מורשת הציידים-לקטים

מחקר שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העת Food Research International מגלה הבדל משמעותי בין מערכות העיכול של נשים וגברים: עיכול חלב ועיכול תחליף חלב אינו זהה בשני המינים.

את המחקר הובילו חוקרי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ אורי לזמס, הדוקטורנטית ליחן משיח, מנהלת המעבדה ד”ר כרמית שני לוי והסטודנטית עדן בק, שהשתתפה בו עוד במהלך התואר הראשון.

לדברי פרופ’ לזמס, “המוטיבציה למחקר נבעה מהמעבר הגלובלי לתזונה מן הצומח ומהשגשוג של תחליפי בשר ותחליפי חלב. לאור הצריכה הגוברת של המוצרים האלה ביקשנו להבין אם גברים ונשים מפיקים תועלת תזונתית דומה מתחליפים אלה, תוך התמקדות בחלב ותחליפי חלב. אף שכבר נעשו מחקרים דומים על מערכת העיכול של ‘המבוגר הממוצע’, מועטים המחקרים שמתייחסים להבדל בין המינים.”

קבוצת המחקר פיתחה מודל עיכול ייחודי המדמה מערכות עיכול של נשים וגברים, ובאמצעותו הושגו הממצאים המפתיעים הבאים: במודל של מערכת העיכול הגברית, יעילות גבוהה של פירוק החלבונים התגלתה בחלב, ואילו במודל הנשי – במשקה הצמחי (תחליף חלב מבוסס שיבולת שועל). החוקרים סבורים שממצאי המחקר תואמים את ידיעותינו על תרבות הציידים-לקטים, וליתר דיוק ציידים-מלקטות, שבה הגברים היו אחראים למזון מן החי והנשים למזון מן הצומח. אף שבסופו של דבר האוכל יועד לכלל הקהילה, אפשר להניח שגברים צרכו יותר מזון מן החי וכך הסתגלו קיבותיהם, במהלך האבולוציה, לחלבונים ממקור זה.

ניתוח מעמיק הראה הבדלים בריכוזי חומצות האמינו והפפטידים (שברי חלבונים) הנוצרים מפירוק החלבונים בתהליך העיכול – אצל גברים נמצאו בתהליך העיכול יותר פפטידים אנטי-מיקרוביאליים ואילו אצל נשים נמצא פפטיד המעורב בבניית העצמות (פפטיד אוסטואנאבולי). ממצא זה מסקרן במיוחד נוכח העובדה ששכיחות האוסטאופורוזיס (דלדול עצם) גבוהה משמעותית בקרב נשים מבוגרות: אחת מכל שלוש נשים מעל גיל 50 תחווה שבר אוסטאופורוטי לעומת אחד מכל חמישה גברים בלבד. יתכן אפוא שהמחקר עשוי להצביע על יתרון תזונתי ייחודי לנשים בבחירת מקורות החלבון שלהן.

לסיכום, המחקר חושף את השפעת המין הביולוגי על עיכול המזון וממליץ להתחשב בה בתכנון מדיניות תזונתית ובמיוחד בהנדסת מזון העתיד. לדברי פרופ’ לזמס, “עיבוד מזון הוא שאיפשר את התפתחותו של האדם המודרני, וראוי שנרתום את ממצאי המחקר לטובת שלב חדש בעיבוד מזון במאה ה-21, המבוסס על מחקרים בהנדסת מזון, תזונה ובריאות.”

המחקר נתמך על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וקרן המחקר להנדסת מזון בטכניון.

למאמר בכתב העת Food Research International לחצו כאן

קרדיט תמונות: ניצן זוהר, דוברות הטכניון