כל מקבלי המלגות לומדים וחוקרים בנושאי חדשנות בתעשייה

“למרות שעבר כבר זמן רב מאז סיימתי לימודי בטכניון, אני חש בן בית כאן”, אמר בן עמי רוזנפלד בטקס הענקת המלגות, שהתקיים במהלך כנס של בוגרי הפקולטה משנת 1965. “חדשנות והתחדשות הם המנופים שנתנו ויתנו למדינת ישראל את היתרון האיכותי שלה. עלינו לשמור על התעשייה בישראל עם מהנדסים טובים וחדשניים”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי לא בכדי העניק בתחילת החודש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אות החדשנות והיזמות בטכניון. “בתחרות הגלובלית עלינו להתחדש כל הזמן, כי אם נעצור לרגע – אנו עלולים ליפול”, הדגיש.

דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, פרופסור בועז גולני, הודה לתמר ובן עמי רוזנפלד על נדיבותם ועל תמיכתם בסטודנטים בפקולטה שהוא עומד בראשה. הוא סיפר כי הטכניון פועל נמרצות כדי להקל על הסטודנטים שלו במלגות ובמעונות, כדי שבעיות פרנסה לא יטרידו אותם בתקופת לימודיהם. פרופסור גולני בירך את בוגרי שנת 1965, אשר ביקרו גם במעבדות הפקולטה.

הסטודנט יהושע יעקוביאן הודה בשם הסטודנטים. “כסטודנט חרדי המטופל במשפחה ובילדים, אני מודה לכם, תמר ובן עמי, על תמיכתכם החשובה”, אמר.

המלגות הן לזכרם של הוריה של תמר, מרים וישראל שדמי ז”ל, של הוריו של בן עמי, מרגלית ויצחק ז”ל ושל אחיו של בן עמי, יורם, חיים ודב ז”ל. גם דב ז”ל היה בוגר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון. כל מקבלי המלגות לומדים וחוקרים בנושאי חדשנות בתעשייה.

בתמונה: תמר ובן עמי רוזנפלד מעניקים את המלגה לסטודנט יהושע יעקוביאן. במרכז – פרופסור בועז גולני. צילם: יואב בכר, דוברות הטכניון

יעניין אתכם גם: חדשנות, חדשנות טכנולוגית, חדשות טכנולוגיה, הייטק בישראל, חדשנות ישראלית, פיתוחים טכנולוגיים ישראלים

נשיא הטכניון: “סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים, שכן הידע שלהם במתמטיקה ובפיסיקה לוקה בחסר”

סנט הטכניון החליט פה אחד בישיבתו השבוע להמליץ על רפורמה במערך הבונוסים (מקדמי ההטבה) בבחינות הבגרות. הסנט רואה בחיוב את הרפורמה המתגבשת במבנה הבחינה הפסיכומטרית. סנט הטכניון ממליץ להקטין את הבונוסים לרוב המקצועות שהוכרו לקבלת בונוס, כאשר הם נלמדים בהיקף של ארבע וחמש יחידות לימוד ולתת בונוס מוגבר לציוני המקצועות הבסיסיים הבאים, כאשר הם נלמדים בהיקף מוגבר: מתמטיקה, מדעי הטבע הבסיסיים (פיסיקה, כימיה, ביולוגיה) ומדעי הרוח הבסיסיים (הסטוריה, תנ”ך וספרות) בנוסף לאנגלית.

סנט הטכניון רואה בחיוב את השינויים המוצעים במבחן המכפ”ל (פסיכומטרי) הכוללים: א. שינוי בחלק המילולי על ידי ביטול פריטים הבוחנים אוצר מילים, ובמקומם הוספת כתיבת חיבור. ב. פרסום ציונים מסכמים ריאליים והומניסטיים, בנוסף לציון המסכם הנוכחי.

מצ”ב מאמר בנושא זה מאת נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא:

החינוך בישראל – הכתובת על הקיר

-מאת פרופסור פרץ לביא-

אם כי לכאורה אין כל קשר בין אסון השריפה בכרמל, לבין התוצאות העגומות של תלמידי ישראל במבחני פיז”ה אשר משווים בין הידע של תלמידים ממדינות שונות, הרי ששני האירועים משקפים מציאות דומה שהיא תוצאה של שנים רבות של הזנחה וסדר קדימויות מעוות במדינת ישראל.

מי היה מאמין שתלמידי ישראל ידורגו במקום ה-41 מתוך 64 מדינות במבחנים  במתמטיקה ובמדעים? פער הציונים בין תלמידי ישראל לבין הממוצע במדינות ה-OECD, אליהן הצטרפנו בקול תרועה רק לאחרונה, מבהיל. רק 6% מתלמידי ישראל הגיעו לרמות ההישגים הגבוהים בהשוואה ל-13% מתלמידי מדינות ה-OECDבעוד ש-39% נמצאים ברמות הנמוכות ביותר, בהשוואה ל-22% במדינות ה-OECD. תלמידי ישראל דורגו במתמטיקה אחרי התלמידים מדובאי, קרואטיה וירדן.

אין ספק, הכתובת על הקיר, ועל שר החינוך להטיל את כל כובד משקלו בכדי להציב מטרה ברורה: מהפך בחינוך במדינת ישראל. זאת משימה לאומית בעלת משמעות קיומית.

מהפכה בתחום החינוך מחייבת שנויים במספר רב של תחומים החל בצורת התגמול של מורים והכשרתם וכלה בסגירת הפערים העצומים ברמת החינוך בין מגזרים שונים, אך ברצוני להצביע על תחום אחד בו נחוץ שינוי חד ומיידי, אשר לא דורש תקציבי עתק – שנוי תכני הלימוד בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון.

בשנים האחרונות אנו עדים בטכניון, כמו באוניברסיטאות אחרות, לירידה מתמדת במספר הפונים ללימודים בפקולטות המדעיות, וגרוע יותר – לירידה גדולה ברמת הידע במדעים של כלל המועמדים. סטודנטים המתקבלים לטכניון על סמך הציונים בבחינת הבגרות והישגיהם בבחינה הפסיכומטרית אינם מוכנים ללימודים אוניברסיטאיים, שכן הידע שלהם במתמטיקה ובפיסיקה לוקה בחסר. ואין בכך כל פלא. לכאורה משרד החינוך מעודד תלמידי תיכון ללמוד בצורה מעמיקה בכך שבציוני הבגרות מקצועות שנלמדים ברמה של 5 יחידות מזכים במקדם הטבה – בונוס. דבר זה משפר את סיכוי הקבלה של התלמיד לאוניברסיטאות. אלא שאליה וקוץ בה, השיטה לא עובדת, למרות שהבונוס הניתן למקצועות המדעיים גדול יותר מאשר זה הניתן למקצועות אחרים. נתוני משרד החינוך מגלים נתון מבהיל בחומרתו: 80% מתלמידי התיכון שניגשים לבחינת הבגרות כלל אינם לומדים פיסיקה או מקצועות מדעיים אחרים. לעומת זאת ישנו מגוון עצום של מקצועות, 115 במספר, עבורם לימוד ברמה של 5 יחידות, מזכה את המועמד לקבלה לאוניברסיטה בבונוס, אם כי קטן יותר מאשר במדעים. רשימה זאת כוללת בין השאר אומנות שימושית, חקלאות, מכונות חקלאיות וטרקטורים, מחול, שלושה מקצועות תקשורת, מדעי הסביבה, ועוד ועוד.  כך נוצר מצב אבסורדי בו תלמיד תיכון יכול ללמוד ברמה של 5 יחידות מקצוע כמו מדעי הסביבה המחייב ידע מעמיק בפיסיקה ובכימיה, מבלי ללמוד כלל מקצועות אלו. אין ספק שמרבית תלמידי התיכון מוותרים על לימודי המדעים ובוחרים בדרך פשוטה יותר של לימודי מקצועות שבינם לבין חינוך למדעים אין ולא כלום.

משרד החינוך מודע לבעיה ומכיר בחומרתה, ואני קורא לו לפעול באופן מיידי לצמצום רשימת המקצועות עבורם תלמידי התיכון יכולים לקבל בונוס לקראת לימודיהם באוניברסיטה ולשים את הדגש על מקצועות הליבה. אנו חייבים להחזיר עטרה ליושנה, ולהעניק בונוסים רק לתלמידים אשר ישקיעו את מרצם במקצועות הבסיס, הן במדעי הטבע: מתמטיקה, פיסיקה, כימיה, וביולוגיה והן במדעי הרוח, אנגלית, תנ”ך, ספרות והיסטוריה. שינוי מסוג זה מחוייב המציאות ויש לעשותו כעת.

22 חברות השתתפו ביריד תעסוקה שנערך ביום רביעי בטכניון

הטכניון ערך ביום רביעי יריד תעסוקה מקצועי. היריד אורגן על ידי ברוריה זומר-פדידה, מנהלת יחידת התעסוקה בלשכת דיקן הסטודנטים בטכניון בראשות פרופ’ מיכל גרין.

ביריד לקחו חלק 22 חברות הייטק ותעשייה מהמובילות במשק, כגון: התעשייה האוירית, HP, טבע ורוש פרמצבטיקה, אשר התפרשו על פני 70 ביתנים. החברות מבקשות לקלוט סטודנטים ובוגרים מכל הפקולטות בטכניון כגון: הנדסת חשמל, מדעי המחשב, הנדסת מכונות והנדסת תעשייה וניהול. חברות כגון רפאל, מיקרוסופט, אלביט ואינטל ממשיכות להיות חלק בלתי נפרד מהיריד.

פרופסור מיכל גרין מציינת כי “מדובר ביריד תעסוקה טכנולוגי גדול מסוגו, המהווה קשר ישיר ובלתי אמצעי בין המעסיקים לבין הסטודנטים והבוגרים שלנו. גם בתקופה זו של משבר כלכלי עולמי, בולט הביקוש לסטודנטים המצטיינים שלנו ולבוגרי הטכניון”.

קיבל גם פרס יוקרתי על מפעל חיים

פרופסור יודעים פיתח את תרופת האזילקט נגד מחלת הפרקינסון, ביחד עם עמיתו, פרופסור ג’ון פינברג. בהחלטה להעניק לו את הפרס, נאמר: “פרופסור יודעים פועל וחוקר בתחום הנוירו-פסיכו-פארמקולוגיה קרוב לחמישים שנה. הוא אחד המומחים הידועים בעולם בתחום מחקר מחלות אלצהיימר ופרקינסון. מחקרו רב השנים הביא לפיתוח תרופות למחלות קשות אלה”.

ה”קולג’ לנוירו-פסיכו-פארמקולגיה” נוסד בגמניה בשנת 1987 ונועד לעודד מחקר רחב היקף בתחום זה. הוא מפגיש מדענים מכל העולם העוסקים בכך, בסמינרים ובכנסים, ומוציא כתב עת.

“האקדמיה הגרמנית למדע לאופולדינה” היא הוותיקה באגודות המדעיות דוברות הגרמנית וההסטוריה שלה משתרעת על פני יותר מ-350 שנה. מטרתה העיקרית – קידום המדע העולמי, מעבר לגבולות מדיניים. שלושה רבעים מחבריה באים ממדינות דוברות גרמנית (גרמניה, אוסטריה ושוויץ).

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, בירך את פרופסור יודעים, אשר חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו השבעים, הודה לו על הכבוד שהוא מביא לטכניון ואיחל לו עוד שנים רבות של מחקר פורה, להקלת סבלם של חולים ברחבי העולם.

בתמונה: פרופסור מוסא יודעים. צילום – דוברות הטכניון

כך אמרה שירן דלויה, סטודנטית להנדסת חשמל בטכניון, בטקס חלוקת המלגות לסטודנטים בני העיר נשר שנערך השבוע. ראש עיריית נשר, דוד עמר: “חינוך והשכלה גבוהה הם הכלי היחידי לצמצום פערים”.  המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון: “אנו לא רק מעניקים מלגות לשמונים וחמישה סטודנטיות וסטודנטים. היום אנו מעניקים מלגות לשכנים הטובים שלנו מנשר”

השנה גדל מספר הסטודנטים המקבלים את המלגה באחד עשרה סטודנטים לעומת השנה שעברה. ד”ר אביטל שטיין, המשנה לנשיא הטכניון ציינה את המהפך שעברה העיר נשר בזכות ההשקעה העצומה של ראש העירייה, דוד עמר, בחינוך, מאז נבחר לראשות העיר לפני 22 שנה. “מספר כה גדול של  סטודנטים הלומדים במוסד המחקר המוביל במדינה מעיד על טיבה של מערכת החינוך העירונית שמצליחה ‘לייצר’ בוגרים איכותיים”, אמרה. ” הלוואי שמערכת החינוך במדינת ישראל הייתה מתנהלת כמו זאת של נשר”.

ראש עיריית נשר, דוד עמר: “הטקס הזה אינו מובן מאליו. ההשקעה העצומה שלנו בחינוך באה לידי ביטוי בכמעט 100% גיוס בנותינו ובנינו לצה”ל, וקרוב ל60% מהם משרתים שרות משמעותי בצבא. יותר ממאה סטודנטים מנשר הלומדים בטכניון זה הישג חסר תקדים. כל זה הוא פועל יוצא של חינוך. אין כאן קיצורי דרך. רק השקעה ארוכת טווח בחינוך והשכלה גבוהה תביא לצמצום פערים בחברה הישראלית. רק החינוך ידחוף את מדינת ישראל קדימה. בזכותכם מדינת ישראל תהיה חזקה יותר – כלכלית, חברתית וקהילתית”.

דיקנית הסטודנטים בטכניון, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי לאור התוצאות הקשות של מבחני פיז”ה, אשר העמידו את הישגי תלמידי ישראל בתחתית הרשימה של מדינות ברחבי תבל, היא מקווה שראשי רשויות נוספים בארץ יילכו בדרכי עיריית נשר, וישקיעו כה רבות בחינוך.

הצליחה לרגש את כולם  שירן דלויה, סטודנטית להנדסת חשמל, שנשאה דברים בשם הסטודנטים מקבלי המלגות. “נולדתי בארה”ב  ולפני כמה שנים הגעתי עם משפחתי לישראל והתגוררנו בכמה מקומות בארץ”, סיפרה. “אבל רק בנשר אני מרגישה באמת בבית. אני חולמת שכשאסיים את לימודי הנדסת החשמל אני אמצא עבודה באיזור ואמשיך להתגורר בנשר, כי כאן אני מרגישה שזה הבית שלי”.

 בתמונה: ראשי הטכניון ועיריית נשר, עם מקבלי המלגות

בטכניון נחנכו היום בנין חדש ומעבדות של הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון. נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר כי התרומה של משפחת בסי ולואיס שטיין ז”ל ותורמים נוספים אשר תרמו למעבדות, למרכז המחשבים ולאודיטוריום, עונה על הצרכים הגוברים של הפקולטה ועל הביקוש הגדל והולך של סטודנטים להתקבל אליה.

הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון היא היחידה מסוגה בישראל. היא גדלה במהירות נוכח דרישות השוק בתחומים אלה. במקור היא תוכננה ל-16 סטודנטים, וכיום לומדים בה 200 סטודנטים מדי סמסטר. הם ייהנו מעתה מבנין חדיש בן שלוש קומות, מעבדות הוראה ומחקר, מרכז מחשבים, אודיטוריום ומרכזי עבודה.

בתמונה: רות נתנזון, בתם של בסי ולואיס שטיין ז”ל, ונשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, חונכים את הבנין החדש

הספריה הלאומית לבטיחות בדרכים, היחידה מסוגה בארץ, תיסגר בגלל הפסקת המימון על ידי משרד התחבורה והרשות לבטיחות בדרכים; הסטודנטים עומלים על החתמת עצומה ועומדים להפגין בירושלים; “הספריה היא נכס לסטודנטים וחוקרים בתחום התחבורה המבצעים דרכה מחקרים המצילים חיי אדם ורכוש”

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, הנהלת הטכניון ומאות סטודנטים חותמים בימים אלו על עצומה אשר תופנה אל שר התחבורה ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ובה הם מתריעים מפני סגירתה הצפויה של הספריה הלאומית לבטיחות בדרכים ב במכון  לחקר התחבורה, בטכניון.

“הספריה הוקמה בשנת 1966 ונתמכה כל השנים על ידי משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים”, אומרים הסטודנטים והמרצים. “היא משמשת מרכז מידע לאומי בתחום הבטיחות בדרכים והתחבורה. היא מהווה נכס הן לסטודנטים והן לשאר החוקרים בתחום התחבורה, המבצעים דרכה ובאמצעותה מחקרים רבים המצילים חיי אדם ורכוש מידי שנה. סגירתה תהווה תעודת עניות הן לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והן לממשל בישראל”.

יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, סהר מזרחי, קראה לכל הסטודנטים בטכניון להצטרף למאבק נגד סגירת הספריה, “שכן זה מהווה תקדים מסוכן לכל הלומדים בטכניון – היום זו הספריה לבטיחות בדרכים ומחר אלה יהיו שאר הספריות והמעבדות שלכם”.

הסטודנטים מיועדים לעלות לירושלים בשבוע הבא כדי למסור את העצומה לשרים ולחברי הכנסת.

מדלית החברה הישראלית לכימיה תוענק בכנסת בחודש הבא למר אלי הורביץ ולפרופסור מאיר וילצ’ק. הטקס יתקיים בכנסת בארבעה בינואר במעמד שרים, חברי כנסת, ראשי המערכת האקדמית והתעשיה הכימית, אורחים מחו”ל ומאות חברי סגל וסטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות הטכנולוגיות.

אלי הורביץ הוא תעשיין אשר הפך את חברת טבע לחברה הגדולה בישראל, לספינת הדגל של התעשייה הישראלית ולחברה המובילה בעולם בייצור תרופות גנריות. טבע מעסיקה כיום כ- 40 אלף עובדים בעשרות מפעלים וחברות בת ברחבי העולם, אך יחד עם זאת היא שומרת על ליבת הניהול והפיתוח שלה בישראל באמצעות כ- 6000 עובדים.

פרופסור מאיר וילצ’ק הוא אבי הטכנולוגיה, הידועה בשם כרומטוגרפית זיקה להפרדת חלבונים וניקויים, אשר נמצאת בשימוש בכל מעבדה ביוכימית ברחבי העולם ובתעשיית התרופות. הטכנולוגיה הזאת הובילה להקמתן של יותר מ- 75 חברות עתירות ידע ברחבי העולם, עם היקף מכירות של מעל 70 מיליארד דולר בשנה.

מדלית החברה הישראלית לכימיה היא אות הכבוד הגבוה ביותר אשר מוענק ע”י העמותה הזאת, שהוקמה בשנת 1933 ע”י מדענים יהודים יוצאי גרמניה, ונחשבת לעמותה המדעית הוותיקה ביותר בישראל. מטרותיה העיקריות הן קידומם של המחקר וההוראה בכימיה באוניברסיטאות, במכללות הטכנולוגיות ובבתי הספר, וקידומה של התעשיה הכימית במדינת ישראל.

נשיא החברה הישראלית לכימיה, פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, אמר כי שנת 2011 הוכרזה על ידי האו”ם כשנת הכימיה הבינלאומית וכל הארגונים הלאומיים והבינלאומיים לכימיה נערכים בהתאם. המטרה היא קידום תדמיתם של מדעי הכימיה והתעשייה הכימית, והדגשת תרומתם הרבה לבריאות, לחקלאות, לכלכלה ולפתרון המצוקות של המין האנושי, כמו בעיות מים, מזון, אנרגיה, איכות הסביבה וחומרי גלם.

“עוד מלפני קום המדינה ועד היום, מהווה הכימיה את אחד התחומים הבולטים של מצוינות מדעית במדינת ישראל”, הדגיש פרופסור קינן. “מדע הכימיה מהווה את הבסיס והליבה של כל המדעים הניסויים, ואת הבסיס לכל התעשיות עתירות הידע. התעשייה הכימית בארץ בולטת בתרומתה לכלכלה הלאומית, כאשר מוצרים כימיים מהווים 25% מסך כל הייצוא של מדינת ישראל. במדינת ישראל פועלים כיום מעל 7000 כימאים, 5000 מהנדסי כימיה, 1000 מורים לכימיה ועוד מספר גדול של אנשי מקצוע הפועלים ככימאים, כגון ביוכימאים, ביוטכנולוגים, מהנדסי מזון, מחצבים ואנרגיה”.

מנכ”לית החברה הישראלית לכימיה, חנה אטלי, אמרה כי במהלך האירוע החגיגי בכנסת ייחשפו שני בולים חדשים שמנפיק השירות הבולאי לכבוד האירוע. כמו כן יוענק פרס התעשיה הכימית הירוקה למפעל תעשיה ישראלי. היא הוסיפה כי שנת הכימיה הבינלאומית מציינת גם את השנה המאה לזכייתה של מארי קירי בפרס נובל בכימיה ואת תרומתן של נשים למדע.

אלי הורביץ

למרות שאיננו מוגדר ככימאי על פי השכלתו, תרומתו של אלי הורביץ לתעשייה הכימית בישראל יוצאת דופן, לא רק במונחים לאומיים, אלא על פי אמות מידה גלובליות. הוא הנהיג את קבוצת טבע במשך 35 שנה והביאה מחברת תרופות קטנה ובלתי ידועה, למעמד של החברה המובילה בעולם בתחום התרופות הגנריות. הישגים אלו הושגו על ידי הטמעת תרבות ארגונית של מצוינות וניהול אסטרטגי המבוסס על חזון ארוך טווח, תוך נטילת מנהיגות ואחריות על עתיד החברה.

אלי הורביץ נולד בירושלים בשנת 1932. בשנת 1953, לאחר שסיים את לימודי הכלכלה בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב החל אלי הורביץ את דרכו כעובד זוטר בחברת התרופות “אסיא” ובשנת 1976 מונה למנכ”ל החברה. מתוך ראיה אסטרטגית ארוכת טווח, יזם אלי הורביץ את מיזוגן של כמה חברות פרמצבטיות ישראליות לחברה אחת, בשם טבע, עמד בראשה במשך שנים רבות, תחילה כמנכ”ל (1976-2002) ולאחר מכן כיו”ר מועצת המנהלים עד שנת 2009.

בנוסף למחויבותו הגבוהה של אלי הורביץ לחברת טבע, הוא התגייס לקידום מטרות ציבוריות וחברתיות רבות בישראל ולתמיכה בפעילות מדעית, חינוכית ותרבותית במדינה. הוא כיהן בשורה ארוכה מאד של תפקידים ציבוריים, כגון נשיא התאחדות התעשיינים, יו”ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, יו”ר מכון היצוא הישראלי, יו”ר דירקטוריון בנק לאומי, יו”ר כוח המשימה הישראלי, יו”ר הרשות לפיתוח ירושלים, חבר הועדה המייעצת של בנק ישראל, חבר בחבר הנאמנים של מכון ויצמן ושל אוניברסיטת ת”א, ועוד.

פעילותו הציבורית והתעשייתית הענפה והמגוונת זיכתה אותו בשורה ארוכה של פרסים מטעם גופים אקדמיים וציבוריים בארץ, כולל דוקטורט לשם כבוד מטעם הטכניון, מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת תל אביב, ואוניברסיטת בר אילן. הוא חתן פרס התעשייה, פרס היובל ופרס ישראל על מפעל חיים ועל תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פרופסור מאיר ווילצ’ק

פרופ’ וילצ’ק נולד בוורשה שבפולין בשנת 1935. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בברית המועצות והועבר לסיביר. אביו, רב קהילה בוורשה, נרצח עם רוב בני משפחתו. בשנת 1949 עלה לישראל עם אימו ואחותו והתיישב ברחובות. לאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, סיים את התואר הראשון בשנת 1960, ובשנת 1965 סיים את לימודי הדוקטורט במחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן למדע. במהלך לימודיו עבד ככימאי ראשי בחברת “ידע” ולאחר מכן הצטרף לסגל המחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן. הוא מילא תפקידים בכירים במכון, כגון ראש המחלקה לביופיסיקה, ראש מועצת הפרופסורים, ודיקן הפקולטה לביוכימיה וביופיסיקה. הוא היה מדען אורח במכון האמריקאי הלאומי לבריאות, שימש יועץ לחברות ביוטכנולוגיה וכיהן בוועדות מקצועיות רבות, בהן ועדת שמגר.

פרופ’ וילצ’ק פירסם יותר מ-400 מאמרים מדעיים. הוא ידוע בעיקר בזכות פיתוח המושג המודרני של זיקה בין מולקולות ביולוגיות, ובזכות יישומיו של מושג זה בתחומים שונים של מדעי החיים. בשנת 1968 פיתח וילצ’ק יחד עם שותפיו, שיטה הקרויה כרומטוגרפיית זיקה, אשר חוללה מהפכה בבידוד חומרים ביוכימיים וסללה דרכים חדשות בביולוגיה, בביוטכנולוגיה, בכימיה, בננוטכנולוגיה ובתחומים רבים נוספים, לרבות פיסיקה. היא הובילה ותרמה לפיתוחים מודרניים רבים מאוד במדעי החיים, כגון שבבי די-אן-אי ושבבי חלבונים. לשיטה השפעה עמוקה במיוחד על רפואה. כך, לדוגמה, היא האיצה במידה ניכרת את פיתוחן של כל התרופות המבוססות על חלבונים. הטכנולוגיה הזאת הובילה להקמתן של עשרות חברות עתירות ידע ברחבי העולם, עם היקף מכירות שגדל מ- 40 מיליארד דולר בשנת 2008 ל- 70 מיליארד השנה. בנוסף לכך, הוא פיתח את השימוש בטכנולוגית אבידין-ביוטין לאיבחון מחלות, לבידוד חומרים ביולוגיים לשימושים ביוטכנולוגיים וננו-טכנולוגיים, ובמחקר הביו-רפואי. המערכת איפשרה למעבדות רבות לוותר על הצורך בחומרים רדיואקטיביים.

פרופ’ וילצ’ק זכה להכרה רבה על מחקריו: הוא הוכתר בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ווטרלו שבקנדה, מאוניברסיטת בר-אילן, מאוניברסיטת ייבסקילה שבפינלנד ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא חתן פרס וולף לרפואה, פרס ישראל לביוטכנולוגיה, פרס לכימאי קליני מצטיין מהפדרציה הבין-לאומית לכימאים קליניים, פרס כריסטיאן אנפינסן של החברה לחלבונים, מדליית וילהלם-אקסנר מאוסטריה ופרס אמת בכימיה. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר כבוד באגודה של הכימאים הביולוגיים בארה”ב, וחבר זר במכון לרפואה של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב. במכון ויצמן הוא מחזיק הקתדרה לביולוגיה מולקולרית על שם מרק גוטווירט.

109 הצעות לשיפור איכות החיים בקמפוס הוגשו לוועדה; יונה יהב: “מה שיקרה בטכניון – יקרין על העיר כולה”

עו”ד יונה יהב אמר כי הוא רואה בתחרות חשיבות רבה, שכן “מה שיקרה בטכניון – יקרין על העיר כולה”. הוא גילה כי בקרוב תוציא העירייה עיתון לתושבים ובו פירוט כל האירועים המתרחשים בטכניון ובאוניברסיטת חיפה, כמו גם בעיר כולה.

דיקנית הסטודנטים, פרופסור מיכל גרין, אמרה כי תכני ההצעות שהתקבלו כוללים חברה, תרבות, אמנות, ספורט, תחבורה וניידות (גשרים, אומגות וחיבור לעיר ולאוניברסיטה).

התחרות הייתה פתוחה לסטודנטים בטכניון ולקהל הרחב. רוב ההצעות באו מהסטודנטים (96%), מתוכם 76% מהסטודנטים לתואר ראשון. ההצעות הזוכות יזכו בפרסים בסך 30 אלף שקלים.

בתמונה: מימין לשמאל: מנהלת הפיתוח של “יאהו”, ד”ר יואל מארק, המשנה לנשיא ומנכ”לית הטכניון, ד”ר אביטל שטיין, נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא וראש העיר חיפה, עו”ד יונה יהב – בישיבה הראשונה של וועדת השיפוט ל”קמפוס תוסס” בטכניון. צילום – דוברות הטכניון.

המרכז ליזמות וחדשנות ע”ש ברוניצה בטכניון קיים בשבוע היזמות העולמי שני “ימי יזמות” – אירוע פתיחת השנה של יזמים צעירים מעשרים בתי ספר באזור חיפה. מדובר ב-400 בני נוער המשתתפים בתכנית “עושים עסקים” של ארגון “יזמים צעירים ישראל” מיסודו של “לאומי” הפועלת בתמיכת גופים שונים בהם הטכניון, אוניברסיטת חיפה ועיריית חיפה.

בין המברכים באירוע – פרופ’ עוזי דה-האן, יו”ר מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון ואורי ילוז– מנכ”ל “יזמים צעירים ישראל”. מטרת האירוע לחשוף את היזמים הצעירים לעולם היזמות  ולהקנות כלים ראשונים בתחום.

בחלקו הראשון של היום קיבלו התלמידים הרצאת יזם מפי איתי פורת, מייסד חברת שביל-נט המייצרת מפות טופוגרפיות לטיולים, אשר מותאמות בעיקר לרוכבי אופניים. איתי תאר תהליך הקמת החברה ואיפשר במה פתוחה לשאלות היזמים.

בהמשך, למדו התלמידים מהי חשיבה יצירתית וקיבלו משימות אתגר – ביום הראשון פיתוח מאכל יצירתי המותאם לבני נוער ובשני – מניעת התנהגות לא טובה בתחום איכות הסביבה וזאת דרך הנאה. התלמידים התפזרו בכיתות השונות של הטכניון לשם פתרון המשימה. לשם כך נדרשה מהם עבודת צוות, חלוקת אחריות וכמובן הרבה חשיבה יצירתית. את התוצרים הציגו בפני עמיתיהם וכן נדרשו לשמש כשופטים ולבחור בעצמם את הרעיון היצירתי ביותר. הקבוצות אשר קיבלו את מירב הקולות וזכו באות היצירתיות הן חברת ב.י.ו מאמי”ת עירוני ו’ וחברת “בורדו” ממאר אליאס חיפה.

עם סיומו של האירוע, ממשיכות הקבוצות בתהליך של ניהול חברה עסקית. בימים אלו הן עורכות מבצעי מכירה לגיוס הון. לאחר מכן יבחרו מוצר, יבחנו את הכדאיות הכלכלית, יכתבו תכנית עסקית, יפתחו, ישווקו, ימכרו ויעשו עסקים מול לקוחות פרטיים וגופים עסקיים. קבוצות מצטיינות מהארץ ייצגו את ישראל באירועים באירופה בהם תחרות הגמר ויריד מכירות.

שבוע היזמות העולמי התקיים זו השנה השלישית והפעם ב- 110 מדינות. בין השאר, כלל מגוון רחב של פעילויות בינלאומיות לצד פעילויות לאומיות ומקומיות במטרה לעודד ולעורר יזמות, חדשנות ויצירתיות בקרב יזמים פוטנציאליים

במאה השנים האחרונות חשבו המדעים כי לחומר יש רק צורה גבישית אחת; הממצאים החדשים יאפשרו פיתוח של יכולות גילוי טובות יותר של החומר המסוכן

חוקרי הטכניון גילו תכונה בלתי צפויה של חומר הנפץ המאולתר TATP, שבו משתמשים ארגוני טרור ברחבי העולם. במשך מאה שנים מאז התגלה, נחשב ה-TATP לחומר בעל צורה גבישית אחת. חוקרי הטכניון מצאו כי חומר הנפץ הזה יכול להתגבש לפחות בששה סוגים שונים של גבישים, בהתאם לתנאי הסינתזה והגיבוש שלו.

“להפתעתנו הרבה מצאנו כי TATP הוא חומר נפץ מאוד לא רגיל, אשר תכונותיו שונות מאוד מאלו של כל חומרי הנפץ הקונבנציונאליים אשר משמשים לצרכים צבאיים או אזרחיים”, אומר פרופסור אהוד קינן מהפקולטה לכימיה על שם שוליך בטכניון אשר הוביל את המחקר. “בעבר גילינו כי פיצוץ של TATP אינו כרוך בשחרור של חום, ובכך הוא דומה לחומר שבו ממלאים את כריות הבטיחות במכוניות, להגנה על הנהג והנוסעים בעת התרחשותה של תאונת דרכים”.

קבוצת החוקרים, אשר כללה גם את ד”ר עופר ריעני, ד”ר משה קפון וד”ר מארק בוטושנסקי, פתרה את המבנה של כל אחת משש הצורות הגבישיות באמצעות קרני רנטגן ושיטות נוספות. התוצאות התפרסמו בכתב העת המדעי Crystal Growth & Design.

בחומר TATP השתמשו מחבלים בפיגועי התאבדות רבים, במהלך 30 השנים האחרונות, כמו בדולפינריום בתל אביב, במדרחוב בירושלים ובאוטובוסים ברחבי המדינה ובלונדון. חוקרי הטכניון פיתחו בעבר מכשיר ייחודי אשר מזהה את ה-TATP וחומרי נפץ מאולתרים אחרים ממשפחת הפראוקסידים. המכשיר, Acro-PET, דומה לעט בשלושה צבעים, והוא משחרר שלוש תערובות כימיות אשר גורמות לשינוי צבע לאחר מגע עם חומר הנפץ.

“קיימות כמה סיבות לפופולאריות של ה-TATP בקרב ארגוני טרור ברחבי העולם”, מסביר פרופסור קינן, המשמש גם כנשיא האגודה הישראלית לכימיה. “הוא קל להכנה מחומרי גלם זולים מאוד, וקשה לגלותו. הממצאים החדשים שלנו יאפשרו יכולות גילוי טובות יותר של ה-TATP באמצעות שיטות מודרניות שיעשו שימוש בקרני רנטגן, וזהו גם אחד מנושאי המחקר הנוכחי שלנו”.

הגיעו למקום השני באיזור דרום מערב אירופה וגברו על נבחרות של אוניברסיטאות ידועות בגרמניה, ספרד, פורטוגל וצרפת; בתחרות היוקרתית משתתפים 22,000 סטודנטים מ-2,000 אוניברסיטאות ב-82 מדינות; תחרות הגמר תתקיים במצרים

התחרות היוקרתית ACM/ICPC נערכת מאז שנת 1970 וכוללת 22,000 סטודנטים מ-2,000 אוניברסיטאות ב-82 ארצות. תחרות הגמר תיערך במצרים בעוד כשלושה חודשים.

במהלך התחרות, אשר נמשכת כחמש שעות, על הצוותים לפתור כעשר בעיות תכנותיות. פרופסור ברקת מספר כי בעיה היא בדרך כלל “סיפור מהחיים”, הכולל בעיה אלגוריתמית כלשהי שכדי לפתור אותה יש לנצל ידע תיאורטי במתמטיקה או במדעי המחשב, למשל, מסלול מינימלי בגרף, תכנות דינמי או מבני נתונים יעילים. “פתרון של בעיה היא תוכנת מחשב והוא מוכרז כנכון אם הוא פועל נכונה על אוסף מסויים של קלטים אשר אינם ידועים למתחרים”, מסביר פרופסור ברקת. “הם הוכנו מראש על ידי צוות השופטים”.

פרופסור ברקת מדגיש כי דוגמאות הבדיקה, המוכנות על ידי השופטים, כוללות גם מקרי קצה ומקרים מנוונים (ולכן על הצוות לחשוב על מקרים כאלה) וקלטים עצומים בגודלם (ולכן על הצוות לחשוב על פתרונות יעילים ולא רק נכונים). במקרה של פתרון שגוי, הצוות מקבל חיווי על מהות השגיאה ומותר לו להגיש פתרונות נוספים ללא הגבלה.

הצוות הטכניוני פתר ארבע שאלות והפסיד “על קו הסיום” לצוות שוויצרי שפתר את השאלה החמישית 24 דקות לפני סיום התחרות.

בשנת 2008 הגיע הצוות הטכניוני למקום ה-17 אך זוהה הפוטנציאל שלו ולכן יצא אותו צוות לתחרות גם בשנה שעברה וחזר עם מדליית כסף ומקום שביעי. השנה הוא קיבל מדליית זהב ומקום שני באיזור דרום-מערב אירופה(SWERC) , העשוי להקנות לו כרטיס כניסה לתחרות הגמר שתיערך בשארם-א-שייח בפברואר 2011.

לפני כשלוש שנים יזם פרופסור ברקת קורס בתכנות תחרותי בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. מאמן הצוות הטכניוני, קלמן וורנוביצקי, היה ראש הצוות בשנת 2006 ועם סיום לימודיו לתואר שני בטכניון – נשאר כמאמן.

בתמונה: מימין לשמאל – קולמן וורנוביצקי (מאמן), שחר פפיני (מתחרה), כרמי גרושקו (מתחרה), יניב סבו (מתחרה), גיל ברקת (מנחה אקדמי).