חתן פרס נובל בפיסיקה לשנת 1997, פרופסור קלוד כהן-טנוג’י ( Claude Cohen-Tannoudji) ביקר בטכניון ונטע עץ ב”שדרת כלות וחתני פרס נובל” בגן לורי לוקיי.
בשנת 1996 קיבל פרופסור טנוג’י את פרס הארווי היוקרתי של הטכניון. הוא נטע את העץ ליד העץ שנטע חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל. “אני שמח שהעץ הראשון שאני נוטע בישראל – הוא בטכניון”, אמר.
עשרה חתני פרס נובל שביקרו בטכניון בשנים האחרונות נטעו עץ בשדרה.
בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) והאורח – נוטעים עץ כליל החורש. צילום: דוברות הטכניון
ברכת נשיא הטכניון עם פתיחת שנת הלימודים תשע”אסטודנטיות וסטודנטים יקרים, אתם המשאב הלאומי של מדינת ישראל והמשאב היקר של הטכניון. כאשר נכנסתי לתפקידי הצהרתי כי אעשה כל אשר ביכולתי כדי שתרגישו כאן כבביתכם. אני מקווה ומאמין שאכן זו תחושתכם.
לצערי מדינת ישראל מפסידה, בינתיים, במירוץ המוחות העולמי וחלק מטובי המוחות שלה עדיין רועים בשדות זרים. הטכניון עושה מאמצים כבירים להשיב את הצעירות והצעירים המבריקים ארצה ואכן גייסנו באחרונה אנשים מצויינים, אולם זו טיפה בים. אני מקווה שמרכזי המצויינות עליהם החליטה הממשלה (והטכניון מתמודד על זכייה בהם), יביאו אלינו עוד מוחות ישראלים מבריקים מטובי האוניברסיטאות בעולם.
ובינתיים, המוחות שלנו, בבית, ממשיכים לעשות חייל. חמישה חוקרים צעירים שלנו קיבלו באחרונה מענקי מחקר יוקרתיים מהאיחוד האירופי ((ERC, במסגרת תכנית האיחוד ל”300 המדענים המבטיחים”. כחמישים חוקרים חדשים הצטרפו לשורותינו באחרונה והם כבר משולבים בפעילות הבינתחומית העניפה המתרחשת בטכניון, בתחומים בהם עוצמתו באה לידי ביטוי, כמו ננו טכנולוגיה, ננו אלקטרוניקה, מדעי החיים, הבריאות וההנדסה.
במרוץ המוחות הגדול כולנו משתתפים והטכניון הגיע אליו בזמן ועם יתרונות רבים – כשרון רב, נחישות, תושיה וכן, גם יכולת אילתור. אלה הן התכונות שהפכו את מדינת ישראל ל”מדינת הזנק” (Start-up Nation) ואלה גם התכונות שיעשו אותה למרכז ידע וחדשנות אשר יהוו את מקור עוצמתה בדורות הבאים.
אתם המוחות המצוינים שלנו ואנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת להשאירכם בבית. בימים הקרובים יחל איכלוסו של כפר המשתלמים במרומי הקמפוס, עם 215 דירות מרווחות לסטודנטים לתארים מתקדמים ולבני משפחותיהם. בית הסטודנט המחודש עומד לרשות כל הסטודנטים, עם שדרת חנויות, מסעדות ובתי קפה, עם אולם קולנוע ועם משרדי מוסדות ואירגונים שיעמדו לשירותכם. כמי שעוסק בגיוס תרומות לטכניון שנים לא מעטות, אני ממשיך במאמצי לגייס מלגות לסטודנטים שלנו ואכן הטכניון מוביל בארץ במספר ובגודל המלגות שהוא מעניק לסטודנטים המצטיינים שלו, בכל שלבי לימודיהם. כל זאת – כדי שתוכלו להתמסר ללימודים בטכניון בלי עול פרנסה מעיק.
אני שב ומאחל לכולנו שנת לימודים פוריה ושקטה ולסטודנטים – הצלחה רבה בלימודיכם.
פרופסור פרץ לביא,
נשיא
בתמונה: פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון
קונסורציום בינלאומי בראשותו של פרופ’ Clemens Scherzer מאוניברסיטת Harvardחשף קשר הדוק בין מחלת פרקינסון בשלביה המוקדמים, להפרעה בפעילותה של קבוצת גנים במח האחראים למאזן האנרגיה. מבין הגנים שהתגלו, זוהה PGC-1alphaכאתר טיפולי פוטנציאלי לתיקון הכשל האנרגטי. בקונסורציום השתתפו שני חוקרים מהטכניון, פרופ’ מוסא יודעים וד”ר סילביה מנדל מהמרכז למצוינות על שם “איב טופף” לחקר מחלות מוח ניווניות, בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון. בקונסורציום נטלו חלק חוקרים מתשעה מרכזי מחקר בעולם.
מחלת פרקינסון פוגעת בחמישה מיליון איש ברחבי העולם. הפגיעה המוטורית המאפיינת את המחלה נובעת בעיקרה ממוות של תאי עצב (נוירונים) במח המייצרים מוליך עצבי הקרוי דופאמין, שחסרונו אחראי לביטוי הסימפטומים הקליניים של המחלה, כגון רעד בלתי רצוני בזמן מנוחה ובזמני לחץ ועייפות, נוקשות שרירים ובעיות יציבה. הגורם המחולל את התנוונותם של תאי העצב טרם פוענח בשלמותו, אולם, נמצא כי לשילוב של גורמי סיכון סביבתיים ותורשתיים יש השפעה מכרעת על התפתחות המחלה. בנוסף לפגיעה המוטורית, קיימים גם סיבוכים לא מוטוריים וסימפטומים נפשיים כמו שינויים במצב רוח – דיכאון בעיקר, הפרעה בשינה ופגיעה קוגניטיבית.
מטרת המחקר הייתה איפיון ביטוי גנים בדגימות של חולי פרקינסון סימפטומטיים ותת-קליניים והשוואתם לקבוצת ביקורת. פרופ’ יודעים וד”ר מנדל היו הראשונים שערכו מחקר גנטי מקיף בדגימות מח של חולי פרקינסון, ועל כן הוזמנו להשתתף בעבודת הניתוח meta-analysis)) אשר פורסמה לאחרונהבגיליון חודש אוקטובר של העיתון היוקרתי Science Translational Medicine. המחקר אשר כלל יותר מארבע מאות דגימות רקמה אנושיות, חשף קשר סיבתי הדוק בין מחלת פרקינסון לירידה בביטוי של עשר קבוצות גנים, הקשורות לתפקוד “תחנת הכוח” של התא, הקרויה מיטוכונדריון (ברבים: מיטוכונדריה), אותו אברון האחראי לייצור אנרגיה. ירידה זו מתרחשת כבר בשלב המוקדם של המחלה, טרם הופעת הסימפטומיים, דבר המצביע על כשל בהספקת אנרגיה לנוירונים ובניצול חומרי דלק (כגון גלוקוז) בשלביה הראשוניים של המחלה. מחסור בחומרי דלק יכול להיות בעל השפעה הרסנית על תאי מח, שכן הם צורכים כ-20% מסך כל אנרגית תאי הגוף.
נמצא שקבוצת הגנים הנ”ל מבוקרת ע”י חלבון הקרוי ,PGC-1alphaהמשמש כ- “מתג הפעלה” להדלקת מאות גנים מיטוכונדריאליים, כולל אלה הדרושים לשמירת אותן “תחנות כח” במיטוכונדריה. החוקרים הראו שהפעלת ה”מתג” ע”י ביטוי מלאכותי מוגבר של PGC-1alphaבתאי עצב שניזוקו ע”י רעלן, או גן המדמים פרקינסוניזם, הציל אחוז ניכר מאותם תאים שעמדו למות.
חוקרי הטכניון אומרים כי הממצא העיקרי בניתוח הגנטי המערכתי הנוכחי הינו גילוי יעדי ריפוי פוטנציאליים להתערבות מוקדמת במחלת פרקינסון. ניתן לצפות, בסבירות גבוהה, כי מספר תרופות מדף המיועדות לטיפול במחלות כרוניות שונות ואשר פועלות על אתרים המווסתים ע”י PGC-1alpha במיטוכונדריה, יתגלו יעילות לטיפול במחלת פרקינסון. אכן, קיימות תרכובות מחזקות מיטוכונדריה, כגון קו-אנזים Q10(נוגד חימצון) וקריאטין, אשר נבדקים בניסויים קליניים במחלת פרקינסון. שניהם מצויים באופן טבעי בגופנו ונמצא כי רמתם ירודה בדם ובמוח של חולי פרקינסון. אולם, עד כה אין תוצאה חד משמעית לגבי יעילותם הטיפולית בהאטת התקדמות המחלה. השאיפה המרכזית בטיפול במחלת פרקינסון הינה מציאת תרופה או גישה טיפולית אשר תשנה (האטה או מניעה) את מהלך המחלה (neuroprotective therapy).
רסג’ילין (Azilect)
מזה כ-30 שנה, עוסק המרכז למצויינות לחקר הפרעות ניווניות של המוח, המנוהל ע”י פרופ’ מוסה יודעים (חתן פרס “אמת” במדע לשנת 2010), בפיתוח תרופות לעיכוב או מניעת ניוון תאי עצב. ב-2005 אושרה לשימוש בארצות אירופה ובישראל תרופת ה”רסג’ילין”, תרופה חדשה לפרקינסון הידועה בשם Azilect, פרי פיתוח של פרופ’ יודעים ועמיתו פרופ’ ג’ון פינברג, שניהם מהמחלקה לפרמקולוגיה מולקולארית בטכניון ובשיתוף חברת התרופות הישראלית “טבע”. המחקרים הקליניים מראים כי בעוד שתרופות אחרות משפיעות על הסימפטומים של המחלה בלבד, לרסג’ילין גם השפעה מגינה על תאי עצב העשויה להאט את התפתחות המחלה אצל חולי פרקינסון. ממצאים אלו קשורים, ככל הנראה, לא רק ליכולתה של ה”רסג’ילין” להעלות רמות דופאמין וכך לשפר את התפקוד מוטורי, אלא גם לעידוד הפרשה של פקטורי גדילה (neurotrophic factors) החיוניים לחיות תאי העצב וכן לשפעול חלבוני מפתח השומרים על שלמות המיטוכונדריה ואנרגית הנוירונים.
ראוי לציין, שמחלות ניווניות של המח כגון פרקינסון ואלצהיימר, מוגדרות כהפרעות (disorders) עם ריבוי פתולוגיות ועל כן, לא ניתן לטפל במחלות הללו בתרופת פלא אחת (single bullet drug) שתבלום את ניוונם ובסופו של דבר, מות תאי העצב. ההנחה הרווחת כיום הינה שגם אם מפתחים תרופה לאחד או יותר מהאירועים ההרסניים במוח, הדבר יחסום רק את התרחשותו של האירוע המטופל, אולם יתר התהליכים יימשכו.
לאור זאת אסטרטגיות טיפול עתידיות בקבוצת המחקר של פרופ’ יודעים וד”ר מנדל כוללות פיתוח תרופות רב תפקודיות בעלות שניים או יותר מרכיבים פעילים (למשל, הקבוצה הפעילה ברסג’ילין) המכוונים למספר אתרי פעולה במח.
לדוגמה, פיתוח התרופה הרב תיפקודית לטיפול בדמנציה הקשורה למחלות אלצהיימר, פרקינסון וגופיפי לווי – ה”לדוסטיג’יל” – שהינה נגזרת של רסג’ילין וריווסטיגמין (תרופה לטיפול בחולי אלצהיימר).
תרופת ה”לדוסטיג’יל” נמצאת כיום בשלב שני מתקדם בניסוי קליני במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם.
חוקרות מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון מצאו דרך לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה. בעקבות המחקר הזמין מנכ”ל משרד החינוך, ד”ר שמשון שושני, את החוקרות להשיק פרוייקט אשר יפתח את ממצאי המחקר הטכניוני לשימושם של מורים למתמטיקה ברחבי הארץ.
ד”ר יעל אדרי ביצעה את המחקר רחב היריעה בהנחייתה של פרופסור נצה מובשוביץ-הדר ובתמיכת האקדמיה הלאומית למדעים ומשרד החינוך. במחקר השתתפו שנים-עשר מורים ומאות תלמידים בשבעה בתי-ספר על-יסודיים.
“הוכחנו כי ניתן לשלב חינוך לערכים גם בהוראת מתמטיקה, הנחשבת לתחום ‘יבש’ “, אומרת ד”ר אדרי. “בראשית הדרך פיתחתי בשיתוף פעולה עם ארבעה מורים מנוסים למתמטיקה, קובץ של דוגמאות לפעילויות מתמטיות המאפשרות גם חינוך לערכים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך לחטיבת הביניים. הקובץ נקרא ‘שער חם’ (‘שילוב ערכים בחינוך מתמטי’). אחרי כן יצאתי לניסוי בשטח. שנים-עשר המורים שהשתתפו בניסוי בכיתותיהם, קיבלו את הקובץ ובהשראתו פתחו רעיונות נוספים משלהם”.
בשנים 2007-2009 בדקה החוקרת הלכה למעשה את ייתכנות השילוב של החינוך לערכים בהוראת המתמטיקה בכיתות חטיבת הביניים בהן לימדה. היא שילבה חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה על ידי הוספת רמה ערכית לשני נדבכים מרכזיים בהוראת המתמטיקה: האחד – פתרון של בעיות מתמטיות שהקשרן איפשר זאת והאחר – דיונים במשמעות של מונחים מתמטיים שיש להם משמעות גם מחוץ למתמטיקה. לדברי ד”ר אדרי, “התברר כי הקדשת זמן בכיתה לחינוך לערכים בעת לימוד מתמטיקה לא פגעה בהישגי התלמידים ולא בקצב ההתקדמות בלימודים על פי תכנית הלימודים הרשמית. יתרה מזו, לימוד המתמטיקה הפך למשמעותי יותר, רלוונטי וקרוב יותר לעולמם של התלמידים”.
ב-37 שעורי ניסוי שהתקיימו בשנת 2008 שילבו 12 מורים למתמטיקה, בהנחיית החוקרת, ערכים חברתיים כמו כבוד לזולת, שיתוף פעולה, עזרה לזולת, הימנעות מאלימות, סובלנות, שוויון בין המינים, חופש בחירה, חיסכון במים, שמירה על איכות הסביבה, תרומה לחברה. ב-34 שעורי ניסוי נוספים שילבו המורים ערכים אישיים, כמו פיתוח חשיבה הגיונית, דיוק, בקרה עצמית, סבלנות, יצירתיות, סדר, ספקנות וביקורתיות, אומץ אינלקטואלי, ביטחון עצמי וחתירה למצוינות. הנושאים המתמטיים בהם שולב החינוך לערכים כיסו את כל הנושאים בתכנית הלימודים הרשמית.
כל המורים שהשתתפו בניסוי דיווחו בסיומו כי התעשרו ברעיונות בנוגע לדרכים לשלב חינוך לערכים בהוראת המתמטיקה ותפיסת התפקיד שלהם כמורים למתמטיקה השתנתה.
הבעיה העיקרית שניצבה בפני חוקרות הטכניון הייתה למצוא בתכנית הלימודים נושאים מתמטיים או מושגים מתמטיים שניתן למצוא בהם הזדמנויות לחינוך לערכים. כך, למשל, בהוראת המושג מכנה משותף באלגברה יכול המורה לעצור ולהקדיש זמן מה להרחבת המושג מכנה משותף ולחשיבותו בחיינו ולבקש מהתלמידים להגדיר את המכנה המשותף בינם לבין ילדי עובדים זרים או ילדי הכפר הערבי הסמוך. בפתרון בעיות, במקום לדבר על שני ברזים הממלאים בריכה בקצב קבוע, אפשר לדבר על שני תלמידים המגישים עזרה לתלמיד שחלה בתדירות קבועה.
החוקרות מביאות דוגמא לבעיה בנושא יחס ופרופורציה, המופיעה באחד מספרי הלימוד המקובלים, שהוסבה לשאלה שיש בה הזדמנות לדבר על ערכים. הבעיה המקורית: “להכנת רוטב לסלט דרושים חומץ, שמן וסויה, ביחס של 1:2:3
הבעיה הוסבה על ידי ד”ר אדרי לבעיה בקונטקסט ערכי: “מיטל, אורית ודני החליטו לחסוך כסף במשותף, כדי לעשות ביחד מעשים טובים. מאז, כל אחד מהם הכניס לקופה משותפת עשירית מדמי הכיס השבועיים שלה. התברר כי הם תרמו לקופה ביחס של 1:2:3
“חוק החינוך היה נקודת המוצא למחקר”, אומרת המנחה, פרופסור נצה מובשוביץ-הדר. “החוק, הפותח במילים ‘…להיות אדם אוהב אדם…’ מגדיר אחת עשרה מטרות שונות לחינוך בישראל, רובן ככולן מטרות ערכיות. לצערנו, נדחק החינוך לערכים בבתי-הספר שלנו לקרן זווית, בגלל המרוץ להישגים בבחינות הבגרות. מחקרה של ד”ר אדרי הוכיח כי אפילו תוך כדי הוראת המתמטיקה ניתן לחנך לערכים ובפרט לערכים חברתיים. מתמטיקה לומדים הרבה שעות, במשך שתים-עשרה שנה, צריך לנצל את הזמן היקר הזה לחינוך ולא רק להרבצת תורה. הוכחנו שזה לא בא על חשבון ההתקדמות בתוכנית הלימודים. הישגי התלמידים שהשתתפו במחקר לא נפגעו ובמקרים מסוימים אף השתפרו”.
אבי תעשיית ההיי-טק הישראלית אמר את הדברים במפגש הראשון של “פורום מנהלים לחדשנות” שהתקיים בטכניוןעוזיה גליל הוסיף כי למרות זיהויו עם תעשיית ההיי-טק, הוא מבקש לקדם כאן דווקא את החדשנות בתעשייה הקלאסית, המסורתית. “תוכלו לומר עלי – מה אתה בכלל יודע על התעשייה הזאת? זה נכון, אבל לפעמים, מבט מבחוץ יכול לעזור”. לדבריו, קידום חדשנות בתעשייה הקלאסית הוא אתגר מורכב. “תעשיית הפלסטיק הישראלית, למשל, היא מופת של חדשנות ושל תכנון יצירתי”, הוסיף.
ד”ר ג’ון קאו, מהאישים המובילים בחקר החדשנות ומחברו של הספר Innovation Nation, אמר בהרצאתו כי חדשנות פירושה שאיפה, המגובה ביכולות, לעצב עתיד רצוי מוגדר. “חדשנות דורשת מטרה ברורה, חזון מוגדר של העתיד הרצוי”, אמר ד”ר קאו. “החדשנות פורצת כאשר ישנה תחושת בהילות כלשהי, כמו זו שהתעוררה בארה”ב עם שיגור ה’ספוטניק’ הרוסי ב-1957. עלינו להרחיב את משמעותו של המונח ‘חדשנות’ כמו גם את משמעותו של המונח ‘עושר’ – עושר אינו רק דברים מוחשיים כמו כסף וחביות נפט אלא גם יכולות, אינטלקט, מנהיגות ועוד. אנו רואים כיצד המונחים האלה ממומשים באופן מאוד שונה במדינות שונות. על מדינת ישראל להחליט כיצד היא מגדירה את העתיד הרצוי לה, ועל פי הגדרה זו לכוון תהליכים של חדשנות ברמה הלאומית”.
בתמונה: עוזיה גליל (מימין) עם ד”ר לוי גרצברג, מייסד חברת “צורן”. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון
יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים
ביום ההכוון שיתקיים ביום חמישי, ישמעו הסטודנטים החדשים עצות מחברי הסגל ומהסטודנטים הוותיקים ויערכו הכרות מודרכת עם הקמפוס ואף סיור בעיר חיפה, שתהיה ביתם לפחות בארבע השנים הקרובות.
“היה לי משעמם בשעורים אז קפצתי שתי כיתות”, מספר אביתר דגני, שילמד בפקולטה לכימיה. הוא הכיר את הטכניון במסגרת הפרוייקט הייחודי “ארכימדס”, המעניק שעורי כימיה והתנסות במעבדות לתלמידי תיכון מוכשרים. במסגרת הפרוייקט זכה אביתר פעמיים במדלית ארד, באולימפיאדות כימיה בינלאומיות.
“יש לי שני אחים ואחות, הגדולים ממני בשנים רבות”, מסביר אביתר כיצד הגיע מוכן לבית הספר היסודי ומדוע השתעמם בשעורים. “הם לימדו אותי בבית ובכיתה השתעממתי כי ידעתי את כל החומר”.
הוא למד בבית הספר התיכון בחדרה, ביחד עם “מדליסט” נוסף מפרוייקט “ארכימדס”, אסף מעודה, שזכה במדליות זהב באולימפיאדות הבינלאומיות. “אסף גדול ממני בשנתיים אבל למדנו באותה כיתה”, הוא מספר. “אסף מתחיל גם כן ללמוד בטכניון בשבוע הבא, בתכנית המצויינים”.
לאביתר לא היה כל קושי להתקבל לטכניון, עם 35 נקודות לימוד שכבר צבר בפרוייקט “ארכימדס”, עם ממוצע 114 בבגרות ועם ציון 735 במבחן הפסיכומטרי. בעוד שנתיים, בהיותו בן 18, הוא מקווה לקבל את התואר הראשון ולעבור לפקולטה לרפואה בטכניון שלא מקבלת נערים כה צעירים לשורותיה.
חוץ מכימיה יש לו עוד תחביב – הוא גם מנגן בתופים, ביחד עם אחיו.
אראל בראודה מתל אביב הפסיק את לימודיו באמצע כיתה י’, גם כן עקב שעמום. הוא לקח קורסים באוניברסיטה הפתוחה, באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. הוא ילמד בטכניון מתמטיקה ומחשבים. “בינתיים אני רק משחק במחשבים”, הוא צוחק. “אני יודע שבטכניון לא
משחקים וקצת חושש”, הוא מודה. “אני גם אגור במעונות, רחוק מהבית, אב
ל אני בטוח שאסתדר. הורי תומכים בי, וזה מה שחשוב”.
אביתר ואראל יוכלו לשאוב עידוד מראיון שנתנה דור ארד, בת ה-16, לעיתון הטכניון. היא החלה ללמוד בפקולטה למדעי המחשב לפני שנה, בהיותה בת 15. “אני מסתדרת מצויין עם הסטודנטים הבוגרים”, אמרה בראיון. “למעשה, רוב החברים שלי היום הם מהטכניון”.
אשר לטענות הנשמעות כי היא מחמיצה את ילדותה בהיותה סטודנטית צעירה כל כך, אמרה דור בראיון: “הלימודים בטכניון הם הילדות שלי והיא הרבה יותר טובה מזו שהייתה לי בתיכון. אני פשוט מתאימה לכאן יותר”.
בתמונות: שלושת הסטודנטים הצעירים. צילום: דוברות הטכניון
הריצוד מתחת למים מפריע לצילום התת ימי?חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מצאו דרך לנצל את תופעת הריצוד מתחת למים לשיחזור המבנה התלת-מימדי של התמונה. התאורה הטבעית מתחת למים משתנה משמעותית בזמן ובמרחב. החוקרים מסבירים כי הסיבה לכך היא שהגלים על פני המים שוברים את האור החודר למים באופן המשתנה כל הזמן.
“שדה האור” הנוצר כתוצאה מכך מתחת למים נקרא ריצוד. במחקרים קודמים הריצוד נחשב לתופעה לא רצויה הפוגעת באיכותם של צילומים. עתה מצאו חוקרי הטכניון כי התופעה דווקא יכולה להועיל ולשמש למציאת התאמה בצילום סטריאוסקופי (בצילום סטריאוסקופי משתמשים בשתי מצלמות המצלמות את אותה סצנה, בדומה לזוג עיניים. על ידי התאמת התמונות בין שתי המצלמות, ניתן לשחזר את המבנה התלת-מימדי של התמונה המצולמת).
במחקר משנת 2004 של פרופסור יואב שכנר וניר קרפל מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, הם הציעו דרך לצמצום התופעה – עיבוד תמונות הוידאו לאחר הצילום על מנת ליצור תמונות הנראות כאילו צולמו בתנאי תאורה יציבים ואחידים יותר. במחקרם האחרון מראים פרופסור שכנר והמשתלם יוחאי סבירסקי כי הריצוד עשוי דווקא להועיל למטרות ראיה ממוחשבת מתחת למים.
“תופעת הריצוד יוצרת חתימה זמנית ומרחבית ייחודית לכל נקודה בסצנה”, מסבירים חוקרי הטכניון. “את החתימה הנ”ל ניתן לזהות ולהתאים בשתי מצלמות או יותר, המצלמות את אותה הסצנה בו-זמנית. ע”י התאמה זו של מספר רב של נקודות בין המצלמות השונות, ניתן לשחזר את המבנה התלת-מימדי של הסצנה המצולמת בצורה מדוייקת וצפופה”.
ללא תופעת הריצוד, בעיית ההתאמה בצילום סטריאוסקופי נחשבת לאחת הבעיות המורכבות בראיה הממוחשבת, בייחוד באיזורים בהם אין טקסטורה או פרטים מרחביים בסצנה, כגון קירות חלקים או קרקעית חולית. הריצוד מאפשר לפתור את בעית ההתאמה בכלים יחסית פשוטים ובצורה מאוד מדוייקת על ידי שימוש במידע המרחבי והזמני של “שדה האור”.
השיטה נבדקה והוכחה בניסויים שונים הן בבריכת השחיה והן בים התיכון תחת תנאי ראות ותאורה שונים והוצגה בכנס הבינלאומי לראיה ממוחשבת – ICCV 2009 ביפן.
בתמונה: יוחאי סבירסקי צולל עם ציוד הצילום הסטריאוסקופי. צילום – דוברות הטכניון
כעשרים סטודנטים מאוניברסיטת ייל (Yale) התארחו בשבוע שעבר בטכניון במסגרת GNW – GLOBAL NETWORK WEEK . זהו פרויקט בינלאומי, שנערך זו הפעם הראשונה בטכניון. מארגני האירוע, פרופסור מרים ארז וד”ר הארי יוקלה מתוכנית ה-MBA בטכניון, אומרים כי בעקבות הצלחת הפרויקט יתקיים מחזור נוסף בחודש מרץ הקרוב.
GNW היא תכנית ייחודית לחילופי סטודנטים הלומדים בבתי ספר שונים למינהל עסקים (MBA). במסגרת זאת נפגשים סטודנטים ממספר בתי ספר למשך שבוע, שבו הם מתמקדים בנושא מסוים ונחשפים לתכנים אקדמיים ואחרים. הטכניון הוא המוסד הישראלי הראשון והיחיד החבר ברשת.
שבוע GNW בטכניון הוקדש לנושא “אומת הסטארט-אפ”, ומלבד הסטודנטים מאוניברסיטת ייל, השתתפו בו כעשרה סטודנטים מהטכניון (חיפה ושלוחת תל-אביב) ועוד 6 סטודנטים מאוניברסיטאות מספרד, מקסיקו וסין. בשבוע זה נחשפו הסטודנטים ליזמות ישראלית ולקשר בין אקדמיה, תעשייה וחדשנות. בין ההרצאות: “התרבות החדשנית של ישראל”, “הון ויזמות – המודל הישראלי” ו”יזמי היי-טק סדרתיים בישראל”. ויויאן, סטודנטית סינית מאוניברסיטת ייל, אמרה כי “עד כה קישרתי את ישראל עם מתיחויות וסכסוכים בלבד, אבל בשבוע הזה גיליתי כאן ארץ שהיא קסם, ארץ מודרנית מאוד, רב תרבותית, עם אנשים חמים, חכמים וסקרנים.”
אורן דבוסקין, תלמיד תכנית ה-MBA בטכניון, אמר כי “זה היה שבוע מרתק ואינטנסיבי, שבו קיבלנו פרספקטיבה רחבה על אקדמיה ויזמות, אסטרטגיה והיבטים פיננסיים, בין השאר מממציאים שהפכו ליזמים. הבנתי טוב יותר כמה חשוב ליזם לראות את התמונה הגדולה, ולבדוק מי ירצה את הטכנולוגיה שלו לפני שהוא מפתח אותה.”
“ההיגיון הפנימי של התוכנית,” אמר ד”ר יוקלה, “הוא שביזמות אין ‘מתכונים סודיים’ ואין מתכונים בכלל, אבל אנחנו יכולים לתת לסטודנטים את התבלינים שבעזרתם הם יכינו את התבשיל הייחודי שלהם. כל המשתתפים בשבוע הזה היו סטודנטים מבריקים, אבל נדמה לי שהתהליך שהם עברו כאן הבהיר להם כמה מורכבת עבודת היזמות, ומהן התכונות החשובות ליזם מעבר לידע שהוא יכול ללמוד באוניברסיטה.”
במסגרת חברותו של הטכניון ברשת GNW נסעו גם שישה סטודנטים מתוכנית ה-MBA של הטכניון לחו”ל: ארבעה סטודנטים לאוניברסיטת Yale, ושניים לאוניברסיטת FUDAN שבסין.
בתמונות: ד”ר הארי יוקלה עם אחד מהסטודנטים שהשתתפו בתכנית (מימין), פרופ’ מרים ארז עם אחת הסטודנטיות מאוניברסיטת ייל (משמאל). צילום : שיצו שירותי צילום, דוברות הטכניון
פרופסור מיכאל קארין ופרופסור אלכסנדר פוליאקוב הם הזוכים בפרס הארווי של הטכניון לשנת 2010.
פרופסור קארין, מהאוניברסיטה של קליפורניה בסן דיאגו, יקבל את הפרס בתחום בריאות האדם. הוא מצא את הקשר ההדוק שבין השמנת יתר, תהליך הדלקת והסרטן. בהחלטת חבר השופטים נאמר כי פרופסור קארין יקבל את הפרס על “תרומתו החלוצית שהובילה לפענוח המנגנונים המולקולאריים שבאמצעותם מגיבים תאי יונקים לציטוקינים מחוללי דלקת, לעקה סביבתית וכן לפתוגנים שונים. מחקריו הניחו את היסודות להבנתנו את מנגנוני הבקרה על פעילותם של פקטורי תעתוק המשופעלים ע”י גירויים חיצוניים ובפרט של פקטורי התעתוק ממשפחת ה- AP1וכן ה-NFkB. תגליות אלה הובילו לזיהוי חלבוני מטרה תאיים חדשים המשמשים לאחרונה לפיתוח של תרופות חדשות למניעה וטיפול בגידולים ממאירים שונים”.
פרופסור פוליאקוב, מאוניברסיטת פרינסטון בארה”ב, יקבל את הפרס בתחום מדע וטכנולוגיה. “הוא הגה תורות מהפכניות שעצבו את הבנתנו העכשווית של החלקיקים האלמנטריים בטבע. בנוסף, הוא תרם משמעותית לפיסיקה של המצב המעובה, למכניקה סטטיסטית ולמתמטיקה. בין הרעיונות הנזקפים לזכותו ניכרים המבנים הטופולוגיים (כגון מונופולים מגנטיים) בתורות כיול,החשובים להבנת הכליאה של קוורקים בגרעין. בנוסף תרם פוליאקוב ליסודות תורת המיתרים, איחוד מכניקת הקוונטים וכבידה ורעיון הדואליות בין מיתרים ותורות כיול”.
פרס הארווי היוקרתי של הטכניון ניבא את זכייתן של שתי זוכות פרס נובל האחרונות – אליזבט בלברן (רפואה) ועדה יונת ממכון ויצמן (כימיה). עד כה זכו 13 חתני פרס הארווי בפרס נובל.
פרס הארווי ניתן לראשונה בשנת 1972, מהקרן שהוקמה על ידי ליאו מ. הארווי ז”ל מלוס אנג’לס, על מנת להכיר בתרומות גדולות לקידום האנושות בתחומי המדע והטכנולוגיה, בריאות האדם וקידום השלום במזה”ת. מפירותיה מוענקים כל שנה פרסים בשווי 75,000$ לכל זוכה.
בין זוכי פרס הארווי היוקרתי מדענים מארה”ב, בריטניה, רוסיה, שוודיה, צרפת, וישראל, ביניהם זוכה פרס נובל מיכאיל גורבצ’וב, מנהיג בריה”מ לשעבר, לו הוענק הפרס בגין פעילותו לצמצום מתחים אזוריים; פרופסור ברט סאקמן שזכה בפרס נובל ברפואה, פרופסור פייר ג’יל דן-ג’ן, אשר זכה בפרס נובל בפיסיקה, פרופסור’ אדוארד טלר עבור תגליותיו בפיסיקת מצב מוצק, אטומית וגרעינית ופרופסור ויליאם ג’. קופף על המצאת הכלייה המלאכותית.
הצעות למועמדויות לפרס הארווי מתקבלות ממדענים מובילים ואישים בישראל ובעולם. חתני הפרס נבחרים על יד וועדת פרס הארווי בתהליך קפדני, בטכניון.
בתמונות: פרופסור אלכסנדר פוליאקוב (מימין) ופרופסור מיכאל קארין (משמאל)
חברת Integrated DNA Technologies) IDT) תעניק מלגת השתלמות נדיבה לבוגר דוקטורט של הטכניון להשתלמות בתר דוקטורט בחו”ל בתחום מדעי החיים.
גובה המלגה הוא 35,000 $
פרופסור משה סידי מונה למשנה בכיר לנשיא הטכניון, ויחליף בתפקיד את פרופסור פאול פייגין, שסיים כהונה בת שש שנים.
פרופסור סידי, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מאז 1982. הוא השלים את כל תאריו בטכניון, ובשנים 1983-4 השלים את הפוסט-דוקטורט שלו ב-MIT.
על עבודתו בתקופה זו קיבל את מלגת פולברייט ואת מלגת רוטשילד. במהלך השנים היה מדען אורח ב-IBM, שימש עורך במספר כתבי עת של ארגון IEEE, וכתב את הספר (ביחד עם עמית) “Multiple Access Protocols: Performance and Analysis” בהוצאת שפרינגר.
פרופסור סידי מתמחה ברשתות אלחוטיות, בשמירה על רמת השירות ברשתות מהירות, בהערכה של רשתות תקשורת ממוחשבות ובתחומים נוספים. הוא פרסם יותר מ-165 מאמרים בכתבי עת ובכנסים מובילים.
פרופסור סידי שימש בתפקידים ניהוליים בכירים בטכניון, ביניהם דיקן הפקולטה להנדסת חשמל והמשנה לנשיא הטכניון לעניינים אקדמיים.
בתמונה: פרופסור משה סידי
אורי דורי: “התעשייה הישראלית מסתכלת קדימה בדאגה”491 סטודנטים (341 נשים ו-150 גברים), הלומדים הנדסת תשתיות ותחבורה, קיבלו בשבוע שעבר מלגות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. עשרות חברות פרטיות במשק תומכות בפרוייקט, נוכח המחסור הגובר במהנדסים בתחומים אלה.
“התעשייה הישראלית מסתכלת קדימה בדאגה,” אמר בטקס אורי דורי, מנכ”ל קבוצת א. דורי. “התעשייה מתפתחת במגוון רחב של תחומים, אבל חסרים לנו מהנדסים מוכשרים, אנשים טובים עם חזון. אנו מצפים מדור העתיד, שחלקו יבוא מהפקולטה הזאת, להרים את התעשייה הזאת לתחומים חדשים”.
המלגות הוענקו על ידי קרן שביט, מיסודה של משפחת שטרייפלר-שביט, על ידי עמותת “ידידי עתידים” בראשות מר איתן ורטהיימר וקרן רן נאור.
“תוכנית עתידים פועלת כבר עשור,” אמר חבר הכנסת רא”ל (מיל’) שאול מופז, ממייסדי התוכנית. “מספר הסטודנטים המשתתפים בה עולה על התוכניות שניסחנו בשנת 2000. כיום לומדים בתוכנית, בכל האוניברסיטאות יחד, יותר מ-20,000 איש”.
דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופסור ארנון בנטור, ציין לשבח את כל האנשים התורמים לתוכנית, לרבות עובדי הפקולטה המקיימים את הקשרים עם הגורמים התורמים. הוא אמר כי הפקולטה אימצה סיסמה חדשה – “לבנות את העולם ולשמור על הסביבה”.
מר אבי נאור, יו”ר עמותת “אור ירוק”, אמר כי הירידה של 20% בתאונות הדרכים בשנת 2009 – היא התפתחות חיובית מאוד, אבל יש להמשיך לפעול בתחום זה. “האם השיפור הזה נובע משידרוג תשתיות, משינוי בהתנהגותם של נהגים, מהגברת האכיפה? מה שבטוח, עלינו להימנע מהסתמכות על אינטואיציה ולהתבסס על מחקרים מדעיים אמיצים, שיסייעו לנו להמשיך במגמה של הפחתת התאונות בדרכים”.
בתמונה (מימין לשמאל): דיקן הפקולטה פרופסור ארנון בנטור, רפי שביט (קרן שביט), יו “ר אגודת דורשי הטכניון אלוף (מיל’) עמוס חורב, חבר הכנסת רא”ל (מיל’) שאול מופז, נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, תא”ל (מיל’) דבורה חסיד – מנכ”ל ידידי עתידים, אבי נאור – יו”ר עמותת “אור ירוק” ומר אורי דורי. צילום – דוברות הטכנון
