הטכניון העניק את פרס הארווי היוקרתי לשלושה חוקרים פורצי דרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן
פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטפן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג קיבלו את הפרס על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים
הטכניון העניק השבוע את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ סטיבן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג על מחקרם פורץ הדרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן.
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי פרס הארווי היוקרתי מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ואנו גאים להעניקו השנה לפרופסורים ביילין, ג’ונס ופיינברג “הטכניון מעניק את פרס הארווי לחוקרים שעבודתם תרמה משמעותית לאנושות ולרווחת האדם. עבודתם החלוצית של שלושת החוקרים חוללה מפנה בחקר האפיגנטיקה וחשפה את השפעתה החיונית על תפקודו התקין של התא ועל התפרצות מחלות והתפתחותן, לרבות סרטן. מחקריהם סללו דרך לפיתוח גישות חדשות באבחון והאיצו את פיתוחן של דרכי טיפול המבוססות על השפעה על המנגנון האפיגנטי.”
אפיגנטיקה היא תחום מדעי המתמקד בשינויים בפעילות הגנום שאינם תלויים ברצף הדנ”א. אפיגנטיקה מסבירה כיצד רצפי דנ”א זהים עשויים להוביל לתוצאות שונות ולהשלכות עמוקות על מגוון ההיבטים של בריאות וחולי. אחד מאותם תהליכים אפיגנטיים שנחקרו לעומקם בידי שלושת חתני הפרס הוא מתילציה של דנ”א.
מתילציה קובעת במידה רבה אילו גנים יושתקו ואילו מהם יופעלו ויובילו ליצירת חלבונים. סמני המתילציה הנכונים חיוניים לבריאותנו ומשפיעים על התפתחות עוברית, חלוקת תאים, בריאות התא, תגובות לשינויים סביבתיים ועוד. שיבוש בתהליך המתילציה עלול להוביל למחלות חמורות ובהן סרטן, סוכרת, מחלות לב, הפרעות נוירולוגיות ומחלות אוטואימוניות.
עבודתם של שלושת החוקרים בנפרד ובמשותף חוללה מהפכה בהבנת תפקידה של האפיגנטיקה בחלוקת התא ובתפקודו. עבודתם, המשלבת אפיגנטיקה עם גילויים הקשורים לתהליכים גנטיים, שינתה דוׄגמוׄת נושנות באשר להתפתחות סרטן והפריכה את הסברה לפיה התפתחות המחלה מוּנעת על ידי מוטציות גנטיות בלבד. טיפולים רפואיים המבוססים על תגליותיהם של השלושה בתחום האפיגנום מצילות חיים כבר כיום ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים. חיבור זה בין מדע בסיסי לרפואה יישומית הוא שהוביל להחלטה להעניק את פרס הארווי לפרופ’ סטפן ביילין, לפרופ’ פיטר ג’ונס ולפרופ’ אנדרו פיינברג.
על הזוכים:
פרופ’ סטיבן ביילין, פרופ’ לחקר הסרטן במרכז הסרטן סידני-קימל בג’והנס הופקינס, נולד בצפון קרוליינה והשלים תואר ראשון ותואר דוקטור ברפואה (MD) באוניברסיטת דיוק. הוא התמחה במחקר ב-NIH ועשה את הפוסט-דוקטורט בג’והנס הופקינס. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב וזכה בפרסים רבים ובהם Shubitz Cancer Research Prize מאוניברסיטת שיקגו, פרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ומדליית הכבוד של החברה האמריקאית לסרטן.
פרופ’ פיטר ג’ונס ממכון ון אנדל במישיגן נולד בדרום אפריקה, גדל בזימבאבווה, ואת תואר הדוקטור השלים באוניברסיטת לונדון. כיום הוא נשיא ומדען ראשי של מכון ואן אנדל, שם הוא עוסק בקשר בין מתילציה של דנ”א, ביטוי גנטי והתחלקות תאים. הוא זכה בין השאר במדליית הכבוד של האגודה האמריקאית לסרטן ובפרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, היה נשיא האגודה האמריקאית לחקר הסרטן וחבר באגודה האמריקאית לקידום המדע, באקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים, באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיית האגודה האמריקאית לחקר הסרטן.
פרופ’ מחקר אנדרו פיינברג מבית הספר לרפואה בג’והנס הופקינס נולד בפנסילבניה, השלים תואר דוקטור ברפואה (MD) בתוכנית המואצת ברפואה באוניברסיטת ג’והנס הופקינס וכן תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH). הוא המשיך לפוסט-דוקטורט בביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, התמחה ברפואה באוניברסיטת פנסילבניה ולבסוף עסק במחקר בגנטיקה והכשרה קלינית בג’והנס הופקינס. הוא זכה בפרסים ובתארים רבים ובהם תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אמסטרדם, מאוניברסיטת אופסלה וממכון קרולינס ופרס מנהל NIH למדענים חלוצים, חבר האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים וחבר האקדמיה הלאומית לרפואה.
פרופ’ סטיבן ביילין אמר במעמד קבלת הפרס כי “זה באמת רגע מיוחד ואני מודה מאוד לטכניון, להנהלת הטכניון ולכל האנשים שעזרו לנו להגיע לכאן. זה מרגש לדעת שבטכניון מסתכלים עלינו ואומרים לנו: הצלחתם! תודה גם למשפחתי, שעברה איתי ממקום למקום בעקבות הקריירה שלי, ותודה לכל העמיתים והסטודנטים שלי שנתנו בי אמון והובילו את המחקר למקומות שלא יכולתי לדמיין. זה הביקור הראשון שלי בישראל וזאת חוויה קסומה – לראות מדינה צעירה כל כך ואיך שהיא מתמודדת עם קשיים. ”
פרופ’ פיטר ג’ונס, שגדל בזימבאבווה, סיפר בטקס כי התאהב בכימיה בגיל 13– “אהבה מוחלטת. קניתי ספרים וחומרים וערכתי ניסויים.” יחד עם אשתו ורוניקה היגר לארצות הברית, ושם, לפני חמישים שנה, התרחש האירוע ששינה את חייו המדעיים. “ערכתי ניסוי בהשפעה של תרופה אנטי-סרטנית על גידולים בצלחת פטרי. כשחזרתי למעבדה אחרי סוף שבוע ראיתי במיקרוסקופ תאים שלא אמורים להיות שם – מעין סיבים ארוכים הדומים לסיבי שריר ורוטטים כמו תאי שריר. מתברר שהתרופה הפכה תאים שאינם תאי שריר לתאי שריר. הרגשתי כמו אלכסנדר פלמינג, ששב למעבדה מחופשה וגילה שפטרייה זיהמה את התרביות שלו – וכך הומצא הפניצילין. כך הגענו לרעיון חדשני: החלפה של זהות התא באמצעות תרופות שמשפיעות על ביטוי גנים.”
פרופ’ אנדרו פיינברג סיפר על ילדותו בארה”ב ועל ההזדמנות שנקרתה לו ללמוד קיץ אחד באוניברסיטת קורנל כבר בגיל 15, שם הכיר את פרופ’ אלישע נתניהו מהטכניון – “כך שלמעשה, הקורס הראשון שלי באקדמיה היה קורס טכניוני.” הוא עבר ממתמטיקה למדעי המחשב, וכשהחליט שראוי לפתח “מחשב שחושב כמונו” המשיך ללימודי רפואה בג’ונס הופקינס וכך היה לאחד החוקרים המובילים בתחום האפיגנטיקה.
פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.
