ממצוינות במדע צומח העתיד

קיר ההוקרה – מחווה לחוקרים ולחוקרות שעבודתם השפיעה על חיי רבים ברחבי העולם נחנך לאחרונה בטכניון. האירוע התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, ראש העיר חיפה יונה יהב,חתני פרס הנובל מהטכניון פרופ’ מחקר אברהם הרשקו, פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’ מחקר דן שכטמן וכלות וחתני פרס ישראל מהטכניון.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בטקס כי “הקיר המיוחד מציג את הישגי חברי הסגל של הטכניון, חוקרים שזכו להכרה עולמית על תרומתם יוצאת הדופן לעולם המדע והטכנולוגיה. פרסים אלו הם עדות למחקר פורץ הדרך ולחשיבה החדשנית שמאפיינת את הטכניון לאורך שנים. חוקרים אלה מהווים מקור השראה ועדות חיה לערכי הטכניון: חתירה למצוינות והשפעה חיובית על העולם. זה הביטוי למחויבותו של הטכניון להמשיך וליצור עתיד טוב יותר באמצעות ידע, יצירתיות ושיתוף פעולה.”

קיר ההוקרה, שעוצב על ידי חברת דיסק-אין, כולל את שלושת חוקרי הטכניון חתני פרס נובל – פרופ’ מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר מהפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט ופרופ’ מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים. בנוסף מצוינים גם פרסי מחקר מדעיים יוקרתיים ופרס ישראל, שבו זכו 21 מחוקרי הטכניון.

פרופ’ מחקר אברהם הרשקו, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 1994, אמר כי “זהו מעין יום הולדת – 100 שנים לטכניון. בתקופה זו תרם הטכניון תרומות עצומות במדע ובטכנולוגיה לישראל ולעולם כולו. הטכניון הוביל את מהפכת ההייטק שהציבה את ישראל בחזית התעשייה, הביטחון והרפואה, ועשה רבות בתחום המדע הבסיסי. הגעתי לטכניון כחבר סגל צעיר כדי לסייע בהקמת פקולטה חדשה לרפואה, והטכניון סייע לי רבות בהקמת המעבדה וברכישת הציוד הנדרש למחקר בביוכימיה, כמו גם במלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים – אחד מהם היה פרופ’ אהרן צ’חנובר, שסייע לי במחקר ויחד גילינו תגלית רבת השפעה. תודה לטכניון ולידידיו שאפשרו זאת.”

פרופ’ מחקר דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011 וחתן פרס ישראל לשנת 1998, סיפר כי יחסיו עם הטכניון החלו לפני 63 שנים, כאשר בטכניון היו רק שלושה בניינים. “הטכניון התפתח מאז באופן מעורר התפעלות, ויש לנו כבר שלושה פרסי נובל. נכון, יש אוניברסיטאות עם יותר ממאה נובליסטים, אולם אין בעולם אוניברסיטה שהשפעתה על ארצה דומה להשפעתו של הטכניון על מדינת ישראל. הטכניון הכשיר את המדענים המהנדסים שהובילו את הקמת המדינה ולאחר מכן יצרו וביססו את ביטחונה של ישראל, את ההייטק, את הכבישים, את התעשייה ואת המדע. הקידמה במדע ובטכנולוגיה פועלת בשני ערוצים – האחד הוא אבולוציה הדרגתית והשני הוא מהפכה, רבולוציה. הקשר בין השתיים הוא שמהפכות הן שמובילות את האבולוציה ומאפשרות אותה – ולטכניון חלק עצום באותן מהפכות.”

פרופ’ מחקר אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2003, אמר: “מדינת ישראל לא הייתה מתקיימת ללא הטכניון, ואני אומר את זה בוודאות גמורה. ישראל חבה חוב עצום לטכניון הן בביטחון והן בכלכלה, המונחים על כתפיהם של בוגרינו וחוקרינו. בוגרי הטכניון המזינים את המדע ואת הכלכלה בישראל חיוניים לעצם קיומנו. בישראל, מדע וטכנולוגיה אינם מותרות אלא כורח חיוני. בלעדיהם לא נתקיים. אני קורא גם לממשלת ישראל: עלינו להסיט תקציבים ומשאבים לחינוך של המאה ה-21 כדי להבטיח את ביטחונה של ישראל ואת קיומה. מזל טוב לטכניון.”

לרשימת החוקרים והחוקרות בקיר ההוקרה לחצו כאן

קרדיט צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון