פרויקט של סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון יחסוך אלפי שקלים למשטרה

מערכת אימון גופני לקשישים, מערכת נקירה מכאנית לפיצוץ מטענים חשודים ומכבש להצמדת אטמים בתעשייה – אלה הפרויקטים הזוכים בתערוכת פרויקטי התכן השנתית של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

 

הענקת הפרס למקום הראשון. מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ' יורם הלוי, נואל נאור, ד"ר חגי במברגר, פרופ' ראובן כ"ץ , קרין רם, נמרוד קידר, אורן כהן, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ ואבירם קרובי
הענקת הפרס למקום הראשון. מימין לשמאל : דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי, נואל נאור, ד”ר חגי במברגר, פרופ’ ראובן כ”ץ , קרין רם, נמרוד קידר, אורן כהן, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ ואבירם קרובי

מערכת נקירה אלקטרו-מכנית לפיצוץ מטענים חשודים – זה הפיתוח שזכה בשבוע שעבר במקום הראשון בתחרות פרויקטי תכן של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. המערכת פותחה עבור מערך החבלה במשטרת ישראל על ידי הסטודנטים קרין רם, אורן כהן ונמרוד קידר בהנחיית אברהם גרינבלט.
מערכת רומח, המשמשת את המשטרה בפיצוץ מטענים וחפצים חשודים, עושה שימוש בקליעים אלקטרוניים יקרים. הפיתוח הזוכה, “מערכת נקירה מכנית לרומח”, יאפשר למפעילי המערכת להשתמש בקליעים מכניים שעלותם נמוכה בכ-80% והם זמינים הרבה יותר. המערכת המשופרת, שתיכנס לשימוש המשטרה, מאפשרת למפעילים לבחור בין תפעול מכני להפעלה מרחוק.
“השימוש בקליעים מכניים יחסוך כסף רב למשטרה,” אומרת הסטודנטית קרין רם, “וגם במחיר המערכת הצלחנו לחסוך הרבה.” לדברי הסטודנט נמרוד קידר “פיתחנו ידית דריכה שמפעילה מערכת מכנית ושילבנו במערכת מנגנוני בטיחות רבים.” בעקבות סדרת ניסויים מוצלחת צפויה המערכת החדשה להיכנס לשימוש המשטרה בעתיד הקרוב. לדברי חבלן המשטרה אבירם קרובי, שליווה את הסטודנטים בפרויקט, “הדגש במערכת החדשה הוא על בטיחות. הסטודנטים חסכו אלפי שקלים למשטרה.” “זה פיתוח ייחודי שאין כדוגמתו בעולם,” הוסיף החבלן נואל נאור.

 

מרעיון למוצר    

תערוכת פרויקטי התכן נערכת פעם בשנה במסגרת הקורס “פרויקט תכן מוצר חדש“, שאותו מוביל  ד”ר חגי במברגר תחת הנחייתו של פרופסור ראובן כ”ץ, ראש מגמת תכן וייצור בפקולטה. המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ’ אדם שורץ, אמר כי “הטכניון פועל בדרכים רבות לקידום פיתוח דברים חדשים. חלק מהם נשארים בעננים בצורת תיאוריות, משוואות ושורות קוד, אבל חלקם מתורגמים למוצרים ממשיים. אנחנו גאים גם באלה וגם באלה, אבל אין ספק שכאשר משהו שהיה במשך שנים בגדר עבודה תאורטית מבשיל לכדי מוצר שמועיל לתעשייה ולחברה, יש התרגשות מיוחדת. כאן, בתערוכת התכן בפקולטה להנדסת מכונות, אנחנו רואים פיתוחים שכולם מועילים, ועל כל אחד מהם אפשר לומר בוודאות: זה הטוב ביותר מסוגו בעולם.”

 

הענקת הפרס למקום השני. מימין לשמאל : דובי צוק, ד"ר חגי במברגר, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ' יורם הלוי, דרור רף, דור לביא, דניס בקוטין, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ ופרופ' ראובן כ"ץ
הענקת הפרס למקום השני. מימין לשמאל : דובי צוק, ד”ר חגי במברגר, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי, דרור רף, דור לביא, דניס בקוטין, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ ופרופ’ ראובן כ”ץ

במקום השני בתחרות התכן זכו הסטודנטים דור לביא, דרור רף ודניס בקוטין על פיתוח “מכבש לחיצת אטמים לכלים” עבור חברת ישקר, בהנחיית דובי צוק. המכבש נועד לסייע בהכנסת אטם לחור המיועד (קדח) – חלק מתהליך הייצור של מתאמי-ראש במכשירי כרסום. יתרונו של המכבש הפנאומטי שפיתחה הקבוצה טמון בפשטות הפעלתו ובהתאמתו למגוון מתאמים שונים, הנבדלים ביניהם בממדים ובצורה.

במקום השלישי זכו טל ויזינגר, שחף מיידלר ונועה קולר על פיתוח “מערכת לאימון גופני לקשישים המרותקים לכסא גלגלים” – מתקן מתפרק המתחבר לכיסא הגלגלים ומאפשר לקשיש לחזק את ידיו ואת פלג גופו העליון ולשפר את המוטוריקה העדינה שלו. לדברי הסטודנטיות המפתחות, “קהל היעד של המערכת הזאת, קשישים בכסאות גלגלים, סובל בין השאר מבעיה של חוסר פעילות המתבטאת במקרים מסוימים בניוון שרירים. כיום קיימות מערכות לאימון קשישים, אבל הן יקרות מאוד ולכן מוסדות טיפוליים מחזיקים מערכת אחת כזאת לכל היותר. אנחנו פיתחנו פלטפורמה זולה, קלה ומתחלפת שמספקת אימון בהיבטים שונים. הרעיון הוא להשתמש במתקנים פשוטים וקלים ומכניים לגמרי – כלומר אינם מבוססים על חשמל.”

הצוות פיתח במסגרת הקורס שני מתקני אימון – מנואלה ידנית לחיזוק פלג הגוף העליון ושולחן מוטוריקה עדינה – אך הרעיון הוא לפתח מגוון רחב של מתקנים המתאים למגוון רחב של צרכים ורמות פעילות נדרשות. את הפרויקט הנחה כפיר כהן ואת הייעוץ בתחום הגריאטרי סיפק פרופ’ צבי דוולצקי, ראש היחידה הגריאטרית בקריה הרפואית רמב”ם.

 

פיתוח ייחודי נוסף שהוצג ביריד היה אלונקת שטח שפיתחו הסטודנטים מיכאל עדה ורועי אטיינש בהנחיית ד”ר צבי פרוכטר, עבור ארגון “איחוד הצלה” ובסיוע חברת “סגל-בייקס”. “הארגון מפעיל מתנדבים במטרה להגיש עזרה ראשונה למקרי חירום רפואיים בשטח עד להגעת אמצעי תחבורה לפינוי,” הסביר הסטודנט מיכאל עדה. “במתארי שטח רבים, כדוגמת שבילי אופניים, לא ניתן להגיע לפצוע בשטח ברכב או שהזמן הנדרש לפינוי הוא רב מדי. לכן התבקשנו לפתח אלונקה קלה עם מנגנון נשיאה שיקל על החובשים ויכלול גם משטח קשיח שיגן על עמוד השדרה של הפצוע, לפינוי קל ומהיר עד לאמצעי הפינוי התחבורתי.”

 

“פיתחנו אלונקה מתקפלת המורכבת ממשטח עם קורות סחיבה ומגלגל המתחבר אליה,” הוסיף הסטודנט רועי אטיינש. “ייצרנו אותה מאלומיניום והיא שוקלת כעת 14 ק”ג. בפיתוח העתידי היא תיוצר ממגנזיום ומשקלה הכולל יהיה כ-11 ק”ג, כך ששני חובשים יכולים לשאת אותה על גבם.”

 

פיתוחים נוספים שהתמודדו בתחרות הם מערכת להזנת אבקה למדפסת תלת-ממד, מערכת תאורה למיקרוסקופ תת-ימי, מכשיר לחידוד אלקטרודות, מערכת לאבחון אבטחת ברגים בכלי טיס, מערכת אוטומציה להרכבת חלקים מפלסטיק ומכונה לריתוך בסיבוב של חלקי צנרת. כל אלו הינם פרויקטים שנדרשו ע”י חברות שונות ומגוונות בתעשייה.

צוות החבלנים יחד עם הסטודנטים שפיתחו את מערכת הנקירה אלקטרו-מכנית לפיצוץ מטענים חשודים (מימין לשמאל): נואל נאור, קרין רם, אורן כהן,נמרוד קידר ואבירם קרובי
צוות החבלנים יחד עם הסטודנטים שפיתחו את מערכת הנקירה אלקטרו-מכנית לפיצוץ מטענים חשודים (מימין לשמאל): נואל נאור, קרין רם, אורן כהן,נמרוד קידר ואבירם קרובי
הסטודנט דניס בקוטין מציג למשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ(במרכז) את הפיתוח של קבוצתו עבור חברת ישקר
הסטודנט דניס בקוטין מציג למשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ(במרכז) את הפיתוח של קבוצתו עבור חברת ישקר
הענקת הפרס למקום השלישי. מימין לשמאל : כפיר כהן, ד"ר חגי במברגר, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ' יורם הלוי, נועה קולר, שחף מיידלר וטל ויזינגר, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ ופרופ' ראובן כ"ץ
הענקת הפרס למקום השלישי. מימין לשמאל : כפיר כהן, ד”ר חגי במברגר, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי, נועה קולר, שחף מיידלר וטל ויזינגר, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ אדם שורץ ופרופ’ ראובן כ”ץ

 

צוות החבלנים יחד עם הסטודנטים שפיתחו את מערכת הנקירה אלקטרו-מכנית לפיצוץ מטענים חשודים (מימין לשמאל): נואל נאור, קרין רם, אורן כהן,נמרוד קידר ואבירם קרובי
צוות החבלנים יחד עם הסטודנטים שפיתחו את מערכת הנקירה אלקטרו-מכנית לפיצוץ מטענים חשודים (מימין לשמאל): נואל נאור, קרין רם, אורן כהן,נמרוד קידר ואבירם קרובי
הסטודנטים דור לביא, דרור רף ודניס בקוטין שזכו במקום השני על פיתוח "מכבש לחיצת אטמים לכלים" עבור חברת ישקר
הסטודנטים דור לביא, דרור רף ודניס בקוטין שזכו במקום השני על פיתוח “מכבש לחיצת אטמים לכלים” עבור חברת ישקר
הסטודנטיות טל ויזינגר, שחף מיידלר ונועה קולר שפיתחו "מערכת לאימון גופני לקשישים המרותקים לכסא גלגלים".
הסטודנטיות טל ויזינגר, שחף מיידלר ונועה קולר שפיתחו “מערכת לאימון גופני לקשישים המרותקים לכסא גלגלים”.

פרופ’-מחקר יעקב זיו – חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017

פרופ'-מחקר אמריטוס יעקב זיו
פרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו

פרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו, מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, הוא חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2017 בקטגוריה של הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה. הפרס ניתן מדי שנה בחסות ראש הממשלה והסכום הכולל (מיליון דולר) מתחלק לחמש קטגוריות שונות על הצטיינות והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ועל תרומה מיוחדת לחברה.

פרופ’ זיו, יליד 1931, השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ואחריהם דוקטורט ב-MIT  (1962). לאחר כשמונה שנים במחקר ופיתוח (רפאל ומעבדות בל בארה”ב) הצטרף לסגל הטכניון. במרוצת השנים הוא זכה בפרסים יוקרתיים ובהם פרס חזית הידע של קרן BBVA, פרס ישראל במדעים מדויקים, פרס ביטחון ישראל (פעמיים), פרס מרקוני, פרס ריצ’רד המינג ופרס שאנון. הוא כיהן בתפקידים בכירים ובהם המשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים, יו”ר ות”ת ונשיא האקדמיה הישראלית למדעים והיה חבר באגודות אמריקאיות ואירופיות מובילות.

פרס א.מ.ת. ניתן לו על תרומתו הגדולה בתחומי המידע והתקשורת. אלגוריתם זיו-למפל שפיתח יחד עם עמיתו פרופסור אברהם למפל מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון הוא אלגוריתם לדחיסת מידע המאפשר דחיסה ללא אובדן מידע (lossless compression), ללא תלות במבנה הנתונים וללא ידיעה מוקדמת של תכונותיהם הסטטיסטיות. על בסיסו של אלגוריתם זה פותחו רבות מטכנולוגיות הדחיסה המשמשות כיום בהתקני זיכרון, במחשבים ובטלפונים חכמים.

לדברי פרופ’ זיו, “הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה היא קטגוריה חדשה בפרס א.מ.ת. ואני שמח מאוד על הוספתה ומקווה שבעתיד יצטרפו אלי זוכים נוספים מהטכניון.” הוא אמר כי “ההכשרה שקיבלנו בטכניון במדעים המדויקים הייתה ממש מעולה. הודות לכך יכולתי להוביל ברפאל את תחום הטרנזיסטורים, שאיש לא הכיר בישראל. במחקר בהנדסת מחשבים ותקשורת נהוג להגדיר את החסמים המתמטיים של ביצועי המערכת העתידית, ובשלב הבא לנסות להתקרב לחסמים אלה ככל האפשר באמצעות תוכנה וחומרה. במקרה של אלגוריתם זיו-למפל הוכחנו את הטענה שרצינו להוכיח והאלגוריתם הפך לאבן בניין בסיסית ביישומים רבים.”

פלסטיקאי דור 3

רפואה ואנושיות בעולם עתיר מידע: טקס חלוקת תוארי דוקטור לרפואה בטכניון, עם משפחה אחת ובה שלושה דורות של מנתחים

פרופ’ ברנרד הרשוביץ, נכדו ליאור הר-שי ובנו בנו פרופ’ ירון הר-שי צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון
פרופ’ ברנרד הרשוביץ, נכדו ליאור הר-שי ובנו בנו פרופ’ ירון הר-שי
צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון

“קשה לתאר את השינוי שעברה הרפואה מאז שהפרופסור לאנטומיה עמד באמצע אמפיתיאטרון, על השולחן לפניו מונחת גופה וסביבו הסטודנטים לרפואה.” כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס חלוקת תוארי דוקטור לרפואה מטעם הטכניון ל-117 בוגרי המחזור ה-43 של הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.
פרופ’ לביא הדגיש בטקס את הקשר החם עם משפחת רפפורט, שיוצגה באירוע על ידי האם רות והבנות ורד ועירית, ואמר לדוקטורים החדשים: “אתם מקבלים את התואר בתקופת המהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית. בעולם החדש אין משמעות לשינון בעל פה וללמידה מכנית משום שהמידע נמצא אתנו כל הזמן. יותר מזה, רופאים כיום מתמודדים עם מטופלים המצוידים במידע שרכשו אצל ‘פרופסור גוגל’. כל זה מחייב אותנו להתאים את ההכשרה של רופאים חדשים לעידן החדש הזה, עם מיומנויות אחרות ותחומי מחקר חדשים ובעיקר ההבנה שהלמידה כשלעצמה אינה מהותית בתהליך קבלת התואר.”

על השינוי המשמעותי בלימודי הרפואה סיפרו מכלי ראשון שלושה רופאים-מנתחים בני משפחה אחת: פרופ’ ברנרד הרשוביץ, בנו פרופ’ ירון הר-שי ונכדו ליאור הר-שי. השלושה חגגו יחד בטקס את הענקת תואר הדוקטור לליאור.

פרופ’ ברנרד הרשוביץ, ממייסדי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומייסד המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב”ם בשנת 1953, הוא דור ראשון לשלושה דורות של כירורגיים פלסטיים – בנו פרופ’ ירון הר-שי ונכדו ליאור השלימו את לימודיהם בפקולטה בטכניון.

בשנת 1946 סיים פרופ’ הרשוביץ את לימודי הרפואה בדרום אפריקה וכעבור חמש שנים עלה לארץ והיה ממייסדי הרפואה הפלסטית בישראל. “בתקופה ההיא עסקנו בעיקר בתיקון מומים מולדים ובטיפול בכוויות,” הוא סיפר. “כאשר ייסדתי את המחלקה ברמב”ם ‘זכיתי’ בשתי מיטות בלבד לטיפולים פלסטיים במחלקת העיניים. כך התחלנו, תוך מחסור רציני במיטות. עם השנים התפתחו  טיפולי הקוסמטיקה ויותר רופאים נכנסו לתחום. אני מרגיש מבורך ומודה לאל על שזכיתי להיות נוכח במעמד קבלת התואר של הנכד.”

כאשר נשאל על הדמיון בין עבודתו לפני יותר משישים שנה לבין העבודה הצפויה לנכדו השיב: “למרות ההתקדמות הטכנולוגית ביחס לרפואה הכללית, הפלסטיקאים נדרשים גם כיום לעדינות יתרה כדי שלא יגרמו לצלקות מיותרות. האימרה של צ’רלי מאיו, ממייסדי מאיו קליניק, תופסת אז והיום: “זכותו האלוהית של כל אדם להיראות אנושי.” פרופ’ הרשוביץ, אב לשלושה וסב ל-9 נכדים ול-5 נינים, יחגוג בחודש אוגוסט את יום הולדתו ה-94.

“סבא ברנרד גידל אותי להיות רופא ואני גידלתי את ליאור,” אמר פרופ’ הר-שי, אב לשלושה וסב לשני נכדים, המשמש כיום סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה ומנהל את היחידה ואת המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין. “תחום הרפואה היה תמיד בין כותלי הבית, וכבר בבית הספר התיכון ידעתי שאהיה רופא. בראשית לימודי הרפואה ידעתי שזו תהיה כירורגיה פלסטית ואבי היה המנטור שלי – את ההתנסות המקצועית הראשונה שלי עשיתי במשך שבועיים במחלקה של אבא ברמב”ם. עם השנים יצא לאבי ולי לבצע מחקרים ולכתוב מאמרים משותפים, וכעת יש לי מאמרים משותפים עם בני ליאור.”

ד”ר ליאור הר-שי, 31, התחתן לאחרונה וכיום הוא מתמחה במחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי רבין, פתח תקוה. “כשביקשתי להתקבל ללימודי רפואה,” סיפר, “אבא סירב להביע דעה בעד או נגד. רק לאחר שהתקבלתי הוא אמר לי שהוא תומך בי בכל מאודו. גם הבחירה בפלסטיקה לא הייתה דבר מובן מאליו. אבא אמר לי ‘תעשה מה שאתה מרגיש’ ואכן, במהלך הלימודים חיפשתי תחומים אחרים. בדקתי את תחום הקרדיולוגיה ברמב”ם והתעניינתי בנוירולוגיה, אבל יותר מהכל נמשכתי לכירורגיה פלסטית משחזרת. אני גאה להמשיך בדרכם של אבא ושל סבא.”

רפואה אנושית בעולם טכנולוגי

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום דיבר בטקס על חשיבות השמירה על המרכיב האנושי במקצוע הרפואה בעידן הטכנולוגי. הוא פנה אל הבוגרות והבוגרים ואמר: “על הכתפיים הצעירות שלכם מונחת אחריות כבדה, שכן לא חשוב כמה מתוחכם נראה העולם וכמה מהר מתפתחת הטכנולוגיה, אתם תמיד תיאלצו לעמוד במקום שמצריך התמודדות עם אמת ישנה, נושנה ובסיסית, אמת עמוקה שלא תשתנה לעולם: הסבל האנושי – הכאב הגופני וייסורי הנפש. האישה, הילד או הזקן, הפצוע, הפליט, הערבי, היהודי, הנוצרי, השמאלן הקיצוני או זה שמימין, יגיעו אליכם מיוסרים ודואגים ויחפשו את מבטכם, את החמלה, החיוך, מילה של עידוד ומגע. הם יחפשו בעיניכם אמת ויבקשו למצוא אצלכם את האומץ לומר בצניעות ׳איני יודע׳, ובה בעת יבקשו שתשאירו מקום לקסם ולתקווה. הם יחפשו אצלכם את החיבוק שרק רופאה או רופא יכולים להעניק. את כל זאת יבקשו אצלכם החולים בעולם שהופך מנוכר וטכנולוגי. אני מאחל לכם ולנו שתעמדו במשימה הקדושה הזו.”

“45 שנים חלפו מאז הנחתי עם בעלי את אבן הדרך להקמת הפקולטה,” אמרה רות רפפורט. “ברוך היה משוכנע כבר אז שאנו בונים את הדרך הנכונה – השילוב בין רפואה לטכנולוגיה. מספר הנשים במחזור הנוכחי עומד על 49%, ואני מצפה שבשנה יעמוד חלקן על 55%.” היא סיימה את דבריה במסר לבוגרים הטריים: “זיכרו לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלכם.”

מנחה הטקס, המשנה לדיקן הפקולטה פרופ’ גיורא פילר, הזמין לבמה את ששת הבוגרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות ראוייה לשבח: אריאל גרינברג, חנין דאוד, אופיר זמירה, אלינור ח’טיב, בן כהן וילנה פאר. לאחר שנשבעו הבוגרים את שבועת הרופא חולקו התעודות וניתנו פרסים לעבודות הגמר המצטיינות. את ברכת הבוגרים הביא ד”ר בן כהן שהודה לאנשי הסגל על הסיוע המקצועי והאישי ולבני המשפחות שתמכו בסטודנטים לאורך כל הדרך.

 

הטכניון – במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה

מדד שנחאי: בשלושה תחומים מדורג הטכניון בין 50 המוסדות האקדמיים המובילים בעולם

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל
הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

הטכניון מדורג במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה ובין 50 המוסדות המובילים בעולם בשלושה תחומים. כך על פי נתונים מוקדמים המתפרסמים על ידי ARWU  – הגוף המפרסם מדי שנה את מדד שנחאי, המדד המוביל בדירוג העולמי של מוסדות אקדמיים (Academic Ranking of World Universities).

מדד שנחאי מתפרסם במלואו בכל שנה בחודש אוגוסט, אך השנה פורסמו נתונים מוקדמים בנוגע לתחומי מחקר ספציפיים. בפרסום זה נכלל הטכניון ב-TOP 50 בשלושה תחומים: מקום 50 באוטומציה ובקרה, מקום 37 בהנדסת חשמל וכאמור מקום 8 בעולם בהנדסת אווירונוטיקה – מעל אוניברסיטאות נודעות ובהן סטנפורד, טוקיו, קיימברידג’, סיאול, בייג’ינג וקולומביה.

כמו כן, בתחום הפיזיקה רק הטכניון הצליח להתברג לרשימת 500 האוניברסיטאות המובילות כשדורג בין המקומות 150-200

דיקן הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, פרופ’ יעקב כהן, אמר בתגובה לפרסום: “אנו נרגשים וגאים מאוד על דירוגנו במקום השמיני על פי מדד שנגחאי, בצמרת הפקולטות המובילות בעולם בתחום הנדסת אווירונוטיקה וחלל. אנו חלק מתרבות טכניונית רבת שנים שבה החתירה למצוינות  מוטמעת, נבחנת, מוערכת ומיושמת באופן שוטף. ברגע מרגש זה אני רוצה להודות לאבות המייסדים של הפקולטה שהתוו את הדרך והחזון, לסגל המופלא שלנו ולסטודנטים שהם משפחתנו.”

מדד שנחאי, המתפרסם מאז שנת 2003, בוחן את רמת המוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים אובייקטיביים ובהם מספר הזוכים בפרס נובל ופרסים יוקרתיים אחרים, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו-Science וביצועים אחרים המשוקללים יחסית לגודלה של האוניברסיטה.

מדד שנחאי המלא התפרסם לאחרונה ב-15 באוגוסט 2016 ודירג את הטכניון במקום ה-69 בעולם בדירוג הכללי. בכך התמקם הטכניון במקום הראשון בין המוסדות האקדמיים בישראל.

למדד המלא היכנסו: https://goo.gl/yx8yQf

50 שנים לאלגוריתם ששינה את פני התקשורת הדיגיטלית

הטכניון ציין את היובל לאלגוריתם ויטרבי בטקס חגיגי. האירוע התקיים במסגרת כנס TCE, שהתמקד בקידוד למערכות מידע ואחסון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

הטכניון ציין 50 שנים לאלגוריתם ויטרבי, ששינה את פניו של עולם המידע הדיגיטלי בהקשרים רבים ומגוונים ובהם שידור קול בשיחות טלפון, שידור תמונה וקול בשיחות וידאו והעברת מידע באינטרנט ובתשדורת סלולרית. האלגוריתם פורסם על ידי פרופ’ אנדרו ויטרבי בשנת 1967, חולל מהפכה בפענוח מידע ובסינון אופטימלי של רעשים והפרעות והוביל לפיתוחן של טכנולוגיות תקשורת מרכזיות ובהן CDMA.
“ציון שנת היובל לאלגוריתם בטכניון מרגש אותי מאוד,” כתב פרופ’ ויטרבי לדיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פרופ’ אריאל אורדע. “לא התכוונתי לכתוב אלגוריתם יישומי שיחולל השפעה רבה כל כך, פשוט עסקתי בתיאוריה. אפשר לומר שפשוט נתקלתי במטיל זהב שאחרים לא טרחו להרים מהרצפה.” עם פרסום האלגוריתם הכריז ויטרבי כי הוא תורם אותו לטובת הכלל ומוותר על תמלוגים, והאלגוריתם הופץ ואומץ במגוון יישומים. את הונו עשה פרופ’ ויטרבי לימים בחברת קוואלקום, שאותה ייסד יחד עם שותפו אירווין ג’יקובס.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בארוע לכבוד ויטרבי כי “אנדרו הוא יזם ומהנדס מעולה שתרם לטכניון רבות. הוא האמין מאז ומתמיד שדרכו של המחקר המדעי היא דרך ארוכה ביער אפל, שבה האדם מוצא דווקא את הדברים שכלל לא חיפש. רק לאחרונה קראתי את האוטוביוגרפיה שלו וגיליתי פרטים שלא ידעתי למרות ההיכרות רבת השנים בינינו. כשהיה אנדרו בן 4 נאלצה משפחת ויטרבי לעזוב את איטליה מולדתה משום שהממשלה האיטלקית נישלה את היהודים מכל זכויות האזרח. המשפחה היגרה לארה”ב, שם השלים אנדרו לימודים יסודיים ותיכוניים. בזיכרונותיו הוא כותב על ימי נעוריו בארה”ב: ‘נפלנו בין הכיסאות כי האמריקאים התייחסו אלינו כאל איטלקים והאיטלקים התייחסו אלינו כאל יהודים.’ הקריירה האקדמית שלו הובילה אותו לאוניברסיטת UCLA, שם פרסם את המאמר ההיסטורי.”

 

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, פרופ' אריאל אורדע
דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, פרופ’ אריאל אורדע

פרופ’ ויטרבי ביקר בישראל לראשונה בשנת פרסום המאמר, 1967, וכאן בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון קשר ידידות אמיצה עם הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל, לימים מפתחי אלגוריתם למפל-זיו שחולל גם הוא מהפכה בתחום התקשורת, ועם פרופ’ ישראל בר דוד ופרופ’ משה זכאי. קשריו ההדוקים עם הטכניון התבטאו במרוצת השנים בפעילותו באגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS)  שהעניקה לו את פרס אלברט איינשטיין, ובייסוד מרכז אנדרו וארנה ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיות מחשוב, קתדרת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי למערכות מידע ומדעי המחשב, תכנית המלגות ע”ש אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי וקרן משפחת ויטרבי לגיוס חברי סגל ולהעסקתם. תרומתו הגדולה ביותר לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון – 50 מיליון דולר – הוכרזה ביוני 2015, ובעקבותיה נקראת הפקולטה להנדסת חשמל על שמו ועל שם אשתו ארנה.

פרופ’ ויטרבי הוא פרופסור-אורח מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל, דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון, חבר בקורטוריון הטכניון הבינלאומי ו”גארדיין” – תואר השמור למי שתרם לטכניון סכומים גבוהים במיוחד.
את המושב המיוחד לציון יובל לפיתוח האלגוריתם הנחה פרופ’ פול סיגל, ידיד ועמית ותיק של פרופ’ ויטרבי. הוא ציין כי שנת 1967 היתה שנה דרמטית בעולם לא רק בגלל אלגוריתם ויטרבי אלא גם בשל מלחמת ששת הימים שהסירה איום קיומי מעל מדינת ישראל ופרסום האלבום “סרג’נט פפר” של להקת החיפושיות, שחולל מהפכה בעולם המוזיקה. הוא הוסיף כי “ויטרבי הוא חלוץ אקדמי שהפך לאיש עסקים בעל חזון ובסופו של דבר נהיה גם פילנתרופ. עלינו ללמוד ממנו.”

הארוע החגיגי התקיים במסגרת כנס TCE השביעי שהתקיים בטכניון. השנה התמקד הכנס בקידוד למערכות מידע ואחסון וההרצאות עסקו במגוון תחומים ובהם קידוד המאפשר את אמינות זיכרונות הפלאש, מערכות אחסון אמינות ומהירות בנפחים מאסיביים, אתגרי האחסון בענן ואחסון בדי-אן-איי.

מארגני הכנס, פרופ’-משנה איתן יעקבי (הפקולטה למדעי המחשב) ופרופ’-משנה יובל קסוטו (הפקולטה להנדסת חשמל), הם כבר דור שלישי של מומחים בתחום הקידוד ותורת האינפורמציה. כיום מוכר הטכניון כמרכז מצוינות בתחומים אלה.

פרופ' פול סיגל
פרופ’ פול סיגל

50 שנים לאלגוריתם ששינה את פני התקשורת הדיגיטלית

 

 

 

 

 

הטכניון מברך את בוגרי מחזור פ”ח

הטכניון מברך את בוגרי מחזור פ”ח (תשע”ז) ומאחל ל-1,808 הבוגרים והבוגרות הצלחה רבה בהמשך דרכם. ברוכים הבאים למשפחת בוגרי הטכניון!
טקס חלוקת התעודות יתקיים היום, יום חמישי 29.6.17, בשעה 18:30 בלב הקמפוס ויועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון.

https://www.facebook.com/Technion.Israel/

מצטערת, לא אוכל לקבל את התעודה היום, אנחנו בדיוק מתחתנים!

עידית צעירי ולאון קריינין, בוגרי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, לא הגיעו לטקס הענקת התעודות לבוגרים הטריים של מחזור פ”ח בטכניון. אבל יש להם תירוץ טוב: חתונה. שלהם.

היות והם התחתנו אתמול, הם פיספסו את הטקס אבל את צילומי החתונה המסורתיים הם בחרו לעשות בטכניון. בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. המקום בו הכירו והתאהבו.

עידית גדלה במושב דור והחלה ללמוד בטכניון מיד אחרי השחרור. הבחירה בתחום ההנדסה האזרחית קשורה לחלומה רב השנים: להסב בתים ובניינים סטנדרטיים לבניינים ירוקים המאופיינים בצריכת אנרגיה נמוכה.

לאון גדל בנצרת עילית, ואחרי שירות בצנחנים ועבודה בסוכנות היהודית ובפרויקט “אחריי” הוא  נרשם  לאתגר הבא שלו – לימודי הנדסת מבנים בטכניון.

כאן בטכניון הם נפגשו בפעם הראשונה. הוא היה רכז בתכנית לקידום כוח אדם טכנולוגי, במסגרתה חונכים סטודנטים בטכניון תלמידי תיכון ומחזקים אותם בלימודי פיזיקה ומתמטיקה. עידית הגיעה לראיון וכבר שם נוצר הקליק. אבל רק כעבור חצי שנה, כשנפגשו בפקולטה להנדסה אזרחית, עלו השניים על המסלול הרומנטי. בזמן שיצאו לטרק באלפים המזרחיים – “המסלול הסגול” – שלף לאון את הטבעת שהסתיר בתרמיל – ועידית השיבה בחיוב.

לאון סיים את לימודיו כבר בשנה שעברה וכיום שניהם עובדים בתחום התכנון.

תנו להם לייק והמון מזל טוב!

ה”הדריון” השתתף באירוע “בתים פתוחים” בהדר 1.7.17

הדר – לא מה שחשבתם!
בואו לגלות את הקסם של השכונה הכי אורבנית, תוססת ומגוונת של חיפה: בתי האבן של האצולה הערבית ובתי הבאוהוס שנבנו במסגרת “עיר גנים” , תקרות גבוהות, רצפות מצוירות, בתים היסטורים, בתים מעוצבים ובתים עם סיפורים מיוחדים. החלטנו לפתוח אותם עבורכם ליום אחד: בשבת ה1.7, מ10 בבוקר ועד 4 אחה”צ. יתקיימו סיורים בין הבתים.

ההדריון – בית פתוח:
ההדריון הוא ביתה של הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון במשכנה המחודש בשכונה. הפקולטה מקיימת בהדריון קורסים ותכניות המתמקדות בשכונה ובעיר.

המבנה שהיה בעבר ספריה וחדר הנצחה של בית הספר בסמ”ת שופץ והותאם לפעילות אקדמית. נציג עבודות של סטודנטים בקורס שעוסקים בעיצוב עירוני ועוסקים בשכונה, כמו כן, נזכיר ונכבד את מגדל המים ההסטורי המתומן שבמיקומו נבנה ההדריון.

ה"הדריון" השתתף באירוע "בתים פתוחים" בהדר 1.7.17

עידן חדש בתחבורה הציבורית

בתוך 3 שנים: רכבל יחבר את מרכזית המפרץ עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה

 

בתמונה מימין לשמאל: ונשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ וראש עיריית חיפה- יונה יהב.
בתמונה מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ וראש עיריית חיפה- יונה יהב.

פרויקט הרכבל בחיפה יוצא לדרך. בעוד שלוש שנים תהפוך חיפה לעיר הראשונה בישראל שבה יופעל רכבל, כאמצעי תחבורה ציבורי לצד האוטובוס והמטרונית. שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, הניח אתמול (יום שלישי) אבן פינה למיזם הרכבל, שיחבר בין מרכזית המפרץ לטכניון ולאוניברסיטת חיפה שבכרמל.

בטכס הנחת אבן פינה לפרויקט הרכבל, שהתקיים בטכניון, השתתפו ראש עיריית חיפה יונה יהב, ראשי מוסדות הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ראשי הערים מהסביבה, מנהלי חברת “יפה נוף”, אנשי משרד התחבורה, חברי מועצת העיר ומנהלי משרדי ממשלה. עלות המיזם נאמדת בכ-280 מיליון שקלים והוא צפוי להסתיים בתוך שלוש שנים.

השר כץ ציין כי הפרויקט, שיהווה חלק אינטגרלי ממערך התחבורה הציבורית בעיר, ישפר משמעותית את הנגישות לטכניון ולאוניברסיטת חיפה ויאפשר לעשרות אלפי סטודנטים ואנשי אקדמיה להעדיף את התחבורה הציבורית על חשבון הרכבים הפרטיים. כמו כן, הוא יקל על מצוקת החנייה בקמפוסים וברחובות הסמוכים אליהם וכן על עומסי התנועה בצירים הראשיים, במעלה הכרמל.

 

“מדובר במהפכה בתחום התחבורה הציבורית בישראל בכלל ובמטרופולין חיפה בפרט. עשרות אלפי הסטודנטים ואנשי המחקר מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה שיגיעו מחוץ לעיר יוכלו לוותר על הרכב הפרטי ולנסוע בתחבורה הציבורית נוחה, מהירה ובטוחה יותר”, הוסיף השר כץ. הרכבל יגיע גם למגדל האוניברסיטה שהינו אחד מנקודות התצפיות היפות בארץ.

ראש עיריית חיפה יונה יהב ציין כי חיפה עברה מהפכה תחבורתית בעשור האחרון הודות להשקעות העצומות של השר ישראל כץ בתחבורה הציבורית ובפיתוח התשתיות. “הרכבל שיוביל למעלה משני מיליון נוסעים בשנה יהיה חלק ממערך היסעים המתקדם ביותר בארץ ויכלול את כל ההנחות והפטורים המוענקים לאזרחים בתחבורה הציבורית״ הוסיף יהב.

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא ציין כי מאז 1954, שנת פתיחתו של קמפוס הטכניון על הכרמל, הוביל הטכניון במקוריות וביצירתיות המחשבה. לכן אין מתאים מכך שהרכבל הראשון מסוגו בישראל יוביל בבטחה ובמהירות את הסטודנטים, הסגל האקדמי, הסגל המנהלי וכלל ציבור הבאים אל קמפוס הטכניון וממנו. “אנו ממתינים לרכבל המדובר כבר 13 שנים ושמחים עם צאתו לדרך. זאת יזמות במיטבה ואנו מברכים על שיתוף הפעולה בין הממשלה, הרשות המקומית והאקדמיה, במימוש פתרונות חדשים ומקוריים לאתגרי התשתית שהעתיד מזמן למדינת ישראל כולה ולעיר חיפה בפרט” הוסיף פרופ’ לביא.

” הרכבל הוא בשורה אמיתית לסטודנטים,” אמר בטקס יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית, ” היום להגיע לטכניון באוטובוס מלב המפרץ ללב הקמפוס לוקח כ-40 דקות עם הרכבל, כולל הכניסה והיציאה מהתחנה זה יקח עשר דקות. הרכבל יחסוך זמן משמעותי בהגעה לקמפוס לתושבי הערים השכנות, ובעיקר יפתח אזורים חדשים למגורים ושכירות בקרבת המוסדות האקדמיים, ויעזור לתחרות בעול שכר הדירה. בנוסף, הוא יפתח את הקשר בין הטכניון והאוניברסיטה ובינם לערים השכנות.”

הרכבל שישמש להסעת נוסעים, עתיד לחבר בין מסוף מרכזית המפרץ שבו ניתן שירות של רכבת ישראל, חברות אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים והמטרונית, לבין אוניברסיטת חיפה והטכניון. מסלול הרכבל יתפרס על כ-4.5 קילומטרים, בגובה של 460 מטרים ויכלול 6 תחנות ממרכזית המפרץ ועד לאוניברסיטת חיפה: מסוף התחבורה המזרחית, צומת הקריות (צ’ק פוסט), רחוב דורי, מרכז הטכניון, טכניון עליון ואוניברסיטת חיפה.

לאורך הציר, ינועו קרוניות, בנות 10 נוסעים, כאשר מכל תחנה, תצא קרונית מדי כחצי דקה. זמן הנסיעה במסלול ממרכזית המפרץ לאוניברסיטה יארך כ-19 דקות: 10 דקות ממרכזית המפרץ לטכניון ו-9 דקות נוספות מהטכניון לאוניברסיטת חיפה. הקרוניות יאפשרו גישה מלאה ונוחה לנכים ולבעלי מוגבלויות. בשלב הראשון, תכלול מערכת הרכבל 76 קרוניות שיסיעו 1,200 נוסעים בשעה, בכל כיוון, בו זמנית. בשלב מאוחר יותר צפוי מספרם להגיע ל-2,400 נוסעים.

מיזם הרכבל ישולב במערך התחבורה הציבורית של מטרופולין חיפה ויאפשר לכל הנוסעים ברכבל (גמלאים, בעלי מוגבלות, סטודנטים ובני נוער) ליהנות מכל הפטורים וההנחות המוענקים בשאר אמצעי התחבורה הציבורית. לצד זה, יוכלו הנוסעים להשתמש בכל אמצעי התשלום המקובלים בתחבורה הציבורית, לרבות רב קו, “חופשי חודשי” ו”חופשי סטודנטיאלי”.

ראש עיריית חיפה- יונה יהב
ראש עיריית חיפה- יונה יהב
שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ
שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ
יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית
יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית

 

 

 

אנטיביוטיקה ממוקדת

כתב העת PNAS: מערכת שפותחה בטכניון מאפשרת התאמה אישית מהירה ומדויקת של התרופה האנטיביוטית למטופל

 

פרופ' שולמית לבנברג
פרופ’ שולמית לבנברג

אנטיביוטיקה היא אחת הדרכים היעילות ביותר לטיפול בזיהומים חיידקיים. עם זאת, השימוש הנרחב בתרופות אנטיביוטיות מאיץ התפתחות של זני חיידקים העמידים לסוגי אנטיביוטיקה ספציפיים. בשנת 2014 גבו זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה (AMR) את חייהם של יותר מ-700,000 איש ברחבי העולם. זאת בנוסף להוצאה מצטברת של כ-35 מיליארד דולר בשנה בארה”ב לבדה.

טיפול מוקדם הוא מרכיב חשוב בהחלמה. על פי הערכות מבוססות, כל שעה של עיכוב במתן התרופה האנטיביוטית מצמצמת בכ-7.6% את שיעורי ההישרדות של מטופלים הסובלים מהלם זיהומי (septic shock). לכן, כדי לא להשאיר את המטופל נטול הגנה מספקים רופאים רבים למטופליהם, בזמן ההמתנה לתוצאות, אנטיביוטיקה “רחבה” במנות גדולות. תופעה זו מאיצה את היווצרותה של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וכן פוגעת במיקרוביוטה – אוכלוסיית “החיידקים הטובים” הנמצאת בגוף האדם ומגנה עליו.

בהקשר זה מובנת חשיבותן של טכנולוגיות שיוכלו לזהות מראש את מידת העמידות של חיידק ספציפי לאנטיביוטיקה ספציפית. כאן נכנסת לתמונה המערכת החדשנית שפותחה בטכניון: SNDA–AST. מערכת זו מנתחת את עמידותם של החיידקים לסוגים ספציפיים של אנטיביוטיקה ובכך מאפשרת לצוות המטפל לבחור את הסוג היעיל ביותר, וזאת תוך זמן קצר הרבה יותר מהשיטות המקובלות. בנוסף, החוקרים הדגימו את יכולתה של המערכת לבדוק את החיידק ישר מדגימות שתן גולמיות, וכך לדלג על השלב של בידודם. במקרה של דלקת בדרכי השתן מדובר בקיצור הבדיקה בכמה ימים.

פרופ' משנה מורן ברקוביץ'
פרופ’ משנה מורן ברקוביץ’

את המחקר הובילה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, והוא התבצע על ידי שלושה חוקרים במעבדתה: הדוקטורנט יונתן אבישר, הפוסט-דוקטורנטית דקל רוזנפלד והדוקטורנט תום בן אריה. המחקר נערך בשיתוף פרופ’-משנה מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והדוקטורנטית מריאנה טרומן-רוזנטציב ובשיתוף ד”ר יובל גפן, ראש המעבדה המיקרוביולוגית בקריה הרפואית רמב”ם. הוא נערך במימון מענק קמין מטעם רשות החדשנות ומרכזי המצוינות I-CORE.

אבישר, יליד ארה”ב שהגיע לישראל כדי ללמוד בטכניון, מסביר: “בכל יום נערכות בכל בית חולים בישראל עשרות (או מאות) בדיקות שנועדו למפות את רמות העמידות של חיידקים מזהמים בדגימות שנלקחו ממטופלים. הבעיה היא שמדובר בבדיקה ארוכה מאוד, שכן היא מבוססת על משלוח הדגימה למעבדה, גידול תרבית של חיידקים בצלחת פטרי וניתוח התרבית. התהליך הזה מצריך דגימה גדולה יחסית ואורך בדרך כלל כמה ימים, בין השאר משום שיום העבודה במעבדות מוגבל לכשמונה שעות. השיטה שלנו, לעומת זאת, מספקת תוצאות מדויקות בזמן קצר על סמך דגימה קטנה הרבה יותר. ברור שתשובה מהירה יותר מאפשרת להתחיל את הטיפול מוקדם יותר ולשפר את מהירות ההחלמה.”

ההתקן שפיתחו חוקרי הטכניון הוא צ’יפ שבתוכו מאות חורים זעירים בגודל ננו-ליטרי (ננו-ליטר הוא אלפית המיליליטר). לתוך כל אחד מהחורים מוכנסים חיידקים ספורים ואנטיביוטיקה ספציפית. זיהוי תגובת החיידק נעשה באמצעות סמן פלורוסנטי, כלים של עיבוד תמונה וניתוח סטטיסטי של הצבעים המתקבלים מהחיידקים בכל החורים הזעירים.

במחקר שבו נבדקו במערכת 12 תמהילים של חיידק-אנטיביוטיקה נמצא כי התוצאות, המתקבלות כאמור תוך זמן קצר, מדויקות ומאפשרות טיפול מוקדם ואפקטיבי בחיידקים גורמי הזיהום. לדברי אבישר, “השימוש בטכנולוגיה שפיתחנו מקטין בכמה סדרי גודל את גודל הדגימה הנדרשת, מקצר בכ-50% את זמן הסריקה, מצמצם משמעותית את שטחי המעבדה הדרושים לבדיקה ומוזיל את עלותה של כל בדיקה.”

למאמר בכתב העת PNAS:

http://www.pnas.org/content/early/2017/06/20/1703736114.full

 

הדוקטורנט יונתן אבישר
הדוקטורנט יונתן אבישר

 

 

 

אין ראויים מהם

הטכניון מוקיר הצטיינות בהוראה ובלמידה
באירוע שהתקיים בטכניון הוענקו תעודות לסטודנטים מצטייני נשיא ופרסי “המורה שלי – מורה לחיים”

בשבוע שעבר התקיים בטכניון טקס חגיגי שבו הוענקו 377 תעודות לסטודנטים מצטייני נשיא (סמסטר חורף תשע”ז) ופרסי “המורה שלי – מורה לחיים”. את הטקס, שהתקיים באמפיתאטרון ע”ש קלנר בלב הקמפוס, הנחתה דיקנית לימודי הסמכה, פרופ’ אורית חזן.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציין בפתיחת הטקס כי “מקומו של המורה, מהחינוך היסודי ועד החינוך האקדמי, עובר שינוי והתאמה לעולם החדש. עולם האקדמיה מקיים כיום תהליך של בחינה עצמית כדי להתאים את עצמו לשינויים הטכנולוגיים הן בהוראה והן במחקר. הכיתה האקדמית בשנת 2050 תותאם לעולם החדש, ובטכניון אנו מקדמים בהקשר זה שתי גישות חדשות: פלטפורמת ה-MOOCs – קורסים אינטרנטיים פתוחים, ומודל הכיתה ההפוכה (flipped classroom), שבו החומר העובדתי נלמד בבית באמצעות הרשת ובכיתה מתקיימים דיונים מקצועיים בקבוצות קטנות.”

 

377 סטודנטים קיבלו בטקס תעודות מצטייני נשיא. עומר עמית, יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), בירך את הסטודנטים ואת בני משפחותיהם שהגיעו למעמד החגיגי ואמר: “כל מי שאומר ש’היא גאון’ או ש’זה בא לו בקלות’  –  אין לו מושג. כדי להגיע למעמד של מצטיין נשיא בטכניון צריך להגיע לשיעורים, לכל השיעורים. צריך להכין שיעורי בית, את כל שיעורי הבית. צריך לעשות את תרגיל החזרה או את מבחן הרשות או כל מיני דברים כאלה כדי להבין קצת יותר טוב, כדי להיות קצת יותר מוכן.”

 

במסגרת תחרות “המורה שלי – מורה לחיים”, המתקיימת זו השנה הרביעית בטכניון, הוענקו תעודות ל-10 מורים מצטיינים בבתי ספר תיכוניים, שניים מהם הם בוגרי תכנית “מבטים” של הטכניון, תכנית המכשירה בוגרי/ות טכניון כמורים מובילים למדעים ולטכנולוגיה. המורים נבחרו על סמך סקר שבו השתתפו כל הסטודנטים בטכניון, שביקשו לציין את המורים שהשפיעו על חייהם והובילו אותם לטכניון.

“כאשר קוראים את המלצות הסטודנטים על המורים והמורות לחיים, מסתבר שהמורים לחיים לא לימדו אתכם רק ידע מתמטי, מדעי וטכנולוגי, אלא נתנו לכם גם בסיס למצוינות ערכית, שהטכניון זכה בה כשקבל אתכם ללמוד כאן, וחשוב לנו להודות להם על כך,” אמרה בטקס דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן. “ובדיוק כמו המורים והמורות שלכם לחיים, הטכניון המשיך לטפח את אותה מצויינות ערכית. ובדיוק כמו בתיכון, גם בטכניון, בנוסף לידע מדעי-הנדסי מהמתקדמים בעולם, שאתם לומדים בטכניון, אתם נחשפים כאן לערכים של מצוינות, אי התפשרות על רמה אקדמית, חשיבה ביקורתית, התמדה ושוויון הזדמנויות. בפרט, רצף זה ניתן לראות במורים לחיים שהם בוגרי/ות טכניון שלמדו בתוכנית מבטים. התוכנית החלה לפני כשש שנים בטכניון וזו גאווה גדולה לחזות בבוגרי התכנית שנבחרו למורים מצטיינים שהשפיעו על בחירת תלמידיהם בטכניון.”
אלה המורים הזוכים:

  • אולג דוודוביץ׳, מורה בבית הספר המקיף החקלאי ויצו נהלל במקצועות כימיה ופיזיקה לכיתות י-י”ב.
  • אורן שריקי, מורה בבית הספר התיכון הישראלי למדעים ואמנויות (יאס”א) במקצועות פיזיקה ורובוטיקה.
  • אלי קופר, מורה בבית הספר ישיבת בני עקיבא כפר הָרֹאֶ”ה במקצוע מתמטיקה לכיתות י”א-י”ב. קופר הוא אחד מ-7 מורים שזכו השנה בתחרות “המורה של המדינה”.
  • אלי שלו, מורה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים במקצוע פיזיקה לכיתות י-י”ב.
  • ברכה שכטר, מורה בבית הספר רודמן – תיכון מקיף ע״ש רודמן במקצוע כימיה לכיתות י-י”ב.
  • זכי גליה, מורה בבית הספר תיכון קריית חיים במקצוע פיזיקה לכיתות י-י”ב. גליה הוא בוגר תכנית “מבטים”, המאפשרת לבוגרי טכניון ללמוד לתואר נוסף ותעודת הוראה.
  • מגי מועלם, מורה בבית הספר תיכון דנציגר בקריית שמונה במקצוע ביוטכנולוגיה לכיתות י’-י”ב. מגי היתה בין 6 המועמדים הסופיים של תחרות המורה של המדינה.
  • מוישה רויזין, מורה בבית הספר מקיף ו’ אשדוד במקצוע פיזיקה לכיתות י”א-י”ב.
  • ד”ר נעמה אלדד-סגל, מורה בבית הספר עירוני ה’ חיפה במקצוע ביוטכנולוגיה לכיתות י”א-י”ב. גם היא בוגרת תכנית “מבטים” בטכניון בהצטיינות.
  • ראיק זידאן, מורה בבית הספר תיכון כפר מנדא במקצוע פיזיקה לכיתות י-י”ב.

 

מתוך עשרת הזוכים נבחר מדי שנה מורה מצטיין הזוכה בפרס נוסף – פרס נשיא הטכניון. השנה היה זה בוגר הטכניון זכי גליה, המלמד פיזיקה בתיכון קריית חיים. אלה כמה מההמלצות שכתבו עלו תלמידיו לשעבר, הלומדים כיום בטכניון: “זכי גידל דורות של תלמידים שהפכו לסטודנטים למדעים והנדסה בטכניון… הוא העביר את החומר בצורה מרתקת ומצחיקה והצליח לעזור לתלמידיו להתמודד עם קשיים ועם הלא מוכר, להיות אוזן קשבת לתלמידים גם אחר שעות הלימודים ולהקנות להם גישה אופטימית להתמודדות עם בעיות מאתגרות ומורכבות… אין מורה ראוי ממנו. כששואלים איזה מורה אתה זוכר מבית הספר – הוא הראשון שחושבים עליו.”

גליה, שבשנת 1998 סיים את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה לפיזיקה בטכניון, חזר לטכניון בהמשך והשלים תואר נוסף בתעודת הוראה במסגרת תכנית מבטים. לדבריו, “הלימודים בטכניון נתנו לי המון דברים שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר, ולכן לא הפסקתי לדרבן את התלמידים שלי להגיע לכאן. בעיני זו ממש משימה לאומית, ולכן אני גאה שבמשך השנים האחרונות למדו ולומדים בטכניון כמאה סטודנטים שהיו תלמידים שלי. הפגישה עם הסטודנטים האלה בטקס הייתה מרגשת מאוד.” בעניין גישתו להוראה, שהובילה אותו כעת לפרס נשיא הטכניון, הוא אומר: “מה הסוד שלי בהוראה? אין לי שום סוד, שום אג’נדה מיוחדת, רק לדבר אל התלמידים בגובה העיניים ולהסביר את הפיזיקה באופן הכי פשוט שאפשר.”

 

מדעי הסרקזם

הסטודנטית לוטם פלד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פיתחה מערכת חדשנית המפרשת סרקזם בטוויטר

דוגמאות לציוצים סרקסטיים ולפירושים הכנים שהמערכת מייצרת באופן אוטומטי
דוגמאות לציוצים סרקסטיים ולפירושים הכנים שהמערכת מייצרת באופן אוטומטי

זיהוי אוטומטי של רגשות בטקסט הוא אתגר מורכב ביותר, המעסיק חוקרים רבים ברחבי העולם בשל הפוטנציאל העסקי הטמון בו והעניין המדעי שהוא מעורר. זיהוי רגשות עשוי לשמש ביישומים חברתיים, מסחריים ואחרים ולשפר את התקשורת בין אדם למחשב ובין אנשים המשתמשים ברשתות חברתיות.
למרות ההתפתחות העצומה בתחום זה, וההצלחות בניתוח רגשות (sentiment analysis), היישומים הקיימים אינם יודעים להתמודד עם לשון סגי נהור (סרקזם), ההופכת על פיה את כוונת הכותב. לדוגמה, אם נפרש ציוץ סרקסטי כמו  “הסרט החדש של מהיר ועצבני פשוט מצוין” (The new Fast and Furious movie is awesome) פשוטו כמשמעו, נפספס לחלוטין את מהות האמירה.
לוטם פלד, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פיתחה מערכת שמטרתה לפרש אמירות סרקסטיות. המערכת, שפותחה בהנחייתו של פרופ’-משנה רועי רייכרט, קרויה sarcasm SIGN (Sarcasm Sentimental Interpretation GeNerator). לדברי פלד “אמנם קיימות הרבה מערכות שמטרתן זיהוי סרקזם, אבל זאת המערכת הראשונה בעולם המפרשת סרקזם בטקסט כתוב. אנחנו מקווים שבעתיד היא תסייע בין השאר לאנשים בעלי אוטיזם ותסמונת אספרגר המתקשים עם פירוש של סרקזם, אירוניה והומור.”

 

המערכת החדשה, המבוססת על תרגום מכונה (Machine Translation), הופכת משפטים סרקסטיים למשפטים כנים (שאינם סרקסטיים). את המשפט האמור, “הסרט החדש של מהיר ועצבני פשוט מצוין” היא תהפוך למשפט כן: “הסרט החדש של מהיר ועצבני הוא איום ונורא.”

כדי ללמד את המערכת לייצר את הפירושים האלה הרכיבו החוקרים בסיס נתונים ובו 3,000 ציוצים סרקסטיים, שתויגו ככאלה (#sarcasm) על ידי מחבריהם. לכל אחד מהציוצים “הוצמדו” חמישה פירושים לא סרקסטיים, שנכתבו על ידי בני אדם. המערכת אומנה על בסיס הנתונים הזה ובנוסף, אומנה לזהות מילים בעלות סנטימנט – למשל המילה Best בציוץ Best day ever – ולהחליף אותן במילים חריפות אשר חושפות את המשמעות הכנה של הכתוב, לדוגמה: Worst day ever. המערכת נבדקה על ידי שורה של שופטים אנושיים, ונמצא כי במרבית המקרים היא מייצרת משפט נכון הן מבחינה סמנטית והן מבחינה לשונית.

את המחקר תציג לוטם פלד בכנס יוקרתי בתחום עיבוד השפה – ACL 2017 – שייערך באוגוסט בוונקובר, קנדה.

למחקר המלא לחצו כאן

לוטם פלד
לוטם פלד
פרופ'-משנה רועי רייכרט
פרופ’-משנה רועי רייכרט