"האנטישמיות היא סרטן המתפשט כבר עשרות שנים באקדמיה האמריקאית"
עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן הוענק לארבעה אישים על נחישותם במאבק באנטישמיות ובהגנה על מדינת ישראל. הזוכים בעיטור – עו"ד ג'ף אברמס, פרופ' קנטה אחמד, נובה פריס ופרופ' פטריק קרמר – השתתפו לאחרונה בפאנל מיוחד בנושא אנטישמיות שהתקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון
עו”ד ג’ף אברמס, פרופ’ קנטה אחמד, נובה פריס, עו”ד ג’ף אברמס ופרופ’ פטריק קרמר קיבלו את עיטור נשיא הטכניון להישג יוצא דופן. העיטור המיוחד הוענק לארבעה “בהוקרה על נחישותם במאבק באנטישמיות ובהגנה על מדינת ישראל, באופן מיוחד בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר; ברחשי תודה על מחויבותם לאמת, לצדק ולעם היהודי בין כותלי האקדמיה ומחוצה לה; בהערכה על אומץ ליבם, מסירותם ומנהיגותם, על נחישותם בהסברה ועל עמידתם כנגד שנאה, מידע כוזב ועוינות – מעשים המבטיחים כי קולה של ישראל יישמע וכבודו של העם היהודי יישמר”.
את האירוע הנחתה פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, שאמרה כי “התכנסנו כאן לא רק כדי להוקיר ארבעה אנשים שעמדו ללא חת לצידן של ישראל והקהילה המדעית בישראל בתקופה קשה ומאתגרת כל כך, אלא גם כדי להציג את ההקשר העולמי הרחב יותר שמבהיר כמה חשובה תמיכתם. ישראל ניצבת בפני קשיים כבירים מאז פרוץ המלחמה – מערכה שמשכה תשומת לב בין-לאומית והציתה מחאות נרחבות. אנו עדים להתפרצות מדאיגה מאוד של אנטישמיות, ובנסיבות אלה, תמיכתם של אישים ומוסדות היא קרן של תקווה עבורנו. היום אנו מוקירים אנשי מופת אלה שפעילותם מבטאת סולידריות אך יותר מכך – הם מגלמים את העקרונות עליהם מושתת הטכניון: מצוינות, התמדה ומחויבות מוחלטת לאמת.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “האנטישמיות היא מגפה קדומה שימיה כימי היהדות עצמה. במרוצת ההיסטוריה היא שגשגה על גבן של עלילות ודעות קדומות תוך הגדרתו של היהודי כ’האחר’. דעות קדומות אלה הובילו לזוועות איומות ובראשן השואה, ולכן לא הייתה זו הפתעה שבשבעה באוקטובר, עוד לפני פרוץ המלחמה, שוב זקפה האנטישמיות את ראשה המתועב. אנטישמיות זו, שואבת את כוחה ממאות שנים של שנאה ובורות וממימון נדיב של ארגונים פרו-פלסטיניים ומדינות טרור. התכנסנו כדי להוקיר ארבעה נשים וגברים וארגון אחד (אגודת מקס פלאנק) שהפגינו אומץ ומסירות במאבק באנטישמיות ובתמיכה בנו בהגנה על ישראל – ארבעה אנשים שהניחו על כף המאזניים את המוניטין שלהם, ואת הציבור הנושא אליהם את עיניו, כדי לתמוך בעם היהודי, במדינת ישראל ובאקדמיה הישראלית נוכח אותם חרמות ואותן התבטאויות מתועבות. ארבעה אנשים ללא חת, המשמיעים קול רם וגאה של תמיכה וידידות. אנו אסירי תודה.”
במסגרת האירוע השתתפו ארבעת מקבלי העיטור בפאנל בנושא האנטישמיות וכיצד להילחם בה. את הפאנל הנחה פרופ’ אמריטוס פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר ויו”ר אגודת ידידי הטכניון בישראל. “אף שהאנטישמיות היא תופעה עתיקה,” אמר פרופ’ לביא בפתיחת הפאנל, “אירועי 7 באוקטובר עוררו נחשול עצום של אנטישמיות פרועה. ביקורת על ישראל היא דבר לגיטימי, אבל כאן לא מדובר בביקורת אלא בפגיעה ביהודים ברחבי העולם לא על סמך עמדותיהם ומעשיהם אלא על סמך עצם זהותם. הקריירה האקדמית שלי זימנה לי שהות ממושכת בקמפוסים בארצות הברית, אבל את המציאות הנוכחית לא דמיינתי אפילו בסיוטי הגרועים ביותר. בערי אירופה, אמריקה ואפילו אסיה הפך הצירוף Free Palestine לקריאה לאלימות נגד יהודים, קהילות, בתי כנסת ועוד. זוהי אנטישמיות בלבוש חדש. בפאנל הזה ננסה ללמוד מארבעת האורחים שלנו על חוויות, פרספקטיבות ואסטרטגיות לפעולה בנושא זה.”
“זו אינה רטוריקה של סטודנטים אלא של חמאס”
עו”ד ג’ף אברמס הוא מנהל אזורי (לוס אנג’לס) בליגה נגד השמצה (ADL), שנוסדה ב-1913 ועיקר עיסוקה במאבק בהשמצות נגד העם היהודי. הוא אמר כי “האנטישמיות היא סרטן המתפשט כבר עשרות שנים באקדמיה האמריקאית. הכתובת הייתה על הקיר, אבל ב-7 באוקטובר התפרץ הכול. ראשי האוניברסיטאות, חלקם יהודים, הפרו את מחויבותם להגן על הסטודנטים והחוקרים ולדאוג לכך שהקמפוס יהיה בטוח לכולם.” אברמס הסביר כי “מנהיגים צריכים להנהיג – וראשי האוניברסיטאות לא עשו זאת. הרטוריקה האנטישמית של Students for Justice in Palestine חדרה לאוניברסיטאות באופן מאורגן ואומצה על ידי סטודנטים שהחילו את תפיסותיהם התמימות, מתוך בורות, על המציאות הישראלית. ‘מהים עד הנהר’ ו’אינתיפאדה עולמית’ (Globalize the Intifada) – זו אינה רטוריקה של סטודנטים אלא של חמאס, והיא חילחלה לאוניברסיטאות. יש חדשות טובות – הפיטורים של ראשי האוניברסיטאות וכניסתם של ראשים חדשים, שמבינים טוב יותר את מחויבותם החוקית והמוסרית.”
“מדובר באידאולוגיה נאצית במלוא מובן המילה”
פרופ’ קנטה אחמד היא רופאה מוסלמית ממוצא פקיסטני שמיהרה להגיע לישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר. לאחר שביקרה בקיבוץ בארי ובמרכזים לזיהוי גופות במחנה שורה ובאבו כביר היא הציגה את רשמיה הקשים בהרצאה בטכניון, ושם אמרה: “לבוא לישראל ולהעיד על מה שקרה כאן – זו חובתי המוסרית והדתית כמוסלמית. כולנו מחפשים מילים למה שקרה ב-7 באוקטובר, וחשוב מאוד לנקוט במונחים המדויקים – ‘ג’נוסייד’ ו’פשע נגד האנושות’.”
בדבריה בפאנל, אמרה אחמד כי “לתנועת חמאס אין שום שאיפות לשלום. היא מעמידה את עצמה בחזית המלחמה בציונות, מלחמה שמטרתה השמדה מלאה של המדינה היהודית, היהודים ואפילו המוסלמים המשתפים פעולה איתם. כל זה כתוב בפירוש באמנת החמאס. את כל זה ידעתי גם קודם, אבל הפגישה עם ניצולי 7 באוקטובר והביקור במרכזים לזיהוי גופות חידדה את ההבנה שלי.”
אחמד אמרה כי “למרבה הצער, המצב באירופה קשה – עיתון ‘לה פיגרו’ פרסם ממצאי דוח שהזמינה ממשלת צרפת, ובו נחשפת תוכנית עולמית לעיגון האסלאם הקיצוני בחברה הצרפתית באמצעות חינוך ותמיכה סוציאלית, כאשר הכסף מגיע מקטאר ומסעודיה ו’מכובס’ בבריסל כך שייראה לגיטימי. חשוב להבין: מדובר באידאולוגיה נאצית במלוא מובן המילה. את התוכנית הזאת מובילה שלוחה של האחים המוסלמים, המפעילה כ-140 מרכזי חינוך ותפילה ויותר מ-20 בתי ספר פרטיים שבהם לומדים 4,200 ילדים. מי שיוצא נגד תהליכים אלה מואשם ב’איסלמופוביה’.”
“בארצות הברית המצב קשה אף יותר מבחינה חוקית, שכן שיח הזכויות וההגנה על חופש הביטוי וההתקהלות מקשים על המאבק במגמות אלה. יתר על כן, האקדמיה האמריקאית צמאה לכסף זר, וחלק גדול מכסף זה מגיע עם השפעה אסלאמיסטית רדיקלית.“
“קהילות שעברן טבול בכאב – אך עתידן שופע תקווה”
נובה פריס, בעבר חברת הפרלמנט האוסטרלי, הייתה האוסטרלית האבוריג’ינית הראשונה בפרלמנט זה והאבוריג’ינית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית (הוקי, אולימפיאדת אטלנטה 1996). את דבריה בפאנל היא פתחה בשרטוט קווי הדמיון בין האבוריג’ינים לעם היהודי – “קהילות עתיקות שגלו, סבלו, נאבקו ושרדו. קהילות שעברן טבול בכאב – אך עתידן שופע תקווה. הקהילה האבוריג’ינית חבה רבות ליהודים שיצאו להגנתה ונאבקו על זכויותיה, ולכן בכיתי עם יהודי אוסטרליה ב-7 באוקטובר. באתי לישראל, ביקרתי בקיבוץ בארי ובאתר הנובה וראיתי את סרטון הזוועות, שאחריו איש אינו יכול עוד להתעלם מן הרשע המוחלט.”
פריס הדגישה כי “גם באוסטרליה הרימה האנטישמיות את ראשה, וכבר יומיים לאחר הטבח החלה שריפה המונית של דגלי ישראל. איש לא נעצר, וכך ניתנה לגיטימציה להמשך הפעילות האנטישמית. הקריאה נגד היהודים התחלפה בקריאה מזוויעה אף יותר: Gas the Jews. ישראל אינה מדינת אפרטהייד אלא ארץ המגינה על עצמה מפני טרור אכזרי, ואנו יודעים להוקיר את חוסנו של העם היהודי שסבל רדיפות חסרות תקדים ואת רוחו של הנוער הישראלי המגן כיום על ארצו.
בשם האבוריג’ינים הניצבים לימינה של ישראל – כמה מהם באו איתי לכאן היום – אני מבקשת להשתתף באבלכם על הקורבנות של אותה מתקפה איומה ולתמוך במאבקכם על החירות.”
“הדחף לשיתופי הפעולה עם ישראל מבוסס על מצוינות”
פרופ’ פטריק קרמר, הנשיא התשיעי של אגודת מקס פלאנק, פועל רבות להידוק הקשרים האקדמיים בין גרמניה לישראל. תחת הנהגתו פתחה האגודה בירושלים משרד לחיזוק הקשרים המדעיים ולתמיכה בחוקרים ישראלים על רקע התעצמות האנטישמיות והבידוד האקדמי. בדבריו בפאנל הוא אמר כי “הדחף שלנו לשיתופי הפעולה עם ישראל מבוסס על מצוינות. האקדמיה הישראלית עושה מדע משובח, ובניגוד לרבים בעולם שחושבים שזה הזמן לנתק קשרים עם ישראל, אנחנו מאמינים שחיזוקו של הגשר המדעי חיוני לכל הצדדים.”
קרמר ציין כי בחמש השנים האחרונות פורסמו יותר מאלפיים מאמרים מדעיים המשותפים לחוקרים בגרמניה וישראל, וכיום מנוהלים כמאה פרויקטים משותפים פעילים. “אנחנו בונים כיום מאגד (קונסורציום) גרמני-ישראלי-אמריקאי שמטרתו לחזק את המדע ולמנוע בריחת מוחות – לא ממדינות אלא מהקהילה המדעית. זה חייב להיות מאמץ בין-לאומי. זאת משום שהקונפליקט אינו בין אקדמיות במדינות שונות אלא בין קולם של המדע והתבונה לבין הכוחות האנטי-מדעיים.”