מחבר: shlomi ben-oz

לכתבה המלאה על הביקור לחץ כאן

צילום תמונות: מארק ניימן, לע”מ, שלמה שוהם, דוברות הטכניון

הנשיא שמעון פרס בביקור בטכניון:
הדבר הדחוף שיש לעשות היום – זה שלום עם הפלשתינאים; אני מעדיף שלום בלתי מושלם על חוסר שלום מושלם.

נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר בביקור בטכניון כי הדבר הדחוף ביותר שיש לעשות היום – זה שלום עם הפלשתינאים. “זו תהיה המהפיכה הגדולה ביותר שנעשתה מאז קום המדינה. אני מעדיף שלום לא מושלם על פני חוסר שלום מושלם”, אמר בפאנל מיוחד עם שלושה חתני פרס נובל מהטכניון, בהנחית ד”ר יוסי ורדי.

ביקורו של הנשיא נפתח בהצגת מכונית הפורמולה שנבנתה בטכניון. המכונית, שנבנתה על ידי קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בהנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ, זיכתה את הקבוצה במקום 19 מתוך 57 בתחרות Formula student – ובמקום הראשון מבין הקבוצות שהשתתפו בתחרות זו הפעם הראשונה. הסטודנטים אחמד עומרי ודוריס פיטילון, שהציגו את המכונית בפני הנשיא, הסבירו כי מדובר בקבוצה מעורבת של יהודים וערבים. “אז זאת בעצם מכונית לשני עמים,” השיב הנשיא בחיוך.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, העניק למר פרס לוח ועליו תמונות מביקוריו ומביקוריו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, בטכניון. “אין ספק שחזונו של מורך ורבך בן גוריון להקים מרכז מדעי עולמי במדינתנו הזעירה קרם עור וגידים,” אמר פרופסור לביא. “תחושת השליחות שהובילה להקמת הטכניון מלווה אותנו עד היום. תודה על ההזדמנות שנתת לנו להציג בפניך מקצת מההישגים המדעיים וההנדסיים שלנו.”

בפני הנשיא הוצגה שורה של מחקרים פורצי דרך הנעשים בטכניון – הנחתת מזל”טים על כלי שייט לא מאויישים (פרופסור אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב), מערך לוויינים זעירים (פרופסור פיני גורפיל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל), שיטה חדשנית לטיפול בגידולים סרטניים (פרופסור אמריטוס יורם פלטי), ממברנות מתקדמות לטיפול במים (פרופסור רפאל סמיט מהפקולטה להנדסה כימית ופרופסור מוריס אייזן מהפקולטה לכימיה) וחיזוי באמצעות בינה מלאכותית (פרופסור שאול מרקוביץ’ מהפקולטה למדעי המחשב וד”ר קירה רדינסקי).

לאחר מכן נפגש הנשיא פרס עם דור העתיד של מדענים. שרה קציר, ראש היחידה לקידום סטודנטים בלשכת דיקן הסטודנטים, הציגה בפניו צעירות וצעירים מהתכניות השונות של הטכניון – “ניצני הטכניון” (ביוזמת נשיא המדינה – תכנית מצטיינים למגזר הדרוזי בשיתוף עם משרד החינוך ועמותת “עתידים”), “מדעני וממציאי העתיד” (גם כן ביוזמת נשיא המדינה – צעירות וצעירים מוכשרים הלומדים במכינה הקדם אקדמית בטכניון ומתנסים בפעילות מעבדתית),  תכניות חרדים (השנה לומדים 80 חרדים במכינת הטכניון), “עתידים לתעשיה” (בוגרי צבא מהפריפריה הלומדים במכינה בתמיכת עמותת “עתידים”).

דנה מקלאדה, בת 16 מדלית אל כרמל, סיפרה לנשיא כי היא וחבריה מגיעים פעם בשבוע לטכניון ומקבלים תכניות העשרה.

מטר רוזן, בת 15, ממושב אבירים שבגליל, אמרה שהיא נהנית לבוא ללמוד בטכניון. “אם חנונית זה רצון ללמוד ולהשקיע, אין לי בעיה להיות חנונית”, אמרה לקול תשואות הקהל.

חן אשר, בן 26, מעכו, אמר כי רק הודות לתכנית “רוסמן – עתידים לתעשיה” הוא הגיע לטכניון.

יהודה מורגנשטרן, מהתכנית “חלמיש” (חרדים לומדים מקצועות יישומיים”) סיפר על הלם המעבר שלו מעולם הישיבות לטכניון. “12-15 שעות ביממה ישבנו והשלמנו פערים”, אמר. “היינו שונים. כשבאנו לקפטריה אמרו לנו שמשגיחי הכשרות כבר היו כאן היום”, הוסיף לקול צחוקו של הקהל.

בפאנל עם שלושת חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ’חנובר ודני שכטמן, סיפר הנשיא כי דוד בן גוריון ביקש ממנו פעם להקים קבוצת כדורגל שתהיה אלופת העולם. “לא הצלחתי, אבל הטכניון באמת יכול להיות אלוף הטכניונים בעולם”, אמר. “בן גוריון היה חולם גדול ואיפשר גם לי לחלום”, הוסיף. “אני גא בטכניון. המדע הוא צורך קיומי שלנו. העולם היום מתקיים בקושי, מדינות סביבנו מתפרקות. העתיד נמצא בחדשנות, אבל אם לא תמצא הדרך לשלוט בפנאטים או לגרום להם לשלוט בעצמם – העולם יהיה מקום מסוכן. מדינת ישראל צריכה לבנות קשרים גם עם חברות גלובליות גדולות, לא רק עם מדינות. אנו ארץ קטנה בשטח ואין לנו ברירה אלא להיות גדולים בחזון”.

פרופסור אהרן צ’חנובר דיבר על מהפיכת הרפואה המתואמת אישית ואמר כי זה ישנה את פני הרפואה בשנים הבאות. “אנחנו מקימים עתה בארץ מכונים לרפואה מתואמת אישית”, הדגיש. “יש לשפר את החינוך למדע וטכנולוגיה, אבל אסור לשכוח את ההומניסטיקה”.

פרופסור דני שכטמן אמר כי רעיון ביטול המבחן הפסיכומטרי הוא רעיון טוב והמליץ לשנות את שמו של משרד החינוך ל”משרד תשתיות העתיד”. “האוניברסיטאות זקוקות ליותר צעירות וצעירים שילמדו מדע והנדסה”, אמר.

פרופסור אברהם הרשקו דיבר על חשיבות המחקר הבסיסי. “ככל שנבין יותר איך גוף האדם פועל, נוכל לפתח יותר תרופות”, אמר.

“ראיתי בביקורי בטכניון מחקרים מרתקים וראיתי מפגן מרשים של האנשים הצעירים של מדינת ישראל”, סיכם הנשיא שמעון פרס את ביקורו.

לאלבום תמונות הביקור: הקלק כאן

צילום תמונות: מארק ניימן, לע”מ, שלמה שוהם, דוברות הטכניון

רנא דאוד, בוגרת “נעם” (נוער ערבי מצטיין) סיימה לימודי מדעי המחשב בטכניון וכבר עובדת בחברת הי-טק בגליל.

רנא דאוד היא הקטנה בין חמשת ילדיה של משפחת דאוד. היא מסיימת עתה את לימודיה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ושמחה לראות סביבה יותר ויותר סטודנטיות וסטודנטים ערבים, ויותר צעירות וצעירים ערבים העובדים בחברות הי-טק בארץ.

אביה של רנא הוא מורה בתרשיחא. יום אחד ראה בבית ספרו מודעה של “נעם” בטכניון המזמינה תלמידות ותלמידים ערבים מצטיינים לתכנית שהקים ומימן התעשיין איתן ורטהיימר במסגרת עמותת “ידידי עתידים”. הוא הביא את המודעה לבית ספרה של רנא בתו בשייח דנון, ולשמחתו היא וחברה שלה התקבלו לתכנית. רנא סיימה את המכינה בטכניון בהצטיינות והתקבלה לפקולטה למדעי המחשב. בנוסף ללימודיה היא חברה בנבחרת הקט-רגל של הטכניון ומלמדת בהתנדבות במכינה מתמטיקה ופיסיקה.

לחברת “גליל סופטוור” בנצרת היא הגיעה כדי לספר על “צופן”, שהיא עמותה המסייעת לצעירות ולצעירים ערבים למצוא עבודה. שירלי יוגב, מנהלת “נעם”, הפנתה אותה לעמותה. שם היא קיבלה מנטור, איש ההי-טק יואב צ’רנוברודה, אשר עשה לה סימולציה של ראיון עבודה, אמר לה מה לומר בראיון ומה לא לומר וליווה אותה בדרכה למצוא עבודה בחברה עתירת טכנולוגיה. בעודה שולחת קורות חיים היא הגיעה לחברת “גליל סופטוור” כדי לספר על “צופן” ומנהלת משאבי אנוש בחברה אמרה לה: “התכנית עליה את מספרת לנו מעניינת מאוד, אבל למה שאת עצמך לא תתחילי לעבוד אצלנו”?

אחיה הגדול של רנא עורך דין ואחותה פיזיותרפיסטית. אמה אחות בבית חולים. במשפחת דאוד מבינים את חשיבותה של ההשכלה. “נעם”, אומרת רנא, “הוא הגשר שלי לחיים, הוא פתח לי את דלתות הטכניון, איפשר לי ללמוד ללא דאגות פרנסה. הודות לו אנו רואים יותר סטודנטיות וסטודנטים ערבים בטכניון ונראה יותר ערבים בתעשיית ההי-טק בארץ. חברות וחברים שלי כבר שואלים אותי אם הטכניון לא כל כך מפחיד וקשה. אני אומרת להם שהוא לא קל אבל אסור לפחד מהקושי. המכינה בטכניון מאוד עוזרת, משלימה חומר בפיסיקה ובמתמטיקה. לי היה חשוב מאוד הקורס בכתיבה מדעית. למדתי שם לחשוב אחרת. הלימודים בטכניון ומקום העבודה שלי כיום הוכיחו לי שדו קיום בין יהודים לערבים אפשרי גם אפשרי”.

“גליל סופטוור” נוסדה בשנת 2008 על ידי היזמים זאבי ברגמן וג’יימי לוי, והיא ממוקמת בנצרת. כיום זו חברת התכנה הגדולה ביותר במגזר הערבי והמנכ”ל שלה, דרור גונן, מאמין בכוחו של השילוב בין מוטיבציה עסקית, חזון חברתי וגישור בין-תרבותי. באסל חורי הוא סמנכ”ל פיתוח עסקי בחברה, המעסיקה כ-120 עובדים.

בתמונה: רנא דאוד במדי נבחרת הטכניון בקט רגל. צילום: דוברות הטכניון

החברה הממשלתית “נתיבי הגז הטבעי לישראל” השתתפה לראשונה ביריד ותציע לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצטרף לשורותיה

נציגי 37 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, השתתפו היום (8.1.14) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שהתפרס על פני עשרות ביתנים בבית הסטודנט ובבניין אמדו בטכניון , גייסו החברות לשורותיהן כאלפיים סטודנטים.

חברת “נתיבי הגז הטבעי לישראל”, החברה הממשלתית להקמה ולתפעול המערכת הארצית להולכת גז טבעי, השתתפה השנה לראשונה ביריד במטרה לגייס סטודנטים ובוגרי טכניון. “אנו מבקשים לגייס לשורותינו מנהלי פרויקטים מהפקולטות להנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וסביבתית והנדסת תעשייה וניהול,” אמר מנכ”ל החברה שמואל תורג’מן,

“לאור המגמה של ביסוס משק האנרגיה על גז טבעי, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בשימוש בגז טבעי. במסגרת היערכותה לגדילת הביקוש, החברה מצויה בעיצומה של תכנית רחבת היקף, במסגרתה יוקמו מקטעי גז חדשים, יוכפלו מקטעים קיימים ויחוברו צרכנים נוספים. החברה צפויה לגדול בשנים הקרובות, ונשמח לצרף לשורותינו סטודנטים ובוגרי טכניון, בדגש על בוגרי תואר שני בהנדסת אנרגיה וגז טבעי. מנהלים רבים בחברה שלנו הם בוגרי הטכניון, ואנו רואים חשיבות רבה בחשיפת החברה וצרכיה לקהל הסטודנטים בטכניון.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, הציגה  ביריד טיל יירוט של “שרביט קסמים” – מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך, אשר נמצאת בשלבי פיתוח ועברה בחודש נובמבר האחרון ניסוי יירוט מערכתי מלא.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד השתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, EZ chip, אינטל, מרוול, מלנוקס, פיליפס, סאן-דיסק, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף השתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן השתתפו ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני והתעשייה האווירית.

צילום: שיצו שירותי צילום, דוברות  הטכניון

בהשתתפות נשיא המדינה, מר שמעון פרס, ועוד שלושה חתני פרס נובל.

נשיא המדינה, שמעון פרס מגיע היום, יום ד’, ה-8 בינואר בשעה 9:30, לביקור מיוחד בטכניון. במרכז הביקור יקיים הנשיא מפגש עם שלושת חתני פרס נובל מהטכניון, בהנחיית ד”ר יוסי ורדי.

פרופסור דן שכטמן, פרופסור אהרון צ’חנובר ופרופסור אברהם הרשקו ישתתפו בפאנל נובליסטים, ביחד עם חתן פרס נובל לשלום, כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס לרב שיח על עתיד המחקר המדעי.

צפו בשידור חי מתוך הטקס החל מהשעה 11:00

President of Israel Shimon Peres is visiting Technion today.

Highlight: a panel discussion on the future of scientific research, with 4 Nobel Prize laureates: Peres, Avraham Hershko, Aaron Ciechanover and Dan Shechtman, moderated by Yossi Vardi.

You can watch the visit LIVE here! From 11am Israel time.

World Time Converter.

ביום ג’, 1.4.2014, בין השעות 10:00-14:00, תקיים הפקולטה להנדסת מכונות את ‘יום נשים’ 2014, בשיתוף עם חברות מובילות, המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה ומדור רישום וקבלה בטכניון. ליום זה יגיעו תלמידות מדעים ומועמדות מיידיות ללימודים בפקולטה.

החברה הממשלתית “נתיבי הגז הטבעי לישראל” תשתתף לראשונה ביריד ותציע לסטודנטים ולבוגרי הטכניון להצטרף לשורותיה

נציגי 36 חברות, מהמובילות במשק הישראלי, ישתתפו ביום רביעי הקרוב (8.1.14) ביריד התעסוקה של הטכניון. ביריד, שיתפרס על פני עשרות ביתנים בבית הסטודנט ובבניין אמדו בטכניון , צפויות החברות לגייס לשורותיהן כאלפיים סטודנטים.

חברת “נתיבי הגז הטבעי לישראל”, החברה הממשלתית להקמה ולתפעול המערכת הארצית להולכת גז טבעי, תשתתף השנה לראשונה ביריד במטרה לגייס סטודנטים ובוגרי טכניון. “אנו מבקשים לגייס לשורותינו מנהלי פרויקטים מהפקולטות להנדסת מכונות, הנדסה אזרחית וסביבתית והנדסת תעשייה וניהול,” אמר מנכ”ל החברה שמואל תורג’מן, “לאור המגמה של ביסוס משק האנרגיה על גז טבעי, בשנים הקרובות צפוי גידול משמעותי בשימוש בגז טבעי. במסגרת היערכותה לגדילת הביקוש, החברה מצויה בעיצומה של תכנית רחבת היקף, במסגרתה יוקמו מקטעי גז חדשים, יוכפלו מקטעים קיימים ויחוברו צרכנים נוספים. החברה צפויה לגדול בשנים הקרובות, ונשמח לצרף לשורותינו סטודנטים ובוגרי טכניון, בדגש על בוגרי תואר שני בהנדסת אנרגיה וגז טבעי. מנהלים רבים בחברה שלנו הם בוגרי הטכניון, ואנו רואים חשיבות רבה בחשיפת החברה וצרכיה לקהל הסטודנטים בטכניון.”

חברת רפאל, המגייסת לשורותיה מאות סטודנטים ובוגרים מדי שנה, תציג ביריד טיל יירוט של “שרביט קסמים” – מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך, אשר נמצאת בשלבי פיתוח ועברה בחודש נובמבר האחרון ניסוי יירוט מערכתי מלא.

“זאת הזדמנות מצוינת להוכיח לסטודנטים כי השקעתם הרבה בלימודים נושאת פרי, ולחברות זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון, פרופסור מוריס אייזן. “אין לי ספק שהיריד יתרום להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים כיום עמדות מפתח במשק הישראלי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

ברוריה זומר-פדידה, ראש יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים, אמרה כי הטכניון מקיים שני ירידי תעסוקה בשנה וחברות רבות משתתפות בשני הירידים. “אנו עוסקים כל העת בחיזוק קשרי הטכניון עם התעשייה מתוך מטרה לקדם את גיוס הסטודנטים והבוגרים שלנו ולשלבם בחברות אלה. בנוסף לירידים אנו מקיימים ימי זרקור ייעודיים, בהם מגיעים נציגי החברות לפקולטות ספציפיות ומגייסים ישירות מתוכן. הבוגרים שלנו מהווים את חוד החנית של הכלכלה בישראל.”

לדבריה, קיימת יציבות בביקוש לעובדים בשוק התעשיות המתקדמות, וזו אינדיקציה חיובית למצב המשק הישראלי בימים אלה.

ביריד ישתתפו חברות היי-טק מובילות, בהן אפלייד מטריאלס, צ’ק פוינט, אלביט מערכות, EZ chip, אינטל, מרוול, מלנוקס, פיליפס, סאן-דיסק, TDK ויאהו, וכן חברות הזנק קטנות יותר, חברות טכנולוגיה רפואית וחברת התרופות דקסל פארמה. בנוסף ישתתפו ביריד חברות פיננסיות – בהן “בלומברג”, המחפשת סטודנטים ובוגרים במדעי המחשב – וחברות ייעוץ וניהול פרויקטים. כן משתתפים ביריד משרד ראש הממשלה, הקריה למחקר גרעיני והתעשייה האווירית.

במעמד נשיא המדינה וראש הממשלה, העניק שר החינוך, הרב שי פירון, לפרופסור מחקר מוטי שגב את פרס ישראל בתחום חקר הכימיה וחקר הפיזיקה לשנת תשע”ד. בנימוקי הוועדה נאמר כי “פרופ’ שגב הוא פיזיקאי פורץ דרך בתחום האופטיקה והלייזרים. תרומותיו פורצות הדרך מהוות מקור השראה ועבודותיו המדעיות מצוטטות באלפי מאמרים מדעיים”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור מחקר שגב והודה לו על הכבוד הרב שהוא מביא לכל בית הטכניון.

אנו מביאים כאן ראיון שנערך עם פרופסור שגב בעיתון הטכניון.

 במהירות האור

 כאשר המנחה קרא בשמו, התקדם פרופסור מוטי שגב לקידמת הבמה, לבוש במכנסי ג’ינס וחולצה לבנה. הוא דילג עליה בקלילות ולקול צחוקו של הקהל המעונב שמילא את אולם הקונגרסים במינכן קיבל את הפרס היוקרתי EPS Quantum electronics .

פרופסור מוטי שגב מהפקולטה לפיסיקה חוקר את התנהגות הסוליטונים – חבילות גלים השומרות על צורתן. הן לכודות בתוך עצמן וכך שומרות על תצורה קבועה. למעשה, הסוליטון הבודד מתנהג, גם ביחסיו עם סוליטונים אחרים, כאילו היה חלקיק.

פרופסור שגב וקבוצתו בפקולטה לפיסיקה משתמשים באופטיקה לא ליניארית כדי ללמוד על תופעות בסיסיות המתרחשות ברחבי הפיסיקה הלא ליניארית. בארבע השנים האחרונות התפרסמו ארבעה מאמרים של מוטי שגב ושותפיו למחקריו, בכתב העת המדעי היוקרתי “נייצ’ר”. ההישג הזה הוא כה נדיר, עד כי עורכי “נייצ’ר” החליטו לראיין את פרופסור שגב, מוטי בפי כל, על מעבדתו ועבודתו.

“הסוליטונים מופיעים במיגוון מערכות”, הוא מסביר. “מנוזלים ועד לפלזמה, גלים אקוסטיים על מולקולות DNA, ערור בתורת המיתרים ועד תופעות גרביטציוניות בחורים שחורים. סוליטונים נמצאים בהרבה מקומות ובהרבה תחומים”.

כיצד בחרת בתחום המסובך הזה?

“הוא סיקרן אותי. בבתר דוקטורט נפתחו לי העיניים”.

מוטי שגב נולד ברומניה. בהיותו בן 3 עלתה משפחתו לארץ. הביאו אותם באישון לילה לבית שאן. עם אור ראשון התעורר אביו, שלמה, הביט סביבו ואמר קצרות: “אנחנו נוסעים לחיפה”.

בעיר הכרמל התיישבה המשפחה בשכונת סטנטון בעיר התחתית. שכונת עוני קשה. בהיות מוטי בן שש הוחל בפינויה, ומשפחת סקג’ו פונתה לשכונת “משפרי דיור” בנוה שאנן.

מוטי הקטן הצטיין בלימודיו מלכתחילה. בחופש הגדול, בין כיתה א’ ל-ב’, הוא כבר עשה ניסוי בשדה ליד הבית, עם סיד מסביב לאבן. התוצאה הייתה מהממת. ארבע כבאיות הגיעו כדי לכבות את האש, בעוד מוטי מתחבא מתחת למיטה בחדר של הוריו, שלמה וזלדה.

להרבה דברים לא היה כסף במשפחת סקג’ו, אבל לספרים תמיד היה. ניצה מובשוביץ-הדר, לימים פרופסור בטכניון, הייתה המורה של מוטי לחשבון ומתמטיקה. היא הייתה הראשונה שגילתה את כשרונו הרב בכיתה ז’ ושלחה אותו לחוגים למחוננים בטכניון.

למרות הצטיינותו הבולטת, “עף” מוטי מבית הספר תיכון עירוני ג’. היועצת, ברוריה צפריר, לקחה אותו תחת חסותה והתחייבה שמעתה ואילך הוא יהיה בר שליטה. “בית הספר שיעמם אותי”, הוא מודה. “לשעורי תנ”ך לא באתי עד כיתה י”ב. מה שעניין אותי היו הכדורסל, השומר הצעיר ובנות”.

בצבא היה בקורס טייס. החזיק מעמד 14 חודשים, עד שחצה את הגבול לירדן עם מטוס “פוגה מגיסטר”. הוא הושעה מהקורס למשך שנה, חזר לגרעין הנח”ל שלו, ונכנס ללבנון במבצע ליטני. לקורס טייס כבר לא חזר. השתחרר מהצבא כקצין בדרגת סגן, ובמילואים הוא היה מפקד פלוגת סיור. סגנו היה יאיר מרדכי מקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. לפני כמה שנים נתקל יאיר בצעיר ערבי בדרך לקיבוצו. הוא התחיל לתחקר אותו, ואז המחבל הפעיל את חגורת הנפץ שלו והתפוצץ ביחד איתו. כשפרופסור שגב מספר זאת, הוא מתקשה להסתיר את רגשותיו.

עם שחרורו התקבל מוטי לטכניון, לפקולטה להנדסת חשמל. הוא סיים את התואר הראשון לאחר שבעה סמסטרים ו-250 ימי מילואים. הוא היה זכאי, בגלל המילואים הרבים, לסמסטר תשיעי בחינם, אבל לא היה לו צורך אפילו בסמסטר שמיני. חוץ מ-250 ימי המילואים הוא עבד בכל שנות לימודיו בהדרכת נוער שולים בטירת כרמל, תירגל סטודנטים בפקולטה למתמטיקה והדריך טיולים ברחבי הארץ. לכן היה רק מצטיין דיקן ולא מצטיין נשיא. הוא עשה מסלול ישיר לדוקטורט בהנדסת חשמל, נישא לטל ולזוג הצעיר נולדו יאיר, טמיר וירון.

בתר דוקטורט הוא עשה ב”קלטק” והיה עמית מחקר בכיר ופרופסור בפרינסטון, עד שחזר ארצה, עם כל המשפחה, בסוף 1998. “חזרתי רק בגלל ציונות ובגלל הרצון לגדל ילדים ישראלים”, הוא מרגיש צורך להסביר. “ואני לא מצטער”, הוא מזדרז להוסיף.

בטכניון טוב לך?

“אני מאוד אוהב את המחקר בטכניון, אבל יש לי גם הרבה ביקורת שאיני מסתיר אותה”.

אתה הילד הנורא והמוכשר של הפקולטה?

פרופסור שגב צוחק ומתקן: “לא, אני לא הילד הנורא. אולי אני ילד רע שאיכפת לו מאוד מהטכניון”.

לעבודה הוא מגיע במכנסיים קצרים ובסנדלים. הסטודנטים שלו אומרים שהוא מאוד תובעני, דורש מהם הרבה, כמעט כמו שהוא דורש מעצמו, אבל מצד שני הוא אבהי ודואג להם, לא רק בתחום המקצועי אלא גם בתחומים אישיים, כמו מציאת עבודה ופתרון בעיות כלכליות. אפילו בני ובנות הזוג של הסטודנטים שלו נמצאים בקשר איתו. כעת יש לו עשרה סטודנטים – ששה דוקטורנטים וארבעה מסטרנטים. הוא נפגש עם כל אחד מהם יום-יום. לכל סטודנט יש פרוייקט משלו, מוגדר היטב. מילה לא יוצאת מקבוצת שגב, בלי שהוא יראה אותה קודם ויאשרה. על דלת חדרו כתוב הציטוט: ” עגום המנחה שתלמידו לא עבר אותו”.

לפרופסור מוטי שגב אין כל סיבה להיות עגום. עשרה סטודנטים שלו הם היום פרופסורים ב-MIT, פרינסטון, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת פלורידה, אוניברסיטת סן פרנסיסקו, אוניברסיטת קלאוסטהל בגרמניה, האוניברסיטה הלאומית של טאיוואן, אוניברסיטת זאגרב בקרואטיה, אוניברסיטת לאקוילה באיטליה ובטכניון.

 אי-ליניאריות פירושה שתכונות התווך שבו עובר האור משתנות כתוצאה מנוכחות הגל. בנסיבות מסויימות הופכת אלומת האור, בהשפעת אפקטים לא ליניאריים, למעין עדשה מרכזת. התוצאה – במקום ההתבדרות המוכרת לנו מאלומות אור רגילות, נוצרת תופעה של מיקוד עצמי: האלומה “לוכדת” את עצמה ושומרת על מימדים קבועים, בלי להתבדר כמו אלומה רגילה. זהו “הסוליטון המרחבי”.

הסוליטונים המרחביים התגלו בשנות הששים. עם זאת, יצירתם של סוליטונים יציבים כאלו דורשת תווך מיוחד, ולפיכך רק בשנות השמונים ניתן היה לבנות את המערכות המתאימות לכך.

באפריל 2006 דיווח “נייצ’ר” כי קבוצה בראשותו של פרופסור מוטי שגב הצליחה ליצור גביש פוטוני ההופך ממוליך למבודד כתוצאה מהעברת אור דרכו. את הניסוי ביצעו טל שוורץ וגיא ברטל, שני דוקטורנטים שלו, ופרופסור שמואל פישמן, אף הוא מהפקולטה לפיסיקה. הרעיון הועלה לראשונה בשת 1958 על ידי פרופסור פיליפ אנדרסון, שאף קיבל פרס נובל על כך. הוא הראה תיאורטית כי כאשר מגדילים את אי הסדר בחומר גבישי – האלקטרונים “נתקעים” והגביש הופך ממוליך למבודד. התיאוריה זכתה לשם “מיקום אנדרסון” ומאז ניסו חוקרים רבים ברחבי העולם להוכיח נסיונית את התיאוריה של אנדרסון בחומר גבישי, אך לשווא. מוטי שגב וקבוצתו עקפו את הבעיה בכך שביצעו את הניסוי לא בגביש רגיל (חומר), אלא בגביש פוטוני (גביש הבנוי מגלי אור).

סרטון וידאו מתוך טקס קבלת הפרס: