מחבר: shlomi ben-oz

וזאת בניגוד לדעה הרווחת. לגילוי השלכות מרחיקות לכת על מכשירים הבנויים על פריקה חשמלית אשר מתרחשת בפרק זמן של ננו-שניות.

חוקרי הטכניון גילו שדות חשמליים “נסתרים” בערוצי פלסמה וסתרו בכך את הדעה שרווחה עד כה ולפיה אין שדות כאלה בפריקות חשמליות במשכי זמן של ננו-שניות. כך מגלה כתב העת המדעי היוקרתי “פיסיקל רוויו לטרס” (Physical Review Letters).

לגילוי חוקרי הטכניון מהפקולטה לפיסיקה יש השלכות מרחיקות לכת על מכשירים אשר בנויים על פריקה חשמלית המתרחשת בפרק זמן של ננו-שניות. “99.9% מהיקום אשר סביבנו מורכב מפלסמה”, מסביר ד”ר שוריק יתום אשר ערך את המחקר בהנחיית פרופסור יעקב קרסיק מהפקולטה לפיסיקה. “בכדור הארץ יש מעט מאוד פלסמה ואנו מפיקים אותה במעבדות. היא שימושית כאשר אנו מנסים להפיק אנרגיה, משתמשים בה בהתקנים רבים כמו גנרטורים ומדחסי מיקרוגל, לצרכי סטריליזציה, במסכים, במנועים ללווינים קטנים ובאחרונה החלו להשתמש בה לצרכי ריפוי של פצעים. כאשר מדובר בפרקי זמן של ננו שניות, הדעה הרווחת עד כה הייתה שאין התנגדות גדולה ואילו אנו בטכניון גילינו שדות חשמליים רבי עוצמה אשר מתורגמים להתנגדות לא מבוטלת וכתוצאה מכך נגרם איבוד אנרגיה”.

חוקרי הטכניון מצאו בפלסמה נוכחות של שדות חשמליים של עד עשרות קילוולט/ס”מ. בכדי למדוד את השדה החשמלי מבלי לשנות את תכונות הפלסמה הנמדדת משתמשים החוקרים לרוב בשיטות אופטיות. בניסוי המתואר השתמשו חוקרי הטכניון בשתי קרני לייזר קוהרנטיות, אשר פיזורן יוצר שתי קרניים קוהרנטיות נוספות, באפקט הנקרא “פיזור רמאן”. מדידת היחס בין שתי הקרניים החדשות מאפשר למדוד את השדה החשמלי ברזולוציית זמנית מאוד גבוהה. השדות החשמליים יוצרים התנגדות אשר מובילה לאבדן אנרגיה משמעותי, שעד כה לא נחשב למשמעותי.

בתמונה: פרופסור יעקב קרסיק

תכנית “נעם” (נוער ערבי מצטיין) של עמותת “ידידי עתידים” הוקמה וממומנת על ידי איתן ורטהיימר ומביאה לטכניון צעירות וצעירים ערבים בעלי יכולת ממשפחות מצוקה

תכנית “נעם” (נוער ערבי מצטיין) בטכניון תצדיע למאה בוגריה הראשונים בכנס שייערך בטכניון, ובמרכזו הרצאת חתן פרס נובל, פרופסור מחקר דני שכטמן, על “חשיבות ההשכלה ההנדסית המדעית”.  כן ישתתפו בכנס איתן ורטהימר, המקים והמממן של התכנית, נשיא הטכניון וראשי חברות הי-טק שבוגרי “נעם” כבר עובדים בהן.

סאמר ג’מאמעה הוא אחד הבוגרים. כיום הוא כבר עובד בחברת “אמדוקס” בנצרת, לאחר שסיים את לימודיו בטכניון בהנדסת תעשיה וניהול וכלכלה. הוא יליד יפיע, בן בכור במשפחה בת ארבעה ילדים. אביו, פועל בנין, משקיע רבות בילדיו. “אל תהיו כמוני”, הוא אומר להם. “אני בן 46 וכבר עייף”.

סאמר למד בבית הספר התיכון בכפרו. המנהל הציע אותו לפרוייקט “נעם”, הוא נבחן, התראיין והתקבל. “כל הזמן ידעתי שאגיע לטכניון”, הוא אומר. “אם לא הייתי מתקבל לתכנית, הייתי עובד כמה שנים, חוסך ומגיע לטכניון. ‘נעם’ נתן לי מכינה, מעונות ולימודים בחינם, לימודים נטו בלי בעיות פרנסה. הכל מומן על ידי התכנית. קיבלנו גם הכנה לפסיכומטרי, עובדים סוציאליים שפתרו לנו בעיות ושירלי היא כמו אמא שניה שלי”.

בדברו על שירלי הוא מתכוון לשירלי יוגב, מנהלת התכנית. סאמר גם מדבר בחום רב על איתן ורטהיימר שפתח בפניו ובפני חבריו את שערי הטכניון בפרט וההשכלה הגבוהה בכלל. “אני נותן שעורים פרטיים בבית הספר שלי, בהתנדבות. אני גם מייצג את הפקולטה שלי, בהתנדבות, ביום הפתוח ומציג אותה בפני מועמדים ללמוד בטכניון. זה המעט שאני יכול לעשות בתודה ובתמורה לכל מה שקיבלתי מ’נעם’. היום אני עובד בפיתוח ורוצה להמשיך לתואר שני. כן, בודאי בטכניון. נכון, לא קל כאן, אבל אני מת על המוסד הזה. אני בא לכאן בכל יום ראשון גם אם אין לי לימודים. תכנית ‘נעם’ היא גשר לטכניון בשביל צעירות וצעירים ערבים. והמכינה מרככת את הלם המעבר מהלימודים בתיכון. כולם בכפר שלי שמעו על ‘נעם’ ושואפים להתקבל לתכנית הזו”.

התכנית נפתחה ביולי 2006 וכיום לומדים במסגרתה 280 סטודנטיות וסטודנטים.

בתמונה: סאמר ג’מאמעה

כך אמר פרופסור שלו בכנס Mobile-Social-Cloud Meets Medicine שערכו הפקולטה לרפואה בשיתוף המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) עם אוניברסיטת קורנל * בכנס הוצגו יכולות שימוש בטלפונים חכמים כחיישנים למעקב אחר מחלות שונות, בעיבוד בענן ובשימוש ב”ביג דטה”

“רפואת העתיד תתמקד במניעה, חיזוי ואבחון מוקדם, ולטכנולוגיה תפקיד חשוב במעבר זה”, כך אמר פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, בכנס
“Mobile-Social-Cloud Meets Medicine “. הכנס נערך על ידי הפקולטה לרפואה עם המרכז להנדסת מחשבים בטכניון (TCE) בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל, במסגרת תכנית T2MED שהוקמה על ידי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון במטרה לעודד מחקר ופיתוח טכנולוגיות רפואיות.

בכנס, שארגנו פרופסור אורי רוזנשיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, פרופסור שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ופרופסור דבורה אסטרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל, השתתפו אנשי אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטת קורנל, נציגי חברות סטארט-אפ שהציגו פיתוחים מעניינים, ונציגי קרנות הון סיכון.

“הטכנולוגיה של היום מאפשרת לעשות דברים רבים שלא היו אפשריים קודם. הטלפון החכם הוא גם מכשיר לאיתור מיקום. הוא משמש כמד תנועה, מד מהירות ותאוצה. המצלמות ואמצעי ההקלטה הקולית הופכים את המכשירים הנפוצים הללו לחיישנים רפואיים. נוכל גם לחזות ולאתר אוכלוסייה בסיכון גבוה לפי כללים גנטיים באמצעות כריית מידע, רשומות רפואיות ופרטים מבתי המרקחת, ניהול ביג דטה, אלגוריתמים משוכללים ושימוש ברפואה מותאמת אישית באמצעות טכנולוגיית ריצוף וכלים ביו-אינפורמטיים,” סיכם פרופסור שלו.

בחלקו הראשון של הכנס הוצגו מערכות המשתמשות בטלפונים החכמים כבחיישנים למחלות שונות. פרופסור שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון דיבר על הדרך שבה הופכים את המידע הגולמי שנמצא בטלפונים החכמים למידע נגיש ומובן. תרגום אוטומטי של שפת המכונה יאפשר לנו להבין את התנהגות האדם מתוך הנתונים באופן שיאפשר גם חיפוש, במטרה לשפר את הטיפול ואת האבחון במצבים רפואיים רבים.

ד”ר מור פלג מאוניברסיטת חיפה תיארה את חלקה בפרויקט אירופי גדול, MOBILGUIDE, שבמסגרתו מקבלים החולים עם שחרורם חגורה המודדת מדדים שונים בגופם, ובפרט כאלו הקשורים לפעילות הלב, ומשדרים אותם באמצעות טלפון חכם למוקד שמאפשר לרופא לקבל החלטות מידיות.

ד”ר אלעד יום טוב ממעבדות המחקר של “מיקרוסופט” בישראל הציג מחקר שערכה החברה בהתבסס על שאילתות שנשלחו למנוע החיפוש של החברה בנושאים רפואיים. החוקרים בדקו בפרט את שכיחות השאילתות על מצבים רפואיים ותרופות והתיאום ביניהם. הסתבר שכאשר אנשים שואלים על מחלה, יש סבירות גבוהה מאוד (88.4%) שהם גם יבצעו שאילתות על תרופות הקשורות לאותה מחלה.

עופר פביאן, מנכ”ל משותף בחברת Medial Research, תיאר פרויקט ביג דטה שעשתה החברה בשיתוף עם “מכבי שירותי בריאות”, שבמסגרתו בחנה הקופה, באופן רטרואקטיבי, את מדדי בדיקות הדם של אנשים שאובחנו בסרטן המעי הגס. התברר כי לפני שהסרטן מתגלה בסריקה מסתמנת ירידה ברמת ההמוגלובין, גם אם היא עדיין בגבול הנורמה. מכיוון שלמרות הדרישה לסריקה של כל אדם מעל גיל 50, ההיענות לבדיקה, שאינה נעימה, לא גבוהה. סריקה אלקטרונית – כלומר מעבר על בדיקות הדם הרבות שאנו בישראל עושים ממילא לצרכים שונים, עשויה לסייע באיתור האנשים בסיכון ולפנות אליהם בבקשה לבצע סריקה, כדי לאתר את המחלה בשלב מוקדם כשניתן עדיין לנתח ובסיכויים סבירים להבריא.

בכנס הוצגו גם הזוכים בתחרות Hacking Health 3Day Startup  שהתקיימה לאחרונה בפקולטה לרפואה בטכניון. אורן פירסט מחברת Dario LabStyle, שבימים כתיקונם מפתחת מכשיר אחד המכיל את כל הדרוש לחולי סוכרת (מד סוכר, רצועות מדידה ודוקרנים, כאשר מד הסוכר מדווח כל הזמן לענן), הציג פרויקט המיועד בעיקר לילדים חולי סוכרת – משחק “גלוקוגוצ’י”. זהו מעין טמגוצ’י חולה סוכרת, המסייע לילדים להבין את חשיבות זמני הארוחות, מתן האינסולין ועוד. הילדים מטפלים בגלוקוגוצ’י, וכשמצבו משתפר, כך גם מצבם. מדובר ביישום אינטראקטיבי, והילדים, לדברי פירסט, מפתחים הזדהות עם הדמות הווירטואלית. “בשורה התחתונה אנו משפרים את שיתוף הפעולה, מחנכים את החולה, מעודדים הרגלים טובים וממזערים סיבוכים. בעתיד ניקח את זה למחלות אחרות כגון יתר לחץ דם והשמנת יתר,” הוא אומר.

עומרי שור, מייסד ומנכ”ל MEDISAFE, הציג יישום שבמסגרתו פותחו סרטוני וידאו עם הסבר על מתן תרופות, במקום הוראות השימוש המודפסות המוצמדות לכל תרופה. כל סרטון מותאם לקבוצת חולים עם מאפיינים דומים, וכל חולה מקבל רק את הסרטונים הרלוונטיים לתרופות שהוא נוטל, עם תזכורת מתאימה בכל אמצעי – לרבות במכשיר הסלולארי. לדבריו, המערכת מסייעת למניעת נטילה כפולה של תרופות, שהיא אחד הגורמים המשמעותיים למוות.

ארתורו ושלר, מנכ”ל חברת Healarium, הציג יישום המאפשר לחולה להעלות את מסמכי התיק הרפואי שלו (הדבר רלוונטי בעיקר בארה”ב, שם מערכת הבריאות מבוזרת), ולתת לרופא גישה לכל בדיקות המעבדה, הצילומים, סיכומי רופאים וכו’. כמו כן יצרה החברה מערכת למידול ההתערבות כדי שהרופאים יוכלו להתערב בהתאם לצורך.

זיו יקותיאל, מנכ”ל חברת מונפורט (MON4T) הציג מערכת לבדיקה עצמית של תפקוד המוח. המערכת מיועדת לשפר את בריאותם ואת בטיחותם של חולים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות. “לאחר ניתוח נוירולוגי יש צורך במעקב קבוע, אך במצב הנוכחי נעשות בדיקות אקראיות במרווחי זמן גדולים, ואין מענה לחשש מפני החמרה פתאומית במצב החולה.”

בתמונה : פרופסור אליעזר שלו, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

 להרצאות מהכנס לחצו: http://www.youtube.com/course?list=EC290778372A24464D

מתניהו אנגלמן מונה כמשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון. הוא בעל תואר ראשון (בהצטיינות) בכלכלה וחשבונאות ותואר שני (בהצטיינות) במינהל עסקים (התמחויות בחשבונאות ומימון) – שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

משנת 2010 כיהן מתניהו אנגלמן כמשנה למנכ”ל הטכניון. קודם לכן היה מנכ”ל מ.מ. שהם, סמנכ”ל המכללה האקדמית להנדסה בירושלים ומנהל סניף ירושלים במשרד רואי החשבון  “פאהן, קנה ושות”.

מתניהו אנגלמן החל בתפקידו היום, 1 בינואר 2014. הוא מחליף את פרופסור ארנון בנטור אשר קודם למנכ”לות כיהן בשורה ארוכה של תפקידים בטכניון (ראש המכון לחקר הבניה, המשנה לנשיא למחקר, מנהל מוסד נאמן, דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ויו”ר בית הספר הבינלאומי).

השילוב של סטטין במינון נמוך ביחד עם תמצית פרי הרימון (המכיל נוגדי חימצון ופיטוסטרולים) בחולים עם יתר כולסטרול בדם, מוריד באופן משמעותי את כמות הכולסטרול ומעכב את חימצון הכולסטרול בדם ובתאים. כך גילו פרופסור מיכאל אבירם וצוות המחקר שלו, מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם בחיפה. מחקרם פורסם השבוע בכתב העת המדעי Atherosclerosis, ומסקנתו היא כי השילוב של סטטין עם תמצית פרי הרימון  מסייע בעיכוב גורמי הסיכון להתפתחות טרשת העורקים ותוצאותיה – התקף לב או שבץ מוחי.

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות טרשת העורקים (שקיעת כולסטרול בדפנות העורקים המובילים דם ללב ולמח) ולתוצאותיה – התקף לב או שבץ מוחי, הם הכמות והאיכות של הכולסטרול בדם. “ככל שעולה כמות הכולסטרול בדם, וככל שיורדת איכות הכולסטרול בדם (עלייה במידת חימצונו של הכולסטרול) יש האצה בהתפתחות טרשת העורקים. תפקידנו לטפל בהורדת רמות הכולסטרול בדם ובעיכוב חימצונו,” מסביר פרופסור אבירם. “הטיפול בכמות גבוהה של כולסטרול בדם הוא באמצעות תרופות –  בעיקר סטטינים, המעכבים את יצירת הכולסטרול בגוף האדם, ומורידים את רמתו בדם. הטיפול באיכות ירודה של כולסטרול, כלומר – חימצון יתר שלו, הינו באמצעות נוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) שמקורם העיקרי הוא בצמחים (בקליפת פירות וירקות). למרות שהטיפול בסטטינים להורדת רמת הכולסטרול יעיל ביותר כנגד מחלות לב וכלי דם, הרי שטיפול זה משפיע מעט מאד על חימצון הכולסטרול. יתר על כן, לטיפול במינון גבוה של סטטין יש השפעות לוואי – בעיקר כאבי שרירים משמעותיים ואנו מחפשים טיפול שיהיה ללא תופעות הלוואי.”

“מינון נמוך של סטטינים יכול אמנם למנוע את תופעות הלוואי,” מוסיף פרופסור אבירם, “אך מינון נמוך של סטטין מוריד את יעילותו בהורדת כמות הכולסטרול בדם. במחקר נפרד גילינו כי הוספת פיטוסטרולים (מולקולות דמויות כולסטרול המצויות בפירות ובירקות) מסייעת בהורדת רמות הכולסטרול בדם במנגנון שונה מזה של הסטטינים. מנגנון  המעכב את ספיגת הכולסטרול. ואולם פיטוסטרול  מזרז את חמצונו של הכולסטרול. על כן, יש לתת את הפיטוסטרולים ביחד עם נוגדי חימצון יעילים. פרי הרימון, נותן מענה הן לכמות הכולסטרול והן לחימצונו, שהרי הוא מכיל נוגדי חימצון יעילים ביותר (פוניקאלאגין). על כן, פרי הרימון  מעכב את חימצון הכולסטרול, ובנוסף, מאחר והוא מכיל פיטוסטרולים הוא גם מוריד  את רמת הכולסטרול, וזאת ללא תופעות הלוואי הנצפות במינון גבוה של סטטינים.”

 בתמונה : פרופסור מיכאל אבירם. צילום: דוברות הטכניון

נקבעו כללים מיוחדים שנועדו בעיקר לשמור על הקניין הרוחני, הן של חוקרי הטכניון והן של החברות המשתתפות; המרכז להנדסת מחשבים בטכניון הוא הגדול בארץ, עם 60 חברי סגל בכיר ומאות סטודנטים לתארים גבוהים אשר “מכסים” את כל תחומי הליבה בהנדסת מחשבים ומדעי המחשב.

חוקרי הטכניון מהמרכז להנדסת מחשבים, המשותף לפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב, פיתחו מודל חדשני לקשרי אקדמיה-תעשיה. יותר מעשר חברות כבר הצטרפו לתכנית. מעתה, כל חברה בתעשיית ההי-טק מוזמנת להצטרף למרכז הטכניוני, בכפוף לכללים מיוחדים שנועדו בעיקר לשמור על הקניין הרוחני, הן של חוקרי הטכניון והן של החברות המשתתפות. החברות יהיו שוות זכויות בניהול המרכז ונציגיהן יהיו בעלי זכות הצבעה בוועדות השונות. הכללים המיוחדים שנקבעו באשר לקניין הרוחני, מאפשרים למעשה לכל השותפים לעשות שימוש במידע שהצטבר, והדבר פותח את הדלת לשיתוף פעולה מהיר ונוח. החברות יוכלו ליהנות מניסיונם של חברי הסגל בטכניון, אשר לא יחששו לחשוף ולחלוק את ניסיונם הרב.

“במהלך השנים השתרשה בישראל מציאות מנותקת של תעשיה-אקדמיה”, מסביר ראש המרכז, פרופסור אסף שוסטר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. “הסיבה היא היעדר מודל טבעי לשיתוף פעולה, מודל פשוט וחופשי מתקורות. המכשירים הקיימים במסגרות המימון הממשלתיות השונות מצויינים אך מסורבלים ואיטיים בעולם שבו חברות הזנק קמות ונופלות מידי יום. פרוייקטים משותפים מחייבים את החברות למאמץ מקדים של משא ומתן עם יחידות המיסחור של האוניברסיטאות, תהליך ארוך ומתסכל לשני הצדדים. בישראל הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, חברות רב לאומיות מקימות בה מרכזי מחקר ופיתוח. לכן יש צורך שחוקרי האוניברסיטאות יוכלו לתמוך בתעשיה ובזרימת מידע רציפה בין חזית המחקר בעולם האקדמי לבין התעשיות עתירות הידע. יש צורך במודל חדש ללא מתווכים”.

לכל חברה שתשתתף במרכז הטכניון יהיו נציגים בו, “סוכנים”, אשר יהיו מעורבים בפעילותו. בדרך כלל הם יהיו בוגרי הטכניון או אוניברסיטאות אחרות, שהעולם האקדמי לא זר להם. תפקידם – לקיים את הקשר החי בין החברות והמרכז, לחבר את הידע והטכנולוגיות שמוצגים במסגרת ימי העיון והכנסים המתקיימים במרכז לבעיות שמעסיקות את החברות ולחבר את הבעיות העולות בפעילות המחקר והפיתוח בתעשיה ליכולות המחקר ולידע שקיים במרכז.

“השלב הקשה ביותר הוא השלב של חינוך הצדדים המעורבים ושיכנועם שאכן קיימת סביבה תומכת”, מוסיף פרופסור שוסטר. “אנו נשתדל לפתח תרבות של הזרמת בעיות של מחקר בסיסי מהתעשייה לאקדמיה, מסורת של התייעצות אנשי התעשייה עם חוקרי האקדמיה, כמובן בנושאים שאינם קנין רוחני חסוי”.

שיתוף הפעולה עם המרכז להנדסת מחשבים בטכניון יאפשר לחברות המשתתפות גם לזהות סטודנטים מצטיינים ולצרפם לשורותיהם כבר בתקופת לימודיהם (מעין “יריד תעסוקה מתמשך”), לערוך פיילוטים, מדגמים ובדיקת היתכנויות באמצעות פרוייקטי סטודנטים, לשתף פעולה עם הטכניון בגיוס מימון של האיחוד האירופי, שם הטכניון מצליח במיוחד, ליצור קשר עם אוניברסיטאות מובילות בעולם ובמיוחד בארה”ב, סין וסינגפור, מהלך אותו מוביל נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, להיפגש עם מומחים מובילים מרחבי העולם המגיעים לכנסים שהמרכז מארגן.

“יש לנו בפירוש מטרה לקדם יזמות במרכז ולמסחר טכנולוגיות, ונעשה זאת ביחד עם החברות התעשייתיות שישתתפו במרכז”, מדגיש פרופסור שוסטר. “אם התעשייה תלמד לעבוד עם האקדמיה – ייצאו מכאן חברות חדשות רבות”.

כתובת אתר המרכז להנדסת מחשבים: http://tce.technion.ac.il/

בתמונה: פרופסור אסף שוסטר

“ההשכלה הגבוהה בישראל עברה בשנים האחרונות מהפך מערכתי, שהטכניון הוא חוד החנית שלו.” כך אמר יו”ר ות”ת, פרופסור מנואל טרכטנברג, בביקור בטכניון. פרופסור טרכטנברג נפגש עם אנשי המרכז הישראלי למצוינות במחקר דלקים סולאריים שהוקם לפני כשנתיים ואותו מוביל הטכניון בראשותו של פרופ’ גדעון גרדר. כיום פעילים בו 27 חוקרים ותיקים ו-8 חוקרים חדשים מארבעה מוסדות: הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומיגל – המכון למחקר מדעי בגליל. המרכז עוסק בחקר מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות-קיימא: ייצור דלקים המופקים מאור השמש ומהצומח, מפירוק מים ומפירוק דו-תחמוצת הפחמן. לנוכח צמצום עתודות הנפט, וההשלכות השליליות של שימוש בנפט ובפחם על הסביבה, הולכת וגדלה חשיבותם של מקורות חלופיים אלה.

תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE (Israeli Centers of Research Excellence) היא יוזמה של ממשלת ישראל והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת). התוכנית, הפועלת על בסיס החלטת ממשלה מ-14 במרץ 2010 ומנוהלת על ידי ות”ת והקרן הלאומית למדע, מהווה חלק מתכנית הרפורמה הרב שנתית בהשכלה הגבוהה. מרכזי התוכנית, הממוקמים במוסדות שונים, נועדו לחזק את מעמדה המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם.

“מרכזי המצוינות, שנבנו כחלק מהמגמה של מחקר בין-תחומי, נותנים את אותותיהם בכל תחומי הפעילות בקמפוס,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “המרכזים האלה יוצרים שיתופי פעולה חסרי תקדים בתוך הקמפוס וגם בין הטכניון לאוניברסיטאות אחרות. כיום פועלים בטכניון מרכזי מצוינות לאנרגיה, ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים והנדסה, רובוטיקה, אנרגיה והנדסת מחשבים; ואנו נערכים להקמתו של מכון נוסף, שיתמקד בחקר הסרטן ובראשו יעמוד חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר.”

פרופסור טרכטנברג ציין כי כאשר נכנס לתפקיד יו”ר ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ויו”ר המועצה להשכלה גבוהה, לפני קצת יותר מארבע שנים, מצבה של האקדמיה היה קשה מאוד. “היה כאן מחסור חמור בתקציבים ותקנים, וירידה דרסטית במספר חברי הסגל, אבל גם בעיה תדמיתית קשה: לא רק הציבור, אלא גם קובעי המדיניות, זלזלו במערכת הזאת וראו בה מגדל שן מנותק ומיותר. גם בתוך העולם האקדמי היו מתחים מזיקים מאוד: סגל נגד הנהלה, סטודנטים נגד האוצר, אוניברסיטאות נגד מכללות. הקשר בין האוניברסיטאות גם הוא עניין כאוב, ולעתים נדמה שהמרחק בין שתי אוניברסיטאות ישראליות גדול מהמרחק בין כל אחת מהן לבוסטון.

“בנסיבות האלה היה לנו ברור שדרושים כאן צעדים חריגים, פעולה שחורגת מה-more of the same, שתוכל להחזיר את החוקרים הטובים שעברו לחו”ל ולעורר מחדש את ההתלהבות ממחקר ברמה גבוהה. ביצענו מהלך מקיף שכלל את איבחון הבעיה, גיבוש תוכנית רב שנתית וגיוס משאבים כספיים. כשנכנסתי לתפקיד עמד תקציב ההשכלה הגבוהה על 6.7 מיליארד שקל, והתקציב החדש (לשנת תשע”ד) הוא 8.8 מיליארד שקל. זוהי עליה דרמטית, שתעניק לטכניון ולשאר המוסדות להשכלה גבוהה תנופה גדולה.

“מרכז המצוינות שלכם, ומרכזי המצוינות האחרים, הוקמו כמכשיר מרכזי בשיקומה של המערכת ובהחזרתה לסדר היום הציבורי. המרכזים האלה הוקמו כיחידות עילית, שאמורות להוות מוקדי משיכה לצעירים ישראלים מבריקים שחיים בחו”ל. מרכזי המצוינות הם לוקסוס, שנועד לכם, ועם הלוקסוס אתם מקבלים גם אחריות: להרחיב את שיתופי הפעולה בין דיסציפלינות, בין פקולטות ובין מוסדות ולעשות מחקר מעולה. העתיד כבר כאן – אתם העתיד. הבקשה הגדולה שלי מכם היא תעוזה. ברור לכולנו שדפוסי המחקר הקיימים, הדיסציפלינריים, יעברו בהדרגה מהעולם. להגות, לדמיין, להעז ולייצר את השינוי – זו המשימה שלכם.”

פרופסור-משנה רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שיבח את היוזמה להקמת מרכזי המצוינות. “התיקצוב במרכזים האלה גבוה גם במונחים אמריקאים, ומעניק לישראלים שרוצים לחזור לכאן תמריץ אובייקטיבי ממשי. תוכנית ICORE איפשרה לי לחזור לכאן, להביא לטכניון ולישראל את תחום הביולוגיה הסינתטית, ולעשות מחקר שלא הייתי יכול לעשות בלעדי התוכנית. זו פלטפורמה מצוינת למימוש רעיונות שצומחים באקדמיה. בזכותה יכולתי לרכוש מערכת רובוטיקה מתקדמת מאוד, ולהתחיל שיתוף פעולה עם גורמים בארה”ב. גם הקשרים הפנימיים שנוצרו כאן – תוך תקופה קצרה מאוד – משמעותיים מאוד גם ברמה המחקרית.”

פרופסור-משנה עמית הציג גם את הבעיות שבהן נתקלים ישראלים החוזרים מפוסט-דוקטורט בחו”ל. “במצב הדיור הנוכחי בישראל קשה מאוד להיקלט בארץ. האנשים האלה, שהקריבו המון בשביל קריירה אקדמית, רוצים לחזור לארץ אבל לא יודעים איך יסתדרו כאן: דירה, גנים לילדים, ביטוח לאומי, קופת חולים. לטכניון יש סל קליטה מצוין, אבל חוק המכרזים הופך את התהליך של הקמת מעבדה לפרויקט ארוך ומייגע. הטיפול ברמה הפרטית והמשפחתית הוא עניין שהמדינה חייבת לקדם במקביל לפיתוח מרכזי המצוינות.”

בתמונה: פרופסור טרכטנברג (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

בנוסף להם זכתה הפקולטה למתמטיקה בפרס הפקולטה המצטיינת, שהוענק השנה לראשונה

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק לעשרה חברי סגל בטכניון ולפקולטה למתמטיקה.  בטקס נכחו משפחת ינאי המעניקה את הפרס, הזוכים ובני משפחותיהם, ומרצים וסטודנטים מהטכניון. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה השלישית ברציפות “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם פרופסור משה ברוך, פרופסור דפנה פישר גבירצמן, פרופסור מוריס אייזן, פרופסור אלון וולף, פרופסור עדית קידר, פרופסור אורן קורלנד, פרופסור לירון ידידציון, פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, פרופסור אמיר שפילקה ופרופסור אורי שביט.

בנוסף הוענק השנה לראשונה פרס הפקולטה המצטיינת. הפרס ניתן לפקולטה למתמטיקה, שחרתה על דגלה את המצוינות בהוראה ובשירות לכלל הסטודנטים בטכניון. ועדת הפרס ציינה כי “פעילות הפקולטה מתאפיינת בהקפדה רבה על איכות ההוראה, על מצוינות בשירות, על אמפטיה לסטודנטים ועל יזמות חינוכית וטכנולוגית”.

“זה יום חג להוראה בטכניון,” אמר בטקס נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “אנו מוקירים את כלות הפרס וחתני הפרס, המשמשים דוגמה למרצים בקמפוס כולו. ניתן כבר לומר שלמותג שנקרא ‘פרס ינאי’ השפעות מרחיקות לכת על החינוך האקדמי בטכניון ואף מחוצה לו.” הנשיא התייחס בדבריו לאישור שנתן הסנט להמלצות ‘ועדת כהן’ להקלה בעומס הלימודי: “כל המלצות הוועדה נועדו להקל על הסטודנטים שלנו, בלי לפגוע במצוינות שהיא נר לרגלינו.”

“אנו רואים בזוכים בפרס סיירת איכותית המשפיעה על ההוראה בכל הקמפוס,” אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר ויו”ר ועדת הפרס, פרופסור גדי שוסטר. “בשנה שעברה הכרזנו שמרצה אשר לא יעמוד בסטנדרטים של הוראה טובה לא יוכל ללמד קורסי חובה, ואני שמח לבשר היום שכמעט עמדנו ביעד. היום רק 5% מתוך 800 קורסי החובה בטכניון אינם נלמדים ברמה המספקת, ואנו פועלים לשפר זאת.”

מירב פרוים, יו”ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים, שהיתה שותפה לתהליך בחירת המרצים הזוכים, אמרה כי “זו תקופה של לבלוב ופריחה לסטודנטים בטכניון. בשנתיים האחרונות הטכניון הולך לקראת הסטודנטים ומשפר את ההוראה ואת תנאי הלימוד. אני מודה למשפחת ינאי שנתנה לנו, הסטודנטים, את האפשרות להוקיר את המרצים המוערכים.”

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה וכהוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו טראומטית, החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. משה ינאי חתם את טקס הענקת הפרסים במילות תודה לטכניון על שאיפשר לו לתרום בחזרה לחברה בדרך ראויה ומשפיעה. “לרשום צ’ק זה קל,” אמר. “הקושי הוא להשיג את התמורה הראויה. ההתקדמות בעולם האקדמי היא תוצר של מחקר וכתיבה אקדמית, ואני מעריך מאוד את אלה שגם משקיעים בהוראה, משום שאין זה ברור מאליו.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם:

פרופסור משה ברוך, הפקולטה למתמטיקה

מרצה בחסד עליון, שיודע ללמד חומר קשה בצורה ברורה ומובנת ולקדם כל סטודנט לפי יכולותיו. כל זאת תוך יצירת אווירה נעימה בכיתה. זכיותיו בפרס מני להצטיינות בהוראה, וכמה פעמים בתואר מרצה מצטיין טכניוני, הן עדות לכך. מעבר להוראה עצמה השקיע פרופסור ברוך עבודה רבה בפיתוח קורסים ובעדכונם, ובחברות בוועדות לבדיקה תקופתית של קורסי החדו”א (חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי). פרופסור ברוך נתן מספר רב של הרצאות לקהל הרחב, בהן הרצאת הפתיחה של תערוכה על מתמטיקאים יהודים בארצות דוברות גרמנית, שנערכה בשיתוף עם מוזיאון המדע בשנה שעברה, משכה קהל רב וזכתה להדים חיוביים מאוד. גולת הכותרת של עשייתו בשנים האחרונות היא ריכוז פעילויות הנוער בפקולטה, ובפרט ניהול וארגון מחנה הקיץ “תומבה” בתורת המספרים, שהוא יחיד מסוגו בארץ. רבים ממשתתפי המחנות, מאז 2007, ממשיכים לשמור על קשר וחלקם כבר לומדים כסטודנטים בטכניון.

פרופסור דפנה פישר גבירצמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

מנחת הקורס “סטודיו לאדריכלות” – מפגש דו-שבועי עם קבוצת סטודנטים. הקורס שונה במידה ניכרת מאופן הלימוד הפרונטלי הנהוג בקורסים אחרים. פרופסור פישר גבירצמן אהובה מאוד על הסטודנטים, הן מבחינת התכנים אותם היא מעבירה והן מבחינת האופן בו היא מעבירה אותם. הסטודנטים המליצו עליה בחום לקבלת הפרס וציינו לטובה את אישיותה החיובית והנינוחה. לדבריה, מטרתה כמנחה להנחיל לסטודנטים ידע ותכנים ובו זמנית, לפתח אצלם את המיומנויות הדרושות ואת הכלים הנחוצים לחיים של למידה, ולעודד אותם לאהוב את הלמידה ואת המחקר כדרך חיים המבטיחה חיים עשירים ומרתקים ומגבירה את הסיכוי שיהיו אדריכלים טובים יותר.

פרופסור מוריס אייזן, הפקולטה לכימיה

בעל מחויבות ומסירות עקביות להוראה ולקידומה בטכניון ומחוצה לו. פרופסור אייזן שימש מספר שנים כסגן דיקן לענייני הוראה, ובמסגרת תפקידו קידם את ענייני ההוראה, על היבטיה השונים, בתוך הפקולטה ומחוצה לה על הצד הטוב ביותר. הפקולטה לכימיה מעניקה שירותי הוראה ליותר מ-3,500 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. כדיקן הפקולטה קידם פרופסור אייזן את נושא הוראת הכימיה ואת התמיכה בסטודנטים לתואר ראשון, על ידי הקמת מועדון סטודנטים ושיפור אמצעי ההוראה ופיתוחם בפקולטה לכימיה.

לפרופסור אייזן הצלחה בולטת בהוראת קורסי כימיה, המיועדים לסטודנטים בשנת הלימודים הראשונה, שהוראתם היא אתגר מורכב.

 פרופסור אלון וולף, הפקולטה להנדסת מכונות

 משמש כמרכז לימודי הסמכה בפקולטה להנדסת מכונות ומבצע את תפקידו במסירות וביעילות מרביות. פרופסור וולף משמש אוזן קשבת לסטודנטים הנקלעים למצוקה אקדמית, ועושה ככל יכולתו לעזור להם להתמודד בהצלחה עם הלימודים בפקולטה. פרופסור וולף מלמד את הקורס “מבוא לתכן יצירתי” ומרכז את כל הפעילות בנושא זה, ברמת הפקולטה והטכניון, במסגרת תחרות “טכנוראש”. לשם כך הוא נדרש להציע פרויקטים שיאתגרו את ציבור הסטודנטים, שטרם למדו את מכלול קורסי היסוד בהנדסה, לחשיבה הנדסית יצירתית, מקורית ועצמאית. פרופסור וולף ניחן במנהיגות טבעית וביכולת דידקטית גבוהה. הוא אזרח למופת ומרצה מצטיין, המשרה על תלמידיו את המיטב שבלימודי ההנדסה.

 פרופסור עדית קידר, הפקולטה להנדסת חשמל

מרצה מצוינת העוסקת בחינוך במובן הרחב של המילה. בעלת יכולת נדירה לגבש ולסכם תובנות ולהציג נושאים בצורה מובנית ובהירה. הדבר ניכר הן בהוראה הפרונטלית, הן בפגישות ההנחיה עם סטודנטים לתארים גבוהים והן בכתיבה עבור הקהילה המקצועית. פרופסור קידר מקפידה על יחס הגון ושקוף כלפי הסטודנטים, מתוך תפיסה ברורה של תפקידה כמחנכת, ממנה נגזרים השקעת הזמן הדרושה בכל סטודנט ויחס שוויוני והגון לכל. היא דורשת רמה גבוהה ועבודה רבה מהסטודנטים, אך גישתה והעניין שהיא מעוררת גורמים לכך שהסטודנטים מעריכים רמה גבוהה זו.

 פרופסור אורן קורלנד, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

נכס הוראה מרכזי בפקולטה ובעל תרומה משמעותית להוראת קורסים, להנחיית משתלמים לתארים גבוהים במעבדת בינה עסקית שיזם ופיתח, ובהדרכת הסטודנטים המצטיינים בפקולטה. יכולתו לשלב סוגיות מחקריות במסגרת הוראה של קורסים שונים בכל הרמות, והצלחתו לאתגר את הסטודנטים באתגרים אינטלקטואליים, הן שגורמות להם להישאר בהרצאותיו ואף להירשם בהמוניהם לקורסי בחירה שהוא מציע. פרופסור קורלנד נותן את כל כולו לסטודנטים, הוא זמין להם 24 שעות ביממה, ונותן להם תחושה שאין שום מחיצה שעלולה לעכב אותם בדרכם אליו. למרות העדר המחיצות הוא זוכה לכבוד ולהערכה מהסטודנטים, תומך ומטפח את הסטודנטים העובדים תחת הדרכתו ומשמש להם דוגמה למצוינות.

 פרופסור לירון ידידציון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

חבר סגל בפקולטה בתחום הנדסת תעשייה. הציב סטנדרטים חדשים למושג הצטיינות בהוראה כבר מהקורס הראשון שהעביר. פרופסור לירון ידידציון פיתח שיטות הוראה חדשניות ומקוריות, המעודדות את הסטודנטים למעורבות גבוהה בקורס ולהעמקה בחומר הנלמד. הוא מאפשר לסטודנטים לקחת חלק פעיל בהתנהלות הקורס, בהתנסות בכתיבת תרגילים ובדיקתם, בעריכת מערכי שיעור ובסיכומם. על אף שהדרישות בקורסים שלו גבוהות וחסרות פשרות, הסטודנטים לוקחים אחריות ועונים עליהן מתוך אתגר וסקרנות אמיתית ולא מתוך חובה. לפרופסור ידידציון קשר אישי וחם עם הסטודנטים. הוא מאתר סטודנטים שבהם הוא מזהה פוטנציאל ומעודדם להצטיינות, כמו גם להמשך לימודים לתארים מתקדמים. פרופסור ידיד ציון הוא חבר סגל חדש יחסית, ועם זאת הוא הצליח כבר מהרגע הראשון להציב רף גבוה ביותר של מצוינות בהוראה.

 פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, הפקולטה להנדסה כימית

מרצה מעולה בפקולטה, המלמדת מקצועות שונים. מרכזת את הפן הביוכימי בפקולטה ומלמדת מספר קורסים. איפיוניה העיקריים של פרופסור ביאנקו-פלד הם עומק הידע, הרצון ללמד, סבלנות אין קץ לשאלות הסטודנטים, הנכונות להסביר שוב ושוב וההשקעה הרבה בתלמידים. פרופסור ביאנקו-פלד מרכזת גם את לימודי ההסמכה בפקולטה וקשובה לבעיות הסטודנטים. גישתה החיובית מביאה לכך שיש לה “מעריצים” רבים בקרב הסטודנטים והיא מבחינתה מקפידה לשמור על קשר חם עם התלמידים באופן שוטף, בכיתה ומחוצה לה, כדי לוודא בזמן אמת את אפקטיביות ההוראה. פרופסור ביאנקו-פלד אוהבת את הסטודנטים וזה ניכר. עם זאת, היא אינה מוותרת על דרישות ועל רמה אקדמית גבוהה. פרופסור ביאנקו-פלד היא מרצה לדוגמה בשל יחסה הטוב והצלחותיה, זאת בלי ויתור על רמת הלימודים הגבוהה.

 פרופסור אמיר שפילקה, הפקולטה למדעי המחשב

הקורס “מערכות מסדי נתונים” הוא קורס קשה להוראה וציוני ההוראה בו נמוכים באופן עקבי. עם זאת, לאורך העשור האחרון, קיבל פרופסור שפילקה בקורס זה את ציון המרצה הכללי הגבוה ביותר. גם ציוני העניין, הלמידה הפעילה וההערכה הכללית שלו הם הגבוהים ביותר שניתנו בקורס זה בעשור האחרון. לאור תפקודו המעולה של פרופסור שפילקה והתייחסותו המצוינת לסטודנטים הוא מונה לפני כשנתיים לתפקיד מרכז לימודי הסמכה בפקולטה ולאחראי על תכניות המצוינות. פעילותו במסגרת תפקידים אלו היתה רבה וחשובה. הוא הקדיש לה זמן רב ועזר רבות לסטודנטים.

 פרופסור אורי שביט, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

מרצה להנדסת מים. לדבריו חשיבה הנדסית  “דרך המשוואות” היא הבסיס לניתוח ולהתמודדות עם בעיות הנדסיות ומדעיות שעדיין לא נפתרו. האתגר הניצב בפניו כמורה הוא האיזון בין ההוראה של כלים קלאסיים (שאין לוותר עליהם) ובין לימוד התהליכים והמנגנונים דרך חוקי היסוד והמשוואות המתארים אותם. “ללמד את הסטודנטים כמו שצריך זה אתגר לא פשוט,” אומר פרופסור שביט. “הרגע בו מצליחים לגרום לאולם מלא בסטודנטים להבין דבר מה שלא הבינו קודם, הוא רגע מרגש מאין כמותו המלווה אצלי בסיפוק רב.”

בתמונה: משה ינאי בטקס הענקת הפרס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון