הטכניון חוגג פתיחת מחזור שני בתוכנית הלימודים ברוסית. הסטודנטים במחזור הראשון כבר משולבים בפקולטות השונות בטכניון.
27 סטודנטים מחבר המדינות החלו ללמוד בטכניון – זהו המחזור השני במסגרת תוכנית הלימודים בשפה הרוסית. בטקס הפתיחה החגיגי של המחזור, שהתקיים ב-5 בנובמבר, הציגו שניים מבוגרי המחזור הראשון את חוויותיהם מהשנה הראשונה. “נתתם לנו הזדמנות להשתלב בטכניון ובישראל,” אמרו פולינה סולובייצ’יק ואנדריי אלשקין. “בטכניון קשה ללמוד, כי כאן הכישרון הוא רק חלק קטן בהצלחה. חייבים לעבוד אחרי יום הלימודים, ואין כמעט זמן לשום דבר אחר, אבל העזרה העצומה של צוות התוכנית הביאה אותנו עד כאן. בזכותכם אנחנו עכשיו סטודנטים בטכניון.”
התוכנית פועלת תחת קורת הגג של בית הספר הבינלאומי של הטכניון, ובשיתוף פעולה בין הטכניון לארגון “נתיב”, פרויקט “מסע” ומשרד החינוך (האחראי על לימודי העברית בתוכנית).פרופסור ענת רפאלי, העומדת בראש בית הספר הבינלאומי בטכניון, אמרה לסטודנטים החדשים כי “אנחנו רוצים למשוך צעירים כמוכם לטכניון ולמדינת ישראל, ולסייע לכם באתגר ההשתלבות כאן. אני מבטיחה לכם שכאן תקבלו את ההכשרה הטובה יותר במדע ובהנדסה, ומבקשת את עזרתכם בכך שתלמדו בכל הרצינות את המקצועות המדעיים וההנדסיים, וכן את השפה העברית.”
פרופסור ענת רפאלי הודתה לנעמי בן עמי, ראש “נתיב”, על היוזמה והסיוע שאיפשרו לפרויקט לצאת לדרך בשנה שעברה. בן עמי הודתה לצוות בית הספר הבינלאומי והביעה תקווה שהתוכנית תחזק את הקשר בין ישראל ליהודי חבר המדינות. “אני מאחלת הצלחה למי מכם שיישאר בישראל, וגם למי שיבחר לחזור הביתה. כולכם תהיה שגרירים שלנו.”
“מרגש לראות כאן את בוגרי המחזור הראשון, המשולבים כיום בפקולטות השונות, ובעיקר לשמוע אותם מדברים עברית,” אמר מנהל בית הספר הבינלאומי אריאל גבע. “אתם, הסטודנטים החדשים, הפגנתם אומץ רב בבואכם לכאן. אתם יוצאים לדרך קשה וארוכה, אבל מרתקת, ואנחנו כאן כדי לעזור לכם בכל דבר.”
במחזור הראשון השתתפו 22 סטודנטים צעירים, ובמחזור השני שנפתח עתה לומדים כאמור 27 סטודנטים, המתחילים את השנה במכינה קצרה ומרוכזת (ארבעה חודשים), שבה הם לומדים מתמטיקה, פיזיקה ועברית. בסמסטר השני הם ילמדו ארבעה קורסים בסיסיים בלימודי הנדסה ומדעים. בקיץ 2015 – בתום שנת הלימודים הראשונה, המתקיימת ברוסית וכוללת 400 שעות של לימוד עברית – הם יתחילו ללמוד יחד עם כלל הסטודנטים בטכניון בעברית בפקולטה שיבחרו.
רכזת התוכנית, לובה בלג’ייבה, מסבירה כי ברוסיה ובאוקראינה מסתיים התיכון בגיל מוקדם יחסית, ובוגרי התיכון מחפשים מסלולים אקדמיים. “כאן בטכניון מאפשרים להם לימודים אקדמיים איכותיים בלי להתנות זאת במכינה מראש.” לובה, שעבדה בסוכנות היהודית ברוסיה, עלתה לישראל ב-2009 והחלה לעבוד בטכניון לפני כשנתיים.
התאומים קונסטנטין וגריגורי סנצ’יכין, בני 18, גדלו במוסקבה. לתוכנית הרוסית הם התוודעו עוד בהיותם בתיכון, ועברו תהליך מיון שכלל ראיון-סקייפ וסיור בטכניון. “היינו כאן ב-2013, נפגשנו עם הסטודנטים והאנשים שמובילים את התוכנית, והבנו שזה מה שמתאים לנו.” הוריהם, העוסקים בתחומי התיירות והביטוח, בעלי השכלה טכנולוגית, עודדו אותם בכך.
גרגורי, נגן חצוצרה, חולם ללמוד הנדסת חומרים, וקונסטנטין, המנגן בסקסופון וקלרינט, רוצה ללמוד הנדסה ביו-רפואית. “הייתי ברוסיה באולימפיאדה ביו-רפואית שנקראת step into the future, והתחום הזה מעניין אותי מאוד. ברוסיה יש פער גדול מאוד ברמות של בתי הספר התיכונים, ומהתיכונים היוקרתיים מגיעים לאוניברסיטאות היוקרתיות. למרות שלמדנו בתיכון מצוין רצינו להגיע לטכניון, בגלל ההיסטוריה המרשימה שלו והסגל המצוין.”
הטכניון משיק את האפליקציה החדשה שלו לסטודנטים. לראשונה יהיה כל המידע הרלוונטי והעדכני ביותר זמין לסטודנטים בכל עת במרחק נגיעה.
היכן ומתי תתקיים הבחינה? מהי מערכת השעות וכמה קיבלתי במבחן? סטודנטים בטכניון יוכלו לקבל מעתה מענה לשאלות הבוערות באמת באמצעות אפליקציית הטכניון החדשה לטלפונים חכמים. את האפליקציה, שפותחה בהובלת האגף למחשוב ומערכות מידע בטכניון, יכולים הסטודנטים להוריד ישירות למכשירי האייפון או האנדרואיד שלהם.
לצד גישה למערכת השעות, לוח המבחנים והציונים, עדכונים וחדשות אחרונות, מצטיינת האפליקציה החדשה בממשק הניווט הייחודי שלה, המאפשר הגעה מדויקת ליעד המבוקש בדרך הקצרה והמהירה ביותר. הצורך בניווט מדויק חזר ועלה במהלך אפיון הצרכים שבוצע בשלב התכנון, זאת לאור העובדה שלקמפוס הטכניון, השוכן על צלע הכרמל, מבנה טופוגרפי ייחודי והוא מתאפיין בריבוי מבנים המשתרעים על פני שטח גדול.
להורדת האפליקציה חפשו “הטכניון” בחנויות האפליקציות או לחצו על הלינק המתאים:
נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא ולצדו (יושבים) דיקן לימודי הסמכה-פרופסור יכין כהן, דיקן הסטודנטים-פרופסור מוריס אייזן ויו”ר אגודת הסטודנטים-דני מגנר
2,185 סטודנטים חדשים החלו היום את לימודיהם בטכניון, וייהנו ממסלולי לימוד יחודיים והרחבה משמעותית של המעונות.
“המשך הקיצוצים בהשכלה הגבוהה פירושו איום ממשי על חוסנה העתידי של ישראל,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לסטודנטים החדשים שהחלו את לימודיהם בטכניון. “היפוך מגמה והגדלת התקציבים פירושם ישראל חזקה יותר כלכלית, חברתית וביטחונית גם בדורות הבאים. קל מאד לקצץ ולפגוע, קשה ויקר הרבה יותר לשקם ולבנות מחדש”. פרופסור לביא אמר את הדברים בטקס החגיגי של פתיחת שנת הלימודים בטכניון, שהתקיים אתמול (19.10.14) במסגרת יום ההכוון לסטודנטים חדשים.
השנה מציע הטכניון כמה מסלולי לימוד חדשים וייחודיים, במטרה לספק מענה לצורך הגובר במומחים בתחומים חדשניים של מדע, הנדסה וארכיטקטורה. הסטודנטים במסלול המשותף של הנדסת חומרים וביולוגיה (BSc) ילמדו על מגוון נושאים כגון שתלים העשויים חומרים מיוחדים, מערכות זעירות להחדרת תרופות, ותיקון רקמות פגועות של שריר ועצם. תוכנית הלימודים החדשה בפקולטה לארכיטקטורה, אשר הותאמה לצורכי המאה ה-21, כוללת עתה שני תארים נפרדים – “בוגר במדעי הארכיטקטורה” (B.Sc) ותואר “מגיסטר לארכיטקטורה ובינוי ערים” (M.Arch) עם אוריינטציה מעשית והתמחויות ספציפיות. התוכנית ברובוטיקה ומערכות אוטונומיות (מגיסטר ודוקטורט) מתמקדת בדור הבא של מערכות טכנולוגיות: מערכות המתפעלות את עצמן באופן עצמאי – ללא מפעיל אנושי – בתחומי הרפואה, החלל ועוד. בפקולטה לרפואה נפתח מסלול מדעי חדש, לקראת תואר בוגר במדעי הרפואה, המיועד למועמדים בעלי ציון סכם גבוה המעוניינים בידע מעמיק במדעי החיים והרפואה.
הלימודים בטכניון החלו לפני 90 שנה בדיוק, בשנת 1924, עם 17 סטודנטים להנדסת בנאות וארכיטקטורה. כיום לומדים בטכניון יותר מ-13,000 סטודנטים, ומספר בוגרי הטכניון עבר הקיץ את רף ה-100,000. לנוכח העליה המתמדת במספר הסטודנטים מתחילה בימים אלה בנייתם של מעונות עבור 500 סטודנטים נוספים. זאת בנוסף על המעונות הקיימים, המציעים כבר עתה פתרונות דיור לכ-4,500 סטודנטים – נתון המציב את הטכניון במקום הראשון בתחום המעונות. בניית המעונות החדשים התאפשרה בזכות תרומת הענק של המיליארדר הסיני לי קא-שינג.
פרופסור נקמורה ונשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא בטקס הענקת פרס הארווי (2009) בטכניון
פרופסור שוג’י נקמורה, שזכה לפני חמש שנים בפרס הארווי של הטכניון, הוא אחד משלושת חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2014.
פרופסור שוג’י נקמורה, אחד משלושת הזוכים בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2014, זכה בעבר בפרס הארווי של הטכניון. פרס הארווי ידוע כ”מנבא נובל” – 13 מחתני פרס הארווי זכו לימים בפרס נובל.
“זכייתו של נקמורה בפרס נובל מוצדקת וראויה,” אמר פרופסור גדי אייזנשטיין, ראש המכון לננו-טכנולוגיה בטכניון, שהמליץ בזמנו על הענקת פרס הארווי לפרופסור נקמורה. “נקמורה הוא חלוץ משמעותי מאוד בתחום ה-LED וברכיבים אופטו-אלקטרוניים בכלל. הוא הצליח לגדל (לייצר) גבישים איכותיים של גליום-ניטריט, ובכך חולל מהפכה עצומה בתחום האופטיקה. בהמצאת ה-LED הכחול הוא סלל את הדרך לתאורת LED לבנה, שהשלכותיה על הסביבה עצומות. טכנולוגיה זו, התופסת מקום הולך וגדל בנורות ובמסכים, מובילה לחיסכון דרמטי באנרגיה ומאפשרת ייצור של נורות בעלות תוחלת חיים ארוכה במיוחד. לפיכך, מעבר לפריצת הדרך המדעית החשובה כשלעצמה, יש כאן השלכות יישומיות מרחיקות לכת.”
יחד עם נקמורה יקבלו את פרס נובל בפיזיקה הפרופסורים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו, על “המצאת דיודות הפולטות אור כחול, שאיפשרו את פיתוחם של מקורות-אור חזקים וחסכוניים באנרגיה”.
פרס הארווי הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה על תרומות חדשות ובולטות במדע, בטכנולוגיה וברפואה , ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון. קרן הפרס, שהוקמה על ידי ליאו מ’ הארווי ז”ל (1887- 1973), תעשיין וממציא מלוס אנג’לס, מעניקה מדי שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.
במעמד קבלת פרס הארווי ב-2009 אמר נקמורה כי “הטכניון הוא אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. יש כאן המון אנשים חכמים שניחנו בתפיסה היי-טקית. בעיני הטכניון הוא אוניברסיטה מופלאה.”
מרכז הידע לחדשנות בטכניון משלים בימים אלה את ההכנות האחרונות לקראת ההתכנסות החמישית של פורום המנהלים לחדשנות. המפגש הראשון יתקיים ב-11 בנובמבר. ההרשמה בעיצומה.
“פורום המנהלים לחדשנות” התכנס לראשונה בשנת 2010. כיום הוא הוא מאגד בתוכו כ-80 מנכ”לים ומנהלים בכירים, בלמעלה מ-40 חברות מובילות במשק, בהן “אלביט”, ”אינטל”, “ביוסנס”, וובסטר”, “אמדוקס”, “רפא’ל”,”, “HP Indigo” “כתר פלסטיק”, “תמה תעשיות”, “סטפאק” ועוד.
הפורום נועד להקנות למנהלים ידע מעשי הנוגע להתנעת תהליכי חדשנות בארגונים במטרה לשמר את היתרון התחרותי של הארגון ולתרום לצמיחתו וכן לעודד שיתופי פעולה וחילופי ידע בין החברות לבין עצמן.
מפגשי הפורום יתמקדו השנה במגמות החדשנות ויעסקו בנושאים כגון “האינטרנט של הדברים”, “ביג דאטה” “מחשוב ענן” “הדפסת תלת מימד” “הגנת הסייבר” “E- Commerce” והשלכותיהם ברמת הארגון. על המרצים השנה יימנו: בועז מעוז, מנכ”ל סיסקו ישראל; דר’ איה סופר, מנהלת תחום ניתוח נתונים ומחשוב אנליטי בIBM העולמית; אמנון בר-לב, נשיא צ’ק פוינט; רותי קידר, סמנכ”לית טכנולוגיות פיתוח ב- Microsoft Israel; ניר פלג, ראש אגף בכיר מו”פ במטה הקיברנטי במשרד ראש הממשלה; סער יוסקוביץ’, מייסד ומנכ”ל Augory; גלעד בכר, מנכ”ל MOBurst; אלי איטין מאמדוקס.
מפגשי הפורום יתקיימו אחת לחודש, בטכניון בחיפה, מלבד מפגש אחד, אשר יתקיים ב- Microsoft Technology Center ברעננה. מפגש הראשון יכלול משחק תפקידים עסקי שיעסוק באסטרטגיות השונות ליצירת צמיחה ארגונית תוך סקירת השיקולים של מקבלי ההחלטות בזמן אמת. ישתתפו בו זה אנשי מפתח מתחום התעשייה, המשפט, האקדמיה והפיננסים.
מפגשי הפורום ייחתמו השנה ב”האקתון” לפיתוח רעיונות חדשניים, על בסיס המגמות שיידונו במפגשים במהלך השנה.
מנהלים ומובילי חדשנות אשר מעוניינים להיחשף לחזית הידע בתחום החדשנות, במטרה לקדם וליישם תהליכי חדשנות בארגון מוזמנים להצטרף לפורום, ההרשמה בעיצומה.
ליל המדענים עמד השנה בסימן מדעי המים * בין האטרקציות: פריסקופ וירטואלי, מתקן ייחודי להתפלת מים, דגם של צוללת, דוכן לבועות סבון ענקיות ועוד.
הארוע אורגן על ידי מחלקת השיווק של הטכניון ואת הפעילויות השונות, שהתרכזו בלב קמפוס הטכניון, הובילו חוקרי הטכניון. פעילויות אלה כללו הרצאות והפעלות בנושאים שונים ומגוונים: התפתחות משק המים, מנגנון הפעולה של מתקן התפלה, איכות מי השתייה, פריסקופ שאינו מציץ מהמים, אקוסטיקה תת-ימית, איך גל נולד, דוכן ליצירת בועות סבון ענקיות ועוד.
הציבור ניצח: “חוכמת ההמונים” הישראלית העריכה כמעט במדויק את משקל המלח בים המלח. הערב, בטכניון, הכריז שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי כי החציון של התשובות שסיפק הציבור בסקר עמד על 42.8 מיליארד טון מלח, בשעה שחישובי המדענים עומדים על 42.7 מיליארד טון.
ההכרזה, במעמד נשיא הטכניון, התקיימה מול אלפי המבקרים שהציפו את הטכניון לרגל אירועי “ליל המדענים”. “הצלחת התרגיל,” אמר השר, “היא בכך שהוא עורר את סקרנות הציבור לשאלה ישראלית מאוד – כמה מלח יש בים המלח, שבו רובנו רחצנו לפחות פעם אחת.” השר הודה לנשיא הטכניון ולמומחה המים פרופסור אורי שמיר על “תצוגה מרהיבה”.
את הפעילויות השונות, שהתרכזו בלב קמפוס הטכניון, הובילו חוקרי הטכניון. פעילויות אלה כללו הרצאות והפעלות בנושאים שונים ומגוונים: התפתחות משק המים, מנגנון הפעולה של מתקן התפלה, איכות מי השתייה, פריסקופ שאינו מציץ מהמים, אקוסטיקה תת-ימית, איך גל נולד, דוכן ליצירת בועות סבון ענקיות ועוד.
באירוע הציגו מדעטק, המוזיאון הימי, חברות מובילות בתעשיית המים, מקורות ורפא”ל, וכן עמותת “נוער שותה מים ודעת”.
בתמונה בעמוד הבית: פרופסור אורי שמיר, השר יעקב פרי, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא
התמונה באדיבות המרכז ההיסטורי של הצי האמריקאיהתמונה באדיבות יואב שכנר
כולנו מכירים מהקולנוע את קצה הפריסקופ המציץ מן המים ומסגיר את מיקומה של הצוללת • “פריסקופ וירטואלי” שפותח בטכניון מאפשר לראשונה תצפית תת-מימית לגמרי על הנעשה מעל פני הים.
מאת ארין ביבה, כתבת “Tested” *
במרוצת השנים התחוללו שינויים מסוימים בתכן הפיזי ובמכניקה הפנימית של הפריסקופ, אולם עניין אחד נשאר כשהיה: כדי לראות מה מתרחש מעל פני הים, אפילו הפריסקופ המודרני המתקדם ביותר חייב להגיח מן המים. וכשהפריסקופ משמש כלי מלחמה שמטרתו לחמוק מאוניות אויב, ברור שהִתבַּלטוּת הזו אינה מהלך חכם. זו הסיבה שכבר יותר מעשר שנים מנסים מדענים ומהנדסים לתכנן פריסקופ וירטואלי – מכשיר שיוכל לראות מה קורה מחוץ למים מבלי שייאלץ לעלות מעל פני הים. קבוצת חוקרים בטכניון רשמה כעת התקדמות מרשימה בעניין זה.
פריסקופים: היסטוריה מקוצרת
הפריסקופ הראשון, על פי המידע המצוי בידי הצי האמריקאי, תוכנן בשנת 1854 על ידי כימאי צרפתי בשם אֶדְמֶה איפוליט מרי-דייבי. היה זה פשוט גליל ארוך, שבכל אחד מקצותיו קוּבְּעה מראה בזווית של 45 מעלות. בעשורים שלאחר מכן נעשו כמה נסיונות לשפר את המכשיר, ואחת הגירסאות היתה גליל שבתוכו נקבעו שמונה מנסרות.
הפריסקופ המודרני, הזכור לנו מהקולנוע, היה גירסה משופרת של דגמים אלה. הגירסה החדשה, שנרשמה כפטנט ב-1911 על ידי ד”ר פרדריק קולמורגן, החליפה את סדרת העדשות (או המנסרות) בצמד טלסקופים. מבנה זה ביטל כליל את הצורך בקביעה של עדשות לאורך הגליל ושל מראות בקצותיו, ואיפשר לבנותו באורכים שונים ולהקטין את הפתח המגיח מן המים. קולמורגן ייסד חברה שפיתחה ושכללה את הטלסקופ, וחברה זו – קולמורגן – פועלת עד היום.
התכן המקורי של קולמורגן עבר כמה שיפורים במרוצת השנים – תוספת של ראיית לילה, זיהוי תבניות כוכבים, הגדלה אופטית ואנטנות לתקשורת לווינית – אבל המבנה הכללי נותר כמעט ללא שינוי. רק בשנות השישים פיתח הצי האמריקאי את פריסקופ טיפוס 18, שצויד במצלמות טלוויזיה שהעבירו את התמונות לכל רחבי הצוללת וגם תיעדו אותן.
לפני כעשור החליף הצי האמריקאי את הפריסקופים בצוללות התקיפה “וירג’יניה” בתרנים פוטוניים, שהם זרועות טלסקופיות שבראשן מותקנות מצלמות דיגיטליות ומצלמות אינפרא-אדום. מאחר שאין במכשירים אלה מראות ולא טלסקופים, אין צורך למקם תחתם חדרי בקרה. לפיכך הרחיק הצי את המי”ק (מרכז ידיעות הקרב) מדופנות הצוללת והוריד אותו לסיפון נמוך יותר, שם יש הרבה יותר מקום.
פריסקופים בעתיד
לתרנים פוטוניים יתרונות רבים, ועיקרם בעובדה שהם משיטים את הצוללת אל העידן הדיגיטלי. עם זאת, גם הם מאלצים את המשתמש “להציץ” מעל לפני המים, ולכן אינם חמקנים אמיתיים.
יואב שכנר, פרופסור בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, עובד על פיתוחו של פריסקופ טוב יותר. את השנים האחרונות הוא הקדיש להתמודדות עם הבעיות העיקריות הקשורות בפיתוחו של פריסקופ וירטואלי שיוכל לתעד מתוך המים את הפעילות מעל פני הים.
המכשול העיקרי בדרך לבנייתו של פריסקופ תת-ימי הוא השתברות האור במפגש בין המים לאוויר. תופעה זו מוכרת לכל מי שצלל אי פעם בבריכה והביט למעלה, או הכניס כפית לכוס מים: כאשר קרני האור חודרות למים, הן נשברות, ופירוש הדבר שהעצמים שמחוץ למים (או בתוך המים, בדוגמת הכפית) נראים מעוותים. ככל שפני המים גליים יותר כך מתעקמות קרני האור בכיוונים שונים, וכתוצאה מכך מתעוותים יותר העצמים שבחוץ.
כדי לקבל תמונה ברורה מנקודת מבט תת-מימית עלינו לתקן את העיוות שנוצר במדיום (תווך) אוויר-מים. אחת הדרכים לעשות זאת היא למדוד את הגלים ולהבין כיצד משפיעה תנועת המים בכל רגע נתון על התמונה המתקבלת. אתגר זה נראה סבוך מכדי שאפשר יהיה לממשו, אבל באסטרונומיה כבר מבוצע תיקון כזה מזה שנים רבות. “הצפייה בחלל מבעד לטלסקופ קרקעי עוברת באטמוספירה,” מסביר שכנר את ההשראה לפתרון החלוצי שלו, “ולכן על האסטרונומים למדוד את העיוותים שגורמת האטמוספרה לקרני האור ולתקנם. לשם כך הם משתמשים בכוכב מנחה, כלומר עצם שמיימי שצורתו ידועה, או יוצרים עצם וירטואלי כזה על ידי הקרנת לייזר לעבר האטמוספירה העליונה, ואז מודדים את העיוותים המתרחשים בה.”
לרוע המזל, בלב ים אין עצמים רבים שיכולים לשמש כוכב מנחה, מלבד אחד: השמש! לפיכך תכנן שכנר מערכת צילום הנעזרת בשמש (או בירח, בשעת לילה) כנקודת ייחוס קבועה המאפשרת לבטל את העיוות בתמונות. כך זה עובד: חצי משדה הראייה של המצלמה מכוסה במערך חורים – פיסת מתכת שבה נוקבו חורים במרחק 1.8 ס”מ זה מזה. מתחת למערך החורים מותקן מפזר-אור חצי-שקוף, המאפשר לנקודות האור הבוקעות מהחורים לנחות על משטח וכך לגלות למשתמש באיזה כיוון הן נעות בעת חדירתן למים.
“אם המים אינם שקטים לגמרי, הקרניים נשברות ומתעוותות באופן שונה בכל חור, והמרווחים בין הנקודות המוקרנות על המסך יהיו בלתי-אחידים משום שהגלים יוצרים הפרעות. הנקודות אינן מתמקמות במיקומן הצפוי, והתנהגות סוררת זו היא עבורנו מקור מידע חשוב מאוד. באמצעות צילום המסך ומדידת תנועת הנקודות, ביכולתנו למדוד את העיוות.”
החצי השני של שדה הראייה של המצלמה אינו מכוסה, אלא פשוט מופנה אל היעד (השמש או עצם אחר) ומצלם תמונה מעורפלת. הסיבה לכך שהמצלמה חצויה היא שמִן ההכרח לצלם את שתי התמונות בעת ובעונה אחת כדי “למפות” נכונה את העיוות שיוצרים המים. השמש היא נקודת ייחוס סטטית יעילה במיוחד במקרה שהעצם המבוקש נמצא בתנועה. ברגע שהתמונה מצולמת היא מנותחת על ידי אלגוריתם ייעודי המשווה בין שתי התמונות, מחשב את העיוות ומבטל אותו.
ובכן, איך נראות התמונות המצולמות על ידי הפריסקופ החדשני הזה, ‘סטלה מאריס’ שמו? “הן לא מושלמות, אבל איכותן הולכת ומשתפרת,” אומר שכנר. “עד כה השגנו ירידה משמעותית בעיוות, גם אם לא ביטלנו אותו כליל. אנו מנסים לעשות משהו שלא נעשה בעבר. למיטב ידיעתנו, המבוססת על הספרות המקצועית, איש מעולם לא הציג פריסקופ וירטואלי. אנשים דיברו על זה, אבל אנחנו הצלחנו להציג לראשונה מערכת בסיסית וגולמית הפועלת בהצלחה. אלה כאמור התוצאות הראשוניות.”
בכוונת שכנר ושניים מהסטודנטים שלו, מרינה אלתרמן ויוחאי סבירסקי, לפתח גירסה ישימה-מסחרית של המערכת. בנוסף לשיפור הרזולוציה של התמונות ובהירותן מתכנן שכנר לצמצם את גודל המערכת (המערכת הנוכחית היא קופסה גדולה). “יש לנו עוד שפנים בכובע. המערכת הנוכחית ראשונית מאוד, גדולה ומגושמת, אך טובה כפיילוט. עלינו לדעת את זווית השמש יחסית למערכת, ולשם כך אנחנו משתמשים במצפן גולמי ובפלס בסיסי. יהיה נחמד אם נצליח להכניס למערכת חיישן אלקטרוני שיספק לנו אוריינטציה מדויקת יותר של המערכת. בכוונתנו גם לשפר את הרזולוציה באמצעות צמצום המרחק בין החורים, אם כי יש כאן מגבלה מסוימת: אם המרחק בין החורים קצר מדי, קשה לשייך את נקודות האור לחורים הנכונים.”
אף שמדובר במערכת בסיסית, שכנר מספר שהוא כבר קיבל פניות מגורמים המעוניינים להטמיע אותה. הוא אומר שהמוצר הסופי עשוי להועיל לא רק לצוללות, אלא גם לצוללנים המבקשים לדעת את האוריינטציה שלהם במים. הטכנולוגיה החדשה עשויה לסייע גם למדענים החוקרים חיות החותכות את המים בתכיפות – למשל לוויתנים ודולפינים המזנקים מתוך הים – בניסיון להבין כיצד הן נעות בין שני המדיומים ללא הפרעה. לפיתוחו של מוצר מסחרי כזה יידרשו, מכל מקום, כמה שנים נוספות.
* הכתבה שלעיל מבוססת על מאמר שפורסם באתר המדעי Tested ב-2 בספטמבר 2014:
פרס מיוחד לנבחרת הטכניון בתחרות Formula student שנערכה באיטליה
משלחת הטכניון לתחרות הבינלאומית Formula Student חזרה אתמול לישראל לאחר שזכתה בפרס מיוחד, שהוענק לה על ידי המעצב הראשי של קבוצת פיאט (אלפא רומאו, מזראטי ופרארי). הפרס ניתן לה על עיצוב הרכב היפה ביותר, וכן על השיפורים המשמעותיים ביותר מאז התחרות הקודמת. בדירוג הכללי, דורגה במקום ה-28 מתוך 44, ובפרזנטציה העסקית במקום 12.
בראש נבחרת הטכניון, המונה כ-40 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון, עומדים דוריס פיטילון ואחמד עומרי. דוריס, ילידת ארה”ב, גדלה בחולון, סיימה הקיץ את התואר הראשון בפקולטה להנדסת מכונות
במסגרת העתודה האקדמית, ובקרוב תתגייס לחיל החימוש. אחמד, שגדל בגרמניה ובכפר סנדלה שליד עפולה, עשה בטכניון תואר ראשון במסגרת תוכנית נ.ע.מ (נוער ערבי מצטיין) וכיום הוא לומד לתואר שני בהנדסת מכונות. חברי הקבוצה מציינים את תרומתו העצומה של ראובן כץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה להנדסת מכונות, שסייע להם בגיוס המימון, דאג להם למעבדה, ושילב את הפרויקט בקורס שנתי בהנחייתו: קורס “תכן מוצר חדש”. פעילות הקבוצה מומנה בחלקה על ידי תוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון (GTEP).
צילום: רז שוויצר
“ברגע ששמעתי על הפרויקט ידעתי שאני בפנים,” אומר מיכאל קוצ’נקו, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, שהופקד על חיפוי הרכב וגם נהג בו בתחרות. “בניית הרכב הייתה עבורי הגשמת חלום ילדות. בנינו רכב הרבה יותר חזק ממה שצריך, ואני מאוד גאה בתוצאה.”
“נמשכתי לפרויקט כי רציתי לעשות משהו פרקטי במהלך הלימודים,” אומרת דוריס פיטילון, “ובניית הרכב היא הנדסת מכונות במיטבה. זה הדבר העיקרי שהעסיק אותי בשנתיים האלה, ומה שלמדתי בו בהיבטים של ניהול והנדסה לא למדתי בשום מקום אחר. התחרות עצמה היתה חוויה מדהימה. הגיעו לשם קבוצות מכל העולם, שישנו יחד בקמפינג שליד מסלול המרוצים, וההווי היה נהדר.”
על עיצוב הרכב, שהוביל לזכייתנו בגביע המיוחד, הופקדו ויטלי סקבירסקי וזיו תמיר, סטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
התחרות כללה בדיקה של היבטים הנדסיים (“התחרות הסטטית”) ואחריה המקצים השונים הבוחנים תאוצה, מהירות וביצועים. “למדנו את לקחי השנה שעברה והגענו הרבה יותר מוכנים, עם רכב חזק ומהיר יותר. הגענו לתוצאה מצוינת במקצה התאוצה (75 מ’ ב-4.3 שניות), וגם במקצה הסיבולת (endurance).”
במכונית הטכניון נהגו ארבעה מחברי הקבוצה: דוריס, מיכאל, גלעד אגם ודוד אמריליו. במשך השנה האחרונה התאמנו הנהגים ב”דן קרטינג” בחיפה, שם הוקצו להם סימולטור והדרכה ללא תמורה. תורמים נוספים הם חברת “כנפית”, שסיפקה את חיפוי הקרבון, “פלאסקו” שהטיסה את הרכב לאיטליה ובחזרה, ו”סגל בייקס״ שתרמו מגנזיום ועיבוד שבבי. בימים אלה מגבשת הנבחרת את הצוות הבא, הצפוי לייצג את הטכניון בתחרות של 2015.
ארגוןSAE מארגן מזה שלושים שנה אירועים ותחרויות שונות המיועדות לסטודנטים להנדסה מרחבי העולם. התחרות היוקרתית ביותר במסגרת פעילות הארגון היא Formula student, בה נדרשים הסטודנטים לתכנן ולייצר מכונית מירוץ.
המחזור השמיני של “נוער ערבי מצטיין” חגג את סיום המכינה.
בתחילת ספטמבר התקיים בטכניון טקס הסיום של המחזור השמיני של מכינת נ.ע.מ – נוער ערבי מצטיין. עד כה סיימו את התכנית 120 בוגרים – מהנדסים ומהנדסות אשר נקלטו בתעשיית ההיי-טק בישראל, בבתי החולים ובמסלולי לימוד לתארים מתקדמים.
בוגרי המכינה הגיעו לטכניון לפני שנה מבתי ספר שונים ברחבי הצפון, במטרה להמשיך ללימודים גבוהים ולרכוש מקצוע. ואכן, מתוך 48 מסיימי המחזור ממשיכים 38 ללימודי תואר ראשון בטכניון. שירלי יוגב, מנהלת תוכנית נ.ע.מ, ציינה את האחווה והכבוד ההדדי ששררו בכיתה והובילו את התלמידים להצלחה במכינה, והודתה למנהל המכינה מולי דותן. היא אמרה לבוגרים כי “נמשיך ללוות אתכם במהלך כל שנות הלימודים עד ההשמה בתעסוקה או בלימודים לתארים מתקדמים. נלווה אתכם ברגעי ההצלחה וברגעי הקושי – אל תהססו לפנות, כי כאן תמיד הדלת פתוחה ושמורה לכם אוזן קשבת.”
הטקס התקיים בנוכחות זאב חיות, מנכ”ל עמותת “ידידי עתידים”; וואליד מאסלחה, מנהל אגף משאבי אנוש ומנהל בבנק ערבי ישראלי; גליה קידרוני, מנהלת אחריות תאגידית בבנק ערבי ישראלי; דנה פארן, מנהלת השיווק בעמותת “ידידי עתידים” יועצת המכינה ענבר זומרפלד והרכזת החברתית אסמה יוסף. בנק ערבי ישראלי אימץ את התוכנית, ומסייע לסטודנטים בחלוקת מצרכי מזון בחג הרמאדן, בסדנאות ובהדרכה לתלמידים בתחום ניהול פיננסי אישי.
שנתיים אחרי מדליית הזהב: קבוצת סטודנטים מהטכניון תתמודד שוב בתחרות הבינלאומית iGEM, עם טכנולוגיה חדשנית לזיהוי מידי של רעלים במזון
מוצר שפותח על ידי 11 סטודנטים מהטכניון וסטודנט ממכללת ויצ”ו יתמודד בקרוב בתחרות הבינלאומית iGEM (מכונה מהונדסת-גנטית). לפני שנתיים השתתפה בפעם הראשונה קבוצה מהטכניון בתחרות, וזכתה במדליית זהב אירופית. המדליה הוענקה לקבוצה בגין פיתוח טכניקת “סוס טרויאני” להסעת תרופות בגוף באמצעות וירוסים.
קבוצת הסטודנטים מהטכניון, צילום: קרן-אור גרינברג
תחרות2014 iGEM, שתיערך באוקטובר ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס), נועדה לעודד סטודנטים לקדם באופן עצמאי פרויקט שלם בתחום הביולוגיה הסינתטית. ביולוגיה סינתטית היא תחום מדעי והנדסי, שבו מפותחות מכונות ביולוגיות המגיבות לסביבתן. ב- iGEM משתתפות 250 קבוצות מאוניברסיטאות ברחבי העולם. המתמודדים בתחרות נדרשים להציג את הפרויקט שלהם בשלמותו – לרבות פיתוח הרעיון, מודל כלכלי, proof of concept וכיו”ב.
המערכת המוצעת על ידי הקבוצה החיפאית, Safie , היא התקן ביו-טכנולוגי לגילוי רכיבים מזיקים או אלרגניים במזון, במים ועוד. המכשיר מזהה חומרים כאלה – רעלנים, כספית, גלוטן, אגוזים וכיו”ב – גם כשהם נמצאים בריכוז נמוך. לזיהוי אחראים חיידקי E.coli שהונדסו-גנטית כך שיפיצו אור ירוק לנוכח ריכוזים של רעלנים או אלרגנים. “הרעיון הוא להעניק לכל אדם אפשרות לבדוק באופן עצמאי ומיידי מהי תכולת המזון שלו,” אומרת רבקה פלדמן, סטודנטית לתואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, העומדת בראש הקבוצה.
“ההתקן עצמו יהיה מעין מקל שעליו קבוצת החיידקים המתאימה לחומר המוגדר, ואנו מציעים להנדס את החיידקים כך שגם אם רק אחד מהם יזהה את החומר המזיק, כולם יאירו.”
פלדמן, העומדת כאמור בראש הקבוצה, נולדה בארה”ב וגדלה באנגליה, ובגיל 17 הגיעה לביקור בישראל במסגרת משלחת נוער. “מיד הבנתי שכאן אני רוצה לחיות, וכעבור שנתיים חזרתי לכאן לצמיתות,” היא מספרת. פלדמן התנדבה לצה”ל ובמשך שנתיים שירתה בחטיבה הטכנולוגית, שם הכירה מהנדסים רבים ובוגרי טכניון – בהם בעלה לעתיד. בתום התקופה החלה ללמוד בטכניון, וכעת היא מסיימת תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, ומתכוננת לתחרות iGEM (שהיא גם חלק מפרויקט הגמר שלה בטכניון).
על התחרות שמעה לראשונה בשנת 2012, כשהמשלחת מהטכניון חזרה עם הזהב. פלדמן התלהבה וביקשה להשתלב במשלחת הבאה, שיועדה ל-2014. “בתחילת 2013 התחלנו ללמוד על התחרות, לקרוא על פרויקטים שזכו בה בעבר, ולחשוב על רעיונות. בקיץ הקודם עברנו הכשרה בתחום הביולוגיה הסינתטית, ובינואר השנה התחלנו עבודה במעבדה, בהנחיית פרופסור רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובליווי של חוקרים נוספים מהפקולטה.”
המוצר – מזהה רכיבים אלרגניים ורעלים במזון
עד כה גייסה הקבוצה מימון חלקי מגופים שונים, ובהם חברות ביו-טכנולוגיה, ופתחה בפרויקט מימון-המון http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=10603)) כדי לסייע במימון הטיסה והשהות בחו”ל. “התרמנו גם בני משפחה וחברים,” כך פלדמן,” אבל עדיין חסרים לנו כ-12 אלף שקלים.”
במקביל להכנות לתחרות מובילים חברי הקבוצה פרויקט שכותרתו “ביולוגיה סינתטית ב-3 שפות”. פרויקט זה, הנערך בעברית, ערבית ואנגלית, נועד לספק קרקע משותפת לשיחה ולעבודה בין ערבים ויהודים דרך עולם הביולוגיה הסינתטית והמדע. במסגרת הפרויקט עורכים חברי הקבוצה הרצאות העשרה ומפגשי התנסות בעבודת מעבדה, ומשתתפים כמנחים אורחים באירועי מדע ארציים. “הדגש שלנו הוא על קבוצות מעורבות של נוער יהודי וערבי, מתוך אמונה שהמדע חוצה גבולות של דת תרבות ומסורת.”
הכסף, שמקורו בקרן מיוחדת שהוקמה במיוחד לשם כך,
מיועד לסיוע ליותר מ-600 הסטודנטים שגויסו במהלך המבצע
קרן מיוחדת שהקים הטכניון גייסה עד כה למעלה מחצי מיליון דולר לסיוע לכ-600 הסטודנטים שנקראו לשירות מילואים במהלך מבצע “צוק איתן”. יצוין כי זו אינה הפעם הראשונה בה הטכניון נוקט בדרך זו על מנת להקל ולסייע לסטודנטים בעתות חירום. כך למשל, גויסו למעלה משני מיליון דולר לסיוע רחב היקף בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
במסמך משותף שפרסמו הנהלת הטכניון, אגודת הסטודנטים ודיקן לימודי הסמכה, פרופסור יכין כהן, מפורטות ההקלות וההטבות שיעניק הטכניון לסטודנטים שגויסו, וכן לשאר הסטודנטים אשר שגרת חייהם ולימודיהם נפגעה בשל המצב.
פרופסור משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, אמר כי “בכך ממשיך הטכניון את המסורת שנקבעה במבצעים קודמים, כדוגמת ‘עופרת יצוקה’ ו’עמוד ענן’: להקל על הסטודנטים ככל האפשר, מבלי לפגוע בדרישות האקדמיות הגבוהות הנהוגות בטכניון.”
למעלה -600 סטודנטים מן הטכניון גויסו למילואים במהלך מבצע “צוק איתן”. כבר במהלך המבצע החלו הנהלת הטכניון ואגודת הסטודנטים לפעול להקל על המגויסים ולסייע להם במהלך שירותם. עתה, הוחלט כאמור על שורת הקלות והטבות למשרתים במילואים ולכלל הסטודנטים. הרשימה המלאה הופצה בקרב ציבור הסטודנטים והמרצים.
סטודנטים אשר שרתו במילואים בתקופת המבצע יזכו לשורה של הקלות, ובהן בחירה בציון מאוני “עובר” (בינארי) בשני מקצועות, תוספת זמן של 25% בבחינות מסוימות, הכרה בציון הגבוה משני ציונים, העברת ציוני מעקב מסמסטר אביב תשע”ד לסמסטר חורף תשע”ה, מעבר לקורסי המשך גם אם הדרישות לקורס-הקדם עדיין לא הושלמו, דחייה בהגשת עבודות, ביטול (ללא תשלום) של מקצועות שהסטודנט היה רשום אליהם בסמסטר אביב תשע”ד ועוד. בנוסף, תינתן לסטודנטים נקודת זיכוי אחת על שירות מילואים בן שבעה ימים, ושתיים על שירות מעל שבועיים.
כל הסטודנטים ששירתו במילואים במהלך המבצע יזכו לשני מועדי בחינה בכל קורס. בנוסף יינתן תגבור אקדמי (שעות חניכה, סדנאות ומרתונים) על ידי אגודת הסטודנטים, היחידה לקידום סטודנטים והפקולטות השונות בטכניון.
במישור הכספי והמנהלי יינתנו, בין היתר, מלגות השתתפות בשכר לימוד למשרתים במילואים. גובה המלגות ייקבע על בסיס המשאבים שיעמדו לרשות הטכניון ועל פי משך השירות. כן הוחלט על פטור מתשלום שכר לימוד עבור עד שני מקצועות בסמסטר קיץ, בכפוף למשך השירות. הטכניון אף לא גבה שכר לימוד עבור סמסטר הקיץ מהסטודנטים שגויסו. גם גביית שכר הדירה מדיירי המעונות שגויסו נדחתה ובהמשך יקבלו פטור מתשלום בכפוף למס’ ימי המילואים.
באשר לכלל הסטודנטים בטכניון – מאחר שגם סטודנטים שלא שירתו במילואים נפגעו עקב המצב, יעניק הטכניון סיוע גם לסטודנטים אלה. בעיקר בכל הנוגע למועדי הבחינות.
דני מגנר, יו”ר אגודת הסטודנטים, אמר כי “כבעבר, הטכניון היה הראשון לפרסם התאמות והקלות לציבור המשרתים. האגודה מודה להנהלת הטכניון על הקשב הרב וההתייחסות שניתנה למגוון אוכלוסיות שנקלעו למצוקה בעקבות המצב הביטחוני, ולציבור המילואימניקים בפרט. אנו גאים מאד בכך שגם במקרה זה הטכניון הוכיח שהוא מוביל בארץ בכל הנוגע לסיוע והתאמות לסטודנטים ששירתו במילואים.”
פרופסור סידי הוסיף כי “מעבר להחלטות אלה ולהנחיות המועצה להשכלה גבוהה מינה הטכניון ועדה מיוחדת, בראשות הדיקן ללימודי הסמכה, פרופ’ יכין כהן, שתדון בהתאמות פרטניות, על פי בקשותיהם הספציפיות של סטודנטים. זאת, כאמור, מתוך תפיסה שעלינו להקטין ככל האפשר את הנזק האקדמי והאישי שנגרם לסטודנטים, בלי לפגוע בדרישות האקדמיות הגבוהות.”
