איך נראה תואר בהנדסה ביו-רפואית בטכניון, ומה מצפים ממי שנרשם?
הנדסה ביו-רפואית היא המקום שבו מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה פוגשות את חדר הניתוח. הפקולטה בטכניון היא חלוצת התחום בישראל: היא נוסדה בשנות השישים כמרכז מחקר, ובסוף שנות התשעים פתחה את מסלול התואר הראשון המוביל בארץ. על החיבור בין רפואה להנדסה כתבנו בנפרד; כאן מתרכזים בתואר עצמו: מה לומדים בארבע השנים, איך בוחרים התמחות, מה נדרש בקבלה ומה מחכה אחרי.
מה לומדים בארבע שנות התואר?
התואר הראשון נמשך ארבע שנים, שמונה סמסטרים, ונבנה בשלוש שכבות. התשתית המדעית רחבה במיוחד, כי צריך להבין גם את הגוף וגם את המכשיר: מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, ביולוגיה, ביוכימיה, פיזיולוגיה ואנטומיה. ליבת ההנדסה כוללת אותות ומערכות, מכניקה ותכן מכני, תופעות מעבר, בקרה פיזיולוגית, ביו חומרים וביו חשמל. ומעל שתיהן שכבת הדור הבא: מערכות לומדות, עיבוד תמונות רפואיות, ביו חיישנים, ננו רפואה והנדסת רקמות.
אילו התמחויות אפשר לבחור?
קורסי הבחירה מתפצלים לארבעה מסלולי התמחות, וההבדל ביניהם ניכר כבר בשמות:
- הדמיה ואותות רפואיים: אולטראסאונד, MRI ובינה מלאכותית לאבחון מוקדם
- ביומכניקה וזרימה: איברים מלאכותיים, הנדסת שיקום ורובוטיקה רפואית
- הנדסת רקמות וביו חומרים: הדפסת איברים בתלת ממד ושחרור מבוקר של תרופות
- ביופיזיקה רפואית: אופטיקה מתקדמת, לייזרים וחישה מולקולרית
לצד המסלול הרגיל קיימים תואר ראשון משולב בהנדסה ביו-רפואית ופיזיקה למצטיינים, ומסלול כפול בהנדסה ביו-רפואית וברפואה שמכשיר רופאים מהנדסים ומעניק שני תארים. תוכנית הדס, תוכנית הדגל למצטיינים, כוללת מלגה, ליווי אישי וחשיפה מוקדמת למחקר.
מה מצפים ממי שנרשם, ומה דורשת הקבלה?
הקבלה מתבססת על ציון הסכם המשלב בגרות ופסיכומטרי; את הספים של השנה הנוכחית מפרסם אגף המועמדים, ורק שם כדאי לבדוק אותם; למסלול הכפול עם רפואה יש תהליך מיון נפרד. מעבר לציון, הפקולטה מצפה לסקרנות בשני עולמות בו זמנית: התואר מתאים במיוחד למי שמתעניין בחיבור שבין הנדסה, מדעי החיים ורפואה, ומעוניין להעמיק בשני העולמות. הלימודים כוללים פרויקט קליני הנדסי בבתי חולים, פרויקטים בתעשייה ועבודה במעבדות מתקדמות, וכבר מהשנה השלישית אפשר להשתלב במשרות סטודנט בתעשייה.
לאן ממשיכים אחרי התואר?
הפקולטה מתארת את בוגריה כמבוקשים בתעשיית המכשור הרפואי והביוטק, בחברות גדולות כמו GE, Philips ו-Medtronic ובסטארט אפים, במוסדות רפואיים ובאקדמיה, בתפקידי פיתוח, ניהול מוצר ומחקר. תחומי העיסוק המרכזיים הם פיתוח מערכות אבחון וטיפול, הדמיה רפואית, הנדסת רקמות, שיקום, רובוטיקה רפואית ולייזר. לתארים מתקדמים יש תואר שני עם תזה, תואר שני ללא תזה ודוקטורט, כולם בהנדסה ביו-רפואית. מי ששוקל דווקא את לימודי הרפואה עצמם ימצא את ההקשר של בתי החולים בחיפה במאמר רפואה בטכניון, ואת החיבור הרחב בין רפואה, הנדסה ובינה מלאכותית במאמר הרופא של מחר.
שאלות ותשובות נפוצות
האם הנדסה ביו-רפואית מכשירה רופאים?
לא. זהו תואר הנדסי. רק המסלול הכפול עם רפואה מעניק גם תואר ברפואה, והוא מסלול נפרד עם מיון משלו.
מתי בוחרים התמחות?
ההתמחות מתבטאת בקורסי הבחירה, ולכן הבחירה נעשית אחרי שנות היסוד, כשהסטודנט כבר הכיר את ארבעת הכיוונים.
האם יש עבודה עם חולים במהלך התואר?
הפרויקט הקליני ההנדסי מתבצע בבתי חולים, במוסדות הרפואיים המובילים בארץ, ובמסגרתו הסטודנטים פוגשים צורך קליני אמיתי ומתכננים לו פתרון הנדסי.
האם אפשר לעבוד במהלך הלימודים?
בהיקף חלקי ובכפוף לעומס, והפקולטה מציינת שמשרות סטודנט בתעשייה פתוחות החל מהשנה השלישית.
למי מתאים התואר בהנדסה ביו-רפואית ולמי פחות?
למי שרוצה לפתח את המכשיר, את החיישן או את האלגוריתם שהרופא ישתמש בו, ופחות למי שרוצה לטפל בחולה בעצמו. ארבע ההתמחויות והמסלולים המיוחדים מפורטים בעמוד הפקולטה באתר הטכניון.
מאמרים נוספים
