חוויה טראומטית בשעת צלילה הולידה רעיון לפיתוח צמיד מצוקה המיועד לצוללנים והובילה את המפתחים לזכות במקום הראשון בתחרות היזמות 3 Day Startup שארגן מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.

“המים היו צלולים. דממה. ופתאום, 25 מטר מתחת לפני הים, הייתה תקלה שמנעה מהאוויר לזרום מהמיכל אל הווסת שבפה שלי. רגע אחד ואחד התחביבים האהובים עליי הפך לסיוט של ממש. ניסיתי לסמן לשותף שלי שאני במצוקה, אבל הוא היה רחוק ולא הסתכל לכיווני. במזל הצלחתי לצאת מזה בשלום.”

עומר ערד, סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, היה בצלילה שגרתית כאשר עבר את אחת החוויות המפחידות בחייו. עומר לא רק ניצל מאותו רגע עוצר נשימה, אלא גם תרגם אותו לרעיון חדשני שזיכה אותו ואת חבריו לקבוצה: אביב טהר ועוז מאיר מהטכניון, מאניק ארורה וברני צ’ה מאוניברסיטת ג’ון הופקינס ואורית דולב בוגרת שנקר במקום הראשון בתחרות 3 Day StartUp (3DS) שהתקיימה בטכניון. הרעיון הוא צמיד מצוקה לביש, המאפשר לצוללן להזעיק את שותפו גם כאשר אין ביניהם קשר עין.

“המשימה שלנו היתה להפוך את עולם הצלילה לבטוח יותר”, סיפר עומר. “בכל שנה, מוצאים עשרות צוללנים את מותם בתאונות צלילה והפתרונות המוצעים היום בשוק לשידור אות מצוקה אינם מספקים, הם מאוד יקרים ומותאמים לצוללנים מקצוענים. לכן, החלטנו לפתח אתBlu” ” צמיד מצוקה לביש, הנמכר כזוג, עבור הצוללן ושותף הצלילה שלו. בזמן חירום, כל מה שצריך לעשות הוא רק ללחוץ על הכפתור. השותף מיד יקבל איתות של אור ורטט, ויבוא לעזרה.”

תחרות 3DS נוסדה לפני ארבע שנים בטכניון, כסדנה חוויתית בת 60 שעות, שמטרתה לאפשר לסטודנטים להתנסות בתהליך הקמת חברת סטארט-אפ. במקרים רבים צוותים שהכירו בסדנה ועבדו יחד על רעיון, התפתחו לחברות סטארט-אפ. שי חיים, ממרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, מודה ש”בכל פעם מחדש אין לי מושג למה לצפות, מה המשתתפים יביאו לשולחן. גם כשאתה בטוח שכבר ראית הכל, קם סטודנט ומספר על טראומה אישית, סטודנטית מספרת על רעיון חדשני שצץ במוחה בעקבות גילוי סוכרת נעורים אצל אחיה. התוצאה היא שבכל שנה זה מרגש מחדש.”

את דוגמת הסוכרת הוא לא שלף מהשרוול. אבישג זליגמן, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הביאה לסדנה רעיון שנועד לעזור לאחיה חולה הסוכרת במעקב אחר מה שהוא אוכל. משתתף אחר בסדנה, הסובל מתסמונת המעי הרגיז, העיר שהרעיון רלוונטי גם לו. כך הורחב הרעיון לפיתוח כוללני יותר, מעקב על צריכת אוכל לבעלי מחלות כרוניות. צוות נוסף עבד על רעיון של אסף פולקובסקי , סטודנט מהפקולטה להנדסת חשמל, ופיתח טכנולוגיה לבישה למניעת נקעים בקרב ספורטאים.

השנה נבחרו להשתתף בסדנה כ-45 סטודנטים מפקולטות מגוונות, שעברו תהליך מיון קפדני. במהלך הסדנה הועלו רעיונות שונים; התגבשו 9 צוותים (“סטארט-אפים”); המיזמים עבדו עם מנטורים מהתעשייה – אנשי הון סיכון, יזמים, אנשי שיווק ופיתוח עסקי. פסגת הסדנה היתה בהצגת הרעיונות בפני פאנל של משקיעים מקצועיים מקרנות הון סיכון מובילות, ביניהן Glilot Capital, AfterDox וחממת אלון. לדברי שי חיים, “מדובר בתהליך שמדמה את עולם הסטארט-אפ האמיתי, לרבות מציאת שותפים, עבודה בקבוצות, שינויים ושיפורים של הרעיון והמוצר, וקבלת משוב קונקרטי ממשקיעים. אני בטוח שגם השנה נראה רעיונות מבשילים לכדי סטארטאפים.”

שתי הקבוצות שזכו במקומות הראשונים בתחרות 3DS זכו בכרטיס כניסה ישיר לתחרות היזמות הארצית לסטודנטים BizTEC.

 

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

חוקרים מהטכניון מציגים פיתוח חדשני: אריזה למזון – ובעיקר מאפים – המבוססת על פלסטיק המכיל ננו-צינוריות ושמנים טבעיים, השומרת על המאפים המאוחסנים בתוכה ומונעת התפתחות עובש וחיידקים

משפחה ישראלית מוציאה בממוצע 14,500 ש”ח בחודש על מזון, אבל חלקו לא נאכל. הסיבה, ובמיוחד כשמדובר בדברי מאפה: התפתחות עובש המונעת את האכילה. התוצאה: המוצרים שנקנו בכסף רב נזרקים לפח. דו״ח של האו״ם הראה כי כ-30% מהמזון שמיוצר היום בעולם נזרק לפח מבלי שנפתח ונאכל. מקס קרפקר ורותם שמש, דוקטורנטים במעבדתה של פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון וממכון ראסל ברי לננו – טכנולוגיה בטכניון, מציעים כעת פתרון לבעיה שיכולה לחסוך כסף רב לצרכנים: אריזת פלסטיק ייחודית המכילה שמנים אתריים טבעיים ומגנה על לחם, גבינות ומזונות אחרים מפני עובש וחיידקים. הפיתוח החדשני יוצג בכנס ננו-ישראל 2016, שייערך בתאריכים 23-22 בפברואר באוניברסיטת תל אביב.

האריזה היא למעשה שקית פלסטיק רגילה למראה, שחלק מרכיביה הוא ננו-צינוריות זעירות המכילות שמנים אתריים, המבוססים על תמציות טבעיות של צמחים, כגון בזיליקום וטימין (קורנית). השמנים הללו ידועים מזה מאות שנים בפעילותם האנטי-מיקרוביאלית, כלומר ביכולתם לקטול חיידקים, עובש ופטריות. האריזה משחררת את השמן הנדיף באופן מבוקר אל המאפים שבתוכה, וכך מונעת התפתחות של מיקרואורגניזמים הגורמים לקילקול המזון. כך אפשר להאריך בצורה בטוחה את חיי המדף של המוצר ולהפחית את השימוש בחומרים משמרים. הטכנולוגיה הייחודית פותחה במסגרת פרויקט מגנ”ט של משרד הכלכלה, תוך שיתוף פעולה הדוק בין הטכניון לחברות תעשייתיות מובילות ובהן חברת כרמל אולפינים. הפיתוח כבר נמצא בשלב מתקדם, והחוקרים באקדמיה ובתעשייה מעריכים שבקרוב יעלו על המדפים מוצרי מזון הארוזים בטכנולוגיה זו.

“באמצעות שילוב בין מיקרוביולוגיה וטכנולוגיית ננו פיתחנו אריזה אנטי-מיקרוביאלית בעלת ערך ממשי לצרכנים ולתעשיית המזון,” אומרת רותם. “מרגש לדעת שהפיתוח שלנו, המבוסס על חומרי גלם זמינים וזולים דוגמת בזיליקום, טימין וגרניום יאפשר לכל משק בית בישראל לחסוך בעלויות ולשמור על איכות הסביבה.”

“לפיתוחים הנעשים באמצעות ננו-טכנולוגיה יש השפעה מרחיקת לכת על כל תחומי החיים,” אומר בוגר הטכניון רפי קוריאט, המכהן כיו”ר משותף לכנס ננו-ישראל 2016. “פיתוח טכנולוגיות ננו בתחום המזון מזמן אלינו שפע של פתרונות לבעיות שלא היינו יכולים לפתור בדרך אחרת. הכנסתן של ננוטכנולוגיות ויישומם של מחקרים אקדמיים בתעשיית המזון, כמו גם בתעשיות נוספות כגון תעשיות הטקסטיל, האנרגיה והרכב, יכולים לפתוח בפני היצרנים שפע של אפשרויות ויישומים חדשים ולשפר את יכולתם להתחרות בשווקים הבינלאומיים.”

 

על כנס הננו

כנס “ננו-ישראל 2016” הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות עסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה. בכנס ובתערוכה שתתקיים במסגרתו יוצגו כמה מההמצאות הבולטות שפותחו בישראל בתחומי החומרים, הרפואה, המובייל, התעופה והמוליכים למחצה ובתחומי תעשייה חדשניים נוספים. בכנס ישתתפו נציגים מישראל ומחו”ל ובהם אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי תעשייה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל וכן נציגי אקדמיה, מדענים וחוקרים.

 

למידע נוסף בקרו באתר:

http://www.kenesexhibitions.com/nanoisrael2016

פרופ’ דניאל ויס השתתף בטקס לכבוד הקונסול הסיני שהציל את הוריו במלחמת העולם השנייה.

כתבה לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה המצוין היום ברחבי העולם.

פרופסור-מחקר דניאל ויס, ראש התכנית למערכות אוטונומיות בטכניון, השתתף לאחרונה בטקס לכבודו של “שינדלר הסיני”, שהציל את הוריו ואלפי יהודים נוספים מזרועות השלטון הנאצי באוסטריה.
“שינדלר הסיני”, ובשמו המלא ד”ר הו פנג שאן, גדל במשפחה ענייה והתייתם מאביו בילדותו, אך הודות לתבונתו ולחריצותו סיים את התיכון בהצטיינות ואחרי דוקטורט באוניברסיטת מינכן פתח בקריירה דיפלומטית. בשנת 1938 מונה לקונסול הראשי של סין בווינה, תפקיד שבמסגרתו הנפיק בחשאי אלפי ויזות סיניות ליהודי וינה שביקשו להימלט מאוסטריה. היענותו של הו לבקשותיהם של יהודי אוסטריה, גם אלה שניגשו אליו ברחוב או תחבו את הבקשה-לאשרה דרך חלון מכוניתו, עמדה בניגוד לעמדתם של שאר הקונסולים הזרים בווינה וכמובן בניגוד להנחיותיו של הבוס שלו, השגריר הסיני בברלין. הוא הגדיל לעשות כשהנפיק ויזות גם לאנשים שכלל לא התכוונו להגיע לסין וזאת משום שידע שהוויזה – כל ויזה זרה – היא כרטיס המילוט של יהודים אלה מאוסטריה.
בשנת 2000, שלוש שנים לאחר מותו, הוענק לו תואר “חסיד אומות העולם” מטעם “יד ושם” על הצלתם של אלפי יהודים. כעת החליטה ממשלת טייוואן להכיר בגדולתו.
ד”ר הוגו ויס, אביו של פרופ’ דניאל ויס, הוא כאמור אחד האנשים שניצלו על ידי ד”ר הו. עם השתלטות הנאצים על אוסטריה נעצר ד”ר הוגו ויס ונשלח למחנה בוכנוולד, שם שהה במשך כ-13 חדשים. משפחת ויס פנתה לקונסול ד”ר הו, שהנפיק ויזה להוגו ולאשתו לעתיד, אמו של פרופ’ ויס. בני הזוג ויס התיישבו בגווילין שבדרום סין, שם ניהל ד”ר ויס את בית החולים ושם נולד בנם דניאל.
פרופ’ דניאל ויס השלים את שלושת תאריו בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון והצטרף לפקולטה כחבר סגל בשנת 1973. הוא מילא תפקידים רבים בפקולטה ובהנהלת הטכניון, נבחר כחבר באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה ובאקדמיה הישראלית למדעים, ושימש כמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה – תקופה שבה מילא תפקיד מרכזי בחתימת הסכמי שיתוף הפעולה בין ישראל וטייוואן.
במרוצת השנים עסק פרופ’ ויס במגוון רחב של תחומי מחקר ובהם אווירונוטיקה, מדעי הים ומדעי החלל. בשנים האחרונות עוסק פרופ’ ויס בתחומים שונים ובהם אנליזה של נדידת עופות, תעופת חרקים וניתוח אנרגטי של מטוסים ללא טייס. הוא עומד בראש התכנית למערכות אוטונומיות ורובוטיקה בטכניון, תכנית רב תחומית המאגדת בתוכה כ-60 חברי סגל משמונה יחידות אקדמיות ועוסקת בכלים לא מאוישים באוויר, בחלל, בים וביבשה. לאחרונה קיבל פרופ’ ויס את פרס ראש מפא”ת במשרד הביטחון.

מורטימר ב. צוקרמן מודיע על תוכנית שואפת חדשנות ושינויים לתמיכה בדורות הבאים של מנהיגים אמריקניים וישראליים בתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה

התוכנית נחשפה באירוע מיוחד שהתקיים הבוקר בעיר ניו יורק, בו נאם מושל המדינה אנדרו קואומו, ובנוכחותם של חתני פרס נובל, מנהיגים ממגזרי העסקים, הטכנולוגיה, הפוליטיקה, האקדמיה והאמנויות. תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן תביא לשינוי של ממש בשיתוף-הפעולה המדעי בין ארה”ב וישראל

תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן מכוונת להענקת יותר מ-100 מיליון דולר במלגות ובפעילויות חינוכיות נלוות שיסייעו לחוקרים ולאוניברסיטאות שישתתפו בתוכנית

ניו יורק, 25 בינואר 2016 – איש-העסקים והפילנתרופ מורטימר צוקרמן הודיע היום על פתיחת תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן, יוזמה פורצת דרך שתתמוך במנהיגי העתיד במדעים, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה בארה”ב ובישראל ותהדק לאורך זמן את שיתוף הפעולה בין שניים ממרכזי המחקר המדעי המתקדמים בעולם.

תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן תעניק לחוקרים אמריקאים בשלב הפוסט-דוקטורט והדוקטורט אפשרות לשתף פעולה עם חוקרים מובילים באוניברסיטה העברית בירושלים, בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, באוניברסיטת תל אביב ובמכון ויצמן למדע – מוסדות המחקר המדעי המובילים בישראל, הנמנים עם הגופים האקדמיים המתקדמים ביותר בעולם. על ידי חשיפתם של חוקרים אמריקאים בשלבי הפוסט-דוקטורט והדוקטורט למחקר המתקדם בישראל ולתרבות הסטארט-אפ הישראלית תוליד תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן בארה”ב דור של מנהיגים אקדמיים, מדעיים ותעשייתיים המחוננים ברוח ייחודית של יוזמה וחדשנות.

במקביל תחזק התוכנית את מעמדם של מוסדות המחקר המדעי בישראל כמרכזים עולמיים של מחקר פורץ דרך וזאת באמצעות גישה למימון בקנה מידה גדול הדרוש לפיתוח מעבדות מחקר, פרויקטים ותוכניות מן השורה הראשונה.

לאורך זמן תסייע תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן לחיזוק השותפות בין ארה”ב וישראל, כשמקבלי מלגות צוקרמן יחזרו לארה”ב לאחר שקשרו קשרים ארוכי טווח המתבססים על שיתוף-פעולה הדדי. באופן דומה, מנהיגים אקדמיים ישראליים שיחזרו למוסדות המחקר בישראל ימשיכו בבניית הגשרים עם עמיתיהם האמריקאים, ובכך יקדמו את המאמץ הכולל לשיתוף פעולה מדעי בין שתי המדינות.

“בתקופה שבה שיתוף-פעולה הינו חיוני למחקר מדעי מתקדם, תוכנית זו מעניקה לדורות הבאים של חוקרים מובילים בארה”ב ובישראל את היכולת לפעול יחד במחקר פורץ דרך בדרכים לתחומיהם השונים בשנים הבאות”, אמר מר צוקרמן. “התוצאה תסייע לשינוי לא רק בעבודתם של החוקרים המעורבים בתוכנית, אלא גם בדרך בה ארה”ב וישראל ניגשות לשיתוף-פעולה בכל התחומים המדעיים”.

“ניו יורק וישראל חולקות קשר עמוק וייחודי – ותוכנית זוכי המלגות של צוקרמן היא דוגמה מצוינת לאופן שבו אנו שומרים על יחסים הדוקים אלה, כיום ובעתיד,” אמר המושל קואומו. “בסיוע לכמה מן הסטודנטים הטובים והמבריקים ביותר באמריקה לעבוד וללמוד לצידם של חוקרים ישראלים מובילים, תוכנית זו מעניקה לנו דגם חדש של שיתוף-פעולה ושותפות, שייטיב עם החברה בכללותה. זו היא דרך נהדרת לחזק את הברית בין ישראל לבין מדינת ניו יורק, ואני משבח את מורט צוקרמן על פתיחתה של תוכנית זו היום”.

תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן תקבל מימון מקרן של מר צוקרמן שיחנוך את התוכנית, ויבטיח כי המחזור הראשון של זוכי מלגות צוקרמן יתחיל בשנה האקדמית 2016-2017. כוונת הקרן לטווח הארוך היא להבטיח כי מלגות צוקרמן והפעולות החינוכיות הנלוות של התוכנית יימשכו ללא הגבלת זמן. בעשרים השנים הבאות בלבד מתכוונת התוכנית להעניק יותר מ-100 מיליון דולר במלגות ובפעילויות חינוכיות נלוות, אשר יועילו לא רק לחוקרים ולאוניברסיטאות המשתתפים בתוכנית, כי אם גם לציבור הרחב.

מידע נוסף לגבי התוכנית, כולל כיצד להגיש בקשה למלגה, ניתן למצוא באתר האינטרנט של התוכנית.

מנהיגים בינלאומיים מתחומי המדע, האקדמיה, הפוליטיקה, התרבות והאמנות הביעו את תמיכתם בתוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן.

חתני פרס נובל

“תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן, שנועדה לתת מענה לאחת הסוגיות המרכזיות במדע בן זמננו, תסלול נתיבים חדשים לשיתוף פעולה בין דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים אמריקאים וישראלים, החותרים לפענוח סוגיות בסיסיות במדע המודרני. תוכנית זו צפויה להניח נדבך חשוב ביצירתה של קהילה המיוסדת על קשרי גומלין מדעיים ייחודיים בין מנהיגים, יזמים וממציאים אמריקאים וישראלים, תוך הדגשת חופש המחשבה, האומץ המדעי ושיתוף הפעולה – תנאים חיוניים לקידום המדע לרמות חדשות של מצוינות. עבורי, למותר לציין, זהו כבוד גדול להשתתף בחגיגה זו, המציינת את השקת תוכנית המנהיגות של צוקרמן.” אמרה כלת פרס נובל, פרופסור עדה יונת.

“תוכנית זו תעניק למדענים צעירים מארה”ב הזדמנות להקפיץ את מחקרם למדרגה גבוהה יותר ע”י מתן גישה לכמה מן המעבדות המתקדמות ביותר בעולם, פרויקטים פורצי דרך ומדענים מבריקים בישראל”, אמר חתן פרס נובל, פרופסור מחקר אהרון צ’חנובר. “זהו רגע מרגש ביותר עבור המחקר במדעי בשתי המדינות”.

“לעונג ולכבוד הוא להיות שותף בחגיגת היצירה של תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן לתמיכה בתוכנית אמריקנית-ישראלית במדעים ובמתמטיקה,” אמר חתן פרס נובל ד”ר ריצ’רד אקסל. “תוכנית זו מגלמת את מה שהעולם באמת זקוק לו – החופש לחתור לרכישת ידע. חופש המחקר, בזמנים של אי-שקט גלובלי, עלול להיות שביר, והחברה שלנו זקוקה לאוניברסיטאות שבתוכה על מנת ליצור דו-שיח. תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן תתמוך בדו-שיח חופשי ופתוח בין חוקרים צעירים משתי המדינות, בחתירה לרעיונות חדשים”.

“שיתוף-פעולה הוא חיוני למדע המודרני לא פחות מכל הכלים בהם אנו משתמשים”, אמר חתן פרס נובל ד”ר אריק קנדל. תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן, המתמקדת בשיתוף-פעולה בינלאומי, תאפשר לחוקרים ממכוני המחקר הטובים ביותר בעולם לשלב את כוחותיהם בהגשמת שיתופי המחקר החדשניים, הנועזים והיצירתיים ביותר”.

פוליטיקאים ודיפלומטים

“קשרי הידידות בין ישראל ואמריקה הם רחבים ועמוקים, וכיום מורט – באמצעות תמיכתו בתוכנית זוכי המלגות של תוכנית המנהיגות STEM של צוקרמן – בונה נדבך נוסף וחיוני ביחסים אלה”, אמר הסנאטור צ’אק שומר. מורט צוקרמן מבין כי פיתוח המוחות של הדור הבאים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ישרת את הידע, השגשוג והידידות גם באמריקה וגם בישראל. אני מברך את מר צוקרמן על יוזמתו לתוכנית כה חשובה”.

“תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן תסייע לחיזוק שיתוף-הפעולה בין אקדמאים וחוקרים מובילים מארה”ב ומישראל בתחומי המדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה”, אמרה הסנאטורית קריסטן גיליבראנד. “תוכנית מרגשת זו תפעל בשנים הקרובות לקידום שיתוף-הפעולה האמריקני-ישראלי במחקר מדעי ובחדשנות ברמות הגבוהות ביותר”.

עסקים וחדשנות

“אני משבח את הקמתה של תוכנית זוכי המלגות של צוקרמן”, אמר אריק שמידט, יו”ר ולשעבר מנכ”ל “גוגל”. “זו מתנה גדולה אשר תהדק את הקשרים בין אוניברסיטאות מחקר בישראל ובארה”ב, ותתמוך ביותר מחקר וקשרים אישיי, דבר שתהיה לו השפעה חיובית על כולנו”.

“זוכי המלגות של צוקרמן יחזקו וירחיבו את היחסים בין ניו יורק לבין ישראל”, אמרה מרילין וויילד, נשיאה ומנכ”ל של The Partnership for New York City. “התוכנית תשלב בין משאבי הכלכלה המשגשגת והחדשנית ומוסדות המחקר הגדולים של עירנו לבין אלה של “אומת הסטארט-אפ”, והתוצאה תהיה מועילה מאין כמוה לכל המשתתפים בתוכנית.”

מחקר, מדע ואקדמיה

“זה עשרות שנים שמורט צוקרמן הוא תומך חשוב ביותר של מחקר מדעי ורפואי”, אמר נשיא המרכז למחלות סרטניות ע”ש סלואן קטרינג, ד”ר קרייג תומפסון. “בתוכנית זו יוצר צוקרמן יותר מאשר פרויקט מימון; זו היא מסגרת שתסייע לחוקרים צעירים מבריקים ביותר להתפתח ולהפוך למוחות המדעיים המובילים של הדור הבא.”

“הרחבת ההזדמנויות לחוקרים מוכשרים לשתף פעולה זה עם זה תוביל לתגליות ולחדשנות היכולות לעצב את חייהם של אנשים בכל רחבי העולם”, אמר דרו פאוסט, נשיא אוניברסיטת הרווארד. “תוכנית המלגות של צוקרמן היא ברכה לקהילה האקדמית העולמית ומתנה לאנושות, בתקופה של אפשרויות גדולות להישגים מדעיים.”

“כאשר חוקרים מוכשרים משתפים פעולה ללא הבדלי מוסדות, גבולות ותחומי מחקר, התוצאה נושאת ברכה אקספוננציאלית לכולנו,” אמר ג’ון סקסטון, נשיא (אמריטוס) אוניברסיטת ניו יורק. “התוכנית מממשת תפיסה זו ומציעה מודל לשותפויות אקדמיות בינלאומיות מוצלחות.”

“המדע הוא השפה היחידה ללא גבולות או מגבלות. הוא שייך לכל. היוזמה החדשה של צוקרמן תחזק את הקשרים בין שתי קהילות אקדמיות חשובות, צפון-אמריקה וישראל, בצומת קריטי – זה שבו דור חדש של מדענים מתחיל את הקריירות שלו, שיתפתחו עם שורשים הנטועים עמוק במוסדות הטובים ביותר בשני האזורים, וימשיכו במהלך הקריירות הללו לשמש כזרזים של שיתוף הפעולה, העשרת המדע גם בצפון-אמריקה וגם בישראל, וקידום הידע לטובת האנושות”, אמר פרופ’ מנחם בן-ששון, נשיא האוניברסיטה העברית, ירושלים.

“בקולומביה אנו מכירים מקרוב את חזונו האינטלקטואלי והחברתי הגדול של מורט צוקרמן, המשתקף בתמיכתו הנדיבה לקהילת המדענים בקמפוס שלנו, החוקרת את דרכי המוח, החשיבה וההתנהגות”, אמר לי ק. בולינג’ר, נשיא אוניברסיטת קולומביה. “הערצתנו כלפיו גוברת בשל מחויבותו החלוצית החדשה לדורות הבאים של מנהיגים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה, הפועלים בשותפות עם המוסדות הגדולים המקבילים לנו בישראל. ואנו גאים במיוחד על כך שהוא גייס לעזרתו את המדענים שלנו, זוכי פרס נובל בתחומי הנוירולוגיה, לסיוע בהובלת תוכנית המלגות של צוקרמן”.

“אנו מודים למורט צוקרמן על חזונו האמיץ החדש, שיאפשר למשתתפי תוכנית זו להפוך למנהיגים בתחומיהם השונים, ולשמש כדוגמה ומופת למועמדים להצטרף לתוכנית זו בעתיד. המחקר הטוב ביותר מושג על בסיס של שיתוף-פעולה, ועל מנת להיות מובילים בתחומים המשתנים במהירות, חיוני להתרשת ולהתחבר עם חוקרים מכל רחבי העולם, ובמיוחד בצפון-אמריקה. התוכנית החדשה לא רק תסייע להרים את המחקר המדעי לרמה הגבוהה ביותר, כי אם תשמש גם כנדבך חדש וחשוב התומך ביסודות שעליהם ימשיכו לשגשג הקשרים בין ישראל וארצות הברית”, אמר פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.

“אנו שמחים ואסירי תודה על היותו של מורט צוקרמן שותף בקידום שתי עדיפויות לאומיות עליונות בישראל – עצירת המגמה של בריחת המוחות וסיוע לידידות בין ישראל וארה”ב. בעזרת הקרן החדשה, ישראל וארה”ב יעצבו מחר משותף של הצטיינות מדעית וטכנולוגית”, אמר פרופ’ יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת ת”א.

“תוכנית המנהיגות של צוקרמן מגלמת חזון אמיתי, בכך שהיא יוצרת זיקות חשובות בין המדע בישראל ובצפון-אמריקה המתבטאות בהשקעה במדענים חדשים ברגעים מכריעים בקריירות שלהם – שנות הפוסט-דוקטורט – כאשר הם יוצרים את הרשת הגלובלית שלהם ומתחילים את קריירות המחקר שלהם. המדע בישראל והמדענים האורחים האלה יָזִינו, בסינרגיה מדהימה, אלה את אלה, ובתהליך זה יתחזק מעמדה של ישראל כמרכז עולמי של מדע וטכנולוגיה. אנו צופים כי הקשרים שייבנו במסגרת זו ייצרו את שיתופי הפעולה ארוכי הטווח שיקדמו תחומים מדעיים רבים. מכון ויצמן למדע, הנמנה על המובילים העולמיים במחקר הבסיסי, מביט קדימה אל שותפות חדשה זו ואנו אסירי תודה על ידידותו ותמיכתו של מר מורט צוקרמן. אנו צופים לשנים הבאות בהן תתקדם התוכנית ותצליח, ולפרי המדעי המצוין שתישא תוכנית זו,” אמר פרופ’ דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע.

“בתוכנית זו ממחיש מורט צוקרמן פעם נוספת כי הדרך לקדמה, שלום ושגשוג טמונה בגיוס מוחות גדולים להתמודדות עם הבעיות הקשות ביותר”, אמר ד”ר אלן דרשוביץ, פרופ’ (אמריטוס), בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. “תוכנית המלגות של צוקרמן תהיה ברכה לא רק לשותפות האקדמית בין אמריקה וישראל, אלא לתחומים מדעיים רבים מספור ולמיליוני אנשים בעולם שייהנו מן התגליות והחידושים. התוכנית מהווה גם אישור שיש לקדמו בברכה לרוח הפתיחות, ההצטיינות והסובלנות שמתגלמת באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר של ישראל”.

תוכנית המלגות של צוקרמן תיפתח בשני מסלולים ראשיים: (1) התוכנית לחוקרים בשלב הפוסט-דוקטורט, הפתוחה לחוקרים מצטיינים מארה”ב בשלב הפוסט-דוקטורט ומציעה להם לבצע מחקר במוסדות מחקר ישראליים מובילים, ו-(2) תוכנית החוקרים של צוקרמן, המכוונות לתמיכה במנהיגים אקדמיים ישראליים ע”י חיזוק והקמה של מעבדות, תוכניות ופרויקטים ברמה עולמית במוסדות ישראליים.

 

הטכניון וחברת אינטל ציינו השבוע שיתוף פעולה פורה וממושך בערב חגיגי, בו השתתפו עשרות חברי סגל מהפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב בטכניון ועובדי אינטל הלוקחים חלק בהוראה ובהנחיית סטודנטים בטכניון. שיתוף הפעולה בין שני הגופים מתקיים כבר שנים. כ-2000 עובדי אינטל הם בוגרי הטכניון, ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותואר שני מועסקים בחברה במשרות סטודנטים. מהנדסי החברה מעבירים קורסים ומתרגלים בהתנדבות סטודנטים בשתי הפקולטות. לאינטל ולטכניון מכון מחקר משותף באינטליגנציה חישובית, הפועל במסגרת TCE, והחברה תומכת במחקרים של חוקרי הטכניון בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר. בחמש השנים האחרונות הסתכמה תרומתה של החברה לטכניון בציוד, במעבדות ובמלגות ביותר מ-1.5 מיליון דולר. בנוסף תומכת אינטל במלגות לעידוד סטודנטים מצטיינים במדעי המחשב.

“האקדמיה והתעשייה שלובות זו בזו,” אמר פרופ’ עירד יבנה, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, “והצלחתכם היא הצלחתנו. שיתוף הפעולה בין הטכניון לאינטל תורם לסטודנטים ומעשיר את יכולות ההוראה של הפקולטה בקורסים מתקדמים החשובים לתעשייה.”

“אינטל מעורבת שנים רבות בטכניון,” הוסיף פרופ’ אריאל אורדע, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל. “קשה לחשוב על הפקולטה להנדסת חשמל בלי מעורבותה של אינטל, ואינטל לא היתה הופכת לחברה מובילה ללא הטכניון.”

“אני בוגר הטכניון,” אמר רן סנדרוביץ, מנכ”ל מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. “בטכניון למדתי ללמוד ולהתמודד עם אתגרים. חברת אינטל לא היתה יכולה להיות חברה מובילה הנמצאת בחזית הטכנולוגית הבינלאומית ללא תרומת הטכניון. אנחנו לומדים מכם ומקבלים השראה. שיתוף הפעולה בינינו חשוב מאוד גם בהיבט הציוני ובתרומה לחברה הישראלית.”

“מעמדה של אינטל ישראל בעולם נובע בחלקו מהזרימה של כשרון שמגיע מהטכניון ומהמחקר המשותף,” אמר גדי זינגר, סגן נשיא באינטל ומנהל קבוצת הארכיטקטורה בחיפה. “ישראל היא היום מעצמה טכנולוגית, אך יש לזכור כי לא לעולם חוסן, ומקומה של אינטל ישראל בעולם כמובילה טכנולוגית לא מובטח לה. ההשקעה בחינוך ובפיתוח טכנולוגי בארצות אחרות בעולם הולך וגובר. בישראל התרחש נס קטן ומתמשך, שהציב אותה בחזית הטכנולוגית הבינלאומית, אך נס זה אינו מובן מאליו. על התעשייה והאקדמיה להבין מהם האתגרים העומדים לפתחם ולעבוד יחד ובשיתוף פעולה כדי להיערך לקראתם. שיתוף הפעולה בין אינטל והטכניון הוא הזדמנות מצוינת לכך.”

הארוע אורגן על ידי רות בונה, מנהלת המרכז להנדסת מחשבים (TCE) בטכניון, ומריאנה וקסמן, מנהלת קשרי אקדמיה באינטל ישראל.

כך אמר פרופ’ אבי אוסטפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ביום העיון “משאבי מים והסביבה הפתוחה”, שנערך בטכניון והוקדש לפועלו של פרופ’-אמריטוס יעקב בר, מחלוצי תחום ההידרולוגיה בישראל.

“מי השתייה הם משאב חיוני, ולכן עלינו להיערך היטב להגנה עליהם מפני האיומים השונים: פגיעה במאגרים, מתקפת סייבר על מערכות האספקה והזרקה מכוונת של מזהמים למערכת.” כך אמר פרופ’ אבי אוסטפלד מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ביום העיון החמישי של היחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות, שנערך בטכניון. “קונספטואלית, הפתרון טמון בשקיפות. במילים אחרות, עלינו לשאוף לכך שהמערכת תהיה שקופה לנו, כלומר שנדע בזמן אמת מהי איכות המים בכל נקודה בתוכה.”

פרופ’ אוסטפלד, שהשלים שלושה תארים בפקולטה והצטרף אליה כחבר סגל בשנת 2000, ציין כי “בישראל כבר קרו ארועים של הרעלה וזיהום לא מכוונים של מי השתייה, אבל הם היו נקודתיים ולא גרמו נזק משמעותי. מאחר שמדובר במשאב חיוני כל כך, עלינו לגייס את כל היכולות ההנדסיות והטכנולוגיות שלנו כדי להגן עליו ככל האפשר.”

דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ עודד רבינוביץ’, אמר כי “יום העיון הזה, המוקדש לנושא הסביבה הפתוחה, מציג ספקטרום רחב של נושאים הקשורים לממשק בין סביבה, טכנולוגיה וחברה. זה הממשק שבו עוסקת הפקולטה שלנו, והעיסוק המחקרי בו מדגיש את חשיבותו בעולם המודרני.”

את הרצאת הפתיחה, “סיכום קריירה וחזון לעתיד”, נשא פרופ’-אמריטוס יעקב בר, מחלוצי תחום ההידרולוגיה בישראל. פרופ’ בר, יליד חיפה (1929), השלים תואר ראשון ושני בטכניון ותואר שלישי בברקלי. בשנת 1960 התמנה לחבר סגל בטכניון, ובמקביל הקדיש יום בשבוע לחברת המים תה”ל ולשירות ההידרולוגי “כדי לא לאבד קשר עם העבודה המעשית,” לדבריו. “תחום ההידרולוגיה של מי תהום היה אז בחיתוליו, ואנחנו העלינו על סדר היום נושאים שלא זכו להתייחסות קודם לכן: מאזן המים, סכנת ההמלחה של מי התהום, הגבלת השאיבה ועוד. הכנסנו את התפיסה שבניגוד לכסף, ‘מים אי אפשר להדפיס’ ולכן חייבים לשמור על המשאב היקר הזה.”

פרופ’ ברק פישביין, בוגר הטכניון שהצטרף לסגל הפקולטה בשנת 2011, תיאר את מהפיכת הביזור בתחום ניטור הסביבה. “אם בעבר בוצע ניטור הסביבה על ידי מערכות ריכוזיות, שבהן המומחה יושב במרכז הבקרה הארצי ומקבל החלטות, הרי שכעת אנחנו מבינים שמדובר בתפיסה אנכרוניסטית. כיום מדובר ברשתות בקרה ענקיות, עם נתונים אינסופיים. בנוסף, לעתים הבעיות באזור מסוים אינן דומות לבעיות באזור אחר. לכן הפתרון חייב להיות מבוזר, אזורי – בכל אזור תהיה רשת ניטור משלו, עם מומחים משלו שיקבלו החלטות מבוססות-מידע במהירות וביעילות.” פרופ’ פישביין הציג גישה חדשה לניטור איכות המים בבארות, המסתמכת על נתונים קיימים. “הגישה שפיתחנו מאפשרת שיפור בניצול הנתונים הזמינים ללא השקעה כספית נוספת, ומספקת אפשרות להתראה מוקדמת על כל חריגה באיכות המים של הבארות המנוטרות. בסופו של דבר, האידיאל שלנו בתחום המים הוא לזהות ארועים חריגים לפני שהם מתרחשים, כדי שנוכל למנוע אותם.”

עוד הרצו בכנס פרופ’ יהודה עגנון (יצירת גלי מים ענקיים בהחזרה מקיר), פרופ’ יעל דובובסקי (מדידות ומידול של רחף חומרי הדברה), פרופ’ אורי שביט (מידול מערכת ההזרקה של המדוזה) ופרופ’ אלכס פורמן (מדידת זיהומי קרקע בשיטות גיאופיזיות).

צוות חוקרים בראשותה של פרופ’-משנה שלי צליל מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הצליח “להכתיב” לתאי לב את הקצב שבו יפעמו, באמצעות השפעה מכנית בלבד. התגלית לגבי חשיבותה של תקשורת מכנית צפויה להשפיע על הבנה וטיפול במחלות לב.

חוקרים בטכניון הצליחו “להכתיב” לתאי לב את הקצב שבו יפעמו, וזאת באמצעות השפעה מכנית בלבד. ההשפעה הושגה באמצעות ‘תא מכני’ מלאכותי, המייצר דפורמציות מכניות מחזוריות המדמות תא-לב סמוך במשטח עליו גדל תא-היעד הנבדק. תוך זמן קצר הִתאים תא-היעד את פעימותיו לקצב שהוכתב לו. יתר על כן, התא המשיך לפעום בקצב זה במשך שעה שלמה אחרי הפסקת הגירוי המכני.

המחקר שהתפרסם אתמול בכתב העת ” Nature Physics”נערך במעבדתה של פרופ’-משנה שלי צליל, מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, החוקרת את התקשורת הבין תאית
(Cell-cell communication) לסוגיה. “תקשורת בין-תאית חיונית לגדילת התאים והרקמה, להתפתחותם ולתיפקודם,” היא מסבירה. “עד כה נהוג היה להניח שתקשורת זו מתרחשת באמצעים כימיים וחשמליים בלבד, אבל אנחנו הראינו כי התא ניחן ביכולות של חישה מכנית
(cell mechanosensing) והוא מגיב לשינויים מכניים בסביבה – למשל לדפורמציות מכניות הנוצרות בעקבות הפעלת כוחות על ידי תאים שכנים. יתר על כן, טווח הפעולה של ההשפעה המכנית גדול מזה של ההשפעות החשמליות והכימיות. כעת גילינו שגם משך ההשפעה גדול יותר כשהגירוי הוא מכני, דבר המעיד על כך שתקשורת מכנית גורמת לשינויים ביוכימיים בתא הנשארים לאורך זמן.”

במחקר הראתה פרופ’-משנה צליל יחד עם צוותה כי תאי לב מסתנכרנים זה עם זה גם כשאינם צמודים זה לזה; די בכך שיימצאו על אותו מצע אלסטי, דהיינו רקמת הלב, שכן ההשפעה המכנית “עוברת” דרך המצע. כעת, כאמור, מתברר שהשפעה זו נשמרת גם לאחר הפסקת הגירוי (התא המכני). “במחקר הנוכחי אנו מראים כי אפשר ‘לאמן’ תא לב מבודָד כך שיפעם בתדירות הרצויה, וזאת באמצעות גירוי מכני של המצע שעליו הוא נמצא. בנוסף אנו מראים כי לתקשורת מכנית תפקיד חשוב בפיזיולוגיה של הלב: היא חיונית לכך שהתאים השונים יתרגמו את האות החשמלי לפעימה מכנית אחידה ומשותפת. המסקנה היישומית היא שהוספה של היבט מכני לקוצבי לב תשפר משמעותית את יעילותם.”

פרופ’-משנה שלי צליל השלימה את שלושת תאריה – הראשון בכימיה ומדעי המחשב, השני והשלישי בכימיה פיזיקלית, באוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט-דוקטורט השלימה באוניברסיטת “קלטק”, אצל פרופסור דייב טירל (tirrell), כימאי המתמחה בפולימרים. המחקר שלה הוא דוגמה מצויינת למחקר בין-תחומי. היא ביו-פיזיקאית שהחלה את דרכה כתיאורטיקנית, הפכה לנסיונאית, וכיום חוקרת חישה מכנית בתאים חיים בפקולטה להנדסת מכונות.

למאמר המלא

כיתוב : פעימה מסונכרת של תאי לב מצומדים-מכנית: צילום דולג-זמן של זוג תאי-לב פועמים על מצע בקשיחות של 3.8kPa . הבדל הפאזה (משמאל) והדמיית סידן (מימין). סקאלת המרחק היא 20 מיקרון.

כיתוב: שדה הדפורמציות המתקבל במצע בזמן פעימה מסונכרנת של תאי לב מצומדים-מכנית: דימות דולג-זמן של שדה הדפורמציה הנוצר על ידי צמד תאי לב פועמים על מצע בקשיחות של 3.8kPa. חלקיקים פלורוסנטיים שהוחדרו לג’ל מאפשרים מעקב אחרי שדה הדפורמציות בג’ל.

 

תחנת-ייחוס ראשונה של הפרויקט הלוויני EGNOS הוצבה בישראל. התחנה, הממוקמת בטכניון, תשפר באופן דרמטי את המיקום המתקבל במקלטי GPS בשטח מדינת ישראל.

 

בקמפוס הטכניון הוצבה תחנת ייחוס ראשונה בישראל של מערכת EGNOS – המקבילה האירופית למערך ה-WAAS האמריקאי. הקמת התחנה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין סוכנות החלל האירופית, המסלול להנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, והתעשייה האווירית.

EGNOS, המופעלת על ידי סוכנות החלל האירופית, מהווה הרחבה למערכת ה-GPS האמריקאית. היא מורכבת משלושה לוויינים גיאוסטציונריים – כלומר לוויינים הנמצאים מעל נקודות קבועות על כדור הארץ – ומרשת של תחנות ייחוס קרקעיות (RIMS). לווייני EGNOS משדרים אותות המאפשרים למשתמשים לקבל מיקום ברחבי אירופה וסביבתה בזמן אמת בדיוק של כמטר אחד.

“לתחנה יש חשיבות לאומית משום שהיא תשפר את יכולות המערכת באזורנו,” מסביר פרופ’ גלעד אבן-צור, האחראי על התחנה החדשה הממוקמת בבניין רבין בטכניון (הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית). “מדובר במערכת שתהיה פתוחה לכל אדם שברשותו מקלט GPS ייעודי, והיישומים רבים מספור: ניווט של תחבורה אווירית, ימית ויבשתית, מערכות הנחייה, מערכות מיפוי, אפליקציות ניווט לסוגיהן וכיו”ב. מאחר שמדובר בשיפור דרמטי ברמת הדיוק ברור שהמערכת אטרקטיבית מאוד לכל מי שזקוק למיקום מדויק ואמין.”

פרופ’ אבן-צור, חבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, עוסק בגיאו-אינפורמציה (גיאודזיה) – קביעת מיקום במרחב התלת-ממדי על פני כדור הארץ ובחלל – ואחד מתחומי המחקר שלו הוא מעקב אחר תנועות של קרום כדור הארץ. מעקב כזה מצריך דיוק הגבוה לאין ערוך מזה המושג ממערכת ה-EGNOS. “גם במדידת תנועות של האדמה עושים שימוש במערכת ה-GPS אך באופן שונה מזה המתבצע עם מערכת ה- EGNOS, מאחר שמדובר בתנועות קטנות מאוד וכדי לזהותן נדרש דיוק מדידה גבוה מאוד. מערכת ה GPS מאפשרת לנו למדוד לא רק את התנועה האופקית של האדמה אלא גם תנועות אנכיות כמו התרוממותו של רכס הכרמל, המתרחשת בקצב של מילימטרים ספורים בשנה כתוצאה מתזוזת קרום כדור הארץ באזור שבר הכרמל.”

פרופ’ אבן-צור מסביר כי הדיוק תלוי בין היתר באיכות המקלטים איתם עושים שימוש. “מי שמשתמש במקלט ה-GPS שבטלפון הנייד שלו יכול לקבל כיום מיקום בדיוק של כעשרה מטרים. רמת דיוק כזו מסייעת כמובן לניווט רכב בכביש למשל, אבל לעתים היא אינה מספקת. EGNOS תעניק דיוק גבוה הרבה יותר בקביעת מיקום – סדר גודל של מטר אחד. אני, כחוקר שמשתמש במקלטי GPS משוכללים, יכול להגיע גם לדיוק יחסי של כמה מילימטרים בודדים – צורך שהוא מאוד קריטי במעקב אחר תנועות של האדמה.”

 

כעת: אפליקציה חדשה המעודדת פעילות גופנית בקרב חולי סוכרת

ב-11 בינואר 1922 הוזרק לראשונה בהיסטוריה אינסולין לחולה סוכרת. המקום: אוניברסיטת טורונטו. החולה: לאונרד תומפסון בן ה-14. הרופא: פרדריק בנטינג, ששירת כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה. בנטינג פיתח שיטה להפקת אינסולין מלַבְלַב של בעלי חיים, ולאחר שניסה את האינסולין על כלבים הגיע הזמן לניסוי הקליני.

מנת האינסולין הראשונה שקיבל תומפסון לא היתה נקייה לגמרי, ולכן גרמה לו לתגובה אלרגית, אולם הזריקות הבאות היו איכותיות יותר והעניקו לו עוד 13 שנות חיים. בסיועה של חברת אלי לילי הצליח בנטינג לשפר את איכות האינסולין, ובשנת 1923 זכה בנטינג בפרס נובל ברפואה יחד עם שותפו ג’ון ג’יימס ריקרד.

 והרי החדשות – 94 שנים מאוחר יותר: צוות משותף לחוקרים בטכניון, במיקרוסופט ובמרכז הרפואי רמב”ם פיתח אפליקציה חדשנית לעידוד פעילות גופנית בקרב חולי סוכרת.

סוכרת סוג 2 (Type 2 diabetes) היא הסוג הנפוץ ביותר (90%) של סוכרת, שבו לוקים כ-10% מהמבוגרים בישראל. סוכרת סוג 2 משבשת את ספיגת הסוכר בתאי הגוף ומובילה לריכוז גבוה של סוכר בדם ובשתן.

המנגנונים הפיזיולוגיים של האדם הבריא יודעים לפרק את הסוכר (הגלוקוז) שהגוף צורך, וזאת באמצעות הפרשת אינסולין על ידי הלבלב. האינסולין גורם לספיגת הגלוקוז בתאים, אולם אצל חולי סוכרת סוג 2 נפגם מנגנון זה והסוכר נצבר בדם בריכוז גבוה וגורם דלקות ונזקים באברים שונים בגוף: לב, כלי דם, כליות, עור, עיניים ועצבים.

הטיפול בסוכרת כולל זריקות אינסולין, דיאטה מופחתת-פחמימות ופעילות גופנית. לאור השפעתה החיובית של פעילות גופנית על מצבם של חולי סוכרת פותחה כעת אפליקציה חדשנית שמטרתה לעודד את החולים לבצע פעילות גופנית קבועה.

לפני הפעלת האפליקציה מוזנים למערכת המידע נתונים שונים הנוגעים למצבו הבריאותי של החולה ולנתוניו הפיזיולוגיים, וכן תוכנית אימונים המותאמת לו אישית על סמך כושרו ומגבלותיו. מרגע הפעלת האפליקציה היא שולחת למשתמש כמה תזכורות אישיות לביצוע הפעילות המותאמת, וכן מנטרת את הפעילות שהוא מבצע בפועל.

האפליקציה מבוססת על שיטה חדשנית שפותחה על ידי החוקרים. בשיטה זו מקבל המטופל משובים שונים (חיובי, שלילי, יחסי ועוד) על פי עמידתו בדרישות-הפעולות שהגדיר הרופא. זוהי מערכת לומדת, המותאמת ומתאימה את עצמה למטופל הספציפי.

“מחלת הסוכרת פוגעת באיכות חייהם של אנשים רבים, ואנו מציעים כלי פשוט ויעיל שיסייע להם לשפר את מצבם הבריאותי,” מסבירה ד”ר עירית הוכברג מהמרכז הרפואי רמב”ם. “כעת אנו נמצאים בעיצומו של גיוס מטופלים לניסוי באפליקציה, ומזמינים אנשים החולים בסוכרת סוג 2 לפנות אלינו במייל (i_hochberg@rambam.health.gov.il). פעילות גופנית היא מעין תרופה לסוכרת – היא משפרת את האיזון בכל המדדים ובמקרים רבים מאפשרת להפחית או להפסיק חלק מהתרופות. הכוונה שלנו היא לסייע למטופלים המבינים את חשיבותה של הפעילות הגופנית אך מתקשים להתמיד בה.”

פיתוח האפליקציה בוצע על ידי צוות בין-תחומי שבו חברים פרופסור שי מנור (הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון), פרופסור משה טננהולץ (הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון), גיא פררו (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון), ד”ר מרק קוזדובה (הנדסת חשמל, טכניון), ד”ר עירית הוכברג (המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב”ם) וד”ר אלעד יום-טוב (מיקרוסופט מחקר).

 

 

 

“עלינו להגביר את האמון הציבורי במדע וליצור אקלים-ידע חיובי.” כך אמרה פרופ’ דומיניק ברוסארד מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בהרצאה בטכניון.

“האקדמיה חייבת לפעול למיסגור חיובי של המדע באמצעות חינוך פרו-מדעי, כיסוי תקשורתי אוהד ומאמץ מתמשך להנגשת המדע.” כך אמרה פרופ’ דומיניק ברוסארד, ראש המחלקה לתקשורת מדעי החיים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, בהרצאה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.
פרופ’ ברוסארד הסבירה כי “אמנם יש חשיבות רבה בהקניית אוריינות מדעית, כלומר ברכישת השפה המדעית באופן שמאפשר לאדם להתמודד עם נושאים מדעיים שהוא צורך בתקשורת. עם זאת, אנשים נוטים לגבש עמדות לגבי טכנולוגיות חדישות גם כשאין ברשותם מומחיות בתחומים המדעיים הרלוונטיים, ולקבל החלטות הנוגעות אליהן על סמך הֵיוּריסטיקות – כללי חשיבה פשוטים, שהם מעין קיצורי דרך מחשבתיים. הֵיוריסטיקות נשענות על גורמים רבים כגון ערכים, רגשות וייצוגי-המדע בתקשורת. ייצוג לדוגמה הוא ‘מזונות מהונדסים גנטית הם כמו המפלצת של פרנקנשטיין’ (Frankenfoods), כלומר יצור שיצא מכלל שליטה וחולל אסון. לכן חשוב שהקהילה המדעית תמסגר את המדע בתוך אקלים-ידע חיובי. עלינו להוביל להגדלת האמון במדע, באנשי מדע ובתחומים כגון ננו-טכנולוגיה. אסור לנו להסתפק בהוראה ובייצור ידע גרידא.”
פרופ’ ברוסארד הציגה נתונים המעידים על אמון הציבור במדענים, במדינות רבות. בארה”ב, למשל, חוקרים באקדמיה נמצאים בראש הטבלה של אמון הציבור, שבתחתיתה נמצאים ארגונים דתיים ו… הבית הלבן. לכן, החוקרים באקדמיה עשויים להתאים מאוד כדוברי הקהילה המדעית. “כשאתם מציגים בפומבי חידושים והמצאות עליכם למצוא קודם סלע משותף שתוכלו לעמוד עליו יחד עם בני השיח שלכם – ערכים משותפים שאתם חולקים – ורק אז להתחיל לפורר את החומה החוצצת ביניכם. עליכם להבהיר שאתם בני-סמכא אבל גם להיות קשובים, אכפתיים, פתוחים וישרים. הקהל שלכם חייב להיות משוכנע שאין לכם מניעים נסתרים.”
איך לעשות את זה? “גם את זה אפשר ללמוד,” אומרת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. “כעת מתקיים בפקולטה, זו הפעם התשיעית, הקורס ‘תקשורת המדע: תיאוריה ומעשה’ הפתוח לכלל הסטודנטים בטכניון. בקורס הזה לומדים הסטודנטים להנגיש מדע בצורה שתאפשר דיאלוג פורה עם קהלים רחבים.”

בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון פותחה טכנולוגיית דימות חדשנית לצילום תמונות חדות של רשתית העין ללא הפרעה לפעולתה. המערכת, המתחברת למיקרוסקופים קיימים, צפויה לחולל מהפכה בחקר הרשתית.

פיתוח חדשני, המאפשר דימות איכותי ולא פולשני של רשתית העין בעכברים, צפוי לחולל מהפכה בחקר העין ובהבנת מנגנון הראייה, כך מדווח כתב העת Light: Science and Applications מקבוצת Nature. התוסף החדש, מורכב משתי עדשות דינמיות הניתנות לכיוונון אלקטרוני. עדשות אלה מרחיבות את פעולתו של המיקרוסקופ הדו-פוטוני (Two photon microscope) – מכשיר דימות מתקדם הקיים כיום במעבדות רבות מאוד – ומאפשרות לראשונה להשתמש בו להדמיה תלת ממדית של הרשתית ברזולוציה גבוהה, וזאת ללא צורך במערכות מורכבות ויקרות. הפיתוח התבצע במעבדה להנדסת ממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, על ידי הדוקטורנטית עדי שכטר בר-נועם וראש המעבדה פרופ’ שי שהם ובהשתתפות עמיתת המחקר ד”ר נאירוז פרח.

מיקרוסקופים דו-פוטוניים מספקים הדמיה פלואורוסנטית ברזולוציה תת-תאית, ובכך תורמים להבנת מבנים תאיים ובין-תאיים ברקמות ביולוגיות. יתרונם המרכזי הוא ביכולת לחדור לעומק רב יחסית של רקמה, באופן המאפשר ליצור הדמיה תלת ממדית המורכבת מסדרה של הדמיות דו ממדיות (“חתכים”) ולכן בשני העשורים האחרונים הפכו לכלי המרכזי במחקרים המתמקדים במבנה ופעולת המח ומערכת העצבים. עם זאת, עד כה לא התאפשר שימוש בהם להדמיה של הרשתית בעין החיה בשל מגבלה אופטית הנוצרת כתוצאה משילוב של עדשות המיקרוסקופ יחד עם איברי המיקוד של העין.

כעת, הודות לפיתוח האמור, אפשר יהיה למפות אזורים שלמים ברשתית – כלי דם, תאי עצב ועוד – ברזולוציה גבוהה ובצורה לא פולשנית. מאחר שהמיקרוסקופים האמורים משתמשים בפוטונים באורך גל בלתי נראה (אינפרה-אדום), הבדיקה המיקרוסקופית אינה משפיעה על התנהגות הרשתית הנחקרת ומאפשרת לה לראות כמעט כרגיל במהלך הדימות. החוקרים השתמשו בכך כדי למדוד לראשונה תגובות עצביות טבעיות להבזקי אור.

“חשוב להדגיש שהמוטיבציה שלנו בפיתוח הטכנולוגיה החדשה היתה מחקרית – שיפור של האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו כמדענים,” אומרת שכטר בר-נועם, שפיתחה את המערכת. “יתכן שבהמשך המערכת החדשה תסייע בפיתוח טכנולוגיות מסייעות לראייה (translational vision applications), אבל המחקר הזה היה מוגבל לחקר הרשתית ותאי העצב שבה. כאמור, מדובר בהדמיה מיקרוסקופית מתקדמת ברשתית של היצור החי (in vivo), שאינה פוגעת בו, והוכחנו שגם שימוש ממושך בה אינו גורם שום נזק לרשתית הנבדקת.”

פרופ’ שהם מוסיף: “ההקשר הרחב שבו אנחנו פועלים הוא האופטוגנטיקה – תחום מדעי שהתפתח מאוד בעשור האחרון ומאפשר לנו לחקור תאי עצב לאורך זמן באמצעות חלבונים פלורוסנטיים, או להפעיל את התאים האלה באמצעות אור. המערכת החדשה מאפשרת לנו להשתמש במיקרוסקופ הדו-פוטוני בשני האפיקים האלה: הדמיה של תאי העצב – או הפעלתם באמצעות אור. חשוב לציין שלאחר תהליך ממושך ומורכב של תכנון המערכת הראינו את האפקטיביות שלה בדימות של תאי עצב וכלי דם.”

עבודת המחקר נתמכה על ידי קרנות האיחוד האירופי, הקרן הלאומית למדע ותרומה מקרן יוכבד וא.ז. כהן של חברת כצט.

למאמר המלא

 

לרגל “יום הלשון העברית” החל השבוע, רגע של עברית – על גלגולי שמו של הטכניון משנת 1908 ועד לקביעת השם הנוכחי בשנת 1945.

שמו הנוכחי של הטכניון ניתן לו רק עשרים שנה אחרי ייסודו. קדמו לו שמות רבים ומגוונים, שראשיתם בתחילת המאה ה-20.

באפריל 1908 התכנסו בירושלים אליעזר בן-יהודה וכמה מעמיתיו, במטרה להניא את מקבלי ההחלטות מהקמתו של הטכניון בחיפה. הם האמינו כי מקומו הראוי של הטכניון בירושלים. באותה ישיבה צוין המוסד בשם “בית חרושת”.

ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1 אפריל 1912, נכתב בעיתון “האור” על השגת הרשיון לבניין ה”מכנון” בחיפה, שיהיה “בית המדרש למלאכות מכוניות” הראשון בארץ ישראל. אבן הפינה ל”מכנון” הונחה עשרה ימים לאחר מכן, ב-11 באפריל 1912, אולם מלחמת העולם הראשונה דחתה את פתיחתו של המוסד, שהחל לפעול רשמית רק ב-1924. בינתיים הצטברו הצעות רבות, ובהן “מדרשה טכנית” ו”הטכניה החיפאית”. אחד העם צידד ב”טכניקון”, ועמיתו שמריהו לוין – ב”טחניקום”. אולם זמן קצר לפני הפתיחה הרשמית הכריז ועד הלשון כי “ברוב מכריע נתקבלה הצעת חברנו מר ח.נ. ביאליק, לקבע את המלה ‘תֶכניון’ (וברבים – תכנאות, על משקל תיאטרון – תיאטראות, גמנסיון – גמנסיאות ועוד) לשם מוסד ה’טכניקום'”. ב-1925 הורחב שם זה ל”התכניון העברי”.

רק עשרים שנה לאחר מכן, באוקטובר 1945, שונה הכתיב האמור ומאז נקרא הטכניון בשמו הנוכחי: “הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל”.

מקורות:

סמדר ברק, “לתולדות שמו של הטכניון”, לשוננו לעם נא–נב, חוברת א (תש”ס–תשס”א), עמ’ 9–15

יובל דרור, “ראשית הטכניון העברי בחיפה, 1950-1902”, עיונים בתקומת ישראל 6 (תשנו) 330-357