חודש: יוני 2017

הטכניון מברך את בוגרי מחזור פ”ח (תשע”ז) ומאחל ל-1,808 הבוגרים והבוגרות הצלחה רבה בהמשך דרכם. ברוכים הבאים למשפחת בוגרי הטכניון!
טקס חלוקת התעודות יתקיים היום, יום חמישי 29.6.17, בשעה 18:30 בלב הקמפוס ויועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון.

https://www.facebook.com/Technion.Israel/

עידית צעירי ולאון קריינין, בוגרי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, לא הגיעו לטקס הענקת התעודות לבוגרים הטריים של מחזור פ”ח בטכניון. אבל יש להם תירוץ טוב: חתונה. שלהם.

היות והם התחתנו אתמול, הם פיספסו את הטקס אבל את צילומי החתונה המסורתיים הם בחרו לעשות בטכניון. בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. המקום בו הכירו והתאהבו.

עידית גדלה במושב דור והחלה ללמוד בטכניון מיד אחרי השחרור. הבחירה בתחום ההנדסה האזרחית קשורה לחלומה רב השנים: להסב בתים ובניינים סטנדרטיים לבניינים ירוקים המאופיינים בצריכת אנרגיה נמוכה.

לאון גדל בנצרת עילית, ואחרי שירות בצנחנים ועבודה בסוכנות היהודית ובפרויקט “אחריי” הוא  נרשם  לאתגר הבא שלו – לימודי הנדסת מבנים בטכניון.

כאן בטכניון הם נפגשו בפעם הראשונה. הוא היה רכז בתכנית לקידום כוח אדם טכנולוגי, במסגרתה חונכים סטודנטים בטכניון תלמידי תיכון ומחזקים אותם בלימודי פיזיקה ומתמטיקה. עידית הגיעה לראיון וכבר שם נוצר הקליק. אבל רק כעבור חצי שנה, כשנפגשו בפקולטה להנדסה אזרחית, עלו השניים על המסלול הרומנטי. בזמן שיצאו לטרק באלפים המזרחיים – “המסלול הסגול” – שלף לאון את הטבעת שהסתיר בתרמיל – ועידית השיבה בחיוב.

לאון סיים את לימודיו כבר בשנה שעברה וכיום שניהם עובדים בתחום התכנון.

תנו להם לייק והמון מזל טוב!

הדר – לא מה שחשבתם!
בואו לגלות את הקסם של השכונה הכי אורבנית, תוססת ומגוונת של חיפה: בתי האבן של האצולה הערבית ובתי הבאוהוס שנבנו במסגרת “עיר גנים” , תקרות גבוהות, רצפות מצוירות, בתים היסטורים, בתים מעוצבים ובתים עם סיפורים מיוחדים. החלטנו לפתוח אותם עבורכם ליום אחד: בשבת ה1.7, מ10 בבוקר ועד 4 אחה”צ. יתקיימו סיורים בין הבתים.

ההדריון – בית פתוח:
ההדריון הוא ביתה של הפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון במשכנה המחודש בשכונה. הפקולטה מקיימת בהדריון קורסים ותכניות המתמקדות בשכונה ובעיר.

המבנה שהיה בעבר ספריה וחדר הנצחה של בית הספר בסמ”ת שופץ והותאם לפעילות אקדמית. נציג עבודות של סטודנטים בקורס שעוסקים בעיצוב עירוני ועוסקים בשכונה, כמו כן, נזכיר ונכבד את מגדל המים ההסטורי המתומן שבמיקומו נבנה ההדריון.

בתוך 3 שנים: רכבל יחבר את מרכזית המפרץ עם הטכניון ואוניברסיטת חיפה

 

פרויקט הרכבל בחיפה יוצא לדרך. בעוד שלוש שנים תהפוך חיפה לעיר הראשונה בישראל שבה יופעל רכבל, כאמצעי תחבורה ציבורי לצד האוטובוס והמטרונית. שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, הניח אתמול (יום שלישי) אבן פינה למיזם הרכבל, שיחבר בין מרכזית המפרץ לטכניון ולאוניברסיטת חיפה שבכרמל.

בטכס הנחת אבן פינה לפרויקט הרכבל, שהתקיים בטכניון, השתתפו ראש עיריית חיפה יונה יהב, ראשי מוסדות הטכניון ואוניברסיטת חיפה, ראשי הערים מהסביבה, מנהלי חברת “יפה נוף”, אנשי משרד התחבורה, חברי מועצת העיר ומנהלי משרדי ממשלה. עלות המיזם נאמדת בכ-280 מיליון שקלים והוא צפוי להסתיים בתוך שלוש שנים.

השר כץ ציין כי הפרויקט, שיהווה חלק אינטגרלי ממערך התחבורה הציבורית בעיר, ישפר משמעותית את הנגישות לטכניון ולאוניברסיטת חיפה ויאפשר לעשרות אלפי סטודנטים ואנשי אקדמיה להעדיף את התחבורה הציבורית על חשבון הרכבים הפרטיים. כמו כן, הוא יקל על מצוקת החנייה בקמפוסים וברחובות הסמוכים אליהם וכן על עומסי התנועה בצירים הראשיים, במעלה הכרמל.

 

“מדובר במהפכה בתחום התחבורה הציבורית בישראל בכלל ובמטרופולין חיפה בפרט. עשרות אלפי הסטודנטים ואנשי המחקר מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה שיגיעו מחוץ לעיר יוכלו לוותר על הרכב הפרטי ולנסוע בתחבורה הציבורית נוחה, מהירה ובטוחה יותר”, הוסיף השר כץ. הרכבל יגיע גם למגדל האוניברסיטה שהינו אחד מנקודות התצפיות היפות בארץ.

ראש עיריית חיפה יונה יהב ציין כי חיפה עברה מהפכה תחבורתית בעשור האחרון הודות להשקעות העצומות של השר ישראל כץ בתחבורה הציבורית ובפיתוח התשתיות. “הרכבל שיוביל למעלה משני מיליון נוסעים בשנה יהיה חלק ממערך היסעים המתקדם ביותר בארץ ויכלול את כל ההנחות והפטורים המוענקים לאזרחים בתחבורה הציבורית״ הוסיף יהב.

נשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא ציין כי מאז 1954, שנת פתיחתו של קמפוס הטכניון על הכרמל, הוביל הטכניון במקוריות וביצירתיות המחשבה. לכן אין מתאים מכך שהרכבל הראשון מסוגו בישראל יוביל בבטחה ובמהירות את הסטודנטים, הסגל האקדמי, הסגל המנהלי וכלל ציבור הבאים אל קמפוס הטכניון וממנו. “אנו ממתינים לרכבל המדובר כבר 13 שנים ושמחים עם צאתו לדרך. זאת יזמות במיטבה ואנו מברכים על שיתוף הפעולה בין הממשלה, הרשות המקומית והאקדמיה, במימוש פתרונות חדשים ומקוריים לאתגרי התשתית שהעתיד מזמן למדינת ישראל כולה ולעיר חיפה בפרט” הוסיף פרופ’ לביא.

” הרכבל הוא בשורה אמיתית לסטודנטים,” אמר בטקס יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון עומר עמית, ” היום להגיע לטכניון באוטובוס מלב המפרץ ללב הקמפוס לוקח כ-40 דקות עם הרכבל, כולל הכניסה והיציאה מהתחנה זה יקח עשר דקות. הרכבל יחסוך זמן משמעותי בהגעה לקמפוס לתושבי הערים השכנות, ובעיקר יפתח אזורים חדשים למגורים ושכירות בקרבת המוסדות האקדמיים, ויעזור לתחרות בעול שכר הדירה. בנוסף, הוא יפתח את הקשר בין הטכניון והאוניברסיטה ובינם לערים השכנות.”

הרכבל שישמש להסעת נוסעים, עתיד לחבר בין מסוף מרכזית המפרץ שבו ניתן שירות של רכבת ישראל, חברות אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים והמטרונית, לבין אוניברסיטת חיפה והטכניון. מסלול הרכבל יתפרס על כ-4.5 קילומטרים, בגובה של 460 מטרים ויכלול 6 תחנות ממרכזית המפרץ ועד לאוניברסיטת חיפה: מסוף התחבורה המזרחית, צומת הקריות (צ’ק פוסט), רחוב דורי, מרכז הטכניון, טכניון עליון ואוניברסיטת חיפה.

לאורך הציר, ינועו קרוניות, בנות 10 נוסעים, כאשר מכל תחנה, תצא קרונית מדי כחצי דקה. זמן הנסיעה במסלול ממרכזית המפרץ לאוניברסיטה יארך כ-19 דקות: 10 דקות ממרכזית המפרץ לטכניון ו-9 דקות נוספות מהטכניון לאוניברסיטת חיפה. הקרוניות יאפשרו גישה מלאה ונוחה לנכים ולבעלי מוגבלויות. בשלב הראשון, תכלול מערכת הרכבל 76 קרוניות שיסיעו 1,200 נוסעים בשעה, בכל כיוון, בו זמנית. בשלב מאוחר יותר צפוי מספרם להגיע ל-2,400 נוסעים.

מיזם הרכבל ישולב במערך התחבורה הציבורית של מטרופולין חיפה ויאפשר לכל הנוסעים ברכבל (גמלאים, בעלי מוגבלות, סטודנטים ובני נוער) ליהנות מכל הפטורים וההנחות המוענקים בשאר אמצעי התחבורה הציבורית. לצד זה, יוכלו הנוסעים להשתמש בכל אמצעי התשלום המקובלים בתחבורה הציבורית, לרבות רב קו, “חופשי חודשי” ו”חופשי סטודנטיאלי”.

 

 

 

כתב העת PNAS: מערכת שפותחה בטכניון מאפשרת התאמה אישית מהירה ומדויקת של התרופה האנטיביוטית למטופל

 

אנטיביוטיקה היא אחת הדרכים היעילות ביותר לטיפול בזיהומים חיידקיים. עם זאת, השימוש הנרחב בתרופות אנטיביוטיות מאיץ התפתחות של זני חיידקים העמידים לסוגי אנטיביוטיקה ספציפיים. בשנת 2014 גבו זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה (AMR) את חייהם של יותר מ-700,000 איש ברחבי העולם. זאת בנוסף להוצאה מצטברת של כ-35 מיליארד דולר בשנה בארה”ב לבדה.

טיפול מוקדם הוא מרכיב חשוב בהחלמה. על פי הערכות מבוססות, כל שעה של עיכוב במתן התרופה האנטיביוטית מצמצמת בכ-7.6% את שיעורי ההישרדות של מטופלים הסובלים מהלם זיהומי (septic shock). לכן, כדי לא להשאיר את המטופל נטול הגנה מספקים רופאים רבים למטופליהם, בזמן ההמתנה לתוצאות, אנטיביוטיקה “רחבה” במנות גדולות. תופעה זו מאיצה את היווצרותה של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וכן פוגעת במיקרוביוטה – אוכלוסיית “החיידקים הטובים” הנמצאת בגוף האדם ומגנה עליו.

בהקשר זה מובנת חשיבותן של טכנולוגיות שיוכלו לזהות מראש את מידת העמידות של חיידק ספציפי לאנטיביוטיקה ספציפית. כאן נכנסת לתמונה המערכת החדשנית שפותחה בטכניון: SNDA–AST. מערכת זו מנתחת את עמידותם של החיידקים לסוגים ספציפיים של אנטיביוטיקה ובכך מאפשרת לצוות המטפל לבחור את הסוג היעיל ביותר, וזאת תוך זמן קצר הרבה יותר מהשיטות המקובלות. בנוסף, החוקרים הדגימו את יכולתה של המערכת לבדוק את החיידק ישר מדגימות שתן גולמיות, וכך לדלג על השלב של בידודם. במקרה של דלקת בדרכי השתן מדובר בקיצור הבדיקה בכמה ימים.

את המחקר הובילה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, והוא התבצע על ידי שלושה חוקרים במעבדתה: הדוקטורנט יונתן אבישר, הפוסט-דוקטורנטית דקל רוזנפלד והדוקטורנט תום בן אריה. המחקר נערך בשיתוף פרופ’-משנה מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והדוקטורנטית מריאנה טרומן-רוזנטציב ובשיתוף ד”ר יובל גפן, ראש המעבדה המיקרוביולוגית בקריה הרפואית רמב”ם. הוא נערך במימון מענק קמין מטעם רשות החדשנות ומרכזי המצוינות I-CORE.

אבישר, יליד ארה”ב שהגיע לישראל כדי ללמוד בטכניון, מסביר: “בכל יום נערכות בכל בית חולים בישראל עשרות (או מאות) בדיקות שנועדו למפות את רמות העמידות של חיידקים מזהמים בדגימות שנלקחו ממטופלים. הבעיה היא שמדובר בבדיקה ארוכה מאוד, שכן היא מבוססת על משלוח הדגימה למעבדה, גידול תרבית של חיידקים בצלחת פטרי וניתוח התרבית. התהליך הזה מצריך דגימה גדולה יחסית ואורך בדרך כלל כמה ימים, בין השאר משום שיום העבודה במעבדות מוגבל לכשמונה שעות. השיטה שלנו, לעומת זאת, מספקת תוצאות מדויקות בזמן קצר על סמך דגימה קטנה הרבה יותר. ברור שתשובה מהירה יותר מאפשרת להתחיל את הטיפול מוקדם יותר ולשפר את מהירות ההחלמה.”

ההתקן שפיתחו חוקרי הטכניון הוא צ’יפ שבתוכו מאות חורים זעירים בגודל ננו-ליטרי (ננו-ליטר הוא אלפית המיליליטר). לתוך כל אחד מהחורים מוכנסים חיידקים ספורים ואנטיביוטיקה ספציפית. זיהוי תגובת החיידק נעשה באמצעות סמן פלורוסנטי, כלים של עיבוד תמונה וניתוח סטטיסטי של הצבעים המתקבלים מהחיידקים בכל החורים הזעירים.

במחקר שבו נבדקו במערכת 12 תמהילים של חיידק-אנטיביוטיקה נמצא כי התוצאות, המתקבלות כאמור תוך זמן קצר, מדויקות ומאפשרות טיפול מוקדם ואפקטיבי בחיידקים גורמי הזיהום. לדברי אבישר, “השימוש בטכנולוגיה שפיתחנו מקטין בכמה סדרי גודל את גודל הדגימה הנדרשת, מקצר בכ-50% את זמן הסריקה, מצמצם משמעותית את שטחי המעבדה הדרושים לבדיקה ומוזיל את עלותה של כל בדיקה.”

למאמר בכתב העת PNAS:

http://www.pnas.org/content/early/2017/06/20/1703736114.full

 

 

 

 

הטכניון מוקיר הצטיינות בהוראה ובלמידה
באירוע שהתקיים בטכניון הוענקו תעודות לסטודנטים מצטייני נשיא ופרסי “המורה שלי – מורה לחיים”

בשבוע שעבר התקיים בטכניון טקס חגיגי שבו הוענקו 377 תעודות לסטודנטים מצטייני נשיא (סמסטר חורף תשע”ז) ופרסי “המורה שלי – מורה לחיים”. את הטקס, שהתקיים באמפיתאטרון ע”ש קלנר בלב הקמפוס, הנחתה דיקנית לימודי הסמכה, פרופ’ אורית חזן.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציין בפתיחת הטקס כי “מקומו של המורה, מהחינוך היסודי ועד החינוך האקדמי, עובר שינוי והתאמה לעולם החדש. עולם האקדמיה מקיים כיום תהליך של בחינה עצמית כדי להתאים את עצמו לשינויים הטכנולוגיים הן בהוראה והן במחקר. הכיתה האקדמית בשנת 2050 תותאם לעולם החדש, ובטכניון אנו מקדמים בהקשר זה שתי גישות חדשות: פלטפורמת ה-MOOCs – קורסים אינטרנטיים פתוחים, ומודל הכיתה ההפוכה (flipped classroom), שבו החומר העובדתי נלמד בבית באמצעות הרשת ובכיתה מתקיימים דיונים מקצועיים בקבוצות קטנות.”

 

377 סטודנטים קיבלו בטקס תעודות מצטייני נשיא. עומר עמית, יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), בירך את הסטודנטים ואת בני משפחותיהם שהגיעו למעמד החגיגי ואמר: “כל מי שאומר ש’היא גאון’ או ש’זה בא לו בקלות’  –  אין לו מושג. כדי להגיע למעמד של מצטיין נשיא בטכניון צריך להגיע לשיעורים, לכל השיעורים. צריך להכין שיעורי בית, את כל שיעורי הבית. צריך לעשות את תרגיל החזרה או את מבחן הרשות או כל מיני דברים כאלה כדי להבין קצת יותר טוב, כדי להיות קצת יותר מוכן.”

 

במסגרת תחרות “המורה שלי – מורה לחיים”, המתקיימת זו השנה הרביעית בטכניון, הוענקו תעודות ל-10 מורים מצטיינים בבתי ספר תיכוניים, שניים מהם הם בוגרי תכנית “מבטים” של הטכניון, תכנית המכשירה בוגרי/ות טכניון כמורים מובילים למדעים ולטכנולוגיה. המורים נבחרו על סמך סקר שבו השתתפו כל הסטודנטים בטכניון, שביקשו לציין את המורים שהשפיעו על חייהם והובילו אותם לטכניון.

“כאשר קוראים את המלצות הסטודנטים על המורים והמורות לחיים, מסתבר שהמורים לחיים לא לימדו אתכם רק ידע מתמטי, מדעי וטכנולוגי, אלא נתנו לכם גם בסיס למצוינות ערכית, שהטכניון זכה בה כשקבל אתכם ללמוד כאן, וחשוב לנו להודות להם על כך,” אמרה בטקס דיקנית לימודי הסמכה בטכניון פרופ’ אורית חזן. “ובדיוק כמו המורים והמורות שלכם לחיים, הטכניון המשיך לטפח את אותה מצויינות ערכית. ובדיוק כמו בתיכון, גם בטכניון, בנוסף לידע מדעי-הנדסי מהמתקדמים בעולם, שאתם לומדים בטכניון, אתם נחשפים כאן לערכים של מצוינות, אי התפשרות על רמה אקדמית, חשיבה ביקורתית, התמדה ושוויון הזדמנויות. בפרט, רצף זה ניתן לראות במורים לחיים שהם בוגרי/ות טכניון שלמדו בתוכנית מבטים. התוכנית החלה לפני כשש שנים בטכניון וזו גאווה גדולה לחזות בבוגרי התכנית שנבחרו למורים מצטיינים שהשפיעו על בחירת תלמידיהם בטכניון.”
אלה המורים הזוכים:

• אולג דוודוביץ׳, מורה בבית הספר המקיף החקלאי ויצו נהלל במקצועות כימיה ופיזיקה לכיתות י-י”ב.
• אורן שריקי, מורה בבית הספר התיכון הישראלי למדעים ואמנויות (יאס”א) במקצועות פיזיקה ורובוטיקה.
• אלי קופר, מורה בבית הספר ישיבת בני עקיבא כפר הָרֹאֶ”ה במקצוע מתמטיקה לכיתות י”א-י”ב. קופר הוא אחד מ-7 מורים שזכו השנה בתחרות “המורה של המדינה”.
• אלי שלו, מורה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים במקצוע פיזיקה לכיתות י-י”ב.
• ברכה שכטר, מורה בבית הספר רודמן – תיכון מקיף ע״ש רודמן במקצוע כימיה לכיתות י-י”ב.
• זכי גליה, מורה בבית הספר תיכון קריית חיים במקצוע פיזיקה לכיתות י-י”ב. גליה הוא בוגר תכנית “מבטים”, המאפשרת לבוגרי טכניון ללמוד לתואר נוסף ותעודת הוראה.
• מגי מועלם, מורה בבית הספר תיכון דנציגר בקריית שמונה במקצוע ביוטכנולוגיה לכיתות י’-י”ב. מגי היתה בין 6 המועמדים הסופיים של תחרות המורה של המדינה.
• מוישה רויזין, מורה בבית הספר מקיף ו’ אשדוד במקצוע פיזיקה לכיתות י”א-י”ב.
• ד”ר נעמה אלדד-סגל, מורה בבית הספר עירוני ה’ חיפה במקצוע ביוטכנולוגיה לכיתות י”א-י”ב. גם היא בוגרת תכנית “מבטים” בטכניון בהצטיינות.
• ראיק זידאן, מורה בבית הספר תיכון כפר מנדא במקצוע פיזיקה לכיתות י-י”ב.

 

מתוך עשרת הזוכים נבחר מדי שנה מורה מצטיין הזוכה בפרס נוסף – פרס נשיא הטכניון. השנה היה זה בוגר הטכניון זכי גליה, המלמד פיזיקה בתיכון קריית חיים. אלה כמה מההמלצות שכתבו עלו תלמידיו לשעבר, הלומדים כיום בטכניון: “זכי גידל דורות של תלמידים שהפכו לסטודנטים למדעים והנדסה בטכניון… הוא העביר את החומר בצורה מרתקת ומצחיקה והצליח לעזור לתלמידיו להתמודד עם קשיים ועם הלא מוכר, להיות אוזן קשבת לתלמידים גם אחר שעות הלימודים ולהקנות להם גישה אופטימית להתמודדות עם בעיות מאתגרות ומורכבות… אין מורה ראוי ממנו. כששואלים איזה מורה אתה זוכר מבית הספר – הוא הראשון שחושבים עליו.”

גליה, שבשנת 1998 סיים את לימודיו לתואר ראשון בפקולטה לפיזיקה בטכניון, חזר לטכניון בהמשך והשלים תואר נוסף בתעודת הוראה במסגרת תכנית מבטים. לדבריו, “הלימודים בטכניון נתנו לי המון דברים שאי אפשר לקבל בשום מקום אחר, ולכן לא הפסקתי לדרבן את התלמידים שלי להגיע לכאן. בעיני זו ממש משימה לאומית, ולכן אני גאה שבמשך השנים האחרונות למדו ולומדים בטכניון כמאה סטודנטים שהיו תלמידים שלי. הפגישה עם הסטודנטים האלה בטקס הייתה מרגשת מאוד.” בעניין גישתו להוראה, שהובילה אותו כעת לפרס נשיא הטכניון, הוא אומר: “מה הסוד שלי בהוראה? אין לי שום סוד, שום אג’נדה מיוחדת, רק לדבר אל התלמידים בגובה העיניים ולהסביר את הפיזיקה באופן הכי פשוט שאפשר.”

 

הסטודנטית לוטם פלד מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פיתחה מערכת חדשנית המפרשת סרקזם בטוויטר

זיהוי אוטומטי של רגשות בטקסט הוא אתגר מורכב ביותר, המעסיק חוקרים רבים ברחבי העולם בשל הפוטנציאל העסקי הטמון בו והעניין המדעי שהוא מעורר. זיהוי רגשות עשוי לשמש ביישומים חברתיים, מסחריים ואחרים ולשפר את התקשורת בין אדם למחשב ובין אנשים המשתמשים ברשתות חברתיות.
למרות ההתפתחות העצומה בתחום זה, וההצלחות בניתוח רגשות (sentiment analysis), היישומים הקיימים אינם יודעים להתמודד עם לשון סגי נהור (סרקזם), ההופכת על פיה את כוונת הכותב. לדוגמה, אם נפרש ציוץ סרקסטי כמו  “הסרט החדש של מהיר ועצבני פשוט מצוין” (The new Fast and Furious movie is awesome) פשוטו כמשמעו, נפספס לחלוטין את מהות האמירה.
לוטם פלד, סטודנטית לתואר שני בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פיתחה מערכת שמטרתה לפרש אמירות סרקסטיות. המערכת, שפותחה בהנחייתו של פרופ’-משנה רועי רייכרט, קרויה sarcasm SIGN (Sarcasm Sentimental Interpretation GeNerator). לדברי פלד “אמנם קיימות הרבה מערכות שמטרתן זיהוי סרקזם, אבל זאת המערכת הראשונה בעולם המפרשת סרקזם בטקסט כתוב. אנחנו מקווים שבעתיד היא תסייע בין השאר לאנשים בעלי אוטיזם ותסמונת אספרגר המתקשים עם פירוש של סרקזם, אירוניה והומור.”

 

המערכת החדשה, המבוססת על תרגום מכונה (Machine Translation), הופכת משפטים סרקסטיים למשפטים כנים (שאינם סרקסטיים). את המשפט האמור, “הסרט החדש של מהיר ועצבני פשוט מצוין” היא תהפוך למשפט כן: “הסרט החדש של מהיר ועצבני הוא איום ונורא.”

כדי ללמד את המערכת לייצר את הפירושים האלה הרכיבו החוקרים בסיס נתונים ובו 3,000 ציוצים סרקסטיים, שתויגו ככאלה (#sarcasm) על ידי מחבריהם. לכל אחד מהציוצים “הוצמדו” חמישה פירושים לא סרקסטיים, שנכתבו על ידי בני אדם. המערכת אומנה על בסיס הנתונים הזה ובנוסף, אומנה לזהות מילים בעלות סנטימנט – למשל המילה Best בציוץ Best day ever – ולהחליף אותן במילים חריפות אשר חושפות את המשמעות הכנה של הכתוב, לדוגמה: Worst day ever. המערכת נבדקה על ידי שורה של שופטים אנושיים, ונמצא כי במרבית המקרים היא מייצרת משפט נכון הן מבחינה סמנטית והן מבחינה לשונית.

את המחקר תציג לוטם פלד בכנס יוקרתי בתחום עיבוד השפה – ACL 2017 – שייערך באוגוסט בוונקובר, קנדה.

למחקר המלא לחצו כאן

 

 

 

הכנס הראשון לטכנולוגיות בטיחות התקיים בטכניון בשיתוף המוסד לבטיחות ולגיהות. בכנס הוצגו בו טכנולוגיות עדכניות וסוגיות הנוגעות לבטיחות ובריאות בעבודה, וזאת בשלושה מושבים: טכנולוגיות רפואיות מתקדמות בבטיחות, טכנולוגיות מתקדמות בבטיחות בנייה ומבנים, וטכנולוגיה והגורם האנושי.

“כל 15 שניות מת בעולם עובד בתאונת עבודה ונפגעים 153 עובדים,” ציינה מנכ”לית המוסד לבטיחות ולגיהות ד”ר רונית רז בפתח דבריה. “עם השנים, הסיכונים נהיו מורכבים יותר, הגדרות המקצוע השתנו והמעקב כולל גם בעיות בריאותיות המתפתחות לאורך זמן. הצלחת הכנס פירושה יישום טכנולוגיות והמשך המחקר.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא הציג את התפתחות חקר השינה בטכניון ובישראל – תחום שהוא עצמו ייסד בישראל בשנת 1975, אז הקים את המעבדה הראשונה לחקר השינה בישראל, והמשיך לעסוק בו כראש המרכז לבטיחות ולגהות בטכניון, כדיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ובמאות מאמרים ומחקרים שערך כפסיכולוג וכחוקר. “הקשר הישיר בין תאונות לבין רמת העירנות במשך שעות היממה הוכח במחקרים רבים,” אמר פרופ’ לביא. הוא הציג דיאגרמות המעידות על ‘שער השינה’ המופיע בשעות הצהריים ובלילה והסביר: “בשעות אלה קיימת עליה משמעותית בשיעור תאונות דרכים ותאונות עבודה, אבל בזכות המחקר אנחנו מצליחים לצמצם את התאונות ואת התקלות. בקרב חיילים, למשל, גילינו שיעור גבוה כשהם יוצאים הביתה, ובזכות שיתוף הפעולה עם הצבא הצלחנו לשנות את פקודות מטכ”ל בנושא.”

גם פרופ’ מרים זקסנהויז מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הציגה כלים להתמודדות עם עייפות וישנוניות. לדבריה, “עייפות עלולה לגרום השפעות הדומות לנהיגה בהשפעת אלכוהול ולפגוע בביצועים. הכלים שפיתחנו מאפשרים למדוד את השינוי בגלי המוח ולזהות מצבים שעלולים להיות מסוכנים, למשל בנהיגה.”

ד”ר אמנון דובדבני מהמוסד לבטיחות ולגיהות סקר 60 שנות מחקר של סיכוני הקרינה הבלתי מייננת: גלי רדיו, מיקרוגל, מכ”ם, טלפונים סלולריים, כבלי חשמל תת-קרקעיים ומכשירי Wi-Fi.

סמנכ”ל המוסד לבטיחות ולגיהות, מר אלון פל, סיפר כי במטרה להגביר את המודעות לנושא, פירסם המוסד חידת חמיצר שזכתה לחשיפה בקרב כ-500 אלף גולשים ברשת האינטרנט. ל-12 הפותרים נכונה ניתנה בכנס חידת המשך: “בעבודת חוק יוונית – ואזהרה גרעינית, גלו תופעה זמנית במאמר, שנמצאת תחת מאסר”. הפרס, 10,000 שקלים, הוענק בכנס לגדי איידלהייט מגבעת שמואל על ידי דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ יורם הלוי, ד”ר אורנית רז והחידונאי דן חמיצר.

 

 

 

סדנת מחקר של הקרן הישראלית למדע תתקיים בשבוע הבא בטכניון

איך נחליט אם הפוסט על סגולותיו הרפואיות של הכורכום שהופיע אצלנו בפיד ראוי לאמון או להתעלמות? כיצד משנות הרשתות החברתיות את הדרכים שבהן מדענים מתקשרים עם הציבור הרחב?

מעורבות הציבור במדע באמצעות הרשתות החברתיות – זה הנושא שיעמוד במרכז סדנת המחקר של הקרן הישראלית למדע, שתתקיים בטכניון בתאריכים 28-25 ביוני 2017.

בשנים האחרונות מתרחב השימוש ברשתות חברתיות כמקור מידע וכמרחב לדיון ולקבלת החלטות בנושאים שונים. פלטפורמה זו מחוללת שינוי באופן שבו אנו מעריכים מקורות, מעבדים מידע ומקיימים אינטראקציות בין-אישיות. נוכח השפעתם של המדע והטכנולוגיה על חיינו כיום חשוב להבין כיצד ידע מדעי מופץ, נדון ומפורש ברשתות החברתיות. הסדנה מתקיימת ביוזמת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון והיא תיערך בשבוע הבא בטכניון במימון הקרן הישראלית למדע, קרן נשיא הטכניון, קרן משה ינאי של הטכניון, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, משרד המדע והטכנולוגיה ומענק של עיריית חיפה בשיתוף הטכניון.

בסדנה ישתתפו חוקרים מובילים בתחום תקשורת המדע, ואלה כמה מהם:

1. פרופ’ לויד ספנסר דייוויס (Lloyd Spencer Davis) – מדען, איש תקשורת, וחוקר תקשורת המדע. פרופ’ דיוויס הקים את המרכז לתקשורת המדע באוניברסיטת אוטגו שבניו-זילנד (The Centre for Science Communication at the University of Otago) ועומד בראשו. הוא מדען וחוקר בעל שם עולמי בתחום התנהגות פינגווינים וכן סופר ויוצר סרטים עטור פרסים. במהלך חייו המקצועיים זכה דייוויס הן בפרסים אקדמיים וכן על פועלו ככותב, כצלם וכיוצר סרטים.
2. פרופ’ דומניק ברוסארד (Dominique Brossard) – חוקרת מובילה בתקשורת המדע, ידועה בדעותיה הפרובוקטיביות ובאופנוע הכבד שעליו היא מתניידת. פרופ’ ברוסארד היא ראש המחלקה לתקשורת מדעי החיים באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום זה – אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (University of Wisconsin-Madison). עבודתה המחקרית מתמקדת באינטראקציה בין מדע, מדיה ומדיניות, בדגש על מדע במחלוקת ציבורית ועל טכנולוגיות בהתהוות (עריכת גנום והנדסה גנטית, ננוטכנולוגיה, שינויי אקלים וכו’). קבוצת המחקר שלה מתמקדת לאחרונה בשיח מדעי בטוויטר.
3. פרופ’ נח פיינשטין (Noah Weeth Feinstein) מהמחלקה לתכניות לימוד ולהוראה ולסוציולוגיה של קהילה וסביבה באונ’ ויסקונסין-מדיסון חוקר את הדרך שבה אנשים מבינים מדע ומשתמשים בו כשהם מתמודדים עם אתגרים בריאותיים או סביבתיים בחייהם הפרטיים, בחברה ובפוליטיקה. פיינשטין עוסק גם בשאלות של אוריינות מדעית ובתפקיד החינוך וההוראה בהתמודדות עם שינויי האקלים.
4. פרופ’ ריינר ברומה (Rainer Bromme) מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מונסטר, גרמניה (University of Munster) הניח את התשתית הפסיכולוגית להבנת מעורבות הציבור במדע. הוא המומחה המוביל בעולם באופן שבו אנשים מעריכים אמינות ומהימנות של תכנים מדעיים. למשל, כשאדם רואה פרסום שטוען שכורכום מרפא סרטן – מהם השיקולים שיגרמו לו להאמין או לבטל את הכתוב? כיצד יקבל את ההחלטה?
   5. פרופ’ ברוס לוינשטיין (Bruce Lewenstein) הוא ראש המחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת קורנל (Cornell University) וחבר סגל במחלקה לתקשורת. הוא ממקימי התחום בעולם ומקדיש את כל זמנו למחקר, להוראה וליישום של הנגשת מדע לציבור הרחב. הוא חוקר את ההיבטים הדמוקרטיים של תקשורת המדע (למשל מדע אזרחי והשתתפות הציבור במחקר) ואת השינויים המתחוללים בסיקור המדע בתקשורת. הוא דובר מנוסה שמכיר את ישראל היטב ויכול להשוות את מצב הנגשת המדע ותקשורת המדע בארץ לנעשה במדינות אחרות.
5. פרופ’ מסימיאנו בוקי (Massimiano Bucchi) מהמחלקה לסוציולוגיה ולמחקר חברתי באוניברסיטת טרנטו, איטליה (University of Trento) חוקר שינויים תרבותיים-היסטוריים ביחסים שבין מדע, טכנולוגיה וחברה ואת האתגרים והדילמות המאפיינים את המדע ואת הטכנולוגיה בדמוקרטיות העכשוויות (למשל כיצד הקוראים מבינים אינפוגרפיקות? מה מקומה של הוויזואליזציה בתקשורת המדע?). מאז שנת 2016 בוקי הוא העורך הראשי של כתב העת המדעי המוביל בתחום תקשורת המדע – Public Understanding of Science.

 

לתכנית הכנס המלאה: http://peso2017.net.technion.ac.il/program/

לתכנית ערב הפתיחה, הכוללת דיונים בנושאים הרלוונטיים ספציפית לישראל: http://peso2017.net.technion.ac.il/he/

 

 

 

 

 

 

 

 

קבוצת סטודנטים מהטכניון זכתה במקום השלישי מתוך 54 בתחרות בין-לאומית לפיתוח כלי טיס בלי מאויש למטרות חיפוש וחילוץ מטיילים נעדרים. הקבוצה טסה לתחרות בתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה כחלק מתכנית המשרד לתמיכה במשלחות של סטודנטים ותלמידים לתחרויות מדע בחו”ל.

שר המדע אופיר אקוניס בירך את הקבוצה ואמר: “הסטודנטים המבריקים שלנו עשו זאת שוב. הנבחרות הישראליות עושות חיל בתחרויות בין-לאומיות רבות ומגיעות למקומות הראשונים. כך אנו מעצימים את מעמדה של ישראל בעולם כמובילת חדשנות. משרד המדע בראשותי ימשיך לתמוך בדור הבא של מדעני ישראלים, התלמידים והחוקרים המצוינים שלנו”.

בתחרות AUVSI SUAS המתקיימת מדי שנה במרילנד בארה”ב השתתפו 54 קבוצות של סטודנטים ותלמידי תיכון מ-8 מדינות ברחבי העולם ובהן ארה”ב, גרמניה, הודו, טורקיה, פולין, קנדה ורומניה. במסגרת התחרות, שמטרתה לעודד פיתוח של כלי טיס בלתי מאוישים, נדרשת כל קבוצה לבנות כלי טיס לא מאויש הממלא משימות מוגדרות. השנה התמקדה התחרות בחיפוש וחילוץ של מטייל נעדר, והמטוסים שנבנו היו צריכים לשאת מערכת אוטונומית לסיור אווירי שתוכל לזהות אובייקטים, להתחמק ממכשולים ועוד.

בקבוצת “TAS”, קיצור של “מערכות אוויריות הטכניון”, חברים 18 סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל ומהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון. הקבוצה פיתחה וייצרה עבור התחרות שני מטוסים ברוחב 2.9 מ’ (מוטת כנפיים), באורך 2.1 מ’ ובמשקל  12.5 ק”ג. במהלך העבודה על הפיתוח ביצעו הסטודנטים אנליזות, סימולציות, בדיקות וניסויים קרקעיים ואוויריים כדי להגיע לביצועים הטובים ביותר, ולבסוף בנו את המטוסים במו ידיהם.

המטוסים שפיתחה הקבוצה מסוגלים לבצע המראה, טיסה ונחיתה אוטומטיות, לזהות באופן ידני ואוטומטי מטרות קרקעיות הנמצאות בשטח החיפוש ומחוץ לגבולות הגזרה, להתחמק ממכשולים סטטיים ודינמיים, להטיל מטען לנקודת ציון מסוימת ולהעביר נתונים בזמן אמת אל מרכז הבקרה (שופטי התחרות, במקרה זה). למטוס יישומים אזרחיים רבים כגון זיהוי תאונות וצפיפות בכבישים, זיהוי מוקדי שריפות, סיור לאורך קווי נפט וקווי חשמל וצילומי שטח לצורך מיפוי.

מנחה הקבוצה דרור ארצי אמר בעקבות התחרות כי “הטכניון זוכה להערכה רבה מאוד מכל המארגנים והמשתתפים בתחרות היוקרתית הזאת.”

קפטנית הנבחרת עדי טופורק אמרה: “אנחנו מקבלים תגובות של התפעלות מהתעשיות האוויריות על יכולתנו לפתח כלי טיס כזה על ידי סטודנטים במהלך שני סמסטרים בלבד. זו השנה הרביעית שאנחנו משתתפים בתחרות, ובכל שנה מפתחים פלטפורמה שונה ומשכללים את המערכות.”

חברי הנבחרת הם עדי טופורק, אמרי צרור, ג’ייסון בן שטרית, סיגלית גרינברג, דניאל ג’וזף, אוהד מרקוס, אופיר מילול, רועי יהודאי, אלכסנדר שנדר, שני בג’יו, ז’נה ברונר, עמנואל בן שושן, מקסים סולוביי, חיים איליה ברוד, אייל גניס, דן בן דוד, אביב חסון, נתנאל אבן דנן ודולב סימון. מנחה הפרויקט הוא דרור ארצי ומתרגל הפרויקט הוא יבגני גוטניק.

 

 

 

 

 

 

לסרטון המתאר את הקבוצה ואת הפרויקט:  https://www.youtube.com/watch?v=qccPCA_Sixg

 

 

 

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה מפענחים את מנגנון הצריבה של המדוזה

כמות המדוזות בעולם ובים התיכון גדלה בהתמדה, ובעקבות זאת אנחנו נתקלים בכל שנה בנחילים גדולים בחופי הארץ. המדוזה הנפוצה ביותר בישראל היא החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica) שהגיעה לים התיכון בשנות השבעים.

המדוזה משתייכת למשפחת הצורבניים – בעלי חיים התוקפים את טרפם (פלנקטון) ומתגוננים באמצעות תאים צורבים המכילים מזרקים שהם למעשה חצים מורעלים. אף שאין להן עיניים, אוזניים ואפילו מוח הן שורדות כבר 600 מיליון שנה, כמעט ללא שינויים התפתחותיים, ובכך הן מהיצורים המורכבים הקדומים ביותר שלא נכחדו עד היום.
מחקר שנערך בטכניון מסביר לראשונה את מנגנון הצריבה הייחודי של החוטית הנודדת. לדברי פרופ’ אורי שביט מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, “המדוזה תוקפת את טרפה או את אויבה באמצעות הזרקה של חומר רעיל על ידי אלפי מזרקים מיקרוסקופיים הממוקמים על כל אחת מזרועותיה. בתוך תא הצריבה הקרוי נמטוציט (Nematocyte) נמצאת מחט המזרק, הארוזה ומקופלת לתוך עצמה בתוך קפסולה כדורית בקוטר של כ-10 מיקרון. בתגובה לשינויים כימיים בסביבה או למגע פיזי גדל הלחץ בקפסולה והמחט נורית החוצה בתאוצה עצומה של יותר מ- 50,000,000 מטר לשנייה בריבוע – פי 100 מתאוצה של קליע רובה.”

מנגנון הירי של המחט, ממצב מקופל בתוך הקפסולה ועד להתארכותה המלאה, מעסיק חוקרים רבים ברחבי העולם. ההסבר המקובל גורס כי המחט נשלפת ויורה את החומר הרעיל בעקבות היווצרות של כוח הקרוי פוטנציאל אוסמוטי. כוח זה דוחף את המחט ואת הנוזל בדומה למשאבה שדוחפת מים במעלה בניין. הלחץ המופעל בתהליך זה עצום – 150 אטמוספרות. כדי לסבר את האוזן, זה הלחץ הנדרש כדי להעלות מים לקצהו של בניין בגובה קילומטר וחצי.

אלא שבמחקר המתפרסם כעת בכתב העת Journal of the Royal Society Interface נמצא שהכוח המניע אינו מוגבל לקפסולה בלבד. לאמתו של דבר מדובר במנגנון אוסמוטי אדיר המתפתח בקצה הנע של המחט. מנגנון זה משחרר את המחט ומושך אותה אחריו בדומה לקטר המושך קרונות.
המחקר מבוסס על מדידות בטכנולוגיה של מעבדה-על-שבב (Lab-on-chip) ועל פיתוח של מודל מתמטי העוקב אחר תנועת החומר בתוך המערכת. מנגנון ההתארכות של מחטי הצריבה פוענח על ידי פרופ’ שביט עם פרופסור גלעד יוסיפון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ועם ד”ר תמר לוטן מבית הספר למדעי הים ע”ש צ’רני באוניברסיטת חיפה.

את הפתרון סיפקה מערכת ניסויית שפותחה על בסיס פלטפורמת מיקרוזרימה (Microfluidics) במעבדתו של פרופ’ יוסיפון. מערכת זו אפשרה לחוקרים לנתב את המחט ואת כיוון הפריצה שלה.
פרופ’ שביט מסביר: “כל קפסולה מוקמה בפתח של מיקרו-תעלה שחיברה בין תעלת מים מרכזית לתעלה נוספת שהכילה שמן. מצאנו שכאשר המחט חדרה דרך שמן, קצב ההתארכות שלה ירד בשלושה סדרי גודל – מ-50 מילי-שניות במים לכ-25 שניות בשמן.”

החוקרים הסיקו שבניגוד למודל המקובל, התופעה האוסמוטית אינה מוגבלת לקפסולה אלא מתרחשת בכל סביבת הפעולה שלה. לדברי פרופ’ שביט, “המשמעות היא שאפשר להשפיע על הפוטנציאל האוסמוטי לאורך מסלול ההתקדמות של המחט וכך להקטין את יכולת החדירה שלה לעור ולמנוע את הצריבה.”

 

למאמר בכתב העת לחצו כאן

 

 

 

שתי תרומות ופרס חדש הוכרזו בטכניון במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים

חדשות טובות לטכניון: שתי תרומות ופרס חדש הוכרזו במסגרת המושב השנתי של חבר הנאמנים (הקורטוריון). היזם היפני ד”ר הירושי פוג’יווארה הכריז על תרומה של 4 מיליון דולר למרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון; בוגרי הטכניון ד”ר אנדרו ואביבה גולדנברג יתרמו לטכניון 5 מיליון דולר להקמת פביליון סטודיו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ולתמיכה במחקר בתחום הרובוטיקה. כן הוכרז פרס קרן מאורברגר לפיתוח טכנולוגיות למען מדינות מתפתחות, ובמיוחד באפריקה.

בפאנל מיוחד שהתקיים תחת הכותרת “הטכניון, ישראל והעולם במאה ה-21: הגשמת חזון הטכניון” הוקיר הטכניון את התורמים: אביבה וד”ר אנדרו גולדנברג, סמי ויצחק סגול, הנרי ז”ל ומרילין טאוב, דיאנה וד”ר דרק יאך וד”ר הירושי פוג’יווארה. נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי “נמצאים כאן ידידים ותורמים מדרום אפריקה, מיפן, מקנדה, מארה”ב ומישראל, ולכולם מכנה משותף אחד: השאיפה לתיקון עולם. לכם, מתקני העולם, אנחנו מודים היום. בנתינתכם אתם הופכים את העולם למקום טוב יותר.”
“מאז גירוש אדם וחוה מגן עדן מטפסת האנושות במעלה ההר במאמץ לשפר את העולם,” אמר פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. “הכוח הזה, המניע תנועות דתיות, מפלגות פוליטיות וחברות הזנק, הוא גם הכוח שהוביל לפריצות הדרך הגדולות ביותר במדע ובטכנולוגיה. הכל מתחיל באותו מקום: בזיהוי בעיה ובשאיפה לפתור אותה כדי לקדם את רווחת האנושות. גם הטכניון נוסד כאוניברסיטה שתקדם, תיצור, תעצב ותבטיח את עתידה של מדינת ישראל. המסע הזה עוד לא תם ואנו ניצבים בפני אתגרים וחדשים וישנים, שגם להם נוכל הודות לידידינו ושותפינו.”
בוגר הטכניון סמי סגול, שהפך את כתר פלסטיק ממפעל קטן ביפו לקונצרן בינלאומי עצום, אמר בטקס: “בשנת 1960 נכנסתי לטכניון כסטודנט צעיר, ולאחר תום הלימודים עבדתי רבות עם הטכניון ועם בוגריו. הטכניון הוא מוסד מוביל הודות לחיבור הבין-תחומי, חוצה הפקולטות, בין הנדסה, רפואה, מדע, פסיכולוגיה ועוד.”

 

סטיבן טאוב אמר כי “הוריי, הנרי ומרילין טאוב, החלו לתמוך בטכניון כבר לפני חמישים שנה מתוך הבנה שמוסד מדעי-הנדסי מוביל הוא צורך חיוני עבור מדינת ישראל. ההשפעה של הטכניון ושל בוגריו ניכרת היטב בישראל ובעולם, ואני גאה להיות דור שני לידידי הטכניון יחד עם אחי איירה ואחותי ג’ודי.”
תרומה יפנית ראשונה

היזם היפני ד”ר הירושי פוג’יווארה הכריז על תרומה של 4 מיליון דולר למרכז המחקר לאבטחת סייבר בטכניון. פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, אמר כי “זוהי תחילתו של עידן חדש ביחסינו עם יפן, ואנו מאמינים כי תרומתו של ד”ר פוג’יווארה תאפשר לנו להכין את עצמנו טוב יותר לכמה מאתגרי הסייבר העומדים בפנינו כיום ויעמדו בפנינו בעתיד.”

ד”ר פוג’יווארה, יזם ואיש עסקים מצליח, רכש ניסיון מקצועי בחברות גלובליות ובהן IBM והיטאצ’י ובהמשך ייסד חברות בתחום המחשוב והאינטרנט. הוא ביקר לראשונה בישראל ובטכניון בשנת 2016 ביוזמתו של מר קנג’י אישיזומי, נשיא אגודת ידידי הטכניון ביפן, ונפגש עם נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ועם חוקרים וחברי סגל. לדבריו, “מעורבותי נועדה ליצור תשתית לשיתוף פעולה מעין זה בתקווה כי תוביל למסחור של טכנולוגיות לטובת שתי המדינות.”

מרכז המחקר לאבטחת סייבר נפתח בטכניון באפריל 2016 בשיתוף מטה הסייבר הלאומי של ישראל. לדברי ראש המרכז פרופ’ אלי ביהם, “התרומה החדשה תסייע לנו להמשיך במחקר בין-תחומי הנשען על יכולותיו של הטכניון בכך שתאשר לחברי סגל מתחומים שונים להמשיך לחקור את ההגנה על מרחב הסייבר.”

 

למען אפריקה

פרס קרן מאורברגר לפיתוח טכנולוגיות למען מדינות מתפתחות, ובמיוחד באפריקה   נועד להדק את הקשרים האקדמיים ואת חילופי המידע בין הטכניון לאפריקה ולרתום טכנולוגיות חדשות לטובת האנושות. הפרס החדש הוא המשך טבעי לתמיכתה של הקרן בטכניון ובישראל בכלל, כמו גם בדרום אפריקה.

קרן מאורברגר (MFF) פעלה מאז ומעולם לטובתם של בני האדם ללא הבדל דת, גזע וצבע, ודבקה בעיקרון זה גם בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה. במובנים רבים, חזונו של מייסד הקרן מוריס מאורברגר הקדים את מסעה הייחודי של דרום אפריקה אל הדמוקרטיה ואל חוקה המכירה בעוולות העבר ומוקירה את מי שלחם בעד הצדק והשוויון.

מאורברגר האמין ב”תיקון עולם” והטכניון, שבו ביקר לראשונה ב-1955, היה עבורו הזדמנות לקידום האנושות. הוא סייע בהקמת המעבדות להנדסת קרקע ושנים ספורות לאחר מותו הושלם בניין מאורברגר, שבו פועלת בין השאר תכנית “מהנדסים ללא גבולות”.

יו”ר הקרן דיאנה יאך אמרה כי הפרס יקדם פריצות דרך טכנולוגיות בתחומים הנוגעים לקידום האנושות. התחרות תהיה פתוחה לחוקרים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון.

 

“בטכניון קיבלנו כלים לקריירה”

בוגרי הטכניון ד”ר אנדרו ואביבה גולדנברג יתרמו לטכניון 5 מיליון דולר. התרומה, לדברי ד”ר גולדנברג, מבטאת את הכרת התודה העמוקה של בני הזוג לטכניון על כך שצייד אותם בכלים לקריירות מצליחות ומלאות סיפוק. יתר על כן, הטכניון הוא המקום שבו נפגשו בני הזוג לראשונה לפני 50 שנה, בדצמבר 1967.

ד”ר אנדרו גולדנברג הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ואביבה היא בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. ד”ר גולדנברג, שהשלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת טורונטו, שם הוא משמש פרופסור מאז 1982.

תרומתם של בני הזוג גולדנברג תשמש שתי מטרות: הקמת “פביליון הסטודיו בארכיטקטורה ע”ש  אנדרו ואביבה גולדנברג” ותמיכה במחקר בתחום הרובוטיקה.