הצלחה נוספת לחברה שזכתה לסיוע מ”טכניון לחיים”
חברת יוביטק טכנולוגיות הבטיחה השקעה של יותר משני מיליון שקלים עם חממת גרנות

חברת יוביטק, שראשיה נעזרו במנטורים במסגרת פרוייקט “טכניון לחיים” של ארגון בוגרי הטכניון, הבטיחה השקעה של יותר משני מיליון ₪ עם חממת גרנות. יוביטק מקדמת את מהפכת הניידות בארגונים: מאפשרת גישה לאפליקציות העסקיות הקיימות בארגון במכשירי הסלולר

יוביטקאשר יוסדה ומנוהלת על ידי דני ויסברג ונילי שוחט, מפתחת טכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך שמאפשרת התאמה מהירה של אפליקציות Desktopעסקיות קיימות למכשירים הסלולאריים החכמים, ללא קשר למערכת ההפעלה והיצרן, בזמן קצר (תוך ימים) ובעלות נמוכה, וזאת באמצעות כלי ויזואלי שאינו מצריך פיתוח קוד.

החברה הוקמה בשנת 2008, וזכתה לתמיכת “טכניון לחיים” – TFL(Technion For Life), מיסודה של משפחת אגסי ובחסות ארגון בוגרי הטכניון ומרכז היזמות בטכניון, הפועל לעידוד היזמות. “טכניון לחיים” מפעיל מנטורים, בכירים בתעשיה לקידום מיזמים. דני וייסברג, מנכ”ל החברה, כתב לשירה צלנר, מנהלת הפרוייקט, ולפרופ עוזי דה-האן ראש מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון, כי החיבור לאנשי הי-טק, ובהם אריה רוזנפלד, דב מורן וראובן אגסי, סייע רבות לחברה בדרכה.

חברת יוביטק נותנת מענה לצורך הולך וגדל לאפשר שימוש באפליקציות הארגוניות באמצעות טלפונים סלולאריים חכמים עבור העובדים הניידים בארגון (בכירים, אנשי מכירות, מנהלי מלאי, טכנאים, מפיצים, רופאים וכו’). שימוש המביא לגידול משמעותי ביעילות החברה, בשביעות רצון העובדים ובחסכון של מיליוני דולרים.

“הטכנולוגיה החדשנית של יוביטק משנה את העולם של הארגון הנייד כשהיא מתמודדת עם האתגרים העיקריים: ביצועים, שימושיות, זמן לשוק ושינויי טכנולוגיה תכופים בפלטפורמות הניידות” אמר עמי גל, יו”ר GalOz Ventures, שלקחה חלק בסיבוב ההשקעה הנוכחי ומלווה את החברה.

בנק לאומי תרם שישה מיליון שקלים למרכז רובוטיקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מנכ”ל הבנק, גליה מאור, ונשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, השיקו היום את המרכז, שבראשו עומד פרופסור משה שהם.

“על הטכניון ועל בנק לאומי הטילו שנים מענקי הדור אחריות לפיתוחה ולשיגשוגה של מדינת ישראל”, אמרה גברת מאור. “בנק לאומי הוקם לאחר שבמאמר שפירסם ד”ר בנימין זאב הרצל בשנת 1897, קבע חוזה מדינת היהודים שהתנועה הציונית זקוקה למכשיר פיננסי כדי להגשים את מטרותיה. ואילו פרופסור אלברט איינשטיין אמר כי ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק באמצעות פיתוח ידע ומומחיות טכנולוגיים. שני המוסדות מממשים את חזונם של שני הענקים הללו”. היא הוסיפה כי המגזר העסקי מייחס חשיבות רבה להשכלה הגבוהה ותרומתה העצומה למדינת ישראל. “אנו רוצים להיות שותפים בכל מה שמחזק את המדינה”, הדגישה.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי הקשר האמיץ בין בנק לאומי לטכניון הוא רב שנים, והחל בשנת 1983 עם הקמת קתדרא על שם בנק לאומי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מאז תמך הבנק במרכז לחינוך קדם אקדמי, תרם לבנין של הפקולטה למדעי המחשב ומסייע לסטודנטים באמצעות מלגות. “ראשי בנק לאומי הבינו את מה שלצערי רבים וטובים עדיין לא מבינים – שבלי המדע והטכנולוגיה אין למדינת ישראל עתיד ובלי עשרות אלפי בוגרי הטכניון לא הייתה לנו מדינה מודרנית, מפותחת ומתקדמת”, הדגיש נשיא הטכניון.

אלוף (מיל.) אביהו בן נון, נשיא תחרות הרובוטיקה “פירסט” ישראל, אמר כי המצוינות חיונית להצלחתה, לביטחונה ולשיגשוגה של המדינה.

אלוף (מיל.) עמוס חורב, יו”ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, אמר כי חשוב לעורר סקרנות בקרב הצעירות והצעירים הישראלים ולעודד אותם ללמוד הנדסה ומדעים ולעסוק בכך.

בתמונה (מימין לשמאל): אלוף (מיל.) עמוס חורב, פרופסור משה שהם, גליה מאור, נשיא הטכניון פרופסור יצחק אפלויג ותלמידים עם הרובוט שבנו

במסגרת פעילותם בארגון “מהנדסים ללא גבולות”

סטודנטים מהטכניון שיפרו במידה ניכרת מתקן ביתי לייצור גז בכפר נידח בנפאל, במסגרת פעילותם בארגון “מהנדסים ללא גבולות”. בשנת 2008 הוקמה השלוחה הטכניונית של הארגון העולמי, אשר נוסד בשנת 2001. יש לו 300 שלוחות ברחבי ארה”ב ו-60 שלוחות ברחבי העולם.

פרופסור מארק טלסניק מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מספר כי פעילותם של הסטודנטים מהטכניון בנפאל החלה במציאת פתרון לצורך האמיתי בכפרים הנידחים – גז לבישול ביתי. “ברוב המכריע של הבתים בכפר הנידח במזרח נפאל, נימסלינג שמו, אין חשמל”, הוא אומר. “הדבר נובע ממחסור בתחנות כוח (גם בבתים ששפר גורלם ויש בהם חשמל – מדובר בשתי נקודות תאורה בלבד). התושבים (גם אלה שיש להם חשמל) נוהגים לבשל בעזרת שריפת עצים, שאותם קוששו מידי יום כל בני הבית, כולל הילדים הקטנים.

הבישול נעשה בתוך חדר סגור והמבשלות סובלות מהעשן הרב. בפעילות איסוף העצים והבאתם לבית משתתפים כל בני המשפחה, כולל הילדים. החלטנו להתמקד בשיפור מעכל אנאירובי (ללא חמצן). הכפריים אוספים אליו את צואת הפרות ואת הביוב המשפחתי, מוסיפים מים, שופכים הכל למעכל ובכל יום יש להם שלוש שעות של גז בישול. יש 200 אלף מעכלים כאלה ברחבי נפאל. זהו בור מדופן בבטון, עם כיפה מעליו. הכפריים נוהגים למלא את הבור בערימה עד מעל לפתחו, להחליק אותה ככיפה, לצקת עליה בטון ובחלוף 12 ימים – להוציא את כל האדמה מהבור דרך פתח קטן שהשאירו בצד. פעולה זו קשה ונמשכת ימים רבים. הקבוצה הטכניונית תכננה תבנית ליצירת הכיפה, שמשקלה נמוך. זהו מבנה חזק, קל להרכבה ולפירוק, עם מוטות אלומיניום ופלחים עשויים קל-קר. משקלו – כ-40 קילוגרם. בדקנו שהוא עומד בעומס, פירקנו אותו ולקחנו אותו לנפאל”.
הפיתוח הטכניוני הצליח מעבר למשוער. ארבעה ימים לאחר היציקה פורק המבנה ונותרה הכיפה. אירגונים בנפאל החליטו לאמץ את הרעיון בבניית מעכלים נוספים. עתה בונים הסטודנטים מעכל דומה בטכניון והם ינסו בו סוגי זבל שונים. “המעכל האנאירובי פותר למעשה בעיות בלי לייצר בעיות חדשות”, מבהיר פרופסור טלסניק. “הבעיות שהוא פותר הן – זיהום מקורות מים, פגיעה בבריאות המבשלות בחדר הקטן, הסגור והמלא בעשן, כריתת עצים ועבודת ילדים. גם השפכים היוצאים מהמעכל מהווים חומר מעולה ליצירת דשן. למעשה יש לנו כאן סיטואציה של פתרונות בלבד ללא חסרונות”, הוא מדגיש.

קבוצה נוספת של סטודנטים עבדה באותו כפר על בדיקת הפתוגנים (חיידקים אשר גורמים למחלות) היוצאים מהמעכל.
“מהנדסים יכולים לתרום רבות ברחבי העולם,” אומר פרופסור טלסניק. “אנו מדברים על מצפון חברתי בהנדסה, על עבודות בקהילות מתפתחות ועל מהנדסים כמנהיגים חברתיים. בפרוייקט קיימים כל מרכיבי ההנדסה – הערכה, זיהוי בעיות, תכנון וביצוע, העברת ידע. ואנו מביאים גם את הנשמה. הסטודנטים שמשתתפים בפרוייקט, יהיו מהנדסים טובים יותר ובני אדם טובים יותר. זו לא רק פעילות הנדסית מאתגרת, אלה גם, ואולי בעיקר, פעילות חינוכית חשובה”.
בתמונה: הסטודנטים מהטכניון וכפריים נפאלים יוצקים את כיפת המתקן. צילום – דוברות הטכניון

פריצת דרך ביישום ביולוגי בתחום המלחמה בסרטן:
חוקרי הטכניון בשיתוף פעולה עם מכון אלה למלנומה במרכז הרפואי שיבא פיתחו שיטה לחיזוי יכולת התגובה של המערכת החיסונית כנגד תאים סרטניים

החוקרים מצאו, בעזרת מחשב, את השילוב הטוב ביותר של תאי דם לבנים למאבק במחלה; המחקר נבחר על ידי עורכי כתב העת המדעי היוקרתי “סיינס” כבעל חשיבות גדולה בתחום הביולוגיה המערכתית

חוקרי הטכניון הצליחו לפתח שיטה חדשנית לחיזוי יכולתם של תאי דם לבנים להגיב כנגד תאים סרטניים. השיטה החדשה מאפשרת יכולת חדשה לתמרן את תגובת החולה כך שתהיה יעילה יותר. מחקרם מתפרסם בגליונו האחרון של כתב העת המדעי “מולקולר סיסטמס ביולוג’י” (Mulecular Systems Biology) ונכלל ב”בחירת העורך” של כתב העת המדעי היוקרתי “סיינס”. יישום השיטה בניסויי מעבדה שנערכו על דגימות מ- 12 חולי סרטן, שיפר את תיפקודם של תאי הדם הלבנים אצל עשרה מהם.

“כמה קבוצות בעולם מפתחות בשנים האחרונות גישה טיפולית חדשנית בתחום האימונותרפיה של הסרטן”, מסביר פרופסור יורם רייטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. “בגישה זו לוקחים החוקרים והרופאים מהחולה תאי דם לבנים הנוצרים באופן טבעי וספציפי כנגד התאים הסרטניים, מרבים אותם במעבדה לכמויות גדולות מאוד, ומחזירים אותם לגוף החולה. כך הם מנסים להשביח את המערכת החיסונית שלו. הבעיה היא שאצל רוב החולים אותם תאי דם לבנים לא מגיבים היטב מול התאים הסרטניים”. ההבנה הבסיסית של המנגנונים המכתיבים תגובה יעילה אינם ידועים.

הדוקטורנט כפיר עובד העלה השערה כי מה שמכתיב את פעילות התרבית הזו של תאי הדם הלבנים, הוא הרכב מסוים של תתי אוכלוסיות. מעשית אוכלוסיית תאי הדם הלבנים מורכבת ממספר רב מאוד של תתי אוכלוסיות שיש אינטראקציה ביניהן. לכל אחת מהן יש מעין “תעודת זהות” שמורכבת ממספר רב של סמנים חלבוניים הנמצאים על שטח הפנים של תאי הדם הלבנים. כדי לאתר את תת האוכלוסיות הללו, אסף כפיר עובד, בשיתוף פעולה עם מכון אלה לטיפול במלנומה במרכז הרפואי שיבא בראשות ד”ר יעקב שכטר וד”ר מיכל בסר – אינפורמציה של יותר משישים סמנים שונים. כל תת-אוכלוסיה של תאי דם לבנים יכולה להציג קומבינציה שונה של סמנים ולפיכך מספר האפשרויות הוא אדיר. הדרך היחידה לפענוח אינפורמציה מורכבת זו מגיע מעולם מדעי המחשב.

במחקר שולב צוות שזו מומחיותו, בתחום הביולוגיה המערכתית והביו-אינפורמטיקה שכלל את הדוקטורנטים ערן עדן ממכון ויצמן, מרטין אקרמן מהטכניון ואת החוקרים ד”ר יעל מנדל- גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ופרופ’ אורי אלון ממכון ויצמן. ערן עדן וכפיר עובד פיתחו אלגוריתם אשר חיפש את המשותף לתרביות אשר מגיבות לגידול הסרטני, בניגוד לאלה שלא מגיבות. כאמור, רק מחשב יכול לבצע זאת, שכן מדובר במיליוני קומבינציות שונות. ואכן, המחשב הצליח לזהות תעודת זהות ייחודית המורכבת מ-5-7 סימנים, שבהתאם להימצאותם או היעדרותם משטח הפנים של תאי הדם – ניתן לנבא אם הם יגיבו לגידול הסרטני או לא. למרבית הסמנים פעילות ביולוגית הקשורה ביכולת התגובה של תאים חיסוניים אלו.

באמצעות האלגוריתם שפיתחו חוקרי הטכניון, נלקחו 90 דגימות מ-26 חולים והמחשב ביצע חיזוי בדרגת דיוק של יותר מ-90%, אם התרבית תגיב לגידול או לא. בהמשך נעשה במחקר צעד חשוב נוסף. החוקרים הצליחו להוציא מהתרבית, בהתבסס על האינפורמציה שקיבלו, תאים בעלי השפעה שלילית. במקביל הרבו את התאים בעלי ההשפעה החיובית. אצל עשרה מתוך 12 חולים הפכו התרביות מלא מגיבות למגיבות.

“מדובר בפריצת דרך ביישום של ביולוגיה מערכתית וביואינפורמטיקה להבנת תהליכים ביולוגיים מורכבים”, אומר פרופסור רייטר. “נרשם פטנט ועתה נבדקת האפשרות ליישום רפואי של השיטה”. כשלושים חולים כבר טופלו בשיבא בטכנולוגיה של בידוד תאי הדם הלבנים מהגידול והחזרתם אח”כ בכמות גדולה עם תוצאות ראשוניות מאד מעודדות ולכן לטכנולוגיה של סלקצית התאים הלבנים המתאימים ביותר יש יכולת יישומית מיידית בביח שיבא.

המלגות הוענקו ל-70 סטודנטים לתואר ראשון שלומדים בטכניון ומתגוררים בעיר מעל 3 שנים

רעיון הענקת המלגות נרקם בפגישה שנערכה בלשכתו של ראש העיר דוד עמר בתחילת השנה בה הוחלט כי המלגות יוענקו לסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ואשר מתגוררים בנשר מעל שלוש שנים, או לחלופין – שמשפחתם מתגוררת בעיר באותה תקופה.

ראש העיר נשר, דוד עמר, אמר כי שיתוף הפעולה ארוך השנים בין הטכניון לבין עיריית נשר, במיוחד בתחום האקדמי, ממשיך לפרוח ולחדש. ” אני פועל כדי שכל סטודנט תושב העיר יזכה ללימודים גבוהים בחינם”, הדגיש. “עשינו צעד משמעותי בכיוון וביחד עם הטכניון אנו מעניקים היום מלגות בשווי של 200,000 ₪ לסטודנטים תושבי העיר. רק דרך החינוך נביא לצמצום פערים.עיריית נשר משקיעה קרוב ל– 50% מתקציבה בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי יחד. יותר השכלה תביא ליותר הכנסה והתוצאה: צמצום פערים. לפני כחודשיים התחלנו בפרויקט נוסף למען סטודנטים תושבי נשר ובשיתוף בנק לאומי נעניק הלוואות עומדות בגובה שכר לימוד כאשר את ההלוואה יחזיר הסטודנט לאחר סיום לימודיו ומציאת עבודה מכובדת ואת הריבית תשלם העירייה. חזוני הוא שמדינת ישראל תקבע חינוך חינם לכל אזרח היכן שהוא רוצה ללמוד ומה שהוא רוצה ללמוד. זוהי התשואה המבטיחה ביותר לכולם. אתם העתיד של המדינה”.

המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופסור פאול פייגין, אמר כי הטכניון פועל למעלה משמונה עשורים להענקת לימודים גבוהים והשכלה. “הטכניון היה מוסד הלימודים הראשון שאימץ את תוכנית ‘עתידים’ להענקת הזדמנות שווה גם לצעירות ולצעירים מהפריפריה”, הוסיף. “אנו שותפים לחזונו של ראש העיר נשר ומשקיעים בצעירות ובצעירים המוכשרים, למען עתיד המדינה”.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי הטכניון שם בראש מעייניו את רווחת הסטודנט ודואג באופן קבוע להרחיב את סל ההטבות והסיוע. “זו אחת המשימות האהובות עליי – להקל ואם במקצת את מסעכם בן ארבע השנים בטכניון”, הוסיפה.

בתמונה: דוד עמר בטקס חלוקת המלגות בטכניון. צילום – יוסי שרם, דוברות הטכניון

פרופסור לביא ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון באחד באוקטובר 2009 ויחליף את פרופסור יצחק אפלויג, אשר יסיים שתי תקופות כהונה של ארבע שנים כל אחת

הוועד המנהל של הטכניון בראשות מר יורם אלסטר החליט ביום שלישי למנות את פרופסור פרץ לביא לנשיא הבא של הטכניון. החלטת הוועד המנהל הסתמכה על המלצתה של הוועדה למינוי נשיא אשר זכתה לתמיכתם הגורפת של הפרופסורים בטכניון. המינוי כפוף לאישרור הקורטריון (חבר הנאמנים הבינלאומי של הטכניון) שיתכנס בתחילת חודש יוני. פרופסור לביא ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון באחד באוקטובר 2009 ויחליף את פרופסור יצחק אפלויג, אשר יסיים שתי תקופות כהונה של ארבע שנים כל אחת.

פרופסור פרץ לביא, בן 60, נולד בפתח תקווה וגדל בזכרון יעקב. הוא אבי רפואת השינה ומחקר השינה המודרני במדינת ישראל, חוקר שינה מהבולטים בעולם וחתן פרס א.מ.ת בתחום הרפואה. למחקריו השפעה עצומה על איכות החיים של רבים בארץ וברחבי העולם. עבודותיו מסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים הוכיחו כי הפרעות נשימה בשינה, אשר נחשבו עד אז כהפרעה נדירה, הן הפרעות נפוצות ביותר באוכלוסייה הבוגרת ויש להן השפעה מכרעת על התחלואה של הלב וכלי הדם. לממצאים אלה הייתה השפעה מכרעת על ההתפתחות הרבה של רפואת השינה בעולם כולו ופירסומיו הרבים של פרופסור לביא צוטטו עד כה אלפי פעמים.

פרופסור לביא הוא העורך הראשי של ה-Journal of Sleep Research, אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים ביותר בתחום חקר השינה, הוא פירסם שמונה ספרים, כתב למעלה מ- 300 מאמרים מדעיים ונתן מאות הרצאות ברחבי העולם. ספרו רב המכר “עולמה הקסום של השינה” יצא לאור על ידי הוצאת הספרים היוקרתית של אוניברסיטת ייל ותורגם ל-14 שפות.

בשנת 1979 הקים פרופסור לביא את המרכז הטכניוני לרפואת השינה. המרכז התרחב מאוד נוכח הדרישה הרבה ויש לו כיום סניפים ברחבי הארץ. הוא אף היה שותף בהקמתו של מרכז לרפואת שינה שמסונף לביה”ס לרפואה של אוניברסיטת הרוורד בבוסטון, על פי המודל של המרכז בטכניון. במרכז הטכניוני נבדקו עד כה יותר ממאה אלף בני אדם. “הערוץ השקט” הונהג ברדיו על פי הצעתו של פרופסור לביא בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, הוא הופעל רק במקרה של מתקפת טילים ואיפשר לאזרחי ישראל לישון בלי חשש שלא יתעוררו לקול האזעקות. “הערוץ השקט” הופעל מאז גם במלחמת לבנון השניה ובמבצע “עופרת יצוקה”.

גם ביטול “שעת האפס” בבתי הספר היסודיים, באה בעקבות המלצתו של פרופסור לביא בפני משרד החינוך, לאחר שמחקריו העלו כי לדבר יש השפעה שלילית על הילדים, בשל חוסר שינה שהדבר גורם להם. גם השינוי בפקודות מטכ”ל בנושא שעות השינה של החיילים, בא בעקבות הייעוץ שנתן פרופסור לביא לצה”ל. היה לו גם חלק במאבק הציבורי בשנות השמונים להנהגת “שעון הקיץ” בישראל.

פרופסור לביא שימש שש שנים כדיקן הפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ושבע שנים כיהן כסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. בתקופת כהונתו כסגן נשיא גויסו לטכניון למעלה מחצי מיליארד דולר.

פרופסור פרץ לביא נשוי לד”ר לינה לביא, חבר מחקר בכיר ב”מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח”, אב לשתי בנות ובן, סב לשני נכדים.

בתמונה: פרופסור פרץ לביא

להלן דברי פרופסור פרץ לביא למליאה האקדמית

ברצוני להודות לוועדה לבחירת נשיא על האמון שנתנה בי, אני מקבל על עצמי את המועמדות בהתרגשות רבה, בתחושה עמוקה של מחויבות ומתוך מודעות לכובד האחריות המוטל על כתפי נשיא הטכניון, במיוחד בתקופה הנכחית. ברצוני גם להחמיא לוועדה על אופן עבודתה שהיה למופת.

באם אזכה באמונכם, אמון הוועד המנהל והקורטוריון, אכנס לתפקיד הנשיא בתקופה שניתן להגדירה כליקוי מאורות. אנו בעיצומו של משבר כמעט בלתי נתפס בממדיו בכלכלה העולמית, ובה בעת ישנו משבר עמוק בהשכלה הגבוהה במדינת ישראל. לא אכביר מילים על המשבר הכלכלי שחובק עולם ומלואו וזכה כבר לניתוחים אינספור. נקל להבין שבמשק בו מספר המובטלים גדל מחודש לחודשו, ובמיוחד במקצועות עתירי ידע, ושוויין של חברות, ובכללן אלו שעוסקות בטכנולוגיות עילית, נמחק כמעט בין לילה, שסדרי קדימויות משתנים, ולא לטובת ההשכלה הגבוהה. ואם לא די בכך, הרי שאדם אחד, חסר מצפון, זעזע את אמות הסיפים של הקהילה היהודית הנדיבה בארצות הברית, והונה רבים וטובים, ובכללם את הטכניון ותומכיו, בסכומים אדירים.

במבט לאחור השנים 2001-2008 היו שבע שנים טובות, וזאת למרות שבתחילתן התנפצה בועת האינטרנט. ב-7 השנים האלו גייסנו תרומות בסכום חסר תקדים של כ- 600 מיליון דולר. תרומות אלו אפשרו לנו לפתח את הטכניון ולהובילו קדימה למרות הקיצוץ העמוק בתקציבו על ידי הממשלה. כעת אנו עומדים בפתחן של שנים כחושות ודלות, בהן נאלץ למאמצים אדירים בכדי להמשיך בתנופת הפיתוח של הטכניון. נקווה רק שהשנים הכחושות לא תמשכנה אף הן 7 שנים.

המשבר הפיננסי העולמי מתרחש על רקע של פיחות הולך וגדל במעמדה של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. למרות חשיבות אוניברסיטאות המחקר, והטכניון בפרט, לחוסנה הכלכלי והבטחוני של המדינה, נבקעו בקיעים ביחס המימשל והציבור בכללותו לחשיבות האוניברסיטאות. דו”ח מבקר המדינה שפורסם החודש היה בבחינת המכה ה-11. יום לאחר פרסומו של הדו”ח יצאתי לחו”ל להשתתף בכינוס מדעי בינלאומי וביום שישי, כאשר שבתי ארצה, שקעתי בקריאת העיתונים שהחמצתי. למדתי מהם שלסגל האקדמי ישנה “הבנה לקויה של המושג חופש אקדמי”, שאנו מתעלמים ממעמדנו “כעובדי ציבור” וחוטאים “בתערובת של יבבנות ויהירות”. מפליא הדבר כיצד מבקר המדינה לא מצא ולו מילה אחת של זכות לתרומת האוניברסיטאות למדינה ולחברה. כיצד זה שהוא, והעיתונאים שהתנפלו על הדו”ח כמוצאי שלל רב, לא שאלו את עצמם איך יתכן שכמעט ללא כל תקציבי פיתוח ועם הקצבות מגוחכות למחקר, והידלדלות מתמדת במצבת הסגל האקדמי, מצליח הטכניון להימנות עם האוניברסיטאות המובילות מסוגו בעולם? דומה שהאוניברסיטאות והסגל האקדמי הפכו לשק החבטות של עיתונאים ופוליטיקאים כאחד. אלו שכחו, או מתעלמים ביודעין, מהתרומה האדירה של ההשכלה הגבוהה לביטחונה פיתוחה ושיגשוגה של מדינת ישראל.

אין בידי הסבר בדוק לשאלה מדוע חל פיחות כה גדול במעמד ההשכלה הגבוהה ובהתייחסות הציבור לחברי הסגל האקדמי, אך תדמית האוניברסיטאות כמגדלי שן בהם מתבודדים חברי סגל נהנתנים המנותקים מסביבתם רחוקה שנות אור מהמציאות. על תרומת הטכניון לחברה יכולים להעיד אלפי בוגרי המכינה האקדמית מישובי הפריפריה שבזכות המכינה התקבלו ללימודים אקדמים, בוגרי תוכנית עתידים שהורתה בטכניון, בוגרי תכנית נועם—נוער ערבי מצטיין, בוגרי התוכנית לקידום המגזר החרדי, כמו גם תלמידי תכנית אופקים שהתחילה זה עתה ושמה לה כיעד להכשיר אלפי מהנדסים מבני ישובי הפריפריה בעשר השנים הבאות. יכולים גם להעיד על כך רבבות החולים שמשתמשים מידי יום באזילקט – התרופה למחלת הפרקינסון שפותחה על ידי הפרופסורים מוסא יודעים וג’והן פינברג בטכניון.

ייתכן והאשמה להידרדרות במעמדנו הציבורי, בחלקה לפחות, היא בנו. ייתכן שלא השכלנו להסביר לציבור מהי אוניברסיטה ומהו יעודה. לא הבהרנו מדוע חיפוש אחר ידע חדש ומקורי איננו יכול להיות מוכתב על ידי דרישות למחקר אשר יענה באופן מיידי על צורכי החברה, ומדוע אין לשפוט מחקר אקדמי בסיסי בקני מידה חברתיים הנשענים על יחסי עלות-תועלת מיידים לציבור.

אחת ממשימותיי כנשיא הטכניון תהייה להסביר לציבור ולממשלה שכאשר הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר חקרו את גורלם של חלבונים אשר נידונו לסילוק מהגוף בשנות ה-70, הם לא עשו זאת משום שטובת החברה ניצבה לנגד עיניהם, ולא משום שראו תועלת מיידית בתוצאות מחקרם. המניע למחקרם היה הרצון לדעת ולהבין את סודות הטבע. אך, כעבור כשלושים שנה, תגליתם פורצת הדרך על אופן פירוק החלבונים, הביאה לפיתוח תרופה נגד סרטן המשנה את גורלם של אלפי בני אדם ברחבי העולם. לא אשכח את טכס קבלת הפנים ערב הענקת פרס נובל להרשקו לצ’חנובר, שנערך בביתו של שגריר ישראל בשוודיה, אורח הכבוד בו היה חולה הסרטן הראשון בשוודיה שחייו ניצלו תודות לטפול בוולקיד, התרופה שפותחה על סמך תוצאות מחקרם הבסיסי על אופן פירוק החלבונים. דמעות עמדו בעיני רבים מהנוכחים כאשר אותו החולה הודה בקול חנוק מהתרגשות לשני חוקרים שעסקו במדע בסיסי ועשרות שנים מאוחר יותר שינו את גורלו.

מוטל עלינו להביא סיפור מופלא זה כמשל וכמופת לחוקרים אשר הסתגרו, לא במגדל שן, אלא במבנה של הפקולטה לרפואה שהיה פעם מנזר, ופרצו דרך חדשה שקראה תיגר על כל אשר היה ידוע באותה התקופה על פירוק החלבונים. תגליתם של הפרופסורים הרשקו וצ’חנובר, למרות שלא נעשתה לצורך כך, העניקה תקוות חיים לחולי סרטן באשר הם, ללא הבדל של גזע, דת ומדינה.

החופש לחקור איננה זכות יתר, או עקרון מופשט. החופש לחקור הוא קריטי לקידום המדע והחברה האנושית. מחקר בסיסי הוא נשמת אפה של האקדמיה, הוא שמפריד בין אוניברסיטת המחקר והמכללה והאוניברסיטה שאיננה מחקרית.

עלינו גם להכיר בכך שאנחנו נמצאים בעידן של תמורות קיצוניות בטכניון. לפני כשבע וחצי שנים, ב-1 ביולי שנת 2001 , כאשר פרופ’ אפלויג נשא את דבריו, אז בפני הסנט, בכדי לזכות באמונו, היו בטכניון 246 פרופסורים בדרגת פרופסור מן המנין, מאז ועד היום, מחציתם, 124 במספר, פרשו לגמלאות, ואילו 97 חברי סגל חדשים עלו לדרגת פרופסור מן המניין והצטרפו למליאה האקדמית. אם כי יש בחילופין אלו בשורה של חידוש והתרעננות, הרי שלא ניתן להתעלם מכך שבתקופה זו מצבת הסגל האקדמי בטכניון קטנה בשמונים ושלושה תקנים. אומר בבירור ובצורה החלטית, מספר חברי הסגל בטכניון הגיע לקו השחור ממנו אין לרדת ויהי מה. לירידה הגדולה במספר חברי הסגל ישנה השפעה מרחיקת לכת על תפקוד הטכניון וייעודו ואין להמשיך ולקצץ במספר חברי הסגל.

בהמשך דברי דיבר פרופסור לביא על תכניותיו וחזונו לגבי עתיד הטכניון, פיתוחו ושגשוגו.

עורך כתב העת היוקרתי Nature Materials בחר בעבודה כפריצת דרך בננופוטוניקה

חוקרי הטכניון, פרופ’ ארז חסמן, דר’ ולדימיר קליינר, יורי גורודצקי, ניר שטרית, ואיתי ברטנר, מהמעבדה למיקרו וננואופטיקה בפקולטה להנדסת מכונות ומכון ראסל ברי למחקר בננו טכנולוגיה, הצליחו “להבריג” אור ולהחדירו לחור ננומטרי בקוטר של אלפית השערה. הדבר פורסם בכתב העת המדעי Nano Letters והוגדר על ידי עורך כתב העת המדעי היוקרתי Nature Materials כפריצת דרך עם תוצאות מבטיחות מאוד ליישום במימוש רכיבים אופטיים בסקאלת הננומטר.

כמו כן, עבודת המחקר נבחרה על ידי איגוד האופטיקה האמריקאי כאחד המחקרים החשובים בננואופטיקה לשנת 2009. החוקרים מקווים כי יהיה לכך שימוש במחשבים בתקשורת ובצגים ובעתיד יהיה ניתן, הודות לכך, להקטין את הרכיבים עד לסקאלת ננו ולשפר באופן ניכר את ביצועי המחשבים.

“עד שנת 1998 היה ידוע שאור לא עובר דרך חור כה זעיר, שקטן בהרבה מאורך גל”, אומר פרופסור ארז חסמן. “בשנת 1998 נכתב מאמר פורץ דרך על ידי פרופסור תומס אבסן מאוניברסיטת שטרסבורג, שהראה כי בתנאים מסוימים, יכול האור לעבור גם דרך חור זעיר כל כך.  במעבדה למיקרו וננו אופטיקה יצרנו חור קטן, בצורת ‘בייגלה’, על שכבה  דקה של זהב. מימשנו זאת באמצעות קרן יונים ממוקדת. סביב החור יצרנו ‘חריצים ספיראליים’, בדומה להברגה של בורג. דרך החור שלחנו אור, ונתנו לו ספין, מעין ‘סיחרור’. כאשר כיוון הסיחרור התאים להברגה שיצרנו בחור – האור חדר דרכו. עבור אור בספין שלא התאים להברגה האור לא עבר.” זו הפעם הראשונה שבה הוכח כי ניתן לשלוט באור העובר דרך חור ננומטרי בעזרת הספין שלו והדבר יאפשר בעתיד לבצע רכיבים לוגיים באור ברמת הננו, כאשר הרכיב הלוגי מבוקר על ידי הספין של האור.

בסוף שנת 2008 הצליחו פרופסור חסמן וצוותו לפתח דרך חדשה לשליטה באור בקנה מידה ננומטרי באמצעות ‘סיחרורו’ (כפי ש”מסובבים” כדור טניס או פינג פונג). “יצירתו של כוח צדי על מוצק גלילי או כדורי מסתובב השקוע בנוזל (או גז) כשיש תנועה יחסית בין הגוף המסתובב לנוזל – קרויה אפקט מגנוס (Magnus effect)”, מסביר פרופסור חסמן. “הפיסיקאי הגרמני היינריך מגנוס תיאר לראשונה את האפקט ב-1853. במשחקי כדור רבים אחראי אפקט מגנוס לתנועת המסלול של כדור מסתובב (למשל, שחקן כדורגל, טניס או פינג פונג אשר ‘מסובב’ את הכדור).

אפקט מגנוס משפיע גם על מסלולם של טילים מסתובבים, ומשפיע  על תעופת כלי טייס מסוימים. לגלים אלקטרומגנטיים המתנהגים גם כחלקיקים נטולי מסה הנקראים פוטונים, יש תכונה פנימית – ‘סיחרור’ של הפוטונים (ספין). הספין, שהוא התנע הזוויתי הפנימי של הפוטונים, תלוי בכיוון הקיטוב המעגלי של האור. חוקרי הטכניון דווחו במאמרם משנת 2008 על תיאוריה מאוחדת בנושא ולראשונה על תצפית ניסיונית ישירה בסטייה תלוית-ספין – אפקט מגנוס בפוטונים. אפקט מגנוס לאור (הנקרא גם spin Hall effect), גורם לאור לסטות בשל האינטראקציה בין הספין של הפוטונים לצורת מסלולו. ההשלכות האפשריות של עבודתם נרחבות מאוד.

“יישום האפקט הזה באמצעים פוטוניים וננו-אופטיים עשוי להוביל לפיתוחו של תחום מחקר חדש – ספינאופטיקה”, אומר פרופ’ חסמן. “אנו מקווים כי נצליח לשלוט באור בקנה מידה ננומטרי, בדרכים שלא היו אפשריות עד כה”.

פריצת הדרך הנוכחית היא המשך ישיר של אותו מחקר.

חומרים חדשניים בשם קורולים, שפותחו באחרונה בפקולטה לכימיה בטכניון, נמצאו יעילים ביותר בטיפול במחלות שונות. שינויים סינתטיים קלים מאפשרים לנגזרת אחת לשמש לזיהוי ולחיסול של תאים סרטניים, והופכים נגזרת אחרת לנוגד חמצון קטליטי המעכב התפתחות טרשת עורקים. פרויקט הטרשת הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין הפקולטה לכימיה (הדוקטורנטית עדי הבר) לפקולטה לרפואה בטכניון, ואילו פרויקט הסרטן התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין הטכניון (החוקר הבכיר ד”ר עאטף מחמיד), המכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) והמרכז הרפואי Cedars-Sinai בלוס אנג’לס.

במשך שנים רבות לא נחקרו הקורולים באופן יסודי משום שהסינתזה שלהם היתה מאוד מייגעת (רב שלבית) והובילה לקבלת כמויות זעומות של חומר. המצב השתנה דרמטית לפני עשר שנים בעקבות פריצת דרך שהשיג פרופסור זאב גרוס, מהפקולטה לכימיה בטכניון, שקבוצתו פיתחה שיטה המאפשרת ייצור של כמויות החומר הדרושות לביצוע מחקר רפואי. התפתחות זו אפשרה מחקר מעמיק של הכימיה של הקורולים, אשר פתח את הדלת לשימוש בחומרים אלה בניסויים קדם-קליניים.

שיתוף פעולה בין קבוצות המחקר של פרופסור זאב גרוס ושל פרופסור מיכאל אבירם, מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון, מומחה בתחום נוגדי חמצון ממקורות טבעיים, הוביל לזיהוי קורול מכיל ברזל כיעיל מאוד בעיכוב של טרשת עורקים. במאמר שפורסם במהדורה הבינלאומית של כתב העת Angewandte Chemie מתואר כיצד חומר זה עיכב את התפתחות הנגע הטרשתי בעכברים ביעילות גבוהה יותר מזו הנצפית עם נוגדי החמצון הטבעיים, כמו גם מזו המתקבלת עם החומרים הסינתטיים היעילים ביותר עד היום. הדבר מתאפשר בזכות הפעילות הקטליטית של הקורולים, המפרקת את “הרדיקליים החופשיים” באופן מתמשך, בניגוד לנוגדי החמצון הקלאסיים המתכלים עם הזמן.

בשיתוף הפעולה בין פרופסור גרוס לבין הפרופסורים הארי גריי מקלטק וללי מדינה-קווה ודניאל פרקש מהמרכז הרפואי Cedars-Sinai, שימש קורול המכיל גליום במקום ברזל. הצימוד של קורול זה לחלבון בעל זיקה מובהקת לתאי סרטן שד אלימים במיוחד איפשר הכוונה של הקורול אל הגידולים הללו. במאמר שפורסם בעיתון Proceedings of the National Academy of Science מתארים החוקרים כיצד ניצלו את הפלואורסנציה של הגליום-קורול עבור הדמיה בלתי פולשנית של הגידול הסרטני בעכברים. בנוסף, הם מצאו כי הקורול כיווץ את הגידול הסרטני וזאת בריכוזים נמוכים בהרבה מאלו הנדרשים לקבלת תוצאה דומה עם התרופה המקובלת כנגד סוג הסרטן הזה. גם תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של תרופה זו, פגיעה בלב, נמנעה בשימוש בגליום קורול.

“השקעה בחדשנות תוביל להגדלת הפריון לעובד, לשיפור התגמול ולצמצום פערים חברתיים”

“ב-2006 הגשנו לממשלה המלצות, שמטרתן להגדיל את התוצר לעובד מ-40 אלף דולר ל-85 אלף דולר תוך עשרים שנה, וזאת בעיקר באמצעות הגדלת ההשקעה במחקר ובפיתוח. לצערנו, מרבית ההמלצות לא יושמו,” אמר מקוב. הוא הציג את התפתחותו של שוק התרופות האמריקאי, והזהיר כי אם לא תיפתר סוגיית החדשנות בתחום זה ייקלע השוק למשבר עמוק.

מר מקוב הציג מודל ניהולי חדש – חברות החוברות זו לזו ב”אשכולות” (lusters), באמצעות גורם מרכזי המקשר ביניהן ואחראי להיבטים העסקיים והלוגיסטיים. הרעיון הוא לאגד כמה חברות העוסקות במחקר ופיתוח בתחומים דומים, בלי לפגוע בפעילות המו”פ העצמאית שלהן. מר מקוב ציין כי לצורך בחינת המודל הוא הקים “חברה וירטואלית” המאגדת כמה חברות קיימות, שכל אחת מהן עוסקת בהיבט אחר של פגיעות במוח. איחוד כוחות כזה, לדבריו, מאפשר סינרגיה של ידע ויצירה של גוף שהינו אפקטיבי – בתחרות הגלובלית הקשה – הרבה יותר מכל חברה בודדת. הוא ציין כי הדוגמה שלו, הלקוחה מתחום הפרמצבטיקה, תקפה גם לתחומים אחרים בתעשייה המסורתית.

את ההרצאה השנייה במפגש נשא איתי תומר, מנהל מוצר במשרד המנכ”ל באמדוקס. תומר הציג את הצעדים שנקטה אמדוקס מאז 2006 כדי להכניס ולהטמיע את רוח החדשנות בקרב העובדים. “פעם היתה אמדוקס מגיבה לדרישות הלקוח. היא היתה מתחרה באומץ רב על פרויקטים בתחומים שהיא לא הכירה – בילינג,תוכן, סלולר – מתוך אמונה שהיא תזכה בהם. והיא הצליחה בכך. אבל כיום המציאות השתנתה. הלקוחות כבר אינם יודעים באמת מה הם רוצים, והיוזמה חייבת להיות שלנו. כפי שאמר הנרי פורד, ‘אילו הייתי שואל אנשים מה הם רוצים, הם היו אומרים: סוסים יותר מהירים’. התהליך שהכנסנו באמדוקס נועד לגרום לעובדים לחשוב באופן חדשני, להיות יצירתיים יותר, להעלות רעיונות שאינם קשורים לפרויקטים הספציפיים שהם עובדים עליהם כרגע”.

“פורום מנהלים לחדשנות” הוקם השנה על ידי מרכז הידע לחדשנות, שבראשו עומדת כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז. פרופסור ארז היא גם יו”ר הפורום לחדשנות. את המרכז ואת הפורום מנהלת בפועל ד”ר איריס ארבל.

מרכז הידע לחדשנות נוסד בתמיכת משרד המדע, התרבות והספורט. המרכז מקדם חדשנות באקדמיה ובתעשייה, תוך דגש מיוחד על חדשנות בתעשייה המסורתית.

בתמונה: ישראל מקוב בטכניון. צילום – דוברות הטכניון

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

סטודנטים בטכניון הצליחו לשגר “טיל” כשהחומר ההודף הוא מי שתיה. במסגרת תחרות “טכנוראש” המסורתית, שיגרו הסטודנטים גוף בנפח 1.5 ליטרים, שהועף לאוויר באמצעות לחץ אוויר מוגדר. דירוג הזוכים נעשה על סמך שיקלול של שלוש קטגוריות: משקל הגוף הנהדף (40% מהציון), זמן שהותו באוויר (40%), והיבטים של אלגנטיות ויצירתיות (20%).

תחרות ה”טכנוראש” נערכת בטכניון לזכרו של ההוגה והמייסד שלה, ניב-יה דורבן ז”ל. ניב-יה, סטודנט ובוגר מצטיין של הטכניון, היה קצין בצה”ל כאשר נרצח על ידי שודד ברחוב שקט בתל אביב בחודש מארס 2003.

בתמונה: אלכסיי רדומסקי ואביו עם הטיל הזוכה

יקבלו את התואר בטקס חגיגי שיתקיים בתחילת חודש יוני במושב הקורטוריון השנתי של הטכניון

הטכניון יעניק תואר “דוקטור לשם כבוד” ליוסי אקרמן, נשיא “אלביט מערכות”, ליזם יוסי ורדי ולאמן דני קרוון. הם יקבלו את התואר בטקס חגיגי שיתקיים בתחילת חודש יוני, במושב הקורטוריון (חבר המנהלים) השנתי של הטכניון.

יוסי אקרמן יקבל את התואר על “תרומתו הכבירה לביטחונה של מדינת ישראל ועל התפקיד החיוני שמילא בהפיכתה של ‘אלביט מערכות’ לחברה מובילה בפיתוח מערכות ביטחון מתקדמות וחברה התורמת למשק הישראלי”.

יוסי ורדי יקבל את התואר על “מנהיגותו המופתית ועל פעילותו לקידום מגזר ההיי-טק בישראל ולהפיכתו למנוע-חדשנות עולמי, ובהצדעה לפעילותו המופתית כיזם, שהפכה חלומות למציאות”.

דני קרוון יקבל את התואר על “הישגיו החלוציים ועל הצטיינותו בתחומי האמנות והפיסול הסביבתי – פעילות שהגבירה את המודעות לסביבה הטבעית והבנויה בקרב מיליוני אנשים ברחבי העולם, ועל תרומתו למוניטין של מדינת ישראל”.

המלגות ל-19 סטודנטים לתואר ראשון, מהפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב

חברת “רד תקשורת מחשבים” העניקה מלגות בהיקף של כ-240 אלף שקל ל-19 סטודנטים לתואר ראשון, מהפקולטה להנדסת חשמל ומהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. את המלגות העניק זהר זיסאפל, יו”ר “רד”. זהר ואחיו יהודה, נשיא קבוצת “רד-בינת”, הם בוגרי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בנין זיסאפל למחקר בננו אלקטרוניקה הוקם בטכניון בעזרת תרומתם, לזכר הוריהם, שרה ומשה ז”ל.

בטקס, שהתקיים במרכז לננו אלקטרוניקה, הביע זהר זיסאפל את תקוותו, כי הסטודנטים מקבלי המלגות יעמדו ביום מן הימים על הבמה עליה הוא עומד ויעניקו בעצמם מלגות לסטודנטים מהטכניון.

בתמונה: (מימין לשמאל)  דניאלה אילן – סמנכ”ל משאבי אנוש רד תקשורת , פרופ’ ישראל צידון -דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פרופ’ מיכל גרין – דיקנית הסטודנטים בטכניון, זהר זיסאפל- יו”ר רד תקשורת, פרופסור רמי אתר – סגן דיקן הסטודנטים בלימודי הסמכה והסטודנט רמי בן שבת מהפקולטה להנדסת חשמל