מצעד הפוסטים הנצפים ביותר בעמוד הפייסבוק של הטכניון:

לתפארת מדינת ישראל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף השיאה משואה בטקס הממלכתי ביום העצמאות ה-70.
לכתבה: http://bit.ly/2AncpqC

פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך פיתח שיטות סינתזה חדשניות המרחיבות את ארגז הכלים הכימי ומאפשרות הכנה יעילה של חלבונים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2Ti0VMf

פרופ’ בעז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים פענח את תהליך ההיווצרות של “עדשות מחוסמות” מתחת למים בגופו של נחשון הים.
לכתבה: http://bit.ly/2C1IdBN

פרופ’ חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון פיתח מערכת חדשנית משולבת המזהה מחלות קטלניות בשלבים מוקדמים של התפתחותן.
לכתבה: http://bit.ly/2ApsT1x

ד”ר עליזה מלק זכתה באות “מרצה מעורר השראה” לשנת 2017 מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית.
לכתבה: http://bit.ly/2TesCpk

ד”ר הודיה אוליאל, הסובלת משיתוק מוחין, סיימה לאחרונה את לימודיה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט.
לכתבה במאקו: http://bit.ly/2BOBGtW

ד”ר מירא שלח, שהשלימה דוקטורט בפקולטה למדעי המחשב, היא האישה הראשונה מהמגזר הערבי שקיבלה תואר דוקטור במדעי המחשב בישראל.
לכתבה בידיעות אחרונות: http://bit.ly/2PddJVJ

הטכניון השלים שיפוץ נרחב של המתקנים במרכז הספורט, ובמרכזו חידוש מגרשי הטניס, הקטרגל והכדורסל. לאחרונה גם החלה בנייתם של אולם ספורט חדש וחדרי חוגים חדשים.
לכתבה: http://bit.ly/2rAwDbO

סטודנטים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים: הדלקת חנוכייה בדרך המסובכת ביותר.
לכתבה: http://bit.ly/2EZQrgv

2018 - זו היתה השנה שהייתה! מצעד הפוסטים הניצפים ביותר בעמוד הטכניון:

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון מציגים שיטה חדשה לאומדן יעילותם של “קוקטיילים אנטיביוטיים”

פרופ' רועי קישוני

פרופ’ רועי קישוני

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון הציגו בכתב העת Nature Microbiology מערכת חדשנית למדידת יעילותו של “קוקטייל אנטיביוטיקה” – טיפול המשלב סוגים שונים של אנטיביוטיקה. המחקר מראה כי יעילותו של הקוקטייל מושפעת בעיקר ממגוון התרופות שבו ולא ממינוניהן. את המחקר ערכו פרופ’ רועי קישוני מהפקולטות לביולוגיה ומדעי המחשב והדוקטורנט דור רוס.

אנטיביוטיקה היא אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות הרפואה. במידה רבה היא תגלית יותר מאשר המצאה, שכן האנטיביוטיקה התפתחה בטבע בפטריות ובשמרים בתהליך אבולוציוני שהגביר את כושר הישרדותם. פיתוחן של תרופות המבוססות על אותם חומרים אנטיביוטיים טבעיים החל לפני כמאה שנה בזכות מחקריהם של סר אלכסנדר פלמינג, הווארד פלורי וארנסט צ’יין, חתני פרס נובל ברפואה לשנת 1945.

הטיפול האנטיביוטי הציל מאז ראשיתו את חייהם של מיליונים רבים, ועם זאת, הצלחתו הפכה אותו לחרב פיפיות. זאת משום שהשימוש בתרופות אנטיביוטיות מוביל להתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – תהליך שפרופ’ קישוני הציג בעבר באמצעות פלטפורמה ייחודית שבנה עם עמיתיו בהרווארד. כיום מבטאים חוקרים רבים חשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו חיידקים לא יגיבו עוד לתרופות אנטיביוטיות. אחת מתרומותיו של פרופ’ קישוני בהקשר זה הוא שיטה המאפשרת לאמוד את רמת העמידות הנוכחית של חיידק נתון לאנטיביוטיקה ויתר על כן – לחזות את העמידות שהוא צפוי לפתח בעתיד. על סמך מידע זה אפשר להתאים למטופל את האנטיביוטיקה היעילה ביותר.

בתרשים: הכמות הכללית של אנטיביוטיקה הדרושה לעיכוב עולה כמו שורש מספר התרופות השונות בקוקטייל. כל נקודה בתרשים מייצגת שילוב של 2-10 אנטיביוטיקות שונות. אפשר לראות שכאשר מעלים את מספר האנטיביוטיקות השונות בשילוב הכמות הדרושה מכל אחת מהתרופות יורדת (שיפוע הגרף α קטן מאחד), בעוד הכמות הכללית עולה.

בתרשים: הכמות הכללית של אנטיביוטיקה הדרושה לעיכוב עולה כמו שורש מספר התרופות השונות בקוקטייל. כל נקודה בתרשים מייצגת שילוב של 10-2 אנטיביוטיקות שונות. אפשר לראות שכאשר מעלים את מספר האנטיביוטיקות השונות בשילוב הכמות הדרושה מכל אחת מהתרופות יורדת (שיפוע הגרף α קטן מאחד), בעוד הכמות הכללית עולה.

המחקר הנוכחי בחן כאמור את יעילותם של “קוקטיילים” של תרופות אנטיביוטיות שונות. החוקרים פיתחו מערכת חדשנית אוטומטית המאפשרת מדידה מדויקת של השפעת קוקטיילים שונים על חיידקים. הם מצאו שככל שמספר האנטיביוטיקות השונות בקוקטייל גדול יותר, כמות התרופות הכוללת אמנם חייבת לגדול אולם אפשר להקטין את הכמות של כל אחת מהן בלי להפחית מיעילות הקוקטייל.

החוקרים בחנו תמהילים שונים של אנטיביוטיקה מרובה (קוקטייל) על כמה סוגי חיידקים, וכך אימתו את יעילותה של המערכת שבנו.

 

המחקר נתמך על ידי מכוני הבריאות האמריקאים (NIH), המרכזים הישראליים למצוינות במחקר
(I-CORE) והמועצה האירופית למחקר (ERC).

 

למאמר בכתב העת Nature Microbiology לחצו כאן

פרופ' רועי קישוני והדוקטורנט דור רוס (מימין)

פרופ’ רועי קישוני והדוקטורנט דור רוס (מימין)

 

 

 

הטכניון והוועד האולימפי בישראל מקימים מרכז מחקר משותף שיעסוק בקידום הספורט האולימפי בישראל. בראש המרכז יעמוד פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות

 

נציגי הטכניון והוועד האולימפי לאחר חתימת ההסכם

נציגי הטכניון והוועד האולימפי לאחר חתימת ההסכם

הטכניון והוועד האולימפי בישראל יקימו יחד את “המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי” בראשות פרופ’ אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מטרת המרכז החדש היא עידוד מחקרים שיקדמו את הספורט האולימפי בישראל על ענפיו השונים, וזאת במודל הנהוג במדינות שונות באירופה ובארצות הברית.

 

יגאל כרמי, יו”ר הוועד האולימפי בישראל, אמר: “הקמתו של המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי על ידי הטכניון, מוסד אקדמי יוקרתי בעל מוניטין בינלאומי, והוועד האולימפי בישראל יציב את ישראל בעמדת יתרון בידע מדעי ובטכנולוגיה על פני המתחרים שלנו בספורט העולמי. תחומי הביומכניקה, ניתוחי התנועה והפיתוח הטכנולוגי הם תחומי היישום שיזכו מעתה לתשומת לב ייחודית, במטרה להביא לשיפור בביצועי הספורטאים שלנו. הוועד האולימפי בישראל מברך ומודה על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם הטכניון. מדובר בשילובם של מוחות מדע מבריקים לטובת הספורט האולימפי בישראל. אנו משוכנעים שהדבר יצעיד אותנו קדימה.”

 

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בירך על הקמת מרכז המחקר החדש ואמר: “שיתוף הפעולה בין הוועד האולימפי הישראלי לטכניון הוא יוצא דופן ומבטיח מאוד. החיבור בין מדעני הטכניון לספורטאים המובילים בישראל ישדרג את הביצועים האנושיים ויבטיח הישגים עתידיים.”

 

 חותמים על ההסכם. מימין לשמאל: פרופ' וויין קפלן, פרופ' פרץ לביא ויגאל כרמי.

חותמים על ההסכם. מימין לשמאל: פרופ’ וויין קפלן, פרופ’ פרץ לביא ויגאל כרמי

הפעילות המחקרית המשותפת כבר החלה בפועל, ואחד המחקרים הראשונים במסגרתה קשור בגלישת רוח. גור שטיינברג, מאמן נבחרת ישראל בגלישת רוח, ויאיר טלמון מהיחידה לספורט הישגי, ביקשו לערוך מחקר שיתאים את תכונות הגלשן לגולש כך שיספק לו את הביצועים הטובים ביותר לאורך זמן. הרקע, לדברי שטיינברג, הוא ההבדל בין סנפירי-גלשן שונים מאותו דגם. הבדל זה מחייב כל גולש לבחון לאורך זמן את הסנפיר שבחר, דבר הגוזל זמן רב ולעתים אף גורם לשבירת הסנפירים. יוזמתם של שטיינברג וטלמון הובילה למחקר בטכניון: “חתימה מכנית של סנפירי הגלשנים האולימפיים”, שמאפשר לאפיין במדויק את הסנפירים השונים ולהתאימם באופן מיטבי לתכונות הגולש. המחקר נערך במרכז למכניקת חומרים בפקולטה להנדסת מכונות בראשות פרופ’ דני ריטל ובליווי מדעי של פרופ’ נתאי דרימר ופרופ’ אלון וולף.

 

פרופ’ וולף, שיעמוד בראש המרכז, הוא ראש המעבדה לביו-רובוטיקה ולביומכניקה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מחקריו מתפרשים על פני תחומים רבים ובהם רובוטים לניתוחים, לשיקום ולמשימות חילוץ והצלה, חקר המכניקה של הגוף ופיתוח טכנולוגיות לשיפור התפקוד המוטורי של אנשים בריאים וחולים.  לדברי פרופ’ וולף, “כיום ברור שזכייה במדליה אולימפית נובעת לעתים מיתרון של שבריר שנייה או של סנטימטרים ספורים של המתחרים. יתרונות כאלה נובעים מהבנה מדעית ומיישומה באימונים ובציוד. אנחנו מאמינים שאם נרתום לטובת הספורט האולימפי את הידע ואת היכולות שהפכו את ישראל לאומת הסטארט-אפ נוכל לקדם את הישגי הספורטאים האולימפיים שלנו ולסייע להם להפוך למודל לחיקוי שיחלחל לתרבות הספורט בישראל.”

נציג הוועד האולימפי בישראל בהנהלת המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי הוא הפיזיולוג מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל.

הוועד האולימפי בישראל הוא ארגון הגג של הספורט בישראל המאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל ומייצג את ישראל בוועד האולימפי הבינלאומי. תפקידו העיקרי: לדאוג להכנתם המיטבית של ספורטאי המשלחות האולימפיות של ישראל, למשחקים האולימפיים ולתחרויות מטרה נוספות.

על ההסכם החדש חתומים הוועד האולימפי בישראל, הטכניון ומוסד הטכניון למחקר ופיתוח.

ההסכם האסטרטגי להקמת המרכז החדש, שייקרא באנגלית The Israeli Olympic Sports Research Center, נרקם בעקבות יום עיון שנערך בטכניון למאמנים בענפים האולימפיים ומתוך הכרה בצורך במחקר נרחב ומעמיק בהיבטים שונים של ספורט.

בטקס החתימה על ההסכם שהתקיים אתמול (ד’) בטכניון השתתפו מטעם הוועד האולימפי: היו”ר יגאל כרמי, המנכ”ל גילי לוסטיג, חברת הנהלת הוועד ויו”ר ועדת הספורט יעל ארד, המנהל המדעי מולי אפשטיין, הגולש סגן אלוף אירופה יואב עומר, מאמן השייט האולימפי גור שטיינברג ובכירים נוספים. מטעם הטכניון השתתפו באירוע: נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, המשנה לנשיא למחקר פרופ’ וויין קפלן, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ׳ יורם הלוי ופרופ’ אלון וולף.

מסירים את הלוט משלט המרכז החדש

מסירים את הלוט משלט המרכז החדש

יעל ארד חברת הנהלת הוועד האולימפי (מימין) עם בראש המרכז יעמוד פרופ' אלון וולף

יעל ארד חברת הנהלת הוועד האולימפי (מימין) עם ראש המרכז פרופ’ אלון וולף

57 חברות השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון וגייסו מאות סטודנטים ובוגרים

57תמונות מיריד התעסוקה חברות מהמובילות במשק הישראלי השתתפו ביריד התעסוקה של הטכניון שהתקיים ביום רביעי שעבר. ביריד, שהתפרס על פני 129 ביתנים, השתתפו חברות ישראליות ובינלאומיות ובהן התעשייה האווירית, אלביט, אינטל, אמזון, אפל, צ’ק פוינט, רכבת ישראל, מרוול, מלאנוקס, סיסקו, Biosense Webster, KLA Tencor, רפאל ו-JP Morgan.

לצד החברות הוותיקות שמשתתפות ביריד התעסוקה של הטכניון בכל שנה השתתפו זו הפעם הראשונה גם שבע חברות חדשות ובהן fiverr , המעסיקה 400 עובדים ומפתחת מרקט פלייס לשירותים דיגיטליים. “הגענו ליריד התעסוקה בטכניון כדי לחפש טאלנטים במדעי המחשב,” סיפרה אבישג צ’ילאג שסיימה את לימודיה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בשנה שעברה. “ידוע שבטכניון יש אנשים טובים ומוכשרים.”

חברת נובוקיור, שהוקמה על ידי פרופ’ יורם פלטי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, השתתפה לראשונה ביריד. נובקיור פיתחה מערכת לא פולשנית המחסלת גידולי מוח באמצעות שדות חשמליים. “לנובוקיור היסטוריה ארוכה ופורייה עם מוסד הטכניון,” אמר משה גלעדי, מנהל המחקר הפרה-קליני בחברה. “חלק מעובדי החברה למדו בטכניון ואנו מעריכים מאוד את ההשכלה והמיומנויות שהטכניון הקנה להם. נובוקיור רואה חשיבות רבה בהשתתפות ביריד התעסוקה של הטכניון ומקווה לגייס לשורותיה את הדור הבא של חוקרים ומהנדסים.”

חברת הסטארטאפ Magentiq הוקמה ב-2014 על ידי בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ד”ר דרור צור. החברה מתמקדת בשיפור של בדיקות קולונוסקופיה. “בעולם מתבצעות יותר מ-40 מיליון בדיקות קולונוסקופיה בכל שנה, ויש בהן 30 אחוזי החמצה באבחון, חלק משמעותי שלהם הוא גם בשל חוסר ריכוז או טעויות של רופאים. הטכנולוגיה שלנו, המבוססת על עיבוד תמונה ולמידה עמוקה, משפרת את איכות האבחון ומסמנת לרופא ממצאים חשודים בבדיקה. כך אנחנו משפרים את הסיכוי שממצאים לא יתפספסו.” החברה הפועלת בחיפה נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח ותחילת הניסויים הקליניים וצפויה להוציא מוצר לשוק בתוך כשנה. לדברי ד”ר צור, “כרגע יש בחברה 7 עובדים. לאחרונה קיבלנו מענקים מרשות החדשנות ומהאיחוד האירופי ואנחנו צריכים להאיץ את הפיתוח הטכנולוגי. לכן אנחנו מחפשים מהנדסי חשמל, מדעי המחשב, וביו-רפואה.”

תמונות מיריד התעסוקהנציגי חברת פיליפס, המשתתפת כבר שנים ביריד התעסוקה, הגיעו הפעם ליריד כדי לגייס יותר מ-20 סטודנטים ובוגרים. “אנחנו מחפשים אנשים מוכשרים מכל קשת מקצועות ההנדסה,” מסבירה מנהלת הגיוס של פיליפס קרן רזון. “לפיליפס יש מעל אלף עובדים, כ-900 מהם עובדים באתרי החברה במתם, חיפה. אנו רואים את הסטודנטים הלומדים בטכניון כקהל יעד איכותי ומשמעותי עבורנו ולמעשה אנו גאים בכך שכמחצית מהעובדים שלנו הם בוגרי טכניון.”

ביריד השתתפה גם תוכנית #סולמות של הטכניון, החושפת את הסטודנטים למחקר מתקדם במעבדות הטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון. “התוכנית של הטכניון #סולמות מציעה לסטודנטים בכל הפקולטות לצבור ניסיון מעשי ולהשתלב בצוותי מחקר בטכניון כבר במהלך לימודי התואר הראשון,” מסבירה דיקנית לימודי הסמכה פרופ’ אורית חזן, שיזמה את הפרויקט הייחודי. “ניסיון ייחודי זה יקנה לסטודנטים ערך מוסף לקורות החיים שלהם ולעתידם המקצועי, בין אם יבחרו בקריירה אקדמית כסטודנטים לתארים מתקדמים או כחברי סגל אקדמי ובין אם ייפנו לקריירה בתעשייה כיזמים או כשכירים.”

גם נציגי המרכז לחינוך סייבר הגיעו לגייס בטכניון סטודנטים שיעבדו כמדריכים ומדריכות בשכר, וילמדו בני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. המרכז לחינוך סייבר, פרי שיתוף פעולה בין קרן רש”י, משרד הביטחון ומערך הסייבר הלאומי, מכשיר אלפי חניכים וחניכות ברחבי הארץ, במסגרת מגוון תכניות בתחומי המחשבים והסייבר דוגמת “מגשימים” ו”סטארטק”, במטרה להגדיל את כמות ואיכות מומחי המחשבים והסייבר ביחידות הטכנולוגיות, באקדמיה ובתעשיית הייטק הישראלית.

“חשיפת הסטודנטים והסטודנטיות לשוק העבודה מסייעת לגיבוש תפיסת עולמם המקצועי,” אמר דיקן הסטודנטים בטכניון פרופ’ בני נתן, “ולחברוֹת זו הזדמנות לקלוט כוח אדם איכותי ומוכשר. היריד יוביל ללא ספק להצטרפותם של בוגרים נוספים למאגר המכובד של בוגרי טכניון התופסים עמדות מפתח במגזר הציבורי, הביטחוני והתעשייתי ותורמים לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל.”

את היריד מארגנת היחידה להכוון קריירה בלשכת דיקן הסטודנטים. “היריד מאפשר מפגש אותנטי ובלתי אמצעי של סטודנטים ובוגרי טכניון עם התעשייה,” אמרה רויטל רודוי, מנהלת דיקנאט הסטודנטים בטכניון. “ביריד יכולים הסטודנטים להיפגש ישירות עם מעסיקים נבחרים ומובילים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק, לקבל מידע על אפשרויות ההשתלבות בחברות ולהגיש קורות חיים ישירות לאנשי הגיוס בארגונים.”

תמונות מיריד התעסוקה תמונות מיריד התעסוקה תמונות מיריד התעסוקה

 

ד”ר שי מעייני, שהשלים את כל תאריו בטכניון ועושה כעת פוסט-דוקטורט ב-MIT, זכה בתחרות הצילום של האגודה האמריקאית לאופטיקה

 

ד"ר שי מעייני

ד”ר שי מעייני

בוגר הטכניון שי מעייני, השוהה כיום בפוסט-דוקטורט ב-MIT, זכה השנה בציון לשבח בתחרות הצילום של OSA – האגודה האמריקאית לאופטיקה. התמונה, אחת מ-8 התמונות הזוכות בתחרות, מופיעה בגיליון המיוחד של כתב העת של האגודה שמוקדש ל”אופטיקה ב-2018″. היא מתארת ניסוי שבו שלושה כדורים לכודים באלומת אור לבן שגורמת להם לרחף באוויר. הכדורים שוברים את האור הלוכד אותם ממש כמו טיפות גשם השוברות את האור הלבן לכל צבעי הקשת. הניסוי התפרסם בעיתון Optics Express.

בנוסף, באותו גיליון של “אופטיקה ב-2018” נבחר הניסוי שביצעו ד”ר מעייני ורפי דהן, בנושא מבודדים אופטיים, כאחת מ-30 העבודות החשובות באופטיקה השנה. הניסוי התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature.

המחקרים האמורים נערכו במעבדתו של פרופ’ טל כרמון בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. זו השנה השנייה ברציפות שעבודתם של מעייני, פרופ’ כרמון ושותפיהם נבחרת כאחת מהעבודות החשובות על ידי ה-OSA.

ד”ר מעייני השלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון – תואר ראשון (בהצטיינות) במסלול המשולב בהנדסת חשמל  ובפיזיקה, תואר שני בהנדסת חשמל בהנחיית פרופ’ יובל יעיש ותואר שלישי בפקולטה להנדסת מכונות בהנחיית פרופ’ טל כרמון. כיום הוא נמצא בפוסט-דוקטורט ב-MIT, שם הוא מפתח סיבים אופטיים חדשניים בהנחייתו של בוגר הטכניון פרופ’ יואל פינק. ד”ר מעייני בחר בתחום מחקר זה, שהוגדר כצורך אסטרטגי של ישראל, מתוך רצון לחזור לישראל כחבר סגל בתום הפוסט-דוקטורט.

לרשימת התמונות הזוכות לחצו כאן

התמונה הזוכה

התמונה הזוכה

פרופ' טל כרמון

פרופ’ טל כרמון

 

התחרות נערכה בטכניון במסגרת הקונסורציום האירופי EIT-Food

אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות

אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות

“אלגלאפל” – פלאפל מבוסס-ספירולינה – הוא הפיתוח הזוכה בתחרות שנערכה בטכניון בתחילת דצמבר במסגרת הקונסורציום האירופי EIT-Food. במסגרת התחרות פותחו מוצרים חדשניים ממיקרו-אצות (micro-algae) והוצגו תוכניות עסקיות למסחורם. את המוצר הזוכה פיתחה קבוצת סטודנטיות מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון: מיטל קציר, ירדן אבוחצירה-כהן, חני שקולניקוב, הילה טרזי ואינה נפומנישי. הסטודנטיות עבדו בהנחיית ד”ר מאיה דוידוביץ-פנחס, פרופ”ח אורי לזמס, ד”ר אבי שפיגלמן ופרופ”ח יואב ליבני שהוביל את הפרויקט כולו.

 

הצוות הטכניוני פיתח את “אלגלאפל” (Algalafel) – פלאפל קפוא, מוכן לחימום, העשיר בחלבונים, בוויטמינים, במינרלים ובנוגדי חמצון – וכן טחינה מועשרת באסטקסנתין, שהוא נוגד החמצון המקנה לדג הסלמון את צבעו הכתום. חברות הצוות הסבירו כי שני המוצרים פותחו על רקע הגידול המהיר בצריכת המזון העולמית, הצורך באיתור מקורות מזון עתירי חלבון והמגמה של הפחתה בצריכת בשר. צוות השופטים ציין כי צוות הסטודנטיות מהטכניון הציג מוצרים איכותיים ובשלים מאוד, המוכנים לקראת יציאה לשוק.

 

בתחרות השתתפו קבוצות של סטודנטים לתארים מתקדמים מהטכניון, מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד ומאוניברסיטת הוהנהיים הגרמנית. הפרויקט החל בינואר והמשיך במפגש היכרות במרץ 2018, שאורגן על ידי אוניברסיטת הוהנהיים וחברת Doehler. מפגש זה היה אות הפתיחה לתהליך המחקר והפיתוח שהגיע לשיאו באירוע המסכם בטכניון, שנמשך יומיים.

במשך שנה שלמה עסקו שלוש הקבוצות בלימוד הנושא, בהיכרות עם שיטות מחקר רלוונטיות ובפיתוח מוצרים המבוססים על מיקרו-אצות. האירוע בטכניון נפתח בהרצאתו של ד”ר עומר גרונדמן מאלגטק על ייצור המיקרו-אצות במפעל החברה בקטורה שבערבה ועל מוצרי המיקרו-אצות של אלגטק. אלגטק, אחת מיצרניות האצות המתקדמות והחדשניות בעולם, מפתחת ומייצרת זנים ייחודיים של מיקרו-אצות ומרכיביהן לתעשיית תוספי התזונה, הקוסמטיקה והמזון לבעלי חיים. השף יניב גור אריה, (סלטי שטראוס ומותג “אחלה”) הנחה סדנה קולינרית על הכנת חומוס בשילוב תוספות המבוססות על מיקרו-אצות. היום הראשון הסתיים בפסטיבל “החג של החגים” במושבה הגרמנית בחיפה, וביום השני נערכה התחרות ולאחריה התקיים אירוע פומבי פתוח, שבו הציגו שלושת הצוותים את מוצריהם ואת המצגות העסקיות שלהם. האירוע הגיע לשיאו בהענקת הפרסים.

 

כל משתתפי הסדנה. שורה קדמית, מימין לשמאל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ' מרסל מחלוף, ד"ר מינמרי אדלמן, קתרינה בראון, דניאלה גרינר, רינה סירה, טינה סירקירווי, מיה קויביסטוינן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, פרופ"ח אורי לזמס, פרופ"ח יואב ליבני, חני שקולניקוב, הילה טרזי, אינה נפומנישי, מיטל קציר וירדן אבו-חצירה-כהן. שורה אחורית, מימין לשמאל: ד"ר מרים לופלר, פראוקה שפילמן, רפאל טות', ד"ר סטפני שפייסר, בנואה בנטינקס, ד"ר מריו רוקארו, ד"ר מאיה דוידוביץ-פנחס וד"ר אבי שפיגלמן

כל משתתפי הסדנה. שורה קדמית, מימין לשמאל: דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, ד”ר מינמרי אדלמן, קתרינה בראון, דניאלה גרינר, רינה סירה, טינה סירקירווי, מיה קויביסטוינן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, פרופ”ח אורי לזמס, פרופ”ח יואב ליבני, חני שקולניקוב, הילה טרזי, אינה נפומנישי, מיטל קציר וירדן אבו-חצירה-כהן. שורה אחורית, מימין לשמאל: ד”ר מרים לופלר, פראוקה שפילמן, רפאל טות’, ד”ר סטפני שפייסר, בנואה בנטינקס, ד”ר מריו רוקארו, ד”ר מאיה דוידוביץ-פנחס וד”ר אבי שפיגלמן

הפרויקט כלל גם שלושה שותפים תעשייתיים: Doehler הגרמנית, פייזר הפינית ואלגטק הישראלית. חברת אלגטק סיפקה את מרכיבי המיקרו-אצות אשר שימשו את הסטודנטים כחומרי הגלם המרכזיים. בראש ועדת השיפוט עמד בנואה בנטינקס, דירקטור פיתוח עסקים במאגד EIT-FOOD. צוות השופטים כלל גם את ד”ר מריו רוקארו, סגן דירקטור החינוך ב-EIT-FOOD; ד”ר ענת סולומון, סמנכ”ל טכנולוגיה בחברה המרכזית למשקאות; ד”ר דוד ניני, סמנכ”ל טכנולוגיה בחממת The Kitchen; וד”ר אלחנדרו מרבי, סמנכ”ל הטכנולוגיה ב-Douxmatok. את צוות השופטים ליוותה ד”ר סטפני שפייסר מחברת Doehler.

 

במקום השני בתחרות זכה הצוות של אוניברסיטת הוהנהיים שפיתח את “אלגיני” – מוצר טבעוני מבוסס עדשים המועשר בספירולינה. בצוות חברים הסטודנטים פראוקה שפילמן, רפאל טות’, ויניאק צ’בריה, קת’רינה בראון ודניאלה גרינר, שעבדו בהנחיית פרופ’ יוכן וייס וד”ר מרים לופלר.

במקום השלישי זכה צוות אוניברסיטת הלסינקי, שפיתח את Spurtti: מעדן טבעוני מבוסס שיבולת שועל ומועשר בספירולינה. בצוות חברות הסטודנטיות מיה קויביסטונן, אמי יוקינן, אנני פיטקנן, ריאינה סיירה וטינה סירקארווי, שאותן הנחו ד”ר אנה-מאיה למפי וד”ר מינמרי אדלמן.

 

 

הצוות הזוכה מהטכניון: שורה קדמית, מימין לשמאל: חני שקולניקוב, ירדן אבוחצירה-כהן, אינה נפומנישי, הילה טרזי ומיטל קציר. שורה אחורית, מימין לשמאל: מזכירת תארים מתקדמים ענת אשל גור, דיקנית הפקולטה פרופ' מרסל מחלוף, פרופ"ח יואב ליבני, פרופ"ח אורי לזמס, ד"ר אבי שפיגלמן וד"ר מאיה דוידוביץ-פנחס

בית הטכניון אבל ומרכין ראש על פטירתה של רונה רמון

פרופ' פרץ לביא ורונה רמון ב-11 ביוני 2018 קיבלה רונה רמון תואר עמית כבוד של הטכניון במסגרת הכינוס השנתי של הקורטוריון (חבר הנאמנים). התואר הוענק לה על ידי נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא “בהוקרה על פעילותה הציבורית בתחום החינוך ובקידום ילדים ונוער בישראל; ברחשי תודה על תרומתה הרבה לתעשיית החלל הישראלית ועל קידומם של לימודי המדע והחלל; ובהערכה על מנהיגותה המופתית ועל מסירותה לחברה הישראלית ולמדינת ישראל”.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בטקס כי “רונה רמון, אשת חינוך מופלאה שהשפיעה עמוקות על החברה הישראלית, יסדה את קרן רמון המקדמת מצוינות אישית וחברתית באמצעות אווירונאוטיקה, מדע וטכנולוגיה. רונה איבדה את בעלה האהוב אל”מ אילן רמון – טייס קרב, גיבור לאומי והאסטרונאוט הישראלי הראשון – וכעבור שש שנים את בנם האהוב סרן אסף רמון, שהלך בדרכי אביו והיה לטייס קרב אמיץ. מאז היא מספרת את סיפורה בארץ ובעולם ומציעה נחמה לאחרים”.

יהי זכרה ברוך.

הענקת תואר עמית הכבוד לרונה רמון ז”ל:

רונה רמון ומשפחתה

עמיתי כבוד

חדר פרס נובל נחנך ברמב”ם במעבדה הישנה של הזוכים לשנת 2004

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' רפי ביאר, פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' פרץ לביא. צילום: פיוטר פליטר.

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ’ רפי ביאר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו, פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’ פרץ לביא
צילום: פיוטר פליטר

כמעט 50 שנה אחרי ששימש כמקום צמיחתם של רופאים וחוקרים מרמב”ם והטכניון, הפך בית הספר הישן לרפואה שבביה”ח, למקום מפגש בין עבר לעתיד. מעבדת המחקר הראשונה של חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, המשמשת כיום כמרכז הכשרה למיומנויות כירורגיות, הפכה לציון דרך בהיסטוריה של המדע הישראלי ומקור השראה לדורות הבאים

סגירת מעגל היסטורית ברמב”ם: עשרות חוקרים ורופאים, אנשי רמב”ם והטכניון לדורותיהם, התכנסו אתמול (יום ב’, 17.12.18) בבית הספר הישן לרפואה שבקמפוס בית החולים כדי לקחת חלק ברגע מרגש במיוחד – חנוכת חדר פרס נובל במקום אשר שימש כמעבדת המחקר הראשונה של זוכי הפרס היוקרתי לכימיה בשנת 2004 – פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר.

המבנה הכרמליטי ההיסטורי, אשר שימש בשנות ה-70 של המאה הקודמת כמקום לימודיהם של שני המחזורים הראשונים בפקולטה לרפואה בחיפה ומוקד פעילותה של מנהלת הפקולטה, אכלס בין היתר את מעבדות המחקר של חוקרים מהטכניון והניב את עבודת המחקר החשובה שהובילה בהמשך לזכייה ההיסטורית בנובל.

אירוע הקדשת החדר להישג פורץ הדרך עבור המדע הישראלי התקיים במעמד חתני הפרס, פרופ’-מחקר הרשקו ופרופ’-מחקר צ’חנובר, מנהל רמב”ם פרופ’ רפי ביאר, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון פרופ’ שמעון מרום,  נציגי הנהלת רמב”ם, קרובי משפחה וידידים ורבים מהחוקרים ואנשי הצוות אשר היו חלק בלתי נפרד מהאירועים ההיסטוריים.

 

בדבריו ציין פרופ’-מחקר הרשקו את ההתרגשות הגדולה שנובעת מסגירת המעגל ודיבר על התחושות הנוסטלגיות והזיכרונות מהתקופה ההיא: “באמצעים פשוטים ובתנאים פשוטים, עסקנו במדע ומחקר והייתה לנו תשוקה לדבר. זה מרגש במיוחד לעמוד כאן היום ולהיזכר בדברים”.

 

פרופ’-מחקר צ’חנובר הצטרף אל הדברים כששחזר את האופן שבו חברו השניים לעבודה משותפת וציין כי: “המדע והמחקר של התקופה ההיא אינם דומים לאלו של ימינו. הדברים כיום יותר מורכבים, אך העיקרון נותר בעינו – לאהוב את מה שאתה עושה”.

 

פרופ’ לביא דיבר בפני הנוכחים על חשיבותה של הזכייה בפרס החשוב למחקר הישראלי בכלל, ולטכניון בפרט: “הטכניון שלפני הזכייה ולאחריה הוא לא אותה המוסד”, אמר והוסיף, “אני בטוח שהפרופסורים הרשקו וצ’חנובר לא ידעו שהזכייה הזו לא רק תשנה את התפיסה המדעית אלא גם את המוסד שבו הם פעלו”.

 

חדר פרס הנובל ברמב”ם, הוא המעבדה ההיסטורית ששימשה את חתני פרס הנובל, משמש כיום ככיתת הדרכה ומרכז סימולציה לרופאים וסטודנטים לרפואה בשיטות טיפול כירורגי שונות. המקום פועל במסגרת מכללת רמב”ם – ידע, מרכז ללימודים יישומיים בתחומי הבריאות והמנהל הרפואי, המהווה חלק מקמפוס בית החולים.

 

“זה מקום שבו נפגשים עבר, הווה ועתיד”, סיכם פרופ’ ביאר את הרעיון שמאחורי היוזמה, “הסיפור של הנובל הוא סיפור מופלא של הקמת הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט, על ידי גרעין הרופאים מרמב”ם, בראשות פרופ’ ארליך, הדיקן הראשון, סינופם לטכניון למרות כל ההתנגדויות, וצמיחתה למובילה עולמית למרות גודלה הקטן. זה סיפור של יצירת פריצת דרך מדעית ענקית בתנאים הכי פשוטים שאפשר לדמיין, זה סיפור של אהבה לידע ותשוקה לגילוי, וכעת – זה חלל שבו אנו מחנכים דורות חדשים של רופאים וחוקרים ונותנים להם השראה להגיע הכי רחוק שאפשר. אני גאה היום כישראלי, כחיפאי, כאיש טכניון וכאיש רמב”ם לעמוד כאן במתקן ההיסטורי החשוב הזה, שהוא חלק משביל ההיסטוריה של ביה”ח”.

 

שני זוכי פרס נובל נפגשים במקום שבו הכל התחיל. צפו בראיון קצר:   צילום ועריכה: עופר גולן, דוברות רמב”ם.

 

 

הטכניון, מכון ויצמן למדע והמכון לטלמטיקה בגרמניה יפעילו מערך לוויינים חדשני על בסיס טכנולוגיית CT, אשר יספק מידע על עננים ועל השפעתם על האקלים


הפרויקט זכה במענק של 14 מיליון יורו מטעם המועצה האירופית למחקר

(מימין לשמאל) פרופ' קלאוס שילינג, פרופ' יואב שכנר ופרופ' אילן קורן

(מימין לשמאל) פרופ’ קלאוס שילינג, פרופ’ יואב שכנר ופרופ’ אילן קורן

עשרה לוויינים, שמשקל כל אחד מהם שלושה ק”ג וגודלו כשל קופסת נעליים, ישוגרו תוך שנים ספורות לטיסת-מבנה במסלול סביב כדור-הארץ ויספקו מידע חסר תקדים על עננים ועל השפעתם על האקלים. המערכת החדשנית תספק נתונים על ההרכב הפנימי והמבנה החיצוני של עננים, באמצעות טכנולוגיה שפותחה בהשראת CT רפואי – הממפה באופן תלת-ממדי את פנים הגוף. באמצעות חקר שדות של עננים קטנים, שאינם נמדדים היטב בטכנולוגיות הלויינים הנוכחיות, צפוי הפרויקט לצמצם אי-ודאויות משמעותיות הקיימות כיום במידול האטמוספרה ובחיזוי שינויים באקלים.

הפרויקט, CloudCT, זכה במענק של 14 מיליון יורו מהמועצה האירופית למחקר ERC, במסגרת תוכנית הסינרגיה שלה (ERC Synergy program). תוכנית זו נוסדה במטרה לייצר “שלמים הגדולים מסך חלקיהם”, כלומר לעודד שאלות מחקר שאפתניות המצריכות שיתוף פעולה בין כמה חוקרים ושילוב של יכולותיהם המשלימות. 14 מיליון יורו הם הסכום הגבוה ביותר שהמועצה רשאית להקצות במסגרת התוכנית, וזו השנה הראשונה שמדענים ישראלים זוכים במענק מסוג זה.

את הפרויקט הנוכחי מובילים שני חוקרים ישראליים וחוקר גרמני אחד:

פרופ’ יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל על-שם ויטרבי בטכניון, מומחה בראייה ממוחשבת ובטומוגרפיה ממוחשבת.

פרופ’ אילן קורן מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי-הלכת  במכון ויצמן למדע, מומחה בפיסיקה של עננים וגשם.

פרופ’ קלאוס שילינג מהמכון לטלמטיקה בוירצבורג, גרמניה, מומחה בטכנולוגיות טיסות-מבנה של לוויינים זעירים.

עננים ממלאים תפקיד מרכזי במאזן האנרגיה ובמחזור המים בטבע. עם זאת, אפילו שגיאות קטנות בהערכת תכונותיהם עלולות לגרור טעויות מהותיות בחיזוי האקלים. לדברי פרופ’ קורן, “כיום לוויינים משמשים לחקר מבני עננים גדולים ברזולוציה שאינה מספיקה לצפייה בעננים קטנים. גם עננים קטנים משפיעים על האקלים ומושפעים מאוד משינויים בו ולכן חשוב לפתח דרכים למדידת תכונותיהם ולחקר יחסי הגומלין שלהם עם תנאי סביבה משתנים. פרוייקט CloudCT יסלול את הדרך לכך”.

לדברי פרופ’ שכנר, “הרעיון למדידת תוכן פנימי (טומוגרפיה) של עננים מהחלל התפתח בהשראת ה-CT הרפואי. בדומה לטכנולוגיית דימות זו ביישומה הרפואי, התמונות ב- CloudCTיצולמו מכיוונים רבים סביב הענן ומעליו. הצילום הרב-כיווני יתבצע בעת ובעונה אחת באמצעות לוויינים זעירים וזריזים מאוד הנעים בטיסת מבנה אוטונומית. עם זאת, בניגוד ל-CT רפואי, שבה יש שליטה פעילה במקור המקרין על הגוף, כאן נסתמך על קרינת שמש טבעית ועל פיזור האור הקיים. זה אחד האתגרים הגדולים בפרויקט”.

אתגר נוסף הוא יצירתה של רשת לוויינים אוטונומית המקיימת בתוכה תיאום רב, יכולות תגובה ובקרה מדויקת. לדברי פרופ’ שילינג, “מערכת הלוויינים המבוזרת שאנו מפתחים לטובת הפרויקט היא דוגמה ליכולת של מערכת תוכנה חדשנית לפצות על מגבלות הנובעות מהמזעור. חדשנות זו תאפשר לנו לפתח רשת לוויינים בעלת ארגון-עצמי אוטומטי ולקדם תפיסות חדשות של תצפית ושל פיתוחים מדעיים בכלל”.

בימים אלה שוקדים המדענים על בניית צוותי העבודה ועל תכנון פרטני של הפרויקט. עד השיגור הם ישקיעו בתכנון מפורט ובבדיקה של ההיבטים השונים של הפרויקט. לדברי פרופ’ שילינג, “בבדיקות אלה נסתייע בלהק של שלושה לוויינים בשם TOM ובסימולטור המתקדם שלנו בווירצבורג”. פרופ’ קורן מוסיף כי “הפרויקט הזה יספק לנו הזדמנות למפות עננים באופן חסר תקדים”.

 

“אנו שמחים מאוד שהמועצה האירופית למחקר בחרה ב-CloudCT”, אומר פרופ’ שכנר. “זהו פרויקט חלוצי המביא תפיסות תצפיתיות חדשות ופריצות דרך באלגוריתמים מתוחכמים של ראייה ממוחשבת”.

לסרטון המסביר את הפרויקט לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

250,000 דולר יוענקו לזוכה בתחרות לפיתוח טכנולוגיות הגנה נגד רחפנים עוינים בסביבה האורבנית

1.הסטודנטים הזוכים, מימין לשמאל: שלמה ברזניק, יחיאל דהן, ראש המרכז פרופ' יעקב נגל, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ברק אור וז'אן ז'אק פולקוב

הסטודנטים הזוכים, מימין לשמאל: שלמה ברזניק, יחיאל דהן, ראש המרכז פרופ’ יעקב נגל, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, ברק אור וז’אן ז’אק פולקוב

הטכניון הכריז השבוע על תחרות לפיתוח טכנולוגיות הגנה חדשות נגד רחפנים עוינים בסביבה אורבנית. שלוש ההצעות הטובות ביותר יזכו במימון של 100,000 דולר כל אחת, וההצעה הנבחרת תקבל מימון נוסף של עד 250,000  דולר.

ההכרזה התקיימה במסגרת יום העיון של המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון. יום העיון מתקיים בכל שנה במסגרת המכון לחקר ביטחוני עתידי ע”ש משפחות מדבדי, ד”ר יחיאל שוורצמן, רעיה וד”ר פטר גנסלר. הוא נועד לקדם פיתוח של טכנולוגיות ביטחוניות ופונה בעיקר לבכירי מערכות הביטחון, התעשייה הביטחונית והגורמים הרלוונטיים באקדמיה.

ראש המרכז פרופ’ יעקב נגל אמר כי “המרכז נועד להוות נקודת חיבור בין האקדמיה למערכת הביטחון ולתעשייה. אנחנו מחפשים כל הזמן פרויקטים אינטרדיסציפלינריים, חדשניים, שיש להם שימושים דואליים אזרחיים ובטחוניים ושאינם מסווגים.”

את יום העיון פתח נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שאמר: “בנסיעות שלי ברחבי העולם אני נשאל שוב ושוב, מהו קסם ההצלחה של הטכניון?” התשובה שלי היא שמלבד הקפדה על חברי סגל מעולים וסטודנטים מבריקים, הטכניון פועל מאז ראשיתו מתוך חזון ושליחות. כבר בפתיחת הכיתה הראשונה בטכניון בשנת 1924 אמר המהנדס הציוני מנחם אוסישקין כי ‘מדע פרקטי ומדע בסיסי הם שני הצדדים של אותה המטבע’. התפיסה הזאת היא חלק מהדי-אן-איי של הטכניון, המטפח בעת ובעונה אחת מדע בסיסי שמקורו בסקרנות ומחקר יישומי שנועד לשפר את רווחת החברה, מדינת ישראל והאנושות כולה. המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון, שמקדם מחקרים בעלי חשיבות יישומית, הוא חלק מהשליחות הזאת.”

אל”מ א’, שפיקד עד לאחרונה על מרכז סייבר בצה”ל, דיבר על מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר והציג אפשרויות לבצע באמצעותו מתקפות וירטואליות וממשיות. מנהל המכון הביולוגי פרופ’ שמואל שפירא מהאוניברסיטה העברית דיבר על היערכות רפואית לאירועי טרור. מנהל הטכנולוגיות הראשי במפא”ת, ד”ר שוקי ישורון, דיבר על חשיבות הטכנולוגיה בשדה הקרב העתידי. ד”ר ישורון, בוגר הטכניון שהשלים את הדוקטורט בהנחיית חתן פרס נובל פרופ’-מחקר דן שכטמן, הציג לקהל שדה קרב עתידי הכולל רובוטים יורים, רחפנים, כלי רכב אוטונומיים ועוד.

סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ' בועז גולני עם הזוכה בפרס גמונדר ברק אור

סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני עם הזוכה בפרס גמונדר ברק אור

מטעם הטכניון הרצו פרופ’ מרק זילברשטיין מהפקולטה להנדסת חשמל (סכנות פרטיות מסוללות חכמות), פרופ’ יואב אישן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך (חישה אופטית רב נקודתית של מולקולות בפאזה הגזית), פרופ’ משנה ברק פישביין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית (זיהוי מדויק של חומרי מטרה) ופרופ’ כרמל רוטשילד מהפקולטה להנדסת מכונות (גילוי פחמן דו חמצני חם באמצעות התקן גביש נוזלי).

במסגרת הכנס הוענק פרס גמונדר (Gemunder) לברק אור, בוגר תואר שני בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. הפרס ניתן על מחקר הקשור בביטחון ובחלל וכולל פרס אישי של 5,000 דולר ופרס נוסף של 20,000 דולר למלגת לימודי מוסמכים בהמשך.

אור השלים תואר ראשון בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל ותואר ראשון נוסף בכלכלה וניהול בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון (בהצטיינות). עד לאחרונה הוא עבד בחברת Autotalks בתור מהנדס אלגוריתמי ניווט ושערוך. כיום הוא מנהל פיתוח עסקי בחברת Hhope. בנוסף הוא מורה לפיזיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. בימים אלה הוא לומד לקראת תואר שלישי בתחום עיבוד אותות ומערכות לומדות בטכניון. המחקר שזיכה אותו בפרס הוא על “יירוט לווין תוך שימוש בגישת תורת המשחקים” (Satellite Interception by Game Theory Approach), בהנחיית פרופסור יוסי בן אשר.

פרסים ניתנו גם לזוכים בתחרות הפיתוחים הביטחוניים המיועדת לסטודנטים. במקום הראשון זכו ז’אן ז’אק פולקוב ואליסה אוגורסקי מהפקולטות להנדסת חשמל ולמדעי המחשב, שהציעו מערכת לזיהוי אוטומטי של מקור הניב של דוברים. במקום השני זכו במשותף שלמה ברזניק, סטודנט במסלול להנדסת נתונים ומידע, על הצעה להתמודדות עם טרור ההסתה ברשת.  ויחיאל דהן, בוגר הנדסת מכונות, עם יקיר פנטון הלומד במסלול הנדסת מחשבים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, על הצעה לאיתור מקור ירי בזמן אמת.

פרופ’ נגל ציין את התורם הראשי של המרכז, מר פיטר מונק, שנפטר בחודש מרץ השנה. מונק, איש עסקים ופילנתרופ, נולד בהונגריה בשנת 1927, ניצל ברכבת קסטנר שהביאה אותו לשוויץ וב-1948 היגר לקנדה. לאחר שעבד בשורה של עיסוקים ובהם קטיף טבק, ביעור צמחייה ומכירת עצי אשוח הוא השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת טורונטו. לפני כ-35 שנה נכנס לעסקי הכרייה והוביל את חברת באריק גולד לשווי של 50 מיליארד דולר. במרוצת השנים תרם לטכניון תרומות רבות, חלקן למרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון, ובשנת 2001 קיבל תואר ד”ר לשם כבוד מהטכניון,

 

 

 

פרופ' יעקב נגל ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון נעניק את הפרס לסטודנט יחיאל דהן

פרופ’ יעקב נגל ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון נעניק את הפרס לסטודנט יחיאל דהן

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

מימין לשמאל: אירית אידן, סמנכ"לית בכירה למחקר ולפיתוח ברפאל, פרופ' בועז גולני ופרופ' יעקב נגל

מימין לשמאל: אירית אידן, סמנכ”לית בכירה למחקר ולפיתוח ברפאל, פרופ’ בועז גולני ופרופ’ יעקב נגל