נחנכה תחנת הקרקע לפרויקט הננו-לוויינים “אדליס-סמסון”

התחנה תהווה מרכז בקרה עבור שלושת הלוויינים שישוגרו בסוף השנה

אלבר דלורו ורבקה בוכריס מסירים את הלוט

מרכז השליטה לבקרת משימות לוויינים נחנך היום במכון אשר לחקר החלל בטכניון לטובת פרויקט אדליס-סמסון – שלושה ננו-לוויינים שישוגרו לחלל בסוף 2018. הלוויינים ישוגרו באמצעות חברה הולנדית המתמחה בשיגור ננו-לוויינים ובתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. לאחר השיגור תעבור הבקרה על הננו-לווינים למרכז השליטה החדש, שינטר את פעולות הלוויינים ויקבל מהם נתונים.

רבקה בוכריס, המשמשת כנאמן בהקדש קרן אדליס, אמרה בטקס החנוכה כי “בסוף 2014 חתמנו על ההסכם עם הטכניון, וכעבור שנה השלימה נאס”א את ההסכם עם סוכנות החלל הישראלית. פרויקט אדליס-סמסון מעניק לטכניון ולישראל הזדמנות לחצות גבולות וליזום מהפכה טכנולוגית חדשה, ואנו גאים להיות מחלוצי הפרויקט הזה.”
סגן נשיא הטכניון לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני אמר כי “ישראל היא מדינה קטנה ודלה במשאבים ואין לה ברירה אלא להסתמך על ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר שלה. הדרך היחידה לעשות זאת היא להשקיע בהשכלה גבוהה ובמחקר אקדמי. הטכניון עושה זאת בחתירה  בלתי נלאית להרחבת הידע האנושי תוך מאמץ לפתור את הבעיות הניצבות לפתחה של ישראל.”

פרויקט אדליס-סמסון פותח בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ’ פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול לטוס במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק”מ. במסגרת הפרויקט ישוגרו לחלל שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה אוטונומית, ללא התערבות אנושית. הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים 10X20X30 ס”מ, בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק”ג. על גבי הלוויינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון.

מרכז השליטה שנחנך במכון אשר לחקר החלל בטכניון במימון קרן “אדליס” כולל אנטנות לעקיבה ולתקשורת לוויינית ותחנת קרקע ובה מערך מחשוב נרחב. מערך האנטנות יוצר על ידי חברת “אורביט” הישראלית וכולל אנטנה גדולה במיוחד בקוטר של כ-4 מטרים. המרכז יקיים תקשורת עם הלוויינים בשלושה תדרים (UHF, VHF, S-Band) בעת ובעונה אחת. יתירה מכך, תחנת הקרקע תאפשר הן קליטת אותות המשודרים מהלוויינים לקרקע והן אותות המשודרים בין הלוויינים לבין עצמם.

“הקרבה בין הלוויינים מציבה אתגר טכנולוגי מורכב מבחינת המעקב אחריהם מכדור הארץ,” מסביר פרופ’ גורפיל. “מרכז השליטה יאפשר הסטה אוטומטית של אלומת התקשורת בין הקרקע ללוויינים באמצעות סיבוב האנטנות לעבר כל אחד מהלוויינים החולפים מעל התחנה, וכל זאת ללא התערבות אנושית. בעתיד אפשר יהיה לעקוב אחר לוויינים רבים יותר בעת ובעונה אחת.”

מימין לשמאל: אלבר וקלוד דלורו, רבקה בוכריס ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

אנשי קרן אדליס עם פרופ’ בועז גולני ופרופ’ פיני גורפיל, על רקע התחנה החדשה

אלבר וקלוד דלורו, סידני ורבקה בוכריס עם פרופ’ פיני גורפיל בחדר הבקרה של תחנת הקרקע

תמונה מתהליך בניית תחנת הקרקע והצבת האנטנות