נעמה ודוד: שלוש יבשות, שני חוקרים וקמפוס אחד

נעמה נולדה בישראל והיגרה לקנדה כילדה, דוד נולד בבלגיה ועלה לישראל בילדותו, ושניהם הכירו כדוקטורנטים בארצות הברית. כיום, עם שני ילדים קטנים, הם חברי סגל בטכניון

 היא נולדה בישראל ועברה לקנדה בגיל 9, הוא נולד בבלגיה ועלה לישראל בגיל שלוש. הם נפגשו בכלל בארצות הברית – כדוקטורנטים. לאחר שהתאהבו הם השלימו את הדוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון, המשיכו לפוסט-דוקטורט בקליפורניה, שם נישאו, ואחריו הגיעו לישראל, כחברי סגל בטכניון, בעיתוי שאז נראה תמים לחלוטין: ספטמבר 2023.

ד”ר נעמה בן דוד, חברת סגל בפקולטות להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ומדעי המחשב ע״ש טאוב, עשתה את הפוסט-דוקטורט בתעשייה, בחברת VMware research. היא עוסקת בפיתוח בסיס תאורטי למערכות יישומיות, בעיקר בהקשרים של ביצועי תוכנות, התמודדות עם תקלות ופיתוח עמידוּת בפני קריסות ומתקפות במערכות חישוב מבוזרות ומקביליות. למחקר תאורטי זה יש השלכות פרקטיות על יעילותם של שרתים, כלומר על צריכת חשמל וצמצום פליטות פחמן. במהלך הדוקטורט היא קיבלה מלגות ממיקרוסופט ומ- NSERC – המועצה למחקר בהנדסה ובמדעים הקנדית – ושני פרסי הצטיינות על התזה שלה וכן שני פרסי הצטיינות על מאמרים.

ד”ר דוד וייץ (Wajc), חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, עשה את הפוסט-דוקטורט בסטנפורד ושהה שנה כחוקר אורח בגוגל.” הוא עוסק באלגוריתמיקה ליישומים שבהם נדרשת תגובה לשינויים במידע תוך אילוצי זמן, מרחב ודחיפות. מחקרו, התאורטי במהותו, מתחבר לשלל אפליקציות יומיומיות שדורשות קבלת החלטות של גופים וחברות תחת אי ודאות, עקב גורמים חיצוניים או פעולות של משתמשים, שמשנים את הקלט של הבעיות איתן גופים מתמודדים. דוד הוא עמית משפחת טאוב (“מנהיגים במדע ובטכנולוגיה”) וזכה בפרס המאמר הטוב ביותר בכנס SODA  של ACM-SIAM בנושא אלגוריתמים דיסקרטיים.

לאחר הדוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון, פנסילבניה, הם המשיכו כאמור לפוסט-דוקטורט בקליפורניה, שם נישאו. כבר אז היה ברור להם שהיעד הבא הוא ישראל. “כאן הילדים שלנו יכולים לגדול ליד המשפחה,” אומר דוד. “הקשר עם הסבתות, הדודים ובני הדודים הוא נכס עצום לנו ולילדינו.”

פחות משבועיים לאחר שנחתו בארץ, עם תינוק בן שבעה חודשים, התחולל בדרום טבח 7 באוקטובר. “זאת הייתה האזעקה הראשונה שלי בחיים,” אומרת נעמה, “וזה היה מלחיץ מאוד. ברור לי שזאת טראומה עצומה לכל מי שחי בישראל, אבל למי שלא מכיר את המציאות כאן זה הלם מוחלט. מאחר שפתיחת הסמסטר נדחתה, טסנו עם התינוק לקנדה וחזרנו לקראת פתיחת הסמסטר בינואר 2024.”

כיום, שנתיים אחרי שהגיעו לישראל ולטכניון, הם בטוחים שההחלטה הייתה נכונה. “הטכניון הוא מקום מעולה,” אומר דוד, “הסטודנטים מצוינים גם בהשוואה לסטנפורד, ואני מעריך שזה נובע מכך ששכר הלימוד שם גבוה מאוד, ורבים מהסטודנטים מרגישים כמו לקוחות שמגיעים להם ציונים טובים תמורת כספם – מה שמשפיע על המרצים ועל האוניברסיטה. כאן בישראל, ובעיקר בטכניון, אין הנחות: אם אתה מתקשה ולא תלמד היטב לא תעבור – ותצטרך לחזור על הקורס. מצד שני, כדי לקבל ציונים גבוהים בקורס גם הסטודנטים המצטיינים צריכים להשקיע, כי ציון גבוה לא מובטח. כפועל יוצא, הסטודנטים מסיימים עם ידע בסיסי הרבה יותר רחב כי אנחנו קשוחים ולא מתפשרים, והם יודעים את זה. יתרונות נוספים עבורנו, כחברי סגל, הם הגישה לגרנטים, לתקציבי הצטיידות, לקתדראות לצעירים ולמימון להעסקת סטודנטים – כאן זה הרבה יותר נגיש, והפער מארה”ב הולך וגדל בגלל הקיצוצים שם.”

“הלימודים כאן הרבה יותר חברתיים,” אומרת נעמה. “כאן הציון מבוסס בעיקר על מבחני סוף הסמסטר, מה שמעודד למידה קבוצתית. בצפון אמריקה הציון מתבסס בעיקר על הגשות, שאותן אתה חייב לעשות לבד, ולכן לא מתפתחות שם קבוצות לימוד, מה שיוצר למידה בודדת מאוד – חוויה פחות נעימה שאני זוכרת מהתואר הראשון שלי בטורונטו, בעיקר ביחס לחוויה שלי בתקופה שביליתי בישראל בחילופי סטודנטים. כאן זה כמעט ברור מאליו שיתפתחו קבוצות לימוד ספונטניות, וזה יתרון עצום שמתבטא גם בהישגים האקדמיים.”

שניהם עבדו בתעשייה – היא ב- VMware והוא ב-IBM,  Yahoo, Google – כך שהדלת לקריירה בתעשייה הייתה פתוחה בפניהם על כל יתרונותיה הפיננסיים והאחרים, ובכל זאת הם בחרו באקדמיה. “שנינו ילדים של הורים אקדמאים,” אומר דוד, “והכרנו היטב את היתרונות של קריירה אקדמית – חירות המחקר, ניהול של קבוצות סטודנטים מעולות והלגיטימציה להעמיק בתאוריה. בתעשייה יש גבול להעמקה התאורטית כי בסופו של דבר אתה צריך לספק ‘קבלות’ יישומיות שישפיעו לטובה על שורת הרווח המיידית. רצינו להגיע לטכניון, אבל לקחנו בחשבון אפשרות שניאלץ להתפצל בישראל לשתי אוניברסיטאות שונות. לשמחתנו הטכניון קיבל את שנינו, וזה מאוד מפשט הרבה דברים כמו הטיפול בילדים והקירבה למשפחה שבחיפה. יש לנו כאן מעגל חברתי גדול, בטכניון ומחוצה לו, וכך גם לילדים.”