ’ ענת לוין הצטרפה לסגל הטכניון בשנת 2016, אחרי דוקטורט באוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט ב-MIT וכשבע שנים במכון ויצמן למדע. היא עוסקת באופטיקה, עיבוד תמונה וראייה ממוחשבת וזכתה בפרסים רבים ובהם פרס מיכאל ברונו, פרס בלוונטיק ופרס קריל.

 

למאמר ב Nature Communications לחצו כאן

מערכת טכנולוגית מקורית שפותחה בטכניון מסייעת לנהל את שנת הלימודים באופן המיטבי עבור הסטודנטים, בדגש על הסטודנטים החדשים. המערכת המבוססת על פלטפורמת בינה עסקית (BI) מאפשרת לגורמים הרלוונטיים בהנהלת הטכניון לנהל את השיבוצים בכיתות ובמעבדות כך שסטודנטים וסטודנטיות חדשים יוכלו ללמוד בקמפוס עצמו ולא מרחוק וכך לפתח קשרים בינם לבין עצמם, להכיר את המרצים ולייצר רשתות למידה.

המערכת פותחה על ידי מוטי יגר, מנהל ספריות הטכניון, ביוזמת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’. ביישום המערכת לקחו חלק מרכזי סרגיי מיכלין, סגן ממונה הביטחון ביחידת ביטחון וחירום, רויטל ברוימן מהספרייה המרכזית ועובדות מדור ההוראה בלימודי הסמכה נורית ויגוצקי, לינה אשרפוב ורחל מובסיסיאן.

הנחיות פיקוד העורף למרחב חיפה, נכון להיום, מורות על רמת התגוננות 2. מדרג התגוננות זה אינו מאפשר לכלל הסטודנטים ללמוד בקמפוס הטכניון באופן פיזי (פנים אל פנים). לשינוי במדרג הכוננות השלכות נרחבות על מספר האנשים המקסימלי שיכולים לשהות יחד בכיתות, במעבדות, בבניינים ובמרחב הטכניון כולו. משתנים אלה חייבים להילקח בחשבון יחד עם הקירבה למרחבים מוגנים, המוגדרים באופן ברור על ידי פיקוד העורף.

עקב מורכבות הנושא פותחה בטכניון המערכת הייחודית, המספקת לגורמים הרלוונטיים תמונת מצב דינמית ומדויקת על שיבוץ הלומדים למרחבים השונים בטכניון ועל הקירבה למרחבים מוגנים. לדברי מוטי יגר, מפתח המערכת, מדובר ב”כלי תכנון מתקדם, מבוסס BI (בינה עסקית), שמספק מפה דינמית של המרחבים שאפשר לקיים בהם פעילות – בעיקר הוראה – בהתאם להנחיות פיקוד העורף. מה שיפה הוא שכאשר ישתנו הנחיות פיקוד העורף אפשר יהיה לעדכן את המערכת על פיהן, לקבל מיד מיפוי מעודכן ולשבץ הרצאות ותרגולים בהתאם.”

לדברי פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, “המערכת מסייעת בשיבוץ של 4700 שיעורים לכ-15,000 סטודנטים ב-212 בניינים ברחבי הקמפוס. ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה בהנהלת הטכניון מציבה בעדיפות ראשונה את הסטודנטים החדשים כמי שזכאים ללמידה פיזית בקמפוס. סטודנטים אלה עדיין אינם מכירים את חבריהם ואת המרצים, והיכרות זו חיונית להם כדי לייצר רשתות למידה ולחלוק את אתגרי הלימודים עם סטודנטים נוספים. בעדיפות הבאה – המעבדות. להתנסוּת במעבדות ההוראה אין תחליף, ולכן הטכניון עושה כמיטב יכולתו לקיים את הפעילות במעבדות הלימוד כסדרה. עבור מי שלא ישובץ ללמידה בקמפוס ינגישו המרצים והמתרגלים את הלמידה באופן מקוון, בין אם באופן אינטראקטיבי בזום ובין אם באופן אסינכרוני על בסיס הקלטות בשילוב סדנאות ומפגשים דיגיטליים. שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים בקמפוס, כולל סגל אקדמי ומנהלי, יחידות הביטחון, ובעיקר הסטודנטיות והסטודנטים, חיוני להצלחת הלמידה בתנאים המורכבים הנוכחיים. וכמובן, אנחנו מחכים בכיליון עיניים לשיפור במצב שיאפשר חזרה מהירה וטובה לפעילות מלאה בקמפוסים.”

המערכת החדשה מבוססת על אינטגרציה של שני מקורות מידע – מצד אחד מפת המרחבים המוגנים ומצד שני מפת כיתות ההוראה והשיבוץ של השיעורים לכיתות. לדברי המזכירה האקדמית של לימודי הסמכה, ד”ר אפרת נתיב-רונן, אינטגרציה זו מספקת תמונת מצב מדויקת החיונית להקצאה מיטבית של הכיתות בקמפוס. עבור יחידת הביטחון והחירום מספקת המערכת תמונה של מספר האנשים הצפויים בקמפוס בכל רגע נתון, וכך יכולה היחידה לוודא שמספרים אלה אינם עולים על המותר על פי הנחיות פיקוד העורף. בזמנים בהם המערכת התריעה על שיבוץ עודף, תוקן השיבוץ מראש.

הקמפוס כולו שוּלַט כך שהמעבר למרחבים מוגנים יהיה ברור ומהיר. בנוסף הוקם עמוד אינטרנט שבו יכולים הסטודנטים והסגל לעקוב אחרי שיבוץ הקורסים בקמפוס.  המהלכים הנוכחיים מצטרפים לתגבור המתמשך של האבטחה והביטחון בקמפוס מאז פרוץ המלחמה – בעיבוי מערך האבטחה, בהכשרת  מקלטים, בחלוקת מכשירי קשר ובהכשרות רלוונטיות ליחידות השונות.