למען מאה השנים הבאות

בטכניון נחתמה קפסולת זמן האוצרת בתוכה פריטים משמעותיים המשקפים את חיי הקמפוס ואת רוח החדשנות, המחקר והלמידה שאפיינה את הטכניון במאה שנותיו הראשונות. האירוע החגיגי התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר ויו”ר הוועד המנהל גדעון פרנק. בטקס השתתפו גם ילדי גן אורן בטכניון.

“עיצמו את עיניכם ודמיינו כיצד ייראו קמפוסי הטכניון בעוד מאה שנים,” אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “מה יהיה תפקידם? איך ילמדו וילמדו בהם, ואולי הם בכלל ייעלמו? איך תראה חזית המדע, ההנדסה והרפואה? מי יכול היה לדמיין ב-1901, השנה בה נפרש לראשונה החזון של אוניברסיטה טכנולוגית שתתמוך בהקמתה של מדינה יהודית, ש-124 שנים מאוחר יותר נתנייד במטוסים, ומי יכול היה לנבא ב-1924, כשנפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, שננווט באמצעות לוויינים ונאחז בכף ידנו מכשיר קטן שיחבר אותנו בקלות לכל אדם אחר על פני כדור הארץ ולכל המידע האנושי?

“קשה לנבא – בעיקר את העתיד, כך נהג לומר נילס בוהר, מגדולי הפיזיקאים של המאה העשרים, אבל כפי שיודע כל היסטוריון, קשה גם לנבא את העבר, ולפיכך החלטנו בשנת המאה של הטכניון לשגר לממשיכינו קפסולת זמן שתיפתח בעוד מאה שנים, בשנת המאתיים לטכניון.”

קפסולת הזמן משמרת פריטים סמליים שנאספו על ידי קהילת הטכניון – פריטים שהם סמל לזיכרון מוסדי ולהעברת רוח הטכניון לדורות הבאים. הפריטים נאספו על ידי כלל הפקולטות, הסטודנטים וההנהלה. כל פקולטה בחרה פריט ייחודי המייצג את תחום עיסוקה, ונוספו גם פריטים מטעם הסטודנטים, מכתב מהנהלת הטכניון לדורות הבאים ועותקי התעודות ומדליות פרס נובל שהוענקו לחתני הפרס מהטכניון: פרופ’ מחקר אברהם הרשקו, פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’ מחקר דן שכטמן.

הנה כמה מהפריטים שנחתמו בקפסולה:

הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בחרה לשמר את שמות כל בוגרי הפקולטה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת – קידוד ואחסון המידע ב-DNA סינתטי, מולקולה זעירה אך עמידה מאוד, שיכולה לשמר מידע מדויק לאורך זמן ובנפח זעיר במיוחד. המידע נמצא במבחנה שהוצבה בקפסולה. טכנולוגיה פורצת דרך זו צפויה לשנות בעתיד את הדרך שבה האנושות שומרת ידע באופן בר-קיימא, צפוף ומאובטח מאי פעם. זהו מחקר המהווה גשר בין עבר, הווה ועתיד. הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך הפקידה בקפסולה מולקולה חדשנית לתרופות העתיד. הפקולטה להנדסה ביו-רפואית הפקידה פיגום תלת-ממדי מודפס המיועד לגידול רקמות להשתלה. הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית הפקידה בטון שקוף שצפוי להחליף את חומרי הבנייה בעתיד – חומר בנייה חדשני שמשלב בין חוזק מבני של בטון לבין תכונות אסתטיות ופונקציונליות של שקיפות ומיוצר תוך שילוב סיבים אופטיים (לרוב מסיבי זכוכית או פלסטיק) בתוך תערובת הבטון. הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הפקידה שונית אלמוגים שהודפסה במדפסת תלת-ממד – טכנולוגיה שתסייע בשחזור שוניות אלמוגים בעולם ובשימורן. הפקולטה לפיזיקה הפקידה לוח בקרה שפותח בטכניון עבור גלאי ATLAS – תרומה משמעותית של הטכניון לגילוי בוזון היגס ולמחקר חלקיקים מתקדם.

בקפסולה הופקד גם עותק של תנ”ך הננו שפותח בטכניון – שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננומטר ובשטח של רבע מילימטר רבוע (כשל גרגיר סוכר), שעליו נחרתו 1.2 מיליון האותיות של ספר התנ”ך באמצעות אלומת יונים ממוקדת.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, יו”ר הקורטוריון סקוט לימסטר ויו”ר הוועד המנהל גדעון פרנק צירפו מכתב המיועד לדורות הבאים, שהודפס בטכנולוגיה חדשנית שתאפשר את שימורו למאה שנים לפחות: “השנה, תשפ”ה, 2025, במלאת 100 שנים לפתיחת שערי הטכניון ו-113 שנים מאז הנחת אבן הפינה לבניין ההיסטורי של הטכניון, אנו חותמים קפסולת זמן זו ושולחים אותה אליכם, בני הדורות הבאים, למען תדעו בעוד 100 שנים על פועלו של הטכניון במשך המאה הראשונה לפעילותו – תקופה שבה הניח את התשתית להקמתה של מדינת ישראל ותרם תרומה שאין שנייה לה לבניית כלכלתה וביטחונה, לביצור חוסנה החברתי ולשיפור רווחת האדם בעולם כולו.

אנחנו, אנשי הטכניון, עמלים כבר מאה שנים על הכשרת דורות העתיד של מדינת ישראל בהנדסה, במדע, ברפואה, באדריכלות ובחינוך. מכתב זה מועבר כלפיד אליכם, בני הדורות הבאים. אנו מפקידים אותו בידיכם, למען תדעו שאת ליבנו ואת כל משאבינו השקענו בחינוך דורות של סטודנטים וסטודנטיות על ברכי המדע והטכנולוגיה לתפארת קידום המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ורווחת האדם באשר הוא.”

הקפסולה תיפתח בשנת 2124.

סרטון מהטקס:

קרדיט תמונות: רמי שלוש, דוברות הטכניון