ד”ר עילם ילון נבחר לרשימת “הכוכבים העולים”

מדי שנה, תוכנית Intel® Rising Star Faculty Award (RSA) בוחרת חוקרים אקדמיים בתחילת דרכם, המובילים מחקר טכנולוגי פורץ דרך הצפוי לחולל מהפכה בתעשיית ההייטק. במסגרת הזכייה, מקבלים החוקרים פרס על סך 50 אלף דולר לטובת המשך קידום המחקר. הרשימה השנה כוללת  15 חברי סגל צעירים מסביב לעולם הצפויים להוביל את פריצות הדרך העתידיות בעולם המחשוב, והשנה יש גם נציג ישראלי.

ד”ר עילם ילון מהטכניון זכה בפרס RSA של אינטל לחברי סגל צעירים. ד”ר ילון, הישראלי היחיד ברשימת הזוכים, הוא חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

ד"ר עילם ילון

ד”ר עילם ילון

ד”ר ילון השלים את כל תאריו בטכניון – תואר ראשון כפול, בהצטיינות, במדע והנדסה של חומרים ופיזיקה, ותואר דוקטור במסלול ישיר בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים. בשנת הלימודים תשע”ט (2019), לאחר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, חזר לפקולטה כחבר סגל.

ד”ר ילון עוסק בהתקני מוליכים למחצה (מל”מ), שהם אבני היסוד של האלקטרוניקה על כלל שימושיה. התקנים אלה מחברים בין הרובד הפיזיקלי של החומרים לבין המעגלים המשולבים שמממשים חישובים וזיכרונות.

מגמת המזעור של התקני מל”מ נמשכת כבר מספר עשורים ונועדה לדחוס יותר רכיבים בשבב. צריכת ההספק והאנרגיה היא צוואר בקבוק משמעותי בשיפור ביצועי המערכת. מגבלה זו חריפה במיוחד במערכות של בינה מלאכותית המצריכות כוח חישוב רב וצריכת אנרגיה עצומה.

קבוצת המחקר של דר ילון עוסקת בפיתוח התקנים לחומרה ייעודית עבור מערכות בינה מלאכותית ולשיפור רכיבי זיכרון וחישוב. הרובד של טכנולוגיית ההתקן הוא קריטי בהקשר זה ועשוי להוביל לפריצת דרך משמעותית ביעילות האנרגטית של המערכת.

לדברי יניב גרטי, מנכ”ל אינטל ישראל: “פרסי RSA ניתנים לחברי סגל צעירים המובילים מחקר טכנולוגי פורץ דרך הצפוי לחולל מהפכה בתעשיית ההייטק. מלבד קידום שיתופי פעולה עם אנשי טכנולוגיה בכירים באינטל, התוכנית מעודדת שימוש בשיטות הוראה חדשניות כמו גם שילוב אוכלוסיות הסובלות מתת-ייצוג במדעי המחשב ובהנדסה. בשנת 2020 זכה בפרס ד”ר דניאל סודרי מהטכניון וזוהי גאווה גדולה לראות בפעם השנייה חוקר ישראלי הזוכה בפרס יוקרתי זה, אני מברך את ד”ר ילון על כך ומאחל הצלחה רבה בהמשך המחקר”.

לדברי ד”ר ילון, “הדגש במחקר שלנו הוא על הבנת תהליכי פיזור ההספק ומעבר החום בהתקן על פני סקאלה ננו-מטרית במרחב ובזמנים קצרים מאוד של פחות מננו-שניה (מיליארדית השניה). במסגרת המחקר נעשה שימוש בננו-חומרים ובתכונותיהם הייחודיות כגון שינוי פאזה ופרואלקטריות כדי להביא לשיפור בביצועים ובצריכת האנרגיה בהתקן (אבן היסוד) ולצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה ברמת המערכת.”