תגלית של חוקרים בטכניון תסייע בשיפור ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

אימונותרפיה נחשבת לאחת המהפכות הגדולות בטיפול בסרטן. זוהי גישה טיפולית חדשנית המגבירה את יכולתה של מערכת החיסון להשמיד תאים סרטניים בצורה ממוקדת ויעילה. ההתקדמות בתחום האימונותרפיה הובילה לזכייתם של טסוקו הונג’ו ושל פרופ’ ג’יימס אליסון (שזכה קודם לכן בפרס הארווי מטעם הטכניון) בפרס נובל ברפואה לשנת 2018.

אחת הבעיות המרכזיות בטיפולים אימונותרפיים היא חוסר הוודאות בנוגע לתגובת המטופלים – לא כל החולים מגיבים לטיפול, וחלקם אף עלולים לסבול מתופעות לוואי ללא תועלת ממשית. לכן קיים צורך בזיהוי סמנים ביולוגיים שיסייעו בניבוי מוקדם של יעילות הטיפול, זאת על סמך הנתונים הפיזיולוגיים של המטופל הספציפי.

גילויים חדשים ומעוררי תקווה בהקשר זה מוצגים כעת במאמר של חוקרי הטכניון בכתב העת היוקרתי Cell Genomics. את המחקר הובילו פרופ’ קרן יצחק והדוקטורנט אופיר שורר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וממרכז ברוך ורות רפפורט לחקר הסרטן.

המחקר של שורר ופרופ’ יצחק מבוסס על מטא-אנליזה רחבת היקף של ריצוף RNA ברמת התא הבודד וריצוף הקולטן של תאי T (TCR) מחולי סרטן שטופלו באימונותרפיה. באופן זה נבדקו מאפיינים גנטיים בקבוצות (clones) של תאי T והשפעתם על הצלחת הטיפול. הנה מונחים בסיסיים החיוניים להבנת המחקר:

• תאי T – תאי דם לבנים הממלאים תפקיד מרכזי בזיהוי והשמדה של תאים סרטניים והגנה על הגוף מפני איומים חיצוניים דוגמת נגיפים.
• קבוצות (clones) של תאי T – כאשר תאי T מזהים איום, הם מתרבים ויוצרים קבוצות תאים שונות, כך שבכל קבוצה קיימים תאים זהים שמותאמים למאבק באיום זה.

החוקרים גילו כי קבוצות כאלה של תאי T אומנם קיימות הן בחולים שמגיבים לטיפול האימונותרפי והן באלה שאינם מגיבים, אולם בקרב החולים המגיבים לטיפול קיימת חתימה גנטית ייחודית באותן קבוצות, והטיפול האימונותרפי מגביר את יעילותן החיסונית.

ממצא נוסף הוא שבקרב הלא-מגיבים בלבד קיימות קבוצות שנמצאות בגידול אך מופיעות בה בעת גם בדם. מסקנת החוקרים היא שכדי לייעל את התגובה החיסונית יש לשפעל (להניע לפעולה) את קבוצות תאי ה-T שמופיעות בגידול בלבד, זאת לעומת הקבוצות שנוכחות גם בגידול וגם בדם.

כאמור, אחד האתגרים בעולם האימונותרפיה הוא ניבוי התגובה לטיפול עבור המטופל הספציפי. הגישה שמציגים חוקרי הטכניון תשפר את יכולת הניבוי ואף תאפשר לפתח גישות חדשות שישפרו את יעילות הטיפול עצמו. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מעמיקים את ידיעתנו בנוגע לדינמיקה של מערכת החיסון ולאפשרויות לרתום אותה למאבק בסרטן – עיקרון העומד בליבה של האימונותרפיה.

פרופ’ קרן יצחק היא חברת סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. אופיר שורר הוא בוגר תוכנית הטכניון למצוינים וכיום דוקטורנט במסלול היוקרתי MD/PhD, המשלב דוקטורט מחקרי עם לימודים קליניים. במחקר השתתף אסף פנחסי, גם הוא דוקטורנט בקבוצת המחקר של פרופ’ יצחק.

המחקר נתמך על-ידי משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן הלאומית למדע (ISF), הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF) ומכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה.

למאמר ב- Cell Genomics  לחצו כאן