נציגי ות”ת ומשרד האוצר ביקרו בקמפוס

יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ הגיעה השבוע לביקור עבודה מיוחד בטכניון יחד עם אסף וסרצוג, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ורפרנטים מהמשרד העוסקים בהשכלה הגבוהה. הם נפגשו עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון פרופ’ בועז גולני והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין. לביקור בטכניון התלוו ממלאת מקום מנכ”ל ות”ת-מל”ג מיכל נוימן ויניב שבתאי, סמנכ”ל התקצוב בות”ת.

פרופ’ אורי סיון ערך לאורחים סקירה היסטורית על הטכניון, העתיד לחגוג מאה שנים לפתיחת הכיתה הראשונה ב-2024, ועל חשיבות תרומתו למדינת ישראל הן בהיבט המחקרי והן בהכשרת ההון האנושי ההנדסי–טכנולוגי. “בקמפוס יש 700 מעבדות מחקר שרובן מהוות תשתית מחקרית למדינת ישראל ולתעשייה הישראלית כולה, החל בשבבים וכלה במדעי החיים,” אמר הנשיא.

“רוב רובו של תקציב הפיתוח של הטכניון מגיע מתרומות, כל בניין חדש בקמפוס נבנה בכספי התורמים שלנו. עד משבר הקורונה כרבע מתקציב הטכניון הגיע מתרומות, כעת לאור המצב, התרומות נעצרו כמעט כליל ועל הממשלה להבין זאת. לשמירה על תשתיות המחקר בקמפוס ולפיתוחן יש חשיבות לאומית ואסטרטגית למדינת ישראל.”

נשיא הטכניון ערך למבקרים סיור במרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים (מיק”א( והציג להם את “ת’מיס” – מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM) המספק תמונות של אטומים בודדים ומידע על מבנה החומר ותכונותיו. המיקרוסקופ, מהמתקדמים בעולם והיחיד מסוגו בישראל, מאפשר מעקב בזמן אמת אחר תהליכים דינמיים המתרחשים בחומר.

בנוסף סיירו המבקרים במעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע”ש רוברט ורות מגיד בראשות ד”ר עדו קמינר, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. ד”ר קמינר הציג את מחקרו פורץ הדרך שפורסם במגזין המדעי היוקרתי Nature. במסגרת המחקר פיתח ד”ר קמינר מערכת מיקרוסקופייה קוונטית חדשנית והדגים באמצעותה, לראשונה בעולם, תצפית ישירה באור הנלכד בגביש פוטוני.

ד”ר קמינר הגיע לטכניון מ-MIT, וכדי לאפשר לו לנהל כאן את עבודתו הניסויית השקיע הטכניון כ-4 מיליון דולר ששימשו בין השאר לבנייתה של המערכת החדשנית. בהקשר זה אמר פרופ’ סיון כי “הזירה האקדמית היא גלובלית, והטכניון נדרש להתמודד עם האוניברסיטאות הטובות בעולם. לשם כך עלינו להשקיע משאבים רבים, ולצערי אין כאן דרכי ביניים; אם אנו רוצים להחזיר לישראל את מיטב המוחות האקדמיים ולהימנות על האוניברסיטאות המובילות בעולם, עם מעבדות המחקר הטובות ביותר, אנו זקוקים לתשתיות המחקר המתקדמות ביותר בעולם.”

“כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולעמוד בחזית המחקר העולמי ולהבטיח את עתידה האקדמי והכלכלי עליה ליטול אחריות ולעצור את השחיקה ביכולות המחקר של המוסדות האקדמיים הישראליים מול מוסדות אחרים בעולם ולהגדיל משמעותית את ההשקעה הכספית ברכיב המחקר במסגרת תקציבי ההשכלה הגבוהה.”

האורחים ביקרו גם במרכז לננו-אלקטרוניקה ע”ש שרה ומשה זיסאפל ופגשו את ראש המרכז פרופ’ ניר טסלר. פרופ’ טסלר הציג לאורחים את החדרים הנקיים ואת תשתיות המחקר החדשניות העומדות לרשות החוקרים מהטכניון ומהתעשיה.

יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ אמרה בפגישה כי הטכניון הוא מוסד בעל היסטוריה מפוארת ותרומה אדירה למדינת ישראל. “זהו מוסד עם אתוס ניהולי מפואר, שלא ניכר במקומותינו. זה לא ברור מאליו, ואנו בות”ת מנסים להנחיל את מודל הניהול הטכניוני גם ליתר המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. לטכניון יש מובילות אסטרטגית והוא מוביל תהליכים בראייה לאומית. התוכניות שפותחו ברמה הלאומית, למשל התוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, נבנו על פי המודל של הטכניון ואומצו על ידי ות”ת. בשנתיים האחרונות מוביל הטכניון את הרה-אורגניזציה של לימודי ההנדסה, ותוכנית זו תוצע למל”ג לאימוץ גם ברמה הלאומית.”