רפואה ללא תרופות: פריצת דרך ישראלית בננו-רפואה

צוות מחקר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון בטכניון פיתח טכנולוגיה מקורית לטיפול בסרטן באמצעות ננו-חלקיקים שאינם נושאים תרופה כלל - והדגים את יעילותה בגידולים מסוכנים ועיקשים במיוחד

טכנולוגיה חדשנית שפותחה בטכניון עשויה להוביל לשינוי מהותי בפרדיגמה הטיפולית בסרטן. חוקרי הטכניון פיתחו ננו־חלקיקים מתקדמים שמצליחים לבלום גידולים אגרסיביים של סרטן השד – מבלי לשחרר אפילו מולקולת תרופה אחת. החלקיקים פועלים באינטראקציה חכמה עם מערכת החיסון ומשנים את כללי המשחק באמצעות מסר ביולוגי שהם מעבירים לסביבת הגידול ולתאי מערכת החיסון.

את המחקר שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי ACS Nano  הובילה הדוקטורנטית עופרי ויזנבליט בסיועה של הדוקטורנטית רוואן מחאג’נה ובהנחיית ד”ר אסף זינגר – ראש המעבדה לננו-הנדסה בהשראת הטבע ופיתוח טכנולוגיות רפואיות בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון.

צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

סרטן שד מסוג Triple Negative נחשב לאחד מסוגי הסרטן האלימים והקשים ביותר לטיפול. הוא מאופיין בהתפשטות מהירה ובעמידות גבוהה לטיפולים קונבנציונליים. הפרדיגמה החדשה שמציגים חוקרי הטכניון מבוססת על גישה מהפכנית: במקום מתקפה על תאי הסרטן עצמם – השפעה על הסביבה שבה הם מתקיימים ומתפתחים.

לתאי סרטן יש מגוון “אסטרטגיות” להתחמקות ממערכת החיסון שאמורה לזהותם ולהשמידם. אחת המרכזיות שבהן היא גיוס תאי מערכת החיסון לצידם. במצבים אלה, תאי דם לבנים מסוג מקרופאגים – שאמורים להגן על הגוף – “נחטפים” על ידי הגידול, תומכים בצמיחתו ומונעים ממערכת החיסון לתקוף אותו ביעילות.

הננו־חלקיקים שפיתחו חוקרי הטכניון קרויים MPsomes ופועלים כפיתיון ביולוגי: הם מתחרים עם תאי מערכת החיסון על אתרי הקישור בסביבת הגידול וחוסמים את דרכם של התאים המזיקים אל הגידול.

החלקיקים נבדקו בתרביות תאים ובמודלים פרה-קליניים של עכברים בסרטן שד מסוג Triple Negative. תוצאות הניסויים הראו כי החלקיקים מצטברים בסביבת הגידול בריכוזים גבוהים במיוחד ומעכבים את צמיחתו ביעילות שאינה נופלת מזו של טיפולים קיימים. יתרון נוסף שהדגישו החוקרים הוא יכולת הייצור: התהליך שפותח בטכניון מאפשר הכנה של כ־20 מ”ל ננו־חלקיקים בדקה (כ־1.2 ליטר בשעה)! יתרה מכך, בסיס החלקיקים מורכב מחומרים שברובם מוכרים כבטוחים לשימוש (‏Generally Recognized as Safe) על ידי ה־FDA, נתון שעשוי להקל על המעבר לניסויים קליניים ומהם לשימוש רפואי.

איור: מחקר זה מציג גישה אימונותרפית נטולת תרופות לטיפול בסרטן שד Triple Negative באמצעות ננו־חלקיקים המדמים מקרופאגים (MPsomes). באמצעות תחרות עם מקרופאגים אנדוגניים על היצמדות לכלי דם מודלקים בגידול, ה-MPsomes מפחיתים חדירת מקרופאגים ומשנים את המיקרו־סביבה הגידולית, ובכך מדכאים את התקדמות הגידול.
איור: מחקר זה מציג גישה אימונותרפית נטולת תרופות לטיפול בסרטן שד Triple Negative באמצעות ננו־חלקיקים המדמים מקרופאגים (MPsomes). באמצעות תחרות עם מקרופאגים אנדוגניים על היצמדות לכלי דם מודלקים בגידול, ה-MPsomes מפחיתים חדירת מקרופאגים ומשנים את המיקרו־סביבה הגידולית, ובכך מדכאים את התקדמות הגידול.

התוצאות היו מפתיעות במיוחד: בניסויים בעכברים, החלקיקים לא רק הצטברו בגידול, אלא גם עיכבו את צמיחתו באופן הדומה להשפעת טיפולים אימונותרפיים מתקדמים המאושרים כיום לשימוש קליני – וכל זאת ללא תרופות, ללא כימותרפיה וללא נוגדנים.

“זהו שינוי תפיסתי,” מסבירים החוקרים. “היעילות הטיפולית אינה נובעת משחרור חומר פעיל אלא מהמידע הביולוגי שמקודד על פני השטח של הננו־חלקיק.” במילים אחרות, עצם האינטראקציה עם מערכת החיסון היא שמפעילה את האפקט הטיפולי.

מעבר לבלימת הגידול הראו החוקרים כי החלקיקים משנים את הרכב תאי החיסון בסביבת הסרטן: פחות תאים שמעודדים את התפתחות הגידול ויותר תאים שתוקפים אותו. בנוסף, לא נצפו סימני רעילות באיברים חיוניים.

המחקר נמצא עדיין בשלב פרה־קליני ונוסה במודלים של עכברים בלבד. עם זאת, החוקרים מקווים שבעתיד יהיה אפשר להתקדם לניסויים קליניים ואולי לפתוח דלת לדור חדש של טיפולים בסרטן, כאלה שאינם מסתמכים על תרופות כלל.

ד”ר אסף זינגר, בוגר תואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, ובוגר דוקטורט בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. הוא  חזר לפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון כחבר סגל באוקטובר ​2021 אחרי פוסט-דוקטורט בבית החולים Houston Methodist בטקסס. עופרי ויזנבליט, גם היא בוגרת הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, הצטרפה למעבדת זינגר מיד בתום התואר הראשון, והמאמר הנוכחי הוא חלק מעבודת הדוקטורט שלה.

“אומנם התמקדנו כאן בסוג מסוים של סרטן,” מסכם ד”ר זינגר, “אך מדובר בפריצת דרך פרדיגמטית שעשויה לשנות את עולם הרפואה ולהוביל לפיתוח פלטפורמות טיפוליות חדשות, יעילות ובטוחות יותר, וכולי תקווה שנמצא את הדרך להגיע עם ההמצאה לקליניקה.”

ד"ר אסף זינגר עם קבוצת המחקר.
ד”ר אסף זינגר עם קבוצת המחקר.

במחקר תמכו הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF), הקרן הלאומית למדע (ISF), האיחוד האירופי (מענק ERC-Starting Grant), משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (MOST), האגודה למלחמה בסרטן, מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, וכן מלגות אלון וסיידן בננוטכנולוגיה ואופטואלקטרוניקה.

 

למאמר לחצו כאן