50 דונם בניו יורק למיזם טכניון-קורנל

cornell2

ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג, הקצה 50 דונם באי רוזוולט למרכז המחקר המדעי-הנדסי-יישומי של קורנל והטכניון

בטכס השתתפו נשיא קורנל, פרופ’ דויד סקורטון, ונשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא; בנייתו של קמפוס לחדשנות טכנולוגית בת קיימא תחל בינואר; השלב הראשון ייפתח ב-2017

 ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג,  חתם על חוזה-החכרה ל-99 שנים, שיסלול את הדרך לבנייתו של קמפוס מרכז המחקר המדעי-הנדסי-יישומי על האי רוזוולט, בדיוק שנתיים אחרי שקורנל והטכניון זכו בתחרות של עיריית ניו יורק להקמת המרכז. מדובר במודל מהפכני לחינוך טכנולוגי לתארים מתקדמים, והוא ממצב את עצמו כמוסד עולמי מוביל, המעניק תארים מתקדמים ומנהל מחקר המטפח טכנולוגיה, חדשנות ומיסחור.

החכרת הקרקע תאפשר להתחיל את הבנייה בינואר, והכיתה הראשונה על האי רוזוולט אמורה להיפתח ב-2017. הסטודנטים החלו ללמוד בסתיו האחרון בשטח שנתרם על ידי גוגל במטה החברה בצ’לסי בשדרה השמינית. המתחם כולו, שישתרע על 48.5 דונם,  יושלם עד 2043 ויאכלס כ-2,000 סטודנטים וכ-280 חברי סגל וחוקרים. הקמפוס יתוכנן כך שיתמוך בהתמקדות המרכז בחדשנות, יזמות ושיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה.

“שמנו לנו למטרה להפוך את העיר ניו יורק לבירה עולמית של חדשנות טכנולוגית, והקמפוס החדש באי רוזוולט הוא גורם מרכזי באסטרטגיה שלנו המכוונת לכך,” אמר ראש העיר מייקל בלומברג. “זהו אחד ממיזמי-הפיתוח השאפתניים ביותר שעיר כלשהי יזמה מעולם, מיזם המתייחס לטווח הארוך, והוא יעזור להוסיף אלפי משרות לכלכלת העיר בעשורים הבאים.”

“אנו מאמינים בכל לבנו כי הדרך להמשך צמיחתה של העיר ניו יורק תוגדר במידה רבה על ידי שותפויות שראשיתן במוסדות האקדמיים של מדינת ניו יורק,” אמר מושל מדינת ניו יורק אנדרו קומו. “פרויקט זה ממנף שניים מהמוסדות הנודעים בעולם באופן שיקדם חדשנות טכנולוגית במדינת ניו יורק, ייצור מקומות תעסוקה וידרבן השקעות עסקיות.”

“המרכז החדש מהווה הוכחה שממשלות ואוניברסיטאות יכולות לשתף פעולה בחדשנות ובתמיכה בצמיחה כלכלית, ואנו נהיה לְעולם אסירי תודה על מנהיגותו של ראש העיר בלומברג בדרך להגשמתו של חזון בניין הקמפוס,” אמר נשיא אוניברסיטת קורנל דיוויד סקורטון. “הקמפוס באי רוזוולט נבנה למען העתיד, כדי להוות מקום שבו יוולדו הרעיונות הגדולים של המחקר, החברות החדשות וכשרונות יוצאי דופן שישנו את ניו יורק ואת העולם.”

“הודות לחזונו של ראש העיר בלומברג הופכת העיר ניו יורק במהירות למרכז חדשנות עולמי,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “באמצעות מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – השותפות הבינלאומית שלנו עם המרכז החדש – אנו מצפים לסייע בקידום עתידה של העיר כבירת-העולם הטכנולוגית.”

תחרות Applied Sciences NYC הושקה על ידי ראש העיר בלומברג ב-2011 במאמץ למנף את הצמיחה המשמעותית בתקופה האחרונה, ולייצר הזדמנות לצמיחה עתידית במשרות ובעסקים במגזר הטכנולוגי בעיר ניו יורק, ולפתח בשיתוף העירייה כלכלה מגוונת יותר עבור העיר. ביולי 2011 פרסמה העירייה בקשה להצעה (RFP), הקוראת לאוניברסיטאות, מוסדות או קונסורציומים לפתח ולהפעיל קמפוס (חדש, או הרחבה של קמפוס קיים) בעיר בתמורה להון, גישה לקרקע בבעלות העיר, תמיכה ושיתוף פעולה עם הממשל של בלומברג. הצעת קורנל והטכניון נבחרה בהתבסס על מודל של חינוך טכנולוגי לתארים מתקדמים, תוך הדגשה של קשרי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה ושל תחומי לימוד הרלוונטיים לעתיד. השלמת הקמפוס באי רוזוולט תביא כמעט להכפלה של מספר הסטודנטים לתארים הנדסיים מתקדמים במסלולי המאסטר והדוקטורט בעיר ניו יורק.

השימושים האקדמיים בקמפוס יכללו, על פי התוכנית, כיתות, מעבדות, teaming areas ואולמות הרצאות, וכן אזורי חממות שישמשו לטיפוח יזמות. שאר שטח הקמפוס יוקדש לאזורים עסקיים שיעוצבו באופן שיעודד אינטראקציה בין אקדמיה ותעשייה, שימושי מגורים, אזור להכשרת מנהלים בכירים, ושימושי-משנה כגון רכש, לתמיכה בחברי הסגל, בעובדים ובסטודנטים בקמפוס, כמו גם יצירה של חלל פתוח חדש.

תוכנית-האב של הקמפוס, שהוכנה על ידי Skidmore, Owings and Merrill ו- James Corner Field Operations, כוללת כמה רכיבים חדשניים ותשתיות לקמפוס נהר-עד-נהר עם נוף נרחב, סדרה של מרחבים ציבוריים ירוקים וחיבורים חלקים בין שטחי פנים וחוץ. טכנולוגיות מתקדמות ישולבו במטרה ליצור את אחד הקמפוסים המובילים בעולם בהתייחסות לסביבה ובחיסכון באנרגיה – קמפוס שלא רק יממש, אלא גם יפתח, טכנולוגיות סביבתיות חדשות.

בניין בר קיימא וחדשני יעוצב על ידי משרדו של תום מיין, שזכה בפרס פריצקר, ובניגוד למבנים אקדמיים מסורתיים יקבל השראה מעולם הטכנולוגיה; הוא יציע חללים פתוחים ואזורים גדולים המיועדים לשיתופי פעולה. אילו היה מושלם היום היה בניין-השלב-הראשון הבניין הגדול ביותר במזרח ארה”ב המאוזן אנרגטית – כלומר מייצר בשטחו את כל האנרגיה הדרושה לו.

בניין מסחרי שכן, שתוכנן על ידי  Weiss/Manfredi ופותח על ידי פורסט סיטי, יפגיש ממציאים מהתעשייה, חוקרים בעלי שם עולמי וחברות הזנק נמרצות תחת גג אחד – ייצוג ממשי של שליחותו של הקמפוס: מיזוג בין האקדמיה לתעשייה במטרה לעודד חדשנות לרווחת הציבור. בניין מגורים, אשר יבטיח שהקמפוס יפעל שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה, תוכנן על ידי Handel Architects ופותח על ידי האדסון. הבניין ייבנה במטרה לספק מגורים נוחים וזולים לסטודנטים, לחברי סגל ולעובדים. הוא יושתת על עקרונות של חיסכון באנרגיה ובכך יקדם את מטרות הקמפוס בתחום הקיימות.

תוכניות נוספות נוגעות למרכז להכשרת מנהלים בכירים ולמלון, שיסייעו למצב את המרכז כמגנט של חדשנות בעיר ניו יורק באמצעות קיום כנסים, תוכנית להכשרת מנהלים בכירים ואזור לסדנאות אקדמיות, כמו גם מלון ומסעדה.

הקמפוס כולל את השטח שבו פעל קודם בית החולים גולדווטר, שהועבר לבית חולים חדשני בהארלם. המטופלים של בית החולים גולדווטר הועברו לבית החולים החדש בחודש שעבר.

הלימודים החלו השנה במתחם שנתרם על ידי “גוגל” בצ’לסי. כעת לומדים שם סטודנטים לתואר שני ושלישי בהנחייתם של חברי סגל מעולים, תוך שיתוף פעולה עם עשרות ארגונים מובילים בתעשייה, התורמים לסטודנטים ידע בתחומים כגון מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומחשבים, מדעי המידע, חקר ביצועים ומינהל עסקים. השנה החל גם שיתוף פעולה עם תלמידים בבתי הספר בעיר ניו יורק, ומתבצעת עבודה עם ארגונים רבים במטרה להביא את החינוך הטכנולוגי לקהל נרחב.

החל בינואר יתחיל מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס לקבל כמה פוסט-דוקטורנטים בקמפוס הנוכחי. בהמשך שנת 2014 ישיק מכון ג’ייקובס מסלול לתואר שני בתחום ה- Connective Media , שנועד להכשיר יזמים הנדסיים וטכנולוגיים הנדרשים בעולם המדיה להובלת ההתפתחות הדיגיטלית המתמשכת בתעשייה. סטודנטים בתוכנית זו, שתימשך שנתיים, יקבלו תארים הן מהטכניון והן מקורנל.

בתמונה: בטקס הקצאת השטח – ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופוסר פרץ לביא. צילום: דוברות הטכניון

“אימוץ הכלב הוסיף הרבה צבע לחיים שלי בטכניון”

כך אומר אשחר טל סטודנט שנה רביעית בטכניון, שאימץ במהלך לימודיו גור נחייה לעיוורים. אשחר ועוד 19 סטודנטים נוספים בטכניון אימצו גורים כאלה, ויחד איתם הם מסתובבים בקמפוס, משתתפים בהרצאות בכיתה ולומדים בספרייה

מי שהסתובב לאחרונה בטכניון התפלא בוודאי לראות גורי לברדור חמודים המתלווים לסטודנטים לאורך כל היום – בשיעורים, בהפסקות ובביקורים בספריות. הסטודנטים האלה מגדלים את הגורים ומאמנים אותם להיות כלבי נחייה לעיוורים. את הפרויקט בטכניון, ובמוסדות אקדמיים אחרים בצפון, מרכזת עמותת “עיניים מנחות לעיוור”.

אלה מטק, האחראית על תכנית הגורים בעמותה, סיפרה: “בטכניון ישנו הריכוז הגדול ביותר של כלבים בצפון הארץ. מדובר ב-20 כלבים, שהסטודנטים מקבלים לרשותם כשהם בני שמונה שבועות לתקופה של שנה וחצי. גור לא יכול להיות כלב נחייה אלא רק לאחר תקופת אילוף ארוכה, בהגיעו לגיל שנתיים ויותר. הסטודנטים מסתובבים עם הכלבים במשך כל היום וחושפים אותם לחיי היומיום שלהם, הכוללים נסיעות בתחבורה ציבורית, הליכה בקמפוס, לימודים בכיתה ובספרייה ועבודה במקרה של סטודנטים עובדים. אנו מעניקים לסטודנטים ליווי צמוד, הכולל הדרכות אילוף בבית, ברחוב ובמקומות הומי אדם. לאמץ כלב זו אחריות כבדה, ולכן בדרך כלל אני עובדת עם משפחות. חששתי לתת את האחריות לחבר’ה צעירים, אבל התבדיתי. אני מתפעלת בכל פעם מחדש מהסטודנטים. הם לוקחים את הנושא כל כך ברצינות ומשקיעים מאוד בכלבים ובאילוף שלהם.”

“את הגורים נותנים לאנשים עם אורח חיים דינאמי כדי שייחשפו לכמה שיותר חוויות,” מספר תום שפי, סטודנט שנה שלישית בפקולטה לביולוגיה בטכניון. “היות ומדובר בגורים העתידים לשמש ככלבי נחייה, יש לנו אישור להסתובב איתם בכל מקום – בתחבורה ציבורית, בתוך קמפוס הטכניון ובכיתות. הכלבים פשוט מתנהלים לצדנו כל היום ומתלווים אלינו להרצאות בכיתה ולעבודה. אני מאוד אוהב בעלי חיים ואני שמח שאני יכול לתרום למטרה טובה. כבר כמה שנים שסטודנטים מהטכניון מאמצים כלבי נחייה ומסתובבים עמם בקמפוס, אבל בשנה האחרונה זה תפס תאוצה. סטודנטים רבים מבקשים לאמץ כלב וכרגע הביקוש לכלבים עולה על ההיצע. אלה, האחראית על הטיפול בגורים בעמותה, מביאה לנו מדי חודש אוכל עבורם ומדריכה אותנו כיצד לאלף אותם ולהרגיל אותם לתפקידם ככלבי נחייה לעיוורים.”

בתום שנה וחצי נאלצים הסטודנטים להיפרד מהכלבים. “אני מדחיק את הפרידה ומשתדל שלא לחשוב על זה,” אומר תום. “זו ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי בטכניון. כשאני מעוצבן או לחוץ מהחיים, יושי מניחה עלי את הראש וזה כל כך מרגיע. היא עוזרת לי מאוד לעבור את תקופת הלימודים.”

“אמא שלי לא מוכנה שנגדל כלב בבית,” מספר אשחר טל, סטודנט שנה רביעית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “אני מאוד אוהב כלבים ותמיד רציתי לגדל כלב, ולכן מבחינתי אימוץ הגור לשנה וחצי זה סידור אידיאלי – אני לא צריך לדאוג מה יהיה עם הכלב אחר כך. עוד חודשיים אפרד מטאז, וזה קשה אבל אני יודע שזה למטרה טובה ויטפלו בו בצורה הכי טובה שאפשר.”

“המרצים מקבלים באופן מאוד חיובי את הנוכחות של טאז בכיתה. כשהוא ישן הם שואלים למה הכלב ישן באמצע ההרצאה הכי חשובה של הסמסטר ואיך הוא ישלים את החומר. טאז הוא ממש חניך מצטיין. הוא מחונך וממושמע ואני מאוד גא בו. אני בטוח שהוא יהיה כלב נחייה מצוין ויעזור לאדם עיוור.”

בתמונה הראשית: הסטודנטים עם הכלבים אותם הם מאמנים. צילום: שיצו צלמים

פרופסור מרק זילברשטיין מהטכניון זכה בפרס Yahoo ACE

mark zilberstein
פרופסור מרק זילברשטיין

הפרס מוענק לפרופסורים צעירים באוניברסיטאות מחקר מובילות בעולם, המנהלים מחקר הרלוונטי לחברת Yahoo

פרופסור מרק זילברשטיין, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, זכה בפרס Yahoo ACE (“הפרס להעצמת קריירה אקדמית”), המוענק לפרופסורים צעירים באוניברסיטאות מחקר מובילות בעולם, המנהלים מחקר הרלוונטי לחברת Yahoo.

מחקריו של פרופסור זילברשטיין משתרעים על פני כמה תחומים, ביניהם ארכיטקטורות הטרוגניות מנקודות מבט שונות  (כלי תיכנות, הפשטות של מערכות הפעלה ועוד); מיחשוב עתיר-ביצועים בשריגים (grids) ובעננים; מערכות איחסון מבוזרות ועיבוד מקבילי במעבדים מרובי ליבות ומעבדים גרפיים (GPUs).

בהודעה על הפרס נאמר כי פרופסור זילברשטיין הוא מומחה בתחומי מחקר אלה, וכי “היבטים במחקריו של זילברשטיין משיקים באופן הדוק לתחומי העניין של קבוצת חקר המערכות במעבדות Yahoo בחיפה. מדענים במעבדות Yahoo מתכוונים לשתף פעולה עם פרופסור זילברשטיין בפרויקטים מגוונים, בתוכם מימוש בר-גידול של אלגוריתמי למידה חישובית על גבי חומרה עתירת ביצועים.”

“אשמח מאוד לשיתוף פעולה פורה עם המדענים במעבדות Yahoo,” אמר פרופסור זילברשטיין, “במטרה לקדם פריצות דרך במחקר ויישומים שיביאו תועלת בעולם האמיתי.”

פרופסור זילברשטיין הצטרף באחרונה לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אחרי פוסט-דוקטורט באונברסיטת טקסס באוסטין, בהנחייתו של פרופסור אמט וויטשל. את הדוקטורט סיים במדעי המחשב בטכניון ב-2010, בהנחייתם של פרופסור אסף שוסטר ופרופסור דן גייגר.

טקס פרס ינאי למצויינות בחינוך האקדמי

yanai2
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) ומשה ינאי

עשרה מרצים ופקולטה אחת בטכניון יקבלו את פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי.

הטקס יתקיים ביום רביעי , 25.12, בשעה 13:00 בטכניון.

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי יוענק ביום רביעי הקרוב לעשרה מרצים בטכניון. פרס ינאי היוקרתי מוענק זו השנה השלישית ברציפות על תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרת חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם:

  • פרופסור משה ברוך, הפקולטה למתמטיקה
  • פרופסור דפנה פישר גבירצמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
  • פרופסור מוריס אייזן, הפקולטה לכימיה
  • פרופסור אלון וולף, הפקולטה להנדסת מכונות
  • פרופסור עדית קידר, הפקולטה להנדסת חשמל
  • פרופסור אורן קורלנד, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  • פרופסור לירון ידידציון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  • פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, הפקולטה להנדסה כימית
  • פרופסור אמיר שפילקה, הפקולטה למדעי המחשב
  • פרופסור אורי שביט, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

בנוסף לחברי הסגל, יוענק השנה לראשונה הפרס גם לפקולטה מצטיינת – הפקולטה למתמטיקה.

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו כטראומטית, הוא החליט, בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) ומשה ינאי

שיטת ה”רוכסן” לסינתזה סלקטיבית של מולקולות מורכבות

פרופסור אילן מרק

כתב העת המדעי היוקרתי נייצ’ר (Nature) מדווח:

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה חדשה,  שיטת ה”רוכסן”, לסינתזה סלקטיבית של מולקולות מורכבות מדובר בפיתוח גישה חדשה לסינתזה של מולקולות מורכבות, עליה קיבל פרופסור אילן מרק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך מענק מחקר של 2.4 מיליון יורו מהאיחוד האירופי בשל “חשיבה אחרת בסינתזה כימית והליכה נגד הזרם”.

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה חדשה, שיטת ה”רוכסן”, לסינתזה סלקטיבית של מולקולות מורכבות. כך מדווח כתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר” (“Nature”).

הסינתזה של מולקולות חדשות היא מרכזית להתפתחות של שטחי מדע רבים, מרפואה ועד למדע החומרים. מאז המאה ה- 19 הגישה המקובלת לסינתזה של חומרים אורגניים היתה באמצעות יצירת קשרים חדשים, בעיקר קשרי פחמן-פחמן, תוך שליטה במבנה המרחבי (הסטריאוכימיה) שלהם. האם זו הדרך היחידה ליצור מולקולות אורגניות מורכבות?

במאמר שפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר” (Nature), פרופסור אילן מרק וקבוצת המחקר שלו מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך הדגימו לראשונה רעיון חדשני בו שילבו הפעלה ושבירה בו-זמנית של קשרי פחמן-פחמן ופחמן-מימן כדי לקבל בצעד אחד תרכובות מורכבות שבשיטה המקובלת קשה להכינן. הם השתמשו במולקולה שבצידה האחד קיים מתח בגלל נוכחות טבעת משולשת ובצידה השני יש קשר כפול בין שני אטומי פחמן. על ידי הוספת תרכובת צירקוניום הצליחו לגרום לנדידת הקשר הכפול, בדומה לפעולת רוכסן, עד לקטע בו נמצאת הטבעת המשולשת, דבר שהביא לשבירה סלקטיבית של קשר פחמן-פחמן המתוח. “ממש כמו שאתה רוכס מעיל ומחבר את שני צידי הרוכסן למטה ומעלה אותו למעלה”, מסביר פרופסור מרק. “לפעמים ניתק הקשר הזה בין שני צידי הרוכסן כשאתה מזיז אותו. את הניתוק הזה הצלחנו לבצע ולשבור בצורה מתוכננת מראש את הקשר פחמן-פחמן הרצוי”.

פריצת הדרך הזו מצטרפת לפרסום לפני כשנה, גם הוא ב- ,Nature בו דיווחו פרופסור מרק וצוותו על דרך חדשנית ליצירת מולקולות בעלות מרכז כיראלי וזאת בשלב אחד בלבד מחומר המוצא. עד אז הגיעו לכך חוקרים במספר שלבים.

לשני המחקרים פורצי הדרך של פרופסור מרק יש השלכות מרחיקות לכת לסינתזה ופיתוח של תרופות חדשות והם מעוררים ענין רב בקהילה המדעית והתעשייתית. בשל “חשיבה חדשנית ושונה בכימיה סינתטית והליכה נגד הזרם” קיבל עתה פרופסור מרק מענק גדול בסך 2.4 מיליון יורו מהאיחוד האירופי והוא עומד לגייס חוקרים נוספים שיעסקו במחקר מבטיח זה.

עבור פיתוח שיטות סינתטיות בדרך שונה לחלוטין מהמקובל, קיבל פרופסור אילן מרק בשנת 2012 את פרס החברה הישראלית לכימיה ואת פרס היצירתיות בסינתזה של חברת Janssen Pharmaceutica.

לימודי הארכיטקטורה בטכניון עוברים לתכנית חדשה

kalai_web

לראשונה בישראל: בסיום המסלול החדש יקבלו הסטודנטים תואר שני מקצועי (M.Arch).

תכנית הלימודים בארכיטקטורה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון תעבור למתכונת חדשה ועדכנית, בסיומה יקבלו הסטודנטים תואר שני מקצועי באדריכלות (M.Arch). זהו יישום ראשון בישראל של מתכונת זו, הנהוגה באוניברסיטאות מובילות בעולם, בהן MIT, הרווארד וברקלי.

 עד כה העניקה הפקולטה לבוגריה תואר ראשון מקצועי (B.Arch) בארכיטקטורה, בתכנית חמש שנתית. התואר המקצועי (M.Arch), יחייב ככלל שנת לימוד נוספת, אבל בשיטת הצבירה ניתן יהיה להשלימו גם בתום חמש שנים.

 התכנית החדשה תעניק לסטודנטים תואר מקצועי ברמה של מאסטר, השכלה רחבה ומעמיקה יותר, מעמד מועדף בעולם תחרותי, ועדיפות במוסדות ובמשרדי תכנון. התכנית מותאמת לסטנדרטים בינלאומיים של לימודי אדריכלות ומציעה מגוון רחב של בחירה והתאמה אישית. התכנית החדשה מאפשרת שילוב עם המסלולים לתכנון ערים ואזורים, לאדריכלות נוף  ולעיצוב תעשייתי. במסגרתה יוכלו הסטודנטים להתמחות במגוון תחומים, כגון עיצוב עירוני, בנייה ירוקה, היסטוריה-תיאוריה-ביקורת, שימור המורשת הבנויה ואדריכלות דיגיטלית, וכן ללמוד מגוון רחב של מקצועות משיקים/משלימים בפקולטות אחרות בטכניון.

 בתכנית החדשה יפוצל מסלול ההכשרה לשני תארים – תואר ראשון עיוני ותואר שני מקצועי. את התואר הראשון העיוני (B.Sc) במדעי הארכיטקטורה  יקבלו הבוגרים אחרי ארבע שנים. ההכשרה הרחבה שיקבל בוגר במדעי הארכיטקטורה תאפשר לו לעבוד בתחומי עיצוב שונים ומגוונים. במשרדי אדריכלים יוכל הבוגר לעבוד במגוון רחב של תפקידי מחקר, עיבוד וייצוג (פרזנטציה). לאחר השלמת שתי שנות לימוד נוספות לתואר המקצועי (M.Arch), יוכלו המסיימים להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים, ולהתחיל את התמחותם לקראת רישוי כאדריכלים.

 סטודנטים הנמצאים כעת במהלך לימודיהם לתואר B.Arch יוכלו לעבור לתכנית הלימודים החדשה. סטודנטים ובוגרים מבתי ספר אחרים לארכיטקטורה יוכלו אף הם להתקבל ללימודים לקראת התואר M.Arch, בתנאי שיעמדו בדרישות המוצבות בפני הסטודנטים בטכניון.

 “בחמישים השנים האחרונות שונו תכניות הלימודים המובילות בעולם, והיום, ברוב תכניות הלימוד בארה”ב ובאירופה, התואר המקצועי בארכיטקטורה הוא תואר מאסטר (M.Arch),” מסביר דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. “לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מסורת רבת שנים של הוראה ומחקר שעיצבו דורות רבים של אדריכלים ואדריכליות בישראל. אנו מאמינים בחדשנות, בפריצת גבולות הידע ובטכנולוגיות מתקדמות, ומחויבים להוראה מרחיבת דעת ומלאת השראה. תכנית הלימודים החדשה עשירה ומגוונת יותר, ומשתווה ברמתה לטובים בבתי הספר בעולם.”

“הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים”, מוסיף הדיקן, “שמה לה למטרה לבסס מחדש את מעמדו של האדריכל בחברה ובכלכלה כאיש תרבות וידע, וכבעל מקצוע מוביל ויצירתי בעולם המשתנה במהירות. לימודי הארכיטקטורה בטכניון הם הזדמנות מרתקת להצטרף לקבוצה מובחרת של מורים וחוקרים, להשתלב בתכנית לימודים חדשה, מתקדמת ומגוונת, ולהביא את הסטודנטים לכדי מיצוי את כישוריהם האישיים.”

 לפרטים נוספים :

http://architecture.technion.ac.il/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/

 בתמונה: דיקן הפקולטה, פרופסור יהודה קלעי. צילום : חיים זינגר, דוברות הטכניון

המדע הוא שפה בינלאומית החוצה גבולות

maltam3

כך אמרה ד”ר מלטם סזאן, חוקרת מאוניברסיטת סבאנצי באיסטנבול, המבקרת בטכניון.

ד”ר מלטם סזאן היא חוקרת צעירה מאוניברסיטת סבאנצי באיסטנבול המבקרת בטכניון בימים אלה ומציגה את מחקרה לסטודנטים וחברי סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. היא הוזמנה לארץ על ידי פרופסור יוג’ין רבקין, עימו היא מקיימת קשרי עבודה. הם משתפים פעולה במסגרת תכנית COST של האיחוד האירופי באפיון חומרים חדשים לאחסון מימן. לחומרים אלה יש יכולת לגרום למהפכה בתחום התחבורה ולהוריד את התלות שלנו בדלקים מאובנים.  “זהו ביקורי הראשון בישראל ואני מאוד נהנית”, היא אומרת. “המדע הוא שפה בינלאומית החוצה גבולות ואני מרגישה טוב בישראל”.

מחקרה של ד”ר סזאן מתרכז באיפיון של חומרים בננו-טכנולוגיה ובעיקר במוליכים למחיצה אורגניים לשימוש בתחום אנרגיה וחומרים מרוכבים. היא מספקת פתרונות ייחודיים לאיפיון מתקדם של חומרים שונים.

כבר מגיל צעיר ידעה מלטם שתהיה מדענית וסיפורה האישי זורק אור על ההשקעה הרבה של ממשלת טורקיה בחינוך. היא נולדה באיסטנבול ולמדה בבית ספר למחוננים. שפת הלימוד בבית הספר הייתה אנגלית והיא מספרת כי למדה מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה מאוד. היא זכתה גם לתמיכה בבית מאביה המהנדס ואמה המורה. אותות החינוך הטוב שקיבלה בבית ניכרים גם באחיה – מהנדס אלקטרוניקה.

לתואר הראשון למדה מלטם הנדסה מטלורגית ואת התואר השני עשתה בחומרים קרמיים. דוקטורט עשתה באוסטריה בחומרים אורגניים אופטו-אלקרוניים. עתה היא חוקרת במכון מחקר בננו-טכנולוגיה יישומית באוניברסיטת סבאנצי – SU/NUM. “סבאנצי היא אוניברסיטת מחקר יישומי בננו-טכנולוגיה ו- SU/NUM מקדם מחקר רב תחומי ושואף להיות מרכז בינלאומי של מצויינות לקידום ‘צוות מדע’ אשר יהווה סינרגיה בין מסה קריטית של מדענים מדיסציפלינות שונות – לבין התעשייה”, מסבירה מלטם.

“אנו בטורקיה נהנים מקפיצה של ממש במחקר ובמדע”, היא מספרת. “יש משרד ממשלתי חדש – משרד הטכנולוגיה, ויש לנו קשרי עבודה חובקי עולם (אני נוסעת למפגשים מדעיים ולכנסים בחו”ל שלוש פעמים בחודש). אירגנתי לא מכבר כנס מדעי באיסטנבול עם 1,000 משתתפים. גם באוניברסיטה שלי, כמו בתיכון, שפת ההוראה היא אנגלית. זו אוניברסיטה קטנה, עם 5,000 סטודנטים בערך, הממומנת על ידי קרן של משפחת סבאנצי עתירת ההון, התורמת רבות לקידום המדע, ובמיוחד לתחום הננוטכנולוגיה בטורקיה. תקציבי מחקר ממשלתיים נכבדים מופנים לננו-טכנולוגיה. כל המדענים בטורקיה שולטים היטב באנגלית ובשפות נוספות.”

התוצאה נראית כבר בשטח: הכלכלה הטורקית במצב טוב, ההי-טק מתפתח וגם התעשיות הכבדות מתאפיינות במיכון מתקדם.

לפוליטיקה ד”ר סזאן לא רוצה להתיחס ורק אומרת בחיוך: “אני עובדת עם מדענים רבים ברחבי העולם וחלקם מגיעים ממדינות שאינן חברות טובות. אבל זה לא מפריע לנו לעבוד ביחד כי יש לנו שפה משותפת – שפת המדע”.

למרות ההשקעה הרבה, אין לטורקיה עדיין כלות וחתני פרס נובל, אבל מלטם בטוחה שזה ענין של זמן עד שגם הם ייסעו לטקס החגיגי בשטוקהולם. “בינתיים יש לנו חתן פרס נובל אחד – בספרות”, היא מחייכת. “אבל לא יחלוף זמן רב ומדען טורקי יעמוד על האות N  הגדולה בשטוקהולם ויקבל את הפרס מהמלך השוודי”.