גישה חדשה ברפואת סרטן: פיתוח תרכובת חדשה לחיסול סלקטיבי של תאי סרטן

את התרכובת פיתחו חוקרים משתי פקולטות בטכניון, שהדגימו את יעילותה על גידולים אלימים

מחקר בכתב העת Oncogene מציג אסטרטגיה חדשנית להשמדת גידולים סרטניים אלימים ועמידים לטיפול – גידולים המציבים אתגר רפואי מורכב במיוחד. את המחקר הובילו במשותף החוקרים הצעירים ד״ר אביטל אוקנין וייסמן וד״ר דיפנג’ן פנדה ממעבדותיהם של פרופ’ אמיר אורין, ראש מרכז רפפורט לחקר הסרטן בטכניון והפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט, ופרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך.

בשל מיעוט אפשרויות הטיפול הקיימות בגידולים אלימים כדוגמת גידולי עצם (סרקומות) וגידולי עור מסוג מלנומה שאינם מגיבים לטיפולים מולקולריים, ההתמודדות עם גידולים אלה היא אתגר משמעותי באונקולוגיה. תאי סרטן אלה ״מכורים״ לחלבונים הקרויים ״אונקופרוטאינים״. בנוסף, תאים אלה פיתחו מנגנונים המסייעים להם להתחמק ממסלולי מוות תאי מתוכנן. על רקע זה, לתרכובות אשר פוגעות באונקופרוטאינים ובמקביל מאלצות את התאים לעבור מוות תאי מתוכנן יש סיכוי רב להכניע תאים סרטניים אלה.

החוקרים פיתחו קבוצת מולקולות חדשה בשם R4VPs, השייכות לקבוצה חדשה של תרכובות הקרויות ״פרקנים״ PROtein Targeted Chimera (PROTAC). תרכובות אלה מביאות לפירוק חלבוני המטרה דרך נתיב האוביקוויטין, זאת בניגוד לתרכובות של ״מעכבים״ הבולמות את פעילותם של  חלבונים , ולכן מדובר בגישה חלוצית להתמודדות עם מטרות מולקולריות בסרטן.

חוקרי הטכניון פיתחו לראשונה פרקן דו-ראשי, אשר מביא לפירוק בו זמני של האנזים RNF4, החיוני ליציבותם של אונקופרוטאינים, וכן של VHL, אנזים המונע מוות תאי מסוג פרופטוזיס (Ferroptosis). החשיפה לתרכובות אלה ממיתה את תאי הסרטן תוך שעות בודדות.

חוקרי הטכניון מראים במאמרם שהתערבות זו יעילה במיוחד נגד תאי סרטן שפיתחו עמידות לטיפולים קיימים וכן כנגד תאי סרטני עצמות מסוגים שונים שבודדו ישירות מגידולי חולי סרטן בחדר הניתוח. יתר על כן, התרכובות מראות סלקטיביות ייחודית; הן פוגעות כמעט אך ורק בתאים סרטניים ואינן משפיעות על תאים בריאים, ובכך מונעת את תופעות הלוואי המוכרות מטיפולים אנטי-סרטניים מקובלים כגון כימותרפיה.

מאמרם של חוקרי הטכניון מציג גישה חדשנית לתקיפה סלקטיבית של תאי סרטן ובכך פותח שער לפיתוח דור חדש של תרופות ממוקדות שיגברו על עמידות לתרופות קיימות וישפרו את הישרדותם של חולים עם סוגי סרטן אלימים. עם זאת הם מדגישים כי כעת נדרשים מחקרים במודלי עכבר וניסויים בבני אדם כדי לבחון בטיחות ויעילות לפני יישום הגישה החדשה ברפואה.

במחקר השתתפו גם קבוצות המחקר של פרופ׳ מרקוס דיפנבכר ממכון המחקר הלמהולץ במינכן ופרופ׳ טורסטן מוסלר מאוניברסיטת גטה בפרנקפורט. במחקר תמכו רשות החדשנות (מענק קמין), מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה בטכניון, קרן משפחת פלינקמן לחקר הסרטן, הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF) והקרן הגרמנית-ישראלית למחקר (DIP).

למאמר לחצו כאן